מקור ישראלי מסר כי נתניהו מתכוון ליזום בחירות חדשות במידה שישראל אכן תחתום על הסכם אזורי להפסקת אש (ר' פרטי ההסכם המתגבש בכתבה הראשית). המהלך של נתניהו נובע מההנחה שבן גביר וסמוטריץ' לא יסכימו לקבל את ההסכם, בכמה סעיפים, ובהם הדיון בנוגע לחונכות של קטאר ומצרים לרשות הפלסטינית לקראת כניסתה בעתיד כשלטון המרכזי ברצועת עזה. ההנחה של נתניהו היא שאם הוא ייקח את היוזמה לידיו, וייעתר לדרישה הציבורית לבחירות, הוא עשוי לחזור על ההצלחה שהייתה לו בשנת 2012 כאשר יזם את הקדמת החירות תחת הנימוק כי "המהלך נדרש לאור האתגרים מולה ניצבת ישראל"; בבחירות שהיו בראשית שנת 2013, אכן זכה נתניהו שוב, ומונה לראש ממשלה. נתניהו ישתמש להערכתנו בדרישה הציבורית המתרחבת להקדמת הבחירות, כאשר הוא מחזיק, אם יחזיק, הסכם אזורי חתום להפסקת אש ולסיומה המעשי של המלחמה, כדי לזכות שוב בתמיכה רחבה. כן הוא ישתמש להערכתנו בתגובה החיובית הצפויה להחלטתו להקדים את הבחירות, כדי לחמוק מכינונה של ועדת חקירה ממלכתית; ככל הנראה נתניהו ילווה את המהלך להקדמת הבחירות, בחידוש של חקירת מבקר המדינה לגבי האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, כמו גם בהעמקת התחקיר של צה"ל; יתכן שהוא אף ידרוש את העמקת התחקיר הצבאי, מאת רמטכ"ל חדש, אשר הוא, נתניהו, כשר הביטחון החדש שיחליף את יואב גלנט, ימנה בעצמו. מקור בסביבתו של שר הביטחון גלנט, אמר לנו כבר לפני כשלושה שבועות, כי גלנט נערך לפיטוריו, והוא כבר מכין את תגובתו למהלך הצפוי של נתניהו כלפיו. מצד שני, אם לנתניהו לא תהיה ברירה, הוא יחתור להקים ועדת חקירה פרלמנטרית אשר עליה תהיה לו השפעה פוליטית. מהלך של הקדמת הבחירות עשוי להבטיח לנתניהו את תמיכת החרדים, במידה שיגיע איתם להסכמה על חוק גיוס מרוכך; הוא עשוי לזכות גם בתמיכת ש"ס (לפחות על הנייר) אם יעניק לדרעי את חוק הרבנים (ר' דרעי וחוק הרבנים היום במאמר המערכת). להערכתנו דרעי יודע על כוונת נתניהו ליזום בחירות אחרי הפסקת האש, והוא מבין שראש הממשלה יעשה כל מאמץ להעביר את חוק הרבנים, כדי לזכות בתמיכת ש"ס. זאת הסיבה שדרעי הבליג על כשלונו של נתניהו להעביר בשבוע שעבר את חוק הרבנים. דרעי סבור להערכתנו שעדין יש לכך סיכוי. לגבי תמיכת ש"ס למפרע בבנימין נתניהו בבחירות שייזום נתניהו, הסיכוי לכך קלוש. דרעי מבין את השינוי שהמלחמה גרמה במערכת הפוליטית, והוא יתיישר לפי השינוי הזה, אחרי שישלים את ניתוחו.
מקור חרדי בכיר אמר לנו בסוף השבוע שעבר כי חוק הרבנים שדרעי דורש, הוא צעד רב תכליתי להתמודדות עם המציאות הפוליטית החדשה שתשרור בישראל: "כולם בציבור החרדי סבורים כי הממשלה הבאה תהיה בלי חרדים, ואריה דרעי נערך לתקופה הזאת"
המטרה הראשונה של דרעי על פי המקור, היא להחליש את מועצת חכמי התורה של ש"ס, באמצעות בחירת רבני ערים ושכונות והכנסתם לעולם התורה של ש"ס; המהלך יעניק השפעה תורנית פוליטית למאות רבנים, ויאזן בין מרכז כובד חדש רחב ומבוזר, למרכז הכובד הרוחני של מועצת חכמי התורה שהקים הרב עובדיה יוסף, ואשר בראשו עמד עד יום פטירתו. המהלך נועד גם להחליש את השפעתה של משפחת הרב עובדיה יוסף במועצת החכמים, ואת הביקורת שהיא עלולה למתוח על מהלכיו במלחמה; התכלית הזאת מצביעה להערכתנו על כך שדרעי הכריע כי ש"ס תתמוך למשרת הרב הראשי לישראל באחיו הרב יהודה דרעי, ולא במקורבו, האדם אשר הכניס אותו לש"ס, בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב דוד יוסף; ע"פ הערכתנו זו, דרעי אף ימנע את מינויו של הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, לכשיפרוש ממשרת הרב הראשי, לראש מועצת החכמים של ש"ס, תפקיד אשר בו נשא אביו הרב עובדיה יוסף עד יום פטירתו. מקור מקורב לרב דוד יוסף אמר לנו כי הרב ימשיך את המרוץ לרב הראשי לישראל בין אם ש"ס תתמוך בו ובין אם לא. כן אמר כי "השמועה אומרת שאריה דרעי פועל למען אחיו".
