גיליון 60
גיליון 59
גיליון 58
גיליון 57
עיתון בין אויבים. ישראלי, אזורי, בלתי פוליטי
שינוי המבנה הציבורי לצד שינוי שיטת הבחירות
מצעד הדגלים 2022 צילום: tipp
(ALT)
ישראלים רבים חושבים שיש לשנות את שיטת הבחירות. כדי לשנות את שיטת הבחירות, לשיטה מתאימה יותר, צריך להבין מדוע יש לשנות את השיטה. ומה לא בסדר בנוכחית.
השיטה הנוכחית מבטאת את הרצון הדמוקרטי של הראשונים, או דור התקומה, אבל היא מתעלמת מהמבנה החברתי הבלתי דמוקרטי אשר עליו היא הולבשה. הסתירה הזאת הביאה את האלקטורט הישראלי לרגעים הנוכחיים בהם נראה שאין עוד יכולת להגיע להכרעה פוליטית. וגם אם תהיה הכרעה, היא תהיה משענת קנה רצוץ, למשל ממשלת נתניהו גנץ.
לגבי המבנה החברתי, החברה הישראלית הוקמה בתוך תקיפה גזעית אשכנזית כנגד המזרח ביהדות. אפשר לבחור לתקיפה כמה נקודות התחלה; הבחירה שלנו היא בערך 1850, כאשר יהודה ביבס ויהודה אלקלעי, חזו בספרם גורל לה' את מדינת ישראל. 50 שנה אחרי שהספר ראה אור, ערב 1896, הפך בנימין זאב הרצל את ההגות המזרחית המכוננת, למופע כל אשכנזי בבאזל, ולתמונת יחיד על המרפסת בבאזל. יעקב ריינס, תיאר את התדהמה מהאקסקלוסיביות ההרצליינית טוב יותר מכולנו, במבוא למהדורת 1896 של גורל לה'. מי שלא קרא את תדהמת ריינס, לא קרא תדהמה מימיו.
מאז אותו רגע במופע היחיד של הרצל בשנת 1896, הפכה תרבות אחת, לבעלת הכרה פוליטית בלעדית בחברה הישראלית המודרנית. זו לא הייתה דרך אמיתית לבנות דמוקרטיה, וגם לא דרך לבנות מדינה יהודית, שכן המציאות החברתית הזאת סתרה ועדין סותרת הן את היהדות שלערכיה היא לועגת, והן את רעיון הדמוקרטיה שלא יכול להתקיים בחצי עם בשם עם שלם. זכות בחירה שהיא יסוד דמוקרטי, גם היא מתעתעת במציאות כזאת שכן היא מתקיימת בתוך מציאות פוליטית עקומה. זאת הסיבה להצבעה הרגשית הנוכחית, שמונעת הכרעה פוליטית. עם השנים הכעס על השקר שנטמן למפרע בתקומה, הסעיר את הרוחות האלקטורליות, לא רק בצד המותקף, אלא גם בצד התוקף, על עצם העלאת הטענה המופרכת נגדו.
אין בכוחה של השיטה הפוליטית הנוכחית, ולא היה בכוחה, לתקן את הקלקול המתואר שנטמן במבנה הציבורי משחר התקומה. ובלי התיקון אנחנו כאמור על סף חורבנה של ההכרעה הפוליטית. מבקרים של השיטה הנוכחית רואים את הקלקול, הם מזהים את הסימפטום החברתי והפוליטי, אבל לא כולם קושרים את הדברים לכלל רעיון. הרעיון הזה פשוט נראה גדול מידי ויסודי מידי לזירה מפלגתית סוערת ושטחית, שחייבת להזריק לווריד הציבורי כוח ושררה, ולא צדק חברתי (שהוא מסד ביטחוני מובהק). ואילו הפתרון כרוך במפץ, לפחות רעיוני, ובשבר של הוויה; ואנשים שחלמו אלפיים שנים על הרגע שלהם, לא סובלים את הרעיון שמפץ חברתי ינדנד אותו, כספינה על מים סוערים. ככה הביקורת לא הבשילה עד כה לכלל מעשה.
שינוי שיטה פוליטית הוא דבר שבני אדם באופן כללי לא אוהבים, בוודאי שאינם אוהבים שינוי שיטה פוליטית אשר בשבילה נדרש שינוי של המבנה הציבורי; אבל כדי להשיג בישראל שינוי של השיטה הפוליטית, יש לשנות ראשית את המבנה הציבורי. המבנה הציבורי החדש צריך לתאר את רעיון הדמוקרטיה ואת רעיון המדינה היהודית, כשהם מותאמים למציאות של שוויון מוחלט בין כל הפלגים, ואשר בו כל אחת מהתרבויות זוכה להכרה פוליטית. מעין שחזור של תקומת ישראל. צריך אף שיהיה בכוחו של המבנה הציבורי החדש לשחזר את התרבות המזרחית שנחרבה, ולהעניק לה הכרה פוליטית לצד התרבות האשכנזית בת 180 שנות ההכרה. המבנה החברתי החדש צריך להכיר כי חלוקת המשאבים בשחר התקומה, ועד היום, הייתה חלוקה שנשענה על הכרה פוליטית בתרבות אחת, לכן הייתה זו חלוקת משאבים מושחתת. אמנם אין עוד דרך לחלק מחדש את משאביה של ישראל, כי הצדק עלול לקוב את ההר, אבל יש דרכים לתקן את החטא הראשון לפחות כלפי הדמות שנשקפת מהראי. עם השנים תיגזר מאלה התרבות הישראלית החדשה, זו שתתאים לחברה הישראלית, ולא תתאים רק לחלק אחד מהציבור. בשונה מהיום, היא לא תהיה תרבות מזויפת, בהיותה חד ערכית, וחד קהילתית, וכך גם היבטיה, הספרות, התיאטרון שלה, המוזיקה, החינוך, המשפט ועוד.
בית נבחרים עליון חדש, שיקום לצד הכנסת, עשוי להביע את שינוי המבנה הציבורי. בית אשר בראש ובראשונה יבטא את הציבור במבנה שמתאר את כל פלגיו ותרבויותיו וערכיו המשותפים. הבית יהיה ביטוי לנוכחותו של הציבור הישראלי בזירה הפוליטית, אשר בה נוכחות עכשיו רק המפלגות. על הבית להיבחר בשיטה קהילתית שתבטא את כל תרבויות הציבור, ובכוחו של הבית יהיה למנות ולהדיח ממשלות. אפילו יוכל למנות ממשלת מיעוט, שכן משענת הרוב הדמוקרטי, היא הבית עצמו, והציבור עצמו שהוא הריבון המקורי והאמיתי. זו תהיה ממשלה שתמיד תוכל למלא במובנים המקצועיים את תפקידה. הבית העליון יהיה רשות ערכית לצד הרשות המחוקקת. לא יוכל להיחקק בישראל חוק אשר סותר את הערכים הישראליים שניסח הבית, מתוך המורשת של אלפי שנים בהן 180 השנים של שיבת ציון. אפשר לקרוא לבית הזה, בית עצרת עם. הוא רשות ערכית, וזרוע הציבור למשול במערכותיו הציבוריות.
מתי כהן
גיליון 61 | 23 בספטמבר 2022
רואה אור בימי א' | בהרצה
האם הפעילות האינטנסיבית של צהל באזור שכם, מעודדת מתנחלים פורקי עול לצאת ולפעול בעצמם נגד פלסטינים, בניגוד מוחלט לערכי הצבא. הפלסטינים דיווחו בסוף השבוע על מתנחלים שכרתו 25 עצי זית בכפר קריאות סמוך לשכם. תמוה איך מתנחלים שרובם יודע כי בהלכות מלחמה אוסרת התורה במפורש לכרות עצי פרי של האויב, עוברים על איסור מפורש מהתורה, ושבים וכורתים עצי זית. הפלסטינים אומרים כי מסע כריתת עצים של פלסטינים, בעיקר עצי זית, נמשך זה שנים. ישראל לא הצליחה עד כה לשים קץ לתופעה הזאת שמנוגדת לערכיה המוצהרים ולחוקיה.
גרפיקה: דו"צ
מבצע עלות השחר של צה"ל בעזה, הביא לביטוי את מקומן החדש של נשים בחזית המלחמה הישראלית נגד הטרור האסלמי הקיצוני. כעת מתברר שאת מפקד החטיבה הדרומית של הג'יאהד האסלמי, חיסלה חיילת, אחת מצוות של חיילות שמופקד על מערכת של איתור מעקב ויירוט, החיילות איתרו את הרוצח ושיגרו לעברו טיל שהרג אותו ואת צוותו.
ל- tipp נודע כי את ההתקפה הראשונה על המחבל חאלד מנסור וצוותו, ניסה צה"ל להוציא לפועל באמצעות טנק, אבל הפעולה הזאת נכשלה במובן שהיא לא הפסיקה את חייו של המחבל. בעקבות הכשלון הועבר הטיפול במבצע חיסולו של מחבל הג'יאהד לצוות החיילות שמתפעל כאמור מערכת שלמה של אמצעים טכנולוגיים של איתור ויירוט; מנסור אותר, והחיילת שיגרה לעברו טיל שהרג אותו ואת צוות המחבלים שהיה אתו. החיסול המוצלח של הרוצח מנסור, מביא לביטוי את מקומן של נשים בחזית מאמץ המלחמה הישראלי של שנת 2022. את המקום הזה הן לא רכשו במבצע האחרון, אלא בהתמדה במהלך העשור האחרון, אשר בו אף הייתה התפתחות טכנולוגית מהותית.
בטהרן מרגישים שהביקוש לאי-גרעין עולה, ומעלים מחיר
ראש החמאס בגדה המערבית הוא ד"ר נאסר אלאדין אלשאער
The head of Hamas in the West Bank is Dr. Nasser Aladdin Alshaar
איראן מחלצת את רוסיה מהסנקציות וחוששת מנאט"ו אזורי
מעצר מבוקשים במרכז יהודה ושומרון 20.9.22 צילום: דו"צ (ALT)
23.09.2022 tipp
ישראל והפלסטינים הגיעו להסכמה חדשה לגבי מעצר מבוקשים על ידי הרשות, אבל לדברי מקור פלסטיני ברשות, ישראל הפרה את ההסכמה החדשה, ועל הדרך גם הפרה הסכם חתום עם הפלסטינים משנת 2007.
לפני פעולת הרשות שהייתה בשכם השבוע, ואשר בה נעצר מחבל החמאס שתייה, נפגשו מחליפו הצפוי של אבו מאזן חוסיין א-שייח וראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פארג', עם בכיר ישראל, ובפגישה הזו סוכם בין הצדדים כי הפלסטינים ייכנסו לערי הגדה למעצר מבוקשים במקום צה"ל. דרישת הפלסטינים בשיחה הייתה כי צה"ל יפסיק את כניסותיו לערי הפלסטינים למעצר של מבוקשים, וישאיר את הדבר בידי הרשות הפלסטינית. לדברי המקור, ישראל הסכימה לכך.
נאמר כי איננו יודעים מיהו הבכיר הישראלי אשר אתו נפגשו א-שייח ופארג', אבל כיוון שמדובר במשלחת מפסגת ההנהגה הפלסטינית, או אפילו מקצה פסגת ההנהגה הפלסטינית, וכיוון שמהידיעות שבידינו בני גנץ היה מעודכן לגבי הפגישה ותוצאותיה, הערכתינו היא כי הפגישה הייתה עם בני גנץ, או עם בכיר מאוד במערכת הביטחון ובצה"ל, על דעת בני גנץ.
בעקבות ההסכמה הזאת, נכנס כוח של הרשות הפלסטינית ביום שלישי השבוע לשכם, כדי לעצור את המחבל שתייה מחמאס, ותוך כדי המעצר התעמת עם חמושים, שירו על הכוח. לדברי המקור, הפלסטינים התכוונו להמשיך במעצר המבוקשים, כפי שהוסכם, אלא שכבר באותו בוקר, עוד בטרם יצאו הכוחות הפלסטיניים משכם, הודיע שר הביטחון גנץ על קיזוז של 10 מיליון שקלים מהכסף שהרשות מעבירה לאסירים פלסטיניים. הפלסטינים ראו בהצהרת גנץ, הפרת ההסכם הטרי איתם למעצר מבוקשים, שכן העברת הכסף שקוזז, מעוגנת בהסכם שחתמה ישראל עם הפלסטינים בשנת 2007. על ההסכם מהצד הפלסטיני חתם לדברי המקור שר האסירים דאז אשראף עג'רמי, שאף הסכים לתנאי שישראל הציבה במועד החתימה. התנאי הישראלי היה כי הרשות תעביר תשלום גם לאסירים פלסטיניים פליליים, כך שלא יעלה מההסכם כי ישראל תומכת בהעברת כספים למחבלים. עג'רמי כאמור הסכים לסעיף הזה, וההסכם נחתם.
