חמינאי רוצה שהחאג'ים יחשפו מזימות ציוניות (צילום מסך , טהרן טיימס, העיתון הדיגיטלי)
עולי רגל איראניים חוזרים לסעודיה: חמינאי מבקש להפעיל אותם
Iranian pilgrims in Saudi Arabia again: Khamenei wants to activate them
צילום מסך,הטלוויזיה הפלסטינית ביוטיוב
הרשות הפלסטינית הפסיקה המו"מ עם חמאס בגדה: הוא רוצה להשתלט
Palestinian Authority stops talks with Hamas in the West Bank: Hamas wants to take over
The United States humiliates Iran
מבחן סוף שנה בספרות בתיכון ישראל 2022: אלתרמן, ביאליק, רחל, זך, וולך, עגנון
Exam in literature,Israel 2022: Alterman, Bialik, Rachel, Wallach, Agnon
עיתון בין אויבים
A newspaper among enemies
בהרצה إطلاق صحفية جديدة
גיליון 00046 12.06.22
רואה אור פעם בשבוע בימי ראשון, לצד עדכונים לפי הצורך:
editor@tipp.co.il
הועידה הכלכלית הראשונה הישראלית-פלסטינית בחסות העיתון תהיה בקיץ 2022, בקו התפר ישראל פלסטין
المؤتمر الاقتصادي الإسرائيلي الفلسطيني الأول صيف 2022 في خط التماس إسرائيل وفلسطين برعاية الصحيفة
The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line
חצי מהישראלים שיקראו את הכותרת לעיל, לא יבינו היכן הפגם. לפחות כלפי חוץ. הבלבול התרבותי הזה הוא אחד ממאפייניה של ישראל 2022. הוא נובע מכך שקודמיהם התרבותיים של הישראלים האמורים הקימו מדינה, מותאמת לתרבותם ושורשיהם, והם, הדור השני והשלישי, באופן טבעי מרגישים בה נוח מאוד, ולא מוצאים כל פגם בהוויה אשר בה מופיעים גדולי התרבות הישראלית. מחוללי התרבות הזאת, שכבר הבשילה להיות תרבות בוגרת והיא אינה בוסר, ואף ממשיכה ומתפתחת מתוך הזיוף של האקסקלוסיביות המקורית, נעלמו זה מכבר. הדור האחרון למגמה הזאת מתחיל עכשיו להיעלם. האחרון שבהם אורי זוהר, ששוב, אותו החצי רואה בו מחולל של תרבות ישראלית. זה כמעט נכון למעט המילה האחרונה במשפט, זוהר אינו ממחוללי תרבותה של ישראל, אלא ממחוללי התרבות האשכנזית, ובמקרה הזה בז'אנר התל אביבי שלה, עליו כתב גדול מבקריה של התרבות האשכנזית, יעקב שבתאי, בסוף דבר ובזכרון דברים. תרבות שכפתה עצמה הר כגיגית כתרבותה של ישראל, באופן שהיה בעיניה כה טבעי, עד שגם עכשיו אין לגביו בעיני הישראלים המוזכרים לעיל כל שאלה פתוחה. לכן לא יבינו מה פגם נפל בכותרת. לפחות כלפי חוץ.
יתכן שההתרחקות של זוהר מהתרבות שהיה בין מחולליה, וחזרתו אל יסודות התרבות היהודית, מבטאת את רחשיו כלפי הזיוף אשר בו עסק בעברו. התרבות המזויפת הזאת, בהיותה אקסקלוסיבית, לא כפתה כמובן את עצמה בכוח אלא בעוצמה ; היו לה ויש לה אוהדים רבים, חצי מהעם, בתוספת כחצי מהמזרחיים שדחו את תרבות הוריהם ואמצו את תרבות אחיהם מהמערב. המזרחיים האלה השפיעו מאוד על הדריסה של תרבות המזרח ועל כך שנעלמה מיד בירידה מהמטוס שהביא לכאן את הוריהם מהגלות, ר' אביהם של דוד ושאול בשווים ושווים יותר של סמי מיכאל אשר עלה למטוס עם החליפה היפה שלו, וירד בשוועתו על סיר אורז מזוהם נמלים, ועד עומק תחושת החורבן התרבותי; המזרחיים האלה שדחו את תרבות הוריהם מרצונם מכונים היום בפי רבים משתכנזים.
ישראלים רבים שטוענים שאין תרבות מזרחית, צודקים. בוודאי אין תרבות מזרחית שהשפיעה על התרבות הישראלית, כזרם חשוב בתוכה. זו איננה, כיוון שנחרבה כבר בירידה מהמטוס אל אדמת המולדת ההיסטורית. משב התרבות האשכנזית מיד עם פתיחת דלת המטוס, וכוחו העצום של המשב, ורעננותו הרעיונית, פוגגו כל ניסיון להציג את הדבר המזרחי האמיתי העמוק בזירה החדשה המתבדלת, או אפילו את השפעתו בשוליה. מה הפלא שחמש דקות אחרי הירידה מהמטוס, התמלאו בתי הסוהר בבני המזרח, שהמבנה התרבותי החדש לא הזכיר להם את הוריהם ואת בתיהם. דורות שבאו אחריהם כבר הקימו ארגוני פשע מסודרים, במקום החלל העצום שנקרע בחיים המזרחיים.
