גליון 277, 15 בנובמבר 2026
ממשלת איזנקוט נתניהו עשויה לקבוע את גבולותיה הסופיים של ישראל
צה"ל תקף השבוע בית חולים בעזה; זוהי תקיפה שחוצה את הגבול בין הצורך הדחוף לחסל את אנשי חמאס שהשתתפו בטבח אוקטובר, לבין חובתה של ישראל לא לפגוע באזרחים.
ממשלת נתניהו הביאה את ישראל הערכית, אל סף חורבנה.
ילד בן 13 נהרג. רופא נהרג. עשרים נפצעו.
האם יש לפלסטינים ולישראלים סיכוי חדש, עם ממשלת איזנקוט נתניהו.
לפי הידיעות שבידינו התשובה היא כן.
לפני שלושה חודשים הערכנו כי הבחירות יסתיימו בניצחון הליכוד, או שיהיה לו לפחות גוש חוסם.
היום אנחנו מדווחים בכותרנו הראשית על שיחה קצרה ומהותית בין נתניהו לבין איזנקוט שהתקיימה ביום חמישי במשרד רה"מ.
ב-25 באוקטובר, ערב הבחירות, שוחח ראש מערכת החדשות מאיר ז’ורנו עם מקורבי שני האישים, נתיהו ואיזנקוט, והתברר שהם כבר רוקמים את קווי היסוד המדיניים צבאיים של ממשלתם.
אין כל ערובה שכך אכן יהיה, אבל השיח בין שני הצדדים רציני ומעמיק, והוא מתקדם יותר מכפי שידוע בציבור.
על פי קווי היסוד האמורים, ישראל עשויה והפלסטינים עשויים לראות התחדשות של המו"מ לשלום. קביעת גבולותיה הסופיים של ישראל, כניסת הרשות הפלסטינית לעזה, ופירוק חמאס מנשקו ומשלטונו.
אלה הן הנקודות המרכזיות של קווי היסוד עליהם דיברו מקורבי שני הצדדים, ואותן הבאנו כאן בדיווח בלעדי ב-25 באוקטובר. בעינינו הן אותנטיות וכמובן חשובות ביותר, ואנחנו מביאים אותן לפיכך שוב כאן, וגם במדור יומן:
המתווה לסיום המלחמה של ממשלת איזנקוט נתניהו, שיבוא לביטוי בקווי היסוד של ממשלתם:
סיפוח של הישובים היהודיים ביהודה ושומרון, והקמת גדר בין "פלסטין לישראל";
להערכתנו 2 הצדדים יסכימו לגבי רציפות השטח הפלסטיני שתאפשר לפלסטינים
קיום של חיים לאומיים. המתווה אינו מתאר מהלך של חילופי שטחים.
הכנסת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה; הרשות תתחייב לפרוק את חמאס מנשקו ומשלטונו, וצה"ל ישגיח על המהלך עד להשלמתו.
אם חמאס אכן יפורק מנשקו ומשלטונו, יחל בשלב הבא שיקום הרצועה, ובמהלכו צה"ל ייסוג לרצועת ביטחון שתחזיק כקילומטר משטח הרצועה, ובה לפי ממשלת איזנקוט נתניהו ישראל תישאר גם בהסכם הסופי. להערכתנו שטח רצועת הביטחון יוגדר כשטח הפקר פלסטיני, ויוגדר מעבר חופשי ריבוני בין הרצועה לבין הגדה המערבית; להערכתנו הממשלה החדשה תהפוך את המהלך לישראלי, ותנתק אותו מיוזמת טראמפ; ובד בבד תנסה להימנע מקרע עם ארה"ב.
גדי איזנקוט ובנימין נתניהו מתקדמים במו"מ על הקמת ממשלה, הרבה יותר ממה שעולה מהתבטאויותיהם בציבור. נתניהו שכח את טבעו כאגואיסט פוליטי מושלם, שמתעניין בעיקר באינטרס שלו, והוא ממלא מאז שהגיעו תוצאות הבחירות את הזירה הפוליטית בזעקות שבר על הצורך של ישראל באחדות; ארבע שנים נתניהו פילג ושיסע את הציבור עם קנאי הליכוד ועם הכהניסטים, שהביאו ביחד את ישראל אל סף חורבן, בלי לראות ממטר את האינטרס הציבורי, ובוודאי לא את מיליוני הישראלים המודאגים שמחו נגדו בקפלן. עכשיו הוא צריך אחדות, אז ישראל צריכה אחדות. בחושיו הפוליטיים הוא יודע שזה גם נכון.
