גליון 241
15 בפברואר 2026
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
המצאה ישראלית חדשה, מאפשרת לצה"ל לאתר מנהרות, ולהשמידן
אתמול הוציא דובר צה"ל ציטוט מדבריו של הרמטכ"ל רב אלוף זמיר בעזה: "מה שנכון לעזה נכון גם לשאר הגזרות, נמשיך להיות ממוקדים ולגדוע איומים"
דבריו של הרמטכ"ל מתקשרים להערכתנו להמצאה הישראלית החדשה אשר עליה אנחנו מדווחים כאן, המצאה שמאפשרת לצה"ל לאתר מנהרות, לשרטט את התוואי שלהן ולהשמידן. ההמצאה הטכנולוגית החדשה, משולבת כחלק מהפאזל הצבאי להכנת צה"ל לכל התפתחות: הגנה על מדינת ישראל בתפישת ביטחון חדשה (ר' היום בכותרתנו הראשית), במקרה שייחתם הסכם, וחידוש המלחמה בתנאי פתיחה טובים יותר לישראל (למשל ללא מנהרות, או לפחות ללא רובן), במקרה שהמו"מ יתפוצץ, אם חמאס יסרב להתפרק מנשקו הכבד והקל.
איננו יודעים דבר על הרעיון הטכנולוגי שמאחורי ההמצאה. עם זאת לגבי יעילותה, נאמר כי ההמצאה מיושמת כעת ברצועת עזה, וייתכן שהדיווחים על חיסול מחבלים ומנהרות שהיו לאחרונה, קשורים לתפעול ההמצאה החדשה. יתכן אף שדברי הרמטכ"ל: "מה שנכון לעזה נכון גם לשאר הגזרות", מבהירים כי צה"ל כבר פועל גם בלבנון לחיסול של מנהרות באמצעות הטכנולוגיה החדשה, ואולי אף בסוריה ובמקומות אחרים. נמשיך לחקור ולדווח.
בתמונה הגדולה, פעולתו של צה"ל לעדכון ותיקון תפישת הביטחון, ובה מיגור המנהרות, מתאימה לחובתו בחוק לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בהתאם לתפקידו הציבורי החוקתי הזה באופן מופלא, על אף תנאים ציבוריים פנים-ישראליים קשים, אפילו קשים מנשוא. ר' היום בכותרתנו הראשית.
לו הייתה קמה ועדת חקירה ממלכתית כפי שהיא קבועה בחוק, כי אז מסקנותיה היו משמשות את צה"ל לתיקון ועדכון של תפישת הביטחון; אבל ממשלת הקנאים מתנגדת לוועדה בתנאי החוק לוועדת חקירה ממלכתית; העומד בראשה מנסה להימלט מאחריותו, כמו גם עמיתיו בליכוד ובמפלגות הקואליציה. ולמרות זאת צה"ל לא שוקט על שמריו, אלא פועל ומחדד הגנתה של ישראל. כבוד.
מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה מצחיק.
שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il
על אף הצורך המיידי של צה"ל בגיוס המוני של אזרחי ישראל מהציבור החרדי, למען תיקון ועדכון של תפישת הביטחון בגבולות, לעת בט"ש ולעת מלחמה, צה"ל מוציא לפועל את מבנה ההגנה החדש על גבולות ישראל כבר עכשיו, מתוך תקווה שהחרדים יימלאו את השורות, גם אם יעשו זאת בעיכוב מסוכן לביטחונה של ישראל. לצד המבנה החדש לפיו בכל גבול של מדינה, תוצב אוגדה סדירה אחת לכל אורכו של הגבול, והיא בעלת שרשרת פיקודית אחת ברורה, ואשר סדר כוחותיה יהיה ערוך להגנה על הגבול בעת שלום, ונכון למעבר מהיר למלחמה בעיבוי כוחותיו וכליו; לצד המבנה החדש, הרמטכ"ל אייל זמיר ביטל את נהל ההדממה אשר ב-7 באוקטובר הביא לכך שבסיסי חיל האוויר של צה"ל היו ריקים מאדם (ר' בארכיון דיווחנו בתחילת המלחמה על "החופשה המרוכזת" לרגל החג); כן ביטל רב אלוף זמיר את האוגדה המטכ"לית, אשר מרבית חייליה יצאו ב-6 באוקטובר הבייתה ללא כלי נשקם (מתוך חשש שייחטפו מידיהם); במקום המטכ"לית ככוח התערבות, תקום אוגדת בתי הספר הפיקודיים והקרביים של צה"ל, ככוח התערבות מהיר, והיא תפעל כגוף צבאי אוגדתי אחד גם במהלך המלחמה.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
באין ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לחוק, צה"ל לא יכול עוד להפקיר את יישובי הגבול ואת מדינת ישראל בהמתנה לממשלת הקנאים עד אשר תודה באחריותה לכשל שהביא את ישראל אל סף חורבן ב-7 באוקטובר; הצבא לא יכול עוד לעכב את מילוי חובתו להגנה על מדינת ישראל, עד שיקבל את מסקנות הוועדה הממלכתית, ובהן תוואי לתיקון ולעדכון תפישת הביטחון של ישראל (ברוח ועדת אגרנט למשל); צה"ל מגשים ומיישם לפיכך כבר עכשיו תפישת ביטחון חדשה כחלק מלקחי הכשל הצבאי של 7 באוקטובר, אשר אותו הוא בכוחו תחקר: מול כל מדינה ולאורך כל הגבול עימה, תוצב אוגדה, לדוגמה אוגדה 162 אשר תוצב בגבול ירדן; לכל קו גבול תהיה לפיכך שרשרת פיקוד אחת החל מפלוגת הבט"ש דרך הגדוד החטיבה ועד האוגדה ומפקדת הפיקוד. כאמור בכותרת המשנה, הרמטכ"ל זמיר ביטל את נהל ההדממה בחיל האוויר, לפיו היו אנשי צוות האוויר יוצאים לחופשה מרוכזת בשני חגים במהלך שנה; כן נפסק הנהל של יציאת חיילים קרביים הביתה ללא נשקם האישי, כפי שקרה בקרב חיילי האוגדה המטכ"לית בחג השני של סוכות , ערב 7 באוקטובר.
בצה"ל הגיעו למסקנה כי לכל גבול עם מדינה ולכל אורכו, אופי משלו, בעיקר בשל הישות המדינית שעומדת מאחוריו, ויש להתאים למהות הזאת את אופי הפעולה של צה"ל, ובעיקר לאחד את הפיקוד על כוחות צה"ל שמוצבים בגבול. מתוך הדרישה כי מידע ופקודות, יהיו משותפים לאורכו של גבול מראשיתו ועד סופו, צה"ל מצא שאין זה נכון לחלק את האחריות על גבול אחד לכמה יחידות צבאיות, ולכמה פיקודים, גם אם בסופו של דבר כולן נותנות דו"ח למפקדת הפיקוד. במובן הזה, תהיה חפיפה במבנה החדש בין הפיקוד לבין אוגדה סדירה שלמה בעלת שדרת פיקוד אחת, שהיא פעילה 24/7 מתוך היותה אוגדה סדירה.