כך הגענו לשנת 2022, כאשר אין זכר לתרבות המזרח המפוארת שהעמידה את ארון הספרים היהודי, וכתבה כמעט את כל כתביה החשובים של היהדות באלפיים שנות גלות, עד הרמח"ל, ועד מסילת ישרים, והתעוררותו של המערב היהודי. אין לאבולוציה שלה זכר במבחן סיום שנה בבית ספר תיכון ישראלי חשוב. אין לזה זכר, כיוון שהאבולוציה התרבותית הזאת ממילא איננה, והיא בבחינת נעדרת.
מי מתלמידי התיכון יודע למשל שאת מדינת ישראל חזו יהודה אלקלעי ויהודה ביבאס ולא בנימין זאב הרצל? מי יודע שהשניים כתבו את ספר חזון המדינה, גורל לה', כאבולוציה מדויקת לעבודה המזרחית באלפיים שנות הגלות, ולא בנימין זאב הרצל אשר כתב את הפלגיאט מדינת היהודים?
כיוון שאי השקט הפנימי, שמורגש זה שנות דור בציבוריות הישראלית, הרבה לפני ואדי סאליב, נגרם ממיליוני ישראלים שראשיתם לא באה לביטוי מעמיק ועמוק ואותנטי במולדתם, אותה הגו אבותיהם, ימשך ואף יחריף, אין ברירה כנראה אלא לעשות את המתבקש: לשחזר את התרבות המזרחית של העולים מהמזרח ערב התקומה, ואז להדביק את התפתחותה המוערכת במשך כל השנים עד שנת 2022, או עד כל הווה אחר בעתיד, ואז להניח לה לנשוב כאחותה מהמערב, כזרם תרבותי מכריע בתוך התרבות הישראלית. רק אז, על כנפי כל התרבויות, להביא את האבולוציה האותנטית של תרבותנו כששבנו לכור מחצבתנו, ישראל. מבחני סיכום השנה יהיו במקרה הזה אנחנו.
12.06.2022 tipp
Half of the Israelis who read the headline above will not understand where the flaw is. At least outwardly. This cultural confusion is one of the characteristics of Israel 2022. It stems from the fact that the cultural predecessors of the said Israelis established a state, adapted to their culture and roots, and they, the second and third generation, naturally feel very comfortable in it, and do not find any flaw in the existence in which the greats of Israeli culture appear. The generators of this culture, which has already matured into a mature culture and is not an immature culture, and even continues to evolve out of the forgery of the original exclusivity, have long since disappeared. The last generation of this occurrence is now beginning to disappear. The last of which is Uri Zohar, who again, the same half sees him as a generator of Israeli culture. This is almost true except for the last words in the sentence, Zohar is not one of the generators of Israeli culture, but one of the generators of Ashkenazi culture, and in this case in its Tel Aviv genre, about which a great critic of Ashkenazi culture, Yaakov Shabtai, wrote in his books Sof Davar, Zichron Dvarim. A culture that has forced itself as the culture of Israel, in a way that was so natural to it that even now there is no open question about it in the eyes of the Israelis mentioned above. Therefore, they will not understand what flaw fell in the title. At least outwardly.
It is possible that Zohar's distancing himself from the culture he himself was among its generators and his return to the foundations of Jewish culture, expresses his feelings towards the forgery in which he has dealt in the past. This forgery culture, being exclusive, did not impose itself by force but by its power; It had and still has many fans, half of the people, plus about half of the Mizrahis who rejected their parents 'culture and adopted their brothers' culture from the West. These Mizrahi Jews greatly influenced the overthrow of Mizrahi culture and its disappearance as soon as their parents got off the plane that brought them here from exile, see the father of David and Saul In Shavim Veshavim Yoter of Sami Michael who boarded the plane with his beautiful suit, and when he arrived at his new home he ate in his deep depression out of a pot of contaminated rice, and to the depths of the sense of cultural destruction; These Mizrahis who voluntarily rejected their parents' culture are today called by many: Mishtaknezim.
Many Israelis who claim that there is no Mizrahi culture are right. There is certainly no Mizrahi culture that has influenced Israeli culture, as an important stream within it. This does not exist, as it was destroyed when the immigrants from the East got off the plane to the land of the historical homeland. The gust of Ashkenazi culture as soon as the plane door opened, and the tremendous power of the gust, and its ideological freshness, faded any attempt to present the true and deep Mizrahi spirit within the new distinctive arena, or even on its fringes. No wonder five minutes after getting off the plane, the prisons were filled with Mizrahis, whose new cultural structure did not remind them of their parents nor homes. Generations that came after them have already established orderly criminal organizations, in place of the vast space torn apart in Mizrahi life.