איזנקוט שאין לו כל ממשלה בעלת תוקף, ממשיך לשחק מול חיזורי נתניהו את הקשה להשגה ומשתמש באיום של ממשלה עם המפלגות הערביות, כדי למתוח אותו עוד קצת. בינתיים איזנקוט השיג שנה שלישית כראש ממשלה, עוד לפני שפתח את הפה. השאלה היא היכן החבל התיאטרלי שמשמש את איזנקוט עלול להיקרע. להערכתנו נתניהו מעוניין להשיג במהלך שנת כהונתו כראש ממשלה עסקת טיעון, ולשוב לממשלת איזנקוט, כשר ביטחון/חוץ/אוצר. זאת הסיבה שאיזנקוט יכול להיות תיאטרלי, ועדין החבל לא נקרע. כי נתניהו זקוק לחבל מאוד שכן מדובר בהשלמת מסכת חייו הפוליטית, כולל שחרור ממשפטו.
כך עשויה להיראות ממשלת איזנקוט נתניהו:
לפני כחודש פרסם מאיר ז’ורנו ראש מערכת החדשות, את קווי היסוד המדיניים צבאיים של ממשלת איזנקוט נתניהו. ר’ הרחבה על התוכנית היום שוב במאמר המערכת.
מקור מדיני בכיר מסר כי גורמים מרכזיים בגוש השינוי יודעים שהמהלך הטורקי היה מהלך מהותי, בעל תוצאות מהותיות, ולא מהלך קטן, צדדי, חסר חשיבות כפי שמנסים כעת לתארו. למרות שהם יודעים, כך עולה מדבריו, הם לא פועלים על פי המידע שבידיהם, למשל להבהיר חד משמעית כי לא ישתפו כל פעולה עם המפלגות הערביות עד שתמונת הטיית הבחירות 2026 תתבהר במלואה; אלא שהם פועלים על פי הצורך הפוליטי להקים ממשלה, והצורך הפוליטי מדיני לנסות בעתיד להתפייס עם טורקיה. פרשנות: טורקיה חצתה את הרוביקון, ופעולותיה נגד ישראל, למשל האיום בהשמדה, וכעת הניסיון לקעקע את ישראל כמדינה יהודית וכביתו הלאומי של העם היהודי, באמצעות העמדת לאום נגדי בעל אפשרויות שלטוניות, מול הלאום היהודי, אינן יכולות להיגמר בפשרה מדינית עם המשטר הטורקי הנוכחי. על ישראל לפעול בשיח עם הצבא הטורקי, כדי למנוע התנגשות צבאית בין המדינות, בהתאם לחוקה הטורקית שמחייבת את צבא טורקיה לפעול נגד כל ערעור של ביטחונה של טורקיה,; ישראל צריכה לחכות לסילוקו של ארדואן, ולעליית משטר פוליטי טורקי שישנה את תפישות היסוד הטורקיות כלפי ישראל, למשל את ההשקפה האסלאמית קיצונית שכופרת בזכויותיה הלאומיות היסטוריות מדיניות של ישראל. פרשנות: אחת התפישות שהניעו את טורקיה למהלך הנוכחי, הוא כוונתה להפוך את המזה"ת לאימפריה אסלאמית קיצונית, שאפיונה הפוליטי לאומי לא יהיה ערבי, אלא יהיה מוסלמי קיצוני אדוק. לשם כך טורקיה ואיראן מנסות כעת להרחיב את היקפו של המזה"ת, אל מחוץ לעולם הערבי, לעבר המזרח ולכלול במזה"ת מדינות לא ערביות כפקיסטן אפגניסטן, טורקמניסטן ועוד.