הסיפור המרכזי

המנצחת הגדולה של התסבוכת האזורית, היא הרשות הפלסטינית, מוזר עד כמה שזה נשמע. אחרי שנים רבות של לעג, בוז וחבטות שספגה מכל השחקניות האזוריות, שהקטינו אותה עד מדרגת אבק; אחרי ששבו והספידו אותה חדשות לבקרים, אחרי שנחשבה לסוס מת, עד שמתוכה, מתנועת הפתח, קמו כמה מוותיקיה, לכונן מנהיגות חדשה ולזרוק אותה לפח הזבל של ההיסטוריה הפלסטינית, אחרי שישראל סרבה לשאת ולתת איתה, אחרי ששר האוצר סמוטריץ' ניסה לייבש אותה כלכלית, אחרי שנתניהו סרב לראות בה אופציה ראויה לפתרון התסבוכת בעזה, אחרי שחמאס שב וקבע כי הוא עליון עליה כיוון שזכה בבחירות לפרלמנט בשנת 2007, אחרי כל זה, הצליח אבו מאזן, בעיקר בשנה האחרונה, לא רק למצב את הרשות הפלסטינית כאופציה מדינית פוליטית ראויה, אלא שהוא הצליח להכניס אותה באופן מעשי בצעדים שקטים, באמצעות הסכמות שקטות עם ארה"ב, טורקיה, מצרים, וכנראה גם עם ישראל, לרצועת עזה, כשלטון הבא אבל גם המסורתי ברצועה; הרשות של אבו מאזן היא עכשיו השולטת הבלעדית ברצועה, באמצעות ועדת ניהול שבחר אבו מאזן, ואשר מנוהלת ממשרד ראש הממשלה הפלסטיני ברמאללה; הרשות הצליחה לתפוס את המעברים בהסכמת כל הצדדים לרבות ישראל, היא הצליחה למשול במשטרה הפלסטינית החדשה שמתחילה להתגבש בעזה, והיא נחשבת עכשיו לאופציה היחידה לפתרון של הסכסוך הישראלי פלסטיני. יותר מכך, עד לא מזמן, הרשות הפלסטינית לא יכולה הייתה לעשות כל צעד ללא הסכמת חמאס, בכל סוגיה פוליטית ציבורית פלסטינית, עד כדי כך שהחיים הציבוריים הפלסטיניים שקעו בקיפאון במשך שנות דור. אבל עכשיו חמאס מייחל להישאר רלוונטי בגדה המערבית, בשעה שהרשות התחייבה לחסל אותו כארגון צבאי בגדה, ואף למנוע ממנו קיום פוליטי כבר בבחירות המוניציפליות הקרובות שיהיו בעוד כחודשיים. אבל הרשות נשענת עכשיו כאמור על טורקיה, ארה"ב, ישראל, מצרים וסעודיה; עם כולן יש לה הסכמות שקטות, אשר באות לביטוי חזותי לא בניירות אלא בצעדים מעשיים בשטח, ובעיקר בשלטון שהיא מבססת ברצועת עזה. ולכן שינוי במאזן היחסים בין הרשות לבין כל השחקניות החזקות או חלקן, עלול עדין לקעקע את הישגיה.

גליון 243

01 במרץ 2026

רואה אור פעם בשבוע בימי א'

publisher@tipp.co.il

מאמר המערכת

המחדל בגבול ירדן: צה"ל נטש את המוצבים בגבול ירדן, הפסיק את פעילותו של גדוד האיסוף, כל יישובי הערבה ננטשו צבאית למשך שנים; וכך הצליח חמאס להבריח אמל"ח מירדן ולהשתמש בו בטבח ב-7 באוקטובר. יומן המחדל ולקחיו

לא ינום ולא יישן שומר ישראל. צילום דובר צה"ל
לא ינום ולא יישן שומר ישראל. צילום דובר צה"ל

את היוהרה הישראלית, אפשר עדין לראות בגבול ירדן-ישראל שנמשך מאילת ועד צמח. גבול שהיה עד לאחרונה נטוש, מוצביו עזובים, כל צוותי התצפיתניות ביישובים פונו, כל חיילי האיסוף הניידים נעלמו מהפסגות מול ירדן, ומהעמדות הניידות; היוהרה הזאת התפתחה בשני העשורים האחרונים, שכן לפני כן, גבול ירדן היה אמנם גבול ללא גדר, אבל הוא עדין נוהל בבט"ש על כל סמליו: מוצבים, פתיחות צירים, תצפיתניות, חיילי איסוף ניידים, סיורים, טשטוש ועוד. במשך שני עשורי היוהרה, חמאס העצים את כוחו באמצעות הברחת אמל"ח ממצרים ומירדן. מצנחי הרחיפה למשל, הגיעו ככל הנראה מירדן.

ממשלת ישראל מסרבת לכונן ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק, כלומר באמצעות נשיא בית המשפט העליון. אבל צה"ל מילא את חובתו, תיחקר את כשליו, וחידש את תפישת הביטחון בגבולות, באופן שיסודות המבנה הקודם חוזרים, ומחוזקים בתפישות חדשות.

רכיבי הבט"ש חוזרים כעת לכל גבולות המדינה, לרבות ירדן. ראשית, איוש מחדש של כל המוצבים שננטשו. חמ"לים מרכזיים, אשר ינהלו את הביטחון השוטף. כאן צריך לומר שצה"ל חידש את חלוקת הכוחות בגבולות ישראל ובכל אחד מהגבולות, תהיה אוגדה סדירה אחת, ושרשרת פיקוד אחת; לא תשרור שוב המציאות בה לאורך גבול אחד, יהיו כוחות שיישמעו לשלל מפקדים משלל יחידות. כל הכוחות הנוכחיים בגבול ירדן למשל, יהיו תחת פיקודה של אוגדה אחת, וכל החמ"ל יהיו שרשרת של פיקודים עד חמ"ל האוגדה.

לכל אחד מהגבולות יוצמד גדוד איסוף, ורק לגבול ירדן, שהיה כאמור סמל הנטישה והמחדל, יהיו שני גדודי איסוף, בעיקר בשל גודש המשימות שנובע מהיותו מבוא לשומרון בחלקו הצפוני.

לפיכך חמש אוגדות סדירות, ייכנסו בחודשים הקרובים, לחמשת הגבולות: סוריה, לבנון, ירדן, רצועת עזה, ומצרים. אם וכאשר תסתיים המלחמה הנוכחית נגד איראן בניצחון ישראל, תהיה ערוכה המדינה בכוחות חדשים, ובנהלים מוקפדים, לקדם כל איום חדש להשמיד את ישראל. האם זה יימנע מאיתנו מפלות נוספות? תלוי אם היוהרה תחזור אי פעם לקעקע שוב את יסודות הביטחון של ישראל.

המערכת

01 במרץ 2026
רואה אור בימי א' | בהרצה

מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה מצחיק.

שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il

פרשנות. מלחמה צודקת שאינה בעיתה: אין מנגנון סיום, אין מטרות מוצהרות שהן ברות השגה ללא פלישה

מקור ביטחוני: המטרות המעשיות הן, פגיעה באישים ובמוסדות שלטון, ופגיעה במערכת הטילים הבליסטיים

הנהגת איראן סגרה את מצרי הורמוז כדי ל"שדרג" למלחמה אזורית, ומעמיקה אחיזתה ברחוב למנוע הפלתה

