התרגיל הסיבובי של נתניהו וטראמפ נגד איראן (ר' דיווחנו בגיליון 238 כי הכרעת איראן אמורה להקדים נוכחות צבאית טורקית ברצועה), הוא אחד הגורמים האחרונים לשתי התרחשויות בעלות חשיבות רבה, אזורית ועולמית. האחת באה לביטוי בדיווחו השבוע של ראש ממשלת אנגליה סטארמר בביקורו בסין על הצורך בהתקרבות של ארצו לסין. ההתקרבות הזאת, היא להערכתנו פרי של התנגדות אנגלית לפעולתו של טראמפ שפורמת את העולם החופשי שהקימו ראש הממשלה האנגלי צ'רצ'יל ונשיא ארה"ב רוזוולט, על ספינת מלחמה מול חופי קנדה, באוגוסט 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה ערב כניסתה של אמריקה למלחמה. בדבריו של סטארמר כי "יש להעמיק את הקשרים הכלכליים עם סין" נוקטת אנגליה עמדה עצמאית, במהלך של מתיחות כלכלית מדינית עמוקה של סין עם ארה"ב. סטארמר רואה בחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות כלי להתקרבות בתחומים נוספים. החידוש אינו עצמאותה של אנגליה, שהיא נוהג מדיני רווח בממלכה, אלא העיתוי, שהוא בשיא המתיחות בין ארה"ב לבין סין. להערכתנו סטארמר מותח בכך ביקורת עקיפה על מהלכיה של ארה"ב שמזעזעים בשנה האחרונה את העולם החופשי באמצעות שיגיונות המכסים של טראמפ, ועוד יותר מכך ביקורת עקיפה על פעולתו הבריונית של טראמפ כנגד דנמרק והאיומים על האוטונומיה הדנית, גרינלנד, שמערערים את יסודות העולם המערבי שבנו כאמור רוזוולט וצ'רצ'יל שנתיים אחרי שפרצה המלחמה בהתקפה גרמנית נגד פולין. יתכן שסטארמר אף מותח ביקורת סמויה על קידומה של טורקיה (בתמיכת חלקים מאירופה) כמוציאה ומביאה של המערב בעורף הלוגיסטי במזרח התיכון. ההתרחשות השניה מביעה את תגובתה המהירה יחסית של סין למשבר במערב, בחיזוק של התערבותה במזרח התיכון, ובעיקר בחיזוק התערבותה בזירה של העימות בין ארה"ב וישראל לבין איראן. סין שולחת בכיר בממסד האקדמי שלה, שהוא בסין ממסד שני לממסד המדיני צבאי, והוא מתראיין השבוע לטהרן טיימס ומציב כמה הנחות מחודשות. "ארה"ב שואפת לאיראן כנועה" מבשר הפרופ' הונגדה פאן, ראש המרכז סין-המזרח התיכון באוניברסיטת שאושינג. האקדמאי הבכיר מוסיף כי ההתערבות האמריקאית ישראלית עלולה לקדם בריתות חדשות, ולהעצים מתיחויות ביטחוניות באזור. לפי המבנה המדיני הסיני, הדברים האלה נאמרים מפי דרג זוטר אמנם אבל ישירות מאת מנגנוני הדברור של ההנהגה הסינית.
גליון 239
01 בפברואר 2026
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
מאמר המערכת
חקירת שב"כ להיעלמות ילדי תימן; חקירה היסטורית בארכיוני הדסה וארגון עליית הנוער, בהתאם להמלצת ו. קדמי לחקירה היסטורית; הטעם: פרטים דומים שהופיעו בעדות מנחם פרוש בתחקיר משנת 1997 ובסרט שהפיקה הדסה בשנת 1952. מעקב המערכת
כתובת הריאיון: לצפייה לחץ כאן
כתובת הסרט: כאן
בתחקיר משנת 1997 שפרסם החתום מטה כחבר מערכת בחדשות 2, אמר מנחם פרוש, פוליטיקאי חרדי מדור מייסדי המדינה, 4 דברים מכוננים לגבי פרשת חטיפת ילדי תימן.
האחד, פרוש העיד כי ארגון עליית הנוער היה מעורב בחטיפת ילדי תימן.
השני, פרוש העיד כי עובדות סוציאליות הוציאו לפועל את החטיפות.
השלישי, פרוש תאר את הסיבה לחטיפות, כפטרונות "שלא ירעבו".
הרביעי, פרוש העיד שסיפר על דבר החטיפות לראש הממשלה בן גוריון.
בסרט דרמה תעודה שהפיקה ההסתדרות המדיצינית הדסה בשנת 1952, הופיעו סצנות דרמטיות, שפרטיהן דומים להפליא לעדותו של מנחם פרוש, בכמה היבטים. הסרט הגיע לשולחננו לראשונה לפני כשלושה שבועות.
האחד, ארגון עליית הנוער אכן היה מעורב בסרט בטיפול בילדי תימן ואכן טיפל בשתי אחיות מעולי תימן; האחות האחת הועברה לבית החולים, והשנייה נשארה בכפר הנוער; השתלשלות האירועים גרמו לאחות הבוגרת לחשוב שאחותה נלקחה ממנה בכחש והיא לא תושב עוד אליה לעולם.
השני, אכן הייתה כוונה להפריד בין האחיות, והיא מתבררת במהלך הסרט. האחות הגדולה לא טעתה בהנחתה.
השלישי, אכן עובדות סוציאליות העבירו את האחות הקטנה לבית החולים, אבל לפני השבתה הן חיכו על אף שהבריאה להחלטה של ועדה מיוחדת, אשר בה ישב גם נציג עליית הנוער, בשאלה האם להפריד בין האחיות, או אולי לשוב ולאחד ביניהן. במילים אחרות ההפרדה בין הילדות הייתה בידי ארגון עליית הנוער, וברצות הנוכחים בדיון הילדות היו מופרדות, וברצותם תושבנה האחת לחיק אחותה.
הרביעי, כפי שתאר מנחם פרוש, המבט על משפחות עולי תימן אכן היה פטרוני, התייחס למשל למספר הרב של ילדים באחת המשפחות, ובעקיפין ליכולת המשפחה להעניק לילדיה חיי רווחה.
החמישי, אחרי דיון ממושך אשר בו נשמעו שתי דעות, האחת הייתה כי יש להפריד בין האחיות "לטובתן", והשניה כי יש לשוב ולאחד ביניהן, הוחלט במקרה המתואר לאחד ביניהן, והאחות הקטנה הושבה לחיק אחותה הגדולה. כאמור, הסצנה מתארת כי הכוח לאחד ולהפריד אכן היה בידי ארגון עליית הנוער, ואך כפסע היה בין איחודן לבין הפרדתן.
לאור הדמיון בין התחקיר לבין סצנות בסרט, קראנו, ואנו קוראים שוב, ליועמ"ש גלי בהרב מיארה, להורות לשב"כ לפתוח בחקירה היסטורית בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה ובארכיוני הארגון שאומץ ומומן ברובו על ידי הדסה, ארגון עליית הנוער, בהתאם להמלצת ו. קדמי לחקירה היסטורית, כדי לנסות ולאתר קצות חוט לפרשה שעומדת בלב השבר העדתי מזרח מערב, שבר שהביא את ישראל אל סף חורבן.
מתי כהן
01 בפברואר 2026
רואה אור בימי א' | בהרצה
מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה מצחיק.
שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il
חמאס יתפרק מנשקו אבל דורש הישג במו"מ: החלת הסכם המעברים משנת 2005 ונסיגה;
ישראל דורשת הסכם חדש לרפיח, שבו מספר הנכנסים (רק פליטים) יהיה חצי מס' היוצאים
צה"ל דורש כעת להישאר בקו הצהוב, אבל עדין לא ברור אם זו תהיה גם עמדת פתיחה של ישראל במו"מ. עמדת פתיחה ישראלית אחרת נוגעת לשיעור הנכנסים לעזה במעבר רפיח; הדרישה הישראלית היא שמספר הנכנסים לעזה, אשר יהיו לפי ישראל רק מקרב הפליטים שברחו מעזה בתחילת המלחמה, לא יעלה על חצי ממספר היוצאים. העמדה הזאת מבטאת דרישה למעשה שחמאס יוציא לפועל את תוכנית הטרנספר של נתניהו וטראמפ, והסיכוי לכך הוא אפס. לא ברור אם העמדה הזאת מבטאת חתירה ישראלית לעבר איזון בין מספר היוצאים לבין מספר הנכנסים לרצועה, כלומר עמדת פתיחה לשם מיקוח שיסתיים בשוויון בין שיעור הנכנסים לבין שיעור היוצאים מהרצועה, או שמא מדובר במקל שתתקע ישראל למפרע בגלגלי המו"מ, באופן שיביא לחזרת צה"ל למלחמה, לשם מיגור חמאס. חמאס דורש את יישום הסכם המעברים משנת 2005, לפיו הרשות הפלסטינית תמשול במעבר רפיח, בפיקוח של מדינות אירופה, ובפיקוח של צה"ל מרחוק באמצעות מצלמות; בדרישתה הנוכחית, ישראל דורשת פיקוח מקרוב, כלומר מביתן שיהיה צמוד למעבר. לפי הסכם 2005 היוצאים והנכנסים יהיו על פי שיקול דעתה של הרש"פ, בכפוף להסכם הפיקוח האירופי והסכם פיקוח ישראלי מרחוק. לפי מקור פלסטיני חמאס מסר לרמאללה כי בסוף המו"מ ובתנאי שיצליח והסכם ייחתם בין הצדדים, הוא יתפרק מנשקו ומשלטונו. להערכתנו חמאס ידרוש גם אז השתתפות סמלית בשלטון בעזה, כמו גם להחזיק מספר סמלי של כלי נשק אישיים, בהתאם לעמדת טורקיה. טורקיה מנסה כעת להביא את איראן לשולחן הדיונים עם ארה"ב, כדי שטורקיה תוכל לזכות בנוכחות צבאית בעזה, בהסכמה אמריקאית, ובהתניה ישראלית שאיראן תוכרע לפני כל מהלך טורקי כזה. סימנים לכך שהתרגיל הסיבובי המורכב של טראמפ ונתניהו עלול להסתבך, היו השבוע כאשר ראש ממשלת אנגליה סטארמר דיווח על התקרבות סמלית בינתיים של אנגליה לסין. ר' היום בסיפור המרכזי; ובשעה שכל העיניים מופנות לעזה ולאיראן, הגדה המערבית רותחת, ועל פי מקור פלסטיני, היא קרובה לפיצוץ בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים.
01.02.2026
מאת מערכת הזירה העיתונאית
היום ייפתח מעבר רפיח, אבל ישראל לא תאפשר מספר נכנסים שעולה על חצי ממספר היוצאים מהרצועה. בנוסף ישראל לא תסכים שלרצועה ייכנסו אנשים אשר אינם מקרב הפליטים שברחו מעזה במהלך המלחמה. להערכתנו, המו"מ על שלב ב' גם לא יתקדם מעבר להצגת עמדות ראשוניות, לפני שייפתר המשבר עם איראן, בתיווכה של טורקיה. המשבר עם איראן נולד מתוך הדרישה האמריקאית לשתף את טורקיה ברצועת עזה החדשה, לרבות שיתופו של כוח צבאי טורקי קטן לאימון של הכוח הפלסטיני שיגן על השלטון החדש מטעם הרשות הפלסטינית ברצועה. בנימין נתניהו דרש לשם כך את הכרעת איראן, וכעת טורקיה, כמוטבת העיקרית של התרגיל הסיבובי של טראמפ ונתניהו (ר' דיווחנו על כך בשבוע שעבר), מנסה להביא את הצדדים להסכם, ולזכות בדרישתו של ארדואן לשלוח לרצועה כוח צבאי. נזכיר כי כוח טורקי דומה כבר נמצא בירדן, ומאמן כוח פלסטיני שייכנס בתום הכשרתו לגדה המערבית.
כל העיניים מופנות כעת לרצועת עזה ולאיראן, אבל מקור פלסטיני ברמאללה מזהיר כי הגדה המערבית נמצאת ערב התקוממות, בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים. לידינו הגיע סרטון אשר צולם בסוף השנה שעברה באזור חברון אשר בו נראים צעירים כשהם מכים בקרשים עדר פלסטיני של כבשים וטלאים, באופן שמסכן את שלמותם וחייהם. כיוון שאין למיטב שיפוטינו זיהוי מוחלט של הצעירים המופיעים בסרטון כמתנחלים, ואין עדות ברורה של בעלי העדר, איננו מביאים את הסרטון. עם זאת ברור שהמתח בגדה המערבית מתקרב כעת לשיא, אשר מקרב פיצוץ חברתי ואף צבאי.
התרגיל (המדיני) המס(ר)יח אשר יגדיל את הממשלה אבל יקטין מאוד את ישראל, הוא:
ארה"ב תכריע את איראן, ישראל תסכים בתמורה לנוכחות טורקית בעזה; צה"ל מתנגד
המחזה של עיבוי כוחות ארה"ב כלפי איראן, הוא חלק מההסכמה (והסחה) שנכרתה בין בנימין נתניהו לבין דונלד טראמפ (ואשר נסגרה כנראה בפגישתם לפני כשלושה שבועות), להתחיל בשלב ב' במו"מ בעזה (ר' דיווחנו הבלעדי על כך בגיליון 235), ובעיקר לשלב את טורקיה במהלך, אשר אותו ואת השלכותיו ותוצאותיו הצפויות מכנה הנשיא האמריקאי כ"שלום שהושג במזרח התיכון אחרי 3000 שנים". לפי מקור ישראלי חשוב ההסכמה היא מהלך של הסחת דעתו של הציבור בישראל מהשתלבותה המדינית והצבאית של טורקיה במהלך ברצועת עזה, בעיקר על רקע ההתנגדות הרחבה שיש לכך במערכת הביטחון. מעבר לנוכחותה המדינית של טורקיה שכבר יצאה לפועל כאשר צורפה להנהגת הרצועה, ההסכמה בין נתניהו לטראמפ מביאה גם לנוכחות צבאית טורקית על גדרותיה של ישראל; כרגע הנוכחות הצבאית הטורקית היא רק בירדן, כאשר כוח של צבא טורקיה מאמן בממלכה כוח פלסטיני אשר ישולב בתום הכשרתו ברשות הפלסטינית בגדה המערבית; כוח טורקי נוסף ייכנס בהסכמת נתניהו גם לרצועת עזה, אחרי שיוחזר לישראל החטוף האחרון רן גואילי. הכוח הזה נועד לפי מקור פלסטיני חשוב לאמן כוח פלסטיני אשר בתום הכשרתו ישמור על השלטון החדש ברצועה; הכוח יכלול גם כוחות שכעת הם חלק מארגון חמאס. בעבר דיווחנו בלעדית כי טורקיה רוצה כי לחמאס תהיה נוכחות ולו סמלית בשלטון החדש ברצועה. הכוח הטורקי לרצועה ייכנס לרצועה, אלא אם בישראל תקום התנגדות ציבורית ביטחונית רחבת היקף, אשר את דעתה מנסים כעת טראמפ ונתניהו להסיח בתרגיל "איראן תמורת טורקיה".
25.01.2026
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
מקור מקורב לרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר הביע התנגדות נחרצת לתנאי שלב ב' הנוכחיים, ובהם סכנת נוכחותה המדינית והצבאית של טורקיה במהלך בעזה; הפטרונות הטורקית כלפי חמאס וחיזבאללה מחזירה לחיים את שני הארגונים, ובעיקר את הרעיון המרכזי שלהם, השמדת ישראל. המקורב הוסיף כי אין לשוב לקווי 6 באוקטובר, וכי קו הגבול החדש עם רצועת עזה חייב להישאר הקו הצהוב, באופן שיאפשר לצה"ל לקדם כל איום עתידי.
