המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל. מעבר לחנות.purchase
המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל. מעבר לחנות
המתח בין חיזבאללה לצה"ל באזור משגב עם גואה. מאיר ג'ורנו
פרשננו המשפטי השופט יעקב בגל"צ: זכויות יסוד ולא כבוד
שר החוץ האיראני במסע בין לבנון וסוריה
ערב משבר עם איראן, כאשר בכל רגע עלולה לפרוץ מלחמה מופרעת, בין ישראל לבין משטר הטרור האסלאמי, פותח ראש הממשלה במשבר פנימי חברתי-פוליטי-משפטי חריף, כאשר הוא מתיר לשר משפטים ששיקול דעתו ראוי לבחינה, ואשר ללא ספק מכיר טוב מאיתנו את זירת איראן-ישראל, להוביל שינוי יסודי באיזון בין הרשויות המבצעת והשופטת. וכל זאת, ערב מלחמה.
האם ראש הממשלה לא העריך את עוצמת המשבר הפנימי שיהיה אם ינקוט במהלך להחלשת הרשות השופטת, כשהתיר לקחת את המשבר החברתי משפטי הזה מאפס למאה בתוך כמה ימים? אם לא העריך אין הוא ראוי להיות ראש ממשלה. אם העריך ולמרות זאת עשה, אין הוא ראוי באותה מידה.
האם שר המשפטים לא העריך? בין אם העריך או לא העריך, כעת ברור כי מדובר באדם חסר אחריות, בלשון המעטה.
אולי ראש הממשלה יודע פחות מאיתנו על סכנת המלחמה המרחפת מעל ראשינו? לא, הוא יודע יותר; הרי היה זה הוא אשר התיר למוסד למודיעין לבוז לאיראן ולשווק את סיפור גניבת הארכיון מלב טהרן. אם חשב שהבוז ימוטט את איראן, הוא לא מוטט. או אולי חשב כי הגילוי יביא לקואליציה מערבית נגד איראן, לא קרה. האם ראש הממשלה לא העריך כי בוז כלפי מעצמה אזורית מסוכנת, בפרסום קלונה, ובסדרת הבעות של בוז ולעג כלפיה בטלוויזיה, או באומות המאוחדות, יביא לשידוד מערכות פנימי של משטר הצוררים, ולריצת אמוק לעבר גרעין, ולעבר טילים מדויקים וכטב"ם? כל אלה קרו בשנות שלטונו.
האם חוסר שיקול הדעת הזה שזועק מתוך מעשיו, לא היה גם הגורם לכך שכבר 26 שנים הוא מביט על המשטר הרצחני האיראני דרך כוונות רובה בלבד? אדם שמחשיב עצמו מנהיג של אומה. האם כמנהיג בלתי מעורער של עם ישראל זה כבר העשור השלישי, לא צפוי היה שינהג בניגוד לצו ליבו (ולצו ליבנו) שזועק שאין סיכוי להידבר איתם, ואפילו בניגוד להערכת כל ארגוני הביטחון הישראליים, יהיו עתירי הישגים ככל שיהיו, וינהג מנהג איפכא מסתברא, אולי בכל זאת יש עם מי לדבר, באופן שיחולקו אזורי השפעה בין שתי המדינות ישראל ואיראן במזרח התיכון? גם זה לא קרה. ואם קרה ואיננו יודעים, היה רצוי וסביר שגם לא נדע שהמוסד גנב את הארכיון מטהרן. אבל אנחנו יודעים עם כל התרועות ועם כל הצחוקים מסביב. כעת זה נראה כמו בדיחה על עצמנו.
על ראש הממשלה להודיע מיד כי השינויים המשפטיים יהיו בהסכמה, והם יתפרשו לאורך זמן, אשר יהיה מספיק לדיון עמוק ונוקב בין כל הפלגים הישראליים, ובכך יפנה את הזירה החברתית פוליטית ביטחונית להכנות למלחמה עם איראן. אם לא מצד ההיגיון הציבורי, אז לפחות כדי שיהיה לו אליבי כלשהו כאשר תוקם ועדת החקירה לחקר ההתגרענות של איראן, בתקווה שזה לא יקרה אחרי מלחמה.
15.01.2023 tipp
בסוף השבוע הגיב השר סמוטריץ' לרמטכ"ל באומרו כי "האחריות הועברה אלי בחוק" וקבע כי "מפקדי צה"ל ינהגו בהתאם". הדברים נאמרו בתגובה לדברי הרמטכ"ל שקבע כי "ליהודה ושומרון יש מפקד אחד".
צריך לומר מיד: לא מצאנו חוק שמפרט באופן מדוקדק את הסמכויות שמועברות לסמוטריץ': וסמכויות כאלה שפורסמו בתקשורת קרי אחריות על המנהל האזרחי מנוגדות למיטב הבנתנו לחוק יסוד: הצבא. אם הסמכויות הן אכן אחריות על המנהל האזרחי, כי אז ברור מדוע הן לא צוינו בחוק באופן מפורש ומדוקדק: שכן סמכויות כאלה סותרות על פניו את חוק יסוד: הצבא. חוק יסוד הצבא באחר מסעיפיו המרכזיים קובע במפורש: "הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי". הרמטכ"ל אביב כוכבי לפיכך צודק לגמרי כאשר הוא אומר כי ליהודה ושומרון יש מפקד אחד. המפקד הזה הוא אלוף פיקוד המרכז, והוא כפוף לרמטכ"ל. ומינויו של סמוטריץ' לאחראי על המנהל האזרחי, מנתק את שרשרת הפיקוד בצבא בין הרמטכ"ל לבין אלוף הפיקוד, בקשר למנהל האזרחי. ועל פי חוק יסוד: הצבא, ניתוק כזה מנוגד לחוק.
זאת כנראה הסיבה שסמוטריץ' אומר כי הוא מתכוון להפריד בין המנהל האזרחי לבין הצבא. כיוון שעל פי החוק הנוכחי חוק יסוד: הצבא, לא ניתן לכאורה למנותו בפועל לשר ממונה על המנהל האזרחי.
גם הפרדת המנהל האזרחי מהצבא אינה אפשרית, כיוון ששום ממשלה בישראל לא החליטה עד כה לספח את השטחים, ולפיכך מתקיים בהם ממשל צבאי. הסרתו של הממשל הצבאי משמעותו סיפוח. בסיפוח השקפתו היסודית של סמוטריץ' היא לא להעניק אזרחות לפלסטינים, שזוהי אפליה שעלולה להיחשב במוסדות הבינלאומיים כפשע מלחמה. קל וחומר לנהל את המנהל האזרחי בלי סיפוח, כיוון שאז צריך לחוקק מערכת חוקים שתסדיר ממשל כזה, משהו שמשמעותו העמוקה עלולה להיות – מינוי של "ראש ממשלת השטחים הכבושים", ואם לא תוענק אזרחות לפלסטינים בתמורה כזאת, כל מערכת החוקים שתחוקק מתחילתה ועד סופה עלולה להיחשב כפשע מלחמה.
15.01.2023 tipp
צה"ל משתמש בכלים כבדים למשל D9 במתחם אשר אותו גידר מול הכפר הלבנוני אל עדייסה. הכפר נמצא מול קיבוץ משגב עם באצבע הגליל, מדרום מערב למטולה. ממידע שהגיע לידנו עולה כי אין עוד במקום חשש לקיומה של מנהרה בתת הקרקע בין אל עדייסה למשגב עם. חיזבאללה לעומת זאת מנסה ליצור רושם כי הצליח לחפור במקום מנהרה, ככל הנראה כדי לגרום לבהלה. גידור השטח על ידי צה"ל, העלה את המתח עם חיזבאללה גם כיוון שארגון הטרור טוען כי צה"ל גידר שטח אשר שייך ללבנון.
בידיעה שפרסמנו לפני כחודש, ואשר בה דיווחנו לראשונה על המתח בין צה"ל לחיזבאללה במקום אחרי שצה"ל גידר את השטח מול אל עדייסה, והפעיל בו כלים כבדים, ציטטנו את חיזבאללה באומרו באל מנאר כי צה"ל עשה זאת "מפחד מפני פלישה של כוח חיזבאללה". ככל שידוע לנו ממקור מהימן מאוד, אין במקום כאמור מנהרה, ולפיכך הדברים האלה נאמרו כדי לתאר את מה שבעיני חיזבאללה היה בדיקה של צה"ל את תת הקרקע ואו בדיסאינפורמציה שכוונותיה הניסיון לגרום לבהלה, וכן האדרה נוספת של אסטרטגיית המנהרות של חיזבאללה שנחשפה בשנים האחרונות, לפיה כוחות של ארגון הטרור יפלשו לישובים ישראליים באמצעות מנהרות. חשיפת מנהרות של חיזבאללה בגבול לבנון, הוכיחה בעבר שהאסטרטגיה הזאת אינה אך בגדר תעמולה.
איננו יודעים מדוע צה"ל גידר את השטח ומדוע פועלים בו כלים כבדים, אבל הקרבה של הכפר הלבנוני לקיבוץ משגב עם, ופעילות חיזבאללה באזור עשויים להביא לכך שצה"ל ירצה לשפר את ההגנה על הקיבוץ באמצעות שטח התרעה גדול יותר, וכן תוואי קרקע שמתאים להגנה, להתראה וכדומה. tipp ימשיך לעקוב, ונעדכן על פי הצורך.
