1. מ.א תמר משליכה פסולת ממשאית טאוט הרחובות, באתר ירוק להטמנת פסולת חקלאית בכיכר סדום, (ר' צילומי המשאית באתר); הפסולת האסורה להשלכה ולהטמנה באתר, מזהמת את הקרקע, ומרכיבי הזיהום מחלחלים למי התהום ולרוב הם אף צוללים ממש לתוך מי התהום, כיוון שמפלס מי התהום באתר הירוק ובאזור, נמצא בעומק של מטרים ספורים, מתחת למפלס הקרקע.
2. גם הישובים עין תמר ונאות הכיכר טומנים פסולת מזהמת באדמת האתר (ללא ידיעת רבים מהתושבים), שרכי פלפל כרוכים בחוטי פלסטיק. מנהל באחד הישובים, שמנהל את האתר בשם שני הישובים, הורה לפקח באתר: "אמרתי לקבור את הפסולת פלפל עם החוטים". הפקח סרב לעשות זאת ואמר: "האמרתי הזה מתייחס לרכיב פלסטיק/נפט שיזהם את האדמה שמיועדת לפסולת חקלאית למשך אלפי שנים". האתר נמצא כאמור ברשות שני הישובים, והפקח היה פקח באתר מטעם שני הישובים (*ר' מטה גילוי נאות).
3. מפעלי ים המלח לא מונע הטמנת פסולת מזהמת בשטח החקלאי שנמצא בשטח הזיכיון של המפעל בכיכר סדום, על אף שחובתו להשגיח על שטחי הזיכיון שלו, גם אם וכאשר הם מנוהלים בנאמנות על ידי הממשלה למען התיישבות למשל. סעיף 19 בחוק הזיכיון קובע כי: "בעל-הזכיון ימלא אחר כל הדינים המתייחסים לבריאות ובטיחות הציבור ואחר אותן הוראות של פקודת המכרות ופקודת בתי החרושת, 1947, והתקנות שהותקנו לפיהן המתייחסות לבריאותם ולבטיחותם של עובדים". מבקר המדינה קבע כי נאות הכיכר ועין תמר נמצאים בשטחי הזיכיון של מפי"ה; שני הישובים הם בתחום שיפוטה של מ.א תמר (אשר בעצמה שופכת כאמור פסולת אסורה לאתר הפסולת החקלאית)
4. קבע מבקר המדינה בדו"ח זיכיון ים המלח 2025 כי "מ.א תמר לא נקטה צעדים כדי לוודא שמי"ה פועלת תחת האסדרה הסביבתית הראויה"; היום אנחנו חושפים שלא רק שהמועצה לא נקטה צעדים אלה, לפי קביעת המבקר, אלא שהיא בעצמה משליכה פסולת מזהמת בשטח הזיכיון של מיה"מ באתר הפסולת החקלאית. מקור במועצה: "אין לנו מקום אחר להשליך את פסולת הטאטוא"
5. סיכום העיקרים: המועצה האזורית תמר לא אכפה אסדרה על פעולות מפעלי ים המלח באדמת הזיכיון שבתחומה, לפי מבקר המדינה, ומפעלי ים המלח לא מנעו הטמנה של פסולת מזהמת של מ.א תמר באדמת הזיכיון ב אתר בכיכר סדום, כפי שעולה מתחקירנו. עוד: מ.א תמר לא מנעה מנאות הכיכר ועין תמר לטמון פסולת מזהמת באתר לפסולת חקלאית שנמצא בתחום הזיכיון של מיה"מ ובתחום שיפוטה של המועצה, ומתחקירנו עולה שעובד מטעמה ידע על כך, והיא בעצמה כאמור טומנת באתר פסולת מזהמת; ומפעלי ים המלח, לא מנעו מעין תמר ונאות הכיכר לטמון פסולת מזהמת באתר. (יתכן שכלל לא ידעו על כך על אף חובתם לפקח על המתרחש בשטחי הזיכיון שלהם).

