הועידה הכלכלית הראשונה הישראלית-פלסטינית בחסות העיתון 
תהיה בקיץ 2022, בקו התפר ישראל פלסטין
المؤتمر الاقتصادي الإسرائيلي الفلسطيني الأول صيف 2022 في خط التماس إسرائيل وفلسطين برعاية الصحيفة
The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line
עיתון בין אויבים. ישראלי, אזורי, בלתי פוליטי
הצהרת
ביידן
צילום: דוברות נשיאות הרשות הפלסטינית
האם יתכן שיתרחש דבר גדול לנגד עיניהם של מיליוני בני אדם, ועדין איש מהם לא יצליח לחזות בו? את התשובה לכך, במובן הישראלי, נתנה מלחמת יום הכיפורים, כאשר איש מכל הישראליים אשר מחזה המלחמה המתרקמת הופיע לנגד עיניו, לא ראה אותה, במובן הציבורי, מתקרבת, בין אם שגה בפענוח המחזה, ובין אם סירב לראותו, ובין אם לא הצליח להביא את דבר הגילוי לידיעת הציבור.
השבוע חזר סיפור המחזה הנעלם והתרחש שוב, הפעם בבית לחם, כאשר הנשיא האמריקני העניק לפלסטינים את הצהרת ביידן, אשר היא חזון הקמת המדינה הפלסטינית וגבולותיה, ואשר אינה נופלת כנראה מהצהרת בלפור שמבטאת במורשת הישראלית את הרגע המכונן של ישראל, אבל איש באולפני הטלוויזיה סוערי הרגשות והמלל לא הבחין בכך, וכנראה גם איש במערכת הפוליטית הפלסטינית. הראשונים אמרו ששום דבר מיוחד לא התרחש, והשניים, כנראה בהשפעת הראשונים, הזילו דמעה ורקעו ברגליהם.
הנשיא ביידן הפריד בראש ובראשונה את המדינה הפלסטינית, מתוך ההתניה היסודית שחלה עליה בשיח המדיני, כלומר שהיא אך חלק מהכלל של שתי מדינות לשני עמים. ביידן נקב בחוקיותה של המדינה הפלסטינית באופן בלתי תלוי, כלומר גם אם ישראל, לצורך ההבהרה, תבקש בעתיד רעיון שונה משתי מדינות, למשל רעיון של מדינה דו לאומית, גם אז תישאר תוקפה של הצהרת ביידן בעינה, לפיה לפלסטינים מיועדת מדינה, ונשיא ארה"ב פרט את כל משתניה החשובים של המדינה הזאת, בהצהרה עצמאית לגביה.
הנשיא האמריקני נקב בגבולותיה של המדינה הפלסטינית, כמדינה שתקום בגבולות 67. עד כדי כך מדויקים גבולותיה של המדינה הפלסטינית בהצהרתו של ביידן, עד שהוא קבע שאם יהיו שטחים שבלתי אפשרי יהיה למוסרם לפלסטינים, יהיה על ישראל למסור למדינה הפלסטינית שטחים חלופיים. במקומות אחרים. בנוסף הוא קבע את מציאות הקבע במקומות הקדושים; הוא אמר שהאחריות האשמית עליהם (שהיא פרי הגותו של משה דיין אחרי מלחמת ששת הימים), תישאר בעינה ותעוגן בהסכם הקבע; מכך נובע כי הריבונות דה יורה של ישראל על האתר גם היא תישאר בעינה. כדי לתת תוקף להצהרתו, נשא ביידן את נאומו בבית לחם, אשר היא עיר היסטורית מקבילה בחשיבותה לירושלים, כבעלת מורשת היסטורית עמוקה, והיא פלסטינית באופן מלא, ומבהירה את הקשר המהותי של הפלסטינים לאדמת ארץ ישראל, שהיא כור מחצבתו של העם היהודי.
כמו הצהרת בלפור, כך גם בהצהרת ביידן, המציאות הפוליטית בשטח אינה מאפשרת את יישומה. ישראל חיכתה לכינונה עוד 30 שנים אחרי שהצהרת בלפור ניתנה, ועד שהבשילו התנאים לקיומה של ההבטחה ולכינונה של המדינה שהוצהרה בה. יתכן שהפלסטינים יחכו פחות.
הצהרת בלפור הייתה בתולית בנוסח המובהק ובמקום ובאופן שניתנה. הצהרת ביידן לעומת זאת באה אחרי 4 ביקורים של נשיאים אמריקניים בשטחי הרשות הפלסטינית, ואחרי הצהרות נשיאותיות שמכירות בזכות הפלסטינית למדינה. ובכל זאת הצהרת ביידן שונה והיא מבטאת מסקנה אמריקנית שהבשילה, לגבי זכות הפלסטינים לכונן מדינה בגבולות 1967, כולל פתרון אבני הנגף ביחסי ישראל ופלסטין, שהן סוגיית ירושלים, וסוגיית הישובים היהודיים שאי אפשר עוד לפנותם, למשל אריאל.
מאמר מערכת
ועדת חקירה ממלכתית להתגרענות איראן
איראן מבינה כעת את מגבלת הכוח האמריקנית, והיא נוהגת בהתאם: היא הודיעה בסוף השבוע כי על ארה"ב לשפר את ההצעה שהגישה לה באמצעות קטאר. מהדברים של הנשיא האיראני ראיסי עולה שאין בכוונתה של המדינה לחתום על ההצעה האמריקאית האחרונה. איראן מבינה כנראה כי אמריקה רוצה בעיקר לתקוע טריז בין סין ורוסיה, וכדי לתקוע טריז ביניהן אמריקה לא צריכה, או אפילו צריכה לא, לדרוס את איראן, אלא לשתף איתה פעולה. לכן ארה"ב כה זקוקה להסכם הגרעין; למען מזרח תיכון חדש, אשר גם לאיראן יהיה בו תפקיד.
עד כדי כך איראן יורדת לפתע לסוף דעתה של אמריקה, עד שהיא מודיעה בשופרותיה העיתונאיים כי אמריקה צריכה להתאמץ עוד כדי שאיראן תחתום על ההסכם, וכי ההתראה כי על איראן לחזור לאלתר להסכם הגרעין מופרכת שכן איראן לדברי נשיאה מעולם לא עזבה את הסכם הגרעין, ומי שעזבה את ההסכם היא ארה"ב.