חדשות יום ראשון
לוחם צה"ל רב טוראי דניס זנוביב נהרג כתוצאה מהתפוצצות של תחמושת בחדר מגורים בבסיס בבקעה.
מבדיקת tipp עולה שמינוי של שר במשרד הביטחון כאחראי על המנהל האזרחי, סותר את חוק יסוד הצבא.
נשיא פיפא יבקר ברשות הפלסטינית בסוף האביב 2023, כך הודיע ג'יבריל רג'וב. הודעתו צוטטה בסוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא. רג'וב מנסה להציב עצמו כמועמד לרשת את אבו מאזן, והוא משתמש בתפקידו כראש ההתאחדות הפלסטינית בכדורגל, כדי למנף את מועמדותו. אוהדי כדורגל הם כתובת מעולה לכך בפלסטין כמו ברוב מדינות העולם. כאן פרסמנו בשבועות האחרונים על שיתוף הפעולה של מרואן ברגותי וג'יבריל רג'וב בעניין הניסיון לשנות את מרכז הכובד השלטוני של הפלסטינים מאבו מאזן ואנשיו, אל רג'וב וברגותי. לשם כך השניים אף במגעים עם תנועת חמאס. ברגותי ביקש לאחרונה מחמאס לכלול אותו בעסקת האסירים הצפויה עם ישראל, לשחרור אורון שאול והדר גולדין
המופתי של עומאן קורא לשחרר את מסגד אל אקצא. לשם כך קורא המופתי למדינות ערב להתאחד ולהביא לשחרור המסגד השני בחשיבותו בעולם המוסלמי; המסגד ניצב על חלקה אשר עליה עמד 2500 שנים לפני הולדת האסלאם, בית המקדש היהודי. בין ישראל ועומאן מתקיימים יחסים לא רשמיים, כבר מראשית שנות התשעים. שלוש ראשי ממשלה ישראלים ביקרו בעומאן, יצחק רבין ושמעו פרס בשנות התשעים, ובשנת 2018 בנימין נתניהו.
ביום שלישי 17 בינואר ינאם חסן נסראללה לכבוד כנס שיהיה בדאחיה בביירות בשעה 19:00; הכנס הוא על שם קאסם סולימאני, שהוצא להורג בטיל אמריקאי לפני שלוש שנים בבגדד. במהדורה היום מרחיב פרשננו הצבאי מאיר ג'ורנו על אודות המתח בין צה"ל לחיזבאללה בשטח שבין אל עדסייה למשגב עם, באצבע הגליל דרומית מערבית למטולה. חיזבאללה טוען כי השטח אותו גידר צה"ל שייך ללבנון. איננו יודעים אם נסראללה יתייחס למתיחות הזו.
יושב ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל מריאנו גרוסי, אמר השבוע לאפיפיור פרנציסקוס כי שיחות האטום עם איראן הגיעו למבוי סתום
כ-80 אלף ישראלים הפגינו אתמול בכיכר הבימה בתל אביב נגד ניסיונות הקואליציה הקיצונית להחליש את הרשות השופטת, ולהפר את האיזון בין שלוש הרשויות, השופטת, המבצעת והמחוקקת. אלפי מפגינים נוספים מחו בירושלים ובחיפה. ההפגנות צפויות להמשך. נשיא המדינה הרצוג מנסה להגיע לעמדה מוסכמת על שני הצדדים. הנשיא אמר כי "עקרונות מגילת העצמאות וקווי המתאר היהודיים והדמוקרטיים של מדינתנו הם נר לרגליי" פרשננו המשפטי סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר דיבר היום בגל"צ ואמר כי המאבק אינו על כבוד לרשות השופטת אלא על זכויות היסוד לכל ישראלי.
ערב מלחמה עם איראן, בחרו בנימין נתניהו ויריב לוין להביא למשבר חברתי פוליטי שהוציא אתמול לרחובות 100 אלף ישראלים. מה זה אומר על שיקול הדעת שלהם?
שר החוץ האיראני מבקר בסוריה וידון עם אנשי ממשל סורים על עניינים שיש בהם "דאגה הדדית", לפני ביקורו בסוריה הוא נפגש בביירות עם ראש חיזבאללה נסראללה ועם מנהיג הג'יהאד האסלמי נחאללה.
08.01.2023 tipp
בית המשפט העליון יחליט בקרוב אם למנוע מדרעי את המינוי לשר בממשלת נתניהו. הערכתנו בשבוע שעבר הייתה כי בית המשפט ימנע מדרעי להיות שר. סברתנו הייתה שהמהלך יהיה באמצעות פסילת התיקון לחוק יסוד הממשלה. לפני מהלך ההכרעה לגבי החוק, הערכנו כי בית המשפט יציע לדרעי ללכת בנתיב המשפטי הקבוע בחוק ולפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שייקבע אם יש קלון בהרשעתו בעבירת מיסים. הערכתנו בעינה עומדת, ונימוקיה הופיעו בכתבה האמורה. מתוך הדיון שהיה ביום חמישי בבג"צ בעניינו של דרעי, לא ניתן להעריך אם אכן יפסול העליון את דרעי לכהן כשר. העמדה הנוקבת היחידה מטעם הרשות השופטת לגבי השאלה הזאת אשר נשמעה בבית המשפט היא עמדתה של היועמ"ש בהרב מיארה שקבעה כי מינויו של דרעי לשר אינו סביר באופן קיצוני. העמדה החד משמעית הזאת הגבירה את הניסיונות להקטין את היועמ"ש, ולרמוז כי מונתה לתפקיד שהיא אינה מספיק מוכשרת ומנוסה כדי למלאו. היועמ"ש לא הגיבה על ההכפשות, כנראה מתוך כשרונה הרב וניסיונה העשיר במילוי של תפקיד משפטני בכיר בשירות הציבורי.
ערב הדיון בבג"צ פרסם שר המשפטים לוין את השינויים שהוא רוצה להכניס במאזן אשר בין בית המשפט לבין הממשלה לבין הכנסת. הפרסום החפוז, עם אפס דיון ציבורי, נחשב בעיני רבים, לרבות אהרון ברק בריאיון לחדשות 12, כאיום ישיר על העליון ערב הדיון בעניינו של דרעי, בבחינת, אם דרעי יודח יש לממשלה אופציות נוספות. השופט ברק הציע לשר לוין להיפגש ולנסות לשכנע זה את זה לגבי רפורמה במערכת המשפט. בריאיון לדנה ויס השיב לוין לפנייתו זו של ברק בגסות "איפה הוא היה כל השנים כאשר בלי סמכות, ללא התחשבות באף אחד, בשורה של פסקי דין, הוא פשוט דרס ציבורים שלמים, לקח סמכויות לידיו ורמס את הדמוקרטיה? הוא התייעץ עם מישהו? הוא שאל מישהו? הוא בכלל ספר מישהו?…..תרגילי בזבוז זמן, עלי זה לא יעבוד"
הפרסום של השר לוין ערב הדיום בבג"צ אשר פורש כאיום על בית המשפט, הוא נוסף על האיום הראשון אשר השמיעו בסוף חודש נובמבר גורמים בליכוד לסגור את תאגיד השידור הציבורי; האם האיום הראשון כנגד התאגיד מיתן את הדיווח העיתונאי של עיתונאי התאגיד כלפי ממשלת סמוטריץ' בן גביר דרעי נתניהו? איננו יודעים את התשובה לכך. האם האיום הזה מהלך אימים על עיתונאי השידור הציבורי, ומחייב אותם גם עכשיו למתן את דיווחיהם? איננו יודעים גם את התשובה לכך, וזהו עניין לשאלה מחקרית אקדמית שבכוחה להשוות בין דיווחים במשך תקופה. האם האיום של לוין כלפי המערכת המשפטית ימתן את החלטת העליון לגב דרעי? איננו יודעים גם את התשובה לכך, אבל אנחנו לצד רבים מאוד בישראל ובעולם ננסה להעריך את התשובה אחרי הכרעת בג"צ. כאמור, הערכתנו הנוכחית שפורסמה כאן בשבוע שעבר, בעינה עומדת, ולפיה העליון ידחה את מינויו של דרעי לשר.
האם ממשלת נתניהו מתכוונת להחריב את המשטר הדמוקרטי בישראל? אין חשיבות של ממש להערכה כזאת, שכן למהלך עצמו של הפרת האיזון בין הרשויות המבצעת המחוקקת השופטת וכן האיום על התאגיד, וכל זאת בלא דיון ציבורי ופשרה, יש חשיבות מכרעת, שכן הוא יכול להוביל לשרשרת של מהלכים שתהפוך את ישראל למשטר ביניים לא דמוקרטי אם כי עדין לא רודני, ואז במדרון חלק לתהום משטרי שאת סופו קשה להעריך. בכל מקרה סמלים לשלטון רודני-מוחצן-טקסי-מתהדר יש כבר עכשיו, הראשון הוא האיום המובלע על עיתונאים, השני האיום המובלע כלפי בית המשפט העליון, והסמל השלישי הוא המטוס עצום המימדים שראש הממשלה הורה להניע שוב את מנועיו מיד עם הכנסו לתפקיד. המטוס שרק מעצמות עולמיות מצטיידות בכמותו יעלה קרוב ל-800 מיליון שקלים, והוא יניע את האדם הישראלי שהוא הכי קרוב במהותו לקיסר, בנימין נתניהו, למעמד שהוא הכי קרוב למעמד קיסרי, והוא הכי קרוב לקיסרות, מאז תם עידן המלכויות הישראליות של בית ראשון ושני.
