גליון 210
13 ביולי 2025
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
מאמר המערכת
זו העת לקום, לדבר, לעשות מעשה ולעצור את ההפיכה (ר' היום במדור יומן את הפרק הקודם על מוראות ההפיכה המשטרית)
המהפכה המשטרית שמקדמת ממשלת ישראל מאז ינואר 2023 איננה רפורמה משפטית. היא ניסיון כולל, שיטתי ומתוזמר לפרק את מערך האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית ולהכפיף את מערכת המשפט, התקשורת, השירות הציבורי, ובסופו של דבר את חיי האזרחים, למרותו של הרוב הפוליטי. זהו מהלך אנטי דמוקרטי שמסכן את זכויות הפרט, את עקרון שלטון החוק, ואת עתיד המדינה כמדינה חופשית.
מה כוללת ההפיכה?
הרשימה ארוכה: ביטול עילת הסבירות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, מינוי יועצים משפטיים כ"משרות אמון", פיסקת התגברות שמבטלת את ביקורת בג"ץ, פוליטיזציה של השירות הציבורי, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, הגבלות על חופש הביטוי, תקיפת תקשורת חופשית, ניסיון לפגוע באקדמיה, חקיקה שמאפשרת אפליה מגדרית ודתית, ועוד.
אין מדובר כאן בצעדים בודדים שנועדו "לאזן" את המערכת, אלא באסטרטגיה רחבה שמטרתה אחת: ריכוז כוח כמעט בלתי מוגבל בידי הממשלה, תוך סילוק כל חסם, איזון או סמכות ביקורתית.
עד היום, נכנסו לספר החוקים מעט מאוד חוקים.
החוק לביטול עילת הסבירות עבר קריאה שלישית אך בג"צ פסל אותו.
החוק לשינוי שיטת בחירת השופטים עבר (אם כי הוא יחול רק מהכנסת הבאה).
מעבר לכך, חלק ממטרות ההפיכה המשטרית הוא להוכיח שהממשלה, קרי, הרשות המבצעת, אינה כפופה לרשות השופטת אלא גוברת עליה.
הממשלה מבקשת לפטר את היועמ"ש. הוגשה עתירה לבג"צ ובמסגרתה התבקש צו ביניים שיעצור את הליכי ההדחה עד למתן פס"ד בעתירה.
הממשלה התבקשה להגיב לבקשה אך לא עשתה זאת. בית המשפט האריך לה את המועד עד ליום 13.7.2025 בשעה 10:00. כבוד השופט סולברג הבהיר כי היה ולא תוגש תגובה תוך המועד הנ"ל, יינתן צו הביניים.
מאידך הודיע השר שיקלי, שהוא יו"ר ועדת השרים שאמורה לדון בפיטורי היועמ"ש, כי לא יכבד את הצו, יכנס את הועדה וימשיך בהליכי ההדחה.
זהו משבר חוקתי במלוא עוצמתו!
זאת יש לזכור: מי שמפר צו שיפוטי, ניתן לאכוף עליו את ביצוע הצו במאסר או בקנס.
אם כך תנהג הממשלה היא תביא את המדינה למצב בלתי אפשרי: יובהר לציבור כי ניתן שלא לבצע צווים שיפוטיים וכל דאלים גבר!
במילה אחת: כאוס!
תוצאות ההפיכה המשטרית
פגיעה ישירה בזכויות אזרח
אם הצעות החוק הללו יתקבלו כולן, הממשלה תוכל לפטר יועצים משפטיים שלא מיישרים קו, למנות שופטים שיגלו נאמנות לשלטון, לחוקק חוקים גזעניים או דתיים קיצוניים, ולמנוע מבית המשפט לפסול אותם.
לא תהיה הגנה אמיתית על זכויות נשים, מיעוטים, להט"ב, עובדים מוחלשים או עיתונאים. כל אזרח ואזרחית ירגישו את השינוי – לא באידיאולוגיה, אלא בחיי היום-יום.
אובדן האמון וההקצנה
ההפיכה כבר גרמה לנזק אדיר: מאות אלפי אזרחים יוצאים לרחובות. אנשי מילואים מאיימים לא להתייצב. הכלכלה הבינלאומית מאותתת על ירידה באמון וכתוצאה מכך, ירד דירוג האשראי של ישראל בשתי רמות. האזרחים מפולגים, מדוכאים, חרדים.
הדמוקרטיה אינה מתה ביום אחד, היא נחלשת, נסוגה, נכנעת, עד שלא נשאר ממנה דבר פרט להליכה לקלפי אחת לארבע שנים.
דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב!
מי שתומך בהפיכה המשטרית מנסה למכור לציבור סיסמה פשוטה: "רוב העם בחר בנו, תנו למשול". אך דמוקרטיה איננה רק הכרעת הרוב בקלפי. היא כוללת גם הגנה על זכויות המיעוט, חופש הביטוי, עצמאות המוסדות, והגבלת כוחו של השלטון. ללא בלמים, שלטון הרוב הופך לעריצות הרוב. כל היסטוריון יודע לאן זה עלול להוביל.
אזרחות מתעוררת
המאבק נגד ההפיכה המשטרית הוא לא של "שמאלנים" ולא של "אנרכיסטים". הוא של רופאים, טייסים, הייטקיסטים, מורים, תלמידים, חיילים פקידים ועובדי כפיים – יהודים וערבים, צעירים ומבוגרים, חילונים ודתיים.
כל מי שרוצה שישראל תמשיך להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, מבין: זהו רגע קריטי. אם נשתוק – נאבד את מה שנבנה כאן מאז קום המדינה ועד ליום 4.1.2023 – היום בו הכריז יריב לוין, שר המשפטים, על ההפיכה המישטרית.
סיכום
ההפיכה המשטרית היא מהלך מסוכן, מרחיק לכת, שלא נועד לתקן אלא לשבור ולהרוס. היא יוצרת משטר שבו הממשלה יוזמת את החוק, מפרשת את החוק, ואוכפת אותו בלי ביקורת, בלי שומרי סף, ובלי גבולות.
זו אינה דמוקרטיה, זו סכנה ברורה ומיידית!
כדי לעצור אותה, נדרש אומץ, קול ברור, והתעקשות על עקרונות היסוד של חברה חופשית. זו העת לקום, לדבר, לעשות מעשה ולעצור את ההפיכה – לפני שיהיה מאוחר מדי.