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לטורקיה יש בלב ירושלים קונסוליה שפועלת באופן מהותי ברשות הפלסטינית, ובכך מאפשרת עקרונית העברה של מידע וכסף בין הטריטוריות הפלסטיניות לבין שטחי מדינת ישראל. בשבוע שעבר וגם בעבר, דיווחנו על הניסיונות של טורקיה לגייס פלסטינים בעיקר מירושלים, ללמוד בקפריסין הטורקית (ר' התמונה המצורפת). נאמר כי טורקיה מגייסת מבין הסטודנטים הללו שעוברים ללמוד בקפריסין, מנהיגות אשר מקבלת תשלום עבור צירופם של סטודנטים פלסטינים נוספים רבים ככל האפשר לתוכנית. הסטודנטים הללו מירושלים נושאים תעודות זהות כחולות, והם רשאים לנוע בישראל, ויכולים באופן עקרוני להעביר אישית כסף מזומן ומידע בתוך מדינת ישראל. איננו יודעים אם סטודנטים בתוכנית הלימודים הטורקית האמורה, הם אשר העבירו כסף מטורקיה למפלגות ערביות למען המטרה האמורה. תנועה חופשית כזאת לא מתאפשרת לפלסטינים מהטריטוריות הפלסטיניות. נדגיש כי על פי מקור מדיני בכיר, טורקיה העבירה את הכסף (שנתרם על ידי קטאר), לידי מפלגות ערביות, וטורקיה, היא אשר הובילה את המהלך, ואילו קטאר השתתפה בו כמקור מימון.
בשבוע שעבר ציינו כי המהלך הטורקי הוא בבחינת 7 באוקטובר נוסף על המקורי; בהקשר הזה צריך לומר כי כמו ב-7 באוקטובר המקורי, אשר התרחש בשל כשליה ומחדליה של ממשלת הקנאים הנוכחית, כך גם 7 באוקטובר הנוכחי הטורקי-פלסטיני, הוא באחריותה ובאחריות מנגנוני הביטחון של ישראל, המוסד, המשטרה, השב"כ; בגלל שכל המערכת הפוליטית הישראלית המפלגתית רואה את ההתרחשויות דרך הפריזמה הפוליטית שלה, ולא באופן ענייני, וכך גם נבנו מערכות הביטחון (למעט צה"ל) אין כרגע אפשרות אמיתית לחקור את הפרשה, ואין אפשרות לדווח על כל פרטיה ומשמעויותיה, באופן שציבור ישראלי חוצה מחנות יאמין לדיווחים. מאחר שאין בישראל עיתונות בלתי תלויה, ועניינית, או לפחות אין בישראל עיתונות אשר זוכה לאמון כעניינית וכבלתי מוטית פוליטית למפרע, גם העיתונות הישראלית ככלל (אשר יש בו יוצאים מהכלל) אינה יכולה לתאר את הפרשה ואת משמעויותיה בדיווחים שיזכו לאמון חוצה מחנות.
בגוש השינוי יודעים, שפלסטינים ישראליים שיתפו פעולה עם טורקיה. בגוש יודעים שהתוצאה הייתה מהותית, וכתוצאה מהפעולה הוכפל כוחו של הציבור הפלסטיני ערבי בישראל מ-10 מנדטים, ל-19. בגוש יודעים כי המדינה שהובילה את המזימה היא טורקיה, ואילו קטאר סיפקה את המזומנים. הרשות הפלסטינית לפי מקור ערבי, העריכה שמהלך לקעקוע צביונה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, יתרחש, והיא הרחיקה עצמה מכל חשד. למשל הרשות לא חידשה את פעולת הוועדה לאינטראקציה עם ישראלים, אחרי שמוחמד אל מדני פרש מתפקידו, לפני כמה שנים. המקור הערבי מסר כי לא הועבר כסף מהרשות הפלסטינית, למפלגות הערביות בישראל, והרשות תוכל להוכיח את הדבר. לאחרונה דיווחנו כי הנהגת הרשות החליטה ללכת עם ישראל, אל עבר כינונו של ציר ערבי פלסטיני ישראלי מצרי, במזרח התיכון אליו עשויה להצטרף גם סעודיה. איננו יודעים את המהלך הזה, נועד כדי להקדים את פעולותיה טורקיה בבחירות, ואם הוא נועד להבהיר שהרשות הפלסטינית אינה משתפת פעולה עם טורקיה, ובוחרת לשתף פעולה עם ישראל.