האם הציבור של ש"ס ישתף פעולה עם אריה דרעי? התשובה טמונה להערכתנו בהכרה הפוליטית: הרב עובדיה יוסף, החל משנת 1984, ואריה דרעי ודוד יוסף מעט אחריו, העניקו לציבור של ש"ס את המוטיב שניטל ממנו בתקיפה הגזעית האשכנזית כנגד קהילות המזרח – ההכרה הפוליטית; השינוי הצפוי במרכז הכוח במפלגה, לא נוטל מהציבור של ש"ס את ההכרה הפוליטית בה זכה בצדק רב, ואולי אף להפך, מעמיק אותה, ולכן להערכתנו הציבור של ש"ס יקבל את השינוי, ובלבד שכבודו של הרב עובדיה יוסף יישמר.
המטרה השנייה של דרעי בחקיקת חוק הרבנים על פי המקור, היא חיזוק הבייס התורני אלקטורלי שלו; לרבני הערים והשכונות יש השפעה עמוקה על עשרות אלפי תומכי ש"ס ואולי אף על מאות אלפים. רק להמחיש את החשבון, נאמר שאם רב שכונות אחד, משפיע על חמש מאות תומכי ש"ס פוטנציאליים, כי אז רבני השכונות שש"ס תביא למינויים, עשויים להשפיע על עשרות אלפי מצביעים; ואם רב עיר אחד עשוי להשפיע על 20000 בוחרים פוטנציאליים, אפשר להבין את העוצמה הפוליטית שטמונה בחוק הזה. דרעי זקוק להעצים כעת את ש"ס באמצעות חוק הרבנים, להעמיק את אחיזתו במפלגה, ולצמצם ביקורת עליו ועל המפלגה, בבחינת חתירה להוציא מתוק מהעז הצפוי.
המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל.
בית הנבחרים העליון של ישראל, הרשות הערכית, זרוע הציבור לנסח את ערכי ישראל
בחסות העיתון, אנחנו מקימים את המועצה הציבורית שתביא לכינון בית הנבחרים העליון, לצד הכנסת
הצטרפו למועצה הציבורית שתוביל לכינונו של הבית, בואו לעשות היסטוריה
מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן
ישראל הציעה לחמאס מתווה חדש. סינוואר סרב להצעה, והוא דורש ערבות אמריקאית. ישראל עשויה להערכתנו להסכים לערבות אמריקאית שקופה להצלחת המו"מ להפסקת המלחמה, ולא להפסקת המלחמה, ובד בבד לערפל את סעיף הפסקת המלחמה. נתניהו ייזום בחירות אחרי החתימה אם תהיה, אבל הוא יתנגד לוועדת חקירה ממלכתית (ר' הרחבה בסיפור המרכזי). הצעה שהונחה על השולחן לגבי היום שאחרי: קטאר ומצרים יחנכו את הרשות הפלסטינית בעזה, עד שהיא תוכל לקחת השלטון
לגבי "היום שאחרי", כאמור, מתקיים כעת דיון באווירה חיובית בין המעצמות ומדינות ערב המתונות, לבין ישראל והרשות הפלסטינית, לכניסה של קטאר ומצרים כחונכות של הרשות הפלסטינית עד כינונו בעתיד של שלטון אזרחי וביטחוני פלסטיני של הרשות ברצועת עזה. איננו יודעים מה תהיה מידת החופש הביטחוני של ישראל ברצועת עזה בתקופת קטאר ומצרים, במידה שהסעיף הזה אכן יוסכם, יתכן שגם הצדדים שדנים בכך עדין לא יודעים.
סינוואר דורש הסכם מחייב בכתב, ודרישה לערבות אמריקאית לסעיף הפסקת המלחמה בהסכם המחייב. להערכתנו ישראל עשויה להסכים לערבות אמריקאית שקופה להצלחת המו"מ להפסקת המלחמה (להבדיל מערבות להפסקת המלחמה); בעקבות התאום המחודש בין חיזבאללה לבין חמאס, ישראל תסכים לבדוק את הדרישה של חיזבאללה לדיון אזורי על הפסקת האש, קרי לכל הזירות בבת אחת ולא להפריד את רצועת עזה מגבול הצפון ומסוריה, וכן ישראל תשקול את הסכמתה להישרדותו של חמאס כארגון לא צבאי, אחרי שיוסכם על כל שאר תנאי ההסכם; אם אכן ייחתם הסכם אזורי, סינוואר יוגלה.
אלה הנקודות שנידונות בין הצדדים:
חדשות יום ראשון
665 חיילי צה"ל נהרגו במלחמת חרבות ברזל.