*אברהם יעקב
*בעבר סגן נשיא בית
המשפט המחוזי מרכז
13 ביולי 2025
רואה אור בימי א' | בהרצה
ארה"ב תיתן לחמאס ערבות שישראל תיסוג מציר מורג בתום 60 ימי הפסקת האש הזמנית
הערבות עשויה למנוע ממשל צבאי, ואת תוכנית "הגירה מרצון" (ר' היום בסיפור המרכזי מאת מתי כהן, הרחבה על פשע המלחמה אשר מכונה "הגירה מרצון"). בכך ארה"ב מסנדלת את בנימין נתניהו בשלושה היבטים 1. הערבות שהיא תעניק לחמאס לפיה ישראל תחזיק בציר מורג רק למשך 60 הימים של הפסקת האש הזמנית, עשויה לחלץ את המו"מ מהמשבר הנוכחי (אלא אם נתניהו יטרפד את מתן הערבות על ציר מורג) 2. נסיגה מציר מורג בתום 60 ימים, במידה שהמו"מ לסיום המלחמה לא יתפוצץ, עשוי לסתום את הגולל על תוכנית "הגירה מרצון" 3. נסיגה מעזה מקעקעת כוונה לכונן ברצועה ממשל צבאי.
13.07.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
מאחר שציר מורג, הפך לאבן נגף עיקרית בדרך להפסקת אש ושחרור 51 החטופים (הדר גולדין ו-50 החטופים מאז 7 באוקטובר), ארה"ב בימים האחרונים הציעה פתרון שעשוי להציל את המו"מ להפסקת האש: מתן של ערבות אמריקאית ממוקדת לחמאס לגבי ציר מורג, ולנסיגת ישראל מהציר כעבור 60 ימים. איננו יודעים אם הערבות תהיה תקפה, גם אם המו"מ לא יסתיים כעבור 60 ימים; לפיכך נשארת תלויה השאלה אם הערבות תחייב את ישראל לסגת מציר מורג (על פי הערבות האמורה) ועדין לא לחדש את המלחמה (על פי הערבות האמריקאית לסיום המלחמה). על פי מקור אשר ציטטנו בשבוע שעבר, בנימין נתניהו לא יסכים לסגת מרצועת הביטחון (הפרימטר) בסיום המלחמה, בהתאם לדרישת חמאס לחזור לקווי 6 באוקטובר, וישראל עלולה לפיכך לחזור למלחמה בתום הפסקת האש הזמנית ומו"מ מסוים אשר יבוא אחריה; איננו יודעים כאמור אם במקרה כזה ישראל תיסוג מציר מורג, ואחר כך, עם חידוש המלחמה, תחזור אליו.
הפרטים אשר ידועים לנו עכשיו הם כי בנימין נתניהו אכן מתכוון לחתור להפסקת אש זמנית ל-60 יום, ואכן מתכוון להביא לקיומה; יתכן שנתניהו אף יסכים לערבות האמריקאית לגבי ציר מורג, ואולי אף היה לו חלק בהגייתה; כן ידוע לנו כי נתניהו אינו מתכוון לסגת בשום מקרה מרצועת הביטחון (הפרימטר), ויתכן שעל הרקע הזה אף יחדש את המלחמה בתום 60 ימים בתוספת פרק זמן נוסף של מו"מ שיבוא אחריהם; במקרה כזה ממשלת הקנאים תדרוש כינון של ממשל צבאי, והגברת המאמצים ל"הגירה מרצון". (ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על פשע המלחמה המכונה "הגירה מרצון").
לגבי שחרור אסירים, חמאס מתעקש על שחרורו של מרואן ברגותי. בישראל מבינים כי משמעות שחרור ברגותי היא חילוצו של חמאס מהמצוקה אליה נפל בעקבות המלחמה שאותה יזם, וכינון היסטורי של אש"פ אשר בו יהיו נוכחים פת"ח וחמאס, ובו ההנהגה תהיה משותפת לשני הצדדים, ותהיה כנראה ניצית כלפי ישראל.
על רקע המו"מ עם חמאס: צה"ל מתקומם שהממשלה מנסה להפכו לצבא הממשלה: נתניהו לרמטכ"ל: "אתה כפוף לי, ותעשה כל מה שאני אומר לך". הרמטכ"ל לנתניהו: "אני כפוף לחוק ולמדינה ולא לך". הנשיא עדין שותק (ר' מאמר המערכת היום) מקור: נתניהו יאשים את חמאס בסירוב בתום 60 הימים, כדי לחדש המלחמה כדרישת הקנאים. הכלי בו ישתמש: הפרימטר
ישראל דורשת שבמהלך הפסקת האש בת 60 הימים, ציר מורג והפרימטר יישארו בידיה. חמאס הסכים לקבל ערבויות מקטאר וממצרים לסיום המלחמה, והבטחה לא מחודדת מנשיא ארה"ב (איננו יודעים את נוסחה). עם זאת, בעקבות דרישתה הנחרצת של ישראל להישאר בציר מורג, ובעקבות הרמז שהיה טמון במהלך לגבי כוונת ישראל להישאר בפרימטר גם בהסכם קבע, חמאס דורש כעת נסיגה ממורג וחידוד של הערבויות, כולל הערבות האמריקאית. דרישת חמאס היא שצה"ל יחזור בסיום המלחמה לקווי 6 באוקטובר. מקור פלסטיני: אבו מאזן יכונן ממשלה חדשה בראשות חוסיין א שייך, מתוך כוונה שהיא תמשול בגדה המערבית וברצועת עזה, צרפת עשויה להכיר במהלך, יתכן כי ארה"ב כבר הסכימה להקמת הממשלה הזאת שנתונה בקשר מדיני עמוק עם איחוד האמירויות ותהיה בפיקוחה.
06.07.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
המוטיב אשר מוביל כעת בישראל את הדיונים על המו"מ להפסקת אש הוא כוונתו המסתמנת של ראש הממשלה נתניהו, לחזור בו מהסכמתו לסיים את המלחמה, באמצעות הצגת חמאס כצד אשר מסרב להתגמש (עם זאת צריך לשים לב שהמציאות כעת היא של מו"מ מכריע, וכל מהלך לפיכך עשוי להיות קלף מיקוח ותמרון במו"מ ולא עמדה חד משמעית).