סדר האוגדות על גבולות המדינות יהיה זה:
אוגדה 162, בגבול ירדן.
אוגדה מרחבית 80, בגבול מצרים,.
אוגדת עזה, בגבולות רצועת עזה.
אודה 36 בגבול סוריה.
אוגדה 91, בגבול לבנון.
בעת רגיעה, בפעילות של ביטחון שוטף, כל מאפייני הבט"ש שהיו נהוגים, יוקפדו, ובהם סיורים תכופים, בדיקה מסודרת ותכופה של רצועת טשטוש, מעקבים ותצפיות, כוננות עם שחר, דיווחים שוטפים.
בעת מלחמה, האוגדה תעבה כוחותיה וכליה לקראת מתקפה ותפעל מידית על פי תוכניות מאושרות; אוגדות המילואים יצטרפו למערכה בהשלמת הגיוס, ויובילו אותה כמו בכל אחת ממלחמות ישראל.
השבוע התנצל מח"ט בצמח, בפני תושבי האזור על שכוחותיו לא גילו בזמן חוליה שחדרה לישראל, והכוחות זיהו אותה רק אחרי שחזרה לירדן. הסברה הצבאית היא שמדובר במבריחים, אבל אנחנו נזכיר כי כוח טורקי מאמן בירדן כוח פלסטיני, כפי שדיווחנו כאן בלעדית; כן נציין כי חדירה שאין לה הסבר מניח את הדעת, הייתה גם באזור נאות הכיכר לפני כחודשיים, וגם בעת הדיווח ההוא הזכרנו שהכוח הטורקי שוהה בירדן; המלך הירדני עבדאללה ה-2 נסע השבוע לטורקיה לפגוש את הנשיא ארדואן שמכוח שליטתו על סוריה שמאיימת על ירדן, בכוחו לדרוש מהמלך, ולקבל, נוכחות של כוח טורקי בירדן, על גדרות ישראל. להערכתנו המלך הירדני חושש עכשיו מסוריה (ולכן מטורקיה), יותר מכפי שהוא חושש מישראל ומאבדן הסכם השלום עימה. בכנס הרבש"צים ביקש המחט מהנוכחים להעביר את התנצלותו לתושבי יישוביהם; ההתנצלות הזאת, ההכרה בכשל מפי גורם צבאי בכיר, זורחת פעם נוספת על רקע ההתכחשות של הדרג המדיני לכשליו, שהביאו, ומביאים את ישראל, מאז חודש ינואר 2023 ועד הפקרת הגבול המזרחי עכשיו, אל סף תהום. מערכת הביטחון ערוכה בהגנה אווירית משולבת, כיוון שאיראן מאיימת (השבוע גם בעיתונה הממשלתי טהרן טיימס) על הכור בדימונה (ר' הרחבה בהמשך הכתבה); אבל האיראנים מסיחים בכך שוב את דעתה של ישראל, כדי להניח לטורקיה להציב רגליים חזקות ברצועת עזה ובמזרח התיכון, ואז להשתמש בהן כדי לחלץ את המשטר האיראני מהבוץ. במובן הזה טורקיה היא קרש ההצלה של המשטר האסלמו נאצי האיראני; ושוב מתברר שאין קל יותר מאשר לשטות בבריון האמריקאי שמרגיש שהשמש זורחת ממאר א לאגו, ואין קל יותר מאשר לתעל את נתניהו אל תאוותיו הפוליטיות, באופן שיפקיר את האינטרס הישראלי הוותיק: לעצור את המלחמה כשאפשר, ולנצל את הניצחונות המזהירים של צה"ל, כדי לבנות את הצבא ואת ההגנה הישראלית לקראת העימות הבא.
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
בנימין נתניהו ובן בריתו דונלד טראמפ, נופלים להערכתנו לנבכי מזימה איראנית טורקית, כל אחד בשל חולשתו בתחום מאווייו והפנטזיות שלו. טראמפ חולם על מזרח תיכון חדש אשר בו טורקיה תוציא עבור אמריקה ערמונים מהאש, במובן הזה טראמפ פתח דלת לטורקיה גם בלב השלטון האירופי, והשבוע נציבת האיחוד האירופי להרחבת האיחוד, ביקרה באנקרה ונפגשה עם שר החוץ פידאן. איננו יודעים מה נאמר שם, אבל אנחנו יודעים שטורקיה חולמת להיכלל באיחוד האירופי מאז 1987, ואנחנו יודעים שהנציבה יכולה לקדם מהלך כזה עבור טורקיה; נתניהו חולם שהציבור הישראל ימשיך להיות מסוכסך באופן שחציו ידרוש ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לחוק, וחציו השני ידרוש לא לקיים את דרישתו של החצי הראשון, ולא לכונן ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק, מכוח שנאתו ונקמתו כלפי כל מה שנראה בעיניו לבן, אשכנזי. לשם כך נתניהו זקוק לניצחון אחד ברור אחרי שורת כישלונותיו: הכרעה בנוקאאוט של המשטר האיראני.
השבוע הודיעה איראן כי אינה מסכימה לקיים את השיחות עם ארה"ב בטורקיה, והשיחות הועברו לעומאן. להערכתנו איראן מטשטשת את המזימה האיראנית טורקית, כנראה בעקבות בקשה של טורקיה כי איראן תרחיק את טורקיה מזירת המשבר עם ארה"ב. טורקיה זקוקה להשלמת התמרון של נתניהו וטראמפ אשר בסופו היא תוכל להכניס כוח צבאי סמלי לרצועת עזה, אחרי שכבר הכניסה כוח דומה לירדן. בתחילת המשבר היא תיווכה בין איראן לבין ארה"ב, אבל התיווך חשף את האינטרס הסמוי שלה, לקבל בתמורה את תמיכתו של טראמפ ברצועת עזה; ועכשיו היא נסוגה מהתיווך.
איראן מאיימת השבוע במובלע, בעיתון טהרן טיימס, לפגוע בכור בדימונה, במקרה של מלחמה אזורית. היא מציגה שוב טיל היפרסוני, קשה ליירוט, בעל טווח שמאפשר לשגר אותו לדימונה מכל נקודה כמעט באיראן (אלפיים קילומטר). מדוע אנחנו סבורים שהאיום הוא על דימונה? כיוון שאיראן כותבת כך בעיתונה: "הטיל תוכנן לחדור את מערכות ההגנה האווירית המשולבות המתוחכמות ביותר בעולם". רמז לשילוב שבין מערכות ההגנה האוויריות של ישראל.