איראן מבינה גם את מגבלותיה של ישראל, וככל שהתמרון הצבאי הישראלי מתעכב, כך איראן משתכנעת כנראה כי ישראל לא מוכנה לתוצאות של התקפה צבאית מצידה. בגלל המרחק, ובגלל היכולת המוגבלת להשתמש בכל כוחה הצבאי, שהיה מספיק אם לשתי המדינות היה גבול משותף, אבל הוא אינו מספיק כנראה במובן הלוגיסטי בתנאים הנוכחיים. מלחמת טילים, אשר אליה עלולים להצטרף לבנון והפלסטינים, ואשר אין לאף אחד מהצדדים הלוחמים כוח מספיק כדי לסיימה, היא כנראה אופציה גרועה לא רק בעיני איראן, אלא גם מבחינת המערכת הביטחונית הישראלית. הרושם בישראל לעומת זאת הוא שהציבור, בניגוד לממסד הביטחוני, כן מוכן לתרחיש הזה, ואינו ירא ממנו.
מכל הסיבות והנסיבות האמורות לעיל, עולה כי התקרבותה של איראן לעבר פיתוח של נשק גרעיני, עלולה להימשך. וכי המדיניות שאימצה ישראל כלפי איראן בשני העשורים האחרונים, התבררה כמדיניות כושלת, ואפילו רשלנית. המדיניות הזאת היא בבחינת אחד הגורמים שאתגרו ודרבנו את איראן להשיג נשק גרעיני (יתכן שהפרסומים הזרים לגבי הימצאותו של נשק גרעיני בידי ישראל, היה גורם מדרבן נוסף)
ישראלים יצטרכו לייחס את ההתנהגות האיראנית כלפי ישראל, להתנהגות הישראלית כלפי איראן, בניטור של גורמים בינלאומיים למדיניות הגרעין של איראן: יתכן מאוד כי איראן רוצה נשק גרעיני גם כדי להתמודד במאזן אימה מול אירופה וארה"ב. בעוד שלישראל אין באמת את הסוף שנקוב במדיניות שלה עצמה, קרי את התמרון הצבאי, ואילו המבט כלפי איראן היה עד כה אך ורק מבעד לכוונת הרובה, בלי כל ניסיון להידבר איתה, עלולה המדיניות המשתקפת משני הניגודים, להתברר ככושלת למפרע. ככזאת שאפשר היה לחזות מראש את תוצאותיה. כל זה עשוי כמובן להשתנות אם צה"ל יבהיר את מה שכבר הבהיר בעבר יותר מפעם אחת: שהוא יכול לעשות גם את הבלתי אפשרי, ולהנחית על איראן מכה צבאית שתעצור לדורות את איומי ההשמדה של איראן כלפי ישראל.
אבל אם איראן תשיג נשק גרעיני, ועדת חקירה ממלכתית תהיה נדרשת בישראל אפילו יותר משנדרשה אחרי מלחמת יום הכיפורים ועדת אגרנט. בנימין נתניהו אשר הגה וקיים את המדיניות הלוחמנית כלפי איראן יהיה כוכבה הראשי של ועדת החקירה הזאת. גם ממשלת לפיד בנט שאימצה את המדיניות של נתניהו בבחינת ראה וקדש תעלה כנראה לדיון.
מתי כהן
גיליון 51 | 17 ביולי 2022
רואה אור בימי א' | בהרצה
איראן מתכוונת להעמיק את התיעוש
Iran intends
to deepen industrialization
הרשות הפלסטינית הפסיקה המו"מ עם חמאס בגדה: הוא רוצה להשתלט
Palestinian Authority stops talks with Hamas in the West Bank: Hamas wants to take over
!Dear readers
Subscribe for free now, Send an email to readers@tipp.co.il or 
WhatsApp
and receive weekly link directly to your phone. No obligation
קוראינו היקרים!
הרשמו כמנויים, שלחו מייל לכתובת readers@tipp.co.il וצרפו מספר נייד, או שלחו וואטסאפ
וקבלו לינק שבועי ישירות לטלפון שלכם. בחינם, ללא כל התחייבות
17.07.2022 tipp
הברית של סעודיה עם הנסיך חמזה, נועדה לשנות את מדיניותה של ירדן, כך אמר לנו השבוע מקור פלסטיני. המקור הוסיף כי מדיניותו של עבדאללה כלפי סוריה באה לביטוי בכך שלא ניתק את הקשרים איתה ועם בשאר אל אסאד, ולא גירש את שגרירו בעמאן. tipp מוסיף כי מציאות זו מונעת רצף רעיוני כנגד סוריה ואיראן.
ירדן אף לא ביטלה את ההסכמים עם סוריה, והיא ככל הנראה מקווה לקחת חלק כלכלי בשיקומה של המדינה שנהרסה במלחמת האזרחים, למען הכלכלה הירדנית. באופן הזה שבו נהגה ירדן כלפי סוריה, היא אף השאירה לעצמה פתח של דיאלוג עם איראן ועם חיזבאללה. דיאלוג ירדני עם סוריה ועם איראן, קוטע כאמור רצף רעיוני וטריטוריאלי מישראל ועד ריאד, והוא אינו מאפשר ליצור חזית אחת חד משמעית ואחידה של סעודיה וישראל כנגד סוריה ואירן. קטיעת הרצף הרעיוני הזה על ידי המלך עבדאללה, הוא אשר עומד כנראה ביסוד הקשר נגדו, מצד סעודיה ומצד בן בריתה של סעודיה בירדן, הנסיך חמזה.
סעודיה ניצלה שלושה פרטים לקידום תוכניתה להחליף את השלטון בירדן. האחד, היא חידדה בירדן שמועה שנפוצה לגבי המלך עבדאללה, ככל הנראה על ידי מתנגדיו בשבטים הירדניים המקוריים. השמועה נוגעת להתנהלות פיננסית של המלך, שאיננו חוזרים עליה כאן, כיוון ש tipp בדק אותה במשך כמה שבועות, ולא מצא לכך כל ראיה.
הפרט השני, ניסיונה של סעודיה לנצל התמרמרות של גורמים בשבטים הירדניים המקוריים, כנגד המלך עבדאללה. צריך לומר שמאז ייסד עבדאללה הראשון את ירדן אחרי מלחמת העולם הראשונה, בתמיכתה של אנגליה, הוא הצליח להביא את השבטים העבר ירדניים לקחת חלק בכינון המדינה, כמו גם בקיומה; את המציאות הזאת הצליח לשמר גם נכדו של עבדאללה הראשון, חוסיין, שהוא אביו של המלך עבדאללה השני, מלכה הנוכחי של ירדן. קעקוע של תמיכת השבטים הירדניים המקורים במלך, עלול להביא למשבר פוליטי עמוק בירדן, וזה בדיוק מה שניסיון ההפיכה הכושל גרם: הוא העמיק את המשבר הפוליטי בירדן.
