הסיפור המרכזי

איראן הודיעה כי הטילים הם הקו האדום שלה, והיא מכינה תגובה למתקפה אמריקאית. ההודעה מביעה הנחה שהסיכויים למתקפה אמריקאית עליה גדלו. מקור ישראלי אמר לנו השבוע אחרי ביקורו של נתניהו בבית הלבן כי המתקפה האמריקאית תצא לפועל, והיא עכשיו שאלה של זמן. שתי הידיעות נובעות בעיקר מעוצמת הכוח שאסף דונלד טראמפ במסגרת התרגיל האווילי שלו ושל בנימין נתניהו להכניע את איראן, אחרי שכבר הוכנעה; כל אחד מהם רצה להערכתנו את התרגיל הזה מסיבותיו (נתניהו כדי להגיע עם הישג לבחירות, וטראמפ מתוך חלומו הילדותי על טורקיה שתמשול בעולם המוסלמי במזרח התיכון בשביל MAGA). צריך לשים לב, שטראמפ לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, מוציא את ארה"ב למערכה בלי שהעולם החופשי עומד מאחוריו, לפחות דקלרטיבית; הדבר מאיים לחשוף את מגבלת הכוח האמריקאית, חשיפה אשר עלולה לדחוף את טראמפ לחרוג ממגבלת כוחו ולהראות את ההיפך. כבר בתחילת המשבר, ראש הממשלה האנגלי סטארמר יצא לסין, ושם דיבר בשבח הידוק הקשרים בין ארצו לבין סין; בסוף השבוע הוסיף על כך סטארמר והציע כי האיחוד האירופי יחזק את כוחו הצבאי, באופן שרמז על היפרדות אפשרית מהכוח האמריקאי, זה שהגן על אירופה בשתי מלחמות עולם, ואשר בסוף המלחמה השנייה ייסדו הנשיא האמריקאי רוזוולט וראש הממשלה האנגלי צ'רצ'יל, את העולם החופשי על אונייה ששייטה מול חופי קנדה. אם טראמפ מקווה שכאן ההידרדרות תיעצר, נאמר כי זוהי רק ההתחלה; הקרע שיצר טראמפ בין ארה"ב לבין אירופה, עם מכסיו המטופשים ועם האיום המטורף על דנמרק, גורם עכשיו לסין להיכנס, בינתיים בצעדים קטנים וזהירים, לזירה; ואם טורקיה ובת בריתה איראן יגלו עמידות, בדרכן להכניס את טורקיה לעזה, ולחלץ את איראן מציפורני אמריקה, ואם אירופה תמשיך להתרחק מארה"ב, הסיני יגביר להערכתנו את צעדיו; אם זה יקרה, המשבר האזורי עלול אפילו להתרחב. ישראל, ולא רק אמריקה, ואולי לא אמריקה, תואשם בהידרדרות. לא נתניהו, ישראל. גם המטרה להפיל את המשטר האיראני, הייתה צריכה להזכיר למייחלים את הניסיון של אנשי צבא טורקיים להפיל את ארדואן, לפני תשע שנים באיסטנבול. הקושרים לא לקחו אז בחשבון, את התמיכה העצומה שיש לאסלאם הקיצוני בטורקיה, בדיוק כמו שטראמפ ונתניהו לא לוקחים בחשבון עכשיו את התמיכה העצומה שיש לאסלאם הקיצוני באיראן; שתי המדינות קרועות בין ציבור חופשי לבין ציבור אסלאמי אדוק, ובעשורים האחרונים כוחם של האדוקים גדול יותר. הסיכוי להפיל את המשטר האיראני, על אף ניסיונות מאומצים של ארגוני ביון במערכות עיתונות, הוא להערכתנו קלוש, וכנראה אף לא קיים. כעת חסר מבוגר אחראי בזירה, שינסח את שורת הזהב בהסכם שיימנע מלחמה. בעבר הייתה זו ישראל שידעה להרגיע, באמצעות כוח מבוקר, מקל וגזר. וכמובן נשיא אמריקאי הגיוני, לא כמו הנוכחי שמבין בטלוויזיה אבל אך מעט ביחסי אנוש ומדיניות; אבל טראמפ לא מראה שהוא מתרגש מהנזק שחולל לברית העולם החופשי; עם זאת אתמול הוא שלח את מזכיר המדינה רוביו למינכן, שם ניסה המזכיר לתקן את הנזק. את דבריו של רוביו ניסחה סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו כך: "רוביו קרא ביום שבת לחידוש הברית הטרנס-אטלנטית המושתתת על ריבונות, חוסן כלכלי וזהות מערבית משותפת, תוך שהוא מתאר את גישתה של וושינגטון לסכסוכים עולמיים ולתחרות עם סין" יתכן אם כן שהמבוגר האחראי שיעצור את ההידרדרות במפרץ הפרסי יהיה הפעם סטארמר.