נתניהו עסוק במפרץ הפרסי ובאיראן שכבר הובסה, והוא אינו ממקד את עצמתה של ישראל לתקן את הגבול המזרחי הפרוץ מצמח ועד אילת. גורם ביטחוני התריע השבוע, כי המציאות הפרוצה בגבול המזרחי, מסכנת את ישראל באופן מעשי ובטווח המיידי. תסריט אפשרי של חבירת כוחות מירדן אל מזרח ירושלים, ובאמצעות ערי השומרון הפלסטיניים, אל אזור השרון ותל אביב, הוא אפשרי להערכתנו לא פחות מהחדירה מעזה ומלבנון, שתוכננה ל-7 באוקטובר ובוצעה בחלקה; כוח החורבן וההרס שטמון במהלך של אויב בגבול המזרחי הארוך והפרוץ עלול לעלות לאין שיעור על החורבן שהמיטו הפלסטינים על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר.
צה"ל דורש כעת להישאר בקו הצהוב, אבל עדין לא ברור אם זו תהיה גם עמדת פתיחה של ישראל במו"מ. עמדת פתיחה ישראלית אחרת נוגעת לשיעור הנכנסים לעזה במעבר רפיח; הדרישה הישראלית היא שמספר הנכנסים לעזה, אשר יהיו לפי ישראל רק מקרב הפליטים שברחו מעזה בתחילת המלחמה, לא יעלה על חצי ממספר היוצאים. העמדה הזאת מבטאת דרישה למעשה שחמאס יוציא לפועל את תוכנית הטרנספר של נתניהו וטראמפ, והסיכוי לכך הוא אפס. לא ברור אם העמדה הזאת מבטאת חתירה ישראלית לעבר איזון בין מספר היוצאים לבין מספר הנכנסים לרצועה, כלומר עמדת פתיחה לשם מיקוח שיסתיים בשוויון בין שיעור הנכנסים לבין שיעור היוצאים מהרצועה, או שמא מדובר במקל שתתקע ישראל למפרע בגלגלי המו"מ, באופן שיביא לחזרת צה"ל למלחמה, לשם מיגור חמאס. חמאס דורש את יישום הסכם המעברים משנת 2005, לפיו הרשות הפלסטינית תמשול במעבר רפיח, בפיקוח של מדינות אירופה, ובפיקוח של צה"ל מרחוק באמצעות מצלמות; בדרישתה הנוכחית, ישראל דורשת פיקוח מקרוב, כלומר מביתן שיהיה צמוד למעבר. לפי הסכם 2005 היוצאים והנכנסים יהיו על פי שיקול דעתה של הרש"פ, בכפוף להסכם הפיקוח האירופי והסכם פיקוח ישראלי מרחוק. לפי מקור פלסטיני חמאס מסר לרמאללה כי בסוף המו"מ ובתנאי שיצליח והסכם ייחתם בין הצדדים, הוא יתפרק מנשקו ומשלטונו. להערכתנו חמאס ידרוש גם אז השתתפות סמלית בשלטון בעזה, כמו גם להחזיק מספר סמלי של כלי נשק אישיים, בהתאם לעמדת טורקיה. טורקיה מנסה כעת להביא את איראן לשולחן הדיונים עם ארה"ב, כדי שטורקיה תוכל לזכות בנוכחות צבאית בעזה, בהסכמה אמריקאית, ובהתניה ישראלית שאיראן תוכרע לפני כל מהלך טורקי כזה. סימנים לכך שהתרגיל הסיבובי המורכב של טראמפ ונתניהו עלול להסתבך, היו השבוע כאשר ראש ממשלת אנגליה סטארמר דיווח על התקרבות סמלית בינתיים של אנגליה לסין. ר' היום בסיפור המרכזי; ובשעה שכל העיניים מופנות לעזה ולאיראן, הגדה המערבית רותחת, ועל פי מקור פלסטיני, היא קרובה לפיצוץ בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
היום ייפתח מעבר רפיח, אבל ישראל לא תאפשר מספר נכנסים שעולה על חצי ממספר היוצאים מהרצועה. בנוסף ישראל לא תסכים שלרצועה ייכנסו אנשים אשר אינם מקרב הפליטים שברחו מעזה במהלך המלחמה. להערכתנו, המו"מ על שלב ב' גם לא יתקדם מעבר להצגת עמדות ראשוניות, לפני שייפתר המשבר עם איראן, בתיווכה של טורקיה. המשבר עם איראן נולד מתוך הדרישה האמריקאית לשתף את טורקיה ברצועת עזה החדשה, לרבות שיתופו של כוח צבאי טורקי קטן לאימון של הכוח הפלסטיני שיגן על השלטון החדש מטעם הרשות הפלסטינית ברצועה. בנימין נתניהו דרש לשם כך את הכרעת איראן, וכעת טורקיה, כמוטבת העיקרית של התרגיל הסיבובי של טראמפ ונתניהו (ר' דיווחנו על כך בשבוע שעבר), מנסה להביא את הצדדים להסכם, ולזכות בדרישתו של ארדואן לשלוח לרצועה כוח צבאי. נזכיר כי כוח טורקי דומה כבר נמצא בירדן, ומאמן כוח פלסטיני שייכנס בתום הכשרתו לגדה המערבית.
כל העיניים מופנות כעת לרצועת עזה ולאיראן, אבל מקור פלסטיני ברמאללה מזהיר כי הגדה המערבית נמצאת ערב התקוממות, בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים. לידינו הגיע סרטון אשר צולם בסוף השנה שעברה באזור חברון אשר בו נראים צעירים כשהם מכים בקרשים עדר פלסטיני של כבשים וטלאים, באופן שמסכן את שלמותם וחייהם. כיוון שאין למיטב שיפוטינו זיהוי מוחלט של הצעירים המופיעים בסרטון כמתנחלים, ואין עדות ברורה של בעלי העדר, איננו מביאים את הסרטון. עם זאת ברור שהמתח בגדה המערבית מתקרב כעת לשיא, אשר מקרב פיצוץ חברתי ואף צבאי.