הפרט השלישי הוא ייסוד ברית של סעודיה עם אחיו של המלך, חמזה, אשר היה בעבר יורש העצר הירדני, ואחיו עבדאללה הדיח אותו ומינה את בנו במקומו.
מלך ירדן, כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, נסע לסעודיה מיד אחרי שגילה את הקשר נגדו ואחרי שעצר את אחיו, ובריאד הוא דרש ערבויות לשלטונו. כמה חודשים אחרי ניסיון ההפיכה ביקר בירדן יורש העצר הסעודי, שכבר חולל משבר מדיני בינלאומי אחד, כאשר בהוראתו, על פי ארה"ב, נרצח העיתונאי חשוקג'י בשגרירות ריאד באיסטנבול. צריך לשים לב בהקשר הזה שהרשות הפלסטינית סמוכה לשולחנה של ירדן, והיא מקיימת איתה יחסים מדיניים עמוקים וארוכי טווח שאף התהדקו לאחרונה, ולפיכך אם ירדן של עבדאללה מבקשת לשמור ואולי אף לחדד את קשריה עם סוריה אשר מהם עלולים לנבוע הידוק היחסים עם איראן, אורח הפעולה הזה עלול לאפיין גם את הרשות הפלסטינית. אם לרשות יהיו קשרים בעלי משמעות עם איראן, המציאות כלפי ישראל עלולה להשתנות מאוד, שכן הם יתוספו לקשרי החמאס ההדוקים עם איראן, ואולי אף כדי מסה קריטית של יחסים דיפלומטיים פלסטיניים עם איראן.
10.07.2022 tipp
העליון הבהיר את ההבדל בין אזור עימות לבין שטח עוין ואזור מלחמה, והבהיר בדחיית ערעורו של הנער מדוע ביטל בעבר חוק של הכנסת (תיקון 7), ואילו כעת הוא מאמץ את החוק שהחליף את החוק המבוטל (תיקון 8).
עטייה נבהין, נורה ברצועת עזה כשהיה בן 17, על ידי צה"ל באירוע שישראל הגדירה כפעילות מלחמתית. בעקבות פציעתו הקשה בשנת 2014, הוא נותר משותק לצמיתות בארבעת גפיו. הוא תבע את מדינת ישראל, לפצותו. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את תביעתו, והנער, כעת כבר אדם בוגר, ערער לבית המשפט העליון. בערעורו קבע הנער כי "המתייחס לכל תושבי עזה כאל נתיני אויב, מקדם תכלית שאינה ראויה, משום שבבסיסו עומדת דוקטרינה גזענית, דוקטרינת 'נתיני אויב,' השוללת זכויות-יסוד על בסיס שיוך לאומי, אתני או טריטוריאלי"
חוק הנזיקים האזרחיים משנת 1952 קובע שני תנאים בהם אין לפצות אדם. האחד, "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל" והשני: (אין לפצות)"נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, כשטח אויב, אלא אם כן הוא שוהה כדין בישראל"
החוק לפיכך לא משלם פיצויים לנתין זר שנפגע בפעולה מלחמתית באזור מלחמה.
ערעורו של הנער גרם לסערה בשמאל הישראלי, וברשות הפלסטינית, שכן בית המשפט העליון ביטל בעבר חוק של הכנסת, התיקון 7 לחוק הנזיקים, ולכן צפוי היה בעיני הנהגת הרשות הפלסטינית, כי לא יתכן שבית המשפט העליון, ידחה את הערעור, כאשר דחה את החוק שהגביל לכאורה את יכולתם של הפלסטינים בעזה, לתבוע את ישראל.
אבל בית המשפט העליון לא דחה את חוק הנזיקים שחוקק בשנת 1952, ואף לא את תיקוניו באופן גורף, כאשר דחה את תיקון 7. הוא דחה את התיקון האמור בלבד, והוא נימק את הדחייה. נימוקו של בית המשפט העליון כשדחה את תיקון 7, היה כי הכנסת מנסה באמצעותו להרחיב את הגדרתו של אזור מלחמה, והיא מחליפה אותו ע"כ בביטוי אזור עימות. בית המשפט העליון קבע אז שיש לבטל את התיקון, ואת ההגדרה החדשה, ודחה אותו מכל וכל.
הכנסת קיבלה את ביקורתו של בית המשפט העליון, והיא ביטלה את תיקון 7 לחוק, ובמקומו חוקקה את תיקון 8. בתיקון 8 קובע החוק כי המדינה תטען (לפי העניין) בפני בית המשפט לגבי אזור מלחמה, ובית המשפט יכול יהיה לדחות או לקבל את טענתה.
במקרהו של הנער על פי תיקון 8 קיבל בית המשפט העליון את טענותיה של המדינה כי הפעולה שנעשתה בעת שהנער נפצע הייתה פעולה מלחמתית, שהתקיימה באזור מלחמה, כאשר הנפגע הוא נתין של עזה, אשר חמאס השתלט עליה, ואשר ישראל התנתקה ממנה והכריזה עליה כאזור עוין.
נותר לבית המשפט לקבוע את טענת הגזענות שהשמיע הנער, והאם החוק ותיקונו החדש, אינם מפירים את חוק כבוד אדם וחרותו. העליון שלל את הטענה, וקבע כי חוק היסוד כבוד באדם וחרותו מוגדר לאזרחי ישראל ולתחומה הריבוני.
10.07.2022 tipp
השינויים הגדולים בזירה הבינלאומית מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, הופכים את איראן ללשון מאזניים בין הציר המזרחי של רוסיה וסין, לבין הציר המערבי בהנהגת ארה"ב. זאת הסיבה שאיראן מרגישה כנראה כעת כי היא יכולה להעלות את המחיר לחתימתה על הסכם הגרעין. איראן הודיעה כי היא דורשת ערבויות מארה"ב שלא תבטל שוב את ההסכם עליו תחתום.