08.01.2023 tipp
ביום השנה השלישי להוצאתו להורג של קאסם סולימני באמצעות טיל אמריקאי בבגדד, קובע נביל קאוק חבר המועצה המרכזית של חיזבאללה בביירות, כי סולימני הוא אשר אחראי לחיזוק כוח הטילים והכטב"ם של "ההתנגדות", וכי מסעו זה של סולימני להתחמשות צבאית יסתיים בניצחון הציר איראן-חיזבאללה ובאסון לישראל.
בכנס בביירות אשר בו השתתפו גם נציג הג'יהאד האסלמי וגם שגריר איראן בביירות, נרמז כי במלחמה הבאה נגד ישראל ייעשה שימוש נרחב בכטב"ם בנוסף על ירי טילים, ונאמר כי ירי הטילים יפגע בכל "ההתנחלויות הישראליות". בניתוח של דברי המשתתפים יתכן שנרמז כי השימוש בטילים יהיה גם מצד פלסטינים בגדה המערבית, אף כי הביטוי התנחלויות ישראליות, מתייחס לכל ישוב ישראלי בתוך הקו הירוק ומחוץ לו. אבל הביטוי הזה מקבל משמעות נוספת לאור תוכניתם של איראן וחיזבאללה בשנה האחרונה להקים כוח לוחם בגדה המערבית, אשר יהיה נתון למרות איראן וחיזבאללה, ולצייד אותו בנשק מתקדם. על התוכנית הזאת דיווחנו כאן בעבר מספר פעמים. מאחר שהכוונה הזאת נכשלה אחרי שצה"ל הצליח לפגוע בראשי ההתארגנות האמורה בשכם ובג'נין, ולהביא למעצרם של אחרים בידי הרשות הפלסטינית, ייתכן ששלב ב' בתוכנית האיראנית הוא הניסיון להבריח נשק מתקדם וטכנולוגיה לעזה אבל גם לגדה המערבית בתחום טילים וכטב"ם. מקור פלסטיני ביטחוני בכיר סיפר לנו לפני כחודשיים על מסלול הברחות מוכר למערכת הביטחון הפלסטינית, אשר עובר מהגדה המערבית דרך ירדן לסוריה ומשם ללבנון. במסלול זה, אמר המקור, יש תנועה קבועה של אנשים בשני הכיוונים.
שגריר איראן בביירות אמר בכנס: "מות הקדושים של הגנרל סולימני יוביל למותה של הישות הציונית שכן היא שינתה את הנוסחאות האסטרטגיות באזור". יתכן כי המשפט האחרון, לפיו ישראל שינתה את הנוסחאות האסטרטגיות, רומז על עמדה מדינית חדשה ריאליסטית שאינה בהכרח דתית רגשית, ואשר משאירה פתח למו"מ עם הציר הרצחני.
08.01.2023 tipp
שלטונו של אבו מאזן ברמאללה, קיבל זריקת חיים חדשים עם עלייתו של בן גביר להר הבית בשבוע שעבר. בן גביר הגיש סיוע מציל חיים-כלכליים לאלפי בני מעמד המוקטעה ברמאללה, שהיו מודאגים מאוד בשנה האחרונה מהצניחה בכוחו של אבו מאזן, ובתמיכה העממית בו. בעקבות בן גביר, הנשיא הפלסטיני הידק עוד את הקשר עם האג באמצעות האו"ם ומועצת הבטחון של האו"ם, אשר בה התקיים בשבוע שעבר דיון ללא החלטות לגבי עלייתו של בן גביר להר הבית למשך 13 דקות. אבו מאזן ניתק בעיקר במובן הדקלרטיבי את הקשר עם ישראל (הוא לא הפסיק את התיאום הביטחוני עליו הוא שומר כקלף נוסף אולטימטיבי נגד ישראל), הוא הורה למשל לוועדה לאינטראקציה עם החברה הישראלית להפסיק את פעילותה, וביום שישי הוא אף האשים את ארה"ב שהיא עומדת מאחורי הממשלה הקיצונית בישראל. כל אלה הם רכיבים בפוליטיקה הפלסטינית אשר בכוחם להוסיף לאבו מאזן תמיכה עממית, והוא משתמש בהם. בשנה האחרונה שלוש התארגנויות חזקות קמו נגד שלטונו, וכוחן גבר ככל שהתמיכה העממית ברמאללה ובו צנחה.
ההתארגנות הפחות חשובה באיום על אבו מאזן היא איראן-חיזבאללה והג'יהאד האסלמי, שניסו בשנה האחרונה להקים כוח לוחם בגדה שישנה את מאזן הכוחות ויקטין הן את פתח והן את חמאס. אבו מאזן ידע שישראל לא תניח לגוף כזה להתקיים ולפיכך לאיים גם עליו, ולא התרגש ממנה. ואכן צה"ל ושב"כ הכריעו את ההתארגנות הזאת והניסיון נכשל. ר' היום נאומו של חבר המועצה המרכזית של חיזבאללה בכתבה נפרדת כאן, שרומז על המשך התוכנית האיראנית לגבי הפלסטינים.
ההתארגנות השנייה נגד אבו מאזן היא מתוך פתח ואש"פ ובראשה תאופיק טיראווי, שרוצה לבוא במקום אבו מאזן כשיפרוש. אבו מאזן מנסה בשנה האחרונה לבודד את טיראווי, בהצלחה חלקית.
ההתארגנות השלישית נגדו היא בעלת הסיכויים הטובים ביותר להפוך את השלטון ברמאללה; בראשה עומדים ג'יבריל רג'וב ומרואן ברגותי, והם מנסים לשתף פעולה עם חמאס בעניין זה. ברגותי אף ביקש מחמאס לכלול אותו ברשימת האסירים הפלסטיניים שישוחררו תמורת אורון שאול והדר גולדין. בתגובה להתארגנות החדשה הזאת שלח אבו מאזן שליח בהול מטעמו לשיחות עם חמאס בעזה. כעת כאמור ישראל של נתניהו ובן גביר, משפרת את מצבו של אבו מאזן מול ההתארגנויות נגדו, והוא פחות זקוק לשיחות בהולות.
בכנס לקראת חג המולד בכנסיה היוונית אורתודוקסית אמר אבו מאזן בערב שבת “אנחנו נאבק במדיניות ממשלת ישראל החדשה, והמתנחלים הקיצונים, אם זה בהמשך הפגיעה במקומות הקדושים הנוצריים והמוסלמיים בירושלים, או בחוקים הגזעניים המנוגדים לחוק הבינלאומי". יותר מאשר דיבר ליוונים האורתודוקסיים, דיבר אבו מאזן לבני עמו, בניסיון נוסף למנף את ההתנגדות בציבור הפלסטיני לממשלת נתניהו בן גביר.
01.01.2023 tipp
הערכתנו היא שבתום הדיון בבית המשפט העליון שיתחיל ביום חמישי הקרוב, יפסול העליון את התיקון לחוק דרעי שהתקבל בשבוע שעבר בכנסת, הוא חוק יסוד: הממשלה. בית המשפט העליון עשוי להציע ראשית לדרעי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות שיקבע אם יש קלון בהרשעתו. מאחר שהסיכוי שדרעי יסכים לפנות ליו"ר ועדת הבחירות קלוש, הערכתנו היא כי פסילת התיקון לחוק יסוד הממשלה, תבוא בהכרעת 11 השופטים שיושבים בדיון. הערכתנו זו נובעת בראש ובראשונה מדבריה של הנשיאה חיות כי “נמשיך לעמוד איתן גם אל מול הרעמים והברקים הנשמעים והנראים בעת הזו; הם מופנים לעברנו ומבשרים, כך נראה, את בואה של סערה; אך כשהדין, והוא לבדו, לנגד עינינו, יכול נוכל גם לה". מאחר שהדין נגזר גם מתוך הפרשנות המקובלת הרווחת בבתי המשפט, ומאחר שהפרשנות הזו לגבי עונש מאסר על תנאי היא שהוא כעונש מאסר בפועל, יתקשה בית המשפט העליון להתעלם מהפרשנות על אף הרגישות החברתית שמגלמת גם פרשת דרעי הנוכחית. ההנחה שזהו חוק פרסונלי, כפי שהעריך כאן לפני כחודש פרשננו המשפטי, סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר אברהם יעקב, עשויה להפוך לקביעה משפטית במהלך הדיונים והכרעה. קרוב לוודאי שגם ההתרחשות המשפטית לפיה השופט שגזר את דינו של דרעי למאסר על תנאי, לא דן בשאלת הקלון, רק כי הבין שדרעי מתכוון לפרוש מפוליטיקה, גם היא תעלה בדיון בעליון ותקשה על דרעי.
לגבי המציאות הפוליטית של הצורך באיזון בין שתי הרשויות, המחוקקת והשופטת, אשר בעבר השפיעה על הכרעותיו של בית המשפט העליון, כאשר שתי הרשויות ניסו להלך בין הטיפות, ולא להביא לשבר ביניהן, יתכן שהפעם התחשבותו של בית המשפט העליון ברגישות הזאת תהיה מועטה, לאור הניסיונות של המערכת הפוליטית להפר את האיזון ולהחליש את המערכת המשפטית, התרחשות אשר יוצרת דחיפות לגבי התמונה הכללית: השמירה על המשטר הדמוקרטי בישראל. 78 שופטים בדימוס, קבעו השבוע בקול קורא שפרסמו כי הניסיונות האלה עלולים לקעקע את המשטר הדמוקרטי בישראל שהוא נר לרגלי העליון. בהקשר הזה ראוי לזכור שהנשיאה חיות לא הגיבה הן על דברי שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, כמו גם על גילוי הדעת של 78 שופטי בתי המשפט כאמור, על אף שהודעות שופטים בתקשורת הן חסרי תקדים בישראל.