Thus, we come to the year 2022, when there is no trace of the glorious Mizrahi culture that brought into the world the "Jewish Bookcase," and wrote almost all of Judaism's important books in two thousand years of exile, To Rabbi Moshe Chaim Luzzatto, to Mesilat Yesharim, and the awakening of the Jewish West. Its evolution has no trace in a year-end test in an important Israeli high school. There is no trace of this, since this cultural evolution does not exist anyway, and is in the reality of the absent. Who among the high school students knows, for example, that the State of Israel was predicted by Yehuda Alkalay and Yehuda Bibas and not Benjamin Zeev Herzl? Who knows that the two important people who wrote the book that foresaw the Jewish state, Goral Laashem, as the exact evolution of Mizrahi's work during the two thousand years of exile, and not Benjamin Zeev Herzl who wrote the plagiarism Medinat Hayehudim?
Because the internal unrest, which has been felt in the Israeli public for a generation, long before Vadi Salib, was caused by millions of Israelis whose beginning of appearance in the emerging cultural arena was not deeply and authentically expressed. In their new country which is their historical homeland, which the fathers of their congregations conceived in their minds, will continue and even worsen, there is probably no choice but to do what is required: to restore the Mizrahi culture of the immigrants from the East on the eve of the resurrection, then to catch up with her valued development over all the years until 2022, or to any other present in the future, and then let her blow like her sister from the West, as a crucial cultural stream within Israeli culture. Only then, on the platform of all cultures, can the authentic evolution of our culture arrive: when we return to our land, the Land of Israel. This year's summary tests will be in this case – we.
ראש החמאס בגדה המערבית הוא ד"ר נאסר אלאדין אלשאער
The head of Hamas in the West Bank is Dr. Nasser Aladdin Alshaar
בדרך לדוקטורט שלו למד אלשאער באוניברסיטאות א נג'אח בשכם ואוניברסיטת ניו יורק בארה"ב, והגיע למעמדו בגדה המערבית גם כי באופן נדיר הרשות הפלסטינית, וכנראה גם ישראל רואות בו בר שיח. מאחר שאת הדוקטורט שלו בלימודי המזרח התיכון עשה באוניברסיטת ניו יורק, יתכן שזה מוסיף לו נקודות לא רק בזירת ירושלים רמאללה, אלא גם אצל האמריקאים
06.06.2022 tipp
אלשאער נושא ונותן לאחרונה עם הרשות הפלסטינית בשם החמאס בעזה. היקף הנושאים עליהם הוא דן עם הרשות, ובהם מעמד עזה, הר הבית, מעמד חמאס בגדה המערבית, מצביע על כך שאלשאער אינו מדבר בשם עצמו, או בשם תנועת חמאס בגדה המערבית, אלא בשם תנועת החמאס בכלל ובשם מנהיגותה, כמו גם בשם ממשלת עזה. בשנת 2007 היה אלשאער שר החינוך וסגן ראש הממשלה בממשלת עזה. מקור פלסטיני בתנועת פתח, אומר כי ישראל עוצרת חדשות לבקרים את כל בכירי חמאס בגדה המערבית, אבל לאלשאער היא מניחה לקיים סדר יום, כמעט ללא הפרעה. הערכת tipp היא כי ישראל משאירה בכך לעצמה מקור של שיח והעברת מסרים בעל משקל עם חמאס, וכן מנוף לחץ משמעותי על התנועה, אשר שונה ממנופי הלחץ הפרטיים של מעצרים מנהלתיים חוזרים שהיא מפעילה על מנהיגי חמאס אחרים בגדה המערבית.
חשיבותו של איש חמאס בכיר מאוד, אשר מקושר להנהגתה של תנועת חמאס ואשר יכול לשאת ולתת בשמה, בעיקר בתקופה הזאת אשר בה חמאס מנסה להתבסס בגדה, ואף לאיים על בכירותה של הרשות הפלסטינית בייצוגו של העם הפלסטיני, היא חשיבות מכרעת.