פרשנות ודיווח הזירה העיתונאית
החשדות להטיה קהילתית לאומית של מערכת הבחירות, מחייבת ערכית את המפלגות הגדולות להימנע מכל מגע פוליטי עם המפלגות הערביות עד לבירור החשדות. אם החשדות יהפכו לכתבי אישום, שיבטאו מעורבות המונים במזימה לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שאלת האזרחות הישראלית של תושבי המדינה הפלסטינים, תחזור לזירת הסכסוך הישראלי פלסטיני ולמו"מ לשלום עם הנציגות החוקית של העם הפלסטיני, אש"פ; ר' היום בסיפור המרכזי את הערכתנו כי לא יהיה במציאות כזאת מנוס מהחלפת אזרחויות בין היהודים תושבי יהודה ושומרון שיהיו אזרחי ישראל ותושבי פלסטין, לבין תושבי ישראל הפלסטינים, שיהיו אזרחי פלסטין.
יתכן שהמערכת הפוליטית המפלגתית של ישראל, שכבר הבהירה בשנים האחרונות, כי אין בה שיקולים ענייניים, אינה יכולה עוד לפתור שאלות כה מהותיות, כאשר היא כלואה בעמדות יסוד נוקשות. כך הביאה ממשלת הקנאים של בנימין נתניהו את 7 באוקטובר. כך היא מביאה כעת על פי החשד, 7 באוקטובר נוסף, לא פחות מסוכן לקיומה של ישראל. בשתי הפעמים, היה מחדל עמוק ומהותי של מערכת הביטחון והממשל. איך לא הבחינו בפעולתה של טורקיה, בכל תחומי החיים המשותפים של ישראל-פלסטינים, ואיך לא עצרו אותה?
הפעם לא מדובר בידיעות מאת מקורות אזרחיים/ביטחוניים ואחרים; הפעם זהו מכתב מהשופט סולברג לראש השב"כ זיני: "לחקור חשדות חמורים לשוחד בחירות".
גם על אימון של קבוצות צבאיות של ארגון חמאס, דיווחנו כאן כמה פעמים, לאחרונה דיווחנו כי מפקדם העליון של כוחות חמאס בטורקיה, חליל אל חיא, נמצא בטורקיה, ומשגיח על אימוני הטרוריסטים הפלסטינים מקרוב. אנשי חמאס מתאמנים בטורקיה בקבוצות קטנות, כדי לא לבלוט לעיני מפקדי הצבא הטורקי, שמחויבים מכוח החוקה למנוע כל דבר שעלול לדרדר את ביטחון המדינה הטורקית.
ר' היום בסיפור המרכזי הערכתנו כי אם תוכח המזימה הפלסטינית-טורקית, שאלת האזרחות הישראלית של תושבי ישראל הפלסטינים, תחזור לדיונים בזירת המו"מ לשלום עם אש"פ, אם וכאשר הדיונים יחודשו.