יירוט מעל תל אביב. צילום דרור מוטולה
יירוט מעל תל אביב. צילום דרור מוטולה

ברור כי הדרך להשיג ניצחון וסיום למלחמה המוצדקת נגד איראן, היא כניעת ההנהגה האיראנית, והסכמתה לחתום על הסכם גרעין/כניעה (אם כי מטרות המלחמה כהפלת המשטר גבוהות אפילו מכך); אמצעי השכנוע לכניעת איראן עשויים להיות: המונים איראנים אשר יצורו על ההנהגה ויחייבו אותה להיכנע. ישראל פועלת בכיוון הזה באמצעות שתי מטרות יסודיות, שהן ברות השגה, שעשויות בתוספת של הפגיעה האמריקאית בגרעין האיראני, להניע את מהלך הכניעה ולקומם את ההמון באיראן לעבר הפלת המשטר: ישראל פגעה באישים החשובים ביותר באיראן, ופוגעת במערכי הטילים; אבל לפי שעה הפעולה הזאת, ופעולתה של ארה"ב ככל הנראה כנגד מתקני ונכסי הגרעין האיראני, לא מביאות לתוצאה שמקרבת את סוף המלחמה, ולא קירבו את המטרה המוצהרת חסרת השחר של החלפת המשטר באיראן. ייתכן אפילו שפעולות ישראל וארה"ב ישיגו את ההיפך, ליבוי של גאווה ופטריוטיזם מצד המיליונים שהביאו בשנת 1979 את האסלאם הקיצוני השיעי לשלטון; יותר מכך איראן הגיבה בטילאות של מעצמה, כששיגרה טילים לחמש מדינות במזה"ת, לכווית, לאיחוד האמירויות, לקטאר, לירדן ולסעודיה; וכמובן לכל רחבי מדינת ישראל כמעט, ולבסיסים אמריקאיים. בעת ובעונה אחת איראן סגרה את מצרי הורמוז כדי להפוך את המלחמה לאזורית, ולהביא לצידה את רוסיה, סין ואת טורקיה. טורקיה רוצה להערכתנו לבוא לעזרת איראן באופן גלוי, כיוון שאיראן היא חלק מהמזה"ת האסלאמי בשליטת טורקיה על פי חזון ארדואן, אבל אנקרה לא יכולה לדבר בחופשיות כיוון שהיא עלולה לאבד את נכסיה החדשים ברצועת עזה, ואת הצ'ק הפתוח שיש לה עכשיו אצל טראמפ ובנאט"ו. לכן טורקיה מדברת נגד המלחמה באמצעות פיו של נשיא קפריסין הטורקית. השבוע הוא אמר: "התקיפות האמריקאיות והישראליות נגד איראן הגבירו את סיכונו של שלום בר-קיימא באזור". כאילו שהאיום בהשמדת ישראל, לא עשה זאת לפנים. סין חוששת ממלחמת התשה, ובין השורות עולה כי יתכן שלשם בדיוק היא מוליכה את איראן, לכפות על ישראל וארה"ב התשה שעלולה להביא לפלישה רגלית, שעלולה להיות מרחץ דמים, שתגדיל את מקומה של סין במזה"ת בלי כל מאמץ; רוסיה מחפשת דרך לצאת ממלחמת אוקראינה מנצחת, באמצעות המכות שחוטפת איראן. דובר הקרמלין הודיע כי הנשיא הרוסי "קיים שיחת וידאו עם חברים קבועים במועצת הביטחון, במהלכה נדון המצב המתפתח סביב איראן". הכוונה היא ככל הנראה לסין, שמהלכיה תמיד איטיים יותר, ממהלכי מעצמות אחרות, כיוון שהיא מעדיפה לזכות בנכסים מן ההפקר בלי לסכן את נכסיה. פוטין מייצר בכך נכס של התערבות בסכסוך של ישראל וארה"ב עם איראן, אשר עליו הוא יוותר, אם ארה"ב תשכנע את אוקראינה להיכנע לרוסיה. המלחמה עם איראן עלולה לפיכך לחייב פלישה של כוחות רגליים כדי להכניע את איראן, במידה שאיראן לא תיכנע מההפצצות מהאוויר, ובמידה שהמשטר לא יהיה בסכנה מצד ההמונים. האם הנהגת ישראל תשים אז את נפש המדינה בכפה, ותורה על חיל משלוח ישראלי, לצד חיל משלוח אמריקאי? הסתבכות כזאת עלולה להערכתנו לאיים על קיומה של ישראל; ההתנהגות הפוליטית הזאת של ממשלת הליכוד במלחמת 7 באוקטובר, נראית לנו עכשיו כהמשכה של ממשלת הליכוד של 1982, אשר שיקעה את ישראל בבוץ לבנוני מדמם למשך 18 שנים, והביאה למשבר פנימי עמוק בישראל, בדומה למשבר החברתי שהביא הליכוד בינואר 2023, כשהחליט להפוך את ישראל החופשית לדיקטטורה, והביא למלחמה בעקבות המשבר שכפה: את המלחמה הנוכחית יכולה הייתה ממשלת הליכוד לסיים מיד כשהיה אפשר (ואת מלחמת לבנון יכולה הייתה לסיים במסלול לו התחייב ראש הממשלה בגין: אחרי כיבוש של 40 קילומטרים, כלומר ביום השני למלחמה); בחודש ינואר 2024, ישראל יכולה הייתה לסיים את המלחמה בעזה, כיוון שחמאס הוכה והסכים לפרוק את נשקו, ולהתפרק משלטונו, כפי שדיווחנו כאן בלעדית. אבל ממשלת ישראל האריכה את המלחמה, ממניעים פוליטיים, ובכך מנעה מצה"ל עיתוי מוקדם של השמדת המשטר האיראני כבר בראשית 2024; עכשיו הליכוד מטביעה את ישראל בבוץ נוסף, מלחמה אשר גם לה אין מפתח, בדיוק כמו מלחמת לבנון חסרת המפתח; זוהי מלחמה אשר עלולה להביא את ישראל שוב אל סף חורבן. פעם שניה מאז 7 באוקטובר, ובידי אותה ממשלת עוועים.

01.03.2026

מהאימפריה הפרסית ועד חמינאי

בתקשורת התודעה היהודית

פרופ' מנחם בלונדהיים

01.03.2026

בימים טרופים אלה, הסיקור של העימות הנפיץ בין פרס המודרנית לישראל משתלב בזכרונות היסטוריים על מזימות האימפריה הפרסית כנגד היהודים, כפי שהם מסופרים במגילת אסתר; הרציפות התודעתית הזו של עימות היסטורי מלפני כ-2,500 שנה הוא, בניסוחה של הקלישאה הנפוצה, "לא מובן מאליו".

אבל מבט על המגילה מזווית של תקשורת, מאפשר הבנה חדה יותר של התערובת המפתיעה הזו של זכרונות היסטוריים מהעבר הארכאי עם תודעת ההווה. ככלות הכל, המגילה היא "בירת התקשורת" של התנ"ך. אין עוד ספר במקרא שבו הנוכחות של המדיה רבה כל כך, ושההתייחסות לתהליכי תקשורת מודגשת בו כל כך, ומנקודה זו מתאים להתחיל את העיון בזרם הזיכרון בין הימים ההם לזמן הזה.

הטענה המוצעת כאן היא שסיפור התקשורת, שדומיננטי כל כך במגילה, הוא בעצם שני סיפורים. המגילה מנגידה בין שני עולמות או מודלים של תקשורת, התואמים לגורמים המתמודדים זה מול זה בסיפור המגילה. אופי ההתנהלות התקשורתית הוא מאפיין מובהק של כל אחד מהצדדים, וגם מכשיר מרכזי שבו הוא משתמש במאבק. אך מעבר לאלה, הטענה היא שהמדיה היא גם המסר: דפוסי התקשורת מקדמים, וגם מייצגים את האידיאולוגיה שמאפיינת את העולמות הניצים בסיפור המגילה.

האימפריה הפרסית השתרעה על שטח גדול יותר מכל אימפריה עד לזמנה. המגילה מציגה בפרוט, חזור והצג, את הפעלת מערכת התקשורת האימפריאלית של פרס ומדי, בתיאורים קצביים ורבי עצמה. המדובר בהזעקתם של סופרי המלך שבמאמץ קולקטיבי מסוגלים לתרגם במהירות מסר יחיד ל-127 שפות ולשכפל מספר מספיק של עותקים להצפת האימפריה רחבת הידיים במסר הזה. או אז מופיעים הרוכבים שיוצאים מבוהלים ודחופים למרוץ שליחים לכל רחבי האימפריה. במאמציהם המשותפים והמתוזמנים היטב הם הופכים מידע המתפרסם בשושן לנחלת כלל האימפריה בתוך זמן קצר להפליא.

