להערכתנו בידי הרשות הפלסטינית מידע לגבי יחיא סינוואר, ובמידה רבה הרשות משתפת בו את ארה"ב. צריך להזכיר כעת שם חדש עם גישה למידע שמשותף לחמאס, ולמנהיגיו, להנהגת הרשות הפלסטינית על כל פלגיה, ולארה"ב: פדואה ברגותי, רעייתו של מרואן ברגותי, שהיא גם חברת המועצה המהפכנית של פתח, הגוף השני בחשיבותו בארגון. לפדואה ברגותי מעמד ציבורי מתוקף היותה חברה בכירה בפתח, ומתוקף נשואיה (והיותה בת בריתו) למרואן ברגותי שרבים ברחוב הפלסטיני רואים בו את מחליפו של אבו מאזן. פדואה ברגותי מרכזת את המגע של מרואן ברגותי עם הרשות הפלסטינית מצד אחד, ואת המגע של ברגותי באמצעות ג'יבריל רג'וב עם חמאס. מאז 7 באוקטובר אין למרואן ברגותי ביקורים (לדברי מקור פלסטיני), ואיננו יודעים אם הוא מצליח ליצור קשר עם אשתו. אבל ברגותי כפי שדיווחנו כאן בחודש דצמבר 2022 כרת ברית עם חמאס, לפיה חמאס ידרוש את שחרורו בעסקת אסירים עתידית, ואילו הוא וג'יבריל רג'וב לצידו, יביאו להכללת חמאס באש"ף באופן שיתאים לארגון, וביחד הם ישתלטו על הרשות הפלסטינית ויתבססו כהנהגתו החוקית של העם הפלסטיני. מקור פלסטיני אמר לנו בעבר כי הרשות הפלסטינית מודעת לברית הזאת, וחוששת ממנה מאוד. פדואה ברגותי כבת בריתו של בעלה מרואן מודעת לכל פרטי הברית הזאת, ולחתירה של בעלה לקיים אותה באופן מעשי, ובהתאם לכך היא מוציאה כעת לפועל את המגע עם חמאס, ומפעילה לשם כך את בן בריתו הנוסף של בעלה, ג'יבריל רג'וב. ההתרחשות הזאת, הולידה להערכתנו מידע רב על חמאס ועל התנהלותו במהלך המלחמה, ולהערכתנו כאמור המידע הזה לא מגיע לישראל בדרך ישירה (יתכן שהוא מגיע אחרי עריכה באמצעות ארה"ב), בעקבות השינוי של האינטרס האמריקאי החדש במזה"ת. (המערכת)
מקור פוליטי חשוב מסר כי בנימין נתניהו ביקש מבני גנץ, להישאר בממשלה, לפחות עד שתתברר "עסקת חטופים שנמצאת כעת על הפרק". המקור מסר כי בני גנץ לא השיב לפנייתו של ראש הממשלה, והוא שוקל אותה כעת. איננו יודעים מתי גנץ ישיב לפנייה, אבל בהיותו חבר קבינט המלחמה, הוא יוכל לבחון מקרוב את ההתפתחויות במו"מ שאכן עשוי להתחיל השבוע עם חמאס בתיווך של קטאר ובמעורבות מצרית.