המחזה של עיבוי כוחות ארה"ב כלפי איראן, הוא חלק מההסכמה (והסחה) שנכרתה בין בנימין נתניהו לבין דונלד טראמפ (ואשר נסגרה כנראה בפגישתם לפני כשלושה שבועות), להתחיל בשלב ב' במו"מ בעזה (ר' דיווחנו הבלעדי על כך בגיליון 235), ובעיקר לשלב את טורקיה במהלך, אשר אותו ואת השלכותיו ותוצאותיו הצפויות מכנה הנשיא האמריקאי כ"שלום שהושג במזרח התיכון אחרי 3000 שנים". לפי מקור ישראלי חשוב ההסכמה היא מהלך של הסחת דעתו של הציבור בישראל מהשתלבותה המדינית והצבאית של טורקיה במהלך ברצועת עזה, בעיקר על רקע ההתנגדות הרחבה שיש לכך במערכת הביטחון. מעבר לנוכחותה המדינית של טורקיה שכבר יצאה לפועל כאשר צורפה להנהגת הרצועה, ההסכמה בין נתניהו לטראמפ מביאה גם לנוכחות צבאית טורקית על גדרותיה של ישראל; כרגע הנוכחות הצבאית הטורקית היא רק בירדן, כאשר כוח של צבא טורקיה מאמן בממלכה כוח פלסטיני אשר ישולב בתום הכשרתו ברשות הפלסטינית בגדה המערבית; כוח טורקי נוסף ייכנס בהסכמת נתניהו גם לרצועת עזה, אחרי שיוחזר לישראל החטוף האחרון רן גואילי. הכוח הזה נועד לפי מקור פלסטיני חשוב לאמן כוח פלסטיני אשר בתום הכשרתו ישמור על השלטון החדש ברצועה; הכוח יכלול גם כוחות שכעת הם חלק מארגון חמאס. בעבר דיווחנו בלעדית כי טורקיה רוצה כי לחמאס תהיה נוכחות ולו סמלית בשלטון החדש ברצועה. הכוח הטורקי לרצועה ייכנס לרצועה, אלא אם בישראל תקום התנגדות ציבורית ביטחונית רחבת היקף, אשר את דעתה מנסים כעת טראמפ ונתניהו להסיח בתרגיל "איראן תמורת טורקיה".
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
מקור מקורב לרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר הביע התנגדות נחרצת לתנאי שלב ב' הנוכחיים, ובהם סכנת נוכחותה המדינית והצבאית של טורקיה במהלך בעזה; הפטרונות הטורקית כלפי חמאס וחיזבאללה מחזירה לחיים את שני הארגונים, ובעיקר את הרעיון המרכזי שלהם, השמדת ישראל. המקורב הוסיף כי אין לשוב לקווי 6 באוקטובר, וכי קו הגבול החדש עם רצועת עזה חייב להישאר הקו הצהוב, באופן שיאפשר לצה"ל לקדם כל איום עתידי.
בנימין נתניהו לא מתעלם עוד מזריחתה המהירה של טורקיה, כמעצמה אזורית אשר מאיימת (עכשיו כבר בגלוי) על ישראל, והוא כבר התבטא בעניין זה כשהציע לטורקיה לשכוח מחלומות האימפריה; למרות זאת, נתניהו נכנע לדרישתו של דונלד טראמפ, כי טורקיה תיקח חלק צבאי ומדיני מהותי במהלך לשיקום רצועת עזה, ובעיקר לכינון של סדר חדש במזה"ת. ולא רק שנכנע, אלא שהוא עוטף את כניעתו בניצחון על איראן המובסת ממילא.
מאחר שהפיכתה של טורקיה בעידוד ארה"ב לשחקן מרכזי נגד ישראל, עלולה להביא את נתניהו אל סופו הפוליטי, ובכך את חלומות טראמפ על שלום ראשון במזה"ת אחרי 3000 שנים של מלחמה, אל סופם, נולד להערכתנו המהלך המשותף לנתניהו ולטראמפ נגד איראן, אשר אחריו יוכל נתניהו לטעון שניצחונו הושלם כשהכריע את איראן, בלי להדגיש את המציאות הנוכחית אשר בה איראן כבר אינה מאיימת על ישראל באופן שאיימה עליה ב-7 באוקטובר; יתכן שנתניהו סומך על כך שהציבור הישראלי לא יזכור כי צה"ל הכריע את איראן באופן כמעט סופני, וכי האיום מצד טורקיה, אשר נולד בעקבות הארכת המלחמה אליה הובילה ממשלת נתניהו, הוא האיום המשמעותי הנוכחי, בעיקר אם איראן תעביר לטורקיה את הטכנולוגיה הגרעינית, ואת התקדמותה בהרכבה של ראש קרב גרעיני על טיל בליסטי.
מתי כהן מוסיף: לפני כשלושה שבועות התכוונה ככל שידוע לנו ישראל לצאת לפעולה צבאית נרחבת נגד חיזבאללה בכל לבנון, ולא רק בדרומה. כאשר התחילה ההתקוממות באיראן, נתניהו עצר את המהלך, זמן קצר לפני שיצא לפועל. הערכתנו כעת היא שהמהלך נגד חיזבאללה, בהסכמת ארה"ב, היה חלק מהמהלך הרחב נגד איראן, וכאשר פרצה ההתקוממות, הורה דונלד טראמפ לנתניהו לעצור את המבצע נגד חיזבאללה, כדי למנוע מהמשטר האיראני להיתלות על עוינות אמריקאית ישראלית כלפי איראן, ולהשתמש במוטיב כדי להפנות ממנו את זעם המתקוממים.
בשנת 1997, פרסם עורך עיתון זה כחבר מערכת חדשות 2, תחקיר וראיון עם מנחם פרוש, ובהם קבע פרוש שהיה מדור מייסדי המדינה, ועד ראייה לאירועי תקומתה, כי גורמים בארגון עליית הנוער, פעלו באופן סמוי לחטיפת ילדי תימן. פרוש אמר כי עובדות סוציאליות הוציאו לפועל את מדיניות הגורמים בעליית הנוער; כן תאר פרוש את ההסבר הפטרוני של החוטפים למעשיהם: "שהילדים לא ירעבו", וכן הוא סיפר כי דוד בן גוריון שמע ממנו על דבר החטיפות. בשבוע שעבר הגיע לשולחננו סרט משנת 1952, אשר מתאר באופן מצמרר טיפול בילדי תימן, כיוון שעיקריו דומים למבט הפטרוני כלפי ילדי תימן אשר אותו תאר פרוש. את הסרט הפיקה ההסתדרות המדיצינית הדסה, ושמו "להציל נפש אחת". בסרט מתואר טיפול של ארגון עליית הנוער בילדת תימן ובאחותה. ארגון עליית הנוער, אשר במציאות ההיסטורית אומץ על ידי הדסה, ואשר רוב תקציבו הגיע מהדסה, מפריד בסרט בין שתי הילדות, ומעביר את הקטנה לבית חולים של ההסתדרות המדיצינית הדסה בראש העין. האחות שנשארה בכפר הנוער לבדה, מפסיקה להאמין שאחותה תושב אליה אחרי שתבריא, ובסרט אכן מתוארת התלבטות של ארגון עליית הנוער ושל גורמים אחרים אשר מתכנסים להחליט על גורלה של הילדה (אחרי החלמתה), האם להשיב את האחות הקטנה אל אחותה ואל כפר הנוער, או שמא להפריד ביניהן "לטובתן". במקרה אשר מתואר בסרט, הארגון החליט להשיב את האחות הקטנה אל חיק אחותה הבכורה. שאלתנו היא שאלה היסטורית: האם הסרט הביע את נקיפות המצפון הארגוניות בהדסה ובעליית הנוער, על טיפול שגוי בילדי תימן, כבר משנת הפקתו 1952 ואילך, שהיו השנים הראשונות אליהן מיוחסות חטיפות ילדי תימן בהיסטוריה הישראלית המודרנית.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
פרשנות: פרשת חטיפת ילדי תימן היא לב ליבה של החובה הלאומית לפתוח בחקירה היסטורית שתביא צדק ופיוס לציבוריות הישראלית, ותסיט את מדינת ישראל משפת התהום החברתית בו היא ניצבת: פרשת ילדי תימן אשר עמדה ועדין עומדת בלב התקיפה הגזעית האשכנזית כנגד המזרח משחר תקומת ישראל, הביאה לתחושות של נקם ולמעשי נקם פוליטיים ציבוריים של האלקטורט המזרחי כלפי כל מה שבעיניו נתפש כמעוז פוליטי אשכנזי מדכא (את מהות התחושה המזרחית תאר פרופ' יהודה שנהב לפי מיטב הבנתנו כך: בשחר התקומה המדינית, נשללה מהמזרח הכרה פוליטית, בעוד הכרה פוליטית אקסקלוסיבית העניק המערב לעצמו במהלך כינונה של המדינה ואילך; תחושות הנקם הללו של המזרח, הרעל העדתי שנלווה אליהן, ואבדן המושכלות הציבורית שאפיינה את המזרח במשך ההיסטוריה היהודית מאז חורבן בית שני, אשר קעקעו, ועדין מקעקעים את מורשת אבות המזרח המתונה והמשכילה (ר' היום הרחבה על כך במאמר המערכת); בשרשור, אירועים פוליטיים אלה הובילו לאירועי ינואר 2023, להפיכה המשטרית, להידרדרותה של ישראל אל סף חורבן לפני המלחמה ערב 7 באוקטובר, באירועים שמגיעים עכשיו לשיאם בניסיון של הליכוד לכתוש את שלטון החוק, שנחשב בעיני אלקטורט מזרחי למעוז אשכנזי.