פרטי המתווה לסיום המלחמה של ממשלת אייזנקוט נתניהו, שייבואו לביטוי בקווי היסוד של ממשלתם:
שני דברים עיקריים אמר הנשיא המצרי א-סיסי, בטקס לציון 53 שנים למלחמת יום הכיפורים. הראשון: אין פנינו למלחמה עם ישראל. השני: מה שסעודיה תרצה שנעשה, נעשה (בהקשר למלחמתה עם החותים). בכך חשף הנשיא המצרי שני היבטים של המהלך החדש במזרח התיכון הערבי ישראלי אשר אותו חשפנו כאן בלעדית: האחד, הוא בעצם מאשר את הדיווח שלנו על היוזמה (שהתחילה ברמאללה), לכונן ציר ערבי עם ישראל, כנגד הציר האיראני טורקי שרוצה מזה"ת אסלאמי שמתקיים על חוקי השריעה. הנשיא המצרי מאשר בכך גם את דיווחנו כי מצרים מתואמת עם רמאללה, שכן מסרנו בדיווח האמור, כי גם סעודיה עשויה לחשב מחדש את המסלול עליו חתמה עם טורקיה, ולחזור לציר הישראלי ערבי המוצע. סעודיה אכן מחשבת, אם כי היא מציבה תנאים, ובראשם חידוש המו"מ עם הפלסטינים.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
מצרים לא הייתה זקוקה לדיווח עיתונאי, לגבי הברית החשאית שנרקמת בין איראן לבין טורקיה, ברית אשר בכוונתה לקדם במזה"ת את המשנה הסדורה של האחים המוסלמים, ושל הזרמים השיעים; מצרים עוקבת מזה זמן בדאגה ובזעם אחרי התבססותה של קהילת האחים המוסלמים בטורקיה, קהילה שזוכה שם למושב נוח לרבות לשידורי טלוויזיה קהילתיים.
אחרי הכתף הקרה שסעודיה ספגה בדבריה של טורקיה כי לא תשתתף בהתקפה על החותים, אבל תסתפק בהגנה אווירית, שמשמעותה דריסת רגל צבאית בסעודיה, מול האפשרות שהאיום האיראני יתממש והחותים יפגעו באורח אנוש בתעשיית הנפט הסעודית; הממשל הסעודי פותח לפיכך שוב לאחרונה חלון לכינונו של ציר ערבי עם ישראל, וכפי שדיווחנו כאן הסעודי מעמיד לכך תנאים: התקדמות בתהליך השלום עם הפלסטינים (נוסח שמתואם עם הפלסטינים להערכתנו, שמבקשים לכונן את הציר למען הקמת מדינה פלסטינית, ולמען ביטחונה וקיומה במזרח התיכון החדש של טורקיה ואיראן).
מי שעומדת, אולי ללא ידיעתה המלאה, כמכשול לכינונו של ציר היסטורי ערבי ישראלי במזרח התיכון, שבכוחו יהיה להפוך את האזור למוקד של טכנולוגיה, ויוציאו ממסכת המלחמות האינסופית, היא ארה"ב, שזקוקה לטורקיה כדי שתוציא בשבילה את הערמונים מהאש של המזרח התיכון המטורף. אולי טראמפ לא שם לב, שטורקיה היא זאת שמלבה את האש עם איראן, בדרכן לחדש את האימפריות הישנות, ר' דיווחנו בכותרת על הרכש הצבאי הטורקי החדש שיגדיל את הוצאותיה של טורקיה על רכש אמל"ח ב-229%, הרבה יותר מרוב מדינות אירופה ביחד. טורקיה לא מכינה את כל הטוב הזה כדי לחלץ את ארה"ב מהתסבוכת ארוכת השנים במזרח התיכון, להערכתנו אפילו להיפך מכך.
מקור מקורב למועמד ישר לראש ממשלה, גדי איזנקוט, אמר כי איזנקוט יקדם את הציר הערבי-ישראלי אם ייבחר לראש ממשלה. האם הוא יצליח לשכך את טירוף המערכות הניאו פשיסטי שפקד את ישראל בעקבות 7 באוקטובר? (מהלך רגשי נפשי לאומי לאומני די מובן כמובן, לנוכח צימאון הדם של חמאס ושותפיו והטבח). איננו יודעים. ישראל שקועה עמוק בתהום הנפשי הזה. ועליה לאזור כוחות נפש וחברה ותרבות עצומים, כדי להיחלץ מהתהום הזה.