בנימין נתניהו לא מתעלם עוד מזריחתה המהירה של טורקיה, כמעצמה אזורית אשר מאיימת (עכשיו כבר בגלוי) על ישראל, והוא כבר התבטא בעניין זה כשהציע לטורקיה לשכוח מחלומות האימפריה; למרות זאת, נתניהו נכנע לדרישתו של דונלד טראמפ, כי טורקיה תיקח חלק צבאי ומדיני מהותי במהלך לשיקום רצועת עזה, ובעיקר לכינון של סדר חדש במזה"ת. ולא רק שנכנע, אלא שהוא עוטף את כניעתו בניצחון על איראן המובסת ממילא.
מאחר שהפיכתה של טורקיה בעידוד ארה"ב לשחקן מרכזי נגד ישראל, עלולה להביא את נתניהו אל סופו הפוליטי, ובכך את חלומות טראמפ על שלום ראשון במזה"ת אחרי 3000 שנים של מלחמה, אל סופם, נולד להערכתנו המהלך המשותף לנתניהו ולטראמפ נגד איראן, אשר אחריו יוכל נתניהו לטעון שניצחונו הושלם כשהכריע את איראן, בלי להדגיש את המציאות הנוכחית אשר בה איראן כבר אינה מאיימת על ישראל באופן שאיימה עליה ב-7 באוקטובר; יתכן שנתניהו סומך על כך שהציבור הישראלי לא יזכור כי צה"ל הכריע את איראן באופן כמעט סופני, וכי האיום מצד טורקיה, אשר נולד בעקבות הארכת המלחמה אליה הובילה ממשלת נתניהו, הוא האיום המשמעותי הנוכחי, בעיקר אם איראן תעביר לטורקיה את הטכנולוגיה הגרעינית, ואת התקדמותה בהרכבה של ראש קרב גרעיני על טיל בליסטי.
מתי כהן מוסיף: לפני כשלושה שבועות התכוונה ככל שידוע לנו ישראל לצאת לפעולה צבאית נרחבת נגד חיזבאללה בכל לבנון, ולא רק בדרומה. כאשר התחילה ההתקוממות באיראן, נתניהו עצר את המהלך, זמן קצר לפני שיצא לפועל. הערכתנו כעת היא שהמהלך נגד חיזבאללה, בהסכמת ארה"ב, היה חלק מהמהלך הרחב נגד איראן, וכאשר פרצה ההתקוממות, הורה דונלד טראמפ לנתניהו לעצור את המבצע נגד חיזבאללה, כדי למנוע מהמשטר האיראני להיתלות על עוינות אמריקאית ישראלית כלפי איראן, ולהשתמש במוטיב כדי להפנות ממנו את זעם המתקוממים.
בעקבות תחקיר וסרט דרמטי תיעודי משנת 1952, אנו פונים ליועמ"ש להורות על פתיחת חקירה היסטורית
בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה, ובארגון עליית הנוער, לגבי היעלמות ילדי תימן ע"פ המלצת ו. קדמי
כתובת הריאיון: לצפייה לחץ כאן
כתובת הסרט: כאן
בשנת 1997, פרסם עורך עיתון זה כחבר מערכת חדשות 2, תחקיר וראיון עם מנחם פרוש, ובהם קבע פרוש שהיה מדור מייסדי המדינה, ועד ראייה לאירועי תקומתה, כי גורמים בארגון עליית הנוער, פעלו באופן סמוי לחטיפת ילדי תימן. פרוש אמר כי עובדות סוציאליות הוציאו לפועל את מדיניות הגורמים בעליית הנוער; כן תאר פרוש את ההסבר הפטרוני של החוטפים למעשיהם: "שהילדים לא ירעבו", וכן הוא סיפר כי דוד בן גוריון שמע ממנו על דבר החטיפות. בשבוע שעבר הגיע לשולחננו סרט משנת 1952, אשר מתאר באופן מצמרר טיפול בילדי תימן, כיוון שעיקריו דומים למבט הפטרוני כלפי ילדי תימן אשר אותו תאר פרוש. את הסרט הפיקה ההסתדרות המדיצינית הדסה, ושמו "להציל נפש אחת". בסרט מתואר טיפול של ארגון עליית הנוער בילדת תימן ובאחותה. ארגון עליית הנוער, אשר במציאות ההיסטורית אומץ על ידי הדסה, ואשר רוב תקציבו הגיע מהדסה, מפריד בסרט בין שתי הילדות, ומעביר את הקטנה לבית חולים של ההסתדרות המדיצינית הדסה בראש העין. האחות שנשארה בכפר הנוער לבדה, מפסיקה להאמין שאחותה תושב אליה אחרי שתבריא, ובסרט אכן מתוארת התלבטות של ארגון עליית הנוער ושל גורמים אחרים אשר מתכנסים להחליט על גורלה של הילדה (אחרי החלמתה), האם להשיב את האחות הקטנה אל אחותה ואל כפר הנוער, או שמא להפריד ביניהן "לטובתן". במקרה אשר מתואר בסרט, הארגון החליט להשיב את האחות הקטנה אל חיק אחותה הבכורה. שאלתנו היא שאלה היסטורית: האם הסרט הביע את נקיפות המצפון הארגוניות בהדסה ובעליית הנוער, על טיפול שגוי בילדי תימן, כבר משנת הפקתו 1952 ואילך, שהיו השנים הראשונות אליהן מיוחסות חטיפות ילדי תימן בהיסטוריה הישראלית המודרנית.
18.01.2026
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
פרשנות: פרשת חטיפת ילדי תימן היא לב ליבה של החובה הלאומית לפתוח בחקירה היסטורית שתביא צדק ופיוס לציבוריות הישראלית, ותסיט את מדינת ישראל משפת התהום החברתית בו היא ניצבת: פרשת ילדי תימן אשר עמדה ועדין עומדת בלב התקיפה הגזעית האשכנזית כנגד המזרח משחר תקומת ישראל, הביאה לתחושות של נקם ולמעשי נקם פוליטיים ציבוריים של האלקטורט המזרחי כלפי כל מה שבעיניו נתפש כמעוז פוליטי אשכנזי מדכא (את מהות התחושה המזרחית תאר פרופ' יהודה שנהב לפי מיטב הבנתנו כך: בשחר התקומה המדינית, נשללה מהמזרח הכרה פוליטית, בעוד הכרה פוליטית אקסקלוסיבית העניק המערב לעצמו במהלך כינונה של המדינה ואילך; תחושות הנקם הללו של המזרח, הרעל העדתי שנלווה אליהן, ואבדן המושכלות הציבורית שאפיינה את המזרח במשך ההיסטוריה היהודית מאז חורבן בית שני, אשר קעקעו, ועדין מקעקעים את מורשת אבות המזרח המתונה והמשכילה (ר' היום הרחבה על כך במאמר המערכת); בשרשור, אירועים פוליטיים אלה הובילו לאירועי ינואר 2023, להפיכה המשטרית, להידרדרותה של ישראל אל סף חורבן לפני המלחמה ערב 7 באוקטובר, באירועים שמגיעים עכשיו לשיאם בניסיון של הליכוד לכתוש את שלטון החוק, שנחשב בעיני אלקטורט מזרחי למעוז אשכנזי.
גילוי נאות: בחודש ספטמבר 2024, בחרנו ביועמ"ש גלי בהרב מיארה לאיש/אשת השנה של עיתוננו. מבטנו היה ונשאר ציבורי הן לגבי בחירתנו זו והן לגבי קריאתנו הנוכחית לפתוח בחקירה היסטורית, ואין בהן כל מניע אישי של איש מאנשי העיתון.