בשבוע שעבר הודיע חמאס שהוא מסכים למתווה ביידן להפסקת האש. אל הסכמתו צרף הארגון דף הערות ברוח הדברים של הנשיא האמריקאי אשר אמר בנאומו כי גם אם המו"מ להפסקת המלחמה לא ישיג תוצאות, המו"מ לא ייפסק. הנקודה הזאת בנאומו של ביידן, אינה תואמת את יסודות ההצעה הישראלית אשר השאירו את סעיף הפסקת המלחמה מעורפל. מקור מקורב לחמאס בארגון פתח, אמר כי חמאס טוען שלא שינה את ההסכם לגביו השיב בחיוב, אלא צרף אליו דף הערות נפרד, ר' בכתבה ההערות אשר צרף הארגון האסלמו נאצי להסכמתו. איננו יודעים אם אלה הן כל ההערות, או שהפירוט מטה הוא חלקי.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
חסן נסראללה מעודד את חמאס להמשיך בהתקפותיו על צה"ל. מקור פלסטיני מסר כי הצורר הלבנוני הציע לחמאס לבקש ערבות מרוסיה, במקום הערבות שהוא מבקש מארה"ב. להערכתנו ההצעה הזאת מתואמת עם רוסיה, אשר צבאה ערך בשבוע שעבר תרגיל משותף עם צבא סוריה. סוכנות רויטרס דיווחה על התרגיל הצפוי ב-4 ביוני, וסוכנות ידיעות סורית דיווחה ב-6 ביוני שהתרגיל החל. חמאס מאיים כעת באמצעות ההדלפה על העידוד שמעניק לו נסראללה, כמו גם בכך שהוא עלול לדרוש ערבות מרוסיה בהתאם לעצתו של נסראללה, במידה שלא תינתן לו ערבות אמריקאית. המהלך הזה מבטא להערכתנו את מצבו הקשה של חמאס ברצועת עזה, אשר בא לביטוי גם במסר המעודד של נסראללה כלפיו. נסראללה, על פי ניתוח הידיעה, מודע למצבו של חמאס, ובעקבות המודעות הזאת מעודד את הארגון האסלמו נאצי מעזה.
דבריו הנוכחיים של חמאס באמצעות המקור בפתח, הם בהמשך לתרגיל שהארגון עשה בתשובתו לגבי הפסקת האש: הארגון נתן תשובה חיובית למתווה ביידן, כפי שדיווחנו שיעשה ב-2 ביוני, אבל הוא הצמיד לקובץ המתווה דף עם ההערות הבאות: 1. דרישה חד משמעית לערבות אמריקאית להפסקת המלחמה (עם קשר ישיר לנאום ביידן) 2. נסיגה ישראלית מפילדלפי 3. נסיגת ישראל ממעבר רפיח 4. פירוק התשתיות הצבאיות בציר נצרים 5. פתיחת כל המעברים. הערות אלה נוספות להערות אשר פרסמנו כאן בשבוע שעבר: 1. תשובה חד משמעית לגבי שחרור מרואן ברגותי וחסן סלמה 2. מתי תהיה הנסיגה הישראלית מכל אחד מהאזורים מהם צה"ל ייסוג 3. מועדים מדויקים לשחרור האסירים הפלסטינים 4. פירוט הווטו הישראלי לגבי אסירים ומו"מ על כך 5. להיכן ישוחררו האסירים הפלסטינים (לגדה, לעזה, לחו"ל) ומו"מ להשלמת הסעיף הזה.
המקור הפלסטיני מבהיר כי העידוד שקיבל חמאס מנסראללה נובע גם מתוך המסרים שדולפים מההנהגה הישראלית ולפיהם ישראל לא יכולה להילחם בשתיים או יותר זירות במקביל. המסרים האלה אשר סותרים בעליל את ה-DNA הביטחוני הישראלי שנלחם בזירות רבות משחר התקומה, מעניקים לסינוואר תחושה כי יש לו סיכוי לצאת מהמערכה בלתי מובס, והם אף מעמיקים את יהירותו של נסראללה.
מקור פלסטיני ברמאללה מסר כי חמאס מבקש הבהרות לגבי מועדי נסיגת צה"ל ואופני שחרור האסירים הפלסטינים. אמריקה לא תעניק לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, אבל הנשיא ביידן הבהיר בנאומו כי המו"מ להפסקת המלחמה , יימשך גם אם הצדדים לא יגיעו להסכמה. משמעות ההתבטאות הזאת של ביידן היא הפסקת המלחמה, והיא מעכבת שוב את המהלך. ההתבטאות הזו אף עודדה את חמאס לשוב ולדרוש ערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, והיא גרמה גם לישראל לרמוז כי יש פער בין הנוסח של ביידן לבין הסכמת ישראל. איננו יכולים להעריך את השפעת חילוץ החטופים מעזה, כיוון שיש באופן מאוזן שיקולים לשתי אפשרויות סותרות, סינוואר אכן עשוי להרגיש שצה"ל סוגר עליו, וזמנו השאול יצטמצם אם לא ילך מיד להפסקת אש. מצד שני, אבדן תמונת הניצחון של חמאס כמי שהחזיק מעמד, עלול להפעיל את מנגנון "מוטב למות מאשר להיכנע" אצל סינוואר, ולהוביל את המזה"ת לתהום.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
חמאס מבקש להרוויח זמן, בעיקר כדי להשיג ערבות אמריקאית ברוח הדברים אשר אותם ציין הנשיא ביידן בנאומו, ולפיהם המו"מ להפסקת המלחמה יימשך גם אם הצדדים לא יגיעו להסכמות; בעבר דיווחנו כי הפסקת האש תהווה פלטפורמה מוסכמת למו"מ על הפסקת המלחמה ("הפסקת המלחמה דה פקטו, ואי הפסקתה דה יורה"), והנשיא ביידן חידד בנאומו את הרכיב המהותי הזה במו"מ בין ישראל לחמאס, באופן שהמו"מ בין הצדדים יימשך ככל שיידרש, עד להסכמה; במילים אחרות ביידן קבע את אופן הפסקת המלחמה דה פקטו. כפי שדיווחנו בעבר, נתניהו הסכים לערפול סעיף הפסקת המלחמה באופן שיביע את הפסקתה דה פקטו, ואת אי הפסקתה דה יורה, אבל ישראל לא הסכימה לנוסח הגורף של ביידן לפיו המו"מ יהיה קבוע, מה שהופך את השלב השני בהסכם הפסקת האש, להפסקת המלחמה, תחת היותו פלטפורמה למו"מ על הפסקת המלחמה.