בהתנהגותה המתונה של ישראל כלפי אלשאער, היא מכירה להערכת tipp דה פקטו בבכירותו, על פני מנהיגים אחרים של תנועת חמאס בגדה המערבית, למשל חסן יוסף אשר עליו אמר לנו המקור כי "הוא חודש בחוץ, שנה בפנים"
On the way to his doctorate, Alshaar studied at universities: Al Najah in Nablus and New York University in the United States and reached his status in the West Bank also because the Palestinian Authority, and probably Israel, sees him as a dialogue. Since he did his PhD in Middle Eastern Studies at New York University, it may add points to him not only in the Jerusalem-Ramallah arena, but also among the Americans
Alshaar recently negotiates with the Palestinian Authority on behalf of Hamas in Gaza. The scope of the issues he is discussing with the PA, including Gaza status, the Temple Mount, Hamas status in the West Bank, indicates that Alshaar does not speak for himself, or for Hamas in the West Bank, but for Hamas in general and its leadership, as well as the Gaza government. In 2007, Alshaar was the Minister of Education and Deputy Prime Minister of the Gaza Government. Palestinian source in the Fatah movement, says that Israel regularly arrests all senior Hamas figures in the West Bank, but it allows Alshaar to have an agenda, almost without interruption. "
The tipp assessment is that Israel thus leaves itself a source of dialogue and weighty messages with Hamas, as well as a significant leverage of pressure on the movement, which differs from the private pressure levers of repeated administrative detentions it exerts on other Hamas leaders in the West Bank. The importance of a very senior Hamas figure, who is linked to the leadership of the Hamas movement and who can negotiate on its behalf, especially at this time when Hamas is trying to establish itself in the West Bank, and even threaten the Palestinian Authority's seniority in representing the Palestinian people, is crucial. In Israel's moderate behavior toward Alshaar, it recognizes, in our estimation, de facto in its seniority, over other Hamas leaders in the West Bank, for example, Hassan Yosef, about whom the source told us that "he is a month outside, a year inside"
חשיפה: כך עובר הכסף האיראני לחמאס בגדה המערבית
Exclusive: This is how Iranian money goes to Hamas in the West Bank
בשלוש דרכים מרכזיות, מעבירה איראן כסף לחמאס, לבניית האסטרטגיה החדשה של כינון תשתיות טרור בשטחי הגדה המערבית. הדרך המרכזית היא באמצעות סוחרים. אלה רוכשים סחורה בחו"ל, והתשלום למוכר, מועבר על ידי גורם איראני, בלי שהמוכר יהיה מודע לכך. הסחורה נשלחת דרך נמלי ישראל לסוחר בגדה המערבית, והוא מעביר את התשלום עבור הסחורה לחמאס בניכוי של דמי מאמץ/עמלה. בכל פעולה כזאת עוברים לחמאס במזומן כמה עשרות אלפי דולרים, תלוי בגודל המכולה. מכולה של 20 רגל, עשויה להכניס לחמאס סכומים של כעשרים אלף דולר, ומכולה של 40 רגל, ו 40 רגל ג'מבו, עשויה להכניס סכום כמעט כפול. היקף ההכנסות של חמאס מהפעילות המסחרית, תלוי בהיקף הסחורות המוזמנות, אבל בעיקר בבדיקות הרבות שישראל מקיימת כלפי כל פעולת מסחר בינלאומי בין הגדה המערבית ומפעלים ברחבי העולם. את הדברים מסר ל tipp מקור ביטחוני פלסטיני.
הדרך השנייה היא באמצעות העברת כסף איראני למוסדות לימוד פרטיים בגדה, שחלקו מגיע בסוף הסיבוב, לידי החמאס, חלקו האחר של הכסף נשאר בידי המוסד הלימודי הפרטי. בדרך הזאת של העברה סיבובית, משתמשים החמאס ואיראן (כנראה באמצעות משמרות המהפכה), גם ברכישת קרקעות ומבנים בגדה המערבית, וזוהי השיטה השלישית האמורה, כלומר הכסף עבור הרכישה מועבר למוכר מידי גורם איראני, העסקה עשויה להתבצע למשל בירדן, והאדמה עוברת לרשותו של איש קש של חמאס, שהופך אותה בבוא העת למזומנים, עד שהכסף משלים את מסעו המפותל ונוחת בקופת חמאס.
נסיעה ישירה דרך ירדן של אנשי חמאס לאיראן, אינה מעשית כנראה, כיוון שהשב"כ, מסכל את הניסיונות האלה, אבל הגורם הביטחוני הפלסטיני הוסיף וסיפר ל tipp שיש אנשי חמאס שמוברחים מירדן ללבנון. לא ברור עד כמה השב"כ פעיל בזירה הזאת של הברחת אנשי חמאס מירדן ללבנון, וחזרתם לגדה המערבית.
29.05.2022 tipp
In three main ways, Iran is transferring money to Hamas, to build the new strategy of establishing terrorist infrastructure in the West Bank. The main way is through traders. These purchase goods abroad, and the payment to the seller, is passed on by an Iranian entity, without the seller being aware of it. The goods are sent through Israeli ports to a merchant in the West Bank, and he transfers the payment for the goods to Hamas less an effort fee / commission. In each such operation, several tens of thousands of dollars are transferred to Hamas in cash, depending on the size of the container. A 20-foot container could give Hamas about $ 20,000, and a 40-foot, 40-foot jumbo container could generate nearly double that amount of revenue. The volume of Hamas' revenues from commercial activity depends on the volume of goods ordered, but mainly on the many tests that Israel conducts on any international trade operation between the West Bank and factories around the world. A Palestinian security source told tipp.
The second way is by transferring Iranian money to private educational institutions in the West Bank, part of which reaches Hamas at the end of the round. The other part of the money remains in the hands of the private educational institution. In this way of rotary transfer, Hamas, and Iran (probably through the Revolutionary Guards) also use the actions of buying land and buildings in the West Bank, and this is the third method mentioned, meaning that the money for the purchase is transferred to the seller from an Iranian source, the transaction may be made for example in Jordan, and the land passes into the possession of a Hamas straw man, who in time turns it into cash, until the money completes its winding journey and lands in the Hamas coffers.