לצד אלה בולטים במגילה המופעים והארועים האייקוניים שאמורים להמחיש להמונים במדיום החזותי את עוצמת השלטון של המלך הפרסי. המדובר באירועים חזותיים ספקטקולריים, המדגישים צריכה ראוותנית: משתאות ענק לאליטה של כלל האימפריה וגם לכל העם הנמצאים בשושן, וגם את שליטת השלטון על משאבי הפאר וההדר: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן, מיטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת", המוצגים לראווה קבל עולם. בנוסף לשלטון על הפאר, יש למלוכה זו, המתמקדת בממד החזותי, שלטון על היופי: רק היפה מכל נשות מדי ופרס מקומה בבית המלכות אשר למלך אחשוורוש, והיא משמשת שם, כפי שעולה ממשבר ושתי, כמצג פומבי למונופולין שיש לבית המלוכה על משאבי היופי של האימפריה.

תקשורת חזותית לצד תמסורת מדוורת במהירות היא מודל מרכזי אחד של התקשורת, והוא יעיל על פי התיאוריה של התקשורת לשליטה ריכוזית במרחב ממוקד יחיד לשדה רחב ככל שצריך, אפילו גלובלי. חולשת התקשורת שמכוונת למרחב היא בשימור מסרים לאורך זמן, כלומר, בממד הרציפות והשרידות של מסרים חזותיים או כאלה שמתניידים בקלות.

אלא שאם מקשיבים למגילה ברוב קשב, ניתן להתוודע לעולם נוסף ואחר לחלוטין של תקשורת, שכמו נחבא בסיפור. משמיעה כזו עולה רישום של יקום תקשורתי אחר, מכוון זמן ולא מרחב. במרכזו עומד הדיבור ולא הכתב או הספקטקל, והרשת המחוברת על ידו איננה אנכית והירארכית כזו המופעלת מלמעלה למטה אלא רשת שטוחה, אופקית, ואפילו שוויונית.

קריאה קרובה במגילה תזהה הטיה תקשורתית זו עם היהודים, אך הופעתה הראשונה במגילה היא דווקא בשיח של קבוצה שולית אחרת: נשות פרס ומדי. על פי יועצי המלך, היה חשש ריאלי ש"דבר המלכה" ושתי יצא "על כל הנשים" בממלכה, מפה לאוזן, ברשת הנשית האימפריאלית המבוזרת והבין-אישית. הדברים שיועברו בה מגמתם תהיה התנגדות לעריצות והתקדמות לשוויון, על פי הדוגמה שהציבה ושתי.

בהמשך למקרה של תקשורת הנשים, ניתן לראות במגילה הנגדה של תקשורת המרחב החזותית של הממלכה הפרסית עם תקשורת הזמן האוראלית של היהודים. זוהי תקשורת המשמשת לא רק להעברת מידע, היא מהווה גם רשת חברתית. מרדכי, לבקשת אסתר, יכנוס את יהודי שושן כקהילה גם ללא סופרים ורצים ואחשדרפנים וסוסים המופעלים מלמעלה למטה. האנשים שיגויסו ברשת החברתית האופקית הזו יצומו וילבשו שק ואפר כאיש אחד מתוך סולידריות. פעולותיהם המשותפות לקדם את פני הרעה ילכו ויתפשטו למלוא רוחב האימפריה בתקשורת אופקית, שלמרבה ההפתעה איננה איטית הרבה יותר ממערכת התקשורת הריכוזית של האימפריה.

סימן יפה להנגדה הכוללת בין תרבות המרחב הפרסית לתרבות הזמן היהודית היא הדרך שבה מציגה המגילה את מנהיגיהם של שתי הציוויליזציות. המגילה פותחת בהצגה של אחשוורוש, והיא מתייחסת במובהק להווה ולמרחב: "ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה". לעומתה, הצגת מרדכי מתייחסת לזמן ולרציפות: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה". הנה לנו מנהיג המרחב, אל מול מנהיג הזמן והרציפות.

כפי שפתחנו, בימים האלה זכרונות בני 2,500 שנה על האימפריה הפרסית ומזימותיה נגד היהודים מתערבבים בחדשות על ההתפרצות האלימה המחודשת של העימות המתמשך עם פרס של היום. תערובת מוזרה זו, הפרושה על 2,500 שנה, מעידה על עוצמתו המפתיעה של עולם המדיה מכוון הזמן וההמשכיות של היהודים, אל מול מערכות התקשורת של המעצמות הגדולות שעניינן שליטה במרחב ולא לרציפות של התודעה והזכרון הקולקטיבי. וכבר אמרו ש"בזכירה סוד הגאולה".

בהסכמה: הרשות הפלסטינית, תפרק את חמאס מנשקו באמצעות הכוח הפלסטיני החדש ברצועת עזה

הרשות הפלסטינית אף התחייבה לטראמפ למנוע את קיומו הצבאי והפוליטי של חמאס בגדה המערבית

בחשאיות ובתבונה הצליח אבו מאזן להכנס לרצועת עזה. צילום תקשורת הנשיאות הפלסטינית
בחשאיות ובתבונה הצליח אבו מאזן להכנס לרצועת עזה. צילום תקשורת הנשיאות הפלסטינית

בעוד כחודשיים צפויות הבחירות המוניציפליות בגדה המערבית. מקור פלסטיני מסר כי הרשות הפלסטינית תמנע ממועמדים מחמאס להתמודד בבחירות; יותר מכך, בכל פתקי ההצבעה תופיע אזהרה לפיה אסור למועמדים להיות חברי חמאס, ולא, מועמדותם תיפסל; כעת נפתרת התעלומה, מדוע ישראל אינה מתנגדת למציאות החדשה בעזה, לפיה הרשות הפלסטינית היא אשר מושלת ברצועה, באמצעות ועדת הניהול שהחל מהשבוע היא כפופה לראש הממשלה הפלסטיני. הפתרון לתעלומה הוא ההתחייבות הפלסטינית האמורה בכותרת לעיל, כלפי ישראל, וכלפי ארה"ב, לפרק את חמאס מנשקו ברצועת עזה, ולמנוע מחמאס קיום צבאי ואו פוליטי בגדה המערבית. ההתחייבות הזאת עלולה לגרום למתיחות בין טורקיה לבין הרשות הפלסטינית, כיוון שטורקיה מעודדת את חמאס להישאר לפחות באופן סמלי בשלטון ברצועה, ולהחזיק בנשק קל. טורקיה מעוניינת בשלטון עתידי של חמאס על הטריטוריות הפלסטיניות, בהיותו חופף בתרבותו לתרבות המשטר הטורקי הנוכחי בראשות הנשיא ארדואן. מאחר שהנשיא האמריקאי טראמפ, מייעד לטורקיה תפקיד מהותי ברצועת עזה ובמזרח התיכון, כמעצמה אזורית סוכנת של MAGA, הערכתנו היא שחמאס בעידוד טורקיה ידרוש להישאר באופן סמלי עם כלי נשק אישיים, וכן שתהיה לו גישה סמלית לוועדת הניהול; ייתכן שטראמפ ינסה למצוא נוסחה שתתקבל בהקשר הזה באנקרה ובירושלים; מצד שני, הסתירה בין עמדת טורקיה, לבין התחייבות הרשות הפלסטינית, עלולה להביא לפיצוץ של הסכם הפסקת האש.

22.02.2026

מאת מערכת הזירה העיתונאית

בחודשים ינואר ואילך, בשנת 2024, זמן קצר אחרי שצה"ל הכריע את חמאס, דיווחנו כאן על התחייבותה של הרשות הפלסטינית כלפי ישראל כי תפרק את חמאס מנשקו, תוריד אותו מהשלטון, ותסייע לשחרור החטופים, אם ישראל תסכים לכניסת הרשות הפלסטינית לעזה. ממשלת ישראל התנגדה לכך. התנגדותה הולידה את זריחתה של טורקיה, והפיכתה לגורם מרכזי ועוין נגד ישראל, עיכבה את תקיפת חיזבאללה, ועיכבה מאוד את תקיפת איראן.

מאחר שהתנאים הבינלאומיים שתמכו במדיניות הישראלית בינואר 2024, התחלפו כשהתארכה המלחמה, בעוינות מערבית, ישראל לא הצליחה להשלים את הכרעת הגרעין האיראני, את השמדת המשטר האסלמו נאצי, והיא מנסה לעשות זאת כעת, בתנאים כמעט בלתי אפשריים. ישראל גם לא יכולה להחזיר את טורקיה לגודלה הטבעי, שהיה בינואר 2024, והיא תאלץ בעקבות הארכת המלחמה ותוצאותיה להתמודד עם נוכחות צבאית טורקית בירדן, וברצועת עזה, וייתכן אף כי תידרש להסכים להשתתפות סמלית של חמאס בשלטון ברצועה, וכן להשארת נשק קל בידיו. ר' היום הרחבה במאמר המערכת.