נתניהו על פי מקור, מתכוון להשתמש בפרימטר, כדי לחזור למלחמה בתום 60 הימים, לכבוש את רצועת עזה, ולכונן בה ממשל צבאי. זאת הסיבה לדברי המקור שנתניהו דורש לכנס את תושבי עזה מדרום לציר מורג, באופן שיוכל להורות לצה"ל לפעול בחופשיות בצפון הרצועה, ולהכריע שם את חמאס בהתחדש הלחימה, ואת המפקד הנוכחי של כוחות חמאס ברצועה אל חדאד. הכוונה המסתמנת הזאת לכופף שוב את המלחמה לאינטרסים הפוליטיים של הליכוד ושל מפלגות הקנאים, מנוגדת לתפישות של מערכת הביטחון לפיהן, בראש ובראשונה על ישראל להחזיר כעת את כל החטופים, גם במחיר של סיום המלחמה.
מקור מסר כי על הרקע הזה של תמרונים בעלי אופי פוליטי במו"מ, התקיימה השבוע שיחה קשה בין הרמטכ"ל לבין ראש הממשלה; בנימין נתניהו אמר לרמטכ"ל: "אתה כפוף לי, ותבצע כל מה שאני אומר לך" הרמטכ"ל השיב "אני כפוף לחוק ולמדינה ולא לך, הממשלה מתווה מדיניות. אבצע כל דבר שהממשלה תחליט במסגרת החוק, ואני אומר שוב, אני כפוף לחוק ולמדינה ולא לך". ר' היום הרחבה במאמר המערכת.
מקור ערבי מסר כי בתיאום עם מדינות במערב ובהם ארה"ב וצרפת, אבו מאזן מתכוון לפטר את ממשלתו הנוכחית, ולהקים ממשלה חדשה בראשות חוסיין א שייך. הממשלה החדשה תמשול בעזה ובגדה המערבית, והיא תהיה נתונה לחניכה מדינית ולפיקוח של איחוד האמירויות. יתכן שבכנס שיהיה בקרוב, צרפת תכיר במהלך. יתכן כי גם הנשיא טראמפ תומך במהלך.
פרשנות היועמ"ש היא עמדת המדינה, והיא מחייבת את הממשלה. פרשננו המשפטי על מינוי האלוף זיני
הפרשנות המשפטית של היועמ"ש אינה רק בגדר עמדתה של הנושאת בתפקיד המשפטי הבכיר בממשלת ישראל, אלא היא הופכת, מרגע ניסוחה, לעמדתה של המדינה במובן המשפטי. ולכן העמדה הזאת גוברת על עמדת הממשלה, מכוח עליונותה של המדינה על הממשלה. עם זאת, גם פרשנותה של היועמ"ש נתונה לביקורת של בית המשפט, על פי עתירות שמוגשות, כמו העתירה הנוכחית נגד היועמ"ש בעניין התנגדותה להליך מינוי זיני לראש שירות הביטחון הכללי.
06.07.2025
מאת אברהם יעקב פרשננו המשפטי
אם בג"ץ יקבל את העתירה נגד החלטת היועצת המשפטית לממשלה בעניין מינוי ראש השב"כ ויקבע שניתן לעקוף את חוות דעתה או לקבוע שהיא אינה מחייבת, הרי שמדובר ברעידת אדמה חוקתית-משפטית, לא פחות מזה!
משמעותו של פסק דין כזה תחרוג בהרבה מהמינוי הספציפי: המשמעות המיידית תהיה שינוי יסודי במעמדה של מערכת הבלמים והאיזונים בישראל, ופגיעה עמוקה בשלטון החוק ובאופי הדמוקרטי של המדינה.
עד כה, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה נחשבת מחייבת את הרשות המבצעת. כך עולה מפסיקה רבת שנים וחד משמעית של בית המשפט העליון.
חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אינה פרשנות פרטית, אלא עמדת המדינה מבחינה משפטית. בית המשפט העליון פסק כבר עשרות פעמים, אם לא מעבר לכך, שחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הרשות המבצעת והיא הפרשנות הנכונה של הדין. כלומר, חוות הדעת הזו מחייבת את הממשלה ואת כל שלוחותיה ומשרדיה ואין לערער עליה, עד אשר בית המשפט יפסוק אחרת ויקבע שהדין הוא אחר.
בית המשפט פסק כך פחות מחמש פעמים בחמישים השנים האחרונות.
לפיכך, שרים, מנכ"לים ומוסדות מדינה כפופים לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.
אם בג״ץ יקבע בעתירה הנדונה, שהממשלה היתה רשאית לסטות מחוות דעתה של היועמ"שית, בלי שקדמה לכך החלטה של בית המשפט שקבעה שהיועמ"שית טעתה בפרשנות הדין, הוא למעשה, יפתח בכך את הדלת לאפשרות הסבירה מאוד שפוליטיקאים יבחרו מתי לקבל את עמדתה של היועמ"שית ומתי להתעלם ממנה.
פסק דין כזה יוביל לכרסום מעשי במערכת האיזונים והבלמים, שגם כך היא רופפת מאוד: כל שיקול משפטי יהפוך ל"עצה" בלבד. שר יוכל לומר "אני לא מסכים", ופשוט לפעול אחרת, גם אם ההחלטה עומדת בסתירה לחוק או מנוגדת לעקרונות המנהל התקין.
קבלת העתירה תחליש את מעמד היועץ המשפטי מהמעמד של "שומר סף" עצמאי לתפקיד טכני או פוליטי, כפוף לשר. במצב כזה, היועץ יפסיק להיות המגן על האינטרס הציבורי, ויהפוך לסוג של מזכיר משפטי שמוציא לפועל את רצון הדרג הנבחר.
ההשלכות יהיו דרמטיות: כל מינוי, כל תקצוב, כל החלטה שלטונית, יוכלו לעבור בקלות גם אם הם בלתי חוקיים או נגועים בשיקולים זרים, כל עוד אין פסק דין של בג"ץ שעוצר זאת בזמן. והרי לא כל אזרח מסוגל לעתור לבג"ץ בכל רגע.
בישראל אין חוקה פורמלית, ואין הפרדה ברורה בין הכנסת לממשלה. הממשלה שולטת בכנסת מכח המשמעת הקואליציונית ולמעשה, לא קיים פיקוח פרלמנטרי משמעותי על עבודת הממשלה.