פירוט הראיות:

1. תמונת משאית הטאוט: בחשיפה הזאת, נראית משאית הטאוט של מ.א עין תמר, ב-8 במרץ, באתר לפסולת חקלאית השייך לנאות הכיכר ולעין תמר, אחרי שהשליכה פסולת טאטוא רחובות לאדמת האתר; ניתן לראות שעל המשאית משייט סלוגן חגיגי שאומר: "שומרים על הסביבה, נהנים מהחיים". מתחת לחלקה האחורי של המשאית ניתן לראות את הפסולת המזוהמת שהושלכה מהמשאית אל אדמת האתר הירוק. מקור במועצה אמר "אין לנו מקום אחר להשליך את פסולת הטאטוא, הברירות הן לשפוך באתר, או להפסיק לנקות את רחובות הישובים". דבריו דווחו למנהל על ידי הפקח שאמר שהוא דחה את הסברו זה של עובד מ.א תמר, והוא אסר על העובד להתיר שוב השלכת פסולת משאית הטאוט באתר לפסולת חקלאית. המנהל אישר שזוהי גם עמדתו. כאן נציין כי גם לגבי שרכי הפלפל עם החוטים, עמדתו המוצהרת של המנהל היא נגד הטמנתם בקרקע, אבל בפועל הוא הורה לפקח להטמינם.
2. מוצגת תמונת שרכי הפלפל הכרוכים בחוטי פלסטיק, שהפקח סרב לטמון באדמת האתר ב-15 במרץ, והוא הורה להרחיק אותם מבור ההטמנה.
3. ברשותנו טקסט כתוב של הוראת המנהל להטמין את שרכי הפלפל עם חוטי הפלסטיק.
4. הראיה כי בידי מ.א תמר היה מידע על הטמנת שרכי הפלפל עם חוטי הפלסטיק, נובעת מתוך עדות כתובה של מקור נוסף במועצה האזורית שכתב לפקח כי: "(המנהל) הוא היחיד שמקבל החלטה מה מטמינים ואיפה, אתה יכול להמליץ לו אבל הוא מחליט מה עושים עם הפסולת". הערת המקור התייחסה לדברי הפקח כי "הטמנה כזאת מזהמת לעניות דעתי את הקרקע לאלפי שנים, ומקעקעת את מטרתו של האתר לטמון במקום פסולת חקלאית נקיה שתאפשר לנו לפתח בעתיד שיטות חדשות של מחזור, של קומפוסט ואפילו הפקת זרעים".
5. הראיה כי מפעלי ים המלח לא מנעה בפועל הטמנה של פסולת מזהמת באתר וחלחולה למי התהום, היא מתוך עדות הפקח שלא ראה גורמים מהתאגיד מונעים את השלכות הפסולת והטמנתן בעת שהתרחשו, והפסולת האסורה הוטמנה באין מפריע, למעט הפקח.
6. הראיה כי הפקח פעל מטעם שני הישובים היא במכתב אחד שקיבל משניהם, לגבי אחת מדרישותיו. ואחר כך ממכתב מטעם שני הישובים לקהילה בו נכתב "אנו נטפל באתר הפסולת (החקלאית)".
7. הראיה כי פרטי התחקיר חשובים מאוד לאיכות הסביבה ולשמירה על הקרקע ומקורות המים בכיכר סדום, למען התפתחות ושגשוג ההתיישבות במקום, לתושביה הנוכחים ולתושביה העתידיים, היא מתוך דבריו של מבקר המדינה בדוח מחודש מרץ 2025 אחרי שתיאר את השפעת מפעלי ים המלח על שטחים בזיכיון שקיבל כתב כי "כל אלה מקנים לים המלח תדמית של אזור מוכה אסון". באזור מוכה אסון עלולים לא להקפיד על חוקים, למשל חוק המים 1959, שאוסר זיהום של מי התהום, ואוסר לפיכך את זיהום הקרקע שהרי כאשר היא מזוהמת, היא מזהמת את מי התהום, בוודאי כאשר מפלס מי התהום הוא כה גבוה כמו באתר האמור.