איראן מציגה את דרישתה ערב ביקורו של הנשיא האמריקאי ביידן באזור, וניסיונו ליצור מזרח תיכון חדש. ארה"ב מבינה שיהיה קל יותר לסדר את המזה"ת כרצונה, אם תצליח לצמצם את נוכחותה של איראן כצד הנגדי למתרס מול סעודיה, מדינות המפרץ וישראל. איראן וישראל, מבינות כנראה כי לב רצונה של ארה"ב בעניין המזה"ת הוא לתקוע טריז בין סין לבין רוסיה, ולהקשות עליהן לרקום ציר מדיני בעל תוקף, עם איראן ומדינות הלוויין שלה, אשר בכוחו לאתגר את הציר המערבי. אם אמריקה אכן תקים נאט"ו אזורי, ולא תגרום בכך לפריצתה של מלחמה אזורית, היא אכן עשויה להביא להחלשת הציר המזרחי, ואולי אף להוציא את החשק של רוסיה להמשיך לדרוס את אוקראינה עם הפנים למערב. בהקשר הזה יש לומר, כי המזה"ת הוכיח פעמים רבות, משחר ההיסטוריה ועד העת המודרנית, שהוא אף פעם לא משתף פעולה עם חלומות. גם אם אלה הן חלומותיה של מעצמה עולמית.
איראן טענה בפני שר החוץ הקטארי שביקר בשבוע שעבר בטהרן, כי ארה"ב לוחצת עליה לחתום על הסכם שלא ישרת עד הסוף את האינטרסים ארוכי הטווח שלה. בהודעה הזאת לא מובהר אם האינטרסים האלה כוללים העשרה חוזרת של אורניום, כאשר תוקף ההסכם יפוג. ביקורו של שר החוץ הקטארי בטהרן התקיים לדברי האיראנים אחרי ששוחח עם מזכיר המדינה בלינקן, והעביר את דרישותיה של ארה"ב לאיראן.
כאמור, האיראנים הבינו מתוך הדברים שאמר להם שר החוץ של קטאר, כי ארה"ב דורשת שאיראן תחתום על ההסכם, ככל הנראה בלי שהיא תוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, כפי שישראל דורשת.
הדבר שעשוי לתמוך באסטרטגיה האמריקאית להחליש את הציר המזרחי, באמצעות צמצום תפקידה של איראן בו, הוא כי המשטר הרצחני האסלאמי בטהרן מבין כי ניתוק מגע עם המערב, עלול להגביר את אי השקט הפנימי בתוך איראן, ואילו שת"פ עם וינה עשוי לתרום לה במובן של הצמיחה הכלכלית והתיעוש (ר' ידיעה היום), כמו גם במובן של השקט הפנימי. מצד שני שת"פ עם הסכם הגרעין, לא בהכרח מקעקע את ניסיונות ההתפשטות של איראן במזרח התיכון, ואולי אף להפך.
04.07.2022 tipp
נשיאי רוסיה ואיראן נפגשו ביום רביעי, כדי לחזק את היחסים הכלכליים בין המדינות, במסגרת של הברית האסטרטגית ביניהן. איראן ורוסיה זקוקות כעת למעטפת של ציר מדיני, אשר במהותו עומד במתרס מנגד לברית נאט"ו, ולקוטב המדיני המערבי. הצורך הזה מושפע כנראה מהדיבורים לאחרונה על הקמת נאט"ו מזרח תיכוני, ומביקור בידן בסעודיה, אשר בו עשוי הרעיון לעלות. פוטין קבע בפגישה עם ראיסי כי בחודשים האחרונים, היקף הסחר בין שתי המדינות גדל. ראיסי קבע שזה עדין לא הסוף, וכי יש עוד פוטנציאל להגדיל את היקפי הסחר. ראיסי: "היחסים בין שתי המדינות בתחום הסחר כמו גם שיתופי פעולה בתחום האנרגיה נמשכים ברמה גבוהה. בהתייחס לפוטנציאל הקיים בשתי המדינות, ליחסים האלה יש עדיין פוטנציאל גדול לפיתוח"
בתחילת המשבר באוקראינה, נראה היה שהברית בין איראן ורוסיה נחלשת, אחרי שרוסיה השתמשה בשיחות בווינה, כדי להיטיב את מצבה בעקבות פלישתה לאוקראינה. רוסיה עיכבה אז את החתימה על הסכם הגרעין. איראן הביעה אכזבה מההתנהגות המדינית הזאת, ונראה היה שיחסי שתי המדינות נקלעו למדרון. כעת האינטרס של רוסיה ואיראן (וכנראה גם של סין) לחזק את הברית האסטרטגית ביניהן. ההשפעה של המהלך הזה על ישראל עלולה להיות התנגדות רוסית לחופש המסוים שיש לצה"ל בשמי סוריה. בשלב הזה רוסיה יכולה לעמוד בלחץ האיראני להגביל את ישראל בסוריה, בעיקר כיוון שהיא עסוקה באוקראינה, ואין לה צורך דחוף בזירה צבאית נוספת; אבל החשבון הזה האיראני-רוסי, עלול להיות מוגש לישראל במועד מאוחר יותר. לאיראן יש אסטרטגיה חדשה שמהותה הוא הניסיון להדק יחסים עם המדינות אשר בינה לבין ישראל. בהקשר הזה אין סיכוי שאיראן תשכח את החוב הרוסי כלפיה, לאור הסיוע שהיא מגישה לרוסים כעת בעיקר בתחום האנרגיה; את התשלום היא עלולה לפיכך לבקש מהרוסים, בזירת הסכסוך הסורי-ישראלי, והיא תזדקק לחוב הזה שבעתיים אם אכן ברית צבאית מערבית תופיע באזור
ראש החמאס בגדה המערבית הוא ד"ר נאסר אלאדין אלשאער
The head of Hamas in the West Bank is Dr. Nasser Aladdin Alshaar
בדרך לדוקטורט שלו למד אלשאער באוניברסיטאות א נג'אח בשכם ואוניברסיטת ניו יורק בארה"ב, והגיע למעמדו בגדה המערבית גם כי באופן נדיר הרשות הפלסטינית, וכנראה גם ישראל רואות בו בר שיח. מאחר שאת הדוקטורט שלו בלימודי המזרח התיכון עשה באוניברסיטת ניו יורק, יתכן שזה מוסיף לו נקודות לא רק בזירת ירושלים רמאללה, אלא גם אצל האמריקאים
06.06.2022 tipp
אלשאער נושא ונותן לאחרונה עם הרשות הפלסטינית בשם החמאס בעזה. היקף הנושאים עליהם הוא דן עם הרשות, ובהם מעמד עזה, הר הבית, מעמד חמאס בגדה המערבית, מצביע על כך שאלשאער אינו מדבר בשם עצמו, או בשם תנועת חמאס בגדה המערבית, אלא בשם תנועת החמאס בכלל ובשם מנהיגותה, כמו גם בשם ממשלת עזה. בשנת 2007 היה אלשאער שר החינוך וסגן ראש הממשלה בממשלת עזה. מקור פלסטיני בתנועת פתח, אומר כי ישראל עוצרת חדשות לבקרים את כל בכירי חמאס בגדה המערבית, אבל לאלשאער היא מניחה לקיים סדר יום, כמעט ללא הפרעה. הערכת tipp היא כי ישראל משאירה בכך לעצמה מקור של שיח והעברת מסרים בעל משקל עם חמאס, וכן מנוף לחץ משמעותי על התנועה, אשר שונה ממנופי הלחץ הפרטיים של מעצרים מנהלתיים חוזרים שהיא מפעילה על מנהיגי חמאס אחרים בגדה המערבית.