כדי להשיג ערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, ברוח דברי ביידן, חמאס מרוויח כעת זמן באמצעות ההבהרות שהוא ביקש בימים האחרונים מישראל ואלה הן: 1. תשובה חד משמעית לגבי שחרור מרואן ברגותי וחסן סלמה 2. מתי תהיה הנסיגה הישראלית מכל אחד מהאזורים מהם צה"ל ייסוג 3. מועדים מדויקים לשחרור האסירים הפלסטינים 4. פירוט הווטו הישראלי לגבי אסירים ומו"מ על כך 5. להיכן ישוחררו האסירים הפלסטינים (לגדה, לעזה, לחו"ל) ומו"מ להשלמת הסעיף הזה.
יחיא סינוואר, גם מתרשם לדברי המקור, מהצלחתו היחסית של חסן נסראללה, לקיים מלחמת התשה נגד ישראל, לאורך זמן, בלי לשבור את הכלים. ר' היום הרחבה על כך בסיפור המרכזי.
חמאס מתכוון להישאר בשלטון, אחרי שיימנה את ברגותי מהפתח "כעלה תאנה". ארה"ב לא תעניק לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, ובכך הכירה בשגיאתה שהביאה לקריסת המו"מ הקודם. כפי שדיווחנו, הפסקת האש תהיה הפלטפורמה למו"מ על הפסקת המלחמה: תהיה הפסקת המלחמה דה פקטו, והמשכה דה יורה.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
על פי מקור פלסטיני ביטחוני בכיר ברמאללה בהסכם הנוכחי ישוחרר מספר קטן מהצפוי של חטופים חיים בשלב הראשון, הסיבה לכך: חמאס רוצה לשמור בחיסיון את המקומות בהם כלואים החטופים, ובמהלך המו"מ הוא ידרוש להפסיק מעקב אווירי של צה"ל וצבאות העולם.
חמאס מתכוון להישאר בשלטון לצד מרואן ברגותי, אשר אותו הוא מתכוון למנות לעמוד בראש הרצועה מטעם הרשות הפלסטינית. זאת הסיבה שחמאס מתעקש על שחרורם של שני אסירים, אשר שחרורם הוא בבחינת קו אדום מבחינתו: מרואן ברגותי וחסן סלמה, שניהם רוצחים אשר שפוטים ביחד ליותר מחמישים מאסרי עולם ודם ישראלים רבים על ידיהם. מקור פלסטיני בכיר ברמאללה אמר לנו כי ברגותי יהיה "עלה התאנה" של חמאס בעזה, ובהמשך, בכוונת הברית שנכרתה בין השניים (ואשר עליה דיווחנו כאן בעבר), להשתלט על אש"פ, הנציגות החוקית של העם הפלסטיני. חמאס מתכוון לסדר מחדש את יחסי הכוחות באש"פ בהשראת תוצאות הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב-2006 בהן זכה ברוב. במקרה הזה, באש"פ של חמאס רוב המושבים יהיו שלו, ולפתח יינתנו בין 20-30 אחוזים מהמושבים. חמאס משוכנע שהרוח הגבית שהוא יקבל מהציבור הפלסטיני אחרי המלחמה, יאפשר לו לקיים את החזון הזה.
פדואה, רעייתו של מרואן ברגותי, כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, היא אשר מייצגת כעת את בעלה בשת"פ שכרת עם חמאס. הפסקת האש תהיה כאמור פלטפורמה למו"מ להפסקת המלחמה: המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה עד להסכמה מלאה, אם תהיה. ישראל תשאיר בידה את האפשרות לשוב לתמרון הצבאי, במידה שחמאס יפר את ההסכם, או שהמו"מ יגיע למבוי סתום. אמריקה לא תעניק לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, ובכך היא מודה בשגיאתה ערב החתימה על ההסכם הקודם; רגע לפני שנתן הסכמתו במו"מ הקודם, נתניהו שמע על דיווח סעודי לפיו ארה"ב העניקה לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, ונסוג מהסכמתו לערפל את הפסקת המלחמה, ברוח דיווחנו כאן, קרי הפסקתה דה פקטו והמשכה דה יורה, כאשר המו"מ מהווה פלטפורמה מוסכמת למו"מ מסכם.
ההסכם הצפוי, עשוי להביא להפסקת התקפות חיזבאללה בצפון, באופן שיאפשר מו"מ לגבי המציאות החדשה שתשרור בגבול ישראל לבנון. להערכתנו, ארה"ב פועלת במקביל לזירה בעזה, בשתי זירות נוספות: סעודיה ישראל, ואירופה איראן וחיזבאללה, באופן שלצד הסכם אליו היא חותרת בגבול ישראל לבנון, ינסו האמריקאים להשיג הסכם גרעין חדש אשר אותו מבקשת איראן. להערכתנו שתי מטרות עיקריות יש כעת בבסיס האינטרס האמריקאי במזרח התיכון, האחת היא להעמיד את סעודיה בראש כוח מדיני חדש במזרח התיכון, באופן שהיא תוביל מצד אחד פיוס עם ישראל, ומצד שני תוביל את ציר המדינות המתונות במזה"ת מול איראן. במובן הזה ישראל תהיה חלק מציר מדיני סעודי מצרי על פי החזון האמריקאי, ולא בת ברית מרכזית ועיקרית של ארה"ב במזרח התיכון. הקשר הזה יבטא מצד אחד את זהות הערכים בין ארה"ב לישראל, ואת המחויבות האמריקאית לעם היהודי ומדינת ישראל, אבל במובן המדיני, מעמדה של ישראל, ייפול מהמעמד שהיה עד מלחמת חרבות ברזל.