הייעוץ המשפטי, ובראשו היועמ"ש, הוא אחד הכלים הבודדים שמונעים שלטון בלתי מרוסן. אם תוסר מן היועץ המשפטי לממשלה יכולתו וסמכותו לחייב את הרשות המבצעת בפרשנותו לדין, נקבל מערכת שלטון ריכוזית וחסרת פיקוח אפקטיבי.
מצב כזה ישליך גם על מערכת הביטחון: מינוי ראש שב"כ, גוף רגיש ובעל סמכויות מרחיקות לכת, תוך עקיפת חוות דעת משפטית, יצור תקדים מסוכן של מינויים נגועים באינטרסים פוליטיים, ולא על בסיס טוהר מידות ושיקול מקצועי.
כך גם בעניין מינויים בכירים אחרים, כמו מינוי רמטכ"ל, מפכ"ל, נציב שב"ס וראש המוסד.
אם בג״ץ יקבל את העתירה נגד היועצת המשפטית לממשלה, הוא לא יפסול רק עמדה אחת, אלא יערער עיקרון יסוד של המערכת הדמוקרטית הישראלית: עקרון שלטון החוק שמשמעותו בהיבט זה היא, שהחוק גובר על גחמות השלטון.
במקום בלם אפקטיבי, נקבל מערכת ייעוץ מוחלשת וכפופה לרצון השלטון, בדיוק בנקודות הרגישות ביותר הדורשות את ההגנה החזקה ביותר.
לא מדובר כאן בוויכוח משפטי גרידא, אלא במאבק על אופייה של הדמוקרטיה הישראלית.
דיווחנו בלעדית כי ישראל הסכימה לסיום המלחמה (22 ביוני), ולא הערכנו כי נתניהו מילא בכך את חלקו, בדיל סיבובי עם הנשיא האמריקאי. המקור הישראלי: לא מאשר ולא מכחיש עסקה סיבובית.
המו"מ בין ישראל לבין הפלסטינים כולל עכשיו משתנים שמכבידים עליו, מעבר להיותו מורכב מאוד במובן המדיני הפשוט: 1. האופן שבו קושר ראש ממשלה מאז 7 באוקטובר, בין צרכיו הפוליטיים והאישיים, לבין ניהול המלחמה לרבות הפסקתה. 2. הרצון המסווה של הקנאים לנצל את המלחמה, למען סיפוח הגדה המערבית, וחידוש של ההתיישבות בעזה. 3. רצונו של דונלד טראמפ ליצור מזרח תיכון חדש, אשר בנקודות מסוימות, האינטרס האמריקאי שנובע מרצונו זה, עלול להתנגש עם האינטרס הישראלי (אף כי בעניין הגרעין האיראני יש לפי שעה תמימות דעים); מציאות כזאת עלולה להוביל לעימות מדיני, למשל אם נתניהו יתנה באופן חשאי את ההתקדמות במו"מ בעסקת טיעון (בלי קלון ובלי כלא), ולא יסתפק בהבטחת טראמפ לפעול לשם כך. מיד אחרי שהידיעה על הסכמת ישראל לסיום המלחמה הודלפה לעיתוננו, הודיע הנשיא טראמפ כי יפעל לחילוץ נתניהו ממשפטו.
29.06.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
השבוע עלול להתפתח עימות בין הנשיא טראמפ לבין ראש הממשלה נתניהו, על רקע הערכת טראמפ שאותה השמיע בסוף השבוע כי הפסקת האש קרובה מאוד. הרושם שעולה מתגובת טראמפ לגבי הפסקת אש, הוא כי הנשיא האמריקאי לא ייחס חשיבות מספיקה לשאר המחלוקות במשא ומתן ובראשם אי ההסכמה על עומק הנסיגה הישראלית מרצועת עזה. עם זאת, יתכן כי נתניהו וטראמפ הסכימו מראש על עסקה בשני שלבים, אשר בה בשלב ב' יידונו הנסיגה ומפתח שחרור החטופים, ובשלב א' תינתן ערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, אשר לגביה ישראל, כפי שדיווחנו, כבר הסכימה. אם אכן כך, הנוסח הזה של שני שלבים ושל ערבות אמריקאית מסביר את האופטימיות של טראמפ להפסקת אש קרובה.
לגבי האפשרות שנתניהו יתנה את הפסקת האש בעסקת טיעון, קשה להניח שהנשיאים ברק והרצוג היו נרתמים לכך, ללא עדכון אמריקאי כי המהלך מוסכם בהיותו כרוך במהלך מדיני בעל השפעה מכרעת על מעמדה של ישראל. ולכן אם אכן המהלך הזה מתקיים, עומדת מאחוריו הסכמה מדינית פוליטית רחבה. עמדת העיתון היא כי למהלך כזה יש התנגדות ציבורית רחבה מאוד ועמוקה מאוד בשל ההשחתה הציבורית העמוקה אשר גלומה בו. ההערכה שעומדת בבסיס עמדת העיתון היא שגם תמורה מדינית משמעותית, אינה שווה לנזק הערכי העצום, הגדול לאין שיעור, שיתחולל למרקם הפנימי החברתי ציבורי פוליטי של ישראל.
נקודות המחלוקת עכשיו במו"מ עם הפלסטינים: 1. פרטי נסיגת צה"ל מרצועת עזה 2. מפתח שחרור חטופים/אסירים פלסטיניים 3. זהות ועדת הניהול לעזה; הפלסטינים יידרשו שתהיה זאת ועדת הניהול שבחרה הרשות הפלסטינית ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית. הועדה כוללת אישים מהרשות ומהציבוריות הפלסטינית, ואשר מונו בהסכמה בין חמאס מצד אחד, לבין הפת"ח והרשות הפלסטינית מהצד השני.
מאירועי החודש האחרון, מתברר כי הנשיא טראמפ הוא חסיד של מהלכים סיבוביים שפותרים מחלוקות בין כמה נקודות (ר' דיווחנו ב-15 ביוני גיליון 206 על כוונתו של טראמפ לחולל עסקה סיבובית שתקשור את זירת איראן עם הזירה הפלסטינית, להסכם כולל עם ישראל). ר' היום במדור יומן את הכתבה המקורית לגבי העסקה הסיבובית שתכננה ארה"ב.