צה"ל משנה מהיסוד את תפישת ההגנה על מדינת ישראל: מול כל מדינה תוצב אוגדת צה"ל סדירה תקנית

לאורכו של גבול, למשל לאורכו של גבול ירדן, יהיה פיקוד אחד, מהמ"פ ועד האוגדה, לבט"ש ולעת מלחמה

אוגדה לכל מדינה. צילום דובר צה"ל
אוגדה לכל מדינה. צילום דובר צה"ל

על אף הצורך המיידי של צה"ל בגיוס המוני של אזרחי ישראל מהציבור החרדי, למען תיקון ועדכון של תפישת הביטחון בגבולות, לעת בט"ש ולעת מלחמה, צה"ל מוציא לפועל את מבנה ההגנה החדש על גבולות ישראל כבר עכשיו, מתוך תקווה שהחרדים יימלאו את השורות, גם אם יעשו זאת בעיכוב מסוכן לביטחונה של ישראל. לצד המבנה החדש לפיו בכל גבול של מדינה, תוצב אוגדה סדירה אחת לכל אורכו של הגבול, והיא בעלת שרשרת פיקודית אחת ברורה, ואשר סדר כוחותיה יהיה ערוך להגנה על הגבול בעת שלום, ונכון למעבר מהיר למלחמה בעיבוי כוחותיו וכליו; לצד המבנה החדש, הרמטכ"ל אייל זמיר ביטל את נהל ההדממה אשר ב-7 באוקטובר הביא לכך שבסיסי חיל האוויר של צה"ל היו ריקים מאדם (ר' בארכיון דיווחנו בתחילת המלחמה על "החופשה המרוכזת" לרגל החג); כן ביטל רב אלוף זמיר את האוגדה המטכ"לית, אשר מרבית חייליה יצאו ב-6 באוקטובר הבייתה ללא כלי נשקם (מתוך חשש שייחטפו מידיהם); במקום המטכ"לית ככוח התערבות, תקום אוגדת בתי הספר הפיקודיים והקרביים של צה"ל, ככוח התערבות מהיר, והיא תפעל כגוף צבאי אוגדתי אחד גם במהלך המלחמה.

15.02.2026

מאת מערכת הזירה העיתונאית

באין ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לחוק, צה"ל לא יכול עוד להפקיר את יישובי הגבול ואת מדינת ישראל בהמתנה לממשלת הקנאים עד אשר תודה באחריותה לכשל שהביא את ישראל אל סף חורבן ב-7 באוקטובר; הצבא לא יכול עוד לעכב את מילוי חובתו להגנה על מדינת ישראל, עד שיקבל את מסקנות הוועדה הממלכתית, ובהן תוואי לתיקון ולעדכון תפישת הביטחון של ישראל (ברוח ועדת אגרנט למשל); צה"ל מגשים ומיישם לפיכך כבר עכשיו תפישת ביטחון חדשה כחלק מלקחי הכשל הצבאי של 7 באוקטובר, אשר אותו הוא בכוחו תחקר: מול כל מדינה ולאורך כל הגבול עימה, תוצב אוגדה, לדוגמה אוגדה 162 אשר תוצב בגבול ירדן; לכל קו גבול תהיה לפיכך שרשרת פיקוד אחת החל מפלוגת הבט"ש דרך הגדוד החטיבה ועד האוגדה ומפקדת הפיקוד. כאמור בכותרת המשנה, הרמטכ"ל זמיר ביטל את נהל ההדממה בחיל האוויר, לפיו היו אנשי צוות האוויר יוצאים לחופשה מרוכזת בשני חגים במהלך שנה; כן נפסק הנהל של יציאת חיילים קרביים הביתה ללא נשקם האישי, כפי שקרה בקרב חיילי האוגדה המטכ"לית בחג השני של סוכות , ערב 7 באוקטובר.

בצה"ל הגיעו למסקנה כי לכל גבול עם מדינה ולכל אורכו, אופי משלו, בעיקר בשל הישות המדינית שעומדת מאחוריו, ויש להתאים למהות הזאת את אופי הפעולה של צה"ל, ובעיקר לאחד את הפיקוד על כוחות צה"ל שמוצבים בגבול. מתוך הדרישה כי מידע ופקודות, יהיו משותפים לאורכו של גבול מראשיתו ועד סופו, צה"ל מצא שאין זה נכון לחלק את האחריות על גבול אחד לכמה יחידות צבאיות, ולכמה פיקודים, גם אם בסופו של דבר כולן נותנות דו"ח למפקדת הפיקוד. במובן הזה, תהיה חפיפה במבנה החדש בין הפיקוד לבין אוגדה סדירה שלמה בעלת שדרת פיקוד אחת, שהיא פעילה 24/7 מתוך היותה אוגדה סדירה.

סדר האוגדות על גבולות המדינות יהיה זה:

 

אוגדה 162, בגבול ירדן.

אוגדה מרחבית 80, בגבול מצרים,.

אוגדת עזה, בגבולות רצועת עזה.

אודה 36 בגבול סוריה.

אוגדה 91, בגבול לבנון.

 

בעת רגיעה, בפעילות של ביטחון שוטף, כל מאפייני הבט"ש שהיו נהוגים, יוקפדו, ובהם סיורים תכופים, בדיקה מסודרת ותכופה של רצועת טשטוש, מעקבים ותצפיות, כוננות עם שחר, דיווחים שוטפים.

בעת מלחמה, האוגדה תעבה כוחותיה וכליה לקראת מתקפה ותפעל מידית על פי תוכניות מאושרות; אוגדות המילואים יצטרפו למערכה בהשלמת הגיוס, ויובילו אותה כמו בכל אחת ממלחמות ישראל.

מירדן לתל אביב בפחות משלוש שעות, ולירושלים בפחות משעתיים (תוך איחוד כוחות במזרחית ובשומרון)

מקור ביטחוני: הגבול מצמח ועד אילת מופקר; בתוך חודשיים, 3 חדירות: בנאות הכיכר, בצמח, בכושי רימון

המסורת הצבאית הישראלית: עוצרים המלחמה כשאפשר וחוזרים להתאמן למלחמה הבאה. צילום: דובר צה"ל
המסורת הצבאית הישראלית: עוצרים המלחמה כשאפשר וחוזרים להתאמן למלחמה הבאה. צילום: דובר צה"ל

השבוע התנצל מח"ט בצמח, בפני תושבי האזור על שכוחותיו לא גילו בזמן חוליה שחדרה לישראל, והכוחות זיהו אותה רק אחרי שחזרה לירדן. הסברה הצבאית היא שמדובר במבריחים, אבל אנחנו נזכיר כי כוח טורקי מאמן בירדן כוח פלסטיני, כפי שדיווחנו כאן בלעדית; כן נציין כי חדירה שאין לה הסבר מניח את הדעת, הייתה גם באזור נאות הכיכר לפני כחודשיים, וגם בעת הדיווח ההוא הזכרנו שהכוח הטורקי שוהה בירדן; המלך הירדני עבדאללה ה-2 נסע השבוע לטורקיה לפגוש את הנשיא ארדואן שמכוח שליטתו על סוריה שמאיימת על ירדן, בכוחו לדרוש מהמלך, ולקבל, נוכחות של כוח טורקי בירדן, על גדרות ישראל. להערכתנו המלך הירדני חושש עכשיו מסוריה (ולכן מטורקיה), יותר מכפי שהוא חושש מישראל ומאבדן הסכם השלום עימה. בכנס הרבש"צים ביקש המחט מהנוכחים להעביר את התנצלותו לתושבי יישוביהם; ההתנצלות הזאת, ההכרה בכשל מפי גורם צבאי בכיר, זורחת פעם נוספת על רקע ההתכחשות של הדרג המדיני לכשליו, שהביאו, ומביאים את ישראל, מאז חודש ינואר 2023 ועד הפקרת הגבול המזרחי עכשיו, אל סף תהום. מערכת הביטחון ערוכה בהגנה אווירית משולבת, כיוון שאיראן מאיימת (השבוע גם בעיתונה הממשלתי טהרן טיימס) על הכור בדימונה (ר' הרחבה בהמשך הכתבה); אבל האיראנים מסיחים בכך שוב את דעתה של ישראל, כדי להניח לטורקיה להציב רגליים חזקות ברצועת עזה ובמזרח התיכון, ואז להשתמש בהן כדי לחלץ את המשטר האיראני מהבוץ. במובן הזה טורקיה היא קרש ההצלה של המשטר האסלמו נאצי האיראני; ושוב מתברר שאין קל יותר מאשר לשטות בבריון האמריקאי שמרגיש שהשמש זורחת ממאר א לאגו, ואין קל יותר מאשר לתעל את נתניהו אל תאוותיו הפוליטיות, באופן שיפקיר את האינטרס הישראלי הוותיק: לעצור את המלחמה כשאפשר, ולנצל את הניצחונות המזהירים של צה"ל, כדי לבנות את הצבא ואת ההגנה הישראלית לקראת העימות הבא.