סרט דרמטי בעל מאפיינים של תעודה, משנת 1952, מתאר מנגנון בארגון עליית הנוער לטיפול בילדי תימן, שדומה למכניזם שתואר בתחקיר משנת 1997, ככלי לחטיפת ילדי תימן
בתחקיר בשנת 1997 גילה מנחם פרוש, כי "גורמים" בארגון עליית הנוער תכננו חטיפה של ילדי תימן; בסרט צולמה סצנה שמתארת דיון "הומניטרי" על גורלה של ילדת תימן
כתובת הריאיון: לצפייה לחץ כאן
כתובת הסרט: כאן
"להציל נפש אחת", הוא סרט של ההסתדרות המדיצינית הדסה משנת 1952 אשר מתאר באופן מצמרר מנגנון ומכניזם של ארגון עליית הנוער לטיפול בילדי תימן, אשר דומה למנגנון ומכניזם שייחס מנחם פרוש, בתחקיר משנת 1997 לארגון עליית הנוער ככלי לחטיפת ילדי תימן. ההסתדרות המדיצינית הדסה, אשר הקימה והפעילה בתי חולים בארץ ישראל ואח"כ במדינת ישראל, מראשית המאה הקודמת, אימצה בשנת 1934 באופן רשמי את ארגון עליית הנוער, והשתתפה ברוב מימונו של הארגון. את התחקיר הבלעדי שבו תאר מנחם פרוש את עיקרי פרשת חטיפות הילדים מקהילות עולי תימן, והבהיר את מהלכי הפרשה, פרסם עורך העיתון The Israeli Palestinian Post בשנת 1997 בחדשות ערוץ 2; התחקיר שודר פעם שנייה כפריט חדשות (ולא בתבנית הרווחת של שידור חוזר) בשנת 2017, בתוכניתה של רינה מצליח פגוש את העיתונות. מנחם פרוש הצביע בתחקיר על גורמים בעליית הנוער כאחראיים לתכנון החטיפות, הוא תאר את אופן החטיפות על ידי עובדות סוציאליות, את הסיבה לחטיפות, בטיעונים של דאגה לרווחתם של הילדים "שלא ירעבו", וכן חשף פרוש שראש הממשלה דוד בן גוריון ידע על דבר החטיפות שכן הוא בעצמו סיפר לו על כך. פרשת ילדי תימן עומדת בלב ליבה של התקיפה הגזעית האשכנזית כנגד המזרח משחר התקומה, ועד כינונה של מדינת ישראל, ומאז לאורך שנותיה וחייה הציבוריים, ועד המהפך הפוליטי בשנת 1977; אחרי המהפך, החלו להופיע בציבוריות הישראלית בייתר שאת פירות הבאושים של התקיפה הגזעית האשכנזית, ובהם השנאה ומסעות הנקם החולניים של קהילות מזרח כנגד מי שזוהו כתוקפיהם "האשכנזים" (אף כי שני הציבורים מוגדרים כעת רק במובן הפוליטי ובמונחים פוליטיים, ואין להם כל הגדרה פרטית אישית בעלת תוקף משפטי, וכל קיום ממשי מחוץ לזירה הפוליטית); חלק ממסעות הנקם היו רצח אמיל גרינצווייג, וכן להערכתנו רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ועד השבר אשר הביא בשנת 2023 את ישראל אל סף חורבנה, כאשר קנאי ממשלת בנימין נתניהו רכבו (ועדין רוכבים) על זעם האלקטורט המזרחי, בדרכם לדרוס את בית המשפט העליון ואת מערכת המשפט אשר נחשבים בתרבות הפוליטית שהתפתחה מהמשבר החברתי כמעוז תרבותי אשכנזי; כפי שפרסמנו אחרי שנודע הניסיון להפוך את המשטר הישראלי לדיקטטורה החל בחודש ינואר 2023, מטרת קנאי הממשלה היא להחליש את בית המשפט ואת מערכת החוק, באופן שיאפשר להם לספח את הגדה המערבית לישראל, ולהכריע את הוויכוח הנוקב לגבי גורלה דמותה וגודלה של מדינת ישראל.
11.01.2026
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
על פי הסרט להציל נפש אחת, ארגון עליית הנוער שהיה ממקימי כפר נוער ע"ש יצחק גרינבוים (לא ברור מהסרט אם מדובר בכפר אלוני יצחק שגם הוא קרוי על שם יצחק גרינבוים), הפריד בין תמר לבין יעל, שתיהן יתומות מקהילת עולי תימן. יעל נלקחת לבית חולים בראש העין, ואחותה נשארה לבד בכפר הנוער. תמר האחות הבוגרת מרגישה שמתעתעים בה, וכי אחותה לא תוחזר אליה, והיא נלקחה ממנה לנצח. תמר בורחת מכפר הנוער במחאה ובחיפוש אחרי אחותה. בדיון שמתקיים בין מספר גורמים, ובהם עליית הנוער, בעקבות מצבה הנפשי של תמר, נגזר בסופו של דבר גורלה של יעל והיא מוחזרת לחיק אחותה, ולכפר הנוער בו ילמדו מעתה שתיהן. בדיון בהשתתפות של עליית הנוער הדעות נחלקו בין אלה שסברו שאין לאחד בין האחיות, אבל הטיעון שניצח והביא לאיחוד מחודש בין האחיות ילדות תימן הוא גם שמו של הסרט, להציל נפש מישראל. במציאות שתיאר מנחם פרוש, ילדי תימן רבים נחטפו ומעולם לא הוחזרו עוד לאהוביהם, וגורלם אינו ידוע עד לרגע זה.
בסרט מופיעים כל המרכיבים אשר מופיעים בדבריו של מנחם פרוש (כתובת של הסרט וכן כתובת של הריאיון עם מנחם פרוש מצורפות בכיתוב לתמונת הכתבה ר' מעלה). ארגון עליית הנוער. עובדות סוציאליות, דיון על גורלה של ילדת תימן, הפטרונות כלפי המשפחות מרובות הילדים מעולי תימן, וכן הצורך לדאוג להזנתם ולחינוכם "הנאות".
ועדת קדמי הציעה לקיים חקירה היסטורית של פרשת ילדי תימן, אבל מאחר שטענות החטיפה הן בתחום הפלילי ולפרשה יש השפעה מכרעת על המשטר הדמוקרטי הישראלי, ועל קיומה של ישראל כחברה ולפיכך גם כמדינה, את החקירה לא צריכים להערכתנו לנהל היסטוריונים, אלא יחידת שב"כ שתוקם לשם כך במיוחד ותישאר קיימת במשך כל שנות החקירה, עד לחקר האמת ולפתרון הפרשה, ועד ריפויה של החברה הישראלית ולחיזוקו של המשטר הדמוקרטי (אשר ממילא נמצא על פי חוק באחריותו של שב"כ).
את החקירה כדאי להערכתנו לפתוח בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה, בארכיוני ארגון עליית הנוער, בארכיוני כפר הנוער ע"ש יצחק גרינבוים (בין אם הוא קיים גם היום או לא) (יצחק גרינבוים היה שר הפנים הראשון של מדינת ישראל, ואחד מהחותמים על מגילת העצמאות, כאמור גם כפר הנוער אלוני יצחק קרוי על שמו), כן כדאי לבדוק בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה אשר קשורים לבית החולים שהקימה (על פי הסרט) בראש העין (בית חולים לילדים בראש העין הוזכר בוועדות החקירה לילדי תימן, אך איננו יודעים אם מדובר באותו מוסד המופיע בסרט).