ראש מערך ההסברה המצרי: "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". בישראל התעלמו (כלפי חוץ) מאזהרות מצרים אותן פרסמנו כאן בלעדית בחודש מארס, לרבות הכנסת טילים לסיני בניגוד להסכם השלום. איננו יודעים אם ישראל תתעלם גם מהדברים הנוכחיים. מאחורי הקלעים ישראל ניהלה שיח עם מצרים בחודש מארס, ולהערכתנו היא תקיים ומקיימת גם עכשיו. מצרים מצד שני, מתעלמת לפחות בהכרזותיה בחודש מארס ובהכרזתה הנוכחית, מכך שהפרס הגדול הוא לא חד צדדי, ומדובר בהסכם שלום בין מדינות ולא בתחרות בינגו.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
ראש מערך ההסברה בממשלת מצרים, דיא רשוואן, החריף ביום שישי את ההתבטאות המצרית כלפי ישראל, כאשר צרף בדבריו המכוונים אליה את המושג "מלחמה". רשוואן אמר כי "מצרים אינה מחפשת שום מלחמה, אבל מסוגלת לכל מלחמה". את הדברים אמר רשוואן בראיון טלפוני לעיתונאי מצרי (צילום אתר חדשות מצרי אשר בו התפרסמו דברי רשוואן מצורפים כצילום מסך כאן משמאל). רשוואן הוסיף כי "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". מקור פלסטיני ביטחוני אמר לנו בסוף השבוע כי מצרים מעבה כוחות בסיני בעיקר סביב רפיח, כדי למנוע כל מעבר של פלסטינים למצרים, והוא אינו יודע על עיבוי כוחות באזורים אחרים של סיני. מקור ביטחוני ישראלי אמר כי אכן מצרים עיבתה כוחות ברפיח, אבל לא המשיכה לעבות כוחות בסיני "שכן אין לה צורך, כי בעקבות המלחמה בדעאש היא הכניסה לסיני בהסכמת ישראל מספיק כוחות". בחודש מארס השנה, דיווחנו על כך שמצרים הזהירה את ישראל כי כניסה של צה"ל לרפיח, תגרור מצד מצרים תגובה. באותו חודש אף דיווחנו כי מצרים הכניסה לסיני טילים בניגוד להסכם השלום, וכן הגדילה את סד"כ הטנקים שלה בסיני, שוב בניגוד להסכם השלום עם ישראל, והיא עשתה כל זאת בהפגנתיות, באור יום, כאשר תמונות של שינוע הטילים לסיני הגיעו לרשת חברתית. כאן פרסמנו בחודש מארס את תמונת שינוע הטילים לסיני, אנחנו מביאים כעת שוב את התמונה ר' כאן משמאל.
אבו מאזן תקף את חמאס על טבח 7 באוקטובר לפי דרישת ארה"ב (ר' דיווחנו על תקיפת חמאס וגינויו בשבוע שעבר); בכיר בפתח סרב להגיב לשאלתנו אם גם תגובתו המתונה של חמאס לגינוי של אבו מאזן נגדו תואמה עם ארה"ב, ולהערכתנו היא תואמה. לצד ניסיונותיה של ארה"ב למתן את הזירה הפלסטינית, עולה שוב להערכתנו שמו של סלאם פיאד כמושל עזה שעשוי להיות מקובל על כולם; האם גם ניסיונותיה של סין לפייס בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית ואש"פ הן חלק מהמגמה העולמית למנוע מלחמת עולם? ההסכמות מוועידת סן פרנסיסקו תומכות בהערכה כזאת.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
ביום חמישי הבאנו כאן את דבריו של אבו מאזן על הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ("אנחנו דוחים מכל וכל את ההתקפה של חמאס על אזרחים ב-7 באוקטובר"). בעקבות הדברים, חמאס גינה את דברי אבו מאזן, אך עשה זאת בלשון מתונה מאוד ("הצטערנו לשמוע את דברי הנשיא מחמוד עבאס…). ר' הסרטון עם דבריו המלאים של אבו מאזן כלפי חמאס לגבי הטבח שביצע ב-7 באוקטובר בישראל (בערבית)
מתוך תגובתו של המקור הפלסטיני אשר העביר לנו את הסרטון ובו הדברים הנוקבים של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אנחנו מעריכים כי ארה"ב עומדת הן מאחורי דבריו של הנשיא הפלסטיני עבאס, והן מאחורי תגובתו המתונה של חמאס לגינויו.