בני גנץ, איבד את התמימות זה מכבר, אבל את שייריה, אם היו, הוא ללא ספק איבד בחודשים האחרונים עם נתניהו. ראשית נאמר שלבנימין נתניהו היה טיעון טוב, כשפנה כעת לגנץ. הטיעון הוא שמפלגות הקנאים עלולות להכשיל עסקה, שהציבור ברובו רוצה בה, ולכן הוא זקוק לגנץ. טיעון כזה, יודע נתניהו, עשוי לעבוד על בני גנץ שמעדיף בתדמיתו את הציבוריות על פני הפוליטיקה. אבל במבט שני עומקו של הטיעון הזה, מוגבל שכן גם אם הקנאים יתנגדו לעסקה, עדין נתניהו יכול יהיה להשלים אותה בתמיכה מבחוץ של לפיד ושל גנץ, מה גם שהוא יוכל להשלים אותה בממשלת מעבר, דבר שיימנע אפילו מאנשי ימין לנשור מהליכוד אל מפלגות הקנאים, ולהגדיל את התמיכה בנתניהו. ברור לגמרי שלפיד וגנץ ייתמכו מהאופוזיציה בכל עסקת חטופים, ולכן הטיעון של הצלחת העסקה לא תופש, והצורך אשר נובע ממנו, הישרדות ממשלת הקנאים, הוא אשר עומד מאחורי פנייתו של נתניהו. נתניהו הוא לא לוי אשכול. לעולם אין דרך להבין את דבריו, בלי לחפש באיזה אופן הוא מתכוון לטפס על הגב של בן שיחו.
איך הישארות של בני גנץ בממשלה, תחזק את ממשלתו של נתניהו? ההשתתפות של גנץ בממשלה, בעיקר בשבועות הללו בהם ממשלת הקנאים הביאה את ישראל אל מבוי סתום, מחלישה את גנץ פוליטית. רואים את זה באופן ברור בסקרים. מפלגתו של גנץ גם נקלעה לאנומליה פוליטית ציבורית, מצד אחד הציבור רוצה שהיא תישאר בממשלה ומצד שני כאשר המפלגה נשארת, הציבור מחליש אותה. יתכן לפיכך שהציבור אשר רוצה בהישארותה, הוא ברובו הציבור של הליכוד ולא בהכרח ציבור הבוחרים שלה. סיבה נוספת שעלולה להיות לפנייה של נתניהו, היא כוונה לסלק את גלנט, ולתת את תפקיד שר הביטחון לבני גנץ. גנץ יתקשה לסרב לתפקיד שר הביטחון, שיאפשר לו לנווט את המלחמה אל סופה. מקור בסביבתו של גלנט אמר לנו השבוע כי גלנט מעריך שנתניהו החליט לפטרו, והוא מחכה לעיתוי שיאפשר לו את זה. מדברי המקור עולה כי גלנט, לא ינדב את ראשו, והוא יפעל מנגד. איננו יודעים איך יפעל. אנחנו גם לא משוכנעים שגלנט יודע. המחשבה המתבקשת היא חבירה של גלנט לגנץ ולאיזנקוט באופן שיחזיר אותו לקבינט המלחמה בדלת האחורית. אבל גלנט הוא איש ליכוד, ותוכניותיו הפוליטיות ממוקדות בליכוד, ולהערכתנו הוא יחפש גם את הפתרון במסגרת הפוליטית של הליכוד.
הבעיה בכל החשבון הפוליטי לגבי מפלגת גנץ, הוא שהאיזון בין האלטרואיזם של בני גנץ, לבין הדרישות הפוליטיות של מפלגתו, יופר. כך עלול להיות מופר גם השקט במחנה הממלכתי, על אף שעד כה היא נראתה כמו מפלגה מעולם אחר. כי עוד לא נולד הפוליטיקאי שילך את כל הדרך להתאבדות פוליטית וודאית שלו ושל מפלגתו, גם כאשר המדינה במצוקה, אחרי שבנימין נתניהו הוכיח שגם כאשר היא במצוקה, שיקוליו הפוליטיים קודמים. זה אולי הנזק החמור ביותר שחולל בנימין נתניהו לישראל ולציבוריות הישראלית. בני גנץ הוכיח שהוא יכול לשקול התנהגות פוליטית בכלים ובמונחים ציבוריים, אבל בסופו של דבר, גם לבני גנץ יש את בני גנץ על הראש.
המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל.