מקור ערבי: נתניהו הסכים לכוח טורקי שיאמן חיילים פלסטינים בעזה
ולכוח טורקי שיאמן פלסטינים בירדן, וכן לכניסה לא רשמית לשלב ב'
לדברי המקור הערבי, בפגישת נתניהו טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר, נסגרו 3 עיקרים: האחד הוא כי המעבר לשלב ב' יתחיל בפועל, אבל לא יתחיל באופן רשמי. הכניסה המעשית לשלב ב' תתבטא לפיכך בהתחלת שיקום הרצועה במקומות בהם צה"ל שולט; עבודות השיקום יתחילו באופן ממוקד באזור רפיח. נתניהו הסכים לכוח טורקי שייכנס לעזה ולירדן לשם אימון אזרחים פלסטיניים שיהיו במשמר השלטון הפלסטיני החדש ברצועה, ובירדן יאומנו שוטרים שיתגברו את כוח השיטור הפלסטיני בגדה המערבית. המקור הערבי טוען כי נתניהו אף הסכים לפתיחה דו כיוונית של מעבר רפיח, אבל עדין משתמש בפתיחה בפועל כבמנוף להשגת דרישות ישראל ובראשן את החזרת השוטר רן גואילי. המקור טוען כי צה"ל שב וחוטף לאחרונה אנשי ג'יהאד אסלמי, כדי לאסוף מודיעין על מקום קבורתו של גואילי. על פי המקור, חמאס העביר מסר לישראל לפיו הוא יהיה מוכן להקמת מדינה פלסטינית, מפורזת, כאשר צה"ל פרוש על גבולותיה, לרבות הסכמה הארגון להשארת התנחלויות מרכזיות על כנן, תמורת חילופי שטחים. המסר בא להבהיר כי חמאס הוא ארגון פלסטיני עצמאי, ואינו נשען על גורמים מחוץ לאזור לרבות טורקיה. ר' הרחבה על כך היום בסיפור המרכזי., לרבות ההנחה האפשרית כי חמאס מנסה לסלול בכך דרכה של טורקיה לרצועת עזה.
04.01.2026
מאת מערכת הזירה העיתונאית
בכיכר סדום בים המלח הולכת ומתפתחת זירה של תרגילים בין הצבא הירדני לבין צה"ל. בעקבות תרגיל האש שערך הצבא הירדני סמוך ליישובי כיכר סדום לפני כחודש, דיווחנו על תרגיל נגדי של צה"ל שהתחיל אחריו, והשבוע כנראה כדי להגדיל את הרושם, צה"ל קיים תרגיל שני, רועש לפחות כמו התרגיל הירדני המקורי. יתכן כי המניע לתגובה הישראלית הוא פרטי הדיווח לפיו ירדן בשת"פ עם ארה"ב, מקיימת בירדן מחנה אימונים לכוחות הבינלאומיים שייכנסו לעזה, והדיווח הנוכחי שלנו לפיו ירדן תתיר גם לכוח טורקי להיכנס לשטחה, ולהיות חלק ממערך האימונים האמור. היחידה הצבאית הטורקית שתכנס לירדן, תאמן שוטרים פלסטיניים שיישלחו לגדה המערבית. המקור דיווח כי הכוח הצבאי הטורקי, יופיע במדי צבא טורקיה, ותחת כל סימני המדינה הטורקית, יאמן את הכוח הפלסטיני, שיועבר כאמור לגדה המערבית.
במחנה אימונים טורקי נוסף אשר יוצב ברצועת עזה, יאמן כוח טורקי שני, את חיילי המשמר של השלטון החדש ברצועה. יתכן שבאופן הזה טורקיה אף תנסה לשמור על נוכחות של חמאס בכוח השלטוני הפלסטיני, אם כי הוסכם כי יוקם מנגנון לאישור זהויות המתאמנים הפלסטיניים, ולישראל תהיה בו זכות וטו. ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על ניסיונות חמאס להיכלל בשלטון החדש ברצועת עזה.
שיקום הרצועה לא יתחיל באופן רשמי כחלק משלב ב', אבל כן יתחיל שיקום מוגבל באזורים בהם צה"ל נוכח, ובעיקר באזור רפיח. חמאס נתן לכך הסכמתו. על פי המקור הערבי, זו תהיה דרכה של ישראל להתחיל את שלב ב' באופן מעשי, אבל לא להתחילו באופן רשמי כחלק מהסכם חתום. המקור: בפגישת נתניהו טראמפ סוכם "להתחיל את שלב ב' בצעדים קטנים". דרישתה הנחרצת של ישראל לחזרתו של השוטר רן גואילי, בעינה עומדת, ומסבירה את העמדה הישראלית המסויגת לגבי שלב ב'.
פרשנות: תרגיל ההטעיה המצרי 1973
תרגיל ההטעיה הפלסטיני אוקטובר 2023
תרגיל ההטעיה האיראני-טורקי 2025 ואילך
מפקד חיל הים האיראני (חהי"ם של צבא איראן, ולא של משמרות המהפכה) הודיע השבוע על תרגיל ימי בו תיקחנה חלק "מדינות שכנות" שבשמן לא נקב. אופן ההתבטאות מצביע על תרגיל שיגיע עד ל"אזורים אוקייניים", רמז לתימן ולקרן אפריקה וסומליה (כדאי לבדוק בזירת ביטחון שדה איך מפקד חיל הים האיראני, התבטא לגבי אזור סומלילנד כמעט במקביל להכרה הישראלית במדינה שנפרדה מסומליה). באופן ההתבטאות האיראני יש איום מרומז על הופעה של אוניות מלחמה איראניות בים התיכון בתרגיל עם טורקיה; נדגיש כי הדבר לא נאמר במפורש, אבל הוא גלום בביטוי "מדינות שכנות", ובהדגשה שהתרגיל ייערך "במדינות שכנות" ולא "עם מדינות שכנות", בלי לנקוב בשמן. דברי מפקד חיל הים האיראני, באים במקביל לדברי נשיא איראן (המתון), לפיה המדינה נמצאת במלחמה עם ישראל. מאחר שאיראן היא מדינה מובסת, והיכולת שלה לאסור מלחמה על ישראל ועל ארה"ב, נתונה בספק עמוק, ומאחר שאין עוד (לפי שעה) בכוחה להוסיף לאיומיה את הגרעין האיראני, הערכתנו היא שהאיומים, מתואמים עם טורקיה, יתכן כי תואמו בביקורו של שר החוץ פידאן באיראן לפני כחודש, שר חוץ אשר לפי אופי המשטר הטורקי הנוכחי, משמש מעין שר מלחמה על; המהלך האיראני בא במקביל להודעה איראנית בעיתון ממשלתי (אשר צוטט כאן בשבוע שעבר) לפיה הנשיא הטורקי ארדואן עשוי לבקר באיראן. להערכתנו, מטרת הפרסומים (גם הטורקיים אשר אותם נפרט בהמשך הכתבה) היא להרחיק את תשומת לבה של ישראל מהתעצמותה של טורקיה על גדרות ישראל, אל אזור המפרץ הפרסי ואיראן המרוחקים, ואפילו רחוק מכך, אל תימן ואל קרן אפריקה. השקעת משאבים ישראליים בקרן אפריקה, עלולה לגרום לתרדמה של מערכת הביטחון בישראל באזורי רמת הגולן, לבנון ואולי אף כניעה לנשיא טראמפ ברצועת עזה תמורת תקיפה משותפת שנייה באירן. משמעות הדבר היא שישראל עלולה להסכים לכניסה של צבא טורקי לעזה, אירוע אשר יגרור להערכתנו מלחמה אזורית, עם מדינה עתירת שריון, ומנוסה בלוחמת שריון, בעוד חיל השריון הישראלי עדין לא שוקם, אחרי שבנימין נתניהו הקטין אותו, בניגוד לחוק (ר' סדרת התחקירים שלנו על החרבת חיל השריון יוני-אוגוסט 2023). תשומת לבה של ישראל הממוקד כעת בטורקיה בזירות סוריה ולבנון, הביא לתקיפה של מוצב שהקימה טורקיה בשת"פ עם רוסיה בבית ג'ן באזור קוניטרה על תשתית של חיזבאללה; ישראל תקפה את המוצב סמוך מאוד להקמתו, תקיפה שהאטה את התפשטותה של טורקיה בסוריה וברמת הגולן, לרבות (האטה) את אספקת האמל"ח אותו היא מתכוונת לספק לצבא סוריה; ההנחה כי המוצב היה בראשיתו, מאפשרת לשני הצדדים להתעלם ציבורית מהתקיפה ולהשאירה מחוץ לתשומת הלב הציבורית, ר' פרסומנו כאן על כוונת טורקיה לספק לסוריה כטב"ם וטילים; סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, הביעה השבוע זעם על "התקיפה בקוניטרה" בלי לפרט את מהות התקיפה ואת זירת התקיפה המדויקת. הדיווח של הסוכנות הביע זעם מאופק גם על "תקיפת מסגד בחומס". בחומס, נזכיר, הייתה תשתית צבאית גדולה של חיזבאללה (תשתית אשר אותה היא קיבלה מאיראן כפי שפרסמנו כאן בלעדית בעבר). בתמורה לתשתיות שקיבלה טורקיה מחיזבאללה ברמת הגולן, הזהיר לאחרונה הנשיא ארדואן את סוריה לבל תפגע בחיזבאללה בסוריה כמו גם בלבנון (ר' פרסומנו הבלעדי על אזהרת ארדואן, ארכיון tipp גיליונות קודמים)