חשיבותו של איש חמאס בכיר מאוד, אשר מקושר להנהגתה של תנועת חמאס ואשר יכול לשאת ולתת בשמה, בעיקר בתקופה הזאת אשר בה חמאס מנסה להתבסס בגדה, ואף לאיים על בכירותה של הרשות הפלסטינית בייצוגו של העם הפלסטיני, היא חשיבות מכרעת.
בהתנהגותה המתונה של ישראל כלפי אלשאער, היא מכירה להערכת tipp דה פקטו בבכירותו, על פני מנהיגים אחרים של תנועת חמאס בגדה המערבית, למשל חסן יוסף אשר עליו אמר לנו המקור כי "הוא חודש בחוץ, שנה בפנים"
On the way to his doctorate, Alshaar studied at universities: Al Najah in Nablus and New York University in the United States and reached his status in the West Bank also because the Palestinian Authority, and probably Israel, sees him as a dialogue. Since he did his PhD in Middle Eastern Studies at New York University, it may add points to him not only in the Jerusalem-Ramallah arena, but also among the Americans
Alshaar recently negotiates with the Palestinian Authority on behalf of Hamas in Gaza. The scope of the issues he is discussing with the PA, including Gaza status, the Temple Mount, Hamas status in the West Bank, indicates that Alshaar does not speak for himself, or for Hamas in the West Bank, but for Hamas in general and its leadership, as well as the Gaza government. In 2007, Alshaar was the Minister of Education and Deputy Prime Minister of the Gaza Government. Palestinian source in the Fatah movement, says that Israel regularly arrests all senior Hamas figures in the West Bank, but it allows Alshaar to have an agenda, almost without interruption. "
The tipp assessment is that Israel thus leaves itself a source of dialogue and weighty messages with Hamas, as well as a significant leverage of pressure on the movement, which differs from the private pressure levers of repeated administrative detentions it exerts on other Hamas leaders in the West Bank. The importance of a very senior Hamas figure, who is linked to the leadership of the Hamas movement and who can negotiate on its behalf, especially at this time when Hamas is trying to establish itself in the West Bank, and even threaten the Palestinian Authority's seniority in representing the Palestinian people, is crucial. In Israel's moderate behavior toward Alshaar, it recognizes, in our estimation, de facto in its seniority, over other Hamas leaders in the West Bank, for example, Hassan Yosef, about whom the source told us that "he is a month outside, a year inside"
איראן נבהלה מהנזק שגרמה ליחסיה עם טורקיה
لقد شعرت إيران بالفزع من الضرر الذي لحق بعلاقاتها مع تركيا
מבחן סוף שנה בספרות בתיכון ישראל 2022: אלתרמן, ביאליק, רחל, זך, וולך, עגנון
צילום: המטה לשחרור הבנים
חשיפה: כך עובר הכסף האיראני לחמאס בגדה המערבית
Exclusive: This is how Iranian money goes to Hamas in the West Bank
בשלוש דרכים מרכזיות, מעבירה איראן כסף לחמאס, לבניית האסטרטגיה החדשה של כינון תשתיות טרור בשטחי הגדה המערבית. הדרך המרכזית היא באמצעות סוחרים. אלה רוכשים סחורה בחו"ל, והתשלום למוכר, מועבר על ידי גורם איראני, בלי שהמוכר יהיה מודע לכך. הסחורה נשלחת דרך נמלי ישראל לסוחר בגדה המערבית, והוא מעביר את התשלום עבור הסחורה לחמאס בניכוי של דמי מאמץ/עמלה. בכל פעולה כזאת עוברים לחמאס במזומן כמה עשרות אלפי דולרים, תלוי בגודל המכולה. מכולה של 20 רגל, עשויה להכניס לחמאס סכומים של כעשרים אלף דולר, ומכולה של 40 רגל, ו 40 רגל ג'מבו, עשויה להכניס סכום כמעט כפול. היקף ההכנסות של חמאס מהפעילות המסחרית, תלוי בהיקף הסחורות המוזמנות, אבל בעיקר בבדיקות הרבות שישראל מקיימת כלפי כל פעולת מסחר בינלאומי בין הגדה המערבית ומפעלים ברחבי העולם. את הדברים מסר ל tipp מקור ביטחוני פלסטיני.
הדרך השנייה היא באמצעות העברת כסף איראני למוסדות לימוד פרטיים בגדה, שחלקו מגיע בסוף הסיבוב, לידי החמאס, חלקו האחר של הכסף נשאר בידי המוסד הלימודי הפרטי. בדרך הזאת של העברה סיבובית, משתמשים החמאס ואיראן (כנראה באמצעות משמרות המהפכה), גם ברכישת קרקעות ומבנים בגדה המערבית, וזוהי השיטה השלישית האמורה, כלומר הכסף עבור הרכישה מועבר למוכר מידי גורם איראני, העסקה עשויה להתבצע למשל בירדן, והאדמה עוברת לרשותו של איש קש של חמאס, שהופך אותה בבוא העת למזומנים, עד שהכסף משלים את מסעו המפותל ונוחת בקופת חמאס.
נסיעה ישירה דרך ירדן של אנשי חמאס לאיראן, אינה מעשית כנראה, כיוון שהשב"כ, מסכל את הניסיונות האלה, אבל הגורם הביטחוני הפלסטיני הוסיף וסיפר ל tipp שיש אנשי חמאס שמוברחים מירדן ללבנון. לא ברור עד כמה השב"כ פעיל בזירה הזאת של הברחת אנשי חמאס מירדן ללבנון, וחזרתם לגדה המערבית.