בית הנבחרים העליון של ישראל, הרשות הערכית, זרוע הציבור לנסח את ערכי ישראל
בחסות העיתון, אנחנו מקימים את המועצה הציבורית שתביא לכינון בית הנבחרים העליון, לצד הכנסת
הצטרפו למועצה הציבורית שתוביל לכינונו של הבית, בואו לעשות היסטוריה
ראש מערך ההסברה המצרי: "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". בישראל התעלמו (כלפי חוץ) מאזהרות מצרים אותן פרסמנו כאן בלעדית בחודש מארס, לרבות הכנסת טילים לסיני בניגוד להסכם השלום. איננו יודעים אם ישראל תתעלם גם מהדברים הנוכחיים. מאחורי הקלעים ישראל ניהלה שיח עם מצרים בחודש מארס, ולהערכתנו היא תקיים ומקיימת גם עכשיו. מצרים מצד שני, מתעלמת לפחות בהכרזותיה בחודש מארס ובהכרזתה הנוכחית, מכך שהפרס הגדול הוא לא חד צדדי, ומדובר בהסכם שלום בין מדינות ולא בתחרות בינגו.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
ראש מערך ההסברה בממשלת מצרים, דיא רשוואן, החריף ביום שישי את ההתבטאות המצרית כלפי ישראל, כאשר צרף בדבריו המכוונים אליה את המושג "מלחמה". רשוואן אמר כי "מצרים אינה מחפשת שום מלחמה, אבל מסוגלת לכל מלחמה". את הדברים אמר רשוואן בראיון טלפוני לעיתונאי מצרי (צילום אתר חדשות מצרי אשר בו התפרסמו דברי רשוואן מצורפים כצילום מסך כאן משמאל). רשוואן הוסיף כי "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". מקור פלסטיני ביטחוני אמר לנו בסוף השבוע כי מצרים מעבה כוחות בסיני בעיקר סביב רפיח, כדי למנוע כל מעבר של פלסטינים למצרים, והוא אינו יודע על עיבוי כוחות באזורים אחרים של סיני. מקור ביטחוני ישראלי אמר כי אכן מצרים עיבתה כוחות ברפיח, אבל לא המשיכה לעבות כוחות בסיני "שכן אין לה צורך, כי בעקבות המלחמה בדעאש היא הכניסה לסיני בהסכמת ישראל מספיק כוחות". בחודש מארס השנה, דיווחנו על כך שמצרים הזהירה את ישראל כי כניסה של צה"ל לרפיח, תגרור מצד מצרים תגובה. באותו חודש אף דיווחנו כי מצרים הכניסה לסיני טילים בניגוד להסכם השלום, וכן הגדילה את סד"כ הטנקים שלה בסיני, שוב בניגוד להסכם השלום עם ישראל, והיא עשתה כל זאת בהפגנתיות, באור יום, כאשר תמונות של שינוע הטילים לסיני הגיעו לרשת חברתית. כאן פרסמנו בחודש מארס את תמונת שינוע הטילים לסיני, אנחנו מביאים כעת שוב את התמונה ר' כאן משמאל.
חדשות יום ראשון
פדואה ברגותי היא המוציאה לפועל את הקשר עם חמאס, והיא עושה זאת מטעם בעלה מרואן ברגותי, כמו גם את הקשר עם הרשות הפלסטינית. להערכתנו בידיה של פדואה ברגותי ובידי הרשות הפלסטינית מידע על התנהלות חמאס במהלך המלחמה, ולפחות חלק מהמידע הזה שותף עם ארה"ב במסגרת האינטרס החדש של ארה"ב במזרח התיכון, אשר בעקבותיו חלה התקרבות בין ארה"ב לבין הרשות הפלסטינית, ללא עידכונה של ישראל.