הפלסטינים שהתניעו את המהלך לכינון הציר הערבי ישראלי באמצעות הדלפה לעיתוננו, מפחדים כעת מהצל של עצמם: מתגובת ארה"ב, מתגובת ישראל, מתגובת טורקיה, ואפילו מתגובת מצרים סעודיה ומדינות המפרץ אם המהלך ייכשל. זאת להערכתנו סיבה נוספת שנתניהו לא מגיב ומתעלם מהפלסטינים; הוא ושותפיו ישמחו לראות את הרשות הפלסטינית מתרסקת, ויעודדו את המגמה (בעיקר כאשר המחיר זעום: התעלמות מרמאללה וזהו). אם כי נדמה לנו שישראל של נתניהו לא ערה למה שעלול להתפתח במקומה; ר' על כך דיווחנו על הסכנה לאינתיפאדה 3, בגיליוננו 272 מהשבוע שעבר, ועל מדינה זרה, שמזרימה לגדה המערבית נשק בדרכים מתוחכמות, וכנראה מממנת פעילים פלסטיניים חופשיים במטרה להניע נגד ישראל, אינתיפאדה שלישית.
על האיום האיראני על סעודיה, בשיטת המקל והגזר, שאם לא תתיישר החותים עלולים להשמיד את תעשיית הנפט שלה, ר' היום בסיפור המרכזי.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
החשד התעורר לפני כחצי שנה. בעקבות החשד התגלה לכאורה כי כוח של צה"ל הבריח אמצעי לחימה לחמאס. בעקבות האירוע נחקרו קצינים ונגדים בגדוד; במהלך החקירה הושעו כמה קצינים ונגדים, והגדוד הועבר מגזרת עזה לאזור אחר. שני גופים יכולים לקיים חקירה של חיילי צה"ל, האחד הוא המשטרה הצבאית, מצ"ח, והשני הוא שב"כ; הגוף הראשון מופקד על חקירות פליליות, ושב"כ מופקד על חקירה של עבירות ביטחון אשר החמורה שבהן היא בגידה.
בסוף השבוע שעבר אמר יורש העצר הסעודי כי עמדות סעודיה לגבי הקמת מדינה פלסטינית נשארות כשהיו, "הממלכה לא תפסיק את פועלה" להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. הסעודי אמר את הדברים זמן קצר אחרי שכרת ברית הגנה עם טורקיה ועם פקיסטן, בחודש אוגוסט השנה. פרשנות: ברור כי סעודיה משאירה בכך פתח, להסכם עם ישראל, על אף ש"סגרה הסכם" עם טורקיה לפני כחודשיים; וברור כי הסכם עם ישראל, אינו יכול להתקיים לצד הסכם עם המדינות שמקימות את הציר האסלמי, קרי טורקיה ופקיסטן (ומאחורי הקלעים גם איראן); שהרי השראתו של הציר תהיה ממדיניות הנשיא ארדואן שקורא להשמדת ישראל.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
צריך לזכור שהרמז הסעודי מגיע אחרי שברית ההגנה עם טורקיה ופקיסטן התגלתה כברית ריקה מתוכן, אחרי שסעודיה הותקפה לאחרונה על ידי החותים/איראן.
בעבר דיווחנו פעמים רבות על הברית החשאית בין איראן לבין טורקיה, להקמת הציר האסלאמי במזרח התיכון; אי התערבותה של טורקיה למען סעודיה (למעט מהשפה ולחוץ), מבהירה פעם נוספת שהציר השיעי סוני איראני טורקי ממשיך להתרקם בחשאי.
נאט"ו לא רואה זאת. צרפת אינה רואה זאת. ובעיקר הנשיא דונלד טראמפ אינו רואה את התפרצות הר הגעש הצפויה כאשר הציר האסלמי קיצוני יוקם באופן גלוי, וירצה להוות את הקוטב השלישי של העולם המדיני הדו קוטבי הנוכחי. הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לשאוף שטורקיה תוציא בשבילו בעתיד את הערמונים מהאש במזרח התיכון.
וישראל? כרגיל ישראל שבויה בקונספציה, ועיוורת למהלך שיכריע את גורלה, אם לא תיערך אליו כראוי (אבל ישראל אינה יכולה להיערך למהלך כי היא עדין במלחמה, וצה"ל נלחם, ואינו פנוי לבניין כוחו מחדש לקראת המערכה הצפויה עם האסלאם הקיצוני).