אחרי קיזוז עשרת המיליונים, בעודם מתעמתים כאמור בשכם, שקלו הפלסטינים לסגת מההסכם החדש למעצר מבוקשים, אבל מה שגרם להם לעשות את זה בפועל, היה שכבר באותו לילה, 20 בספטמבר, צה"ל הכניס כוחות לכפרים פלסטיניים למעצר מבוקשים. בעקבות הפעולה הזאת שלדברי המקור הפלסטיני מנוגדת להסכמה שהשיגו א-שייח ופאג'ר עם הבכיר הישראלי, החליטה הרשות לסגת מההסכמה החדשה. מבדיקת tipp עולה כי באותו לילה, 20 בספטמבר, צה"ל פעל במרכז הגדה המערבית, ובכפרים באזור ירושלים, ולא בצפון הגדה. יתכן כי זהו מקור של אי הבנה בין הבכיר הישראלי לבין א-שייח ופרג'. יתכן כי צד אחד התכוון שישראל תפסיק לחלוטין כניסה לכפרי הפלסטינים ומעצר המבוקשים יהיה באופן מלא בידי הפלסטינים, ואילו בצד הישראלי התכוונו רק לצפון הגדה המערבית, באזורי ג'נין ושכם.
כן מתברר שהחמושים אשר ירו על הכוח הפלסטיני שנכנס לעצור את שתייה, לא היו מהחמאס, אלא מפתח, והיורים הם מקבוצת אנשי הפתח שפתחה לאחרונה בניצנים של מרי נגד אבו מאזן (ר' גיליונות קודמים). העובדה שמדובר באנשי פתח ולא באנשי חמאס, הקלה על הרשות להגיע לסולחה עם החמושים האלה לגבי איש החמאס שנעצר שתייה. הרשות סירבה להיכנס למו"מ עם חמאס, כיוון שראתה בכך הכרה בכוחו של חמאס בצפון הגדה, והיא אינה רוצה להעניק לחמאס את הקידום הזה; הרשות הגיעה למסקנה כי חמאס רוצה להשתלט על הרשות הפלסטינית, ולהיכנס לנעליה ולנעלי אשף כמייצג החוקי של העם הפלסטיני. שתייה נחשב אמנם אחד מאנשי חמאס, אבל בשכם הוא התרועע בעיקר עם אנשי פתח שראו בו אחד משלהם, ולכן הם פתחו באש על הכוח הפלסטיני שעצר אותו. תמונת השליטה בצפון הגדה אפילו מסובכת יותר, שכן בעקבות החלטתו של אבו מאזן להכריז על חוסיין א-שייח כיורשו הפוליטי, בכירים פלסטינים שמתנגדים לאבו מאזן ולהחלטתו יכולים להפעיל כוחות של פתח שסרים למרותם בצפון הגדה.
מעצר מבוקשים ביהודה ושומרון צילום: דו"צ
18.09.2022 tipp
ג'נין צריך לומר, היא שם קוד לכאוס הביטחוני שמתפשט ברחבי הגדה המערבית, ולא רק העיר אשר בה חיים זה לצד זה כל הפלגים הפלסטיניים, ומציגים את הכאוס הזה. הכאוס השלטוני בג'נין הגיע אפילו עד רמאללה, אחרי שבשבועות האחרונים דיווחנו כאן בלעדית על כסף איראני שנתפס בה, ועל התארגנות של 19 אנשי חמאס, שנחשפה בנגרייה, מרחק קצר מלב השלטון הפלסטיני של אבו מאזן והפתח. ג'נין היא גם הסיבה שישראל מותחת ביקורת על הרשות הפלסטינית על שאינה מצליחה למשול בשטחיה, וג'נין היא גם הסיבה לתשובה לביקורת הישראלית שמוסר לנו השבוע גורם פלסטיני באומרו: "מערכת הביטחון הישראלית נהייתה מערכת מטופשת, ראש הצבא מתנהג בטיפשות וראש השב"כ מתנהג בטיפשות, כי כאשר הם מכניסים כל יום צבא לג'נין ולשכם ולכפרים מסביב, זה מראה שעברו 70 שנה אבל הם עדין לא למדו את המנטליות שלנו, כי כאשר הם נכנסים עם חיילים וכלי רכב ונשקים, ובזים לפלסטינים, הם רק גורמים לכך שעוד ועוד פלסטינים יצטרפו למעגל הלחימה. בגלל שאיראן והנציגים שלה מהג'יהאד האסלאמי רק מחכים לדברים כאלה כדי שיוכלו להתפתח, הם מיד קופצים על הפלסטינים החדשים האלה שמצטרפים ללחימה, ומממנים אותם בכל דבר, העיקר רק שיילחמו. וככה יוצא שישראל רוצה לנצח את הפלסטינים שנלחמים נגדה, ובמקום זה היא מגדילה את המספר שלהם, והם מתעשרים ומתחזקים וככה איראן הולכת ומתחזקת בגדה המערבית"
גורם נוסף לכאוס השלטוני הוא כוונתו של אבו מאזן למנות את חוסיין א-שייך ליורשו. אבו מאזן מתכוון לפעול לשם כך אחרי נאומו במועצת הביטחון שצפוי להיות בסביבות חודש נובמבר, כפי שדיווחנו כאן בלעדית; גם אם אבו מאזן לא יאמר את הדברים בציבור, באמצעות ראיון או נאום, הוא מתכוון לפעול בתוך מערכות השלטון הפלסטיני, ולהבהיר כי א-שייך הוא יורשו הפוליטי. מקורבי או מאזן כבר נערכים לחיסולו הפוליטי של ג'יבריל רג'וב שבעיניהם מאיים על כניסתו החלקה של א-שייך לתפקיד, וכן בכוונתם להגיע להסכמה עם מרואן ברגותי שיושב בכלא בישראל.
הערכתנו היא כי רג'וב וברגותי, לא יקבלו בהכנעה את הכוונה לחסלם פוליטית, ומאחר שלשניהם יש כוח רב ברחוב הפלסטיני, כוח זה עלול לחבור לכוחות נגד אבו מאזן, ולהוסיף על הכאוס השלטוני. הכוח הזה כולל גם פעילי פתח ותנזים, שעלולים להפנות את נשקם נגד רמאללה; לפני כחודש דיווחנו כאן על מרי של פעילי תנזים נגד אבו מאזן. בהקשר הזה, ישראל צריכה כנראה להיערך לאפשרות כי מציאות חדשה תקנה אחיזה בגדה המערבית, ולדבר גם עם רג'וב וברגותי ועם אחרים.
הכוחות שאינם נאמנים לגמרי לאבו מאזן, עלולים לכרות ברית גם עם חמאס, ולאיים ביחד על רמאללה. מקור ברשות סיפר לנו לפני כחודשיים על מו"מ שהתנהל בין אשף ופתח לבין חמאס. מצד החמאס נשא ונתן ראש חמאס בגדה המערבית דר. נאסר אלדין אלשעאר. המקור אמר כי פתח הפסיק את המו"מ הזה אחרי שהתברר לו כי חמאס כלל אינו מבקש להצטרף לאשף, אלא בכוונתו להחליף את אשף כנציגו של העם הפלסטיני. כשבועיים אחרי שהופסק המשא ומתן עם חמאס, התנקשו פעילי תנזים בשכם באל שעאר והוא נפצע ברגליו. לפיכך כוונתו של חמאס להפוך את רמאללה, בעיני המנהיגות במוקטעה, אינה משתמעת לשתי פנים. ההתרחשות הזאת אגב אינה סותרת את האפשרות כי פעילי תנזים ופתח נאמנים לרג'וב ולברגותי, יכרתו ברית עם חמאס.
עם זאת, אין כנראה סיכוי שחמאס יחבור לאיראן אפילו לא רק כדי להפיל את אבו מאזן, כיוון שחמאס הגיע למסקנה שהג'יהאד האסלמי, כלומר איראן, שואף להיכנס לנעליו, ולהדיח אותו מהשלטון ברצועת עזה, ומכוחו בגדה המערבית. חמאס רואה בעצמו נציגו של העם הפלסטיני, מאז ניצח בבחירות לפרלמנט בשנת 2006. בעקבות ההחלטה הזאת של חמאס, הארגון לקח חלק בהסגרתו של ראש הג'יהאד האסלאמי לישראל, דבר שהוביל להתנגשות צבאית בין ישראל לבין הג'יהאד.
להנהגת רמאללה חלק גדול בכאוס הזה, שעלול להוביל לנפילתה, לא רק על אזלת ידה למשול בשטחי הרשות, אלא גם על כך שהקימה במובן החברתי-כלכלי ארבעה עמים פלסטיניים בגדה המערבית. האחד הוא עם האנשים שפרנסתם ורווחתם מגיעות ונובעות מהשלטון הפלסטיני. העם השני הוא בעלי הקרקעות. השלישי הוא ציבור העובדים הפלסטיניים בישראל, והרביעי הוא חסרי כל, שרבים מהם מצטרפים כעת למעגל הלחימה נגד ישראל, ועלולים כאמור להוסיף איום על השלטון המרכזי ברמאללה. הפערים בין 4 הפלגים האלה, גדולים מאוד.
חקלאות משגשגת צילום: tipp
18.09.2022 tipp
לאחרונה הורה הנשיא האיראני להגביר את המאמצים לייסוד של קואופרטיביים איראניים. את מטרתה לייסד קואופרטיביים כלכליים, ניסחה איראן במסמך בשנת 2012, אבל רק 20% מהיקף הקואופרטיביים נוסד מאז. הנשיא האיראני ראיסי נתן בשבוע שעבר למוסדות שהיו אחראיים להקמת הקואופרטיביים, שבועיים ימים לנסח הסבר מדוע נכשלו בהשגת המטרה. עד כדי כך איראן רואה בכינון הקואופרטיבים צעד חשוב בדרך לכלכלה איתנה. ישראל נוסדה על רעיון הקואופרטיבים, אשר היה אחד מאבני היסוד החברתיים והכלכליים בהקמתה. בהתחלה קואופרטיבים כמו המשביר וסולל בונה, שהיו תחת חברת העובדים בהסתדרות, ולצידם קואופרטיבים חקלאיים בהתחלות כמו סג'רה שאחר כך התפתחו לרעיון הקיבוץ, שברבות הימים הפך את הקיבוצים החקלאיים, ליישובים שיתופיים שמסד הכוח שלהם הוא בתעשייה; הן הישגיהם התעשייתיים של הקיבוצים כמו גם הישגיהם החקלאיים, נודעו מאז ועד היום בכל העולם. ייתכן שההצלחה הזאת, השפיעה על איראן, שכן מתברר שגם אסטרטגיות כלכליות חברתיות נוספות שהיו אבן דרך בהתפתחותה של ישראל והפיכתה למעצמה אזורית כלכלית וצבאית, אומצו בעשור האחרון על ידי איראן.
בשנת 1987, ישראל הבינה שאינה יכולה לפתח את הכלכלה הישראלית, בלי לייצב את המטבע שלה, ואת המערכת הבנקאית. שיתוף פעולה בין שמעון פרס ויצחק מודעי, הביא לכך שישראל חתכה אינפלציה בלתי אפשרית, ואפשרה בכך לדור הבא, לפתח כלכלת שוק פורחת, עם מטבע שהולך ומתחזק, וכן עם חיזוק הפיקוח על הבנקים; זו הייתה הכרה חדשה בציבוריות הישראלית לפיה אבן יסוד בכלכלה מתקדמת היא מערכת בנקאית יציבה מסודרת וחדשנית ומפוקחת ומטבע יציב. ייצוב המטבע, ושכלול של המערכת הבנקאית האיראנית וייצובה, תחת טרנספורמציה בפיקוח הדוק של הבנק המרכזי האיראני, הם שלוש מתוך עשרת כללי היסוד החדשים שהציב לאחרונה הנשיא האיראני ראיסי לכלכלה האיראנית.
אסטרטגיות איראניות נוספות נראות כמו העתק הדבק של הכלכלה הישראלית. למשל פיתוח של תעשיה איראנית צבאית מבוססת טכנולוגיה, שחלקה נראה בתמונות כמו הנדסה לאחור של פריטים ישראליים. כמו כן הניסיונות שאותם מאיץ הנשיא האיראני לפתח טכנולוגיות של התפלת מים, וכמו דרישותיו מהבירוקרטיה האיראנית להביא לפיתוחה של חקלאות מודרנית ושיטות חקלאיות מתקדמות, שהיו והם עדין, ממאפייניה הבולטים ביותר של ישראל; כבר כמדינה מתפתחת, שלחה ישראל מומחים חקלאיים לכל העולם, שהדריכו על שיטות חדשות בפריון, במים ובהשקיה, פירות של פיתוחים ישראליים, אשר גרמו להשתאות בעולם.