מצרים מאיימת שוב על ישראל לגבי הכניסה לרפיח, והפעם נוספה בטקסט המצרי המילה מלחמה. את האיום שיגר ראש מערך ההסברה המצרי דיא רשוואן אשר הוסיף כי ישראל "מפסידה את הפרס הגדול ביותר שהשיגה; היחסים עם מצרים". בהקשר הזה יש לומר כי מצד אחד אין מדובר בתחרות ובפרסים אלא בהסכם שלום מדיני משותף לשתי מדינות, ומצד שני לישראל הסכם שלום עם ממשלת מצרים, אשר הציבור המצרי כלל אינו שותף לו.
חמאס ירה מטח טילים לגוש דן. עד מועד סגירת הגיליון נודע על פצוע אחד.
נתניהו פנה לגנץ וביקש ממנו להישאר בממשלה לפחות לעסקת חטופים "שעומדת כעת על הפרק". גנץ להערכתנו בודק כעת מהי הדרך בה מתכוון נתניהו לטפס על גבו. לפי שעה גנץ לא השיב לנתניהו. מאיר ג'ורנו.
אבו מאזן תקף את חמאס על טבח 7 באוקטובר לפי דרישת ארה"ב (ר' דיווחנו על תקיפת חמאס וגינויו בשבוע שעבר); בכיר בפתח סרב להגיב לשאלתנו אם גם תגובתו המתונה של חמאס לגינוי של אבו מאזן נגדו תואמה עם ארה"ב, ולהערכתנו היא תואמה. לצד ניסיונותיה של ארה"ב למתן את הזירה הפלסטינית, עולה שוב להערכתנו שמו של סלאם פיאד כמושל עזה שעשוי להיות מקובל על כולם; האם גם ניסיונותיה של סין לפייס בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית ואש"פ הן חלק מהמגמה העולמית למנוע מלחמת עולם? ההסכמות מוועידת סן פרנסיסקו תומכות בהערכה כזאת.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
ביום חמישי הבאנו כאן את דבריו של אבו מאזן על הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ("אנחנו דוחים מכל וכל את ההתקפה של חמאס על אזרחים ב-7 באוקטובר"). בעקבות הדברים, חמאס גינה את דברי אבו מאזן, אך עשה זאת בלשון מתונה מאוד ("הצטערנו לשמוע את דברי הנשיא מחמוד עבאס…). ר' הסרטון עם דבריו המלאים של אבו מאזן כלפי חמאס לגבי הטבח שביצע ב-7 באוקטובר בישראל (בערבית)
מתוך תגובתו של המקור הפלסטיני אשר העביר לנו את הסרטון ובו הדברים הנוקבים של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אנחנו מעריכים כי ארה"ב עומדת הן מאחורי דבריו של הנשיא הפלסטיני עבאס, והן מאחורי תגובתו המתונה של חמאס לגינויו.
התגובה המתונה של חמאס היא המשך ישיר לקשר החדש של ארה"ב עם ארגון הטרור, שבא לביטוי לראשונה בערבות שהעניקה ארה"ב על פי דיווח סעודי, לחמאס, להפסקת המלחמה, אם יחתום על הסכם הפסקת אש עם ישראל. בעקבות הדיווח בסעודיה, הפסיק ראש הממשלה את המו"מ להפסקת האש עם חמאס, והחליט להכניס את צה"ל לרפיח בפועל. הקשר הזה שנוצר בפרשת הערבות בין ארה"ב לבין ארגון הטרור, נמשך להערכתנו, גם בלחץ הנוכחי שהפעילה ארה"ב על חמאס לא להגיב באלימות ובאופן חריף על הגינוי של הנשיא עבאס כלפיהם, ולהשאיר סיכוי לפיוס פנים פלסטיני שיאפשר את סיום המשבר במזרח התיכון.