הרשות הפלסטינית מנסה להעיר את עצמה מחוסר האונים ואזלת היד שמאפיינים אותה מאז ומתמיד. אפילו את היוזמה המהפכנית שהיא עומדת מאחוריה, להקמת ציר ערבי-ישראלי במזה"ת כנגד הציר הטורקי איראני, היא אינה מפרסמת בתפוצת המונים, אלא מוציאה אותה כגנבים בלילה: בלי לאשר אותה: הרשות מנסה בחודש האחרון מאז פרסמנו את הדבר, להבין מהן התגובות; אם ישראל תמשיך לבוז לה בהתעלמות, רמאללה תכחיש שזוהי יוזמתה. בהקשר הזה צריך לומר, שלהערכתנו התגובה הסעודית עודדה במעט את הפלסטינים המבוהלים.
ישראל של בנימין נתניהו מכירה היטב את האימה בה נתונה רמאללה באופן קבוע (אימה מעצמה ממעשיה וממדיניותה בראש ובראשנה) ויודעת שאם היא תמשיך להתעלם ולבוז לרמאללה, היוזמה הזאת תתפוגג כפי שעלתה, בקול ענות חלושה. מדוע ישראל רוצה שיוזמת ציר ישראלי ערבי תתפוגג? צריך לשאול אותה, את התימהונית.
וצריך לומר על מצרים כי ההכרעה בהנהגתה נפלה, והיא בוחרת במעשיה האחרונים ובתיאום ההדוק עם רמאללה, בציר ערבי עם ישראל, על פני ציר עם טורקיה; אימוץ האסלאם הקיצוני בטורקיה, הבהיר למצרים כי זהו אותו אסלאם קיצוני של האחים המוסלמים, שמאיים על המשטר במצרים, ואשר בעבר כבר הכריע את משטרו של מובראק בקלפיות, וייתכן כי מהפכת האסלאם הקיצוני חוזרת כדי לסלקו מהשלטון. מצרים זועמת על טורקיה שמשמשת אכסנייה נוחה, כולל שידורי טלוויזיה קהילתיים, לאחים המוסלמים שנמלטו ממצרים. גם מצרים לא תודה בהכרעתה, עד שישראל תעמוד בתנאי המדינות הערביות, לרבות רמאללה; או לפחות תכנס למו"מ משמעותי על כך. בהקשר הזה נאמר, כי עסקת טיעון עם בנימין נתניהו, תאפשר לו אולי להיות המדינאי שאוהדיו סבורים שהוא, ולחלץ את ישראל מהמלחמה הנוכחית, ובאותה עת מהמלחמה הצפויה עם הציר הטורקי- איראני, ולהכין את צה"ל לאתגרים, ובהם אתגרי החופים והים מול טורקיה.
כוח ההרתעה הישראלי גדל מאז 7 באוקטובר, ועוצמת האש שבחלקים גדולים ממנה היא פרי של פיתוחים טכנולוגיים ישראליים, הם סימנים שבמאזן ההצלחות במלחמה, ישראל מובילה על איראן ועל הציר האסלמו נאצי שיצא ב-7 באוקטובר להשמידה; עם זאת במובנים פנים ישראליים שמחייבים משחר ההיסטוריה הישראלית המודרנית להכריע את האויב כדי שיזכור את תבוסתו במשך שנים רבות, ישראל לא ניצחה במלחמה עם איראן. היה טוב אם ישראל הייתה משמידה כבר בינואר 2024, כשחמאס הוכרע וכל העולם היה לצידה, את מערכות הפקת הנפט והגז האיראניות, לרבות החרבת האי חארג', והטלת מצור ימי ואווירי כל-ישראלי על איראן, עד שתשחרר את הגרעין האיראני לרבות האורניום שהעשירה. אבל ישראל לא עשתה זאת, ואפשרה לטורקיה להיכנס לזירה ולפתוח עם איראן בתהליך של הקמת הציר המדיני האסלמו נאצי שחותר למשול במזה"ת, ומאיים בהשמדה. הטיעון שאיראן לא הובסה ויש להביסה עשוי לשמש את הממשלה, כשהיא חותרת לקיים מלחמה אינסופית, אבל להערכתנו אין עוד דרך להכריע את איראן בסיבוב הזה. ראשית, טורקיה