בהשפעת בנימין נתניהו, פיתוח של כבישים, ותחבורה, התקבלו בישראל כמאיץ כלכלי חשוב ומרכזי, וממשלות ישראל השקיעו בכך כסף רב, וההשקעה הצדיקה את עצמה. גם איראן של ראיסי וחמינאי משקיעה בדרכים ובתחבורה, ונשיא איראן, מבקר במחוזות איראניים, ושב ומבטיח לשומעיו שהדרכים והתעבורה נמצאים בראש מעייניו. גם המנהיג האיראני העליון חמינאי, שב ואומר, דברים שנשמעים כמו העתק מדבריהם של מנהיגים ישראלים, כי הכלכלה היא בראש מחשבותיו. נתניהו ראה בכלכלה הישראלית מפתח להצלחת ישראל, בכל התחומים, והוא אכן הביא לפיתוח משמעותי מאוד של כלכלת ישראל, באופן שהפך אותה למעצמה אזורית כלכלית וצבאית. אם כי בהקשר הזה צריך לומר כי ההשלכות החברתיות להצלחה הזאת היו ונשארו חמורות מאוד, בהיות הפעולה למען ההצלחה הכלכלית בלתי מאוזנת עם צרכים ורצונות חברתיים. לפיכך יתכן כי בעתיד יתברר שעל ההצלחה הכלכלית העצומה שהביא נתניהו, החברה הישראלית תשלם מחיר כבד. אולי אף כבד מידי.
הרושם מכל אלה ונוספים, הוא שיש מכנה משותף רחב בין ישראל לאיראן, תרבותי וכלכלי, ובכל זאת השתיים לא רק שאינן מדברות, אלא שהן על סף של מלחמה. האם אחת מהשתיים שוגה? לא. שתיהן שוגות; צפוי לפיכך להערכתנו שבסופו של דבר ההיגיון יגבר על השנאה והזעם, והשתיים יפתחו בשיח. מדוע? כי מדובר במדינות רציונליות, ואולי הן כבר פתחו בשיח במחשכים. ומדוע שיפתחו בשיח ולא יילחמו? כיוון שהמלחמה אינה אופציה אמיתית לאף אחת מהן. לא איראן ולא ישראל יכולות להביס את זולתה.
מעצר מבוקשים ביהודה ושומרון צילום: דו"צ
11.09.2022 tipp
חמאס הבין הרבה לפני הרשות הפלסטינית את האסטרטגיה של ראש הג'יהאד זיאד נחאלה, להתחזק בשטחים הפלסטיניים ולחזק בהם גם את איראן. ראש הג'יהאד, חיזק מצד אחד את ארגונו עד אשר מנהיגות החמאס החלה לחשוש מהעוצמה החדשה, ומצד שני ובמקביל, עוזר נחאללה לאיראן בתקופה האחרונה לכונן ארגון אסלמי שיסור למרותה בסגנון חיזבאללה (ר' דיווח בלעדי כאן בגיליון הקודם). בטקטיקה להשגת מטרותיו, עשה ראש הג'יהאד טעות אחת גסה שהקימה עליו את חמאס: הוא לא הצניע את התחזקות הג'יהאד בעזה, בעוד שאת הקמת הארגון החדש האיראני מהמחבלים חסרי הארגון הוא הצליח להוביל מתחת לרדאר. יתכן שהצליח לעשות את זה גם מתחת לרדאר הישראלי, אם כי אינטנסיביות הפעולה של ישראל בגדה המערבית בחודשים האחרונים מבהירה, שהיא עלתה על משהו חדש, שלא התקיים עד אז, ואשר תוצאותיו הפתיעו אותה בעוצמתן.
כסף של הג'יהאד האסלאמי נתפס על ידי ישראל בשכם, אבל מה שמפתיע הוא שכסף כזה נתפס לאחרונה גם ברמאללה, על ידי הרשות הפלסטינית, תפיסה שמצביעה על עוצמת חדירתה של איראן לגדה המערבית, וללב השלטון הפלסטיני ברמאללה. לפני כשלושה חודשים תפסה הרשות הפלסטינית גם התארגנות של 19 אנשי חמאס ברמאללה.
בעקבות ההתחזקות האמורה של הג'יהאד, קם עליו חמאס, והביא לכך שישראל תקפה את הג'יהאד האסלאמי (ר' דיווחים שלנו בגיליונות קודמים). כשבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לבין הג'יהאד, נחאלה התכופף בפני חמאס, ואמר לאנשיו בעזה, לפי חיזבאללה, כי האחדות הפלסטינית עם חמאס היא רצונו המובהק של העם הפלסטיני. בכך ניסה נחאללה להוריד את לחץ החמאס מעליו. השאלה המרכזית כעת היא האם חמאס אכן התפייס, או שמא הוא רואה אתגר גם בארגון שמנסה נחאללה להקים למען איראן, ארגון ומימון המחבלים חסרי הארגון, אשר אותם כאמור רוצה הג'יהאד להעמיד תחת חסותה של איראן. המתח בין חמאס לאיראן הוא כנראה גם על הרקע הזה. הערכתנו היא כי חמאס לא יניח לגוף איראני לקום בגדה המערבית, ולאיים ביחד עם הג'יהאד על חמאס; חמאס רואה בעצמו גוף שלטוני שמייצג באופן חוקי את הפלסטינים מאז זכה בבחירות לפרלמנט בשנת 2006. לפני כחודשיים אמר לנו מקור פלסטיני כי הפתח הפסיק מו"מ עם ראש חמאס בגדה על הרקע הזה, כיוון שפתח הבין כי חמאס נושא ונותן אתו כנציגו של העם הפלסטיני ולא כפלג פלסטיני שמבקש להיכנס כחבר באשף. המו"מ הזה, אמר לנו מקור פלסטיני, לא התחדש מאז.
זיאד נחאללה משחק משחק כפול, פלסטיני ואיראני, ולכן הוא כעת לא רק על הכוונת של ישראל, אלא גם על הכוונת של הרשות, וכנראה גם של חמאס. באופן מפתיע, האינטרס של ישראל ושל חמאס נראה עכשיו דומה, לדחוק את איראן מחוץ לגדה המערבית ועזה ולהקטין את הג'יהאד. נחאללה יודע שארגונו נרדף, והוא צוטט לפני כשבועיים באל מנאר באומרו כי הרשות הפלסטינית מסגירה פעילי ג'יהאד לישראל.
הספינה האירנית על שם קאסם סולימאני צילום: משרד החוץ האיראני
11.09.2022 tipp
בלחצה של איחוד האמירויות, העלתה הליגה הערבית לדיון בשבוע שעבר את דרישתה של אבו דאבי מאיראן לשאת ולתת איתה על החזרת 3 האיים שאיראן כבשה במפרץ הפרסי. שר המדינה של איחוד האמירויות אמר כי הוא "קורא שוב לאיראן להגיב בצורה קונסטרוקטיבית ליוזמות חוזרות ונשנות לפתרון של שלום בסוגיית שלושת האיים האמירתיים הכבושים, טונב הגדול והקטן ואבו מוסא, באמצעות משא ומתן ישיר או באמצעות פנייה לבית הדין הבינלאומי "
איראן הגיבה בזעם על עצם הדיון על סוגיית האיים בליגה הערבית ואמרה כי שלושת האיים הם שלה. דובר משרד החוץ האיראני אמר "ההאשמות בהצהרה זו, חסרות בסיס ושלושת האיים הם חלק בלתי נפרד מאיראן. שלושת האיים אבו מוסא, טונב הגדול וטונב הקטן הם חלק בלתי נפרד מהשטח האיראני"
כדי להוריד לחץ מעל איראן, ניסה הדובר להפנות את תשומת הלב כלפי ישראל וארה"ב באומרו: "המדיניות ההרסנית של ארצות הברית והישות הציונית, והחשבונות המוטעים של מדינות באזור, הביאו להתערבות של מדינות זרות (בפרשת האיים, tipp). במקום לקחת אחריות ולתקן את המדיניות הכושלת שלהן, (מדינות באזור, tipp) ממשיכות להעלות האשמות ריקות "
מעצר מבוקשים בשטחים. צילום דו"צ
04.09.2022 tipp
ישראל תפסה בגדה לאחרונה כסף איראני בסכום של כ- 500 אלף שקלים, והרשות הפלסטינית תפסה סכום דומה. הכסף האיראני היה מיועד לארגונם ולמימונם של המחבלים הפלסטינים הפרילנסרים, חסרי הארגון, שהולכים ומתרבים בגדה המערבית, כדוגמת איבראהים אל נבולסי שכוח ישראלי חיסל לפני כחודש בקסבה של שכם. מטרת איראן היא להקים מהמחבלים היחידים, גוף טרור חזק עשיר ומאורגן, דוגמת חיזבאללה בלבנון, שאותו היא תנסה לפתח כארגון פלסטיני אסלאמי מהפכני תחת חסות משמרות המהפכה. מקור פלסטיני אמר ל tipp כי איבראהים נבולסי קיבל כסף איראני שהועבר אליו מהג'יהאד האסלמי. לגבי הדרכים בהן מועבר כסף איראני לארגוני האסלאם הקיצוני בגדה המערבית ובהם לג'יהאד ר' בדיווחים קודמים שלנו.
התגברות הזרמת הכסף האיראני בשנים האחרונות לג'יהאד האסלמי, הביאה את הארגון להתחזק מאוד, באופן שגרם לחמאס לחשוש כי בכוונתו של הג'יהאד להשתלט על רצועת עזה ולהדיח את חמאס מהשלטון. בעקבות ההחלטה הזאת של חמאס להחליש את הג'יהאד, חמאס לקח חלק בהסגרתו של ראש הג'יהאד האסלמי בגדה המערבית לידי ישראל, אירוע שהוביל להתנגשות צבאית בין ישראל לבין הג'יהאד האסלמי. בעקבות האזהרה הזאת של חמאס לג'יהאד שגולמה בהסגרתו של ראש הג'יהאד בגדה, הודיע ראש הג'יהאד נחאלה לפני כשבוע כי האחדות עם חמאס חשובה לעם הפלסטיני, ובדבריו אף רמז כי ג'יהאד מעדיף את יחסיו עם חמאס על פני יחסיו ההדוקים עם חיזבאללה ואיראן. המתח הזה שנוצר בין חמאס מצד אחד לבין איראן חיזבאללה והג'יהאד מצד שני, הביא ככל הנראה לכך שאיראן מנסה להקים גוף אסלאמי קיצוני שיסור למרותה, באופן שגם תניח לג'יהאד להתחזק וגם תפיג את המתח עם חמאס. הג'יהאד משתתף במאמץ האיראני הזה, במימון הפרילנסרים הפלסטינים בכספי איראן שמועברים אליו, כיוון שארגון אסלמי קיצוני חדש יאפשר לו כאמור להיבנות לצד חמאס ללא הפרעה, ומצד שני הג'יהאד יקיים את משנתו לקדם את המהפכה האסלאמית, אשר לפיה הפלסטינים יהיו בעתיד אך חלק מחליפות אסלאמית ולא מדינת לאום. באופן מסורתי הג'יהאד האסלמי מטשטש את ההבדל המהותי בין האסלאם הקיצוני השיעי באיראן, לבין המקור האידאולוגי של ארגון הג'יהאד שהוא באסלאם הקיצוני הסוני של האחים המוסלמים.
ישראל מודעת ככל הנראה לתוכנית האיראנית הזאת, והסימנים לכך היא מלחמתה חסרת הפשרות והתכופה בחודשים האחרונים בארגוני הטרור בעיקר בצפון הגדה. המאמץ האיראני הזה אף מביא להתחזקות של התיאום הביטחוני בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, שלדברי נחאלה מהשבוע שעבר היא אשר רודפת ומסגירה את אנשיו לישראל.
04.09.2022 tipp
מקור פוליטי פלסטיני אמר ל tipp כי תחילת עידן חדש בפוליטיקה הפלסטינית עשויה להיות אחרי נאומו הצפוי של אבו מאזן במועצת הביטחון, כנראה בחודש נובמבר. לא ברור אם אבו מאזן יכריז בעצמו על עידן חדש, ויכתיר את חוסיין א-שייך כמחליפו באופן רשמי, אבל באופן מעשי הוא הכריע שכך יהיה. דרך פעולתו הפוליטית של אבו מאזן אינה כוללת ריבוי של הצהרות פוליטיות, לפיכך ההדלפות בעניין זה מטעם מקורביו מתחילות כבר עכשיו.
שדרוג א-שייך לכדי מחליפו של אבו מאזן, יהיה מלווה בסלילת דרכו הפוליטית החדשה כמנהיג הפלסטיני הבכיר וניקוי המכשולים שעלולים לעמוד בדרכו. המכשול המרכזי בעיני המנהיגות הפלסטינית הנוכחית הוא ג'יבריל רג'וב, ובצמרת הפתח, כבר הוחלט להזיז את רגו'ב מהדרך בכל אמצעי שיידרש, ולפתוח לא-שייך מסלול שאינו כולל את נשיפותיו של רג'וב בעורפו.