כאן צריך להזכיר שני אירועים חשובים. האחד הוא ההסכמות שאליהן הגיעה ארה"ב עם סין בפגישת הנשיאים של שתי המדינות בסן פרנסיסקו בתחילת המלחמה. בעקבות ההסכמות התרחקה סין מהציר שהיא נחשבה עד אז כמנהיגתו, איראן ורוסיה (וככל הנראה אף תמשיך אחרי המשבר הנוכחי במזרח התיכון להנהיגו), ונרתמה להרגיע את המשבר במזרח התיכון; בתמורה קיבלה סין מארה"ב הבטחה לא להחריף את המשבר בין טאיוואן לבין סין. הנשיא האמריקאי חזר בוועידת סן פרנסיסקו על עמדתה של ארה"ב לפיה טאיוואן היא חלק מהיבשת הסינית, ופתרון למשבר צריך להיות בין שתי הישויות הסיניות בשיח מדיני. יתכן לפיכך שגם ניסיונותיה הנוכחיים של סין לפייס בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית ואש"פ, הם חלק מצעד בינלאומי למנוע מלחמת עולם, שעלולה להתחיל לא רק מזירת אוקראינה רוסיה, אלא גם מאיבוד שליטה על המלחמה במזרח התיכון.
אם תצליח ארה"ב להרגיע את הזירה הפנים פלסטינית, היא עדין תצטרך להציב בעזה מושל אשר יהיה מצד אחד קשור לרשות הפלסטינית ומצד שני יהיה מקובל על ישראל. בראשית המלחמה הזכרנו כאן את סלאם פיאד, אשר בעבר רץ בבחירות לפרלמנט הפלסטיני תחת השם הדרך השלישית (הראשונה והשנייה הן פתח וחמאס). יתכן כי סיכוייו של פיאד כעת להתיר את הפלונטר ברצועת עזה עולים, כאשר הכתרתו, אם תהיה, תהיה בערבות וליווי של מדינות רבות, ולהערכתנו הוא ייחשב כמושל מטעם הרשות הפלסטינית.
דברי הנשיא הפלסטיני נוספים על דברי מקור בסביבתו לפיהם אבו מאזן יהיה מוכן להתחייב בהסכם לפרז את הרצועה, לפרק את חמאס מנשקו, ולהביא להחזרת החטופים.
מאיר ג'ורנו, אברהם יעקב, מתי כהן
הנשיא הפלסטיני אמר אתמול בסעודיה כי בשבעה באוקטובר הייתה התקפה על אזרחים, והרשות הפלסטינית, והוא, "ואנחנו כולנו" דוחים אותה מכל וכל. הנשיא הפלסטיני נקב בשלוש דרישות של הרשות, להערכתנו כרמז לכך שהוא מבקש להיכנס למו"מ עם ישראל לגבי כניסת הרשות הפלסטינית לעזה. דרישתו הראשונה היא הפסקת שפיכות הדמים. פרשנותנו: בכך אבו מאזן אינו דורש את הפסקת המלחמה כתנאי למפרע, בטרם הרשות הפלסטינית תקיים את התחייבויותיה בהסכם שתכרות עם ישראל לגבי כניסתה לעזה.
לפי מקור פלסטיני חשוב, אבו מאזן יהיה מוכן להתחייב לפרז את הרצועה (יתכן שירצה להיעזר בכוחות מצריים לחיזוק שלטונו), וכן יהיה מוכן להתחייב לפרק את חמאס מנשקו, ויהיה מוכן להתחייב להביא לשחרור החטופים.
הנקודות השנייה והשלישית בנאומו של אבו מאזן בסעודיה אתמול, נגעו לחובתה של ישראל לדבריו למנוע הגירה של פלסטינים מעזה, וכן להסכים לתנועה חופשית ברצועת עזה. להערכתנו את הנקודה האחרונה לגבי הצורך למנוע הגירה של פלסטינים, משמיע הנשיא בעיקר לאוזני מצרים, כדי לקבל את תמיכתה ואולי אף את הסכמתה לאחריות שבכך.
