גיליון 61

גיליון 60

גיליון 59

איומי האטום של פוטין   

עיתון בין אויבים. ישראלי, אזורי, בלתי פוליטי

ההתנקשות בראש החמאס בגדה  (ALT)

נשיא הרשות אבו מאזן ומקורביו, מושלים בשלטון הפלסטיני ובתנועת הפתח ביד ברזל. הם אינם מתירים בחירות כלליות, אבל גם לא בחירות פנימיות דמוקרטיות במערכות השלטון ובתנועת הפתח. לפני כחודש, כאשר נשיא הרשות החליט שוב, כי חוסיין א-שייח יחליף אותו, אנשיו העבירו מסר לג'יבריל רג'וב כי דמו בראשו אם ינסה לטעון לכתר במקום א-שייח ולהתמודד נגדו. המסר לא היה מטאפורי, אלא מלולי. אנשי אבו מאזן הודיעו לרג'וב כי התגובה הקלה שלהם נגד כוונתו להתמודד תהיה גירושו מהגדה המערבית, והקשה יותר תהיה חיסולו. לא רק הפוליטי, אלא גם הפיזי. האם יש מאחורי האיום הזה כוונה אמיתית? לאחרונה הנצו סימני מרי נגד אבו מאזן בתנועת פתח כאשר אנשי תנזים מכל רחבי הגדה המערבית, איימו להתפטר בשל חולשתו לטפל בניסיונות של החמאס להתבסס בגדה ולהפיל את השלטון ברמאללה. יותר מכך, כאשר כוח של הרשות הפלסטינית נכנס בשבוע שעבר לשכם, הוא התקבל במטחי ירי של – אנשי פתח, אכן פתח ולא חמאס. ולכן, חבורת אבו מאזן הסיקה מכך ככל הנראה שעליה לשוב ולשבץ גם אלימות בפעולותיה, ולפיכך מאחורי האיום נגד ג'יבריל רג'וב יש כנראה שמץ של אמת. מצד שני, צריך לומר גם את זה: יתכן שג'יבריל רג'וב מעוניין באיומי הרשות כלפיו, כדי להאדיר את כוחו. במציאות הכאוטית הפלסטינית, אין להוציא דבר משורת האפשרויות
הדיקטטורה של אבו מאזן מתמודדת נגד כוחות חיצוניים רבים שמתכוונים לכלותה. הראשון בהם הוא חמאס אשר ניצח בחודשים האחרונים בשתי אוניברסיטאות חשובות בגדה, ביר זית וא-נג'אח (אירוע שהוביל להתנקשות בראש חמאס בגדה אשעאר), והוא שב וטוען לכתר מתוקף ניצחונו בבחירות האחרונות שהיו לפרלמנט הפלסטיני בשנת 2006. הכוח השני, הוא כוחם של אנשי פתח מחוץ לחבורת אבו מאזן, למשל רג'וב ומרואן ברגותי, שאמנם יושב בכלא אבל כוחו ברחוב הפלסטיני ניכר. הכוח השלישי הוא הג'יהאד ואיראן, אלא שבמקרה הזה את עבודת הקטנתן עושה חמאס, כיוון שהוא חושש שאירן-ג'יהאד רוצה לתפוס את מקומו בגדה אבל בעיקר בעזה. הכוח הנוסף הוא עשרות אלפי העניים הפלסטינים שאוחזים לאחרונה בנשק, ומכיוון שהם חווים את ההבדל התהומי בינם לבין מעמד השליטים של רמאללה שטובע בעושר ומעמד, הם עלולים להפנות את הנשק נגד אבו מאזן, וכבר הפנו.