A direct trip through Jordan by Hamas members to Iran is probably not practical since Israeli intelligence thwarts these attempts. But the Palestinian security source went on to tell tipp that there were Hamas members smuggled from Jordan to Lebanon. It is not clear how active Israeli intelligence is in this arena of smuggling Hamas members from Jordan to Lebanon and returning to the West Bank
דיווח באיראן: משמרות המהפכה ירו שוב טילים לבסיס של המוסד בעיראק
تقرير في إيران: الحرس الثوري أطلق صواريخ مرة أخرى على قاعدة للموساد في العراق
האם ישראל ואיראן נערכות זו מול זו בגבולות של 2 המדינות, לצד ההיערכות הבליסטית זו מול זו מהמרחק?. אירן משתמשת בארגונים כמו חיזבאללה וחמאס, כדי לצמצם את הקווים הלוגיסטיים ולהתעמת עם ישראל מגבולותיה. ישראל כלל אינה מאשרת שיש לה בסיסים בגבול איראן, ולכן אסטרטגיה לוגיסטית כזאת אם מתקיימת, אינה ברורה, ובוודאי שאינה נתונה לביקורת של העיתונות. בניגוד לפעם הקודמת בה ירו האיראנים טילים למטרה בעיראק שלדבריהם שייכת למוסד, הפעם לא דיווח חיזבאללה או גורם איראני אחר על נפגעים בצד הישראלי. ועוד שאלה חשובה אשר במבט ראשון נראית בלתי קשורה, אבל היא כנראה קשורה מאוד: האם משקלה של קטאר בזירה האיראנית-ישראלית עולה?
על פי הדיווח האיראני, את המידע על מיקום הבסיס החדש, קיבלו משמרות המהפכה מחמישה מרגלים שנתפשו בשטח איראן לאחרונה. בעקבות המידע, הופצץ המקום עליו הצביעו הנחקרים, בטילים ובארטילריה. העובדה שהפעם נוסף לדיווח הממד הארטילרי שלא היה בדיווח הקודם, עשוי להצביע על כך שהאתר הנוכחי שהופצץ קרוב יותר לגבול האיראני מהקודם. בשני המקרים מדובר על אתרים בשטח שמוחזק על ידי הכורדים. אין כל אישור לדיווח הזה ממקורות ישראליים.
האמיר של קטאר נפגש השבוע בטהרן עם נשיא איראן אברהים ראיסי; ההודעה שהתפרסמה בסוף הפגישה בצד האיראני: הביקור יביא לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות, במישור הדו צדדי, האזורי והעולמי. השאלה היא עד כמה אם בכלל קטאר מסייעת לאיראן לקיים את האסטרטגיה האיראנית לקיים בסיסים על גבול ישראל, ובעיקר בהקשר של היערכות החדשה של חמאס בגדה המערבית, שכן שיתוף פעולה אזורי יכול הרי להיות גם העברת כסף איראני לחמאס למיזם האיראני-חמאסי של פיתוח תשתית לוגיסטית טרוריסטית בגדה המערבית.
ישראל זקוקה לקטאר כדי להרגיע את עזה, אבל האם הצורך הזה מביא אותה לעצום עיניים לגבי עובדות היסוד, או שמא ישראל עושה בעובדות היסוד האלה שימוש מתוחכם שאיננו יודעים עליו? אלה עובדות היסוד: יחסיה של קטאר עם איראן מתהדקים. יחסיה של קטאר עם חמאס והאסלאם הפלסטיני הקיצוני ידועים. הלשכה המדינית של חמאס נמצאת בקטאר, וכרגע נושא בתפקיד ראש הלשכה המדינית רוצח-האזרחים-מהגב-בסכינים- הנייה. בנוסף עזמי בשארה חי בקטאר והוא עדין יועץ לממשל הקטארי. ההנחה לפיכך כי היכולת של קטאר להיות שליחה של איראן, נשקלת מול כוחה להשקיט את עזה מצד אחד, ומצד שני להיות ערוץ תקשורת מדינתי חשוב יציב ובעל מעמד לשיח עם איראן, במידה ששיח כזה מתרחש או יתרחש. יתכן לפיכך שישראל שוקלת את התמונה כולה לגבי קטאר, ומהלכת בה בין הטיפות.
ואם אכן שתי המדינות איראן וישראל מקיימות כבר שני מעגלי מגע צבאי ביניהן, האחד קרוב באמצעות בסיסים וארגונים, והשני רחוק באמצעות איום של טילים בליסטיים, והן לפיכך כבר נמצאות בזירה של השיח המדיני במקרה הזה בהיבט הצבאי שלו, ראוי ביותר שתהיה לשתי המדינות הניציות מדינה רצינית כמו קטאר שבכוחה להעביר את השיח הצבאי מדיני ביניהן לעבר שיח מדיני אזרחי. לא בהכרח מתוך יוזמה שלה, אלא מיוזמת איראן ואו ישראל. מהצד השני, עזה שקטה וזוהי עובדה, וישראל מצרה את צעדיו של חמאס בגדה המערבית, גם זו עובדה, ולכן אם יש השפעה שלילית של קטאר על האירועים בהקשר הזה, השפעתה החיובית כנראה חשובה כעת בעיני מערכת הבטחון הישראלית, יותר.