התגובה המתונה של חמאס היא המשך ישיר לקשר החדש של ארה"ב עם ארגון הטרור, שבא לביטוי לראשונה בערבות שהעניקה ארה"ב על פי דיווח סעודי, לחמאס, להפסקת המלחמה, אם יחתום על הסכם הפסקת אש עם ישראל. בעקבות הדיווח בסעודיה, הפסיק ראש הממשלה את המו"מ להפסקת האש עם חמאס, והחליט להכניס את צה"ל לרפיח בפועל. הקשר הזה שנוצר בפרשת הערבות בין ארה"ב לבין ארגון הטרור, נמשך להערכתנו, גם בלחץ הנוכחי שהפעילה ארה"ב על חמאס לא להגיב באלימות ובאופן חריף על הגינוי של הנשיא עבאס כלפיהם, ולהשאיר סיכוי לפיוס פנים פלסטיני שיאפשר את סיום המשבר במזרח התיכון.
כאן צריך להזכיר שני אירועים חשובים. האחד הוא ההסכמות שאליהן הגיעה ארה"ב עם סין בפגישת הנשיאים של שתי המדינות בסן פרנסיסקו בתחילת המלחמה. בעקבות ההסכמות התרחקה סין מהציר שהיא נחשבה עד אז כמנהיגתו, איראן ורוסיה (וככל הנראה אף תמשיך אחרי המשבר הנוכחי במזרח התיכון להנהיגו), ונרתמה להרגיע את המשבר במזרח התיכון; בתמורה קיבלה סין מארה"ב הבטחה לא להחריף את המשבר בין טאיוואן לבין סין. הנשיא האמריקאי חזר בוועידת סן פרנסיסקו על עמדתה של ארה"ב לפיה טאיוואן היא חלק מהיבשת הסינית, ופתרון למשבר צריך להיות בין שתי הישויות הסיניות בשיח מדיני. יתכן לפיכך שגם ניסיונותיה הנוכחיים של סין לפייס בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית ואש"פ, הם חלק מצעד בינלאומי למנוע מלחמת עולם, שעלולה להתחיל לא רק מזירת אוקראינה רוסיה, אלא גם מאיבוד שליטה על המלחמה במזרח התיכון.
אם תצליח ארה"ב להרגיע את הזירה הפנים פלסטינית, היא עדין תצטרך להציב בעזה מושל אשר יהיה מצד אחד קשור לרשות הפלסטינית ומצד שני יהיה מקובל על ישראל. בראשית המלחמה הזכרנו כאן את סלאם פיאד, אשר בעבר רץ בבחירות לפרלמנט הפלסטיני תחת השם הדרך השלישית (הראשונה והשנייה הן פתח וחמאס). יתכן כי סיכוייו של פיאד כעת להתיר את הפלונטר ברצועת עזה עולים, כאשר הכתרתו, אם תהיה, תהיה בערבות וליווי של מדינות רבות, ולהערכתנו הוא ייחשב כמושל מטעם הרשות הפלסטינית.
דברי הנשיא הפלסטיני נוספים על דברי מקור בסביבתו לפיהם אבו מאזן יהיה מוכן להתחייב בהסכם לפרז את הרצועה, לפרק את חמאס מנשקו, ולהביא להחזרת החטופים.
מאיר ג'ורנו, אברהם יעקב, מתי כהן
הנשיא הפלסטיני אמר אתמול בסעודיה כי בשבעה באוקטובר הייתה התקפה על אזרחים, והרשות הפלסטינית, והוא, "ואנחנו כולנו" דוחים אותה מכל וכל. הנשיא הפלסטיני נקב בשלוש דרישות של הרשות, להערכתנו כרמז לכך שהוא מבקש להיכנס למו"מ עם ישראל לגבי כניסת הרשות הפלסטינית לעזה. דרישתו הראשונה היא הפסקת שפיכות הדמים. פרשנותנו: בכך אבו מאזן אינו דורש את הפסקת המלחמה כתנאי למפרע, בטרם הרשות הפלסטינית תקיים את התחייבויותיה בהסכם שתכרות עם ישראל לגבי כניסתה לעזה.
לפי מקור פלסטיני חשוב, אבו מאזן יהיה מוכן להתחייב לפרז את הרצועה (יתכן שירצה להיעזר בכוחות מצריים לחיזוק שלטונו), וכן יהיה מוכן להתחייב לפרק את חמאס מנשקו, ויהיה מוכן להתחייב להביא לשחרור החטופים.
הנקודות השנייה והשלישית בנאומו של אבו מאזן בסעודיה אתמול, נגעו לחובתה של ישראל לדבריו למנוע הגירה של פלסטינים מעזה, וכן להסכים לתנועה חופשית ברצועת עזה. להערכתנו את הנקודה האחרונה לגבי הצורך למנוע הגירה של פלסטינים, משמיע הנשיא בעיקר לאוזני מצרים, כדי לקבל את תמיכתה ואולי אף את הסכמתה לאחריות שבכך.
מקור פוליטי אמר לנו היום כי דבריו של שר הביטחון גלנט, ובהם הדרישה להכניס שלטון חלופי לעזה, נאמרו בתיאום עם בני גנץ, ועל דעתה של מערכת הביטחון. בהקשר הזה, דבריו של אבו מאזן הם בעלי חשיבות רבה מאוד. להערכתנו דבריו של הנשיא הפלסטיני, אף תואמו עם נשיא מצרים, ושני האישים הדגישו את הדרישה מישראל למנוע הגירה של פלסטינים מרצועת עזה.