למרות הסברה הרווחת כי מהפכת 1979 באיראן הייתה ביסודה מהפכה אסלאמית, העובדות הן שהיא הייתה תנועה עממית רחבה אשר בתוכה פעלו כל הזרמים החברתיים באיראן; בדרך לקיום המהפכה, ברחובות הערים, שילבו כוחות – קבוצות של חילונים, נשים, דמוקרטים, דתיים, סטודנטים, עירוניים, כפריים, וכולם ביחד נאבקו במאבק בלתי אלים נגד הדיכוי והשחיתות של משטרו של רזא פהלווי האיש חסר הפנים והמתנשא שדרש שיקראו לו מלך המלכים, ואשר הביא לפערים חברתיים כלכליים מעמדיים בלתי נסבלים בחברה האיראנית שוחרת הצדק.
במובן הזה אייתולה חומייני היה היפוכו הצנוע של השאה המסואב, וזו התכונה אשר הביאה אותו לראש המהפכה הרבה יותר מאשר היותו מוסלמי שיעי אדוק. היו באיראן אף שכינו את חומייני בימי המהפכה גנדי האיראני. רק אחרי שהמשטר האסלאמי התבסס, הבינו רבים באירן את המרחק בין האייתולות ובראשם חומייני לבין צדק חברתי וציבורי.
נשים הבינו זאת ראשונות בשנת 1979 כיוון שהן היו הראשונות אשר שילמו את מחיר משטר הטרור האסלאמי, אשר אך זמן קצר לאחר המהפכה כבר פגע בזכויותיהן, חייב אותן בחיג'אב, צמצם את זכותן להתגרש, צמצם את זכותן לעבוד ולהתפרנס ועוד. העובדה שכעת נשים מובילות את המאבק נגד המשטר, קשורה כנראה באותם ימי אכזבה בשנת 1979. במובן הזה הנשים האיראניות בעצם מנסות לתקן את ליקויי המהפכה של 1979, ואפשר לראות במאבק שלהן את הניסיון להשלים את מהפכת 1979, הפעם בהתאם לרצון האמיתי שלהן ושל הציבור האיראני לצדק חברתי כלכלי, ולא בגלל תמרון מחוכם של חומייני והשיעים האדוקים.
אם המהפכה הקודמת בשנת 1979 התקיימה בשילוב כוחות, יתכן שהתנאי הזה נדרש כדי לקיים מהפכה חדשה או משלימה באיראן גם בשנת 2022; ולפי מה שנראה בתמונות שמגיעות מאיראן, מסות גדולות מהציבורים האלה, למשל סטודנטים, שיעים, כפריים, עדין נעדרות ואינן צועדות ברחובות לצד הנשים, ולפיכך קשה להניח שההתרחשות הנוכחית תוביל למהפכה (אם כי ניצני קבוצות סטודנטים התחילו להפציע ברחובות בימים האחרונים, ואם התופעה תתרחב לכפרים, ההערכה עשויה להשתנות). במובן הזה הנשים הלוחמות האיראניות יכולות לחולל מהפכה אם ישכילו לסחוף לצידן סטודנטים, כפריים, שיעים, אנשי ציבור ועוד קבוצות שהשתתפו כמוקדי כוח במהפכת 1979.
הכלל השני שנובע ממהפכת 1979, הוא הדרישה שעלתה מהרחוב למהפכה עממית שאינה מכוונת על ידי זרים, אלא פרי רצונו של העם האיראני (אם כי גם היום צריך לשאול מי היו אלה שארגנו את האוטובוסים מהכפרים למרכזי הערים בשנת 1979 למשל). חלק גדול מהכעס שהעלה את חומייני לשלטון, וגרם לחילונים ודמוקרטים למחול על השקפותיהם ובלבד להביא את המהפכה נגד ריזא פהלווי להצלחה, כלומר להכתיר שיעי אדוק ואכזרי, היה הכעס נגד ארה"ב, על שהתערבה בפוליטיקה האיראנית והביאה בשנת 1953 להפלת ראש הממשלה מוסאדק, והמליכה במקומו את ריזא פהלווי.

 

מתי כהן

גיליון 62 | 2 באוקטובר 2022
רואה אור בימי א' | בהרצה

האם הפעילות האינטנסיבית של צהל באזור שכם, מעודדת מתנחלים פורקי עול לצאת ולפעול בעצמם נגד פלסטינים, בניגוד מוחלט לערכי הצבא. הפלסטינים דיווחו בסוף השבוע על מתנחלים שכרתו 25 עצי זית בכפר קריאות סמוך לשכם. תמוה איך מתנחלים שרובם יודע כי בהלכות מלחמה אוסרת התורה במפורש לכרות עצי פרי של האויב, עוברים על איסור מפורש מהתורה, ושבים וכורתים עצי זית. הפלסטינים אומרים כי מסע כריתת עצים של פלסטינים, בעיקר עצי זית, נמשך זה שנים. ישראל לא הצליחה עד כה לשים קץ לתופעה הזאת שמנוגדת לערכיה המוצהרים ולחוקיה.

גרפיקה: דו"צ

מבצע עלות השחר של צה"ל בעזה, הביא לביטוי את מקומן החדש של נשים בחזית המלחמה הישראלית נגד הטרור האסלמי הקיצוני. כעת מתברר שאת מפקד החטיבה הדרומית של הג'יאהד האסלמי, חיסלה חיילת, אחת מצוות של חיילות שמופקד על מערכת של איתור מעקב ויירוט, החיילות איתרו את הרוצח ושיגרו לעברו טיל שהרג אותו ואת צוותו.
ל- tipp נודע כי את ההתקפה הראשונה על המחבל חאלד מנסור וצוותו, ניסה צה"ל להוציא לפועל באמצעות טנק, אבל הפעולה הזאת נכשלה במובן שהיא לא הפסיקה את חייו של המחבל. בעקבות הכשלון הועבר הטיפול במבצע חיסולו של מחבל הג'יאהד לצוות החיילות שמתפעל כאמור מערכת שלמה של אמצעים טכנולוגיים של איתור ויירוט; מנסור אותר, והחיילת שיגרה לעברו טיל שהרג אותו ואת צוות המחבלים שהיה אתו. החיסול המוצלח של הרוצח מנסור, מביא לביטוי את מקומן של נשים בחזית מאמץ המלחמה הישראלי של שנת 2022. את המקום הזה הן לא רכשו במבצע האחרון, אלא בהתמדה במהלך העשור האחרון, אשר בו אף הייתה התפתחות טכנולוגית מהותית.