08.02.2026

מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון

בנימין נתניהו ובן בריתו דונלד טראמפ, נופלים להערכתנו לנבכי מזימה איראנית טורקית, כל אחד בשל חולשתו בתחום מאווייו והפנטזיות שלו. טראמפ חולם על מזרח תיכון חדש אשר בו טורקיה תוציא עבור אמריקה ערמונים מהאש, במובן הזה טראמפ פתח דלת לטורקיה גם בלב השלטון האירופי, והשבוע נציבת האיחוד האירופי להרחבת האיחוד, ביקרה באנקרה ונפגשה עם שר החוץ פידאן. איננו יודעים מה נאמר שם, אבל אנחנו יודעים שטורקיה חולמת להיכלל באיחוד האירופי מאז 1987, ואנחנו יודעים שהנציבה יכולה לקדם מהלך כזה עבור טורקיה; נתניהו חולם שהציבור הישראל ימשיך להיות מסוכסך באופן שחציו ידרוש ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לחוק, וחציו השני ידרוש לא לקיים את דרישתו של החצי הראשון, ולא לכונן ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק, מכוח שנאתו ונקמתו כלפי כל מה שנראה בעיניו לבן, אשכנזי. לשם כך נתניהו זקוק לניצחון אחד ברור אחרי שורת כישלונותיו: הכרעה בנוקאאוט של המשטר האיראני.

השבוע הודיעה  איראן כי אינה מסכימה לקיים את השיחות עם ארה"ב בטורקיה, והשיחות הועברו לעומאן. להערכתנו איראן מטשטשת את המזימה האיראנית טורקית, כנראה בעקבות בקשה של טורקיה כי איראן תרחיק את טורקיה מזירת המשבר עם ארה"ב. טורקיה זקוקה להשלמת התמרון של נתניהו וטראמפ אשר בסופו היא תוכל להכניס כוח צבאי סמלי לרצועת עזה, אחרי שכבר הכניסה כוח דומה לירדן. בתחילת המשבר היא תיווכה בין איראן לבין ארה"ב, אבל התיווך חשף את האינטרס הסמוי שלה, לקבל בתמורה את תמיכתו של טראמפ ברצועת עזה; ועכשיו היא נסוגה מהתיווך.

איראן מאיימת השבוע במובלע, בעיתון טהרן טיימס, לפגוע בכור בדימונה, במקרה של מלחמה אזורית. היא מציגה שוב טיל היפרסוני, קשה ליירוט, בעל טווח שמאפשר לשגר אותו לדימונה מכל נקודה כמעט באיראן (אלפיים קילומטר). מדוע אנחנו סבורים שהאיום הוא על דימונה? כיוון שאיראן כותבת כך בעיתונה: "הטיל תוכנן לחדור את מערכות ההגנה האווירית המשולבות המתוחכמות ביותר בעולם". רמז לשילוב שבין מערכות ההגנה האוויריות של ישראל.

נתניהו עסוק במפרץ הפרסי ובאיראן שכבר הובסה, והוא אינו ממקד את עצמתה של ישראל לתקן את הגבול המזרחי הפרוץ מצמח ועד אילת. גורם ביטחוני התריע השבוע, כי המציאות הפרוצה בגבול המזרחי, מסכנת את ישראל באופן מעשי ובטווח המיידי. תסריט אפשרי של חבירת כוחות מירדן אל מזרח ירושלים, ובאמצעות ערי השומרון הפלסטיניים, אל אזור השרון ותל אביב, הוא אפשרי להערכתנו לא פחות מהחדירה מעזה ומלבנון, שתוכננה ל-7 באוקטובר ובוצעה בחלקה; כוח החורבן וההרס שטמון במהלך של אויב בגבול המזרחי הארוך והפרוץ עלול לעלות לאין שיעור על החורבן שהמיטו הפלסטינים על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר.

חמאס יתפרק מנשקו אבל דורש הישג במו"מ: החלת הסכם המעברים משנת 2005 ונסיגה;

ישראל דורשת הסכם חדש לרפיח, שבו מספר הנכנסים (רק פליטים) יהיה חצי מס' היוצאים

האם הבט"ש יחזור להיות מלחמה. צילום דובר צה''ל
האם הבט"ש יחזור להיות מלחמה. צילום דובר צה''ל

צה"ל דורש כעת להישאר בקו הצהוב, אבל עדין לא ברור אם זו תהיה גם עמדת פתיחה של ישראל במו"מ. עמדת פתיחה ישראלית אחרת נוגעת לשיעור הנכנסים לעזה במעבר רפיח; הדרישה הישראלית היא שמספר הנכנסים לעזה, אשר יהיו לפי ישראל רק מקרב הפליטים שברחו מעזה בתחילת המלחמה, לא יעלה על חצי ממספר היוצאים. העמדה הזאת מבטאת דרישה למעשה שחמאס יוציא לפועל את תוכנית הטרנספר של נתניהו וטראמפ, והסיכוי לכך הוא אפס. לא ברור אם העמדה הזאת מבטאת חתירה ישראלית לעבר איזון בין מספר היוצאים לבין מספר הנכנסים לרצועה, כלומר עמדת פתיחה לשם מיקוח שיסתיים בשוויון בין שיעור הנכנסים לבין שיעור היוצאים מהרצועה, או שמא מדובר במקל שתתקע ישראל למפרע בגלגלי המו"מ, באופן שיביא לחזרת צה"ל למלחמה, לשם מיגור חמאס. חמאס דורש את יישום הסכם המעברים משנת 2005, לפיו הרשות הפלסטינית תמשול במעבר רפיח, בפיקוח של מדינות אירופה, ובפיקוח של צה"ל מרחוק באמצעות מצלמות; בדרישתה הנוכחית, ישראל דורשת פיקוח מקרוב, כלומר מביתן שיהיה צמוד למעבר. לפי הסכם 2005 היוצאים והנכנסים יהיו על פי שיקול דעתה של הרש"פ, בכפוף להסכם הפיקוח האירופי והסכם פיקוח ישראלי מרחוק. לפי מקור פלסטיני חמאס מסר לרמאללה כי בסוף המו"מ ובתנאי שיצליח והסכם ייחתם בין הצדדים, הוא יתפרק מנשקו ומשלטונו. להערכתנו חמאס ידרוש גם אז השתתפות סמלית בשלטון בעזה, כמו גם להחזיק מספר סמלי של כלי נשק אישיים, בהתאם לעמדת טורקיה. טורקיה מנסה כעת להביא את איראן לשולחן הדיונים עם ארה"ב, כדי שטורקיה תוכל לזכות בנוכחות צבאית בעזה, בהסכמה אמריקאית, ובהתניה ישראלית שאיראן תוכרע לפני כל מהלך טורקי כזה. סימנים לכך שהתרגיל הסיבובי המורכב של טראמפ ונתניהו עלול להסתבך, היו השבוע כאשר ראש ממשלת אנגליה סטארמר דיווח על התקרבות סמלית בינתיים של אנגליה לסין. ר' היום בסיפור המרכזי; ובשעה שכל העיניים מופנות לעזה ולאיראן, הגדה המערבית רותחת, ועל פי מקור פלסטיני, היא קרובה לפיצוץ בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים.