אבו מאזן קיווה לסיים את כהונתו בכך שהרשות הפלסטינית תצורף לאומות המאוחדות כמדינה, אבל ארה"ב תטיל על כך וטו במועצת הביטחון, ולפיכך המהלך הזה אינו מעשי כעת. כאן דיווחנו בלעדית על כך שכאשר אבו מאזן העלה את בקשותיו בפני הנשיא האמריקאי ביידן בביקורו בית לחם, השיב לו ביידן שכדי למלא את כל בקשותיו צריך שיבוא משיח. המקור הפלסטיני שסיפר את הדברים לגבי העידן הפוליטי החדש ברמאללה סרב להתייחס בדבריו למרואן ברגותי, אבל ככל הנראה תנסה הרשות הפלסטינית של אבו מאזן להגיע להסכמה עם ברגותי, כזאת שתכלול את ישראל, ולפיה הוא יניח לחוסיין א-שייך להיכנס לתפקידו, ואת התמורה להתנהגותו היפה הוא יקבל מהרשות כמו גם מישראל.
ארכיון. שר הביטחון והרמטכ"ל בביקור בבסיס צה"ל בדרום. צילום דו"צ
28.08.2022 tipp
הותר לפרסום:
כל התגרות של חיזבאללה תיענה בתגובה.
בשני התרחישים הראשונים של תקיפת חיזבאללה אם תהיה, הן פעולת ראווה בלתי מזיקה והן תקיפת שדות הגז, צה"ל ישקול את תגובותיו. למעשה צה"ל ינסה לנהל את ימי הקרב, בתנאי שהם לא יתפתחו כאמור למלחמה, בעיקר באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות חיל האוויר.
גם אם ישראל קיוותה כי תשובת לבנון בדיונים על הגבולות הימיים בין המדינות לא תהיה כפופה לדיונים בווינה, תקווה זאת התבדתה, וממשלת לבנון לא נתנה עד כה את תשובתה להצעת הפשרה הישראלית שהועברה אליה לפני כשבועיים. בזירת וינה לעומת זאת, ארה"ב מסרה את תשובתה להצעת איראן, אך איראן הודיעה כי היא מעיינת בהצעה ועדין לא השיבה. לצד הצעתה, ארה"ב תקפה מיליציות איראניות בסוריה, ואיראן הגיבה על כך ואמרה כי ההתקפות מבטאות את חולשתה של ארה"ב. לפיכך גם אם ההתקפות האלה לא יעכבו מאוד את הדיונים על הסכם הגרעין, גם אז נראה כי הסכם בווינה לא ייחתם עד הרגע שישראל תתחיל להפיק גז משדה כריש, פעולה שנסראללה איים כי יגיב כלפיה. מצד שני יתכן כי כל הפעולות של כל המדינות המעורבות מסונכרנות בווינה, ואם אכן מתקיים בווינה דיון על כל הזירות כי אז גם תחילת ההפקה משדה כריש על ידי ישראל תותאם למועדי וינה, כמו גם תשובת לבנון להצעת הפשרה הישראלית. במקרה כזה חיזבאללה יזכה בניצחון הרתעתי בלי שירה ולו יריה אחת.
28.08.2022 tipp
מזכ"ל הג'יהאד האסלמי, נשא בשבוע שעבר (כנראה מרחוק) דברים לאירוע של הארגון בעזה, ואמר כי האחדות עם חמאס, וקיום של חדר מלחמה משותף, הם צורך עמוק של העם הפלסטיני. ידיעה על כך הופיעה באל מנאר של חיזבאללה. בדבריו אלה קובע נחאלה כי הג'יהאד מעדיף לתקן את יחסיו עם חמאס על פני יחסיו עם חיזבאללה, והוא מציית לדרישת חמאס כי הג'יהאד ינהג כבן חסות של חמאס בעזה, ולא כארגון שווה ערך לחמאס.
חמאס על פי מקור פלסטיני ביטחוני חשוב אותו ציטטנו כאן בשבוע שעבר, הגיע למסקנה כי ג'יהאד עלול היה לעשות לחמאס את מה שחמאס עשה בשנת 2007 לפתח, ולהשתלט על הרצועה. בעקבות ההחלטה הזאת, חמאס לקח חלק בהסגרת ראש הג'יהאד האסלמי בגדה המערבית, אירוע אשר הוביל להתנגשות בין הג'יהאד לבין ישראל (ר' גיליון 56).
בחמאס הבינו כי חיזבאללה פועל באופן שמחזק מאוד את הג'יהאד, וגורם לארגון לפעול באופן עצמאי, ולא תחת חסות החמאס. התבונה הזאת הובילה למתח גם בין חמאס לחיזבאללה ולאיראן. נחאלה בדבריו, שם קץ לאירוע הזה, ודבריו מהווים ככל הנראה ציות לדרישת חמאס לפעול ברצועה בחסות חמאס, כבן חסותו ולא כשווה ערך אליו.
ראש הג'יהאד אף הצביע בדבריו על הישות שהסגירה את ראש הג'יהאד בגדה, באומרו כי "ארגוני ביטחון פלסטיניים (של הרשות מ.כ) רודפים ועוצרים פעילי התנגדות". נחאלה התעלם בדבריו מכך שחמאס לקח חלק בהסגרת ראש הג'יהאד בגדה המערבית.
21.08.2022 tipp
בחמאס הגיעו בחודשים האחרונים למסקנה כי הג'יהאד האסלמי מתכוון לעשות לחמאס, את מה שחמאס עשה לפתח אחרי האינתיפאדה השנייה שהתחילה בשנת 2000, כאשר חמאס התעצם צבאית, התחזק מאוד ברחוב, הביס את פתח בבחירות לפרלמנט ב 2006, ובשיא כוחו בשנת 2007, בסוף האינתיפאדה השנייה, הוא סילק את פתח מהשלטון ברצועת עזה, ותפס את מקומו כריבון ברצועת עזה. מקור פלסטיני חשוב אמר לנו השבוע כי כל הדוקטרינה של חמאס מתבססת על האירועים האלה, אשר בהם מנקודת מבטו, הוא הביס את הפתח באמצעות עמדותיו וכוחו הצבאי, וכך שינה את תמונת השליטה הפנימית ואת הייצוג להלכה של העם הפלסטיני.
בשל התמיכה הישירה של איראן וחיזבאללה בג'יהאד האיסלמי, התחזקה מאוד התנועה האיסלמית הקיצונית, והחלה לפעול בנפרד מחמאס ברצועת עזה ובייתר שאת בגדה המערבית. מקור ברשות הפלסטינית אמר לנו השבוע כי "פתאום הג'יהאד הפסיק להבין שהוא פועל תחת חסות החמאס, והתחיל לחשוב שהוא פועל לצידו של החמאס" ההכרה הזאת בקרב מנהיגות חמאס, הביאה את התנועה להחליט על החלשת כוחו של הג'יהאד האסלמי. ההחלטה הזאת יצרה זהות זמנית של אינטרסים בין פתח לחמאס. ההחלטה הזאת של חמאס, להחליש את כוחו של הג'יהאד סתרה את החלטתם של איראן ושל חיזבאללה לחזק את הג'יהאד ואת חמאס, כתנועות נפרדות, בלי להכיר בהגמוניה של חמאס על פני הג'יהאד. ההתנהגות האיראנית לבנונית הזאת הביאה למתח בין חמאס לאיראן וחיזבאללה. להערכתנו, לפי שעה התמיכה האיראנית בחמאס לא דעכה, אף כי חמאס הפגינה עצמאות כלפי איראן וחיזבאללה.
בעקבות החלטת חמאס להחליש את הג'יהאד, הארגון היה מעורב בהסגרתו של ראש הג'יהאד האסלמי בגדה המערבית לידי ישראל, אירוע אשר הביא להתנגשות בין ישראל לבין הג'יהאד, ובעיני חמאס להחלשת הג'יהאד. במידה שהג'יהאד לא יפנים את המסר של חמאס, עולה מדבריו של המקור הפלסטיני, צפויות התנגשויות נוספות בין שתי התנועות. חמאס הבהירה בכך לאירן ללבנון ולג'יהאד האסלמי כי פעולות נוספות של הג'יהאד ברצועת עזה, יכולות להיות אך ורק תחת חסותו של חמאס כריבון ברצועת עזה, כארגון שזכה ברוב קולות בבחירות לפרלמנט בשנת 2006, ובאישורו.
לגבי ההתנקשות של התנזים בראש החמאס בגדה המערבית לפני כחודש, עליה דיווחנו כאן בלעדית ובהרחבה, אמר לנו המקור כי התנזים הבהיר לחמאס אחרי ההתנקשות שזו הייתה יוזמה פרטית מקומית של פעיל תנזים, והתנזים כארגון מתנער ממנה. ההבהרה הזאת, וזהות האינטרסים של החלשת הג'יהאד, יצרו רגיעה זמנית במתח היסודי שבין חמאס ופתח בשבועות האחרונים, אמר המקור, אבל חילוקי הדעות היסודיים לא השתנו.
14.08.2022 tipp
היום לפנות בוקר (ראשון, 14 באוגוסט), גבה הטרור הפלסטיני איראני, מנה נוספת של דם ישראלי. הפיגוע הזה, שגם אם יתברר שהמפגע שייך לארגון פלסטיני זה הוא אחר, או שהוא "מפגע בודד", הוא בהשראת האסטרטגיה הטרוריסטית החדשה אשר מאחוריה המאמץ האיראני לבנוני פלסטיני ליצור ציר מדמם חדש נגד ישראל, ציר שמתחיל בטהרן, עובר לביירות, ומשלים את המעגל בגדה המערבית ובירושלים. את עזה מייעדת האסטרטגיה של חמאס ואיראן עליה דיווחנו כאן בעבר, להשאיר לפי שעה מחוץ לתמונה, כדי שתתחזק תשתכלל ותתעצם, ותהיה מדינת עימות של ממש ובסיס מדיני צבאי. מעשה הטרור הזה בעיר העתיקה של ירושלים, אשר בו נפגעו 8 בני אדם, הוא המשך ישיר להתפתחויות האחרונות בין התנזים-פתח, חמאס, והג'יהאד האסלמי:
ממידע נסיבתי שהגיע לידינו עולה כי בתנועת פתח ידעו כשבוע לפני ההתנגשות בין צה"ל לג'יהאד (במבצע עלות השחר) כי דבר בעל משמעות עומד לקרות. מעבר לשאלה מהיכן פתח ידע, עליה ננסה להשיב בהמשך, נאמר כי השאלה האם פתח פועל עם ישראל או נגדה, יכולה להתברר לפי התשובה האם פתח העביר לישראל מידע על הצפוי לקרות, או שמר את המידע מפני ישראל. איננו יודעים את התשובה לכך. אנחנו יודעים שישראל חרגה הפעם ממנהגה ותקפה את ג'יהאד בהתקפת מנע. האם ישראל ידעה מראש שחמאס לא יצטרף ללחימה, כיוון שפתח עדכן אותה? האם פתח משחק בזירת הטרור החדשה משחק כפול?
פתח לא יכול היה לדעת שדבר בעל משמעות עלול להתרחש בזירה המקומית, ואשר בו יהיה מעורב האסלאם הקיצוני, בלי שיהיה לו קשר חדש ומשמעותי לחמאס ולאסלאם הקיצוני. לפני שלושה שבועות דיווחנו על ההתנקשות של פתח בראש החמאס בגדה המערבית נאסר אלדין אלשעאר (ר' תמונת מכוניתו אחרי ההתנקשות). זה היה דיווח בלעדי, וככל שידוע לנו אף כלי תקשורת לא ציטט את הדיווח שלנו או חזר עליו. הפלסטינים השתיקו את סיפור ההתנקשות אבל גם ישראל לא פרסמה על כך דבר. השתקה פלסטינית יכולה להיעשות רק על ידי הרשות הפלסטינית או תנועת פתח בתרבות הממשל הפלסטינית הריכוזית. עד כה איננו יודעים מה קרה אחרי ההתנקשות באלשעאר, אבל אנחנו יודעים שלא נפתחה מלחמה בין חמאס ופתח, וכמו שחמאס לא הצטרף למלחמת הג'יאהד עם ישראל, הוא גם לא פתח במלחמה עם פתח. ההתנהגות הזאת מצביעה שוב על אסטרטגיה נוקשה, ברורה וממוקדת, שעד כה לא אפיינה את חמאס. מקור האסטרטגיה החדשה הזאת היא איראן, והקשר ההדוק של חמאס עם איראן, אשר על שניהם דיווחנו כאן בהרחבה לרבות הדרכים המתוחכמות בהן מועבר כסף איראני לחמאס; האסטרטגיה הזאת כוללת את העברת מרכז הכובד של האסלאם הקיצוני הטרוריסטי מהרצועה לגדה, גם כדי להניח כאמור לעזה להתעצם ולהפוך למדינת עימות של ממש.