מקור פוליטי אמר לנו היום כי דבריו של שר הביטחון גלנט, ובהם הדרישה להכניס שלטון חלופי לעזה, נאמרו בתיאום עם בני גנץ, ועל דעתה של מערכת הביטחון. בהקשר הזה, דבריו של אבו מאזן הם בעלי חשיבות רבה מאוד. להערכתנו דבריו של הנשיא הפלסטיני, אף תואמו עם נשיא מצרים, ושני האישים הדגישו את הדרישה מישראל למנוע הגירה של פלסטינים מרצועת עזה.
מקור מדיני בכיר מאוד אמר לנו בסוף השבוע, כי שר האוצר סמוטריץ' משתמש בעיכוב רכש שתי טייסות המטוסים החדשות מארה"ב, כמנוף לעיצוב הקצונה הבכירה בצה"ל על פי קודים פוליטיים. מאיר ג'ורנו על הסכנה החדשה לצבא העם.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
דבריו של המקור המדיני הבכיר מאוד המובאים לעיל בתמצית, חופפים את דבריו של שר האוצר ערב הבחירות לפיהם יש לו הרבה עבודה במינוי של קצינים לצה"ל. העבודה הזאת לפי המקור מתקיימת עכשיו במלוא המרץ, וסמוטריץ' עושה שימוש ברכש ציוד הלחימה לצה"ל לפוליטיזציה של צה"ל. לפי שעה השר יואב גלנט מנסה למנוע מהשר סמוטריץ' להתערב במינוי של קצינים בצה"ל, אבל כוחו הפוליטי של סמוטריץ' על בנימין נתניהו מכריע, ועלול להכריע גם את ניסיונותיו של גלנט לשמור את הצבא מחוץ לשיח הפוליטי. הצלחתו של גלנט תלויה כמובן במידת נחיצותו בממשלת נתניהו. אם סמוטריץ' יביא את נתניהו לבחור בין גלנט לבינו, יתכן שתהליך הפוליטיזציה של צה"ל עוד יעמיק. גם ההנחה כי גלנט חותר להנהגת הליכוד, והוא עלול להזדקק לכוחן של המפלגות המשיחיות, עלולה לרכך בעתיד את התנגדותו.
אלה דבריו של המקור המדיני הבכיר מאוד: "השר בצלאל סמוטריץ' לוקח את המדינה לחורבן. מאז הבחירות הוא שולט על התקציבים הביטחוניים , ולא משחרר תקציבים אלא אם תהיה לו נגיעה במינויים בצה"ל".
התהליך של פוליטיזציה של צה"ל הוא המשכו של תהליך הטמעתם של אידאולוגים ימניים כעיתונאים בעיתונות הישראלית, אידאולוגים אשר שופטים את ההתרחשויות מתוך סד אמונותיהם הפוליטיות, ומשבשים בכך את הקריאה העניינית של המציאות הצבאית מדינית. והתהליך הוא המשך הניסיון לפוליטיזציה של מערכת המשפט, ניסיון אשר הביא למינוי של מספר שופטים אשר השקפתם הפוליטית הייתה מפתח מרכזי לבחירתם. איננו יודעים אם השפעת המינויים האלה, תהיה עמוקה על בתי המשפט כפי שהיא עמוקה להערכתנו על עיתונות ישראלית.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
אפשר שישראל וחמאס היו חותמים על הסכם אשר יגדיר את הפסקת האש כתחנה בהמשך המלחמה במובן המשפטי, וכהפסקת המלחמה באופן מעשי. בשבועות האחרונים דיווחנו בלעדית על הקו הזה המתגבש בין שני הצדדים, ואשר מקדם את הסיכוי להסכם הפסקת אש. אבל הערבות אשר מציעה (לכאורה) ארה"ב לחמאס להפסקת המלחמה משבשת את האיזון העדין בהסכמה בין חמאס לבין ישראל, לפיה המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה. צריך לומר כי הדיווח על הערבות שתעניק ארה"ב לחמאס לא אושר על ידי הממשל האמריקאי, והוא הופיע כידיעה עיתונאית בסעודיה אשר צוטטה בישראל. ערבות כזאת אם אכן תינתן, תצמצם את ריבונותה ועצמאותה של ישראל, ואת אפשרויות התמרון וההרתעה של צה"ל. (ר' היום במאמר המערכת)