שעות לפני ההתקפה האמריקאית על הגרעין האירני: מקור ערבי: הושגה הסכמה בין ישראל לבין חמאס בסוגיות מפתח. ישראל הסכימה לסיום המלחמה; חמאס הסכים (שוב) להתפרק מנשקו, ולהעביר השלטון לוועדת ניהול
שני הצדדים הסכימו לנתק את ההסכם, מהזירה האיראנית. ארה"ב עדין חותרת, כפי שדיווחנו כאן בשבוע שעבר, לעסקה סיבובית, איראן-ישראל-חמאס; איננו יודעים אם טראמפ יתנגד להפרדת הזירות. להערכתנו חמאס יהיה חשוף כעת ללחץ מטורקיה לחזור בו, מהפרדת החזיתות, כדי לעצור את ההתקפה האמריקאית על איראן. ישראל וחמאס לא שלחו משלחות לקטאר, אשר בה הושגה ההסכמה על סוגיות המפתח, אלא התדיינו מרחוק. בקהיר, אליה הגיעה אתמול משלחת חמאס, יידונו כעת, סוגיות המפתח הנוספות שעדין פתוחות: 1. שחרור כל החטופים במועד(ים) מקביל(ים) לשחרור האסירים הפלסטינים 2. מפתח שחרור האסירים הפלסטינים והחטופים (חמאס ידרוש שחרור כולם תמורת כולם) 3. פרטי נסיגת צה"ל מעזה 4. זהות ועדת הניהול (חמאס והרשות הפלסטינית ידרשו כי תהיה זו הועדה אשר כבר נבחרה בהסכמת חמאס והרשות מקרב הרשות הפלסטינית, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית) הועדה כוללת אישים אשר מקובלים הן על הרשות הפלסטינית והן על חמאס 5. הגליית ראשי חמאס.
22.06.2025
מאת מאיר ז'ורנו ומתי כהן
כאן דיווחנו בשבוע שעבר, על הפסקת האש אשר חמאס הסכים לה, בעקבות בקשת סוהא ערפאת והנציג האמריקאי למו"מ פרופ' בשארה בחבח. ישראל התנגדה לניהול מו"מ בהפסקת אש, ודובר צה"ל הדגיש אחרי דיווחנו כי המלחמה בעזה נמשכת. עם זאת, המו"מ נמשך בקטאר בין ישראל לבין חמאס, ללא נוכחות פיזית של הצדדים. את המו"מ ריכזו ארה"ב שחתרה לעסקה סיבובית, איראן-ישראל-חמאס, וקטאר שהסכימה לאחרונה לסייע לאיראן במשבר עם ארה"ב. זמן קצר לפני ההתקפה האמריקאית אתמול על אתרי הגרעין של איראן, כנראה כיממה, הושגה הסכמה בין ישראל לבין חמאס בדיון שהיה לפי מקור ערבי על סוגיות הייסוד במו"מ. 1. ישראל הסכימה להכריז על סיום המלחמה, אם יושג הסכם 2. חמאס הסכים להתפרק מנשקו. ישראל קיבלה הדרישה שההתחייבות להפסקת המלחמה בהסכם תהיה שלה, ולא באמצעות ערבות אמריקאית ואו אחרת. הסיבה לדברי מקור ערבי חשוב: ארה"ב כבר מעורבת בצד הישראלי ולפיכך אינה עוד מתווך הוגן. יתכן כי העמדה הזאת מושפעת מלחץ טורקי; בעקבות הכינוס שיזמה טורקיה לבקשת איראן, וכלל הן את ארגון המדינות המוסלמיות, והן את הליגה הערבית, טורקיה הופכת לגורם חשוב משפיע בזירה הערבית מוסלמית (טורקיה איחדה בכך את העולם המוסלמי תחת הנהגתה, דבר אשר חשבה כי יתפרש על פני שנים, אבל המלחמה סיפקה לה הזדמנות לקצר את התהליך להקמת הציר המוסלמי בהנהגתה, ר' היום בסיפור המרכזי)
ההסכמות על נקודות המחלוקת העיקריות כבר הושגו. על פי המקור הערבי כעת על השולחן 5 סוגיות חשובות נוספות שעדין לא נפתרו, והן יעלו בדיונים בקהיר: 1. שחרור כל החטופים במועד(ים) מקביל(ים) לשחרור האסירים הפלסטינים 2. מפתח שחרור האסירים הפלסטינים והחטופים (חמאס ידרוש שחרור כולם תמורת כולם) 3. פרטי נסיגת צה"ל מעזה 4. זהות ועדת הניהול (חמאס והרשות הפלסטינית ידרשו כי תהיה זו הועדה אשר כבר נבחרה בהסכמת חמאס והרשות מקרב הרשות הפלסטינית, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית) הועדה כוללת אישים אשר מקובלים הן על הרשות הפלסטינית והן על חמאס 5. הגליית ראשי חמאס.
סוהא ערפאת והשליח האמריקאי פרופ' בחבח, השיגו הסכמת חמאס להפסקת אש לא רשמית, שישראל וחמאס, כבר הפרו, לשם הסתרתה. ארה"ב תחייב סיום המלחמה בעזה, תמורת סיומה באיראן ולהפך
עסקה סיבובית של ארה"ב חותרת להסכם עם איראן, לצד ההסכם שהשיגה עם חמאס; בתמורה להסכם הסיבובי תתחייב ישראל להסכים לסיום המלחמה גם בעזה. העסקה האמריקאית שהושגה עם חמאס, היא פרי מהלכיהם של המשכיל הפלסטיני פרופ' בשארה בחבח, שליח ארה"ב למו"מ להפסקת האש, ושל סוהא, רעיית יאסר ערפאת, שמתגוררת כעת בקפריסין. על פי הפסקת האש, היא תתקיים באופן לא רשמי עד סוף המלחמה בין ישראל לבין איראן. ישראל וחמאס מתנהגים כלפי הפסקת האש הבלתי רשמית, בהתאם לאינטרסים שלהם, ומסתירים אותה. ישראל הצבאית הבהירה באמצעות דבריו של דובר צה"ל אתמול, כי המלחמה בעזה נמשכת, וכי צה"ל ממשיך לפגוע בחמאס, ובתגובה חמאס שיגר אתמול שתי רקטות לשטחים פתוחים בעוטף עזה (אחד מהם לא חצה את הגדר). אף אחד מהצדדים אינו מודה שהסכים להפסקת האש. מקור ערבי חשוב אמר כי חמאס מעריך שהציר שהוא היה חלק ממנו, ובראשו איראן, כבר הובס, ולפיכך עליו לבחור בציר הסעודי/מצרי/ירדני/אמירויות לצד הרשות הפלסטינית; בהערכה הזאת מגולמת הערכה כי הציר הטורקי אינו בשל כעת, למלא את מקומו של הציר האיראני.