מכל אלה עולה האפשרות שחמאס ופתח מצאו אחרי ההתנקשות באלשעאר דרך לחזור למשא ומתן ביניהם ולשתף פעולה. כך פתח ידע על העומד להתרחש. הוא הבין שהאסטרטגיה של חמאס מוציאה את ג'יהאד מהתמונה. ושוב, לא ברור אם ישראל עודכנה על המהלכים, שכן אם עודכנה, היא ידעה מראש שחמאס לא יצטרף ללחימה אם תהיה, מה שמסביר את הטקטיקה הכה בוטחת שלה לפתוח בעזה בהתקפת מנע.
בשבוע שעבר כתבנו כי להערכתנו תפיסת ראש הג'יהאד בגדה הייתה בעקבות הלשנה של ארגון פלסטיני, ולא ציינו מי להערכתנו הלשין. יתכן שההלשנה באה על דעת פתח וחמאס ביחד. כדי שהג'יהאד לא יוכל לטרפד ההתקרבות ביניהם, ואת שידוד המערכות שהם ככלל הנראה מדברים עליו. משא ומתן בין פתח לחמאס כבר התקיים לפני כחודשיים ודווחנו עליו. אלשעאר דיבר במו"מ הזה בשם חמאס. המו"מ הופסק אחרי שהפתח הגיע למסקנה שחמאס מדבר אתו כשליט ולא כשותף. כמי שבכוונתנו להשתלט על ייצוג הפלסטינים במקום אש"פ ולא כמי שרוצה לקחת חלק. לפיכך לא מן הנמנע שהמו"מ התחדש, על אף ההתנקשות באלשעאר, ואולי ההתנקשות אף תרמה לכך.
חמאס בקשר אסטרטגי עם איראן. כחלק מהציר שאיראן הקימה כנגד ישראל, מהלכי חיזבאללה שנוגעים לחמאס גלויים בפניו. מקור פלסטיני סיפר לנו על מעבר קבוע של פעילים מהאסלאם הקיצוני משטחי הרשות לירדן ומשם דרך סוריה ללבנון. הקשר הפיזי הזה מחדד את קשרי האסלאם הקיצוני הפלסטיני עם חיזבאללה ואיראן, ומעיד עליהם. חיזוק עזה כישות מדינית, ואולי אף כמדינת עימות בעתיד, הוא חלק מהאסטרטגיה הזאת של העברת מרכז הטרור לגדה המערבית.
השוטר הרע נסראללה נקב בחודש ספטמבר כמועד אפשרי לעימות עם ישראל. סמוך מאוד לדבריו, הפלסטינים, כולל הפתח, סגרו כל קשר עם עיתונאים, עד כדי עוצר מוחלט של שיח עם ישראלים. מה הם יודעים הפעם, והאם ישראל עודכנה? אנחנו יודעים שחיזבאללה, אשר נושא בתפקיד השוטר הרע במשחק האזורי האיראני, מניף אצבע לעבר ישראל בעדכונים שהוא מעביר לתושבי ישראל באל מנאר. אפשר לראות את הנפנוף המאיים בתמונת המסך המצורפת. לנפנופי האצבע מוסיף נסראללה לפי שעה איומים על הנושאים והנותנים עם ישראל לבל יסגרו עסקה שאין בה ניצחון ברור ללבנון, אף כי ישראל העבירה כנראה הצעה מרחיקת לכת שאמנם משאירה את שדה הגז כריש בידה, אך מעבירה מרחב ימי אחר לידי לבנון. חיזבאללה מחכה לשוטר הטוב, איראן, ולהחלטה האם לכבות את הבערה שהוא הצית בהשראתה או ללבות אותה; איראן לעומת זאת, בתפקידה כשוטר הטוב, אמרה השבוע כי הלוויין ששוגר בשמה מרוסיה הוא אך למטרות אזרחיות למשל חקלאות: השוטר הטוב איראן מחכה להחלטת המערב בווינה, והאם המערב יעניק לה ניצחון בשיחות הגרעין. אם המערב יעניק לאיראן ניצחון, קרוב לוודאי שלבנון תקבל את הצעת ישראל.
ביום שישי (12 באוגוסט) התפרסם בעיתונות האיראנית כי לטענת איראן המערב הציב לה אולטימטום לסגור עסקה מיד. כותרת הידיעה קבעה באיום כי ההימור האירופי עלול לסכן את השיחות. איראן רוצה להשיג תנאים טובים יותר לכן היא רוצה להשאיר את חרב החיזבאללה מונפת לעבר ישראל לפחות עד חודש ספטמבר. ישראל לעומת זאת רוצה להפריד בין חיזבאללה לבין איראן והשיחות בווינה כדי לשלוט באיום עליה. זהו כנראה מקור האולטימטום של המערב כלפי איראן: לחצה של ישראל בתגובה לאיומי חיזבאללה. האיום של חיזבאללה תלוי בהתקדמות בווינה. חמאס מעודכן על כך, וכנראה גם פתח. אם ישראל מעודכנת, כי אז נפתח עידן חדש בינה לבין חמאס, או שמא הפלסטינים מכינים לה מלכודת? מספקים לה באמצעות פתח מידע חלקי כדי לרכוש את אמונה, ולהסתיר את המידע המשמעותי יותר לגבי תוכניות ספטמבר של איראן וחיזבאללה. בכל מקרה, אם ישראל אינה יודעת, צפויה לה הפתעה גם מחמאס, וגם מחיזבאללה ואולי גם מהפתח. אלא אם ישראל תנהג עם חיזבאללה ועם חמאס כפי שנהגה לפני כשבוע עם הג'יהאד ותכה גם בהם מכת מנע מיד עם כשלון השיחות בווינה. וצריך לומר שלפני האולטימטום של המערב לאיראן, איראן דווקא מצאה בהצעות המערב, איכות מדינית חיובית שמאפשרת לה לבחון את ההצעות ברצינות.
מהלך הפתיחה של מבצע עלות השחר, ההתנקשות במחבל תייסיר ג'עברי
צילום: דובר צה"ל
The opening move of the "Alot Hashachar" operation, The assassination of the terrorist Taisir Jabari
Photo: IDF spokesman
07.08.2022 מתי כהן
לפני כשלושה חודשים דיווחנו כאן על הניצחון של חמאס באוניברסיטת ביר זית, ניצחון שהוא נקודת הפתיחה השנייה לקרב על ג'נין שמתקיים עכשיו בין הפלסטינים. נקודת הפתיחה הראשונה לקרב הזה היא הניצחונות של חמאס בבחירות המקומיות שהיו לפני כחצי שנה בחברון ובטול כרם. שני האירועים האלה גרמו לחשש עמוק בקרב הנהגת הפתח, שמא היא מאבדת לחמאס את תפקידה המכריע בחיים הציבוריים הפלסטיניים. בקרב המעגל השני של הנהגת הפתח, התפשטה אז ההכרה שיש לרדת לשטח כמו שחמאס עושה, ולכבוש את ג'נין כפי שהם קראו לירידה הזאת לשטח, ולזכות שוב בהכרה שהפתח הוא תנועת השחרור המובילה של הפלסטינים. המגמה הזאת בקרב הנהגת תנועת פתח, העלתה את כוחו של מרואן ברגותי, והנשיא הפלסטיני עבאס מיהר להגיב ומינה את מקורבו חוסיין א שייך למזכ"ל הועד הפועל של אש"פ. את מוחמד אל מדני, גם הוא מקורבו של הנשיא, הוא מינה כפי שדיווחנו כאן לפני כחודש לראש התנזים. מיד נגיע לתנזים.
הניצחון של חמאס באוניברסיטת ביר זית המשיך להכות גלים בפתח, ולפני כחודש דיווחנו כאן על מרי של התנזים נגד ראש התנועה שהוא גם הנשיא עבאס; ראשי התנזים איימו להתפטר, וראש התנזים ברמאללה מימש את האיום והתפטר. טענת הנהגת התנזים הייתה כי אבו מאזן לא מגיב לניצחונות של חמאס דבר שעלול להיגמר בתבוסת הפתח והתנזים ובהשתלטות של חמאס על הרשות הפלסטינית וכניסתה של התנועה האיסלמית הקיצונית לנעליו של אש"פ כנציגו הרשמי של העם הפלסטיני. בעקבות המרי הזה מינה אבו מאזן כאמור את מוחמד אל מדני לראש התנזים. ואל מדני אכן הרגיע את הרוחות.
הישורת האחרונה בקרב על ג'נין ועל צפון הגדה, התחיל לפני כשבועיים כאשר חמאס ופתח התנגשו באוניברסיטת א נג'אח בשכם. פתח ניסה אז להצר את צעדי חמאס באוניברסיטה החשובה. בהתנגשות הזאת נפצע פעיל של הפתח שמתגורר בכפר קליל ליד שכם; ראש החמאס בגדה ד"ר נאסר אלדין אלשעאר החליט לנסוע לביתו של הפעיל ולהשתתף בסולחה, ולהתפייס עם פתח כדי לא להחריף את ההתנגשות פתח-חמאס לכלל של מלחמה כוללת, כפי שקרה ברצועת עזה בשנת 2007. אבל אלשעאר לא הבין כנראה שטומנים לו מלכודת, ובדרך לקליל התנקשו בו פעילי פתח, תנזים (ר' דיווח מקיף על הפרשה בגיליונות קודמים) והוא נפצע ברגליו. מכאן נפתחה תיבת פנדורה בין שלושת הארגונים הפלסטיניים תנזים, חמאס וג'יהאד. הערכתנו היא כי הארגונים ניסו לסגור חשבונות זה עם זה והלשינו לישראל על פעיליהם. הערכתנו היא כי כך גם נלכד ראש הג'יהאד בגדה, בעקבות הלשנה. התפישה הזאת החריפה את המתח בין ישראל לג'יהאד, ולדברי צה"ל הג'יהאד התכוון לבצע פיגוע ביישובי חבל עזה, כנקמה על תפישת מנהיגו החשוב, צהל תקף את המחבלים בדרכם לבצע את הפיגוע. כך נפתח מבצע עלות השחר.
אחד הדברים המעניינים בהשתלשלות הזאת, שעל רוב פרטיה דיווחנו כאן כאמור בלעדית, הוא כי חמאס לא הגיב באש נגד הפתח כנקמה על ניסיון ההתנקשות במנהיגו אל שאער במבואות הכפר קליל, וגם שאלותינו לגבי מקומו של אלשאער אחרי ההתנקשות בחייו לא רק שלא נענו, אלא אף נתקלו בהתעלמות. איננו יודעים אם כן היכן טופל אלשאער, והיכן הוא נמצא כעת. אנו יודעים שמלחמה בין הפתח לחמאס לא פרצה אחרי ההתנקשות האמורה. מאחר שאלשאער היה בדרך לסולחה עם הפתח, ומאחר שאין עדות להיתקלויות בין פתח וחמאס, יתכן מאוד שהסולחה הזאת שאמורה הייתה להתחיל, התחדשה אחרי ההתנקשות באלשאער ואולי אף עלתה בדרג, והיא מתקיימת כעת ישירות בין מוחמד אל מדני ונאסר אלדין אלשאער. אם הסולחה הזאת אכן התחדשה, זה מסביר את ההימנעות של חמאס מהשתתפות במלחמה בעזה. ואם הסולחה התחדשה ואף יהיה הסכם בין אל מדני ואלשאער, התוכניות של איראן ושל המקל שלה בלבנון חיזבאללה, יספגו מכה קשה. איראן כפי שדיווחנו כאן נשענה בתוכניותיה האזוריות על חמאס כחלק חשוב בציר שהקימה נגד ישראל, והיא אף העבירה לו כספים רבים (ר' מסלול הכספים בדיווח קודם). ואם חמאס נסוג מהציר של איראן, לפחות קצת מהרוח במפרשי חיזבאללה יתנדף.
חבורת גרמנים קוראת את העיתון "דר שטירמר" המוצב על לוח במקום ציבורי, 1933. הכיתוב בגרמנית על השלט (למעלה): "עם השטירמר נגד יהודה". על הלוח (למטה): "היהודים הם האסון שלנו".
(Bundesarchiv, Bild 133-075 / לא ידוע / CC-BY-SA 3.0 )(ויקיפדיה)
31.07.2022 tipp
"המעצמות המערביות הן מאפיה", אמר השבוע המנהיג האיראני חמינאי בכנס אייתולות לציון 43 שנים למהפכה האסלאמית באיראן. בדומה לאנטישמים הרוסים שזייפו את הפרוטוקולים של זקני ציון, הוסיף הצורר האיראני ששב ומאיים להשמיד את ישראל, על אודות הקשר היהודי למאפיה המערבית: "המציאות של הכוח הזה (המערבי) היא מאפיה. בראש המאפיה הזו עומדים הסוחרים הציוניים הבולטים, והפוליטיקאים מצייתים להם. ארה"ב היא חלון הראווה שלהם, והם פרושים בכל מקום".