28.12.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לב ההסחה האירנית טורקית, במודל של ההסחה המצרית סורית משנת 1973, היא להערכתנו הסכנה של העברת טכנולוגיה גרעינית צבאית איראנית לידי טורקיה, ובעיקר העברה של כל מהלך ההתקדמות המחקרית שעשתה איראן (ואשר איננו יודעים את שיעורו), בטכנולוגיית ההרכבה של ראשי קרב גרעיניים על טילים בליסטיים. הנשיא הטורקי ארדואן לא שלל בעבר הצטיידות של טורקיה בנשק גרעיני, ולאחרונה אף חתם על הסכם כרייה עם מדינה אפריקנית עתירה במחצבים ובהם מכרה גדול של אורניום; במקביל חנך ארדואן תחנת כוח גרעינית ראשונה במדינה. בהקשר הזה אפשר לשער כי תגובת המערב לגרעין טורקי, תהיה מתונה מתגובתו לגרעין איראני, בשל השפעתה של טורקיה באירופה, בשל ההיסטוריה הטורקית אירופית הארוכה והמורתעת משני הצדדים, וכן בשל חברותה של טורקיה בנאט"ו. ישראל לפיכך עלולה לעמוד לבדה בזירה של גרעין טורקי, מציאות שעלולה למנוע ממנה כל אפשרות למנוע מטורקיה להנכיח נשק גרעיני בזירה האזורית. בעיקר בשל תמיכתה הכמעט בלתי מסויגת של ארה"ב בטורקיה, על רקע ההתפתחויות הגלובליות והסכנה המתפתחת למלחמת עולם שלישית.
בזירה הימית, טורקיה כבר ערכה תרגיל משותף עם מצרים, במה שנראה כסימון של אופי הפעולה הצבאי הימי הטורקי, בשת"פ עם מדינות ברית; ולכן תרגיל ימי עם איראן, הוא בתחום האפשרי והסביר.
ברמז ראשון להתקפת צה"ל על מוצב שניסתה טורקיה להקים באזור קוניטרה (בבית ג'ן), מתחה השבוע סוכנות הידיעות אנדולו ביקורת על תקיפת צה"ל באזור קוניטרה, וכך נכתב בעניין זה באנדולו: "על פי סוכנות הידיעות הממלכתית הסורית סאנא, כוחות ישראליים הפגיזו ביום שישי את אזור תל אל-אחמר אל-שרקי בדרום קוניטרה. מוקדם יותר השבוע, כוחות ישראליים ירו גם לעבר אזרחים ליד שלושה כפרים באזור. התקפות אלו משקפות דפוס של הפרות ישראליות מתמשכות, על פי דמשק." נציין כי המרחק בין המוצב הטורקי רוסי שהותקף על ידי חיל האוויר באזור בית ג'ן, ואשר על הניסיון להקימו דיווחנו כאן בלעדית, לבין ההתקפה בתל אל אחמאר, הוא כ-35 קילומטרים; יתכן אף שאחד הכפרים המוזכרים בידיעה, הוא בית ג'ן, אשר בסביבתו כאמור הוקם המוצב. אנדולו הוסיפה והביעה מחאה טורקית על תקיפת מסגד באזור חומס. נאמר כי באזור חומס נמצאת תשתית צבאית רחבה מאוד של חיזבאללה, ובה החזיק הארגון שהתכוון להשמיד את ישראל טילים וכטב"ם.
הערכתנו לפיכך היא כי האזהרה של ארדואן לנשיא א שארע לא לתקוף את חיזבאללה, היא תמורה שנתנה טורקיה לחיזבאללה עבור התשתיות הצבאיות שקיבלה מחיזבאללה בסוריה, ברמת הגולן.
הידיעות באנדולו מביעות במובהק את הצורך הטורקי בקירורה של ישראל ברמת הגולן ובלבנון, והתרגיל האיראני להסטת תשומת הלב הישראלית למפרץ הפרסי, ואל קרן אפריקה, הגיוני, ואף נשען כאמור על המורשת האזורית המצוטטת בכותרתנו ר' מעלה.
המוצב שהקימה טורקיה עם רוסיה ברמת הגולן היה בבית ג'ן בצומת אסטרטגי. כוח צה"ל שחדר לבית ג'ן
לאיסוף מודיעין, נתקל, ואח"כ המוצב הותקף מהאוויר. טורקיה תרגלה המוצב בהגנה אווירית, רוסיה בלוחמה
מקור ערבי מסר לזירה העיתונאית כי טורקיה מתכוונת לספק לסוריה גם כטב"ם וטילים, ולהציבם מול ישראל. כן היא מתכוונת להמשיך בניסיונות לבסס מוצבים ועמדות מול ישראל. טורקיה פועלת עכשיו במזה"ת ובסוריה תחת מנדט חשאי מטעם אירופה וארה"ב, ובשתיקה של נאט"ו, כדי לשמש למערב עורף אסטרטגי במזה"ת למקרה של התנגשות בינגושית, על אף שהיא מפרה את יסודות אמנתו של הארגון הצבאי המערבי. הנשיא טראמפ סבור שהוא משתמש בטורקיה בתבונה, אלא שהמעצמה אשר שלטה במערב ובמזרח, יותר מ-500 שנים, משתמשת בשת"פ הנוכחי עם רוסיה כדי להבהיר למערב ולארה"ב את דבר עצמאותה כמעצמה (כפי שעשתה כשרכשה בעבר סוללות 4S מרוסיה), בדרכה על גב המערב לייסד עולם תלת קוטבי, כאשר מדינות האסלאם בהנהגתה יהיו הקוטב השלישי לצד שני הקטבים הבינגושיים הנוכחיים סין/רוסיה, אירופה/ארה"ב. טורקיה פועלת עכשיו בעיקר בזירה הפלסטינית, באמצעות תיאום שהשיגה הן עם הרשות הפלסטינית והן עם חמאס, ומשתמשת במהלך לביסוס של ראש גשר תרבותי צבאי כלכלי להתפשטות אל מעבר לירדן ועד למפרץ הפרסי, בשת"פ עם איראן ובאמצעות ברית מתהווה עם מצרים. על נוכחותה של טורקיה בעזה ובגדה המערבית, ועל כוונתה לשלוח בחודש ינואר 2026 כוח צבאי לעזה בתמיכת המערב ובסיוע של מצרים ר' היום הרחבה בסיפור המרכזי.
21.12.2025
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
מקור ערבי הבהיר אתמול כי המהלך הטורקי להקמת מוצב מול צה"ל ברמת הגולן, הוא אך מהלך פתיחה, ומאחוריו עומדת תוכנית טורקית מלאה. במהלך תוכניתו, ארדואן מתכוון לספק לצבא א-שארע טילים כטב"מים וסוללות נוספות להגנה אווירית, ולהיות שותף להקמה של מוצבים נוספים מול ישראל; כמובן שההדלפה על כך, עלולה להיות בגדר של ניסיון לדרבן את ישראל לפעולה, אבל נאמר כי מהלכי טורקיה הבהירו עד כה, כי דיווחי מקורותינו שדיווחו על כך למפרע היו אמינים מאוד, וכן נאמר כי הדיווח הנוכחי נשען על מקור שני, אמין ביותר.
