ג'נין צריך לומר, היא שם קוד לכאוס הביטחוני שמתפשט ברחבי הגדה המערבית, ולא רק העיר אשר בה חיים זה לצד זה כל הפלגים הפלסטיניים, ומציגים את הכאוס הזה. הכאוס השלטוני בג'נין הגיע אפילו עד רמאללה, אחרי שבשבועות האחרונים דיווחנו כאן בלעדית על כסף איראני שנתפס בה, ועל התארגנות של 19 אנשי חמאס, שנחשפה בנגרייה, מרחק קצר מלב השלטון הפלסטיני של אבו מאזן והפתח. ג'נין היא גם הסיבה שישראל מותחת ביקורת על הרשות הפלסטינית על שאינה מצליחה למשול בשטחיה, וג'נין היא גם הסיבה לתשובה לביקורת הישראלית שמוסר לנו השבוע גורם פלסטיני באומרו: "מערכת הביטחון הישראלית נהייתה מערכת מטופשת, ראש הצבא מתנהג בטיפשות וראש השב"כ מתנהג בטיפשות, כי כאשר הם מכניסים כל יום צבא לג'נין ולשכם ולכפרים מסביב, זה מראה שעברו 70 שנה אבל הם עדין לא למדו את המנטליות שלנו, כי כאשר הם נכנסים עם חיילים וכלי רכב ונשקים, ובזים לפלסטינים, הם רק גורמים לכך שעוד ועוד פלסטינים יצטרפו למעגל הלחימה. בגלל שאיראן והנציגים שלה מהג'יהאד האסלאמי רק מחכים לדברים כאלה כדי שיוכלו להתפתח, הם מיד קופצים על הפלסטינים החדשים האלה שמצטרפים ללחימה, ומממנים אותם בכל דבר, העיקר רק שיילחמו. וככה יוצא שישראל רוצה לנצח את הפלסטינים שנלחמים נגדה, ובמקום זה היא מגדילה את המספר שלהם, והם מתעשרים ומתחזקים וככה איראן הולכת ומתחזקת בגדה המערבית"

גורם נוסף לכאוס השלטוני הוא כוונתו של אבו מאזן למנות את חוסיין א-שייך ליורשו. אבו מאזן מתכוון לפעול לשם כך אחרי נאומו במועצת הביטחון שצפוי להיות בסביבות חודש נובמבר, כפי שדיווחנו כאן בלעדית; גם אם אבו מאזן לא יאמר את הדברים בציבור, באמצעות ראיון או נאום, הוא מתכוון לפעול בתוך מערכות השלטון הפלסטיני, ולהבהיר כי א-שייך הוא יורשו הפוליטי. מקורבי או מאזן כבר נערכים לחיסולו הפוליטי של ג'יבריל רג'וב שבעיניהם מאיים על כניסתו החלקה של א-שייך לתפקיד, וכן בכוונתם להגיע להסכמה עם מרואן ברגותי שיושב בכלא בישראל.

הערכתנו היא כי רג'וב וברגותי, לא יקבלו בהכנעה את הכוונה לחסלם פוליטית, ומאחר שלשניהם יש כוח רב ברחוב הפלסטיני, כוח זה עלול לחבור לכוחות נגד אבו מאזן, ולהוסיף על הכאוס השלטוני. הכוח הזה כולל גם פעילי פתח ותנזים, שעלולים להפנות את נשקם נגד רמאללה; לפני כחודש דיווחנו כאן על מרי של פעילי תנזים נגד אבו מאזן. בהקשר הזה, ישראל צריכה כנראה להיערך לאפשרות כי מציאות חדשה תקנה אחיזה בגדה המערבית, ולדבר גם עם רג'וב וברגותי ועם אחרים.

הכוחות שאינם נאמנים לגמרי לאבו מאזן, עלולים לכרות ברית גם עם חמאס, ולאיים ביחד על רמאללה. מקור ברשות סיפר לנו לפני כחודשיים על מו"מ שהתנהל בין אשף ופתח לבין חמאס. מצד החמאס נשא ונתן ראש חמאס בגדה המערבית דר. נאסר אלדין אלשעאר. המקור אמר כי פתח הפסיק את המו"מ הזה אחרי שהתברר לו כי חמאס כלל אינו מבקש להצטרף לאשף, אלא בכוונתו להחליף את אשף כנציגו של העם הפלסטיני. כשבועיים אחרי שהופסק המשא ומתן עם חמאס, התנקשו פעילי תנזים בשכם באל שעאר והוא נפצע ברגליו. לפיכך כוונתו של חמאס להפוך את רמאללה, בעיני המנהיגות במוקטעה, אינה משתמעת לשתי פנים. ההתרחשות הזאת אגב אינה סותרת את האפשרות כי פעילי תנזים ופתח נאמנים לרג'וב ולברגותי, יכרתו ברית עם חמאס.

עם זאת, אין כנראה סיכוי שחמאס יחבור לאיראן אפילו לא רק כדי להפיל את אבו מאזן, כיוון שחמאס הגיע למסקנה שהג'יהאד האסלמי, כלומר איראן, שואף להיכנס לנעליו, ולהדיח אותו מהשלטון ברצועת עזה, ומכוחו בגדה המערבית. חמאס רואה בעצמו נציגו של העם הפלסטיני, מאז ניצח בבחירות לפרלמנט בשנת 2006. בעקבות ההחלטה הזאת של חמאס, הארגון לקח חלק בהסגרתו של ראש הג'יהאד האסלאמי לישראל, דבר שהוביל להתנגשות צבאית בין ישראל לבין הג'יהאד.

להנהגת רמאללה חלק גדול בכאוס הזה, שעלול להוביל לנפילתה, לא רק על אזלת ידה למשול בשטחי הרשות, אלא גם על כך שהקימה במובן החברתי-כלכלי ארבעה עמים פלסטיניים בגדה המערבית. האחד הוא עם האנשים שפרנסתם ורווחתם מגיעות ונובעות מהשלטון הפלסטיני. העם השני הוא בעלי הקרקעות. השלישי הוא ציבור העובדים הפלסטיניים בישראל, והרביעי הוא חסרי כל, שרבים מהם מצטרפים כעת למעגל הלחימה נגד ישראל, ועלולים כאמור להוסיף איום על השלטון המרכזי ברמאללה. הפערים בין 4 הפלגים האלה, גדולים מאוד.