אין לדעת בוודאות אם האזכורים האחרונים של הפרוטוקולים של זקני ציון במערכת הפוליטית האיראנית (האזכור הנוכחי המצוטט לעיל ואזכור נוסף שהבאנו כאן לאחרונה), נובעים מהתהדקות הקשר של איראן עם רוסיה, שהיא מולדת הפרוטוקולים, אשר זויפו על ידי השירות החשאי הרוסי בראשית המאה הקודמת. אבל יתכן כי בדרכו המפותלת והרעילה, מתכתב המנהיג האיראני האנטישמי עם הממסד הביטחוני הרוסי. הדברים בכל מקרה נאמרו כמה ימים אחרי פגישתו של חמינאי עם נשיא רוסיה פוטין.
דברי חמינאי אשר מצוטטים בעיתונות האיראנית, מציבים את העיתונות הזאת בשורה אחת עם העיתונות שאהבה יותר מכל לצטט אותם מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת, היא העיתונות של גרמניה בשנים 1933-1945 ובראשה העיתונים דר שטירמר ופלקישר ביאובאכטר, שהביאו לביטוי את נקודת השפל העמוקה ביותר של האנושות משחר ההיסטוריה.
סיפור הסוחרים היהודים שתכננו בחשאי להשתלט על העולם הוא המוטיב המרכזי בכתב התועבה הרוסי, והוא שימש את תעשיית הרצח הגרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה, כצידוק להשמדת שליש מהעם היהודי. בהקשר הזה, אפשר להבין את ההתנהגות המדינית הישראלית המלחמתית כלפי איראן, אשר שבה ומבהירה את מטרתה שהיא השמדת ישראל, שכן העם היהודי כולו, ולא רק מדינת ישראל, התחייב שהשמדה נוספת לא תהיה. ולמרות הנאמר כאן, המטרה הנעלה של נצח ישראל מחייבת את ישראל להגיע להסכמה מדינית עם כל מעצמות המזרח התיכון ומדינותיו, ובהן איראן. יש לפיכך לפתוח בשיח מדיני עם איראן.
חיזבאללה מגדיל את ההימור:
חצי כריש שלנו 
31.07.2022 tipp
איראן הגדילה את ההימור לאחרונה, כשחידדה את דרישותיה לחתימה על הסכם הגרעין, והיא אף מאיימת שתקדם את ייצורה של פצצה אטומית אם תותקף, בנוסף, שר המודיעין שלה הודיע אתמול שאיראן תנקום בכורדים בעיראק שמשתפים לדבריו פעולה עם ישראל נגד איראן; חמאס גם העלה את ההימור כאשר הוא פועל לכבוש עמדות מפתח בגדה המערבית, למשל באוניברסיטאות ביר זית וא-נג'אח, ומנסה לצמצם את אחיזתו של פתח והתנזים בגדה, ומתגרה בישראל באסטרטגיה הטרור החדשה בגדה (ר' דיווח כאן בשבוע שעבר), וכעת גם הקודקוד השלישי במשולש, חיזבאללה, מגדיל את ההימור, כשהוא קובע כי חצי משדה הגז הישראלי כריש, שייך לו וללבנון. הקביעה הזאת לבדה, אינה שונה מעמדת לבנונים רבים ובהם הצבא הלבנוני, אלא שהיא באה הפעם עם תאריך לעימות. חיזבאללה, הצלע השלישית בציר האזורי אף נוקב בתאריך לעימות – בחודש ספטמבר. את עמדתו מזהה כאמור חיזבאללה כעמדת הצבא הלבנוני אשר קבע בעבר כי הקו מבחינתו כולל חצי משדה כריש.
חיזבאללה יוצא למהלך הזה כאשר ראש הממשלה הלבנוני, הוא בן בריתו, ובן בריתה של סוריה, שהיא חלק מהותי מהציר האזורי שהקימה איראן. יתכן לפיכך, שהצהרתו של חיזבאללה וציון תאריך לעימות, מתואם עם שאר מרכיבי הציר איראן, סוריה, חמאס וראש ממשלת לבנון. ההתפתחות הזאת, קורית כמה ימים אחרי פגישת חמינאי פוטין. גם למקרה שממשלת לבנון לא תשתף פעולה אתו, גוף התקשורת של חיזבאללה תוקף ממשלות קודמות של לבנון שוויתרו לדבריו על נכסים בים הכלכלי של לבנון, ומזהיר מפני כך.
ישראל קובעת את גבול המים הכלכליים שלה, אשר לפיו שדה הגז כריש נמצא בשטחה, לפי קו ניצב לנקודת הגבול שלה עם לבנון. קו זה משאיר את כריש בתוך שטח ישראל. לבנון לעומת זאת ממשיכה את קו הגבול בין ישראל ולבנון אשר נקבע בהסכם שביתת הנשק 1949 (ואשר הוא העתק להסכם החלוקה בין בריטניה וצרפת) בקו ישר לתוך הים, וכך חצי מכריש נמצא בשטחה. חיזבאללה קובע כי נקודת המדידה ממנה מתחילה ישראל, משולש של איים אשר ממערב לראש הנקרה, שהמשמעותי בהם הוא האי הבלתי מיושב תכלת, אינה קבילה שכן תכלת כלל אינו אי, והוא מתכסה במים בחורף.
חיזבאללה יודע מן הסתם כי אזכור של תאריך עימות, הוא שלב נוסף במתיחות בין ישויות מדיניות, והוא מקביל למשל להבדל בין דרגה 3 לדרגה 4 באזהרת מסע. ובכל זאת הוא עושה את זה. יתכן שהפעם, המניע של חיזבאללה לחימום הגזרה הוא תיאום לגבי התאריך עם איראן ועם חמאס.
ישראל ולבנון הגיעו פעמיים לסף של הסכם שלום, שטורפד על ידי סוריה. פעם אחת בשנת 1983, אחרי מלחמת לבנון הראשונה, ובפעם השנייה בוועידת מדריד. בשני המקרים הפרלמנט הלבנוני לא אשרר את ההסכמים שהושגו. קרוב לוודאי שבאווירה של שלום אפשר היה להגיע להסכם מהיר על הגבול הימי, אבל באווירה הנוכחית אשר בה בלבנון יש למעשה שתי ממשלות האחת בביירות והשנייה ברובע הדאחייה, יהיה קשה יותר.
כעת מתקיימות שיחות בין ישראל ולבנון על הגבול הימי, והכדור נמצא בידי ישראל שקיבלה לאחרונה מהאמריקאים את הצעת לבנון לפשרה, ועליה להגיב. הבוקר מפרסם YNET כי ישראל העבירה תגובתה לאמריקאים; השאלה כעת אינה אם ממשלת לבנון תקבל את הצעת ישראל, אלא האם חיזבאללה וממשלת לבנון יקבלו אותה.
תאריך העימות בספטמבר מגיע מהחיזבאללה כמה ימים אחרי פגישת פוטין עם חמינאי, ומעלה שאלה שמא רוסיה זקוקה להסטת מבטו של המערב מאוקראינה למזרח התיכון.
ביידן לאבו מאזן בבית לחם: "למילוי כל משאלותיכם צריך שיבוא משיח"
24.07.2022 tipp
"יש גבול לכמה שאני יכול ללחוץ על ישראל" הוסיף הנשיא האמריקאי ואמר לנשיא הרשות הפלסטינית עבאס, סמוך לזמן אשר בו נשא את הצהרתו המכוננת לגבי מדינה פלסטינית (ר' גיליון קודם). כוונתו של הנשיא האמריקאי הייתה כנראה לכך שהוא יכול לפרט את חזונו לגבי המדינה הפלסטינית שתקום, כפי שאכן עשה, אבל הוא אינו יכול לנקוט במהלכים מדיניים מעשיים, למשל פתיחה של הקונסוליה האמריקנית בירושלים, בנפרד מהשגרירות. המציאות המדינית אשר בה מנסה הנשיא האמריקני ליצור מזרח תיכון חדש, במטרה לתקוע טריז בין מדינות הציר המזרחי ובהן סין רוסיה ואיראן, מגדילה את כוחן של ישראל וסעודיה, והפלסטינים במקרה הזה משלמים את המחיר; מכך נובעים דבריו של ביידן המצוטטים בכותרת, ואשר נאמרו לאבו מאזן סמוך מאוד להצהרתו: "למילוי משאלותיכם המדיניות צריך שיבוא (שוב) משיח". סביר להניח כי ביידן הכין את המשפט שיאמר לנשיא הפלסטיני טרם בואו לבית לחם, מתוך כך שהדברים מתייחסים למקום הולדתו של ישו בבית לחם, במעין חידוד לשוני.
ל- tipp נודע כי את הצהרתו מרחיקת הלכת לגבי המדינה הפלסטינית שתקום, לא מסר ביידן לאבו מאזן במכתב, והיא נשארה הצהרה תלויה באוויר, כנאום בלבד. ככל הנראה הכשל הארגוני הפלסטיני, אשר לא הקדיש תשומת לב מספיקה למשמעות מרחיקת הלכת של הצהרה כתובה וממוענת במעשה המדיני, התיישב עם רצונו של ביידן לא לחולל משבר עם ישראל; יתכן שבמציאות מדינית אחרת, האמריקאים היו מוסרים לפלסטינים מכתב ממוען לנשיא הרשות ברוח הצהרתו של ביידן בבית לחם.
מסלול הכטב"ם האיראני מטהרן למוסקבה דרך דושאנבה
24.07.2022 tipp
לפני כחודשיים דיווחנו כאן על השתתפותו של הרמטכ"ל האיראני, בטקס חניכת מפעל כטב"ם איראני שהוקם בטג'יקיסטן. בדיווח, שפרטיו הופיעו כידיעה גלויה במערכת המדינית האיראנית, לא צוין אם המפעל כבר פעיל, או שהוא עדין בהקמה. לטג'יקיסטן אין גבול משותף עם רוסיה, אבל שתיהן חברות בארגון שנחאי, לשת"פ בין מדינות הציר המזרחי, ובהן טג'יקיסטן, קירגיסטן וקזחסטן אשר לה גבול משותף עם רוסיה. יתכן שהחזון האיראני, היה בעת הקמת המפעל בטג'יקיסטן, למפרע, חיזוק של הקשר בין תעשיית הכטב"ם האיראנית לבין צבא רוסיה באמצעות מפעל ביניים בטג'יקיסטן אשר תוצרתו ודרכי האספקה שלו לא יזכו לתשומת לב רבה. ברור שתשומת הלב למעבר של אספקה צבאית ישירה בין איראן ורוסיה, אינה דומה לתשומת הלב לעבודתו של מפעל בטג'יקיסטן.
השבוע התפרסמו במערב ידיעות לפיהן אין כל עדויות לאספקה של כטב"ם איראני למוסקבה. לאור האסטרטגיה האיראנית להקים מפעלי כטב"ם במדינות ברית, עליה דיווחנו כאן ב-22 במאי השנה, יתכן שגם בעתיד עדויות כאלה לא יימצאו בקלות. המפעל הראשון לכטב"ם איראני אשר הוקם מחוץ לאיראן, הוא המפעל בטג'יקיסטן, מדינה אשר קשורה כאמור בברית ביטחונית עם רוסיה. לרגל הקמתו של המפעל נסע הרמטכ"ל האיראני לטשקנט, והשתתף בטקס חניכת המפעל. למרות האמור לעיל, יתכן כי הידיעה הופיעה במערכת המדינית הגלויה האיראנית, כדי שהעיתונות המערבית תמלא תפקיד שמייעדת לה איראן, להאדיר את כוחה של תעשיית הכטב"ם האיראנית, מעשה יהושע ביריחו. מצד שני, הפגיעה המדויקת של כטב"ם איראניים במתקני הנפט הסעודיים בחודש ספטמבר 2019, לא תומכת בהנחה הזאת, אלא בהנחה הסבירה כי הטכנולוגיה האיראנית לכטב"ם מתקדמת. העברת הטכנולוגיה הזאת לידי צבא רוסיה באוקראינה, עלולה להביא לצבא הרוסי יתרון משמעותי במלחמה בה פתח בחודש פברואר השנה.
10.07.2022 tipp
העליון הבהיר את ההבדל בין אזור עימות לבין שטח עוין ואזור מלחמה, והבהיר בדחיית ערעורו של הנער מדוע ביטל בעבר חוק של הכנסת (תיקון 7), ואילו כעת הוא מאמץ את החוק שהחליף את החוק המבוטל (תיקון 8).