גילוי נאות: בחודש ספטמבר 2024, בחרנו ביועמ"ש גלי בהרב מיארה לאיש/אשת השנה של עיתוננו. מבטנו היה ונשאר ציבורי הן לגבי בחירתנו זו והן לגבי קריאתנו הנוכחית לפתוח בחקירה היסטורית, ואין בהן כל מניע אישי של איש מאנשי העיתון.
"להציל נפש אחת", הוא סרט של ההסתדרות המדיצינית הדסה משנת 1952 אשר מתאר באופן מצמרר מנגנון ומכניזם של ארגון עליית הנוער לטיפול בילדי תימן, אשר דומה למנגנון ומכניזם שייחס מנחם פרוש, בתחקיר משנת 1997 לארגון עליית הנוער ככלי לחטיפת ילדי תימן. ההסתדרות המדיצינית הדסה, אשר הקימה והפעילה בתי חולים בארץ ישראל ואח"כ במדינת ישראל, מראשית המאה הקודמת, אימצה בשנת 1934 באופן רשמי את ארגון עליית הנוער, והשתתפה ברוב מימונו של הארגון. את התחקיר הבלעדי שבו תאר מנחם פרוש את עיקרי פרשת חטיפות הילדים מקהילות עולי תימן, והבהיר את מהלכי הפרשה, פרסם עורך העיתון The Israeli Palestinian Post בשנת 1997 בחדשות ערוץ 2; התחקיר שודר פעם שנייה כפריט חדשות (ולא בתבנית הרווחת של שידור חוזר) בשנת 2017, בתוכניתה של רינה מצליח פגוש את העיתונות. מנחם פרוש הצביע בתחקיר על גורמים בעליית הנוער כאחראיים לתכנון החטיפות, הוא תאר את אופן החטיפות על ידי עובדות סוציאליות, את הסיבה לחטיפות, בטיעונים של דאגה לרווחתם של הילדים "שלא ירעבו", וכן חשף פרוש שראש הממשלה דוד בן גוריון ידע על דבר החטיפות שכן הוא בעצמו סיפר לו על כך. פרשת ילדי תימן עומדת בלב ליבה של התקיפה הגזעית האשכנזית כנגד המזרח משחר התקומה, ועד כינונה של מדינת ישראל, ומאז לאורך שנותיה וחייה הציבוריים, ועד המהפך הפוליטי בשנת 1977; אחרי המהפך, החלו להופיע בציבוריות הישראלית בייתר שאת פירות הבאושים של התקיפה הגזעית האשכנזית, ובהם השנאה ומסעות הנקם החולניים של קהילות מזרח כנגד מי שזוהו כתוקפיהם "האשכנזים" (אף כי שני הציבורים מוגדרים כעת רק במובן הפוליטי ובמונחים פוליטיים, ואין להם כל הגדרה פרטית אישית בעלת תוקף משפטי, וכל קיום ממשי מחוץ לזירה הפוליטית); חלק ממסעות הנקם היו רצח אמיל גרינצווייג, וכן להערכתנו רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ועד השבר אשר הביא בשנת 2023 את ישראל אל סף חורבנה, כאשר קנאי ממשלת בנימין נתניהו רכבו (ועדין רוכבים) על זעם האלקטורט המזרחי, בדרכם לדרוס את בית המשפט העליון ואת מערכת המשפט אשר נחשבים בתרבות הפוליטית שהתפתחה מהמשבר החברתי כמעוז תרבותי אשכנזי; כפי שפרסמנו אחרי שנודע הניסיון להפוך את המשטר הישראלי לדיקטטורה החל בחודש ינואר 2023, מטרת קנאי הממשלה היא להחליש את בית המשפט ואת מערכת החוק, באופן שיאפשר להם לספח את הגדה המערבית לישראל, ולהכריע את הוויכוח הנוקב לגבי גורלה דמותה וגודלה של מדינת ישראל.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
על פי הסרט להציל נפש אחת, ארגון עליית הנוער שהיה ממקימי כפר נוער ע"ש יצחק גרינבוים (לא ברור מהסרט אם מדובר בכפר אלוני יצחק שגם הוא קרוי על שם יצחק גרינבוים), הפריד בין תמר לבין יעל, שתיהן יתומות מקהילת עולי תימן. יעל נלקחת לבית חולים בראש העין, ואחותה נשארה לבד בכפר הנוער. תמר האחות הבוגרת מרגישה שמתעתעים בה, וכי אחותה לא תוחזר אליה, והיא נלקחה ממנה לנצח. תמר בורחת מכפר הנוער במחאה ובחיפוש אחרי אחותה. בדיון שמתקיים בין מספר גורמים, ובהם עליית הנוער, בעקבות מצבה הנפשי של תמר, נגזר בסופו של דבר גורלה של יעל והיא מוחזרת לחיק אחותה, ולכפר הנוער בו ילמדו מעתה שתיהן. בדיון בהשתתפות של עליית הנוער הדעות נחלקו בין אלה שסברו שאין לאחד בין האחיות, אבל הטיעון שניצח והביא לאיחוד מחודש בין האחיות ילדות תימן הוא גם שמו של הסרט, להציל נפש מישראל. במציאות שתיאר מנחם פרוש, ילדי תימן רבים נחטפו ומעולם לא הוחזרו עוד לאהוביהם, וגורלם אינו ידוע עד לרגע זה.