מקור מדיני בכיר מאוד אמר לנו בסוף השבוע, כי שר האוצר סמוטריץ' משתמש בעיכוב רכש שתי טייסות המטוסים החדשות מארה"ב, כמנוף לעיצוב הקצונה הבכירה בצה"ל על פי קודים פוליטיים. מאיר ג'ורנו על הסכנה החדשה לצבא העם.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
דבריו של המקור המדיני הבכיר מאוד המובאים לעיל בתמצית, חופפים את דבריו של שר האוצר ערב הבחירות לפיהם יש לו הרבה עבודה במינוי של קצינים לצה"ל. העבודה הזאת לפי המקור מתקיימת עכשיו במלוא המרץ, וסמוטריץ' עושה שימוש ברכש ציוד הלחימה לצה"ל לפוליטיזציה של צה"ל. לפי שעה השר יואב גלנט מנסה למנוע מהשר סמוטריץ' להתערב במינוי של קצינים בצה"ל, אבל כוחו הפוליטי של סמוטריץ' על בנימין נתניהו מכריע, ועלול להכריע גם את ניסיונותיו של גלנט לשמור את הצבא מחוץ לשיח הפוליטי. הצלחתו של גלנט תלויה כמובן במידת נחיצותו בממשלת נתניהו. אם סמוטריץ' יביא את נתניהו לבחור בין גלנט לבינו, יתכן שתהליך הפוליטיזציה של צה"ל עוד יעמיק. גם ההנחה כי גלנט חותר להנהגת הליכוד, והוא עלול להזדקק לכוחן של המפלגות המשיחיות, עלולה לרכך בעתיד את התנגדותו.
אלה דבריו של המקור המדיני הבכיר מאוד: "השר בצלאל סמוטריץ' לוקח את המדינה לחורבן. מאז הבחירות הוא שולט על התקציבים הביטחוניים , ולא משחרר תקציבים אלא אם תהיה לו נגיעה במינויים בצה"ל".
התהליך של פוליטיזציה של צה"ל הוא המשכו של תהליך הטמעתם של אידאולוגים ימניים כעיתונאים בעיתונות הישראלית, אידאולוגים אשר שופטים את ההתרחשויות מתוך סד אמונותיהם הפוליטיות, ומשבשים בכך את הקריאה העניינית של המציאות הצבאית מדינית. והתהליך הוא המשך הניסיון לפוליטיזציה של מערכת המשפט, ניסיון אשר הביא למינוי של מספר שופטים אשר השקפתם הפוליטית הייתה מפתח מרכזי לבחירתם. איננו יודעים אם השפעת המינויים האלה, תהיה עמוקה על בתי המשפט כפי שהיא עמוקה להערכתנו על עיתונות ישראלית.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
אפשר שישראל וחמאס היו חותמים על הסכם אשר יגדיר את הפסקת האש כתחנה בהמשך המלחמה במובן המשפטי, וכהפסקת המלחמה באופן מעשי. בשבועות האחרונים דיווחנו בלעדית על הקו הזה המתגבש בין שני הצדדים, ואשר מקדם את הסיכוי להסכם הפסקת אש. אבל הערבות אשר מציעה (לכאורה) ארה"ב לחמאס להפסקת המלחמה משבשת את האיזון העדין בהסכמה בין חמאס לבין ישראל, לפיה המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה. צריך לומר כי הדיווח על הערבות שתעניק ארה"ב לחמאס לא אושר על ידי הממשל האמריקאי, והוא הופיע כידיעה עיתונאית בסעודיה אשר צוטטה בישראל. ערבות כזאת אם אכן תינתן, תצמצם את ריבונותה ועצמאותה של ישראל, ואת אפשרויות התמרון וההרתעה של צה"ל. (ר' היום במאמר המערכת)
חמאס מוכן בהסכם עם ישראל להתפרק מנשקו, כפי שדיווחנו בלעדית בעבר, והוא מוכן כי השלטון יועבר ממנו לגורם אחר. דרישת חמאס היא ככל הנראה כי השלטון יועבר למרואן ברגותי אשר כרת ברית עם חמאס לשת"פ לעבר המטרה הסופית של החלפת השלטון הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה (ר' הסיפור המרכזי היום) . על פי ההסכם שהתגבש בין ישראל לבין חמאס, עזה תהיה יהיה ישות מדינית נפרדת מהגדה המערבית. להערכתנו ישראל הסכימה לתנאי הזה, והדיווח כי ישראל תסכים לשחרורו של ברגותי לעזה ולא לגדה המערבית, מתאים לכך. תושבי עזה יוכלו לעבור מדרום לצפון ולהפך בציר סלאח א-דין. מקור ביטחוני פלסטיני ברמאללה אמר לנו בסוף השבוע כי על הסף עומד כעת מהלך היסטורי גדול, וכי הציבור הפלסטיני מחכה להסכמה של בנימין נתניהו, ולהשתתפותו במהלך הזה, הסכמה אשר תביא לשינוי מהותי במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי פלסטיני.
