הסיפור המרכזי

תופעת האלימות הלאומנית מצד אזרחים ישראלים באזור יהודה ושומרון, המכונה במערכת הביטחון פשיעה לאומנית או טרור יהודי, מהווה אתגר מורכב לחוק, למוסר ולביטחון. בשנים האחרונות הוסלמה התופעה והפכה לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי והפוליטי. הפעילות העבריינית המבוצעת במסגרת זו כוללת קשת רחבה של עבירות פליליות וביטחוניות:

• עבירות נגד הגוף והחיים: תקיפות פיזיות, יידוי אבנים וירי חי לעבר תושבים פלסטינים ונגד ישראלים המבקשים לסייע לפלסטינים.
• פגיעה ברכוש ובתשתיות: הצתת בתים, כלי רכב ומבנים חקלאיים, השחתת עצי זית ויבול, וגרימת נזק לתשתיות מים וחשמל.
• הסגת גבול ושתלטנות קרקעית: רעייה לא מורשית, הקמת מאחזים בלתי מורשים וגירוש רועים וחקלאים פלסטינים מאדמותיהם.
• עבירות ביטחוניות ותקיפת כוחות ביטחון: חיכוך אלים עם חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב, חסימת צירים ופגיעה ברכוש צבאי.

מבחינה משפטית, לפי המשפט הבינלאומי, יהודה ושומרון נתונים תחת "תפיסה לוחמתית", והריבון בשטח הוא אלוף פיקוד המרכז המערכת האוכפת מורכבת מזה מספר גורמים:

• משטרת ישראל (מחוז ש"י):  האחראית הבלעדית על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אזרחים ישראלים ביו"ש ופתיחת הליכים פליליים.
• שירות הביטחון הכללי (שב"כ): החטיבה היהודית בשב"כ מופקדת על איסוף מודיעין, סיכול התארגנויות טרור והפעלת כלים מנהליים (צווי הרחקה, מעצרים מנהליים).
• צבא הגנה לישראל (צה"ל) וכוחות הגמ"ר: המפקד הצבאי הוא הריבון בשטח. כוחות ההגנה המרחבית (הגמ"ר) המורכבים מתושבים מקומיים ואנשי מילואים מההתיישבות והם פועלים בשטח לצד כוחות הסדיר.
• המנהל האזרחי: גוף אזרחי-צבאי המופקד על האכיפה התכנונית, פיקוח על בנייה בלתי חוקית ופינוי מאחזים.
• הפרקליטות ומערכת המשפט: הפרקליטות האזרחית מגישה כתבי אישום נגד אזרחים ישראלים לבתי משפט מחוזיים ושלום בתוך תחומי הקו הירוק.

החסמים, המדיניות והסיבות לרפיון באכיפה

מעבר לקשיים האובייקטיביים בשטח, קיימים בשנים האחרונות מדיניות רשמית ושינויים מבניים המשפיעים ישירות על נהלי האכיפה וההרתעה:

• מדיניות הדרג המדיני ומעצרים מנהליים: הנחיות והצהרות מצד שר הביטחון המורות שלא להשתמש בצווי מעצר מנהלי נגד פורעים יהודים, צמצמו משמעותית את הכלים המנהליים שברשות השב"כ ומערכת הביטחון, כלי שהיה מרכזי בסיכול התארגנויות קיצוניות בעבר.
• הנחיות למנהל האזרחי והימנעות מפינויים: הנחיות השר בצלאל סמוטריץ' (בכובעו כשר במשרד הביטחון האחראי על המנהל האזרחי) הובילו למדיניות המקפיאה או מצמצמת את פעולות האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית במאחזים, ובכלל זה הימנעות הממשלה מפינוי התנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים שהוקמו לאחרונה.
• מעורבות ההגמ"ר וניגוד עניינים: הקמת ועיבוי כוחות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), המורכבים כמעט בשלמות מתושבי המאחזים וההתנחלויות, מייצרת טשטוש גבולות חמור בשטח. חיילים אלו, שפועלים במדים ובסמכות צבאית, נדרשים לעיתים לאכוף חוק מול שכניהם או חבריהם, ולעיתים אף מואשמים במעורבות פעילה או בהעלמת עין באירועי חיכוך.
• הספקת ציוד ותשתיות:   ציוד צבאי, תשתיות וכלי רכב שסופקו למטרות הגנה מרחבית, משמשים למעשה להקמת מיזמים בלתי מורשים, הפגנת נוכחות ואף לפעילות חיכוך עם אוכלוסייה פלסטינית.
• תת-איוש וקושי ראייתי במחוז ש"י: מחסור מתמשך בכוח אדם במחוז ש"י, לצד הימנעות נפגעים פלסטינים מהגשת תלונות בשל חוסר אמון במערכת.

פתרונות אפשריים ומתווה לתיקון

• הפרדת סמכויות והגדרה מחדש של כוחות ההגנה: חידוש ההפרדה בין משימות אכיפת חוק אזרחיות לבין הגנה היקפית, והרחקת גורמים הנמצאים בניגוד עניינים מבצעי מאזורי חיכוך.
• החזרת הכלים המנהליים ועיקרון השוויון: מתן גיבוי משפטי ומערכתי לשימוש בכלים מנהליים ופליליים ללא תלות בזהות המפגע, תוך החלת מדיניות אכיפה שוויונית על בנייה בלתי חוקית  וכנגד כל הפרת חוק.
• חיזוק הבקרה והפיקוח על ציוד ומשאבים: הגברת הפיקוח הצבאי על כלי רכב, ציוד ואמצעים לוגיסטיים המוקצים לכוחות האזוריים כדי למנוע את ניצולם לפעילות בלתי חוקית.
• חיזוק מחוז ש"י והקמת צוותי חקירה מיוחדים: הקצאת תקנים, טכנולוגיה ומשאבים ייעודיים לחקירת פשיעה לאומנית, תוך יצירת מנגנוני דיווח עצמאיים ומאובטחים לאיסוף ראיות בזמן אמת.
• מעורבות פוליטית מזערית: יש למנוע כל השפעה פוליטית על כל הגורמים הרשמיים הפועלים בשטח וכן התווית מדיניות של אפס סובלנות כלפי כל הפרת חוק.