עם זאת יתכן כי המרחק הרעיוני בין דרעי לבין סמוטריץ' ובן גביר בהקשר של הכוונה לצמצם את כוחה של מערכת המשפט ולסכן את צביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל, יעמוד לזכותו של אריה דרעי. מועצת חכמי התורה של ש"ס ניסתה השבוע להגדיל את המרחק הזה בין ש"ס לבין בן גביר וסמוטריץ' כשהצהירה כי ש"ס לא תפעל בחקיקה נגד הציבור החילוני. מצד שני ההודעה הזאת מחדדת את קיומם של שני מתרסים ערכיים, כאשר אחד מהם נמצא בממשלה והשני מחוץ לממשלה.
הדיון במינויים של אריה אריה דרעי ואיתמר בן גביר כשרים יהיה אם כן השבוע ביום חמישי. ואילו הדיון בהעברת הפיקוד על פלוגת מג"ב לידי בן גביר, וכן בהעברת הסמכויות על מינוי ראש המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון לידי סמוטריץ', יהיה רק אחרי החלטת ממשלה שתעביר בפועל את הסמכויות לידיהם.
01.01.2023 tipp
על פי מקור פלסטיני השר איתמר בן גביר, יצר קשר עם ג'יבריל רג'וב במטרה לבדוק שיתוף פעולה ביניהם. מקור כוחם של השניים הוא בחברון. איננו יודעים אם מדובר בשיחת טלפון שהייתה ביניהם, או בהעברת מסר באמצעות איש קשר.
ג'יבריל רג'וב הוא שנוא נפשו של אבו מאזן, ומקורביו של הנשיא הפלסטיני אף איימו לאחרונה על רג'וב לבל יתמודד על ראשות הפתח, ויתחרה במועמדם חוסיין א-שייח. אבו מאזן ומקורביו סבורים כי לא יהיה ניתן לקבוע את פני ההנהגה הפלסטינית אחרי פרישתו של הנשיא הפלסטיני בלי להזיז את ג'יבריל רג'וב מדרכם, שכן כוחו מאיים על בכירותה של רמאללה.
בעקבות האיום של אבו מאזן, רג'וב מנסה בשבועות האחרונים ליצור שת"פ עם מרואן ברגותי כדי לשנות ביחד אתו את פני ההנהגה הפלסטינית. בשבוע שעבר דיווחנו כי מרואן ברגותי ביקש לאחרונה מחמאס לכלול אותו ברשימת האסירים הפלסטינים שישוחררו בעסקה עם ישראל, להחזרתם של אורון שאול והדר גולדין. המציאות הפלסטינית החדשה הזאת עשויה לקדם כוח פלסטיני חדש של רג'וב, ברגותי, וחמאס שיאיים על השלטון ברמאללה. פנייתו של בן גביר בהקשר הזה, עלולה מצד אחד להרחיב את הקרע בינו לבין הרשות הפלסטינית, שממילא כמעט אינו ניתן לאיחוי, אך מצד שני לפתוח לבן גביר אפשרות מציאותית לשתף פעולה עם פלג פלסטיני חדש שחותר להחליף את ההנהגה הנוכחית.
פעולתו זאת של בן גביר עלולה אבל להתגלות גם כסותרת את כוונותיו של הממסד הביטחוני הישראלי, לחזק את אבו מאזן כדי להעמיק את התיאום הביטחוני. פעולתו של בן גביר עלולה להיות סותרת גם את האופן בו רוצה נתניהו לנהל את המו"מ עם חמאס להחזרת אורון והדר, שכן בהקשר הזה מרואן ברגותי עשוי להיות אחד מקלפי המיקוח בידיו של נתניהו.
01.01.2023 tipp
בשבוע שעבר דיווחנו כאן כי מרואן ברגותי ביקש מחמאס לשחררו בעסקה עם ישראל. בסוף השבוע אמר לנו מקור ברשות כי הוא אכן שמע על בקשתו זו של ברגותי מחמאס. ההצלבה הזאת בין הידיעות שהגיעו לידינו על רצונו של ברגותי, מחזקת לפיכך את ההערכה כי נתניהו נמצא במגע באמצעות צד שלישי עם החמאס במו"מ לשחרור אורון שאול והדר גולדין. מקור פלסטיני אמר לנו בשבוע שעבר כי נתניהו התחיל במגעים האלה אחרי שנבחר, אבל עוד טרם הוקמה הממשלה. יתכן כי המו"מ הזה אף מעמיק עכשיו.
המקור שמסר לנו לפני כשבוע על פנייתו של ברגותי לחמאס, אף אמר לנו כי נתניהו וחמאס מקיימים מו"מ, אבל לאור רגישות העניין חיכינו לאישור נוסף לידיעה הזו (שהייתה מובלעת בידיעה הראשית), והאישור הזה, אם כי הוא אישור בעקיפין, מתקבל כעת מידי המקור ברמאללה.
הרשות הפלסטינית מודעת אם כן לבקשתו של ברגותי מחמאס להשתרר בעסקת אסירים. לרשות יש השפעה על ישראל, והיא תסכים לשחרור ברגותי רק אם תהיה משוכנעת כי שחרורו לא יאיים על רמאללה, וכי הוא לא יפעל נגדה בשת"פ עם רג'וב ועם חמאס. אבו מאזן לא הסתפק בקשריו עם ישראל, והוא פתח מיוזמתו לפני כחודש במו"מ עם חמאס בעצמו, כפי שדיווחנו כאן בגיליונות קודמים. לשם כך שלח לרצועת עזה, שליח מטעמו לשיחות עם חמאס. באתר חמאס, מודיע דובר הארגון כי לא יהיו חילופים בלי שישראל תשחרר אסירים בכירים. לא ברור אם שחרור ברגותי שאינו איש חמאס, נכלל בתוך ההגדרה הזאת של דובר חמאס. מצד שני כוונתו של ברגותי לרקום כוח פלסטיני חדש עם רג'וב וחמאס, עשוי להכניס אותו לרשימת חביבי ארגון הטרור הרצחני.
25.12.2002 tipp
שופטת בית המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה קראה בשבוע שעבר לפעול נגד הכוונה לחוקק פסקת התגברות "במלוא העוצמה ובמגוון האמצעים הלגיטימיים", בראשם מחאה המונית. נשיאת העליון השופטת חיות, שמעה את הדברים, וככל הנראה אף ידעה עליהם מראש, אך לא הגיבה אחרי שנאמרו. במובן הזה שתיקתה של הנשיאה חיות רועמת.
בנאום בכנס עמותת שבי"ל אמרה פרוקצ'יה, שפרשה מבית המשפט לפני 11 שנים, כי השינויים המוצעים במערכת המשפט יפגעו "בדמות הערכית של ישראל בפני העולם, בפני המוסדות הבינלאומיים ובפני הקהילות היהודיות בתפוצות".
השופטת פרוקצ'יה קראה לשלל גורמים, בהם שופטים לשעבר, למחות נגד הכוונה לפגוע בכוחו של בג"ץ. היא הוסיפה כי "הציבור הרחב שכוחו הוא תמיד הרב מכולם, מודע כבר ליכולותיה של מחאה המונית וכבר חווה את עוצמתה".
דבריה אלה של כבוד השופטת (בדימוס) פרוקצ'יה מבטאים היטב את אשר חש ויודע כל אדם שעיניו בראשו ובמיוחד ציבור המשפטנים בישראל.
אינני זוכר מקרה בעבר שבו קרא שופט מכהן או שופט בדימוס למחאה המונית של הציבור בכלל ושל שופטים לשעבר בפרט.
מדובר באמירה ברורה וחדה שמעולם לא נשמעה במקומותינו.
חשיבותם ועוצמתם של הדברים מקבלים חיזוק מן העובדה שטרם נשמעה הסתייגות מהם הן מפי כבוד הנשיאה חיות והן מפי שופטים בדימוס, ביניהם גם שופטים בדימוס של בית המשפט העליון.
יש מי שיגיד שמכלל לאו אתה שומע הן, אך זוהי הערכה בלבד.
מכלל לאו אתה שומע הן הוא כלל בלוגיקה תלמודית. משמעותו היא שאם נאמר הצד השלילי של הדבר (אם לא A אז B) או שלא נאמר דבר בתגובה לאמרה כלשהי, ניתן להסיק מכך על הצד החיובי (אם כן A אז לא B). ובצורתו ההפוכה, מכלל הן אתה שומע לאו: אם נאמר הצד החיובי (אם A אז B) ניתן להסיק מכך על הצד השלילי (אם לא A אז לא B). הכלל נובע מאחת הסברות בתלמוד לפיה מספיק לומר צד אחד בתנאי, כיוון שהוא מצביע על קיומו של השני.
25.12.2002 tipp
לפי מקור פלסטיני, מרואן ברגותי אשר אסור בישראל, מעוניין שחמאס יכלול אותו בעסקת האסירים עם ישראל תמורת אורון שאול והדר גולדין. מאחר שברגותי לא היה מפנה בקשה כזאת אם ישראל הייתה מתנגדת לכך, כיוון שחייו נשלטים לגמרי בידיה, יתכן שברגותי אף מעורב במו"מ עם חמאס להחזרת אורון והדר.