חמאס מוכן בהסכם עם ישראל להתפרק מנשקו, כפי שדיווחנו בלעדית בעבר, והוא מוכן כי השלטון יועבר ממנו לגורם אחר. דרישת חמאס היא ככל הנראה כי השלטון יועבר למרואן ברגותי אשר כרת ברית עם חמאס לשת"פ לעבר המטרה הסופית של החלפת השלטון הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה (ר' הסיפור המרכזי היום) . על פי ההסכם שהתגבש בין ישראל לבין חמאס, עזה תהיה יהיה ישות מדינית נפרדת מהגדה המערבית. להערכתנו ישראל הסכימה לתנאי הזה, והדיווח כי ישראל תסכים לשחרורו של ברגותי לעזה ולא לגדה המערבית, מתאים לכך. תושבי עזה יוכלו לעבור מדרום לצפון ולהפך בציר סלאח א-דין. מקור ביטחוני פלסטיני ברמאללה אמר לנו בסוף השבוע כי על הסף עומד כעת מהלך היסטורי גדול, וכי הציבור הפלסטיני מחכה להסכמה של בנימין נתניהו, ולהשתתפותו במהלך הזה, הסכמה אשר תביא לשינוי מהותי במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי פלסטיני.
מקור מדיני ישראלי אמר לנו, כי נתניהו כבר היה מוכן במהלך סוף השבוע ללכת למהלך עם חמאס, גם אם הדבר יפגע בממשלתו, וגם אם הוא יצטרך להשלים את המהלך בממשלת מעבר. כאמור, להערכתנו, אבן הנגף אשר עוצרת או מעכבת את התהליך, היא הערבות אשר מתכוונת ארה"ב להעניק לחמאס, עליה דווח כאמור בעיתונות הסעודית.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
ישראל מתחייבת להפסיק את הסיכולים הממוקדים בלבנון, וחידושם ייחשב כהפרה של ההסכם שייחתם עם חיזבאללה. איננו יודעים אם ההסכם ייכרת עם חיזבאללה או עם ממשלת לבנון. על פי ההסכם המתגבש, חיזבאללה לא יתחייב להתפרק בנשקו בהתאם לדרישת החלטה 1701 של האו"ם, והדיון מתקיים רק על נסיגה שלו מצפון לליטני. ייתכן אף שישראל תסכים להתגמש בסוגיה הזאת ולהסכים לנסיגה קרובה יותר לגדר הגבול מאשר נהר הליטני. בשנת 1978, אחרי התקפת מחבלים פלסטינים על אוטובוס בצומת הקאנטרי קלאב בהרצליה (סמוך לצומת גלילות), יצאה ישראל למערכה לדחוק את הטרור הפלסטיני מצפון לנהר הליטני. זה היה אז המינימום שממשלת ישראל קבעה שיש להסיג את כוחות האויב כדי למנוע סיכון לתושבי הצפון.
ישראל וחיזבאללה ידונו על תיקוני הגבול שדורש הארגון האסלמו נאצי שיצא ב-7 באוקטובר להשמיד את ישראל, ואשר הכריז בחודש אפריל 2023 על הקמת חפ"ק משותף לציר בראשות איראן (ר' דיווח כאן באפריל 2023); כאן דיווחנו גם על דברי נסראללה שאמר באותו מעמד כי המלחמה נגד ישראל כבר התחילה. כן דיווחנו בלעדית באותה כתבה כי החותים יירו טילים בליסטיים לעבר ישראל כאשר תיפתח המלחמה באופן מעשי, והם אכן עשו כך כשהמלחמה נפתחה בהתקפת חמאס על יישובים בדרום ישראל.