15.05.2022 tipp
هل تستعد إسرائيل وإيران لبعضهما البعض داخل حدود البلدين جنباً إلى جنب مع الاستعداد الباليستي لبعضهما البعض عن بعد؟ تستخدم إيران منظمات مثل حزب الله وحماس لتقليص خطوطها اللوجستية ومواجهة إسرائيل بحدودها. لا تؤكد إسرائيل على الإطلاق أن لها قواعد على الحدود الإيرانية, وبالتالي فإن مثل هذه الاستراتيجية اللوجستية, إن وجدت, غير واضحة, وبالتأكيد لا تخضع لانتقادات من الصحافة. على عكس المرة السابقة التي أطلق فيها الإيرانيون صواريخ على هدف في العراق يقولون إنه تابع للموساد, لم يبلغ حزب الله أو مصدر إيراني آخر هذه المرة عن أي خسائر في الجانب الإسرائيلي. وسؤال مهم آخر يبدو للوهلة الأولى غير ذي صلة, لكن من المحتمل أن يكون وثيق الصلة بالموضوع: هل يزداد وزن قطر في الساحة الإيرانية الإسرائيلية؟
وبحسب التقرير الإيراني, فقد تلقى الحرس الثوري المعلومات الخاصة بموقع القاعدة الجديدة من خمسة جواسيس تم أسرهم مؤخرًا في الأراضي الإيرانية. وعقب هذه المعلومات تعرض المكان الذي أشار إليه المعتقلون للقصف بالصواريخ والمدفعية. حقيقة أنه تمت إضافته هذه المرة إلى تقرير أبعاد المدفعية الذي لم يرد في التقرير السابق, قد يشير إلى أن الموقع الحالي الذي تم قصفه أقرب إلى الحدود الإيرانية من السابق. في كلتا الحالتين هناك مواقع في المنطقة التي يسيطر عليها الأكراد. ولا يوجد تأكيد لهذا النبأ من مصادر إسرائيلية.
التقى أمير قطر هذا الأسبوع في طهران بالرئيس الإيراني إبراهيم رئيسي. وجاء في الإعلان الصادر في ختام الاجتماع عن الجانب الإيراني: أن الزيارة ستعزز التعاون بين البلدين على المستوى الثنائي والإقليمي والعالمي. السؤال هو إلى أي مدى إذا ساعدت قطر إيران في الحفاظ على استراتيجية إيران في الحفاظ على القواعد على حدود إسرائيل، لا سيما في سياق انتشار حماس الجديد في الضفة الغربية، حيث يمكن أن يشمل التعاون الإقليمي أيضًا تحويل الأموال الإيرانية إلى حماس لصالح إيران- مشروع تطوير البنية التحتية اللوجستية لحماس في الضفة
إسرائيل بحاجة إلى قطر لطمأنة غزة، ولكن هل هذه الحاجة تجعلها تغلق أعينها عن الحقائق الأساسية، أم أن إسرائيل تستخدم مثل هذه الحقائق الأساسية التي لا نعرف عنها شيئًا متطورًا؟ هذه هي الحقائق الأساسية: علاقات قطر مع إيران تتقوى. علاقات قطر مع حماس والإسلام الفلسطيني المتطرف معروفة. يقع المكتب السياسي لحماس في قطر ويشغل حاليا منصب رئيس المكتب السياسي. بالإضافة إلى ذلك، يعيش عزمي بشارة في قطر ولا يزال مستشارًا للحكومة القطرية. وبالتالي، فإن الافتراض بأن قدرة قطر على أن تكون مبعوثًا لإيران يقاس بقدرتها على تهدئة غزة من ناحية، ومن ناحية أخرى أن تكون قناة اتصال حكومية مهمة ومستقرة للحوار مع إيران، في حالة حدوث مثل هذا الحوار أو حدوثه. . من الممكن إذن أن تفكر إسرائيل في الصورة الكاملة لقطر، وتمشيها بين القطرات.
وإذا كان لدى البلدين بالفعل، إيران وإسرائيل ، دائرتان من الاتصال العسكري بينهما، إحداهما قريبة من القواعد والتنظيمات، والأخرى بعيدة من خلال تهديد الصواريخ الباليستية، وبالتالي فهي بالفعل في ساحة الخطاب السياسي في هذا الصدد. الجانب العسكري، يجب أن يكون للدولتين المتشددتين دولة جادة، مثل قطر التي لها القدرة على تحويل الخطاب العسكري العسكري بينهما إلى خطاب سياسي مدني. ليس بالضرورة بمبادرة منها، ولكن بمبادرة من إيران أو إسرائيل. من ناحية أخرى، غزة هادئة وهذه حقيقة، وإسرائيل ضيقت خطوات حماس في الضفة الغربية، وهذه حقيقة أيضًا، فإذا كان لقطر تأثير سلبي على الأحداث في هذا السياق، فمن المحتمل أن يكون تأثيرها الإيجابي. أكثر أهمية لجهاز الأمن الإسرائيلي الآن.