בסרט מופיעים כל המרכיבים אשר מופיעים בדבריו של מנחם פרוש (כתובת של הסרט וכן כתובת של הריאיון עם מנחם פרוש מצורפות בכיתוב לתמונת הכתבה ר' מעלה). ארגון עליית הנוער. עובדות סוציאליות, דיון על גורלה של ילדת תימן, הפטרונות כלפי המשפחות מרובות הילדים מעולי תימן, וכן הצורך לדאוג להזנתם ולחינוכם "הנאות".
ועדת קדמי הציעה לקיים חקירה היסטורית של פרשת ילדי תימן, אבל מאחר שטענות החטיפה הן בתחום הפלילי ולפרשה יש השפעה מכרעת על המשטר הדמוקרטי הישראלי, ועל קיומה של ישראל כחברה ולפיכך גם כמדינה, את החקירה לא צריכים להערכתנו לנהל היסטוריונים, אלא יחידת שב"כ שתוקם לשם כך במיוחד ותישאר קיימת במשך כל שנות החקירה, עד לחקר האמת ולפתרון הפרשה, ועד ריפויה של החברה הישראלית ולחיזוקו של המשטר הדמוקרטי (אשר ממילא נמצא על פי חוק באחריותו של שב"כ).
את החקירה כדאי להערכתנו לפתוח בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה, בארכיוני ארגון עליית הנוער, בארכיוני כפר הנוער ע"ש יצחק גרינבוים (בין אם הוא קיים גם היום או לא) (יצחק גרינבוים היה שר הפנים הראשון של מדינת ישראל, ואחד מהחותמים על מגילת העצמאות, כאמור גם כפר הנוער אלוני יצחק קרוי על שמו), כן כדאי לבדוק בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה אשר קשורים לבית החולים שהקימה (על פי הסרט) בראש העין (בית חולים לילדים בראש העין הוזכר בוועדות החקירה לילדי תימן, אך איננו יודעים אם מדובר באותו מוסד המופיע בסרט).
לדברי המקור הערבי, בפגישת נתניהו טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר, נסגרו 3 עיקרים: האחד הוא כי המעבר לשלב ב' יתחיל בפועל, אבל לא יתחיל באופן רשמי. הכניסה המעשית לשלב ב' תתבטא לפיכך בהתחלת שיקום הרצועה במקומות בהם צה"ל שולט; עבודות השיקום יתחילו באופן ממוקד באזור רפיח. נתניהו הסכים לכוח טורקי שייכנס לעזה ולירדן לשם אימון אזרחים פלסטיניים שיהיו במשמר השלטון הפלסטיני החדש ברצועה, ובירדן יאומנו שוטרים שיתגברו את כוח השיטור הפלסטיני בגדה המערבית. המקור הערבי טוען כי נתניהו אף הסכים לפתיחה דו כיוונית של מעבר רפיח, אבל עדין משתמש בפתיחה בפועל כבמנוף להשגת דרישות ישראל ובראשן את החזרת השוטר רן גואילי. המקור טוען כי צה"ל שב וחוטף לאחרונה אנשי ג'יהאד אסלמי, כדי לאסוף מודיעין על מקום קבורתו של גואילי. על פי המקור, חמאס העביר מסר לישראל לפיו הוא יהיה מוכן להקמת מדינה פלסטינית, מפורזת, כאשר צה"ל פרוש על גבולותיה, לרבות הסכמה הארגון להשארת התנחלויות מרכזיות על כנן, תמורת חילופי שטחים. המסר בא להבהיר כי חמאס הוא ארגון פלסטיני עצמאי, ואינו נשען על גורמים מחוץ לאזור לרבות טורקיה. ר' הרחבה על כך היום בסיפור המרכזי., לרבות ההנחה האפשרית כי חמאס מנסה לסלול בכך דרכה של טורקיה לרצועת עזה.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
בכיכר סדום בים המלח הולכת ומתפתחת זירה של תרגילים בין הצבא הירדני לבין צה"ל. בעקבות תרגיל האש שערך הצבא הירדני סמוך ליישובי כיכר סדום לפני כחודש, דיווחנו על תרגיל נגדי של צה"ל שהתחיל אחריו, והשבוע כנראה כדי להגדיל את הרושם, צה"ל קיים תרגיל שני, רועש לפחות כמו התרגיל הירדני המקורי. יתכן כי המניע לתגובה הישראלית הוא פרטי הדיווח לפיו ירדן בשת"פ עם ארה"ב, מקיימת בירדן מחנה אימונים לכוחות הבינלאומיים שייכנסו לעזה, והדיווח הנוכחי שלנו לפיו ירדן תתיר גם לכוח טורקי להיכנס לשטחה, ולהיות חלק ממערך האימונים האמור. היחידה הצבאית הטורקית שתכנס לירדן, תאמן שוטרים פלסטיניים שיישלחו לגדה המערבית. המקור דיווח כי הכוח הצבאי הטורקי, יופיע במדי צבא טורקיה, ותחת כל סימני המדינה הטורקית, יאמן את הכוח הפלסטיני, שיועבר כאמור לגדה המערבית.
במחנה אימונים טורקי נוסף אשר יוצב ברצועת עזה, יאמן כוח טורקי שני, את חיילי המשמר של השלטון החדש ברצועה. יתכן שבאופן הזה טורקיה אף תנסה לשמור על נוכחות של חמאס בכוח השלטוני הפלסטיני, אם כי הוסכם כי יוקם מנגנון לאישור זהויות המתאמנים הפלסטיניים, ולישראל תהיה בו זכות וטו. ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על ניסיונות חמאס להיכלל בשלטון החדש ברצועת עזה.
שיקום הרצועה לא יתחיל באופן רשמי כחלק משלב ב', אבל כן יתחיל שיקום מוגבל באזורים בהם צה"ל נוכח, ובעיקר באזור רפיח. חמאס נתן לכך הסכמתו. על פי המקור הערבי, זו תהיה דרכה של ישראל להתחיל את שלב ב' באופן מעשי, אבל לא להתחילו באופן רשמי כחלק מהסכם חתום. המקור: בפגישת נתניהו טראמפ סוכם "להתחיל את שלב ב' בצעדים קטנים". דרישתה הנחרצת של ישראל לחזרתו של השוטר רן גואילי, בעינה עומדת, ומסבירה את העמדה הישראלית המסויגת לגבי שלב ב'.