29.05.2022 tipp
In three main ways, Iran is transferring money to Hamas, to build the new strategy of establishing terrorist infrastructure in the West Bank. The main way is through traders. These purchase goods abroad, and the payment to the seller, is passed on by an Iranian entity, without the seller being aware of it. The goods are sent through Israeli ports to a merchant in the West Bank, and he transfers the payment for the goods to Hamas less an effort fee / commission. In each such operation, several tens of thousands of dollars are transferred to Hamas in cash, depending on the size of the container. A 20-foot container could give Hamas about $ 20,000, and a 40-foot, 40-foot jumbo container could generate nearly double that amount of revenue. The volume of Hamas' revenues from commercial activity depends on the volume of goods ordered, but mainly on the many tests that Israel conducts on any international trade operation between the West Bank and factories around the world. A Palestinian security source told tipp.
The second way is by transferring Iranian money to private educational institutions in the West Bank, part of which reaches Hamas at the end of the round. The other part of the money remains in the hands of the private educational institution. In this way of rotary transfer, Hamas, and Iran (probably through the Revolutionary Guards) also use the actions of buying land and buildings in the West Bank, and this is the third method mentioned, meaning that the money for the purchase is transferred to the seller from an Iranian source, the transaction may be made for example in Jordan, and the land passes into the possession of a Hamas straw man, who in time turns it into cash, until the money completes its winding journey and lands in the Hamas coffers.
A direct trip through Jordan by Hamas members to Iran is probably not practical since Israeli intelligence thwarts these attempts. But the Palestinian security source went on to tell tipp that there were Hamas members smuggled from Jordan to Lebanon. It is not clear how active Israeli intelligence is in this arena of smuggling Hamas members from Jordan to Lebanon and returning to the West Bank
דיווח באיראן: משמרות המהפכה ירו שוב טילים לבסיס של המוסד בעיראק
تقرير في إيران: الحرس الثوري أطلق صواريخ مرة أخرى على قاعدة للموساد في العراق
האם ישראל ואיראן נערכות זו מול זו בגבולות של 2 המדינות, לצד ההיערכות הבליסטית זו מול זו מהמרחק?. אירן משתמשת בארגונים כמו חיזבאללה וחמאס, כדי לצמצם את הקווים הלוגיסטיים ולהתעמת עם ישראל מגבולותיה. ישראל כלל אינה מאשרת שיש לה בסיסים בגבול איראן, ולכן אסטרטגיה לוגיסטית כזאת אם מתקיימת, אינה ברורה, ובוודאי שאינה נתונה לביקורת של העיתונות. בניגוד לפעם הקודמת בה ירו האיראנים טילים למטרה בעיראק שלדבריהם שייכת למוסד, הפעם לא דיווח חיזבאללה או גורם איראני אחר על נפגעים בצד הישראלי. ועוד שאלה חשובה אשר במבט ראשון נראית בלתי קשורה, אבל היא כנראה קשורה מאוד: האם משקלה של קטאר בזירה האיראנית-ישראלית עולה?
על פי הדיווח האיראני, את המידע על מיקום הבסיס החדש, קיבלו משמרות המהפכה מחמישה מרגלים שנתפשו בשטח איראן לאחרונה. בעקבות המידע, הופצץ המקום עליו הצביעו הנחקרים, בטילים ובארטילריה. העובדה שהפעם נוסף לדיווח הממד הארטילרי שלא היה בדיווח הקודם, עשוי להצביע על כך שהאתר הנוכחי שהופצץ קרוב יותר לגבול האיראני מהקודם. בשני המקרים מדובר על אתרים בשטח שמוחזק על ידי הכורדים. אין כל אישור לדיווח הזה ממקורות ישראליים.
האמיר של קטאר נפגש השבוע בטהרן עם נשיא איראן אברהים ראיסי; ההודעה שהתפרסמה בסוף הפגישה בצד האיראני: הביקור יביא לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות, במישור הדו צדדי, האזורי והעולמי. השאלה היא עד כמה אם בכלל קטאר מסייעת לאיראן לקיים את האסטרטגיה האיראנית לקיים בסיסים על גבול ישראל, ובעיקר בהקשר של היערכות החדשה של חמאס בגדה המערבית, שכן שיתוף פעולה אזורי יכול הרי להיות גם העברת כסף איראני לחמאס למיזם האיראני-חמאסי של פיתוח תשתית לוגיסטית טרוריסטית בגדה המערבית.
ישראל זקוקה לקטאר כדי להרגיע את עזה, אבל האם הצורך הזה מביא אותה לעצום עיניים לגבי עובדות היסוד, או שמא ישראל עושה בעובדות היסוד האלה שימוש מתוחכם שאיננו יודעים עליו? אלה עובדות היסוד: יחסיה של קטאר עם איראן מתהדקים. יחסיה של קטאר עם חמאס והאסלאם הפלסטיני הקיצוני ידועים. הלשכה המדינית של חמאס נמצאת בקטאר, וכרגע נושא בתפקיד ראש הלשכה המדינית רוצח-האזרחים-מהגב-בסכינים- הנייה. בנוסף עזמי בשארה חי בקטאר והוא עדין יועץ לממשל הקטארי. ההנחה לפיכך כי היכולת של קטאר להיות שליחה של איראן, נשקלת מול כוחה להשקיט את עזה מצד אחד, ומצד שני להיות ערוץ תקשורת מדינתי חשוב יציב ובעל מעמד לשיח עם איראן, במידה ששיח כזה מתרחש או יתרחש. יתכן לפיכך שישראל שוקלת את התמונה כולה לגבי קטאר, ומהלכת בה בין הטיפות.
ואם אכן שתי המדינות איראן וישראל מקיימות כבר שני מעגלי מגע צבאי ביניהן, האחד קרוב באמצעות בסיסים וארגונים, והשני רחוק באמצעות איום של טילים בליסטיים, והן לפיכך כבר נמצאות בזירה של השיח המדיני במקרה הזה בהיבט הצבאי שלו, ראוי ביותר שתהיה לשתי המדינות הניציות מדינה רצינית כמו קטאר שבכוחה להעביר את השיח הצבאי מדיני ביניהן לעבר שיח מדיני אזרחי. לא בהכרח מתוך יוזמה שלה, אלא מיוזמת איראן ואו ישראל. מהצד השני, עזה שקטה וזוהי עובדה, וישראל מצרה את צעדיו של חמאס בגדה המערבית, גם זו עובדה, ולכן אם יש השפעה שלילית של קטאר על האירועים בהקשר הזה, השפעתה החיובית כנראה חשובה כעת בעיני מערכת הבטחון הישראלית, יותר.