עטייה נבהין, נורה ברצועת עזה כשהיה בן 17, על ידי צה"ל באירוע שישראל הגדירה כפעילות מלחמתית. בעקבות פציעתו הקשה בשנת 2014, הוא נותר משותק לצמיתות בארבעת גפיו. הוא תבע את מדינת ישראל, לפצותו. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את תביעתו, והנער, כעת כבר אדם בוגר, ערער לבית המשפט העליון. בערעורו קבע הנער כי "המתייחס לכל תושבי עזה כאל נתיני אויב, מקדם תכלית שאינה ראויה, משום שבבסיסו עומדת דוקטרינה גזענית, דוקטרינת 'נתיני אויב,' השוללת זכויות-יסוד על בסיס שיוך לאומי, אתני או טריטוריאלי"
חוק הנזיקים האזרחיים משנת 1952 קובע שני תנאים בהם אין לפצות אדם. האחד, "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל" והשני: (אין לפצות)"נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, כשטח אויב, אלא אם כן הוא שוהה כדין בישראל"
החוק לפיכך לא משלם פיצויים לנתין זר שנפגע בפעולה מלחמתית באזור מלחמה.
ערעורו של הנער גרם לסערה בשמאל הישראלי, וברשות הפלסטינית, שכן בית המשפט העליון ביטל בעבר חוק של הכנסת, התיקון 7 לחוק הנזיקים, ולכן צפוי היה בעיני הנהגת הרשות הפלסטינית, כי לא יתכן שבית המשפט העליון, ידחה את הערעור, כאשר דחה את החוק שהגביל לכאורה את יכולתם של הפלסטינים בעזה, לתבוע את ישראל.
אבל בית המשפט העליון לא דחה את חוק הנזיקים שחוקק בשנת 1952, ואף לא את תיקוניו באופן גורף, כאשר דחה את תיקון 7. הוא דחה את התיקון האמור בלבד, והוא נימק את הדחייה. נימוקו של בית המשפט העליון כשדחה את תיקון 7, היה כי הכנסת מנסה באמצעותו להרחיב את הגדרתו של אזור מלחמה, והיא מחליפה אותו ע"כ בביטוי אזור עימות. בית המשפט העליון קבע אז שיש לבטל את התיקון, ואת ההגדרה החדשה, ודחה אותו מכל וכל.
הכנסת קיבלה את ביקורתו של בית המשפט העליון, והיא ביטלה את תיקון 7 לחוק, ובמקומו חוקקה את תיקון 8. בתיקון 8 קובע החוק כי המדינה תטען (לפי העניין) בפני בית המשפט לגבי אזור מלחמה, ובית המשפט יכול יהיה לדחות או לקבל את טענתה.
במקרהו של הנער על פי תיקון 8 קיבל בית המשפט העליון את טענותיה של המדינה כי הפעולה שנעשתה בעת שהנער נפצע הייתה פעולה מלחמתית, שהתקיימה באזור מלחמה, כאשר הנפגע הוא נתין של עזה, אשר חמאס השתלט עליה, ואשר ישראל התנתקה ממנה והכריזה עליה כאזור עוין.
נותר לבית המשפט לקבוע את טענת הגזענות שהשמיע הנער, והאם החוק ותיקונו החדש, אינם מפירים את חוק כבוד אדם וחרותו. העליון שלל את הטענה, וקבע כי חוק היסוד כבוד באדם וחרותו מוגדר לאזרחי ישראל ולתחומה הריבוני.
חשיפה: כך עובר הכסף האיראני לחמאס בגדה המערבית
Exclusive: This is how Iranian money goes to Hamas in the West Bank
בשלוש דרכים מרכזיות, מעבירה איראן כסף לחמאס, לבניית האסטרטגיה החדשה של כינון תשתיות טרור בשטחי הגדה המערבית. הדרך המרכזית היא באמצעות סוחרים. אלה רוכשים סחורה בחו"ל, והתשלום למוכר, מועבר על ידי גורם איראני, בלי שהמוכר יהיה מודע לכך. הסחורה נשלחת דרך נמלי ישראל לסוחר בגדה המערבית, והוא מעביר את התשלום עבור הסחורה לחמאס בניכוי של דמי מאמץ/עמלה. בכל פעולה כזאת עוברים לחמאס במזומן כמה עשרות אלפי דולרים, תלוי בגודל המכולה. מכולה של 20 רגל, עשויה להכניס לחמאס סכומים של כעשרים אלף דולר, ומכולה של 40 רגל, ו 40 רגל ג'מבו, עשויה להכניס סכום כמעט כפול. היקף ההכנסות של חמאס מהפעילות המסחרית, תלוי בהיקף הסחורות המוזמנות, אבל בעיקר בבדיקות הרבות שישראל מקיימת כלפי כל פעולת מסחר בינלאומי בין הגדה המערבית ומפעלים ברחבי העולם. את הדברים מסר ל tipp מקור ביטחוני פלסטיני.
הדרך השנייה היא באמצעות העברת כסף איראני למוסדות לימוד פרטיים בגדה, שחלקו מגיע בסוף הסיבוב, לידי החמאס, חלקו האחר של הכסף נשאר בידי המוסד הלימודי הפרטי. בדרך הזאת של העברה סיבובית, משתמשים החמאס ואיראן (כנראה באמצעות משמרות המהפכה), גם ברכישת קרקעות ומבנים בגדה המערבית, וזוהי השיטה השלישית האמורה, כלומר הכסף עבור הרכישה מועבר למוכר מידי גורם איראני, העסקה עשויה להתבצע למשל בירדן, והאדמה עוברת לרשותו של איש קש של חמאס, שהופך אותה בבוא העת למזומנים, עד שהכסף משלים את מסעו המפותל ונוחת בקופת חמאס.
נסיעה ישירה דרך ירדן של אנשי חמאס לאיראן, אינה מעשית כנראה, כיוון שהשב"כ, מסכל את הניסיונות האלה, אבל הגורם הביטחוני הפלסטיני הוסיף וסיפר ל tipp שיש אנשי חמאס שמוברחים מירדן ללבנון. לא ברור עד כמה השב"כ פעיל בזירה הזאת של הברחת אנשי חמאס מירדן ללבנון, וחזרתם לגדה המערבית.
29.05.2022 tipp
In three main ways, Iran is transferring money to Hamas, to build the new strategy of establishing terrorist infrastructure in the West Bank. The main way is through traders. These purchase goods abroad, and the payment to the seller, is passed on by an Iranian entity, without the seller being aware of it. The goods are sent through Israeli ports to a merchant in the West Bank, and he transfers the payment for the goods to Hamas less an effort fee / commission. In each such operation, several tens of thousands of dollars are transferred to Hamas in cash, depending on the size of the container. A 20-foot container could give Hamas about $ 20,000, and a 40-foot, 40-foot jumbo container could generate nearly double that amount of revenue. The volume of Hamas' revenues from commercial activity depends on the volume of goods ordered, but mainly on the many tests that Israel conducts on any international trade operation between the West Bank and factories around the world. A Palestinian security source told tipp.
The second way is by transferring Iranian money to private educational institutions in the West Bank, part of which reaches Hamas at the end of the round. The other part of the money remains in the hands of the private educational institution. In this way of rotary transfer, Hamas, and Iran (probably through the Revolutionary Guards) also use the actions of buying land and buildings in the West Bank, and this is the third method mentioned, meaning that the money for the purchase is transferred to the seller from an Iranian source, the transaction may be made for example in Jordan, and the land passes into the possession of a Hamas straw man, who in time turns it into cash, until the money completes its winding journey and lands in the Hamas coffers.
A direct trip through Jordan by Hamas members to Iran is probably not practical since Israeli intelligence thwarts these attempts. But the Palestinian security source went on to tell tipp that there were Hamas members smuggled from Jordan to Lebanon. It is not clear how active Israeli intelligence is in this arena of smuggling Hamas members from Jordan to Lebanon and returning to the West Bank
דיווח באיראן: משמרות המהפכה ירו שוב טילים לבסיס של המוסד בעיראק
تقرير في إيران: الحرس الثوري أطلق صواريخ مرة أخرى على قاعدة للموساد في العراق
האם ישראל ואיראן נערכות זו מול זו בגבולות של 2 המדינות, לצד ההיערכות הבליסטית זו מול זו מהמרחק?. אירן משתמשת בארגונים כמו חיזבאללה וחמאס, כדי לצמצם את הקווים הלוגיסטיים ולהתעמת עם ישראל מגבולותיה. ישראל כלל אינה מאשרת שיש לה בסיסים בגבול איראן, ולכן אסטרטגיה לוגיסטית כזאת אם מתקיימת, אינה ברורה, ובוודאי שאינה נתונה לביקורת של העיתונות. בניגוד לפעם הקודמת בה ירו האיראנים טילים למטרה בעיראק שלדבריהם שייכת למוסד, הפעם לא דיווח חיזבאללה או גורם איראני אחר על נפגעים בצד הישראלי. ועוד שאלה חשובה אשר במבט ראשון נראית בלתי קשורה, אבל היא כנראה קשורה מאוד: האם משקלה של קטאר בזירה האיראנית-ישראלית עולה?
על פי הדיווח האיראני, את המידע על מיקום הבסיס החדש, קיבלו משמרות המהפכה מחמישה מרגלים שנתפשו בשטח איראן לאחרונה. בעקבות המידע, הופצץ המקום עליו הצביעו הנחקרים, בטילים ובארטילריה. העובדה שהפעם נוסף לדיווח הממד הארטילרי שלא היה בדיווח הקודם, עשוי להצביע על כך שהאתר הנוכחי שהופצץ קרוב יותר לגבול האיראני מהקודם. בשני המקרים מדובר על אתרים בשטח שמוחזק על ידי הכורדים. אין כל אישור לדיווח הזה ממקורות ישראליים.
האמיר של קטאר נפגש השבוע בטהרן עם נשיא איראן אברהים ראיסי; ההודעה שהתפרסמה בסוף הפגישה בצד האיראני: הביקור יביא לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות, במישור הדו צדדי, האזורי והעולמי. השאלה היא עד כמה אם בכלל קטאר מסייעת לאיראן לקיים את האסטרטגיה האיראנית לקיים בסיסים על גבול ישראל, ובעיקר בהקשר של היערכות החדשה של חמאס בגדה המערבית, שכן שיתוף פעולה אזורי יכול הרי להיות גם העברת כסף איראני לחמאס למיזם האיראני-חמאסי של פיתוח תשתית לוגיסטית טרוריסטית בגדה המערבית.
ישראל זקוקה לקטאר כדי להרגיע את עזה, אבל האם הצורך הזה מביא אותה לעצום עיניים לגבי עובדות היסוד, או שמא ישראל עושה בעובדות היסוד האלה שימוש מתוחכם שאיננו יודעים עליו? אלה עובדות היסוד: יחסיה של קטאר עם איראן מתהדקים. יחסיה של קטאר עם חמאס והאסלאם הפלסטיני הקיצוני ידועים. הלשכה המדינית של חמאס נמצאת בקטאר, וכרגע נושא בתפקיד ראש הלשכה המדינית רוצח-האזרחים-מהגב-בסכינים- הנייה. בנוסף עזמי בשארה חי בקטאר והוא עדין יועץ לממשל הקטארי. ההנחה לפיכך כי היכולת של קטאר להיות שליחה של איראן, נשקלת מול כוחה להשקיט את עזה מצד אחד, ומצד שני להיות ערוץ תקשורת מדינתי חשוב יציב ובעל מעמד לשיח עם איראן, במידה ששיח כזה מתרחש או יתרחש. יתכן לפיכך שישראל שוקלת את התמונה כולה לגבי קטאר, ומהלכת בה בין הטיפות.
ואם אכן שתי המדינות איראן וישראל מקיימות כבר שני מעגלי מגע צבאי ביניהן, האחד קרוב באמצעות בסיסים וארגונים, והשני רחוק באמצעות איום של טילים בליסטיים, והן לפיכך כבר נמצאות בזירה של השיח המדיני במקרה הזה בהיבט הצבאי שלו, ראוי ביותר שתהיה לשתי המדינות הניציות מדינה רצינית כמו קטאר שבכוחה להעביר את השיח הצבאי מדיני ביניהן לעבר שיח מדיני אזרחי. לא בהכרח מתוך יוזמה שלה, אלא מיוזמת איראן ואו ישראל. מהצד השני, עזה שקטה וזוהי עובדה, וישראל מצרה את צעדיו של חמאס בגדה המערבית, גם זו עובדה, ולכן אם יש השפעה שלילית של קטאר על האירועים בהקשר הזה, השפעתה החיובית כנראה חשובה כעת בעיני מערכת הבטחון הישראלית, יותר.