בתמורה להסכמת חמאס, ברגותי ורג'וב עשויים לחבור לחמאס, ושלושת מרכזי הכוח הכבדים בציבוריות הפלסטינית, עשויים/עלולים לחולל מהפכה בפוליטיקה הפלסטינית; הפוליטיקה הפלסטינית החדשה על פי החזון הזה, תבטא מאזן כוחות חדש בין פתח החדש לבין חמאס, ותפתח, בין שני הארגונים, עידן של שת"פ בהנהגת הפלסטינים. מציאות כזאת אם אכן תקנה אחיזה, תביס את אבו מאזן ואת הנהגת הפתח והרשות ברמאללה, אבל גם תביס את איראן והחיזבאללה ואת נציגם בציבוריות הפלסטינית הג'יהאד האסלאמי.
לפני כחודש פתח אבו מאזן מיוזמתו במו"מ עם חמאס, ואף שלח לרצועה שליח מטעמו. כעת מתברר שאחת הסיבות לכך היא הניסיון לעצור את רג'וב ואת ברגותי, מלרקום עסקה ושת"פ ביניהם, ובין שניהם לבין חמאס, עסקה ושת"פ אשר יחלישו מאוד את הנהגת פתח ההיסטורית, ואת הממסד השלטוני שההנהגה הזאת הקימה ברמאללה; ההנהגה ההיסטורית אף הפכה למעמד חברתי כלכלי בחברה הפלסטינית, והיא יושבת רובה ככולה ברמאללה. כעת עומדים בראש ההנהגה ההיסטורית האמורה אבו מאזן, ממשלתו, צמרת פתח וצמרת אש"פ. במידה שחזון רג'וב ברגותי בשת"פ עם חמאס יצליח, כל ההנהגה הזאת תרד מהבמה הפוליטית הפלסטינית, ותחתיה יוקם בראש ובראשונה מודל חדש של אש"פ אשר ממנו יגזרו שאר המבנים הפוליטיים: הממשלה הפלסטינית, תנועת פתח, והאינטרקציה בין פתח החדש לבין ארגון חמאס.
כאמור עסקה כזאת תחליש מאוד את איראן וחיזבאללה, שכשלו בשנה האחרונה להקים באמצעות נציגם בציבור הפלסטיני הג'יהאד האסלמי, כוח לוחם חדש דמוי חיזבאללה בלבנון. שני גורמים היו לכישלון הזה, האחד תחושת הלאומיות הפלסטינית שלא התחברה לגורמים מבחוץ, איראן וחיזבאללה, בכוח פלסטיני לוחם שאינו יכול להיות מונע ככוח של שכירי חרב זרים, לפיכך הכוח שאיראן הקימה היה חסר עמוד תווך תרבותי. הסיבה השנייה היא ההצלחה של ישראל להרוג את מנהיגי הכוח החדש, ולהביא למעצר האחרים, וכן לתפוס סכומי כסף גדולים שמקורם באיראן, ולעצור פעילי ג'יהאד מרכזיים בגדה המערבית.
18.12.2002 tipp
11.12.2002 tipp
בנימין נתניהו הגיש בסוף השבוע לנשיא בקשה להארכת המועד להקמת ממשלתו, בשבועיים נוספים. נתניהו ציין במכתבו לנשיא כי ש"ס ויהדות התורה דורשות הסכמים קואליציוניים "(ו)הסכמים אלה כוללים התייחסות לסוגיות עקרוניות רבות ומורכבות"
הסוגייה המורכבת מכולן, והיא אשר אף עלולה לסכל אפשרות לכינונה של ממשלת נתניהו, היא סוגיית אריה דרעי שתהיה השבוע במרכז הזירה הפוליטית משפטית. מדוע אנחנו אומרים כי סוגייה זו עלולה לסכל ממשלה? משום שהסירוב של דרעי להקים ממשלה בטרם ייחתם עם ש"ס הסכם קואליציוני מפורט, מבהיר כי דרעי מתנה את הקמת הממשלה בחתימה על הסכם מפורט, או במלים אחרות אם אין הסכם מפורט אין מבחינתו ממשלה. מצד שני יתכן שאלה הן אך עמדות פתיחה של אריה דרעי; תלוי מה יאמר בית המשפט
מה יש בהסכם הקואליציוני המפורט שכה דרוש לדרעי? עצם האפשרות שיוכל להתמנות לשר, והצורך לשנות את חוק את יסוד הממשלה, כך שיבדיל בין עונש מאסר לבין עונש מאסר על תנאי, ויאפשר לו לכהן כשר בממשלת נתניהו. וזאת כיוון שהפרשנות המקובלת על בתי המשפט היא כי בהקשר של חוק יסוד הממשלה עונש מאסר על תנאי כמוהו כעונש מאסר בפועל.
האם יש לדרעי סיכוי להיות שר, במציאות המשפטית שתתקיים אם וכאשר ישנה את חוק יסוד הממשלה? תשובתנו היא שמבחינה משפטים טהורה סיכוייו קלושים, כיוון שהמערכת המשפטית במציאות מתוקנת תדחה את התיקון, לא כי שונה חוק יסוד, אלא כי השינוי הוא פרסונלי אד הוק, או לפחות היא תבהיר כי התיקון הפרסונלי מעקר את הצידוק לשנות את החוק, ולפיכך הפרשנות המקובלת לחוק לפיה אדם שנידון למאסר על תנאי אינו יכול להיות שר בממשלת ישראל – שרירה וקיימת. על כך רמזה כנראה הנשיאה חיות בדבריה, אשר צפו פני עתיד, לפיהם סערה מתקרבת, אך הרשות השופטת תוכל לה. צריך לשים לב שהנשיאה לא אמרה שהמערכת תנקוט קו קטגורי משפטי, אלא אמרה "נוכל לה"
בעיתון גלובס הופיעה השבוע התייחסות של גורם בליכוד שהעלה אפשרות כי במקרה של מבוי סתום, דרעי ימונה לראש ממשלה חלופי. אבל לגבי ראש הממשלה הוראת החוק אפילו ברורה יותר, והיא מתייחסת אך ורק לתפקיד ראש הממשלה. אין כל התייחסות בחוק לתפקיד ראש ממשלה חלופי ולכן זה אינו זוכה להגנה לה זוכה ראש ממשלה. לגבי שאלת הקלון בהרשעתו של אריה דרעי, היועצת המשפטית קבעה כי ההכרעה היא בתחום סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות, אבל עד כה לפי הידוע לנו, דרעי לא פנה אליו.
ועם כל זאת, לדרעי ולנתניהו יהיה מוצא נוסף מכל ההשתלשלות המשפטית אם אכן תמנע מדרעי להיות שר, והיא לשנות את חוק יסוד שפיטה, באופן שהחוק לא יאפשר כל התערבות של בית המשפט במינויים לממשלה. אבל שינוי כזה יהיה בבחינת אופרה חוקתית חברתית פוליטית חדשה לגמרי, שכן שינוי פרסונלי של שני חוקי יסוד כדי למנות אדם שהורשע בדין לשר, עלול להעביר את זירת ההכרעה מבתי המשפט לרחוב.