15.06.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
הרגעת להבות המלחמה הפלסטינית ישראלית, מקבלת ביטוי גם בגדה המערבית, בה צה"ל הטיל סגר על 900 ישובים פלסטיניים, וסגר אותם באמצעות שערים (ר' בתמונה דוגמה לשער). המהלך נועד למנוע טרור בזמן שישראל עסוקה באיראן, אבל גם כדי למנוע מהמתנחלים להבעיר את השטח.
על אף המאמץ האמריקאי הסיבובי, להביא את איראן לשולחן המו"מ הגרעיני, יתכן שהדרדרות במלחמת ישראל איראן, תטרוף את הקלפים ותחייב את ארה"ב להתערב צבאית באיראן. להערכתנו גם במציאות כזאת, ארה"ב תחתור לסיים את המלחמה במזה"ת בהסכם, ומכאן המנוף שיהיה לה בכל מקרה על ישראל, ומכאן גם נובעת חשיבותה של ההסכמה עם חמאס. טראמפ אמר הלילה כי אם איראן תתקוף את ארה"ב, עוצמתו של הצבא האמריקאי תיפול עליה באופן חסר תקדים, אבל עם זאת הוסיף כי "נוכל בקלות להשיג הסכם בין איראן לישראל ולסיים את הסכסוך העקוב מדם הזה".
מהות המהלך האמריקאי היא להערכתנו זו: ארה"ב תתנה את חיוניותה בסיום המלחמה באיראן, אם באמצעות מו"מ או בהתערבות צבאית, בהסכמתה למפרע של ישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה, ובאיראן, ובכל אזור עימות אחר במזה"ת – מאז פתחה איראן במלחמת השמדה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 (ר' היום ביומן הכותרת הראשית שלנו ב-8 באוקטובר 2023, היחידה בעולם בניסוחה המדויק: “איראן פתחה במלחמה נגד ישראל באמצעות הזרוע שלה בעזה, דרומה של ישראל שותת דם”).
המקור הערבי סבור שבהקשר הזה, הסיכוי לכינונה של ועידה בינלאומית בראשות ארה"ב, לסיום הסכסוך במזרח התיכון, עשוי להיות דומה לסיכוי שהיה לכינונה של ועידת מדריד שקמה על אף הספקות הרבים, אחרי מלחמת המפרץ. יתכן שגם לשם המהלך הזה, ארה"ב מכינה מנופים מול ישראל. אם תקום ועידה דומה לוועידת מדריד, ביסודה עשויה להיות ההסכמה בין בידן לסעודיה אשר עליה דיווחנו כאן בלעדית, ולפיה הפלסטינים יקבלו פחות ממדינה, אבל יותר מרשות.
נאט"ו בשירות האסלאם הקיצוני: טורקיה מנסה לגייס את נאט"ו למלחמה בישראל
ארגון צבאות המערב, אינו כוח צבאי שיכול לפתוח במלחמה, ומכוח אמנתו הוא מחויב אך להגן על המדינות החברות בו, כנגד התקפה. כפי שדיווחנו כאן, לפני כחודשיים ניסו מטוסים טורקיים לפתות את מטוסי חיל האוויר, לחדור למרחב האווירי הטורקי. אם מטוסי צה"ל היו מפרים את הריבונות הטורקית, לטורקיה הייתה עילה לפנות לנאט"ו לעזרה. לצורך התמרון, טורקיה אף השתמשה כפי שהערכנו במרחב אווירי של אזור שנוי במחלוקת בינה לבין סוריה, באופן שמטוסי צה"ל עלולים היו לטוס מעל אזור סורי שלהערכתם נתון בריבונות סורית, אך בעיני טורקיה הוא טורקי בריבונות טורקית. זאת הייתה הסיבה למהלך האווירי הטורקי, לתמרן את ישראל לעמדת מדינה תוקפת. בחודש מארס השנה, קבע הנשיא האסלאמיסט תומך חמאס והאחים המוסלמים, ארדואן, כי "ישראל היא מדינת טרור". את הדברים אמר כשנה וחצי אחרי שהארגון אשר בו הוא תומך, חמאס, טבח ביום אחד ב-1200 ישראלים חסרי ישע והגנה, אשר את רבים מהם מרצחיו אנסו ועינו בטרם הוציאום להורג. דברי ארדואן הציבו את התקפת המרצחים והטבח במישור אחד עם הגנת צה"ל על ישראל ועל אזרחי ישראל, מפני ההתקפה ומפני התקפה דומה בעתיד. אתמול בכנס שרי ההגנה של נאט"ו, בנוכחות מדינות אירופיות אשר כבר עכשיו מתכוונות לנקוט צעדים נגד ישראל (בעקבות התנהגותה המופקרת של ממשלה ישראלית קנאית שהביאה את ישראל אל סף חורבן ב-7 באוקטובר, והעניקה לאירופה צידוקים לתקוף את ישראל, בשל הארכת המלחמה בעזה), אמר שר "ההגנה" הטורקי ע"פ סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו כי "על החברות בנאט"ו להתייצב עם טורקיה בסולידריות, בעמדתה הממושכת, ובמלחמתה האפקטיבית בטרור". שר ההגנה הטורקי רוצה שאירופה תסיר בשביל טורקיה את המכשול הישראלי ואת המכשול הכורדי בדרכה של טורקיה להשתלט על המזרח התיכון (בתמיכת ארה"ב של טראמפ). באמצע חודש מאי, הערכנו כי "בחודש הבא בוועידת נאט"ו בהאג ידרוש ארדואן להערכתנו את גינוי ישראל ואת אזהרתה הן לגבי סוריה והן לגבי עזה" (ר' היום ביומן את הכתבה המקורית). ארדואן אכן עשה זאת אתמול באמצעות "שר ההגנה" שלו. בעבר הצענו שישראל תקדים את הצפוי ותגיש נגד טורקיה קובלנה לנאט"ו, ולפיה טורקיה פועלת בסוריה ובמזה"ת בניגוד לאמנת נאט"ו. אבל ישראל לא עשתה זאת, בלי לשים לב כי התגייסות של נאט"ו לטובת האסלאם הקיצוני, גם אם היא אינה מעשית ברגע הזה, תהווה איום מהותי על קיומה של מדינת ישראל.