15.05.2022 tipp
هل تستعد إسرائيل وإيران لبعضهما البعض داخل حدود البلدين جنباً إلى جنب مع الاستعداد الباليستي لبعضهما البعض عن بعد؟ تستخدم إيران منظمات مثل حزب الله وحماس لتقليص خطوطها اللوجستية ومواجهة إسرائيل بحدودها. لا تؤكد إسرائيل على الإطلاق أن لها قواعد على الحدود الإيرانية, وبالتالي فإن مثل هذه الاستراتيجية اللوجستية, إن وجدت, غير واضحة, وبالتأكيد لا تخضع لانتقادات من الصحافة. على عكس المرة السابقة التي أطلق فيها الإيرانيون صواريخ على هدف في العراق يقولون إنه تابع للموساد, لم يبلغ حزب الله أو مصدر إيراني آخر هذه المرة عن أي خسائر في الجانب الإسرائيلي. وسؤال مهم آخر يبدو للوهلة الأولى غير ذي صلة, لكن من المحتمل أن يكون وثيق الصلة بالموضوع: هل يزداد وزن قطر في الساحة الإيرانية الإسرائيلية؟
وبحسب التقرير الإيراني, فقد تلقى الحرس الثوري المعلومات الخاصة بموقع القاعدة الجديدة من خمسة جواسيس تم أسرهم مؤخرًا في الأراضي الإيرانية. وعقب هذه المعلومات تعرض المكان الذي أشار إليه المعتقلون للقصف بالصواريخ والمدفعية. حقيقة أنه تمت إضافته هذه المرة إلى تقرير أبعاد المدفعية الذي لم يرد في التقرير السابق, قد يشير إلى أن الموقع الحالي الذي تم قصفه أقرب إلى الحدود الإيرانية من السابق. في كلتا الحالتين هناك مواقع في المنطقة التي يسيطر عليها الأكراد. ولا يوجد تأكيد لهذا النبأ من مصادر إسرائيلية.
التقى أمير قطر هذا الأسبوع في طهران بالرئيس الإيراني إبراهيم رئيسي. وجاء في الإعلان الصادر في ختام الاجتماع عن الجانب الإيراني: أن الزيارة ستعزز التعاون بين البلدين على المستوى الثنائي والإقليمي والعالمي. السؤال هو إلى أي مدى إذا ساعدت قطر إيران في الحفاظ على استراتيجية إيران في الحفاظ على القواعد على حدود إسرائيل، لا سيما في سياق انتشار حماس الجديد في الضفة الغربية، حيث يمكن أن يشمل التعاون الإقليمي أيضًا تحويل الأموال الإيرانية إلى حماس لصالح إيران- مشروع تطوير البنية التحتية اللوجستية لحماس في الضفة
إسرائيل بحاجة إلى قطر لطمأنة غزة، ولكن هل هذه الحاجة تجعلها تغلق أعينها عن الحقائق الأساسية، أم أن إسرائيل تستخدم مثل هذه الحقائق الأساسية التي لا نعرف عنها شيئًا متطورًا؟ هذه هي الحقائق الأساسية: علاقات قطر مع إيران تتقوى. علاقات قطر مع حماس والإسلام الفلسطيني المتطرف معروفة. يقع المكتب السياسي لحماس في قطر ويشغل حاليا منصب رئيس المكتب السياسي. بالإضافة إلى ذلك، يعيش عزمي بشارة في قطر ولا يزال مستشارًا للحكومة القطرية. وبالتالي، فإن الافتراض بأن قدرة قطر على أن تكون مبعوثًا لإيران يقاس بقدرتها على تهدئة غزة من ناحية، ومن ناحية أخرى أن تكون قناة اتصال حكومية مهمة ومستقرة للحوار مع إيران، في حالة حدوث مثل هذا الحوار أو حدوثه. . من الممكن إذن أن تفكر إسرائيل في الصورة الكاملة لقطر، وتمشيها بين القطرات.
وإذا كان لدى البلدين بالفعل، إيران وإسرائيل ، دائرتان من الاتصال العسكري بينهما، إحداهما قريبة من القواعد والتنظيمات، والأخرى بعيدة من خلال تهديد الصواريخ الباليستية، وبالتالي فهي بالفعل في ساحة الخطاب السياسي في هذا الصدد. الجانب العسكري، يجب أن يكون للدولتين المتشددتين دولة جادة، مثل قطر التي لها القدرة على تحويل الخطاب العسكري العسكري بينهما إلى خطاب سياسي مدني. ليس بالضرورة بمبادرة منها، ولكن بمبادرة من إيران أو إسرائيل. من ناحية أخرى، غزة هادئة وهذه حقيقة، وإسرائيل ضيقت خطوات حماس في الضفة الغربية، وهذه حقيقة أيضًا، فإذا كان لقطر تأثير سلبي على الأحداث في هذا السياق، فمن المحتمل أن يكون تأثيرها الإيجابي. أكثر أهمية لجهاز الأمن الإسرائيلي الآن.
ממשלת עזה חברה לאירן, ממשלת רמאללה חברה לירדן
حكومة غزة عضو في إيران, وحكومة رام الله عضو في الأردن
שתי הממשלות נאבקות על הרחוב בגדה המערבית כדי לזכות בניצחון זו על זו, ומקצינות. בהר הבית רמאללה מנסה להתעטף במאפיינים של האסלאם הקיצוני ושולחת קדימה את תנועת הפתח לגבור על חמאס ולהוביל את האירועים בהר, ואילו ממשלת עזה בונה בגדה המערבית בסיוע איראן תשתית לוגיסטית חדשה (כפי שדיווחנו בחודשים האחרונים), שמאיימת על ישראל אבל גם מאיימת על רמאללה ועל ירדן. ישראל נדחפת למלחמה, אבל היא יכולה לנסות ולשנות את הצפוי, ולכרות הסכם עם רמאללה, ולהחליש את האסלאם הקיצוני הפלסטיני ואת איראן בגדה המערבית. אבל לשם כך היא תצטרך לעשות פשרה עם אבו מאזן בירושלים. מצד שני ישראל גם יכולה לבחור לדבר עם איראן.
השבוע חידדה סוכנות הידיעות וואפא, שהיא חלק מהממשל ברמאללה, את מקומו המרכזי של פתח במאבק על הר הבית. באותה הזדמנות הסוכנות הקטינה את חלקו של חמאס באירועים על ההר. יתכן שלמהלך הזה נלווים גם מהלכים פיזיים של ניסיון להצר את צעדי חמאס על ההר ובירושלים, כפי שהרשות נהגה בחודשים לפני הבחירות לרשויות המקומיות בגדה; על פעולה אחת של הרשות בירושלים, כנראה בשתיקה בהסכמה של מערכת הביטחון הישראלית, דיווחנו כאן ערב הבחירות בגדה. כן דיווחנו לפני שבועיים על כוונה של המעגל השני במנהיגות התנועה, לאמץ את האסטרטגיה המוצלחת של חמאס להביא תמיכה רחבה מהרחוב; בפתח מתכוונים להתחיל לעשות את זה בג'נין לקראת הועידה ה-8 של התנועה שתהיה בקיץ, והם כבר עושים את זה בהר הבית.