01.02.2026

מאת מערכת הזירה העיתונאית

היום ייפתח מעבר רפיח, אבל ישראל לא תאפשר מספר נכנסים שעולה על חצי ממספר היוצאים מהרצועה. בנוסף ישראל לא תסכים שלרצועה ייכנסו אנשים אשר אינם מקרב הפליטים שברחו מעזה במהלך המלחמה. להערכתנו, המו"מ על שלב ב' גם לא יתקדם מעבר להצגת עמדות ראשוניות, לפני שייפתר המשבר עם איראן, בתיווכה של טורקיה. המשבר עם איראן נולד מתוך הדרישה האמריקאית לשתף את טורקיה ברצועת עזה החדשה, לרבות שיתופו של כוח צבאי טורקי קטן לאימון של הכוח הפלסטיני שיגן על השלטון החדש מטעם הרשות הפלסטינית ברצועה. בנימין נתניהו דרש לשם כך את הכרעת איראן, וכעת טורקיה, כמוטבת העיקרית של התרגיל הסיבובי של טראמפ ונתניהו (ר' דיווחנו על כך בשבוע שעבר), מנסה להביא את הצדדים להסכם, ולזכות בדרישתו של ארדואן לשלוח לרצועה כוח צבאי. נזכיר כי כוח טורקי דומה כבר נמצא בירדן, ומאמן כוח פלסטיני שייכנס בתום הכשרתו לגדה המערבית.

כל העיניים מופנות כעת לרצועת עזה ולאיראן, אבל מקור פלסטיני ברמאללה מזהיר כי הגדה המערבית נמצאת ערב התקוממות, בעקבות פעולות של מתנחלים כנגד פלסטינים. לידינו הגיע סרטון אשר צולם בסוף השנה שעברה באזור חברון אשר בו נראים צעירים כשהם מכים בקרשים עדר פלסטיני של כבשים וטלאים, באופן שמסכן את שלמותם וחייהם. כיוון שאין למיטב שיפוטינו זיהוי מוחלט של הצעירים המופיעים בסרטון כמתנחלים, ואין עדות ברורה של בעלי העדר, איננו מביאים את הסרטון. עם זאת ברור שהמתח בגדה המערבית מתקרב כעת לשיא, אשר מקרב פיצוץ חברתי ואף צבאי.

התרגיל (המדיני) המס(ר)יח אשר יגדיל את הממשלה אבל יקטין מאוד את ישראל, הוא:

ארה"ב תכריע את איראן, ישראל תסכים בתמורה לנוכחות טורקית בעזה; צה"ל מתנגד

מקורב לרמטכ"ל: לא לשלב ב' עם טורקיה
מקורב לרמטכ"ל: לא לשלב ב' עם טורקיה

המחזה של עיבוי כוחות ארה"ב כלפי איראן, הוא חלק מההסכמה (והסחה) שנכרתה בין בנימין נתניהו לבין דונלד טראמפ (ואשר נסגרה כנראה בפגישתם לפני כשלושה שבועות), להתחיל בשלב ב' במו"מ בעזה (ר' דיווחנו הבלעדי על כך בגיליון 235), ובעיקר לשלב את טורקיה במהלך, אשר אותו ואת השלכותיו ותוצאותיו הצפויות מכנה הנשיא האמריקאי כ"שלום שהושג במזרח התיכון אחרי 3000 שנים". לפי מקור ישראלי חשוב ההסכמה היא מהלך של הסחת דעתו של הציבור בישראל מהשתלבותה המדינית והצבאית של טורקיה במהלך ברצועת עזה, בעיקר על רקע ההתנגדות הרחבה שיש לכך במערכת הביטחון. מעבר לנוכחותה המדינית של טורקיה שכבר יצאה לפועל כאשר צורפה להנהגת הרצועה, ההסכמה בין נתניהו לטראמפ מביאה גם לנוכחות צבאית טורקית על גדרותיה של ישראל; כרגע הנוכחות הצבאית הטורקית היא רק בירדן, כאשר כוח של צבא טורקיה מאמן בממלכה כוח פלסטיני אשר ישולב בתום הכשרתו ברשות הפלסטינית בגדה המערבית; כוח טורקי נוסף ייכנס בהסכמת נתניהו גם לרצועת עזה, אחרי שיוחזר לישראל החטוף האחרון רן גואילי. הכוח הזה נועד לפי מקור פלסטיני חשוב לאמן כוח פלסטיני אשר בתום הכשרתו ישמור על השלטון החדש ברצועה; הכוח יכלול גם כוחות שכעת הם חלק מארגון חמאס. בעבר דיווחנו בלעדית כי טורקיה רוצה כי לחמאס תהיה נוכחות ולו סמלית בשלטון החדש ברצועה. הכוח הטורקי לרצועה ייכנס לרצועה, אלא אם בישראל תקום התנגדות ציבורית ביטחונית רחבת היקף, אשר את דעתה מנסים כעת טראמפ ונתניהו להסיח בתרגיל "איראן תמורת טורקיה".

25.01.2026

מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון   

מקור מקורב לרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר הביע התנגדות נחרצת לתנאי שלב ב' הנוכחיים, ובהם סכנת נוכחותה המדינית והצבאית של טורקיה במהלך בעזה; הפטרונות הטורקית כלפי חמאס וחיזבאללה מחזירה לחיים את שני הארגונים, ובעיקר את הרעיון המרכזי שלהם, השמדת ישראל. המקורב הוסיף כי אין לשוב לקווי 6 באוקטובר, וכי קו הגבול החדש עם רצועת עזה חייב להישאר הקו הצהוב, באופן שיאפשר לצה"ל לקדם כל איום עתידי.

בנימין נתניהו לא מתעלם עוד מזריחתה המהירה של טורקיה, כמעצמה אזורית אשר מאיימת (עכשיו כבר בגלוי) על ישראל, והוא כבר התבטא בעניין זה כשהציע לטורקיה לשכוח מחלומות האימפריה; למרות זאת, נתניהו נכנע לדרישתו של דונלד טראמפ, כי טורקיה תיקח חלק צבאי ומדיני מהותי במהלך לשיקום רצועת עזה, ובעיקר לכינון של סדר חדש במזה"ת. ולא רק שנכנע, אלא שהוא עוטף את כניעתו בניצחון על איראן המובסת ממילא.

מאחר שהפיכתה של טורקיה בעידוד ארה"ב לשחקן מרכזי נגד ישראל, עלולה להביא את נתניהו אל סופו הפוליטי, ובכך את חלומות טראמפ על שלום ראשון במזה"ת  אחרי 3000 שנים של מלחמה, אל סופם, נולד להערכתנו המהלך המשותף לנתניהו ולטראמפ נגד איראן, אשר אחריו יוכל נתניהו לטעון שניצחונו הושלם כשהכריע את איראן, בלי להדגיש את המציאות הנוכחית אשר בה איראן כבר אינה מאיימת על ישראל באופן שאיימה עליה ב-7 באוקטובר; יתכן שנתניהו סומך על כך שהציבור הישראלי לא יזכור כי צה"ל הכריע את איראן באופן כמעט סופני, וכי האיום מצד טורקיה, אשר נולד בעקבות הארכת המלחמה אליה הובילה ממשלת נתניהו, הוא האיום המשמעותי הנוכחי, בעיקר אם איראן תעביר לטורקיה את הטכנולוגיה הגרעינית, ואת התקדמותה בהרכבה של ראש קרב גרעיני על טיל בליסטי.

מתי כהן מוסיף: לפני כשלושה שבועות התכוונה ככל שידוע לנו ישראל לצאת לפעולה צבאית נרחבת נגד חיזבאללה בכל לבנון, ולא רק בדרומה. כאשר התחילה ההתקוממות באיראן, נתניהו עצר את המהלך, זמן קצר לפני שיצא לפועל. הערכתנו כעת היא שהמהלך נגד חיזבאללה, בהסכמת ארה"ב, היה חלק מהמהלך הרחב נגד איראן, וכאשר פרצה ההתקוממות, הורה דונלד טראמפ לנתניהו לעצור את המבצע נגד חיזבאללה, כדי למנוע מהמשטר האיראני להיתלות על עוינות אמריקאית ישראלית כלפי איראן, ולהשתמש במוטיב כדי להפנות ממנו את זעם המתקוממים.