מפקד חיל הים האיראני (חהי"ם של צבא איראן, ולא של משמרות המהפכה) הודיע השבוע על תרגיל ימי בו תיקחנה חלק "מדינות שכנות" שבשמן לא נקב. אופן ההתבטאות מצביע על תרגיל שיגיע עד ל"אזורים אוקייניים", רמז לתימן ולקרן אפריקה וסומליה (כדאי לבדוק בזירת ביטחון שדה איך מפקד חיל הים האיראני, התבטא לגבי אזור סומלילנד כמעט במקביל להכרה הישראלית במדינה שנפרדה מסומליה). באופן ההתבטאות האיראני יש איום מרומז על הופעה של אוניות מלחמה איראניות בים התיכון בתרגיל עם טורקיה; נדגיש כי הדבר לא נאמר במפורש, אבל הוא גלום בביטוי "מדינות שכנות", ובהדגשה שהתרגיל ייערך "במדינות שכנות" ולא "עם מדינות שכנות", בלי לנקוב בשמן. דברי מפקד חיל הים האיראני, באים במקביל לדברי נשיא איראן (המתון), לפיה המדינה נמצאת במלחמה עם ישראל. מאחר שאיראן היא מדינה מובסת, והיכולת שלה לאסור מלחמה על ישראל ועל ארה"ב, נתונה בספק עמוק, ומאחר שאין עוד (לפי שעה) בכוחה להוסיף לאיומיה את הגרעין האיראני, הערכתנו היא שהאיומים, מתואמים עם טורקיה, יתכן כי תואמו בביקורו של שר החוץ פידאן באיראן לפני כחודש, שר חוץ אשר לפי אופי המשטר הטורקי הנוכחי, משמש מעין שר מלחמה על; המהלך האיראני בא במקביל להודעה איראנית בעיתון ממשלתי (אשר צוטט כאן בשבוע שעבר) לפיה הנשיא הטורקי ארדואן עשוי לבקר באיראן. להערכתנו, מטרת הפרסומים (גם הטורקיים אשר אותם נפרט בהמשך הכתבה) היא להרחיק את תשומת לבה של ישראל מהתעצמותה של טורקיה על גדרות ישראל, אל אזור המפרץ הפרסי ואיראן המרוחקים, ואפילו רחוק מכך, אל תימן ואל קרן אפריקה. השקעת משאבים ישראליים בקרן אפריקה, עלולה לגרום לתרדמה של מערכת הביטחון בישראל באזורי רמת הגולן, לבנון ואולי אף כניעה לנשיא טראמפ ברצועת עזה תמורת תקיפה משותפת שנייה באירן. משמעות הדבר היא שישראל עלולה להסכים לכניסה של צבא טורקי לעזה, אירוע אשר יגרור להערכתנו מלחמה אזורית, עם מדינה עתירת שריון, ומנוסה בלוחמת שריון, בעוד חיל השריון הישראלי עדין לא שוקם, אחרי שבנימין נתניהו הקטין אותו, בניגוד לחוק (ר' סדרת התחקירים שלנו על החרבת חיל השריון יוני-אוגוסט 2023). תשומת לבה של ישראל הממוקד כעת בטורקיה בזירות סוריה ולבנון, הביא לתקיפה של מוצב שהקימה טורקיה בשת"פ עם רוסיה בבית ג'ן באזור קוניטרה על תשתית של חיזבאללה; ישראל תקפה את המוצב סמוך מאוד להקמתו, תקיפה שהאטה את התפשטותה של טורקיה בסוריה וברמת הגולן, לרבות (האטה) את אספקת האמל"ח אותו היא מתכוונת לספק לצבא סוריה; ההנחה כי המוצב היה בראשיתו, מאפשרת לשני הצדדים להתעלם ציבורית מהתקיפה ולהשאירה מחוץ לתשומת הלב הציבורית, ר' פרסומנו כאן על כוונת טורקיה לספק לסוריה כטב"ם וטילים; סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, הביעה השבוע זעם על "התקיפה בקוניטרה" בלי לפרט את מהות התקיפה ואת זירת התקיפה המדויקת. הדיווח של הסוכנות הביע זעם מאופק גם על "תקיפת מסגד בחומס". בחומס, נזכיר, הייתה תשתית צבאית גדולה של חיזבאללה (תשתית אשר אותה היא קיבלה מאיראן כפי שפרסמנו כאן בלעדית בעבר). בתמורה לתשתיות שקיבלה טורקיה מחיזבאללה ברמת הגולן, הזהיר לאחרונה הנשיא ארדואן את סוריה לבל תפגע בחיזבאללה בסוריה כמו גם בלבנון (ר' פרסומנו הבלעדי על אזהרת ארדואן, ארכיון tipp גיליונות קודמים)
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לב ההסחה האירנית טורקית, במודל של ההסחה המצרית סורית משנת 1973, היא להערכתנו הסכנה של העברת טכנולוגיה גרעינית צבאית איראנית לידי טורקיה, ובעיקר העברה של כל מהלך ההתקדמות המחקרית שעשתה איראן (ואשר איננו יודעים את שיעורו), בטכנולוגיית ההרכבה של ראשי קרב גרעיניים על טילים בליסטיים. הנשיא הטורקי ארדואן לא שלל בעבר הצטיידות של טורקיה בנשק גרעיני, ולאחרונה אף חתם על הסכם כרייה עם מדינה אפריקנית עתירה במחצבים ובהם מכרה גדול של אורניום; במקביל חנך ארדואן תחנת כוח גרעינית ראשונה במדינה. בהקשר הזה אפשר לשער כי תגובת המערב לגרעין טורקי, תהיה מתונה מתגובתו לגרעין איראני, בשל השפעתה של טורקיה באירופה, בשל ההיסטוריה הטורקית אירופית הארוכה והמורתעת משני הצדדים, וכן בשל חברותה של טורקיה בנאט"ו. ישראל לפיכך עלולה לעמוד לבדה בזירה של גרעין טורקי, מציאות שעלולה למנוע ממנה כל אפשרות למנוע מטורקיה להנכיח נשק גרעיני בזירה האזורית. בעיקר בשל תמיכתה הכמעט בלתי מסויגת של ארה"ב בטורקיה, על רקע ההתפתחויות הגלובליות והסכנה המתפתחת למלחמת עולם שלישית.
בזירה הימית, טורקיה כבר ערכה תרגיל משותף עם מצרים, במה שנראה כסימון של אופי הפעולה הצבאי הימי הטורקי, בשת"פ עם מדינות ברית; ולכן תרגיל ימי עם איראן, הוא בתחום האפשרי והסביר.