08.06.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
בעקבות השינוי באינטרס האמריקאי במזה"ת, טורקיה מרשה כעת לעצמה לפעול נגד ישראל בנאט"ו; דחיקתן של של מדינות אירופה, מהברית עם ארה"ב, פרי מדיניותו של הנשיא טראמפ, חייבה להערכתנו את מדינות המערב למצוא דרך גישה חדשה למזרח התיכון, כדי נטרל את סכנות האסלאם הקיצוני על אירופה.
טורקיה מיצבה את עצמה, כהגמונית על האסלאם הקיצוני, וכמי שנמצאת כפסע לפני שליטה מדינית במזרח התיכון, בכוחה הצבאי והדיפלומטי, וגם בכוח תמיכתו של הנשיא טראמפ בטורקיה כמדינה שעשויה למשול למענו ועבורו במזה"ת.
מכוח ההנחות הללו, אירופה מתקרבת לטורקיה; הסימנים לכך מרובים. הנה שניים: הסכמתה של גרמניה אחרי התנגדות ארוכה, לספק מטוסי יורופייטר לטורקיה, וכן דבריו החמים של ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו על צבא טורקיה "כחיוני" לארגון.
תבוסה אירופית במזה"ת ובזירה הרוסית, תפקיר את היבשת מצפון לידי רוסיה ומדרום לידי הזרם הקיצוני החזק באסלאם הקיצוני, עליו מושלת עכשיו טורקיה. זהו להערכתנו סוד הרומן החדש של אירופה עם טורקיה.
ישראל להערכתנו לא מבינה את המהלך הטורקי, ואינה מגיבה אליו, בעיקר כיוון שממשלת הקנאים עסוקה מאוד בהונאת הציבור הישראלי בעזה, כדי לפעול בזירה המשיחית של סיפוח הגדה המערבית ושל התיישבות ברצועת עזה.
ההצעה המצרית השלישית: ארה"ב תהא ערבה למצרים, מצרים ערבה לחמאס, המו"מ יימשך עד הצלחה
לפי ההצעה המצרית השלישית, מצרים תהיה חלק מההסכם בין ישראל לבין חמאס. הנוכחות החדשה הזאת של מצרים בהסכם, כערבה לחמאס, עשויה מצד אחד להניב הצלחה, אבל אם משהו ישתבש, למשל אם ישראל תכריז על כשלון, מצרים תהיה מחויבת לקיים ערבותה לחמאס, דבר שעלול להוביל כדי התנגשות צבאית בין מצרים לישראל. לפיכך ארה"ב עשויה להתנות ערבותה למצרים, בהסכמת ישראל למפרע על הפסקת המלחמה; הסיכוי לכך עדין תלוי בשאלה אם ממשלת נתניהו תסכים להחליף את נקודת המבט הפוליטית, בנקודת מבט עניינית ממלכתית.
01.06.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
בהצעה המצרית השלישית, באה לביטוי מעורבות ישירה של מצרים בהסכם בין חמאס לבין ישראל. מצרים מתנה את המעורבות הזאת, בערבות אמריקאית שתינתן לה למפרע, לפיה ישראל תסכים לסיום המלחמה בסוף המו"מ עם חמאס, וכי המו"מ יימשך, בהתאם להצעת הנשיא בידן, כל עוד חמאס וישראל לא הגיעו להסכמה על סיום המלחמה.
אם ההצעה לא תיפסל על הסף, ארה"ב עשויה לדרוש מישראל למפרע, הסכמה להמשיך את המו"מ כל עוד לא הושג סיום המלחמה. אם ישראל תסכים כלפי ארה"ב לנקודה הזאת, בתנאי שהיא תישאר חשאית, טראמפ עשוי לתת למצרים ערבות כי המלחמה לא תחודש, ומצרים תוכל לתת לחמאס ערבות לסיום המלחמה בתום המו"מ.
ההצעה הזאת מבטאת מצד אחד סיכוי חדש, להפסקת המלחמה, אבל מצד שני טמון בה גם סיכון למלחמה חדשה במזרח התיכון; במידה שמשהו בשרשרת ההבטחות המסובכת ישתבש, וישראל תאיים למשל לחזור למלחמה, חמאס יבקש ממצרים לממש את ערבותה כלפיו. אם ארה"ב לא תוכל לחייב את ישראל להמשיך את המו"מ, היא לא תוכל לקיים את ערבותה כלפי מצרים. במציאות כזאת מצרים תצטרך לשקול אם להפר את ערבותה כלפי חמאס, ובכך להפסיד את מעמדה באזור, ולהסתכן שוב במעבר של פלסטינים לשטחה שהוא קו אדום שהציבה לישראל, או לפעול צבאית נגד ישראל למימוש ערבותה כלפי הפלסטינים. הסיכון לפיכך הוא שהמהלך המצרי לא יוביל לסיום המלחמה, אלא אפילו להתרחבותה כדי מלחמה אזורית.
חמאס זקוק כעת נואשות לסיום המלחמה, אחרי שמכל הנהגתו הצבאית בעזה, נשארו כנראה שלושה מג"דים; מפקדו הצבאי של הארגון כעת הוא מג"ד עזה. ראש הארגון הוא חליל אל חיא, והקשר שלו אל הדרג הצבאי ברצועה משובש. יותר מתמיד, הארגון מתמודד עכשיו גם עם זעם ההמונים ברצועת עזה, והדבר משבש את יכולתו למשול, אם כי אינו מונע אותה. ועם כל זאת, התמיכה הרעיונית בחמאס בקרב הציבור הפלסטיני ברצועת עזה ובגדה המערבית, להערכתנו, לא פחתה.
יומן
בשבוע שעבר הבאנו את הפרק הראשון על ההפיכה המשטרית ובו הפגיעה המהותית במעמדה
של היועמ"ש כפרשנית המוסמכת של הדין הישראלי, ר' היום את הפרק השני, במאמר המערכת
06.07.25
פרשנות היועמ"ש היא עמדת המדינה, והיא מחייבת את הממשלה. פרשננו המשפטי על מינוי האלוף זיני
הפרשנות המשפטית של היועמ"ש אינה רק בגדר עמדתה של הנושאת בתפקיד המשפטי הבכיר בממשלת ישראל, אלא היא הופכת, מרגע ניסוחה, לעמדתה של המדינה במובן המשפטי. ולכן העמדה הזאת גוברת על עמדת הממשלה, מכוח עליונותה של המדינה על הממשלה. עם זאת, גם פרשנותה של היועמ"ש נתונה לביקורת של בית המשפט, על פי עתירות שמוגשות, כמו העתירה הנוכחית נגד היועמ"ש בעניין התנגדותה להליך מינוי זיני לראש שירות הביטחון הכללי.