פרשנות:
המשבר הפוליטי אשר הוביל למשבר החוקתי הנוכחי, הם אך קצהו של המשבר החברתי הישראלי בין מזרח למערב שנמשך זה שנות דור ואשר עם השנים אף הפך לנגע חברתי שמסכן את ישראל; המשבר נובע מהתקיפה הגזעית האשכנזית כנגד המזרח משחר התקומה, תקיפה אשר הובילה לחורבן ערכי בקהילות מזרח; אחד מהיבטיו של החורבן הערכי המזרחי הוא הטיה אלקטורלית מובנית (מנותקת מהשקפה פוליטית) לעבר הרביזיוניזם הפוליטי הישראלי שביטא התנגדות לקו הפוליטי אשר מנגד, אשר הוא המתרס הפוליטי שהוציא לפועל את התקיפה הגזעית כנגד המזרח. הרביזיוניזם בא לביטוי בתנועת הליכוד וגלגוליה הקודמים, וכאשר הימין הישראלי לא הסתפק בליכוד אלא הקצין, המצביעים המזרחיים הקצינו והתיישרו עם התמורה. ההטיה הפוליטית למפרע הזאת מאפשרת לנתניהו ולדרעי להיות בשלטון בחלק גדול משלושת העשורים האחרונים. בהקשר הזה, אך סמלי הוא שבלב המשבר החוקתי הנוכחי נמצאת המפלגה שביטאה עם הקמתה בשנת 1984 את הרצון המזרחי (במקרה הזה החרדי) לבנות כוח פוליטי שלא יאפשר עוד להפלות את חבריה ותומכיה, והיא מצליחה בכך מעל המשוער (ואפילו יותר מכך). ראש המפלגה הזאת, אריה דרעי, בנה את כוחה תחת חסותו של הרב עובדיה יוסף ובחסות המורשת המסורתית דתית המזרחית, ועל גביה הוא המריא עד פסגת הזירה הפוליטית הישראלית. אבל בשיא כוחו הורשע בשנת 1999 בלקיחת שוחד ונידון למאסר, והוא הורשע לפני כמה חודשים פעם שניה בעבירות מס ונידון למאסר על תנאי. במובן הזה יתכן כי החורבן הערכי המזרחי בא לביטוי גם בחייו האישיים, ואולי כמנהיג וכדוגמא, דרעי אף הביא להעמקת החורבן המזרחי הערכי. בעיננו זוהי שאלת מחקר מצוינת. שכן עשוי להתברר במהלכה כי דרעי הרים את המזרח לפסגת הפוליטיקה הישראלית מתוך השפל התרבותי בו היה שרוי, אך גם הפיל אותו אחר כך לתהום ערכית שהפכה כעת לשאלה חוקתית. עם כל זאת, לא ניתן לבחון את ההתנהגות הפוליטית תרבותית ערכית של הציבור המזרחי החרדי (כמו גם המסורתי והחילוני), בלי להזכיר את המניע להתנהגות הזאת והיא ההדרה שננקטה כלפי הציבור המזרחי מצד התרבות המושלת האשכנזית, משחר התקומה, ועד היום. במובן הזה בית המשפט בתוך עמו יושב וישב, והוא לא דחה אחרי הקמת המדינה את התרבות התוקפנית המושלת, שכן הרכבו מעולם לא ביטא את החברה הישראלית על כל תרבויותיה, ולא ביטא בהרכבו בעליון ובשאר הערכאות את משקלו המכריע של הציבור המזרחי, ומתוך כך את תרבותו, תפישותיו התרבותיות, כמיהותיו, ואת המשקל העצום של מורשת המזרח שהיא בעיקרה דתית, ואשר בעקבות התקיפה הגזעית האשכנזית באה כדי חורבן. את החורבן הזה ניסו הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי לעצור, ובזירה הדתית מסורתית יהודית מזרחית אף הצליחו. ולכן הדיון בעניינו של אריה דרעי במשבר הנוכחי (או גם במשבר הנוכחי צריך לומר) לא יוכל להיות כנראה משפטי גרידא, אלא יחלחלו לתוכו לצד הערכים המשפטיים גם ערכים תרבותיים חברתיים וערכיים (גם אם הוא יוגש לציבור אך בניסוחים משפטיים). ובדיון כזה, הסיכוי ששינוי פרסונלי של חוק יסוד הממשלה, יתקבל על ידי בית המשפט העליון, הוא סיכוי ממשי (כמו גם ביקורת על כך, אך ביקורת אשר אינה כוללת את מניעת המהלך). האם תהיה זו טעות מצד הרשות השופטת? תשובתנו היא כי התרבות הישראלית זכאית לסיכוי נוסף לתקן את עצמה, בטרם יתקבל מהלך משפטי קטגורי שעלול להביא אותה אל סף תהום.
04.12.2002 tipp
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות השמיעה בשבוע שעבר התבטאות ראשונה לנוכח כוונות הקואליציה המסתמנת לכרסם ביסודות הדמוקרטיה, לעקר את בג"צ מכוחו להגן על זכויות האזרח ולהפוך את השופטים לפקידים הממונים ע"י הקואליציה:
"אין לי ספק שבזכות המסירות הרבה ותחושת השליחות והמחויבות של כל אחת ואחד מאיתנו לתפקידנו כמשרתי ציבור ולעשיית משפט צדק, נמשיך לעמוד איתן גם אל מול הרעמים והברקים הנשמעים והנראים בעת הזו; הם מופנים לעברנו ומבשרים, כך נראה, את בואה של סערה; אך כשהדין, והוא לבדו, לנגד עינינו, יכול נוכל גם לה".
דברים אלה של כבוד הנשיאה נאמרו על רקע הצהרת הכוונות של מרכיבי הקואליציה העתידית, לפיהם תרצה הממשלה הנכנסת לקדם גם את ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים, חקיקת "חוק צרפתי", הדחת היועצת המשפטית לממשלה, פיצול מוסד היועץ, והפיכת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה לעושי דברם של הפוליטיקאים.
כבוד הנשיאה התייחסה, כך נראה, גם לתוכניות הקואליציה המתגבשת, החל מחקיקת בזק של פסקת ההתגברות, וכלה בדיבורים על ביטול שתי ועדות החקירה הפועלות כיום: הוועדות לחקר פרשת הצוללות ולאסון מירון.
דברים אלה אולי נשמעים שגרתיים, אך הם נדירים עד מאוד. זוהי למעשה קריאת השכמה לציבור כולו להתעורר ולהבין שמה שעומד על הפרק הוא מהותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית המגנה על זכויות האדם ובפרט על אלו של המיעוטים.
לא ניתן להפריז בחשיבות דברי כבוד הנשיאה.
בכל עשרות שנות כהונתי כשופט לא זכורה לי התבטאות דומה של נשיא מנשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם.
זוהי למעשה רעידת אדמה והצהרת כוונות של כבוד הנשיאה לפיה בתי המשפט ימשיכו לקיים את הדין החל ולא ייכנעו לכל אלה הבאים להרוס את הדמוקרטיה הישראלית.
מובן שבתי המשפט כפופים לחוקי הכנסת והם מצווים על אכיפתם. אך אין בכך ללמד על כפיפות האזרחים ובתי המשפט לדברי חקיקה הנוגדים את הערכים המוגנים בחוקי היסוד. דברי חקיקה כאלה הם בטלים מעיקרם ובתי המשפט יעשו הכול כדי להמשיך להגן ולשמור על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ועל זכויות היסוד של כל אזרחיה.
דמוקרטיה, כל דמוקרטיה, היא גם דמוקרטיה מתגוננת. פירושו של דבר הוא שהמוסדות השלטוניים, ובהם בתי המשפט, לא יתנו יד להרס הדמוקרטיה וילחמו עליה ככל יכולתם ובכל הכלים החוקיים העומדים לרשותם.
כפי שציינה כבוד הנשיאה, הדין הוא היחיד המכוון את פסיקות בתי המשפט. כך היה תמיד וכך יהיה לעולם.
27.11.2022 tipp
כפי שציינתי במאמר קודם, הקואליציה החדשה מבקשת לבצע בשדה המשפט, את השינויים הבאים:
לאחרונה, התברר כי בדעת הקואליציה להוסיף על כל אלה גם את תיקון חוק יסוד: הממשלה במובן זה שסעיף 6(ג)(1) לחוק היסוד הקובע כי: "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר…" יתוקן כך שתתוסף לו המילה "בפועל" והאיסור על המינוי לתפקיד שר, יחול רק על מי שהורשע ונידון למאסר בפועל.
עולה השאלה לשם מה נחוץ התיקון?
התיקון נועד להכשיר את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, לתפקיד שר בממשלה המתהווה.
ביום 25.1.2022 הורשע אריה דרעי, בפעם השנייה בחייו, והפעם, בביצוע עבירות מס.
ההרשעה נעשתה על-פי הודאתו, ונגזר עליו, בין השאר, עונש של מאסר מותנה.
על-פי הפרשנות המקובלת מזה שנים רבות, "מאסר", פירושו גם מאסר מותנה. זאת מכיוון שמאסר מותנה הוא מאסר שריצויו נדחה לזמן מסוים והוא תלוי בקרות אירוע מסוים. אבל מדובר במאסר לכל דבר ועניין.
לכן, לפי נוסחו של חוק היסוד ולפי הפרשנות המקובלת, מנוע אריה דרעי מלכהן כשר.
הקואליציה החדשה מבקשת לשנות חוק יסוד לצרכיו הפרטיים של אדם אחד. כזאת עדיין לא אירעה במקומותינו!
חוקי היסוד של מדינת ישראל הם תחליף החוקה. אין משנים את החוקה לצורכי שעה או לצרכיו של אדם אחד. זוהי הלכה משפטית נוהגת חד משמעית.
חקיקה פרסונלית, אפילו בחוק רגיל, להבדיל מחוק יסוד, היא פסולה ומגונה ונחשבת במערכת המשפטית למעשה שלא יעשה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוק יסוד.
שינויי חקיקה כאלה שמטרתם הכשרת מעשים או אנשים שעד אתמול נחשבו למעשים אסורים או לאנשים שאינם כשירים לתפקיד מביאה להכשרת מה או מי שנחשבו עד לאותו רגע לאסורים בעליל. זוהי פריצת גדרות שאיש לא יכול להעריך היכן סופה לגבי הדרדרות שלטון החוק.
מדובר בכרסום מהותי באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
שינוי כזה בחוק יסוד אינו יכול לעבור היום, כאשר היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים הם עצמאיים וכשומרי הסף, בכוחם להתריע בפני יוזמי הצעות חוק כי מדובר למשל בחוק שאינו חוקתי אשר חותר תחת יסודות הדמוקרטיה. אולם, כפי שציינתי בראשית הדברים, בכוונת הקואליציה החדשה להפוך את משרות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון, וכתוצאה מכך השרים יוכלו למנות לתפקידים רגישים אלה את אנשי שלומם, כך שבמקום שומרי סף הציבור עלול לקבל משפטנים ממושמעים.
האם בג"צ יכול להושיע?
כנראה שלא.
בכוונת הקואליציה החדשה לחוקק את פיסקת ההתגברות, כך שניתן יהיה לבטל את פסיקות בג"צ ברוב של 61.
התוצאה היא שכל קואליציה, ולו הקטנה ביותר, תוכל לבטל את פסיקות בג"צ ובכך יבוא הקץ על המגן האחרון של האזרח מפני עריצות השלטון.