ישראל הסכימה לדון על רוב תיקוני הגבול, לפי דרישת חיזבאללה, אבל מספר מהתיקונים שחיזבאללה דורש נפסלו על הסף.
איננו יודעים אם ישראל תדרוש לקיים דיון במסגרת המו"מ גם על נוכחותה של איראן בגבול הצפון, בעיקר בסוריה, על נוכחותו של חיזבאללה בסוריה, ועל הדרישה הציבורית הרווחת בישראל כי איראן תכרות הסכם גרעין חדש עם המערב. איננו יודעים גם אם ישראל תדרוש להפריד בין חיזבאללה לבין המתרחש בין ישראל לבין הטריטוריה הפלסטינית, באופן שיירי של חיזבאללה לעבר ישראל בעקבות מתיחות צבאית עם הפלסטינים, תיחשב להפרה של ההסכם עם ישראל ולהכרזת מלחמה על ישראל.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
אפשר שישראל וחמאס היו חותמים על הסכם אשר יגדיר את הפסקת האש כתחנה בהמשך המלחמה במובן המשפטי, וכהפסקת המלחמה באופן מעשי. בשבועות האחרונים דיווחנו בלעדית על הקו הזה המתגבש בין שני הצדדים, ואשר מקדם את הסיכוי להסכם הפסקת אש. אבל הערבות אשר מציעה (לכאורה) ארה"ב לחמאס להפסקת המלחמה משבשת את האיזון העדין בהסכמה בין חמאס לבין ישראל, לפיה המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה. צריך לומר כי הדיווח על הערבות שתעניק ארה"ב לחמאס לא אושר על ידי הממשל האמריקאי, והוא הופיע כידיעה עיתונאית בסעודיה אשר צוטטה בישראל. ערבות כזאת אם אכן תינתן, תצמצם את ריבונותה ועצמאותה של ישראל, ואת אפשרויות התמרון וההרתעה של צה"ל. (ר' היום במאמר המערכת)
חמאס מוכן בהסכם עם ישראל להתפרק מנשקו, כפי שדיווחנו בלעדית בעבר, והוא מוכן כי השלטון יועבר ממנו לגורם אחר. דרישת חמאס היא ככל הנראה כי השלטון יועבר למרואן ברגותי אשר כרת ברית עם חמאס לשת"פ לעבר המטרה הסופית של החלפת השלטון הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה (ר' הסיפור המרכזי היום) . על פי ההסכם שהתגבש בין ישראל לבין חמאס, עזה תהיה יהיה ישות מדינית נפרדת מהגדה המערבית. להערכתנו ישראל הסכימה לתנאי הזה, והדיווח כי ישראל תסכים לשחרורו של ברגותי לעזה ולא לגדה המערבית, מתאים לכך. תושבי עזה יוכלו לעבור מדרום לצפון ולהפך בציר סלאח א-דין. מקור ביטחוני פלסטיני ברמאללה אמר לנו בסוף השבוע כי על הסף עומד כעת מהלך היסטורי גדול, וכי הציבור הפלסטיני מחכה להסכמה של בנימין נתניהו, ולהשתתפותו במהלך הזה, הסכמה אשר תביא לשינוי מהותי במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי פלסטיני.
מקור מדיני ישראלי אמר לנו, כי נתניהו כבר היה מוכן במהלך סוף השבוע ללכת למהלך עם חמאס, גם אם הדבר יפגע בממשלתו, וגם אם הוא יצטרך להשלים את המהלך בממשלת מעבר. כאמור, להערכתנו, אבן הנגף אשר עוצרת או מעכבת את התהליך, היא הערבות אשר מתכוונת ארה"ב להעניק לחמאס, עליה דווח כאמור בעיתונות הסעודית.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il