מאת אברהם יעקב פרשננו המשפטי
אם בג"ץ יקבל את העתירה נגד החלטת היועצת המשפטית לממשלה בעניין מינוי ראש השב"כ ויקבע שניתן לעקוף את חוות דעתה או לקבוע שהיא אינה מחייבת, הרי שמדובר ברעידת אדמה חוקתית-משפטית, לא פחות מזה!
משמעותו של פסק דין כזה תחרוג בהרבה מהמינוי הספציפי: המשמעות המיידית תהיה שינוי יסודי במעמדה של מערכת הבלמים והאיזונים בישראל, ופגיעה עמוקה בשלטון החוק ובאופי הדמוקרטי של המדינה.
עד כה, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה נחשבת מחייבת את הרשות המבצעת. כך עולה מפסיקה רבת שנים וחד משמעית של בית המשפט העליון.
חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אינה פרשנות פרטית, אלא עמדת המדינה מבחינה משפטית. בית המשפט העליון פסק כבר עשרות פעמים, אם לא מעבר לכך, שחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הרשות המבצעת והיא הפרשנות הנכונה של הדין. כלומר, חוות הדעת הזו מחייבת את הממשלה ואת כל שלוחותיה ומשרדיה ואין לערער עליה, עד אשר בית המשפט יפסוק אחרת ויקבע שהדין הוא אחר.
בית המשפט פסק כך פחות מחמש פעמים בחמישים השנים האחרונות.
לפיכך, שרים, מנכ"לים ומוסדות מדינה כפופים לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.
אם בג״ץ יקבע בעתירה הנדונה, שהממשלה היתה רשאית לסטות מחוות דעתה של היועמ"שית, בלי שקדמה לכך החלטה של בית המשפט שקבעה שהיועמ"שית טעתה בפרשנות הדין, הוא למעשה, יפתח בכך את הדלת לאפשרות הסבירה מאוד שפוליטיקאים יבחרו מתי לקבל את עמדתה של היועמ"שית ומתי להתעלם ממנה.
פסק דין כזה יוביל לכרסום מעשי במערכת האיזונים והבלמים, שגם כך היא רופפת מאוד: כל שיקול משפטי יהפוך ל"עצה" בלבד. שר יוכל לומר "אני לא מסכים", ופשוט לפעול אחרת, גם אם ההחלטה עומדת בסתירה לחוק או מנוגדת לעקרונות המנהל התקין.
קבלת העתירה תחליש את מעמד היועץ המשפטי מהמעמד של "שומר סף" עצמאי לתפקיד טכני או פוליטי, כפוף לשר. במצב כזה, היועץ יפסיק להיות המגן על האינטרס הציבורי, ויהפוך לסוג של מזכיר משפטי שמוציא לפועל את רצון הדרג הנבחר.
ההשלכות יהיו דרמטיות: כל מינוי, כל תקצוב, כל החלטה שלטונית, יוכלו לעבור בקלות גם אם הם בלתי חוקיים או נגועים בשיקולים זרים, כל עוד אין פסק דין של בג"ץ שעוצר זאת בזמן. והרי לא כל אזרח מסוגל לעתור לבג"ץ בכל רגע.
בישראל אין חוקה פורמלית, ואין הפרדה ברורה בין הכנסת לממשלה. הממשלה שולטת בכנסת מכח המשמעת הקואליציונית ולמעשה, לא קיים פיקוח פרלמנטרי משמעותי על עבודת הממשלה.
הייעוץ המשפטי, ובראשו היועמ"ש, הוא אחד הכלים הבודדים שמונעים שלטון בלתי מרוסן. אם תוסר מן היועץ המשפטי לממשלה יכולתו וסמכותו לחייב את הרשות המבצעת בפרשנותו לדין, נקבל מערכת שלטון ריכוזית וחסרת פיקוח אפקטיבי.
מצב כזה ישליך גם על מערכת הביטחון: מינוי ראש שב"כ, גוף רגיש ובעל סמכויות מרחיקות לכת, תוך עקיפת חוות דעת משפטית, יצור תקדים מסוכן של מינויים נגועים באינטרסים פוליטיים, ולא על בסיס טוהר מידות ושיקול מקצועי.
כך גם בעניין מינויים בכירים אחרים, כמו מינוי רמטכ"ל, מפכ"ל, נציב שב"ס וראש המוסד.
אם בג״ץ יקבל את העתירה נגד היועצת המשפטית לממשלה, הוא לא יפסול רק עמדה אחת, אלא יערער עיקרון יסוד של המערכת הדמוקרטית הישראלית: עקרון שלטון החוק שמשמעותו בהיבט זה היא, שהחוק גובר על גחמות השלטון.
במקום בלם אפקטיבי, נקבל מערכת ייעוץ מוחלשת וכפופה לרצון השלטון, בדיוק בנקודות הרגישות ביותר הדורשות את ההגנה החזקה ביותר.
לא מדובר כאן בוויכוח משפטי גרידא, אלא במאבק על אופייה של הדמוקרטיה הישראלית.
יום ראשון 13.07.25
חדשות יום ראשון
הציר האסלמו נאצי מתעורר בעקבות הארכת המלחמה: חיזבאללה רומז כי החותים עלולים לשגר טילים לישראל גם אחרי הפסקת אש בעזה, איראן מפרטת שורה של בסיסים צבאיים ומטרות מדעיות בישראל שפגעה בהן בטילים מדויקים, ושבה ומאיימת על ישראל, וחמאס שואב כוחות ומתעקש על נסיגת צה"ל לקווי 6 באוקטובר ושחרור אסיריו ובהם ברגותי.
הארכת המלחמה בעזה, מחזקת עוד את הציר האסלמי הקיצוני בהנהגת טורקיה שמנסה לגייס כעת את מלזיה, לציר נגד ישראל.
890 חיילי צה"ל נהרגו במלחמת חרבות ברזל.
will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Lineמכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il