ממשלת עזה חברה לאירן, ממשלת רמאללה חברה לירדן
حكومة غزة عضو في إيران, وحكومة رام الله عضو في الأردن
שתי הממשלות נאבקות על הרחוב בגדה המערבית כדי לזכות בניצחון זו על זו, ומקצינות. בהר הבית רמאללה מנסה להתעטף במאפיינים של האסלאם הקיצוני ושולחת קדימה את תנועת הפתח לגבור על חמאס ולהוביל את האירועים בהר, ואילו ממשלת עזה בונה בגדה המערבית בסיוע איראן תשתית לוגיסטית חדשה (כפי שדיווחנו בחודשים האחרונים), שמאיימת על ישראל אבל גם מאיימת על רמאללה ועל ירדן. ישראל נדחפת למלחמה, אבל היא יכולה לנסות ולשנות את הצפוי, ולכרות הסכם עם רמאללה, ולהחליש את האסלאם הקיצוני הפלסטיני ואת איראן בגדה המערבית. אבל לשם כך היא תצטרך לעשות פשרה עם אבו מאזן בירושלים. מצד שני ישראל גם יכולה לבחור לדבר עם איראן.
השבוע חידדה סוכנות הידיעות וואפא, שהיא חלק מהממשל ברמאללה, את מקומו המרכזי של פתח במאבק על הר הבית. באותה הזדמנות הסוכנות הקטינה את חלקו של חמאס באירועים על ההר. יתכן שלמהלך הזה נלווים גם מהלכים פיזיים של ניסיון להצר את צעדי חמאס על ההר ובירושלים, כפי שהרשות נהגה בחודשים לפני הבחירות לרשויות המקומיות בגדה; על פעולה אחת של הרשות בירושלים, כנראה בשתיקה בהסכמה של מערכת הביטחון הישראלית, דיווחנו כאן ערב הבחירות בגדה. כן דיווחנו לפני שבועיים על כוונה של המעגל השני במנהיגות התנועה, לאמץ את האסטרטגיה המוצלחת של חמאס להביא תמיכה רחבה מהרחוב; בפתח מתכוונים להתחיל לעשות את זה בג'נין לקראת הועידה ה-8 של התנועה שתהיה בקיץ, והם כבר עושים את זה בהר הבית.
הרשות אף מתחרה עם האסלאם הקיצוני הפלסטיני על הבעת הבוז והשנאה כלפי היהדות וכלפי כמיהת היהודים להר הבית כמרכזם הרוחני. השבוע שוב כינתה סוכנות הידיעות של הרשות וואפא את עליית היהודים להר כטקסים גזעניים, ושוב הביעה בוז וזלזול כלפי ארון הספרים היהודי. שתי הממשלות הפלסטיניות כאחת לא מזכירות כי היהדות התקיימה על ההר, שהיה מרכזה הרוחני והלאומי, אלף וחמש מאות שנים לפני שנולד האסלאם.
על הקשר בין איראן, לבין חמאס, ולבין כינונה של תשתית לוגיסטית טרוריסטית חדשה בגדה המערבית, אפשר ללמוד מאחת מכותרותיו של השופר האיראני טהרן טיימס השבוע: "מהפכה בגדה המערבית, ישראל פחות בטוחה מתמיד". הטרמינולוגיה הזאת מזכירה את נאומו של רוצח-האזרחים-הבלתי-חמושים-מהגב סינוואר ובני דמותו שמדברים על מהפכה בפעילות של חמאס (שהפתיעה רבים כשצצה לפתע בגדה המערבית מטעם ארגון בלתי מתוחכם כחמאס, ולכן החשד נפל על איראן), ובהמשך הכתבה מצייר העיתון את הדרך שצפויה לפעילות הזאת, עד שהאבנים והסכינים יהפכו לאינתיפאדת טילים.
על פי האירועים וההתדרדרות המהירה, התחזית הזאת של השופר האיראני לפיו השלב הבא הוא טילים עלולה להתקיים כלשונה, אלא אם ישראל תתמרן באמצעות ירדן והרשות הפלסטינית לעבר סוף אחר לעלילה האיראנית.
בין אם איראן מנסה להוביל את כל הנחלים אליה, בסוג של התחזות מדינית, ובין אם המציאות הזאת שרירה ואמיתית, טוב תעשה ישראל אם תפתח בשיח עם משטר הטרור האיראני, שיח שעשוי להיות דרך נוספת, לשינוי התסריט הקבוע בסכסוך הפלסטיני ישראלי. זה נשמע כחזון אחרית הימים, אבל במדיניות הכול אפשרי.
08.05.2022 tipp
الحكومتان تتقاتلان في شوارع الضفة الغربية من أجل الانتصار على بعضهما وعلى الضباط. في الحرم القدسي, تحاول رام الله أن تلتف بخصائص الإسلام الراديكالي وتدفع حركة فتح إلى الأمام لهزيمة حماس وقيادة الأحداث على الجبل, بينما تقوم حكومة غزة ببناء بنية تحتية لوجستية جديدة في الضفة الغربية مع إيران (كما ورد في الأشهر الأخيرة), وهو الأمر الذي يهدد إسرائيل ولكنه يهدد رام الله والأردن. إسرائيل تُدفع إلى الحرب, لكن يمكنها محاولة تغيير ما هو متوقع, وإبرام اتفاق مع رام الله, وإضعاف الإسلام الفلسطيني المتطرف وإيران في الضفة الغربية. لكن من أجل ذلك, عليها أن تقدم تسوية مع أبو مازن في القدس. من ناحية أخرى, يمكن لإسرائيل أيضًا أن تختار التحدث إلى إيران.