כשהתחלנו לדווח במהלך המלחמה על זריחתה של טורקיה, ועל כוונתה לנצל את מהלכי המלחמה כדי לקיים את תוכניתה לחזור לימי האימפריה הטורקית של שושלת עותמאן, ספגנו תגובות בוז. כעת ברור לכל כי דיווחנו היו מדויקים, פורצי דרך במובן העיתונאי, וכי הבוז היה כנראה תוצאה של תרבות ישראלית מקולקלת, חסרת טעם ומטופשת בהיותה חוסמת מידע חיוני.
המוצב הטורקי/רוסי בבית ג'ן, הוקם ככל הנראה על תשתיות של חיזבאללה, אשר ננטשו בעקבות תבוסת הארגון לצה"ל. העברת המוצב לידי טורקיה, זכתה לתמורה מידי טורקיה; על התמורה הזאת דיווחנו כאן בעבר: הנשיא הטורקי ארדואן, לקח בחודשים האחרונים את חיזבאללה תחת חסותו, וכפי שדיווחנו בלעדית, אסר על הנשיא הסורי א שארע לפגוע בחיזבאללה בסוריה כמו גם בלבנון. ארדואן אמר לא שארע כי חיזבאללה הוא "ארגון מוסלמי לגיטימי". להערכתנו ההגנה שמספקת טורקיה לחיזבאללה, מתואמת עם איראן. עיתון ממשלתי איראני דיווח בשבוע שעבר כי הנשיא ארדואן צפוי לבקר בקרוב באיראן.
כוח טורקי עצמאי, נפרד מהכוח הרב לאומי, עלול להיכנס לעזה בתמיכת הנשיא טראמפ ובשת"פ מצרי
הכוח יהיה ראש גשר, לשליטה טורקית מדינית בעזה וברשות, תוצאת הסדר המערבי החדש במזה"ת
הניסיון של ממשלת נתניהו להאריך את המלחמה מטעמים פוליטיים, התהפך כעת על ישראל שמנסה לסיים את המלחמה ברצועת עזה, אבל טורקיה מונעת פשרה, ומביאה להארכתה. הנשיא הטורקי ארדואן דורש שני הישגים: 1. פריסתו של כוח צבאי טורקי ברחבי רצועת עזה. 2. שחמאס יקבל מעמד ולו סמלי, בשלטון החדש ברצועה. ארדואן מנצל את המדיניות החדשה של ארה"ב במזה"ת בתמיכת אירופה, אשר לפיה טורקיה הופכת לגורם שבכוחו למשול במזה"ת, ולפיכך יכול יהיה לשמש כעורף אסטרטגי למערב במאבק הבינגושי. השבוע מצרים דרשה מישראל לפתוח את מעבר רפיח בשני הכיוונים. מאז תחילת המלחמה, מצרים רוקמת ברית עם טורקיה, ואת חימום היחסים ביניהן. ביטוי להפשרת יחסי טורקיה-מצרים היה לפני כחצי שנה בתרגיל משותף שקיימו שני חילות הים, במזרח הים התיכון, כדי להרתיע את ישראל מפגיעה במשט גרטה. את התרגיל תיאמו שני ראשי המודיעין הצבאי של טורקיה ומצרים בפגישה בקהיר עליה דיווחנו כאן. מאחר שהכוח הרב לאומי החדש שיזם הנשיא טראמפ, צפוי להתפרס בגבול עם ישראל, כפי שדיווחנו כאן לפני כחודש, ומאחר שהנשיא האמריקאי מתכוון להפריד את הכוח הטורקי מהכוח הרב לאומי, כפי שדיווח בשבוע שעבר פרשננו הצבאי מאיר ז'ורנו, עולה כי הכוח הטורקי, בתרגיל אמריקאי ובשת"פ מצרי, עלול להיכנס לרצועת עזה ללא הסכמת ישראל, ולהתפרס כדרישת ארדואן, ברחבי הרצועה.
14.12.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
טורקיה פועלת כעת בחמש חזיתות שמקיפות את ישראל. החזית הראשונה והקשה ביותר מבחינתה, היא ברצועת עזה, אשר בה מעורבות כל מעצמות המערב, ולכן טורקיה צריכה לנצל את כל כוחותיה ויוקרתה המדיניים כדי להשיג מטרותיה: ראש גשר צבאי ברצועה, אשר יקבל מעמד נפרד מהכוח הרב לאומי, לצד שימור כוחו של חמאס, באופן שיאפשר לטורקיה לכונן שלטון חדש ברמאללה, על יסודות חמאס ומתנגדי אבו מאזן בפתח. בחזיתות האחרות, בעיקר בסוריה ובלבנון, טורקיה משתפת פעולה עם איראן ורוסיה (ר' היום במאמר המערכת) (לגבי רוסיה ר' דיווחנו על המוצב שטורקיה ניסתה להקים בשת"פ עם רוסיה ברמת הגולן, גיליון 230, 30 בנובמבר). עם מצרים טורקיה כבר קיימה תרגיל ימי משותף נגד ישראל, והיא מנסה כעת להכניס את הכוח הטורקי לעזה בתמיכת ארה"ב, ובשיתוף פעולה עם מצרים, אשר דרשה השבוע מישראל לפתוח את מעבר רפיח בשני הכיוונים.
ארדואן ממתן לאחרונה את התבטאויותיו כדי לעטוף את מסעו נגד ישראל באצטלה מדינית שוחרת שלום: "הפסקת האש בעזה נותרה שברירית, נחוצה תמיכה חזקה ומתמשכת מצד הקהילה הבינלאומית כדי לשמרה" אמר הנשיא הטורקי השבוע. כאמור תמיכה כזאת כבר ניתנת לטורקיה מצד הנשיא האמריקאי טראמפ ומצד מעצמות אירופה, והיא מסייעת לטורקיה להגדיל את נוכחותה ברצועת עזה ואת מעמדה וחשיבותה במזה"ת.