15.05.2022 tipp
هل تستعد إسرائيل وإيران لبعضهما البعض داخل حدود البلدين جنباً إلى جنب مع الاستعداد الباليستي لبعضهما البعض عن بعد؟ تستخدم إيران منظمات مثل حزب الله وحماس لتقليص خطوطها اللوجستية ومواجهة إسرائيل بحدودها. لا تؤكد إسرائيل على الإطلاق أن لها قواعد على الحدود الإيرانية, وبالتالي فإن مثل هذه الاستراتيجية اللوجستية, إن وجدت, غير واضحة, وبالتأكيد لا تخضع لانتقادات من الصحافة. على عكس المرة السابقة التي أطلق فيها الإيرانيون صواريخ على هدف في العراق يقولون إنه تابع للموساد, لم يبلغ حزب الله أو مصدر إيراني آخر هذه المرة عن أي خسائر في الجانب الإسرائيلي. وسؤال مهم آخر يبدو للوهلة الأولى غير ذي صلة, لكن من المحتمل أن يكون وثيق الصلة بالموضوع: هل يزداد وزن قطر في الساحة الإيرانية الإسرائيلية؟
وبحسب التقرير الإيراني, فقد تلقى الحرس الثوري المعلومات الخاصة بموقع القاعدة الجديدة من خمسة جواسيس تم أسرهم مؤخرًا في الأراضي الإيرانية. وعقب هذه المعلومات تعرض المكان الذي أشار إليه المعتقلون للقصف بالصواريخ والمدفعية. حقيقة أنه تمت إضافته هذه المرة إلى تقرير أبعاد المدفعية الذي لم يرد في التقرير السابق, قد يشير إلى أن الموقع الحالي الذي تم قصفه أقرب إلى الحدود الإيرانية من السابق. في كلتا الحالتين هناك مواقع في المنطقة التي يسيطر عليها الأكراد. ولا يوجد تأكيد لهذا النبأ من مصادر إسرائيلية.
التقى أمير قطر هذا الأسبوع في طهران بالرئيس الإيراني إبراهيم رئيسي. وجاء في الإعلان الصادر في ختام الاجتماع عن الجانب الإيراني: أن الزيارة ستعزز التعاون بين البلدين على المستوى الثنائي والإقليمي والعالمي. السؤال هو إلى أي مدى إذا ساعدت قطر إيران في الحفاظ على استراتيجية إيران في الحفاظ على القواعد على حدود إسرائيل، لا سيما في سياق انتشار حماس الجديد في الضفة الغربية، حيث يمكن أن يشمل التعاون الإقليمي أيضًا تحويل الأموال الإيرانية إلى حماس لصالح إيران- مشروع تطوير البنية التحتية اللوجستية لحماس في الضفة
إسرائيل بحاجة إلى قطر لطمأنة غزة، ولكن هل هذه الحاجة تجعلها تغلق أعينها عن الحقائق الأساسية، أم أن إسرائيل تستخدم مثل هذه الحقائق الأساسية التي لا نعرف عنها شيئًا متطورًا؟ هذه هي الحقائق الأساسية: علاقات قطر مع إيران تتقوى. علاقات قطر مع حماس والإسلام الفلسطيني المتطرف معروفة. يقع المكتب السياسي لحماس في قطر ويشغل حاليا منصب رئيس المكتب السياسي. بالإضافة إلى ذلك، يعيش عزمي بشارة في قطر ولا يزال مستشارًا للحكومة القطرية. وبالتالي، فإن الافتراض بأن قدرة قطر على أن تكون مبعوثًا لإيران يقاس بقدرتها على تهدئة غزة من ناحية، ومن ناحية أخرى أن تكون قناة اتصال حكومية مهمة ومستقرة للحوار مع إيران، في حالة حدوث مثل هذا الحوار أو حدوثه. . من الممكن إذن أن تفكر إسرائيل في الصورة الكاملة لقطر، وتمشيها بين القطرات.
وإذا كان لدى البلدين بالفعل، إيران وإسرائيل ، دائرتان من الاتصال العسكري بينهما، إحداهما قريبة من القواعد والتنظيمات، والأخرى بعيدة من خلال تهديد الصواريخ الباليستية، وبالتالي فهي بالفعل في ساحة الخطاب السياسي في هذا الصدد. الجانب العسكري، يجب أن يكون للدولتين المتشددتين دولة جادة، مثل قطر التي لها القدرة على تحويل الخطاب العسكري العسكري بينهما إلى خطاب سياسي مدني. ليس بالضرورة بمبادرة منها، ولكن بمبادرة من إيران أو إسرائيل. من ناحية أخرى، غزة هادئة وهذه حقيقة، وإسرائيل ضيقت خطوات حماس في الضفة الغربية، وهذه حقيقة أيضًا، فإذا كان لقطر تأثير سلبي على الأحداث في هذا السياق، فمن المحتمل أن يكون تأثيرها الإيجابي. أكثر أهمية لجهاز الأمن الإسرائيلي الآن.
ממשלת עזה חברה לאירן, ממשלת רמאללה חברה לירדן
حكومة غزة عضو في إيران, وحكومة رام الله عضو في الأردن
שתי הממשלות נאבקות על הרחוב בגדה המערבית כדי לזכות בניצחון זו על זו, ומקצינות. בהר הבית רמאללה מנסה להתעטף במאפיינים של האסלאם הקיצוני ושולחת קדימה את תנועת הפתח לגבור על חמאס ולהוביל את האירועים בהר, ואילו ממשלת עזה בונה בגדה המערבית בסיוע איראן תשתית לוגיסטית חדשה (כפי שדיווחנו בחודשים האחרונים), שמאיימת על ישראל אבל גם מאיימת על רמאללה ועל ירדן. ישראל נדחפת למלחמה, אבל היא יכולה לנסות ולשנות את הצפוי, ולכרות הסכם עם רמאללה, ולהחליש את האסלאם הקיצוני הפלסטיני ואת איראן בגדה המערבית. אבל לשם כך היא תצטרך לעשות פשרה עם אבו מאזן בירושלים. מצד שני ישראל גם יכולה לבחור לדבר עם איראן.
השבוע חידדה סוכנות הידיעות וואפא, שהיא חלק מהממשל ברמאללה, את מקומו המרכזי של פתח במאבק על הר הבית. באותה הזדמנות הסוכנות הקטינה את חלקו של חמאס באירועים על ההר. יתכן שלמהלך הזה נלווים גם מהלכים פיזיים של ניסיון להצר את צעדי חמאס על ההר ובירושלים, כפי שהרשות נהגה בחודשים לפני הבחירות לרשויות המקומיות בגדה; על פעולה אחת של הרשות בירושלים, כנראה בשתיקה בהסכמה של מערכת הביטחון הישראלית, דיווחנו כאן ערב הבחירות בגדה. כן דיווחנו לפני שבועיים על כוונה של המעגל השני במנהיגות התנועה, לאמץ את האסטרטגיה המוצלחת של חמאס להביא תמיכה רחבה מהרחוב; בפתח מתכוונים להתחיל לעשות את זה בג'נין לקראת הועידה ה-8 של התנועה שתהיה בקיץ, והם כבר עושים את זה בהר הבית.
הרשות אף מתחרה עם האסלאם הקיצוני הפלסטיני על הבעת הבוז והשנאה כלפי היהדות וכלפי כמיהת היהודים להר הבית כמרכזם הרוחני. השבוע שוב כינתה סוכנות הידיעות של הרשות וואפא את עליית היהודים להר כטקסים גזעניים, ושוב הביעה בוז וזלזול כלפי ארון הספרים היהודי. שתי הממשלות הפלסטיניות כאחת לא מזכירות כי היהדות התקיימה על ההר, שהיה מרכזה הרוחני והלאומי, אלף וחמש מאות שנים לפני שנולד האסלאם.
על הקשר בין איראן, לבין חמאס, ולבין כינונה של תשתית לוגיסטית טרוריסטית חדשה בגדה המערבית, אפשר ללמוד מאחת מכותרותיו של השופר האיראני טהרן טיימס השבוע: "מהפכה בגדה המערבית, ישראל פחות בטוחה מתמיד". הטרמינולוגיה הזאת מזכירה את נאומו של רוצח-האזרחים-הבלתי-חמושים-מהגב סינוואר ובני דמותו שמדברים על מהפכה בפעילות של חמאס (שהפתיעה רבים כשצצה לפתע בגדה המערבית מטעם ארגון בלתי מתוחכם כחמאס, ולכן החשד נפל על איראן), ובהמשך הכתבה מצייר העיתון את הדרך שצפויה לפעילות הזאת, עד שהאבנים והסכינים יהפכו לאינתיפאדת טילים.
על פי האירועים וההתדרדרות המהירה, התחזית הזאת של השופר האיראני לפיו השלב הבא הוא טילים עלולה להתקיים כלשונה, אלא אם ישראל תתמרן באמצעות ירדן והרשות הפלסטינית לעבר סוף אחר לעלילה האיראנית.
בין אם איראן מנסה להוביל את כל הנחלים אליה, בסוג של התחזות מדינית, ובין אם המציאות הזאת שרירה ואמיתית, טוב תעשה ישראל אם תפתח בשיח עם משטר הטרור האיראני, שיח שעשוי להיות דרך נוספת, לשינוי התסריט הקבוע בסכסוך הפלסטיני ישראלי. זה נשמע כחזון אחרית הימים, אבל במדיניות הכול אפשרי.
08.05.2022 tipp
الحكومتان تتقاتلان في شوارع الضفة الغربية من أجل الانتصار على بعضهما وعلى الضباط. في الحرم القدسي, تحاول رام الله أن تلتف بخصائص الإسلام الراديكالي وتدفع حركة فتح إلى الأمام لهزيمة حماس وقيادة الأحداث على الجبل, بينما تقوم حكومة غزة ببناء بنية تحتية لوجستية جديدة في الضفة الغربية مع إيران (كما ورد في الأشهر الأخيرة), وهو الأمر الذي يهدد إسرائيل ولكنه يهدد رام الله والأردن. إسرائيل تُدفع إلى الحرب, لكن يمكنها محاولة تغيير ما هو متوقع, وإبرام اتفاق مع رام الله, وإضعاف الإسلام الفلسطيني المتطرف وإيران في الضفة الغربية. لكن من أجل ذلك, عليها أن تقدم تسوية مع أبو مازن في القدس. من ناحية أخرى, يمكن لإسرائيل أيضًا أن تختار التحدث إلى إيران.
هذا الأسبوع, شحذت وكالة الأنباء وفا, التابعة للإدارة في رام الله, مكانة فتح المركزية في النضال من أجل الحرم القدسي الشريف. وبهذه المناسبة خفضت الوكالة حصة حماس من الأحداث في الجبل. ومن المحتمل أن تكون هذه الخطوة مصحوبة بتحركات مادية لمحاولة تضييق خطوات حماس على الجبل وفي القدس, كما فعلت السلطة الفلسطينية في الأشهر التي سبقت الانتخابات المحلية في الضفة الغربية. تم الإبلاغ هنا عن إجراء واحد قامت به السلطة الفلسطينية في القدس, في صمت على ما يبدو بموافقة مؤسسة الدفاع الإسرائيلية, عشية انتخابات الضفة الغربية. كما تحدثنا قبل أسبوعين عن نية الدائرة الثانية في قيادة الحركة تبني استراتيجية حماس الناجحة في جلب الدعم الواسع من الشارع. تخطط فتح للبدء في القيام بذلك في جنين قبل المؤتمر الثامن للحركة هذا الصيف, وهم يفعلون ذلك بالفعل في الحرم القدسي
كما تتنافس السلطة الفلسطينية مع الإسلام الفلسطيني المتطرف للتعبير عن الازدراء والكراهية تجاه اليهودية وتوق اليهود إلى جبل الهيكل كمركز روحي لهم. هذا الأسبوع, وصفت وكالة وفا الإخبارية مرة أخرى صعود اليهود إلى الجبل بأنه عنصري, وأعربت مرة أخرى عن ازدرائها واحتقارها لخزانة الكتب اليهودية. ولا تذكر الحكومتان الفلسطينيتان على حد سواء أن اليهودية كانت موجودة في الجبل الذي كان مركزها الروحي والوطني قبل خمسة عشر مائة عام من ولادة الإسلام.
سواء حاولت إيران أن تقود كل التيارات إليها, في نوع من انتحال الشخصية السياسية, أو ما إذا كان هذا الواقع تعسفيًا وحقيقيًا, فمن الأفضل لإسرائيل أن تفتح حوارًا مع النظام الإرهابي الإيراني, وهو حوار يمكن أن يكون وسيلة أخرى للتغيير. السيناريو الدائم في الصراع الإسرائيلي الفلسطيني. تبدو وكأنها رؤية نهاية العالم, لكن في السياسة كل شيء ممكن.
אסטרטגיה איראנית חדשה: הקמת מפעלי כטב"מ בשטח מדינות ברית
New Iranian strategy: Establishment of a drone factory in the territory of allied countries
חיזבאללה מגדיל את ההימור:
חצי כריש שלנו
tipp הוא עיתון ישראלי, אזורי ובלתי פוליטי…
The Israeli Palestinian Post is an Israeli, regional and non-political newspaper
הועידה הכלכלית הראשונה הישראלית-פלסטינית בחסות העיתון 
תהיה בקיץ 2022, בקו התפר ישראל פלסטין
المؤتمر الاقتصادي الإسرائيلي الفلسطيني الأول صيف 2022 في خط التماس إسرائيل وفلسطين برعاية الصحيفة
The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line