هذا الأسبوع, شحذت وكالة الأنباء وفا, التابعة للإدارة في رام الله, مكانة فتح المركزية في النضال من أجل الحرم القدسي الشريف. وبهذه المناسبة خفضت الوكالة حصة حماس من الأحداث في الجبل. ومن المحتمل أن تكون هذه الخطوة مصحوبة بتحركات مادية لمحاولة تضييق خطوات حماس على الجبل وفي القدس, كما فعلت السلطة الفلسطينية في الأشهر التي سبقت الانتخابات المحلية في الضفة الغربية. تم الإبلاغ هنا عن إجراء واحد قامت به السلطة الفلسطينية في القدس, في صمت على ما يبدو بموافقة مؤسسة الدفاع الإسرائيلية, عشية انتخابات الضفة الغربية. كما تحدثنا قبل أسبوعين عن نية الدائرة الثانية في قيادة الحركة تبني استراتيجية حماس الناجحة في جلب الدعم الواسع من الشارع. تخطط فتح للبدء في القيام بذلك في جنين قبل المؤتمر الثامن للحركة هذا الصيف, وهم يفعلون ذلك بالفعل في الحرم القدسي
كما تتنافس السلطة الفلسطينية مع الإسلام الفلسطيني المتطرف للتعبير عن الازدراء والكراهية تجاه اليهودية وتوق اليهود إلى جبل الهيكل كمركز روحي لهم. هذا الأسبوع, وصفت وكالة وفا الإخبارية مرة أخرى صعود اليهود إلى الجبل بأنه عنصري, وأعربت مرة أخرى عن ازدرائها واحتقارها لخزانة الكتب اليهودية. ولا تذكر الحكومتان الفلسطينيتان على حد سواء أن اليهودية كانت موجودة في الجبل الذي كان مركزها الروحي والوطني قبل خمسة عشر مائة عام من ولادة الإسلام.
سواء حاولت إيران أن تقود كل التيارات إليها, في نوع من انتحال الشخصية السياسية, أو ما إذا كان هذا الواقع تعسفيًا وحقيقيًا, فمن الأفضل لإسرائيل أن تفتح حوارًا مع النظام الإرهابي الإيراني, وهو حوار يمكن أن يكون وسيلة أخرى للتغيير. السيناريو الدائم في الصراع الإسرائيلي الفلسطيني. تبدو وكأنها رؤية نهاية العالم, لكن في السياسة كل شيء ممكن.
מסר איראני כפול: לעולם לא נפתח במלחמה
A double Iranian message: We will never start a war
השבוע שוב שלח נשיא איראן מסר מתון למאזיניו בווינה ובישראל, ואמר כי איראן לעולם לא תפתח במלחמה. לצד הביטוי הזה של מתינות, אמר הנשיא האיראני כי צבאו יגיב בפגיעה בלב ישראל, על כל פעולה התקפית ישראלית. את הדברים אמר ראיסי ביום הצבא האיראני.
המסר המתון של ראיסי, מתנגש לא רק עם דבריו כי איראן תגיב בתקיפת ישראל, על כל תקיפה ישראלית, שכן תקיפה ישראלית עלולה להיות פרשנות איראנית שגויה או זדונית, אלא שהדברים מתנגשים גם עם פעולותיו ההתקפיות, במלל ובמעשה, של ארגון הטרור משמרות המהפכה. פעולותיו האחרונות של ארגון הטרור חמאס, התבססותו בגדה המערבית בתמיכה רעיונית וכספית איראנית, וכן כינון של תשתית לוגיסטית טרוריסטית חדשה בגדה המערבית, מבהירה את התמרון הזה של משמרות המהפכה, שסותר את המסר המתון של ראיסי.
21.04.2022 tipp
This week, the Iranian president again sent a moderate message to his listeners in Vienna and Israel, saying that Iran would never start a war. Along with this expression of moderation, the Iranian president said that his army would respond with an attack on the heart of Israel, to any Israeli offensive action. Raisi said these things on Iranian Army Day.
Raisi's moderate message contradicts not only his statement that Iran will respond to the Israeli attack, to any Israeli attack, since an Israeli attack may be a wrong or malicious Iranian interpretation, but these things also conflict with the offensive actions, both in text and in deed, of the Revolutionary Guards terrorist organization. The recent actions of the Hamas terrorist organization, its establishment in the West Bank with Iranian ideological and financial support, and the establishment of a new terrorist logistical infrastructure in the West Bank, clarify this maneuver of the Revolutionary Guards, which contradicts Raisi's moderate message.
אסטרטגיה איראנית חדשה: הקמת מפעלי כטב"מ בשטח מדינות ברית
New Iranian strategy: Establishment of a drone factory in the territory of allied countries
צילום ארכיון tipp, מצעד הדגלים 2021