בעקבות תחקיר וסרט דרמטי תיעודי משנת 1952, אנו פונים ליועמ"ש להורות על פתיחת חקירה היסטורית

בארכיוני ההסתדרות המדיצינית הדסה, ובארגון עליית הנוער, לגבי היעלמות ילדי תימן ע"פ המלצת ו. קדמי

בשנת 1997, פרסם עורך עיתון זה כחבר מערכת חדשות 2, תחקיר וראיון עם מנחם פרוש, ובהם קבע פרוש שהיה מדור מייסדי המדינה, ועד ראייה לאירועי תקומתה, כי גורמים בארגון עליית הנוער, פעלו באופן סמוי לחטיפת ילדי תימן. פרוש אמר כי עובדות סוציאליות הוציאו לפועל את מדיניות הגורמים בעליית הנוער; כן תאר פרוש את ההסבר הפטרוני של החוטפים למעשיהם: "שהילדים לא ירעבו", וכן הוא סיפר כי דוד בן גוריון שמע ממנו על דבר החטיפות. בשבוע שעבר הגיע לשולחננו סרט משנת 1952, אשר מתאר באופן מצמרר טיפול בילדי תימן, כיוון שעיקריו דומים למבט הפטרוני כלפי ילדי תימן אשר אותו תאר פרוש. את הסרט הפיקה ההסתדרות המדיצינית הדסה, ושמו "להציל נפש אחת". בסרט מתואר טיפול של ארגון עליית הנוער בילדת תימן ובאחותה. ארגון עליית הנוער, אשר במציאות ההיסטורית אומץ על ידי הדסה, ואשר רוב תקציבו הגיע מהדסה, מפריד בסרט בין שתי הילדות, ומעביר את הקטנה לבית חולים של ההסתדרות המדיצינית הדסה בראש העין. האחות שנשארה בכפר הנוער לבדה, מפסיקה להאמין שאחותה תושב אליה אחרי שתבריא, ובסרט אכן מתוארת התלבטות של ארגון עליית הנוער ושל גורמים אחרים אשר מתכנסים להחליט על גורלה של הילדה (אחרי החלמתה), האם להשיב את האחות הקטנה אל אחותה ואל כפר הנוער, או שמא להפריד ביניהן "לטובתן". במקרה אשר מתואר בסרט, הארגון החליט להשיב את האחות הקטנה אל חיק אחותה הבכורה. שאלתנו היא שאלה היסטורית: האם הסרט הביע את נקיפות המצפון הארגוניות בהדסה ובעליית הנוער, על טיפול שגוי בילדי תימן, כבר משנת הפקתו 1952 ואילך, שהיו השנים הראשונות אליהן מיוחסות חטיפות ילדי תימן בהיסטוריה הישראלית המודרנית.

18.01.2026

מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית

פרשנות: פרשת חטיפת ילדי תימן היא לב ליבה של החובה הלאומית לפתוח בחקירה היסטורית שתביא צדק ופיוס לציבוריות הישראלית, ותסיט את מדינת ישראל משפת התהום החברתית בו היא ניצבת: פרשת ילדי תימן אשר עמדה ועדין עומדת בלב התקיפה הגזעית האשכנזית כנגד המזרח משחר תקומת ישראל, הביאה לתחושות של נקם ולמעשי נקם פוליטיים ציבוריים של האלקטורט המזרחי כלפי כל מה שבעיניו נתפש כמעוז פוליטי אשכנזי מדכא (את מהות התחושה המזרחית תאר פרופ' יהודה שנהב לפי מיטב הבנתנו כך: בשחר התקומה המדינית, נשללה מהמזרח הכרה פוליטית, בעוד הכרה פוליטית אקסקלוסיבית העניק המערב לעצמו במהלך כינונה של המדינה ואילך; תחושות הנקם הללו של המזרח, הרעל העדתי שנלווה אליהן, ואבדן המושכלות הציבורית שאפיינה את המזרח במשך ההיסטוריה היהודית מאז חורבן בית שני, אשר קעקעו, ועדין מקעקעים את מורשת אבות המזרח המתונה והמשכילה (ר' היום הרחבה על כך במאמר המערכת); בשרשור, אירועים פוליטיים אלה הובילו לאירועי ינואר 2023, להפיכה המשטרית, להידרדרותה של ישראל אל סף חורבן לפני המלחמה ערב 7 באוקטובר, באירועים שמגיעים עכשיו לשיאם בניסיון של הליכוד לכתוש את שלטון החוק, שנחשב בעיני אלקטורט מזרחי למעוז אשכנזי.

 

גילוי נאות: בחודש ספטמבר 2024, בחרנו ביועמ"ש גלי בהרב מיארה לאיש/אשת השנה של עיתוננו. מבטנו היה ונשאר ציבורי הן לגבי בחירתנו זו והן לגבי קריאתנו הנוכחית לפתוח בחקירה היסטורית, ואין בהן כל מניע אישי של איש מאנשי העיתון.

יומן

ביום ראשון, יממה בתוך הטבח בתושבי הדרום, כתבנו כי איראן פתחה במלחמה נגד ישראל

באמצעות הזרוע שלה בעזה. החל משבת איראן משלמת את המחיר, על ניסיונה להשמידנו

08.10.23

לפני שבועיים כתבנו שחמאס הבטיח לאיראן מרחץ דמים

איראן פתחה במלחמה נגד ישראל באמצעות הזרוע שלה בעזה, דרומה של ישראל שותת דם

בצפון ירה הבוקר חיזבאללה רקטות לעבר ישראל. בדרום, ישראל תשלים היום את שחרורם של 22 הישובים שכבשו חמאס וג'יהאד. קרבות לשחרור בני ערובה נמשכים עד לרגע זה לפחות בשני ישובים. מעל 600 ישראלים נרצחו על ידי האסלאם הקיצוני, כ 2000 נפצעו; חמאס העביר לעזה עשרות חטופים ובהם ילדים, הוריהם, סבים וסבתות וחיילות וחיילי צה"ל. צה"ל שחרר את אוגדת עזה שנכבשה, והוא בודק אם מערך התצפיות בגבול עזה כשל ומדוע. בעת ההתקפה על האוגדה, התצפיתניות השיבו אש ונלחמו במחבלים. במהלך השבוע ישראל תגבש את יעדי המלחמה, ותניע מאות אלפי אנשי מילואים לצפון ישראל, לגדה המערבית, לגבול עזה, אבל גם לגבולות האחרים. לפני שבועיים דיווחנו כאן על פגישת שר החוץ האיראני עם נסראללה ועם ראשי חמאס וג'יהאד בביירות, ובה סוכמו פרטיה של המלחמה. כתבנו כי הפלסטינים נשבעו בפגישה (vow) לבצע בישראל מרחץ דמים; אתמול הם עמדו בהבטחתם (מהידיעה עלה שהביצוע יהיה בגדה המערבית, אבל הם עשו זאת מעזה). עיני צה"ל כעת גם לצפון: צבא סוריה נשלט בידי משמרות המהפכה כפי שדיווחנו בעבר, האם ייעשה בו שימוש נגד ישראל או שמא הוא עדין לא מוכן וציודו מחדש לא הושלם? איראן רוצה גם את ירדן ומצרים בחזית נגד ישראל. חמינאי ביום שישי בטהרן: "לפני כחודשיים קיבלנו מסר פיוס ממצריים באמצעות סולטן עומאן". היום שוטר מצרי פתח באש על קבוצת ישראלים באלכסנדריה, ופגע לפחות בשלושה מהם.

מאת  מאיר ג'ורנו פרשננו הצבאי

אתמול נשמעו דבריה קורעי הלב של אם אשר שהתה בישוב אחד בעוטף עזה, בעוד ילדיה שוהים בבית המשפחה ביישוב אחר. בעוד האם משוחחת עם ילדיה בטלפון, חדרו לתוך הבית מרצחי האסלאם הקיצוני של חמאס והג'יהאד, והאם נאלצה לשמוע את בנה הקטן מתמודד עם הפולשים; מיד אחר כך השיחה נותקה. עד אתמול בערב, לא ידעה האם מה עלה בגורל ילדיה.