יומן
בתחקיר בשנת 1997 גילה מנחם פרוש, כי "גורמים" בארגון עליית הנוער תכננו חטיפה של ילדי תימן
בסרט דרמה תעודה משנת 1952, מוצג, בדומה לתחקיר, מנגנון של ארגון עליית הנוער לטיפול בילדי תימן
11.01.26
סרט דרמטי בעל מאפיינים של תעודה, משנת 1952, מתאר מנגנון בארגון עליית הנוער לטיפול בילדי תימן, שדומה למכניזם שתואר בתחקיר משנת 1997, ככלי לחטיפת ילדי תימן
בתחקיר בשנת 1997 גילה מנחם פרוש, כי "גורמים" בארגון עליית הנוער תכננו חטיפה של ילדי תימן; בסרט צולמה סצנה שמתארת דיון "הומניטרי" על גורלה של ילדת תימן
כתובת הריאיון: לצפייה לחץ כאן
כתובת הסרט: כאן
"להציל נפש אחת", הוא סרט של ההסתדרות המדיצינית הדסה משנת 1952 אשר מתאר באופן מצמרר מנגנון ומכניזם של ארגון עליית הנוער לטיפול בילדי תימן, אשר דומה למנגנון ומכניזם שייחס מנחם פרוש, בתחקיר משנת 1997 לארגון עליית הנוער ככלי לחטיפת ילדי תימן. ההסתדרות המדיצינית הדסה, אשר הקימה והפעילה בתי חולים בארץ ישראל ואח"כ במדינת ישראל, מראשית המאה הקודמת, אימצה בשנת 1934 באופן רשמי את ארגון עליית הנוער, והשתתפה ברוב מימונו של הארגון. את התחקיר הבלעדי שבו תאר מנחם פרוש את עיקרי פרשת חטיפות הילדים מקהילות עולי תימן, והבהיר את מהלכי הפרשה, פרסם עורך העיתון The Israeli Palestinian Post בשנת 1997 בחדשות ערוץ 2; התחקיר שודר פעם שנייה כפריט חדשות (ולא בתבנית הרווחת של שידור חוזר) בשנת 2017, בתוכניתה של רינה מצליח פגוש את העיתונות. מנחם פרוש הצביע בתחקיר על גורמים בעליית הנוער כאחראיים לתכנון החטיפות, הוא תאר את אופן החטיפות על ידי עובדות סוציאליות, את הסיבה לחטיפות, בטיעונים של דאגה לרווחתם של הילדים "שלא ירעבו", וכן חשף פרוש שראש הממשלה דוד בן גוריון ידע על דבר החטיפות שכן הוא בעצמו סיפר לו על כך. פרשת ילדי תימן עומדת בלב ליבה של התקיפה הגזעית האשכנזית כנגד המזרח משחר התקומה, ועד כינונה של מדינת ישראל, ומאז לאורך שנותיה וחייה הציבוריים, ועד המהפך הפוליטי בשנת 1977; אחרי המהפך, החלו להופיע בציבוריות הישראלית בייתר שאת פירות הבאושים של התקיפה הגזעית האשכנזית, ובהם השנאה ומסעות הנקם החולניים של קהילות מזרח כנגד מי שזוהו כתוקפיהם "האשכנזים" (אף כי שני הציבורים מוגדרים כעת רק במובן הפוליטי ובמונחים פוליטיים, ואין להם כל הגדרה פרטית אישית בעלת תוקף משפטי, וכל קיום ממשי מחוץ לזירה הפוליטית); חלק ממסעות הנקם היו רצח אמיל גרינצווייג, וכן להערכתנו רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ועד השבר אשר הביא בשנת 2023 את ישראל אל סף חורבנה, כאשר קנאי ממשלת בנימין נתניהו רכבו (ועדין רוכבים) על זעם האלקטורט המזרחי, בדרכם לדרוס את בית המשפט העליון ואת מערכת המשפט אשר נחשבים בתרבות הפוליטית שהתפתחה מהמשבר החברתי כמעוז תרבותי אשכנזי; כפי שפרסמנו אחרי שנודע הניסיון להפוך את המשטר הישראלי לדיקטטורה החל בחודש ינואר 2023, מטרת קנאי הממשלה היא להחליש את בית המשפט ואת מערכת החוק, באופן שיאפשר להם לספח את הגדה המערבית לישראל, ולהכריע את הוויכוח הנוקב לגבי גורלה דמותה וגודלה של מדינת ישראל.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
על פי הסרט להציל נפש אחת, ארגון עליית הנוער שהיה ממקימי כפר נוער ע"ש יצחק גרינבוים (לא ברור מהסרט אם מדובר בכפר אלוני יצחק שגם הוא קרוי על שם יצחק גרינבוים), הפריד בין תמר לבין יעל, שתיהן יתומות מקהילת עולי תימן. יעל נלקחת לבית חולים בראש העין, ואחותה נשארה לבד בכפר הנוער. תמר האחות הבוגרת מרגישה שמתעתעים בה, וכי אחותה לא תוחזר אליה, והיא נלקחה ממנה לנצח. תמר בורחת מכפר הנוער במחאה ובחיפוש אחרי אחותה. בדיון שמתקיים בין מספר גורמים, ובהם עליית הנוער, בעקבות מצבה הנפשי של תמר, נגזר בסופו של דבר גורלה של יעל והיא מוחזרת לחיק אחותה, ולכפר הנוער בו ילמדו מעתה שתיהן. בדיון בהשתתפות של עליית הנוער הדעות נחלקו בין אלה שסברו שאין לאחד בין האחיות, אבל הטיעון שניצח והביא לאיחוד מחודש בין האחיות ילדות תימן הוא גם שמו של הסרט, להציל נפש מישראל. במציאות שתיאר מנחם פרוש, ילדי תימן רבים נחטפו ומעולם לא הוחזרו עוד לאהוביהם, וגורלם אינו ידוע עד לרגע זה.
בסרט מופיעים כל המרכיבים אשר מופיעים בדבריו של מנחם פרוש (כתובת של הסרט וכן כתובת של הריאיון עם מנחם פרוש מצורפות בכיתוב לתמונת הכתבה ר' מעלה). ארגון עליית הנוער. עובדות סוציאליות, דיון על גורלה של ילדת תימן, הפטרונות כלפי המשפחות מרובות הילדים מעולי תימן, וכן הצורך לדאוג להזנתם ולחינוכם "הנאות".
ועדת קדמי הציעה לקיים חקירה היסטורית של פרשת ילדי תימן, אבל מאחר שטענות החטיפה הן בתחום הפלילי ולפרשה יש השפעה מכרעת על המשטר הדמוקרטי הישראלי, ועל קיומה של ישראל כחברה ולפיכך גם כמדינה, את החקירה לא צריכים להערכתנו לנהל היסטוריונים, אלא יחידת שב"כ שתוקם לשם כך במיוחד ותישאר קיימת במשך כל שנות החקירה, עד לחקר האמת ולפתרון הפרשה, ועד ריפויה של החברה הישראלית ולחיזוקו של המשטר הדמוקרטי (אשר ממילא נמצא על פי חוק באחריותו של שב"כ).
את החקירה כדאי להערכתנו לפתוח בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה, בארכיוני ארגון עליית הנוער, בארכיוני כפר הנוער ע"ש יצחק גרינבוים (בין אם הוא קיים גם היום או לא) (יצחק גרינבוים היה שר הפנים הראשון של מדינת ישראל, ואחד מהחותמים על מגילת העצמאות, כאמור גם כפר הנוער אלוני יצחק קרוי על שמו), כן כדאי לבדוק בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה אשר קשורים לבית החולים שהקימה (על פי הסרט) בראש העין (בית חולים לילדים בראש העין הוזכר בוועדות החקירה לילדי תימן, אך איננו יודעים אם מדובר באותו מוסד המופיע בסרט).
יומן
8 ימים אחרי שהתחילה המלחמה, הביא מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
את תחקיר התצפיתניות ששבו והתריעו על הטרגדיה המתקרבת, אבל נדחו בבוז
15.10.23
לא איפכא מסתברא, לא חומרי גלם מודיעיניים
מערך התצפית בגבול עזה דיווח במשך חודשים על תנועת רכבי חמאס ערה באזור הגדר. תגובת המודיעין: זה בסדר
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
מערך התצפית של צה"ל בגבול עזה, דיווח במשך כמה חודשים לפני 7 באוקטובר, כי חמאס הגביר מאוד את תנועת כלי הרכב שלו באזור הגדר. הידיעות הועברו למודיעין האוגדה, ומערך התצפית ביקש לקבל תגובתו לכך. כעת מתברר כי המודיעין חזר למערך התצפית עם התשובה הזאת: זה בסדר. ההתנהגות המודיעינית הזאת מבהירה לעומק, את התפשטותה של קונספציה לגבי פעילותו של חמאס, ובאופן מעורר פלצות, זוהי אחותה התאומה של הקונספציה, שאחזה באמ"ן בחודשים אשר לפני מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 (50 שנים ויום אחד).
כעת ברור כי שניים מהלקחים של מלחמת יום הכיפורים, לא יושמו ערב הטבח שנעשה בתושבי דרום ישראל: האחד הוא ההמלצה להעביר למנהיג המדיני חומרי גלם מודיעיניים, ולא רק את המסקנה המודיעינית (את הלקח הזה יישם היטב יצחק רבין בכהונתו הראשונה כראש ממשלה). לא ברור אם חומרי הגלם ממערך התצפית כלל לא הועברו להנהגה המדינית, או שמא איש בהנהגה המדינית לא עיין בחומר שנמסר לו. הלקח השני שהופר ב-7 באוקטובר, הוא ניסוח ההאיפכא מסתברא המודיעיני לגבי אירוע מסוים או שרשרת אירועים, ולבדוק את היפוך המסקנה העיקרית. הדבר הזה שוב, לא נעשה, או לא הוקדש לו תשומת לב ראויה.
will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Lineמכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il