ברמז ראשון להתקפת צה"ל על מוצב שניסתה טורקיה להקים באזור קוניטרה (בבית ג'ן), מתחה השבוע סוכנות הידיעות אנדולו ביקורת על תקיפת צה"ל באזור קוניטרה, וכך נכתב בעניין זה באנדולו: "על פי סוכנות הידיעות הממלכתית הסורית סאנא, כוחות ישראליים הפגיזו ביום שישי את אזור תל אל-אחמר אל-שרקי בדרום קוניטרה. מוקדם יותר השבוע, כוחות ישראליים ירו גם לעבר אזרחים ליד שלושה כפרים באזור. התקפות אלו משקפות דפוס של הפרות ישראליות מתמשכות, על פי דמשק." נציין כי המרחק בין המוצב הטורקי רוסי שהותקף על ידי חיל האוויר באזור בית ג'ן, ואשר על הניסיון להקימו דיווחנו כאן בלעדית, לבין ההתקפה בתל אל אחמאר, הוא כ-35 קילומטרים; יתכן אף שאחד הכפרים המוזכרים בידיעה, הוא בית ג'ן, אשר בסביבתו כאמור הוקם המוצב. אנדולו הוסיפה והביעה מחאה טורקית על תקיפת מסגד באזור חומס. נאמר כי באזור חומס נמצאת תשתית צבאית רחבה מאוד של חיזבאללה, ובה החזיק הארגון שהתכוון להשמיד את ישראל טילים וכטב"ם.
הערכתנו לפיכך היא כי האזהרה של ארדואן לנשיא א שארע לא לתקוף את חיזבאללה, היא תמורה שנתנה טורקיה לחיזבאללה עבור התשתיות הצבאיות שקיבלה מחיזבאללה בסוריה, ברמת הגולן.
הידיעות באנדולו מביעות במובהק את הצורך הטורקי בקירורה של ישראל ברמת הגולן ובלבנון, והתרגיל האיראני להסטת תשומת הלב הישראלית למפרץ הפרסי, ואל קרן אפריקה, הגיוני, ואף נשען כאמור על המורשת האזורית המצוטטת בכותרתנו ר' מעלה.
צה"ל דורש כעת להישאר בקו הצהוב, אבל עדין לא ברור אם זו תהיה גם עמדת פתיחה של ישראל במו"מ. עמדת פתיחה ישראלית אחרת נוגעת לשיעור הנכנסים לעזה במעבר רפיח; הדרישה הישראלית היא שמספר הנכנסים לעזה, אשר יהיו לפי ישראל רק מקרב הפליטים שברחו מעזה בתחילת המלחמה, לא יעלה על חצי ממספר היוצאים. העמדה הזאת מבטאת דרישה למעשה שחמאס יוציא לפועל את תוכנית הטרנספר של נתניהו וטראמפ, והסיכוי לכך הוא אפס. לא ברור אם העמדה הזאת מבטאת חתירה ישראלית לעבר איזון בין מספר היוצאים לבין מספר הנכנסים לרצועה, כלומר עמדת פתיחה לשם מיקוח שיסתיים בשוויון בין שיעור הנכנסים לבין שיעור היוצאים מהרצועה, או שמא מדובר במקל שתתקע ישראל למפרע בגלגלי המו"מ, באופן שיביא לחזרת צה"ל למלחמה, לשם מיגור חמאס. חמאס דורש את יישום הסכם המעברים משנת 2005, לפיו הרשות הפלסטינית תמשול במעבר רפיח, בפיקוח של מדינות אירופה, ובפיקוח של צה"ל מרחוק באמצעות מצלמות; בדרישתה הנוכחית, ישראל דורשת פיקוח מקרוב, כלומר מביתן שיהיה צמוד למעבר. לפי הסכם 2005 היוצאים והנכנסים יהיו על פי שיקול דעתה של הרש"פ, בכפוף להסכם הפיקוח האירופי והסכם פיקוח ישראלי מרחוק. לפי מקור פלסטיני חמאס מסר לרמאללה כי בסוף המו"מ ובתנאי שיצליח והסכם ייחתם בין הצדדים, הוא יתפרק מנשקו ומשלטונו. להערכתנו חמאס ידרוש גם אז השתתפות סמלית בשלטון בעזה, כמו גם להחזיק מספר סמלי של כלי נשק אישיים, בהתאם לעמדת טורקיה. טורקיה מנסה כעת להביא את איראן לשולחן הדיונים עם ארה"ב, כדי שטורקיה תוכל לזכות בנוכחות צבאית בעזה, בהסכמה אמריקאית, ובהתניה ישראלית שאיראן תוכרע לפני כל מהלך טורקי כזה. סימנים לכך שהתרגיל הסיבובי המורכב של טראמפ ונתניהו עלול להסתבך, היו השבוע כאשר ראש ממשלת אנגליה סטארמר דיווח על התקרבות סמלית בינתיים של אנגליה לסין. ר' היום בסיפור המרכזי; ובשעה שכל העיניים מופנות לעזה ולאיראן, הגדה המערבית רותחת, ועל פי מקור פלסטיני, היא קרובה לפיצוץ בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
היום ייפתח מעבר רפיח, אבל ישראל לא תאפשר מספר נכנסים שעולה על חצי ממספר היוצאים מהרצועה. בנוסף ישראל לא תסכים שלרצועה ייכנסו אנשים אשר אינם מקרב הפליטים שברחו מעזה במהלך המלחמה. להערכתנו, המו"מ על שלב ב' גם לא יתקדם מעבר להצגת עמדות ראשוניות, לפני שייפתר המשבר עם איראן, בתיווכה של טורקיה. המשבר עם איראן נולד מתוך הדרישה האמריקאית לשתף את טורקיה ברצועת עזה החדשה, לרבות שיתופו של כוח צבאי טורקי קטן לאימון של הכוח הפלסטיני שיגן על השלטון החדש מטעם הרשות הפלסטינית ברצועה. בנימין נתניהו דרש לשם כך את הכרעת איראן, וכעת טורקיה, כמוטבת העיקרית של התרגיל הסיבובי של טראמפ ונתניהו (ר' דיווחנו על כך בשבוע שעבר), מנסה להביא את הצדדים להסכם, ולזכות בדרישתו של ארדואן לשלוח לרצועה כוח צבאי. נזכיר כי כוח טורקי דומה כבר נמצא בירדן, ומאמן כוח פלסטיני שייכנס בתום הכשרתו לגדה המערבית.
כל העיניים מופנות כעת לרצועת עזה ולאיראן, אבל מקור פלסטיני ברמאללה מזהיר כי הגדה המערבית נמצאת ערב התקוממות, בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים. לידינו הגיע סרטון אשר צולם בסוף השנה שעברה באזור חברון אשר בו נראים צעירים כשהם מכים בקרשים עדר פלסטיני של כבשים וטלאים, באופן שמסכן את שלמותם וחייהם. כיוון שאין למיטב שיפוטינו זיהוי מוחלט של הצעירים המופיעים בסרטון כמתנחלים, ואין עדות ברורה של בעלי העדר, איננו מביאים את הסרטון. עם זאת ברור שהמתח בגדה המערבית מתקרב כעת לשיא, אשר מקרב פיצוץ חברתי ואף צבאי.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il