את צימאון הדם הפלסטיני, תיארו היטב התמונות של מרצחי האסלאם הקיצוני כאשר הם רודפים ויורים ללא אבחנה במאות משתתפי מסיבת טבע באזור רעים, ותמונות נוספות שהגיעו מעזה ובהן מתעללים אנשי חמאס וג'יהאד בגופות ובשבויים ישראלים ובהם קשישים וילדים. תיאור מרצחי האסלאם הקיצוני משוטטים בתוך ישובים ישראלים ויורים ללא אבחנה בילדים חסרי ישע, בקשישים ובמבוגרים בלתי חמושים, שודרו בכלי תקשורת פלסטיניים. ראש הממשלה נתניהו, נסער מצימאון הדם הפלסטיני,  ציטט אתמול את שירו של ביאליק על השחיטה "נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן, עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן".

צה"ל התחיל אתמול מיד עם פלישת האסלאם הקיצוני לישראל, וכיבוש של 22 ישובים ישראליים, בגיוס של עד מאות אלפי אנשי מילואים, חלקם יאיישו את המערכה בגזרת עזה, חלקם בגדה המערבית, וחלקם בגבול הצפון מול איראן וחיזבאללה. סביר להניח שצה"ל יהיה ערוך גם בגבולות האחרים, בעקבות ניסיונות איראן לגייס למלחמה גם את ירדן ומצרים, אבל אין לנו על כך ידיעה. ביום שישי בהופעתו של מנהיג איראן חמינאי בפני פקידים איראניים בטהרן, גילה כי כאשר ביקר באיראן סולטן עומאן לפני כחודשיים, הוא העביר ממצרים לאיראן מסר של רצון להתפייס. הצורר האיראני אמר לפקידים האיראניים כי המסר המצרי מתאים מאוד לאסטרטגיה האיראנית לצרף לחזית נגד ישראל וארה"ב את ירדן מצרים וערב הסעודית. לפני מספר חודשים דיווחנו כאן על שיח שנפתח גם בין ירדן לבין איראן.

רמז על המלחמה המתקרבת, הופיע בדיווחנו כאן לפני שבועיים (ר' ארכיון) על פגישת שר החוץ האיראני, עם חסן נסראללה ועם ראשי חמאס וג'יהאד בביירות. הפלסטינים נשבעו בפגישה לחולל בישראל מרחץ דמים. בשבת בבוקר הם קיימו את הבטחתם לאיראן במלואה. מהידיעה עלה כי מרחץ הדמים יתבצע בגדה המערבית, אבל מסע הרצח התקיים בסופו של דבר ביישובי הגבול עם עזה.

איראן תרצה כנראה להרחיב את המלחמה גם לגבולות הצפון עם לבנון וסוריה, והבוקר ירה חיזבאללה רקטות לעבר ישראל, ישראל הגיבה בירי לעבר האוהל שהקים חיזבאללה בצד הישראלי. יתכן שתגובות ישראל יהיו אלימות יותר כאשר היא תשלים את היערכותה בגבולות הצפון, לבנון וסוריה. בעבר דיווחנו כאן על השתלטות איראן על צבא סוריה, ועל כוונתה לחמשו ולציידו. את ההבטחה לעשות זאת מסר הקצין האיראני הבכיר  ביותר, איש משמרות המהפכה, לרמטכ"ל הסורי בביקורו בטהרן לפני כשלושה חודשים. אות להשתלטותה של איראן על סוריה ועל הצבא הסורי, היה בפגישתו של נשיא אירן עם נשיא סוריה בדמשק לפני כשלושה חודשים, ובו אמר הנשיא האיראני לבשאר אל אסאד, כי הוא אינו יכול עוד להוציא את איראן מסוריה בהודעה סורית חד צדדית.

כשלי צה"ל בפתיחת המלחמה, נראים חמורים ועמוקים, והם ללא ספק ייחקרו אחרי המלחמה. לפי שעה יש כנראה תמימות דעים בישראל לא לעסוק בכשלים האלה לפחות בימיה הראשונים של המלחמה, ועד אשר צה"ל יפרוש את כוחותיו בכל החזיתות. בעקבות ההצלחה המפתיעה של האסלאם הרצחני בפלישה לישראל וכיבוש יישובים ומוצבים צבאיים, צה"ל בודק האם מערך התצפית באוגדת עזה כשל, ואם כן מדוע.

צה"ל מסר הבוקר הודעות למשפחות 44 חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות, ואחר כך פרסם את שמותיהם בציבור:  אל״ם יהונתן שטיינברג, בן 42, משמריה, סרן אדיר עבודי, בן 23, ממודיעין, סרן יותם בן בסט, בן 24, מבת חפר, סמ"ר אופיר ציוני, בן 21, מיקנעם עילית, סג"ם אדר בן סימון, בת 20, מנווה זיו, סמל אור אסתו, בן 21, מבאר שבע, סא״ל סהר מחלוף, בן 36, ממודיעין, סמל אפיק רוזנטל, בן 20, מכפר מנחם, סג״ם ינאי קמינקא, בן 20, מצור הדסה, סגן אור מוזס, בת 22, מאשדוד, סמ״ר עומרי ניב פיירשטיין, בן 20, מגבעתיים, רב״ט דביר לישה, בן 21, מניצן, סמל עדן אלון לוי, בת 19, גרה בנירית, סמ"ר יובל בן יעקב, בן 21, גר בכפר מנחם, רב"ט גיא בזק, בן 19, גר בכוכב יאיר, טוראי נריה אהרון נגרי, בן 18, גר בטלמון, טוראי נעמה בוני, בת 19, גרה בעפולה, סגן יפתח יעבץ, בן 23, גר ברמת השרון, סמ״ר עידו הרוש, גר במצפה רמון, סגן משנה יואב מלייב, בן 19, גר בקרית אונו, רב״ט נתנאל יאנג, בן 20, גר בתל-אביב, רס״ן חן בוכריס, בן 26, גר באשדוד, סרן אור יוסף רן, בן 29, גר באיתמר, רב״ט עדי גרומן, בת 19, גרה בחוגלה, רס״ל אמיר פישר, בן 22, גר בתל אביב, לוחם בדובדבן, סגן (מיל׳) עידו אדרי, בן 24 , גר בגיבתון, אל״ם רועי יוסף לוי, בן 44, משבי ציון, סא״ל יהונתן צור, בן 33, מקדומים, רס״ן אברהם חובלאשוילי, בן 26, מאשדוד, סמל איתי-אל מרציאנו, בן 20, משוהם, טור׳ אופיר דוידיאן, בת 18, מפטיש, סרן טל גרושקה, בן 25, מכפר סבא, סרן אריה שלמה צירינג, בן 27, מרעננה, סמ״ר אילי גמזו, בן 20, מאשדוד, סמ״ר אוהד כהן, בן 20, מעידן, רב״ט איתמר עיש, בן 19, מקריית גת, רס״ן עידו יהושע, בן 27, מיבנה, רב״ט אורי לוקר, בן 19, מפרדס חנה כרכור, רס״ן (מיל׳) עמרי מיכאלי, בן 35, מנס ציונה, רס״ל ויטלי סקיפקביץ׳, בן 21, מאריאל, סגן שוהם תומר, בן 23, משריגים, סגן איתי מאור, בן 23, מראש העין, סגן רום שלומי, בן 23, ממושב גנות, רב״ט ירון זהר, בן 19, מקרית אתא.

צה"ל והציבור בישראל מחכים לפרסום יעדי המלחמה על ידי ממשלת ישראל. לפי שעה יעדי המלחמה אינם ברורים באופן נוקב, למעט הכוונה שתיאר ראש הממשלה, לפגוע במובן השלטוני בחמאס. צה"ל לא יוכל להשלים את תוכניות המלחמה, בלי שממשלת ישראל תקבע באופן ברור את יעדי המלחמה. לגבי ההיסוס של ממשלת ישראל שעלול להפוך להססנות ולשיתוק, ר' היום בסיפור המרכזי.

אתמול נורו מטחים כבדים של טילים לעבר ישראל, ככל הנראה כשלושת אלפים טילים, בהם גם אל עבר תל אביב וירושלים, אבל רובם יורטו על ידי כיפת ברזל. מספר קטן יותר של טילים נורה גם היום, בעיקר לעבר דרום הארץ.

פרטיות ונגישות 

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line

מכתבים למערכת   letter to th e editor    readers@tipp.co.il