מאת מערכת הזירה העיתונאית

המציאות בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה, נשארה גם עכשיו, אחרי "התגמשות" חמאס, בדיוק כפי שהייתה ב-28 באפריל, כאשר דיווחנו כאן בלעדית (ר' גיליון 144) כי ישראל וחמאס מסכימים לערפל את הסכם הפסקת האש, באופן שההסכם יביע את הפסקת המלחמה דה פקטו, אבל יביע את המשכה דה יורה.

גם עכשיו השינוי בשני הצדדים, הוא על הנייר בלבד; השינוי נשאר רק על הנייר, בגלל התערבותה של ארה"ב באופן שגוי במו"מ פעמיים מאז 28 באפריל, כאשר ישראל וחמאס כבר הסכימו לערפל את סעיף הפסקת המלחמה באופן שיביע כאמור את הפסקת המלחמה דה פקטו, אבל יביע גם את המשכה דה יורה.

הפעם הראשונה בה התערבה לכאורה ארה"ב התפרסמה בסעודיה; לפי הדיווח האמור בסעודיה, ארה"ב התכוונה לתת לחמאס ערבות להפסקת המלחמה. תגובת נתניהו הייתה כבר ביום הפרסום, יום שבת, והוא נסוג מכל הסכמה שהייתה לו עם חמאס לגבי ערפול הסעיף על הפסקת המלחמה.

בפעם השנייה בה הייתה התערבות אמריקאית, מתוך כוונה או מתוך שגיאה, הייתה כאשר הנשיא בידן פרסם את המתווה הישראלי; בעת שהגיש את הסעיפים, הדגיש הנשיא בידן כי גם אם המו"מ בשלב השני, לא יוליד הסכם, גם אז המו"מ יימשך. ישראל מיהרה להבהיר כי היא לא תסכים להפסקת המלחמה, וחמאס רשם לעצמו את הסעיף של בידן, והעלה אותו השבוע. איך העלה? הנה ההסבר:

בשבוע שעבר פרסמנו כאן בלעדית כי מאחורי הקלעים נתניהו מנהל מגעים עם הרשות הפלסטינית, והוא התיר לה לתרגל את קבלת המעברים ואת השלטון האזרחי בעזה. כן דיווחנו כי כבר החלו התנגשויות בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית בעזה, וכי חמאס עצר מספר לא ידוע של אנשי הרשות הפלסטינית בעזה.

פרסום הידיעה הבהיל את חמאס, אשר לפי מקור פלסטיני אמין "הוא פוחד משליטה של הרשות הפלסטינית בעזה יותר מאשר הוא מפחד מצה"ל". תגובת חמאס על האפשרות שהרשות תקבל את השליטה במעברים ובעזה, הייתה מיידית: הוא הכריז שהוא מקבל את המתווה של בידן (שוב), אבל הפעם ההסכמה שלו לוותה בכך שהוא ויתר על סעיף של הפסקת המלחמה; מצד שני, חמאס מתעקש עכשיו על סעיף אחר, אשר משמעותו היא זהה: הפסקת המלחמה דה פקטו: חמאס דורש כי ההתחייבות של בידן בעת שפרסם את המתווה, ולפיה גם אם המו"מ לא יצליח, עדין הוא יימשך, וכל עוד המו"מ נמשך, ישראל לא יכולה לחזור למלחמה: חמאס דורש שההתחייבות הזאת תבוא לביטוי בהסכם. במילים אחרות חמאס דורש עכשיו מו"מ נצחי, במקום את הפסקת המלחמה; ובמובן המעשי, שתי הדרישות – זהות.

לפי תגובת המשלחת הישראלית לקטאר, המשלחת קלטה מיד כי חמאס מתעתע בישראל, ממש כמו שבנימין נתניהו לדעת גורם בכיר בפתח, מתעתע ברשות הפלסטינית. המקור אמר לנו השבוע "נתניהו שקרן", והבהיר בכך את חוסר האמון המוחלט שיש לפתח בבנימין נתניהו. הכעס נובע כמובן מכך שכעת חוששים בפתח וברשות הפלסטינית, כי ההיתר שנתן נתניהו לרשות הפלסטינית לתרגל את קבלת המעברים והשליטה האזרחית ברצועת עזה, הוא אך מנוף ללחוץ על חמאס, ואין כאן כל הגות על שותפות מדינית.

כעת הניסיון לגבש נוסח שיתקבל על ידי שני הצדדים, נמשך. הסעיפים הנוספים שחמאס דורש בשלב הזה, בנוסף על הסעיפים אותם פרסמנו בחודשים האחרונים הם: שוב: סעיף "שקט בר קיימא", ובז'אנר הנוכחי מדובר בהפסקת המלחמה בדמות מו"מ נצחי. הסעיף השני, מתייחס לפרסום כי הרשות הפלסטינית מתרגלת את תפיסת המעברים והשלטון, וחמאס דורש שוב נסיגה ישראלית מגבול מצרים, קרי מציר פילדלפי, וממעבר רפיח. הדרישה הזאת מתייחסת גם לאפשרות שפרסמנו לפיה מצרים תהיה אחת המדינות "החונכות" של הרשות הפלסטינית (עם קטאר). בהקשר הזה, התגובה המהירה של חמאס עלולה להביא לנסיגה מהירה נוספת של מצרים מהתפקיד שישראל וארה"ב ייעדו לה. קשה להניח שמצרים תסכים להיכנס לעזה ללא הסכמת חמאס.