מקור מדיני ישראלי אמר לנו, כי נתניהו כבר היה מוכן במהלך סוף השבוע ללכת למהלך עם חמאס, גם אם הדבר יפגע בממשלתו, וגם אם הוא יצטרך להשלים את המהלך בממשלת מעבר. כאמור, להערכתנו, אבן הנגף אשר עוצרת או מעכבת את התהליך, היא הערבות אשר מתכוונת ארה"ב להעניק לחמאס, עליה דווח כאמור בעיתונות הסעודית.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
ישראל מתחייבת להפסיק את הסיכולים הממוקדים בלבנון, וחידושם ייחשב כהפרה של ההסכם שייחתם עם חיזבאללה. איננו יודעים אם ההסכם ייכרת עם חיזבאללה או עם ממשלת לבנון. על פי ההסכם המתגבש, חיזבאללה לא יתחייב להתפרק בנשקו בהתאם לדרישת החלטה 1701 של האו"ם, והדיון מתקיים רק על נסיגה שלו מצפון לליטני. ייתכן אף שישראל תסכים להתגמש בסוגיה הזאת ולהסכים לנסיגה קרובה יותר לגדר הגבול מאשר נהר הליטני. בשנת 1978, אחרי התקפת מחבלים פלסטינים על אוטובוס בצומת הקאנטרי קלאב בהרצליה (סמוך לצומת גלילות), יצאה ישראל למערכה לדחוק את הטרור הפלסטיני מצפון לנהר הליטני. זה היה אז המינימום שממשלת ישראל קבעה שיש להסיג את כוחות האויב כדי למנוע סיכון לתושבי הצפון.
ישראל וחיזבאללה ידונו על תיקוני הגבול שדורש הארגון האסלמו נאצי שיצא ב-7 באוקטובר להשמיד את ישראל, ואשר הכריז בחודש אפריל 2023 על הקמת חפ"ק משותף לציר בראשות איראן (ר' דיווח כאן באפריל 2023); כאן דיווחנו גם על דברי נסראללה שאמר באותו מעמד כי המלחמה נגד ישראל כבר התחילה. כן דיווחנו בלעדית באותה כתבה כי החותים יירו טילים בליסטיים לעבר ישראל כאשר תיפתח המלחמה באופן מעשי, והם אכן עשו כך כשהמלחמה נפתחה בהתקפת חמאס על יישובים בדרום ישראל.
ישראל הסכימה לדון על רוב תיקוני הגבול, לפי דרישת חיזבאללה, אבל מספר מהתיקונים שחיזבאללה דורש נפסלו על הסף.
איננו יודעים אם ישראל תדרוש לקיים דיון במסגרת המו"מ גם על נוכחותה של איראן בגבול הצפון, בעיקר בסוריה, על נוכחותו של חיזבאללה בסוריה, ועל הדרישה הציבורית הרווחת בישראל כי איראן תכרות הסכם גרעין חדש עם המערב. איננו יודעים גם אם ישראל תדרוש להפריד בין חיזבאללה לבין המתרחש בין ישראל לבין הטריטוריה הפלסטינית, באופן שיירי של חיזבאללה לעבר ישראל בעקבות מתיחות צבאית עם הפלסטינים, תיחשב להפרה של ההסכם עם ישראל ולהכרזת מלחמה על ישראל.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
אפשר שישראל וחמאס היו חותמים על הסכם אשר יגדיר את הפסקת האש כתחנה בהמשך המלחמה במובן המשפטי, וכהפסקת המלחמה באופן מעשי. בשבועות האחרונים דיווחנו בלעדית על הקו הזה המתגבש בין שני הצדדים, ואשר מקדם את הסיכוי להסכם הפסקת אש. אבל הערבות אשר מציעה (לכאורה) ארה"ב לחמאס להפסקת המלחמה משבשת את האיזון העדין בהסכמה בין חמאס לבין ישראל, לפיה המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה. צריך לומר כי הדיווח על הערבות שתעניק ארה"ב לחמאס לא אושר על ידי הממשל האמריקאי, והוא הופיע כידיעה עיתונאית בסעודיה אשר צוטטה בישראל. ערבות כזאת אם אכן תינתן, תצמצם את ריבונותה ועצמאותה של ישראל, ואת אפשרויות התמרון וההרתעה של צה"ל. (ר' היום במאמר המערכת)
חמאס מוכן בהסכם עם ישראל להתפרק מנשקו, כפי שדיווחנו בלעדית בעבר, והוא מוכן כי השלטון יועבר ממנו לגורם אחר. דרישת חמאס היא ככל הנראה כי השלטון יועבר למרואן ברגותי אשר כרת ברית עם חמאס לשת"פ לעבר המטרה הסופית של החלפת השלטון הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה (ר' הסיפור המרכזי היום) . על פי ההסכם שהתגבש בין ישראל לבין חמאס, עזה תהיה יהיה ישות מדינית נפרדת מהגדה המערבית. להערכתנו ישראל הסכימה לתנאי הזה, והדיווח כי ישראל תסכים לשחרורו של ברגותי לעזה ולא לגדה המערבית, מתאים לכך. תושבי עזה יוכלו לעבור מדרום לצפון ולהפך בציר סלאח א-דין. מקור ביטחוני פלסטיני ברמאללה אמר לנו בסוף השבוע כי על הסף עומד כעת מהלך היסטורי גדול, וכי הציבור הפלסטיני מחכה להסכמה של בנימין נתניהו, ולהשתתפותו במהלך הזה, הסכמה אשר תביא לשינוי מהותי במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי פלסטיני.
מקור מדיני ישראלי אמר לנו, כי נתניהו כבר היה מוכן במהלך סוף השבוע ללכת למהלך עם חמאס, גם אם הדבר יפגע בממשלתו, וגם אם הוא יצטרך להשלים את המהלך בממשלת מעבר. כאמור, להערכתנו, אבן הנגף אשר עוצרת או מעכבת את התהליך, היא הערבות אשר מתכוונת ארה"ב להעניק לחמאס, עליה דווח כאמור בעיתונות הסעודית.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il