המסקנה העולה מהתיקון הפרסונלי לחוק יסוד הממשלה, וכן מהכוונה לסלק את שומרי הסף במשרדי הממשלה השונים וכן מהכוונה לחוקק את פיסקת ההתגברות ברוב של 61 – היא אחת: בכוונת הקואליציה החדשה להסיר מעל עצמה כל מגבלה ולחוקק חוקים כאוות נפשה ללא כל פיקוח ובקרה ובכך להביא את הדמוקרטיה הישראלית אל מדרון חלק.
עיתוננו אשר חרת על דיגלו ערכי שמירת הדמוקרטיה והחרות, ישקול הגשת עתירה לבג"צ בזמן המתאים.
13.11.2022 tipp
שלושה מנהיגים פלסטינים עומדים בדרכו של א-שייח להחליף את אבו מאזן, ואת שלושתם מנסה הנשיא הפלסטיני להזיז מהדרך כדי לסלול אותה לא-שייח. אבו מאזן לא מרפה מהמשימה שלקח על עצמו, והוא ככל הנראה נחוש למנות בעצמו את יורשו.
את ג'יבריל רג'וב מנסים מקורבי אבו מאזן להניא מהתמודדות עתידית באמצעות איומים. כאן דווחנו בלעדית כי למען רג'וב נוסח איום קצר במיוחד מטעם מקורבי הנשיא הפלסטיני: דמך בראשך אם תתמודד נגד א-שייח. רג'וב לא התרגש מהאיום, ובשבוע שעבר אף נשא דברים שבדרך כלל נושאים מנהיגים לאומיים. הוא אמר ברדיו אל עאלם (ע"פ עינב חלבי YNET) כי הפלסטינים צריכים לחשב מחדש את מסלול יחסיהם עם ישראל.
רג'וב קשה להזזה, אבל קשה להזזה שבעתיים הוא תאופיק טיראווי, שהוא ותיק יותר מרג'וב, מעמדו בכיר יותר, כוחו רב יותר בפתח, והוא אף היה מקורבו של המיתולוגי הפלסטיני יאסר ערפאת. מקורבי אבו מאזן לא יכולים לפנות לטיראווי באיומים בנוסח שתורגל על רג'וב, והדבר שהם מנסים לעשות כעת, הוא להביא לפיטוריו ממשרת היועץ על תקן שר שהוא מחזיק. תקוותם היא שהחלשתו הכלכלית תחליש את רצונו להנהיג את הפלסטינים אחרי אבו מאזן.
שלושת האישים א-שייח, רג'וב וטיראווי, חברים בוועד המרכזי של פת"ח שהתכנס השבוע. על הפרק ענייני היום, אבל מתחת ללו"ז, בסבקסט של ההתכנסות, נמצא הדבר המרכזי אשר על הפרק והוא מלחמות הפלסטינים, בדרך להעמיד יורש לאבו מאזן. הנשיא הפלסטיני סבור שבכוחו להביא את א-שייח עד המוקטעה. אבל רג'וב, טיראווי וכנראה גם האסיר ברגותי, מטילים בכך ספק. לגבי ברגותי, ישראל מושלת לכאורה בחייו כיוון שהוא אסיר בכלא ישראלי, כך שיתכן שהוא אכן נוח להגיע להסכם כפי שמנסים מקורבי אבו מאזן; על רצונם להגיע עם ברגותי להסכם דיווחנו בגיליונות קודמים; לגבי רג'וב, ישראל יכולה להסתדר עם רג'וב אם יפתיע ויתמודד על אף הקשיים, וינצח במאבק על הנהגת הפלסטינים, אבל לגבי טיראווי זוהי לחלוטין אופרה אחרת, שכן כוחו במנגנון הפוליטי הפלסטיני עולה על כל יריביו, ובעבר טיראווי שעסק בטרור נחשב למבוקש מספר 1 בישראל, ולכן סביר להניח שישראל אשר אינה שוכחת דבר, תומכת בסילוקו של טיראווי מהזירה הפוליטית הפלסטינית. צריך לומר שתמיכה כזאת מצד ישראל, לא בהכרח תגדיל את סיכוייהם של מקורבי אבו מאזן להפטר מטיראווי.
06.11.2022 tipp
הקואליציה החדשה מבקשת לחולל במערכת המשפט, את השינויים הבאים:
להלן הסבר תמציתי לכל אחת מכוונותיה:
"פסקת ההתגברות": מטרת החקיקה לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקת בג"צ, ולחוקק שוב חוקים שבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, יבטל בשל היותם בלתי חוקתיים.
נאמר שהכנסת רשאית לעשות זאת גם היום, אולם הקואליציה החדשה מבקשת לאפשר לכנסת לעשות זאת גם ברוב רגיל של חברי הכנסת הנוכחים באותה עת במליאה, ולא ברוב מיוחס. במקרה שחוק כזה יעבור, אפשר יהיה לבטל פסיקה של בית המשפט העליון, לגבי חוק שאינו חוקתי, גם כאשר נוכחים במליאה חברי כנסת בודדים.
"החוק הצרפתי" נקרא כך על שם חוק צרפתי אשר אותו רוצה הקואליציה להעתיק לספר החוקים הישראלי, ולפיו אסורה חקירה משטרתית והעמדה לדין פלילי של הנשיא הצרפתי במהלך תקופת כהונתו.
באופן רגיל, חקיקה פלילית פועלת מכאן ואילך ולא רטרואקטיבית, אך החשש הוא כי בכוונת הקואליציה להחיל את החוק למפרע כך שיאפשר גם את דחיית משפטו של נתניהו עד תום כהונתו.
מחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים מספר החוקים. מחיקת עבירה פועלת למפרע, לפיכך מיד עם המחיקה, החלק הארי של כתב האישום נגד נתניהו ימחק לאלתר.
שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים: הוועדה מונה כיום 9 חברים: שני שרים (אשר אחד מהם, שר המשפטים, מכהן כיו"ר הועדה), שני ח"כים, שני נציגים של לשכת עוה"ד ושלושה שופטים של ביהמ"ש העליון.
החלטות הועדה מתקבלות ברוב קולות רגיל, למעט מינוי של שופט לביהמ"ש העליון הטעון רוב של שבעה חברי ועדה.
בכוונת הקואליציה לשנות את הרכב הועדה כך שכל החלטה שלה תהיה כפופה למעשה לווטו של הפוליטיקאים חברי הועדה.
חקיקה כזאת תביא לפוליטיזציה של השפיטה והפיכת השופטים לעושי דברם של פוליטיקאים. הנזק להפרדת הרשויות יהיה אנוש, במקרה שהחוק יעבור. "רפורמה" כזו תביא לקיצה את חוסר התלות של השופטים בישראל, ותהפוך אותם לשופטים מטעם.
פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. החשש הוא כי פיטורי היועצת דרושים לקואליציה כדי שהיועץ החדש באשר ימונה, יהיה עושה דברם של חברים בקואליציה הפוליטית, ויוכל למשל למחוק את כתב האישום נגד נתניהו.
החלטה זו של היועץ כפופה כמובן לביקורת בג"צ, אך כזכור מאחת הכוונות אשר לעיל, פסיקת בג"צ תהיה ניתנת לביטול ברוב רגיל עם חקיקת "פסקת ההתגברות".
פיצול תפקיד היועמ"ש והפיכת משרות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון מביעים כוונה לדחוק החוצה את שומרי הסף כדי למנוע ביקורת אמיתית על פעולות הממשלה. שכן אם מדובר ב"משרות אמון" כי אז ניתן למנות "אנשי שלומנו", והמבנה הביקורתי במשרדי הממשלה ייעלם.
שינויים מפליגים בפרקליטות ייתכן והם נחוצים, אבל לא בקונטקסט הזה של קעקוע מערכת המשפט והכפפתה לרוח החדשה הנושבת בפוליטיקה הישראלית, אשר בכוונתה לגבור על החרות המשפטית. ולכן לא עכשיו שינויים, ולא ככה. בכוונת "הרפורמטורים" להפוך את הפרקליטים לפקידים כנועים, עושי דברו של השלטון? אסור שיקרה אצלנו.
לסיכום, מסקנתי היא שאם החקיקה הזאת אכן תצא לפועל, היא תסיר מעל הקואליציה מגבלות משפטיות חשובות ביותר למהלכו התקין והמתחייב של המשטר הדמוקרטי הישראלי, באופן שיאפשר לה להתעמר באזרחים, כולם או חלקם, מבלי שלאזרח תעמוד התרופה הקיימת לו היום: פנייה לבית המשפט בבקשת סעד מתאים נגד המדינה. עם החקיקה, איזוני הכוח בין הממשלה והמערכת המשפטית יופרו באופן חסר תקנה.