הרשות אף מתחרה עם האסלאם הקיצוני הפלסטיני על הבעת הבוז והשנאה כלפי היהדות וכלפי כמיהת היהודים להר הבית כמרכזם הרוחני. השבוע שוב כינתה סוכנות הידיעות של הרשות וואפא את עליית היהודים להר כטקסים גזעניים, ושוב הביעה בוז וזלזול כלפי ארון הספרים היהודי. שתי הממשלות הפלסטיניות כאחת לא מזכירות כי היהדות התקיימה על ההר, שהיה מרכזה הרוחני והלאומי, אלף וחמש מאות שנים לפני שנולד האסלאם.
על הקשר בין איראן, לבין חמאס, ולבין כינונה של תשתית לוגיסטית טרוריסטית חדשה בגדה המערבית, אפשר ללמוד מאחת מכותרותיו של השופר האיראני טהרן טיימס השבוע: "מהפכה בגדה המערבית, ישראל פחות בטוחה מתמיד". הטרמינולוגיה הזאת מזכירה את נאומו של רוצח-האזרחים-הבלתי-חמושים-מהגב סינוואר ובני דמותו שמדברים על מהפכה בפעילות של חמאס (שהפתיעה רבים כשצצה לפתע בגדה המערבית מטעם ארגון בלתי מתוחכם כחמאס, ולכן החשד נפל על איראן), ובהמשך הכתבה מצייר העיתון את הדרך שצפויה לפעילות הזאת, עד שהאבנים והסכינים יהפכו לאינתיפאדת טילים.
על פי האירועים וההתדרדרות המהירה, התחזית הזאת של השופר האיראני לפיו השלב הבא הוא טילים עלולה להתקיים כלשונה, אלא אם ישראל תתמרן באמצעות ירדן והרשות הפלסטינית לעבר סוף אחר לעלילה האיראנית.
בין אם איראן מנסה להוביל את כל הנחלים אליה, בסוג של התחזות מדינית, ובין אם המציאות הזאת שרירה ואמיתית, טוב תעשה ישראל אם תפתח בשיח עם משטר הטרור האיראני, שיח שעשוי להיות דרך נוספת, לשינוי התסריט הקבוע בסכסוך הפלסטיני ישראלי. זה נשמע כחזון אחרית הימים, אבל במדיניות הכול אפשרי.
08.05.2022 tipp
الحكومتان تتقاتلان في شوارع الضفة الغربية من أجل الانتصار على بعضهما وعلى الضباط. في الحرم القدسي, تحاول رام الله أن تلتف بخصائص الإسلام الراديكالي وتدفع حركة فتح إلى الأمام لهزيمة حماس وقيادة الأحداث على الجبل, بينما تقوم حكومة غزة ببناء بنية تحتية لوجستية جديدة في الضفة الغربية مع إيران (كما ورد في الأشهر الأخيرة), وهو الأمر الذي يهدد إسرائيل ولكنه يهدد رام الله والأردن. إسرائيل تُدفع إلى الحرب, لكن يمكنها محاولة تغيير ما هو متوقع, وإبرام اتفاق مع رام الله, وإضعاف الإسلام الفلسطيني المتطرف وإيران في الضفة الغربية. لكن من أجل ذلك, عليها أن تقدم تسوية مع أبو مازن في القدس. من ناحية أخرى, يمكن لإسرائيل أيضًا أن تختار التحدث إلى إيران.
هذا الأسبوع, شحذت وكالة الأنباء وفا, التابعة للإدارة في رام الله, مكانة فتح المركزية في النضال من أجل الحرم القدسي الشريف. وبهذه المناسبة خفضت الوكالة حصة حماس من الأحداث في الجبل. ومن المحتمل أن تكون هذه الخطوة مصحوبة بتحركات مادية لمحاولة تضييق خطوات حماس على الجبل وفي القدس, كما فعلت السلطة الفلسطينية في الأشهر التي سبقت الانتخابات المحلية في الضفة الغربية. تم الإبلاغ هنا عن إجراء واحد قامت به السلطة الفلسطينية في القدس, في صمت على ما يبدو بموافقة مؤسسة الدفاع الإسرائيلية, عشية انتخابات الضفة الغربية. كما تحدثنا قبل أسبوعين عن نية الدائرة الثانية في قيادة الحركة تبني استراتيجية حماس الناجحة في جلب الدعم الواسع من الشارع. تخطط فتح للبدء في القيام بذلك في جنين قبل المؤتمر الثامن للحركة هذا الصيف, وهم يفعلون ذلك بالفعل في الحرم القدسي
كما تتنافس السلطة الفلسطينية مع الإسلام الفلسطيني المتطرف للتعبير عن الازدراء والكراهية تجاه اليهودية وتوق اليهود إلى جبل الهيكل كمركز روحي لهم. هذا الأسبوع, وصفت وكالة وفا الإخبارية مرة أخرى صعود اليهود إلى الجبل بأنه عنصري, وأعربت مرة أخرى عن ازدرائها واحتقارها لخزانة الكتب اليهودية. ولا تذكر الحكومتان الفلسطينيتان على حد سواء أن اليهودية كانت موجودة في الجبل الذي كان مركزها الروحي والوطني قبل خمسة عشر مائة عام من ولادة الإسلام.
سواء حاولت إيران أن تقود كل التيارات إليها, في نوع من انتحال الشخصية السياسية, أو ما إذا كان هذا الواقع تعسفيًا وحقيقيًا, فمن الأفضل لإسرائيل أن تفتح حوارًا مع النظام الإرهابي الإيراني, وهو حوار يمكن أن يكون وسيلة أخرى للتغيير. السيناريو الدائم في الصراع الإسرائيلي الفلسطيني. تبدو وكأنها رؤية نهاية العالم, لكن في السياسة كل شيء ممكن.
אסטרטגיה איראנית חדשה: הקמת מפעלי כטב"מ בשטח מדינות ברית
New Iranian strategy: Establishment of a drone factory in the territory of allied countries
tipp הוא עיתון ישראלי, אזורי ובלתי פוליטי…
The Israeli Palestinian Post is an Israeli, regional and non-political newspaper