שומרת על האינטרס האיראני, בחשאי, כשהיא מתעתעת בנשיא ארה"ב ובאירופה; אחת הדרכים לתעתע באירופה היא להדגיש את חיוניותה במערך הצבאי של נאט"ו בעיקר עכשיו כאשר רוסיה מאיימת על אנגליה. ההשקפה האסלאמית הצבאית הטורקית איראנית, מנוגדת בעליל להשקפות הצבאיות האירופיות שבבסיסן לקחי מלחמת העולם השנייה וחובת המתינות. את חובת המתינות הטורקית שחיברה את טורקיה במידה מסוימת לאירופה, ואת אמנת אתא טורק שהביעה אותה, זנח הנשיא ארדואן זה מכבר כשהפך לסלאח א-דין מודרני שחולם על קרב חיטין משלים (לשם כך הוא מנהל רומן עם הציר הסיני רוסי שקרוב אליו תרבותית ואידאולוגית). ארדואן יוכל לקבל אותו מישראל רק אם צה"ל יקדיש את השנים הבאות לבנות מחדש את כוחו עם 9000 טנקים חדישים, ועם הכשרות של בנות וחרדים, עם סגירת הגבול מאילת לצמח, בלי להזניח את רמת הגולן ומפגש הגבולות, ועם חיל חופים שיתכונן לקבל את פני ארמדת הנחתות הטורקית ואולי אף את פני החלום הסיני החדש להחליק אוניות במהירות לאגן הים התיכון באמצעות ברית הנמלים שיש לסין עם מצרים, עם טורקיה (וגם עם ישראל שצריכה להערכתנו לפתוח כעת בהליך סילוקה של סין מהנמל בחיפה ומהעבודות על נמל אשדוד. לבהירות המדינית יהיה להערכתנו תפקיד מכריע במלחמה נגד ציוויליזציות מתעתעות כציר הטורקי והציר הסיני). שנית, ישראל הכפיפה את עצמתה לנשיא דונלד טראמפ, ומדובר באדם שהביטוי משענת קנה רצוץ יושבת עליו כמו חליפה בהזמנה; טראמפ לא יכול וכנראה גם לא רוצה להכניע את איראן. הכרעת איראן או כריתת הסכם גרעין איתה חיוניים לקיומה של ישראל. במובן הזה למו"מ הישיר שקיימה ישראל עם איראן לפני כשבועיים, בתיווך קטאר, לגבי רכס עלי טאהר, יש משמעות מדינית עמוקה; אבל ממשלת ישראל לא חשפה את המו"מ ואת תוצאותיו (חיילים שוחררו בבונקר, צה"ל פוצץ את הרכס); ובכך היא מאריכה שוב את המלחמה; במקום להשתמש בחלון שנפתח, כדי לסיים את המלחמה, ולהתפנות לבנות את צה"ל, חזק ובטוח בעצמו, לפחות כמו שהיה החל מ-8 באוקטובר 2023. בשנה הבאה, וכדי להדגיש את תפקידו של צה"ל בהצלת ישראל שממשיכה גם עכשיו ליפול לתהום הסיאוב והשחיתות החברתיים תרבותיים פוליטיים, נשקול לבחור ברב אלוף הרצי הלוי לאיש השנה של עיתוננו, על שהביא את צה"ל למלוא עוצמתו זמן קצר אחרי שנפל לתהום שנכרתה לו עד כה פעמיים במהלך ההיסטוריה הצבאית הישראלית 1973, 2023. בחירת רב אלוף אייל זמיר לאיש השנה 2026 והערכתו של רב אלוף הרצי הלוי, עשויים לחסוך מכולנו את התיעוד של ההפתעה האסלמו נאצית הבאה בהנהגת טורקיה איראן ופקיסטן. הדבר תלוי כמובן גם בכינונו של הציר הערבי הישראלי שהגתה רמאללה, ועליו דיווחנו כאן; הרחבה נוספת על הציר הערבי ישראלי אפשר לקרוא היום שוב ביומן ובמאמר המערכת.
פרטי המתווה לסיום המלחמה של ממשלת אייזנקוט נתניהו, שייבואו לביטוי בקווי היסוד של ממשלתם:
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il