23.10.2022 tipp
את המציאות הפוליטית החדשה בזירה הפלסטינית, התחילו חמאס ואיראן לפני קצת יותר משנה, בהחלטה האסטרטגית של הארגון להעביר את מרכז הכובד של פעילותו לגדה המערבית. בעצת איראן ובחסותה, העביר חמאס מעזה הן את פעילות הטרור, והן את חתירתו לתפוס את השלטון בגדה המערבית; לאור העדויות הרבות על הכסף והתמיכה הרבה שמעבירה איראן לחמאס, ולאור ניסיונותיה של איראן ליצור חזית מול ישראל על גדרותיה, ובהתאם לכללי היסוד הידועים של איראן: ליצור חזית בלי נוכחות חייליה, ולאור העובדה שחמאס לא ידוע בהחלטות אסטרטגיות כה מושכלות כהחלטה הזאת, וכי החלטות כאלה לא אפיינו אותו עד כה, הערכנו כאן כבר בדיווחנו הראשון לפני כשנה, כי החלטתו של חמאס להעביר את מרכז פעילותו לגדה, נעשית בתמיכת ובחסות איראן. אבל מאז ירח הדבש ביניהן, נולדה מתיחות בין חמאס לאיראן, על רקע ניסיונותיו של הג'יהאד האסלמי, הארגון הפלסטיני המועדף על איראן, לאיים על בכירותו של חמאס; הערכתנו היא כי נסיעתה של משלחת חמאס לסוריה לפני כשבוע, נועדה לא רק להזדמנות צילום עם נשיא סוריה, אלא גם למפגש עם משלחת של בכירים איראניים, כדי לתקן את היחסים, וכדי לחדד את המשך המלחמה המשותפת בישראל. חמאס רוצה שכל כוח לוחם בגדה המערבית יפעל תחת חסותו, ולאיראן ולג'יהאד יש השפעה על כך, כיוון שהכסף אשר מועבר לכל המחבלים חסרי הארגון בגדה המערבית, הוא כסף איראני אשר מועבר אליהם מקופת הג'יהאד. באופן הזה מנסה איראן להקים בעזרת הג'יהאד ארגון דמוי חיזבאללה בגדה המערבית. חמאס מתנגד לכוח עצמאי.
המעבר של חמאס לגדה המערבית, גרם לסערת רוחות בפתח, הארגון שמושל באש"פ וברשות הפלסטינית. ראשית נעשה ניסיון מטעם פתח לדבר עם חמאס, והמו"מ הזה התקיים בדרג הביניים של שני הארגונים, בין ראש חמאס בגדה נאסר אלדין אלשער לבין מוחמד אל מדני, ראש התנזים של פתח, במשרדו של אל מדני במטה הפתח ברמאללה. הדיונים האלה התפוצצו כעבור זמן קצר, כיוון שאל מדני פעל מטעם אבו מאזן לכניסתו של חמאס לאש"פ, כעוד אחד מבני החסות של ארגון הפתח, בעוד אלשער פעל מטעם הנהגת חמאס לקיים את תוצאות הבחירות של 2006, בהן זכה חמאס ברוב. מקור פלסטיני אמר לנו מיד כשהמו"מ התפוצץ כי "חמאס לא רוצה להיות חלק מאש"פ אלא להשתלט על אש"פ כריבון".
האימה ברשות הפלסטינית ובתנועת הפתח, העמיקה כאשר חמאס השיג ניצחונות משמעותיים בשתי אוניברסיטאות מרכזיות בגדה, ביר זית וא-נג'אח. פעילי תנזים יצאו כמעט מיד אחרי התקרית בא-נג'אח נגד אבו מאזן והודיעו כי יתפטרו מתפקידם. ראש התנזים ברמאללה אף שיגר מכתב התפטרות באופן מעשי כדי להבהיר את רצינות הסוגייה; אבו מאזן השתיק את המהומה כשמינה את אל מדני כמעט מיד עם פריצתה לראש התנזים, ואל מדני הרגיע את הפעילים. באוניברסיטה בשכם, אף הייתה התנגשות אלימה בין פעילי חמאס לבין פעילי פתח, וכאשר נכנס ראש חמאס בגדה אל שעאר לעובי הקורה וניסה להשכין שלום בין הניצים, הזמינו אותו פעילי פתח לבית אחד מפעילי פתח שנפצע בקטטה עם חמאס , המתגורר בכפר קליל, כדי לעשות סולחה; כאשר אלשעאר היה בדרכו לכפר להשתתף בטקס, חיכו לו אנשי פתח במארב במבואות הכפר, והתנקשו בו. אלשעאר נפצע ברגליו. לא מן הנמנע שמראש התכוונו בפתח לפצוע את אלשעאר ולא להורגו, כדי לא לחולל מלחמה עם חמאס. מקור פלסטיני בפתח אמר לנו אחרי ההתנקשות באלשער שזו הייתה יוזמה מקומית של פעילי פתח, ולא החלטה ארגונית. ואכן לא התפתחה מהתקרית הזאת מלחמה כוללת בין חמאס לפתח, אבל לא בגלל טוב לבו של פתח, שלא הרג את אלשעאר, אלא בגלל שחמאס היה עסוק עכשיו עם הג'יהאד האסלמי.
לקראת הקיץ, הנהגת חמאס הגיעה למסקנה כי הכסף הרב שזורם לג'יהאד מאיראן מביא להתחזקותו של הארגון בעזה, וכי הג'יהאד מתכוון להדיח את חמאס מהשלטון בעזה, בעוד חמאס עסוק בניסיונותיו להתבסס בגדה המערבית. תגובת חמאס הייתה מהירה: מצד אחד הקפאת יחסיו עם איראן והחיזבאללה (לחמאס יש נציג בלבנון, אל ערורי, מספר 2 בארגון), ומצד שני הוא הביא להסגרתו של ראש הג'יהאד בגדה המערבית לישראל. ההסגרה הזאת הובילה להתנגשות צבאית של שלושה ימים בין ישראל לבין הג'יהאד האסלמי, אשר בסופה הג'יהאד ספג מכה ניצחת. חמאס הביט בהתנגשות מהצד, ולא התערב. זמן קצר אחרי שישראל נצרה את האש, הודיע ראש הג'יהאד האסלמי בנאום מוקלט לפעילי הארגון בעזה, כי העם הפלסטיני רואה באחדות עם חמאס חשיבות עליונה, והג'יהאד מקבל את ההכרעה הזאת של העם הפלסטיני. במלים אחרות, ראש הג'יהאד השפיל ראש בפני חמאס בהתאם לדרישת חמאס, והעדיף את יחסיו עם חמאס על פני יחסיו עם איראן ועם חיזבאללה. בחיזבאללה קיבלו בהבנה את ההכרזה הזאת, ולא יצאו נגדה באל מנאר למשל, מה שעשוי להבהיר שהיא תואמה מראש עם איראן ועם חיזבאללה.
בעקבות התלהטות הרוחות שהתרחשויותיה העיקריות מתוארות לעיל, ותוארו במהלך השנה בזמן אמת בעיתוננו, הגיע אבו מאזן למסקנה כי המציאות החדשה מחייבת אותו להכריז על יורשו, לקראת הרגע בו יעביר את השלטון ברשות. אבו מאזן מבין כנראה שרק כך יוכל בתנאי הסערה הנוכחית לקבוע מי יהיה יורשו, ולקבוע את המציאות הפוליטית שתשרור אחריו. מקורות פלסטיניים התחילו להדליף בסביבות חודש אוגוסט כי אבו מאזן החליט סופית כי חוסיין א-שייח, יחליף אותו כראש אש"פ ופתח. מקור פלסטיני אמר לנו כי אבו מאזן צפוי לשאת דברים במועצת הביטחון של האו"ם בסוף שנת 2022, והוא רמז כי אם הנאום הזה אכן יצא לפועל, אחריו תהיה התפתחות פוליטית מעניינת ברשות הפלסטינית; כמובן שלאור מעורבותה הגוברת של איראן בזירה הפלסטינית, עשוי אבו מאזן לחשוב שהדלפות על חיזוק השלטון של פתח, ובעיקר על הזיקה הבינלאומית שיש לרשות הפלסטינית שהיא בעצם תנועת הפתח, על פני שלטון הכנופיות הפרוע של חמאס, וזאת באמצעות אזכור נאומיו בפני מועצת הביטחון של האו"ם, יצננו את רצונן של איראן ושל חמאס לאתגר את הרשות, ולפתוח חזית נוספת נגד ארה"ב. זוהי כמובן משאלת לב שאין לה אחיזה של ממש בפוליטיקה, ובוודאי שאין לה אחיזה בפוליטיקה אלימה כמו זו הפלסטינית.
ההכרזה על יורש גרמה גם לסערת רוחות נוספת בפתח, כיוון שלג'יבריל רג'וב יש כוח רב בפתח, וכן למרואן ברגותי על אף שהוא אסיר בבית כלא ישראלי. בעקבות ההתקוממות הזאת של רג'וב (בינתיים התקוממות שקטה), הדליפו מהפתח כי אם רג'וב יתנגד להחלטתו של אבו מאזן להציב בראש פתח ואש"פ את א-שייח, דמו בראשו. ברגותי לפי שעה מחזיק את הקלפים מאחורי סורג ובריח, ואיש אינו יודע מה יהיו מהלכיו. מקורבי אבו מאזן לפיכך גם לא מאיימים עליו, אלא שותקים בעניינו. כאמור גם לרג'וב וגם לברגותי יש פעילים בפתח שסרים למרותם. בקיץ הזה אמורה הייתה להיות הוועידה השמינית של פתח, אבל היא נדחית שוב ושוב, בגלל הסיבה הזאת: כדי שלא תהיה בה הכרעה, ואם תהיה, כדי שלא תהיה מנוגדת לרצונו של אבו מאזן.
לפיכך מגיע כעת השלב הבא, שככל הנראה מתוכנן במשרדו של רג'וב, בתא הכלא של ברגותי, במוקטעה ברמאללה, במטה פתח בכניסה לרמאללה, בשכם אצל אלשער, בלבנון אצל ערורי, במפרץ אצל הנייה, בביר זית ובא-נג'אח, בשכם אצל גוב האריות, וכמובן בסוריה בין חמאס לאירן וסוריה – בעצם הימים האלה. בעיתוננו הבאים נדווח על הכיוון, כשיתבהר.