בטהרן מרגישים שהביקוש לאי-גרעין עולה, ומעלים מחיר

ראש החמאס בגדה המערבית הוא ד"ר נאסר אלאדין אלשאער
The head of Hamas in the West Bank is Dr. Nasser Aladdin Alshaar

איראן מחלצת את רוסיה מהסנקציות וחוששת מנאט"ו אזורי   

חוסיין א-שייח עם ביידן. מעמדו בהנהגה נפגע. צילום דוברות הנשיאות הפלסטינית (ALT)

02.10.2022 tipp

 

איננו יודעים מיהו הבכיר הישראלי שישב עם א-שייח ועם ראש המודיעין הפלסטיני וסיכם איתם על מעצר מבוקשים שתקיים הרשות הפלסטינית; הידיעה שפרסמנו כאן בשבוע שעבר, הגיעה אלינו ממקור פלסטיני, וצה"ל לא הגיב עליה למרות שביקשנו את תגובתו. אנחנו יודעים שמדובר בבכיר במערכת הביטחונית; הפלסטינים מסרו שישראל הפרה את ההסכם אליו הגיעו אתו, לגבי מעצר מבוקשים, עוד בטרם כוחותיהם יצאו משכם אליה הם נכנסו כדי לקיים ההסכם. את זעמו של א-שייח, אפשר היה לשמוע השבוע כשהתבטא כלפי ישראל בחריפות רבה; האירוע הציג אותו כחסר כשרון מדיני ופגע במעמדו כמחליפו הצפוי של אבו מאזן. לטענת הפלסטינים את ההסכם הפר הלכה למעשה בני גנץ (ר' גיליון קודם); איננו יודעים אם גנץ הוא גם האדם שישב וסיכם את הדברים עם א-שייח ופרג' (ראש המודיעין הפלסטיני). הפרה של הסכמה מדינית והסכם מדיני היא מהלך מדיני שאינו נמצא בסמכותו של צה"ל, ואף אינו בסמכותו של שר הביטחון, אלא אם קיבל את אישור הממשלה לכך. במקרים מסוימים שר הביטחון יכול לקבל רק את אישור ראש הממשלה. הבעיה המרכזית הנוכחית של ישראל היא שממשלותיה נכות, ובלתי יציבות, למשל ממשלת לפיד בנט.
הכנסת כוחות לערי הפלסטינים בניגוד להסכם מדיני, אינו אירוע בעל משמעות צבאית בלבד, אלא גם מדינית ואפילו בעיקר מדינית. הכשל של השיטה הפוליטית הנוכחיות, שתוצאותיו העגומות הן כאמור ממשלות נכות, משאיר חלל. למערכת הביטחון אסור מצד החוק ומצד כללי היסוד הדמוקרטיים למלא את החלל הזה, גם לא בשטחים שנראים אפורים. בכוחו של צה"ל במובנים הצבאיים טכנולוגיים, לכתר את שטחי הרשות, ולסגור את המעברים לישראל. זוהי אינה הערכה אלא ידיעה. הגנה נוספת כפי שהוחלט לאחרונה על היישובים מעבר לקו הירוק, עשויה למנוע פעולות טרור גם בצד המזרחי של הקו הירוק. היום היה פיגוע נוסף סמוך לאלון מורה בשומרון. נהג מונית שהיה בדרכו לאסוף תלמידים בתפוח, נורה מהמארב ונפצע קל.
צריך לומר, הממשל הפלסטיני זכה בבוז הישראלי שבא לביטוי באירוע הזה, מסיבות בעלות משקל (אשר השפעתן על המצב הביטחוני בישראל מכרעת), למשל השחיתות השלטונית הדיקטטורית של אבו מאזן ואנשיו, אשר העמידה ארבעה עמים פלסטיניים, והיא ביסוד הכאוס החברתי שלטוני בגדה המערבית; העם הראשון הוא עם תנועת הפתח ברמאללה אשר יושב על הר של מזומנים ותפקידים ציבוריים, ואשר הפער בינו לבין העמים הפלסטיניים האחרים הוא כמעט בלתי נתפש. העמים האחרים שהעמיד השלטון הפלסטיני המושחת של אבו מאזן והפתח, הוא עם עניי שכם וג'נין, שמפמפם את כוחם של חמאס שמנסה להפיל את רמאללה ולהשתלט על שלטונה, ושל הג'יהאד האסלמי ואיראן שרוצות חזית עם ישראל; תזכורת על הדיקטטורה של הפתח וחבורת אבו מאזן קיבלנו לאחרונה באיום שהועבר לג'יבריל רג'וב (ר' ידיעה על כך כאן גם בגיליון קודם), לפיו דמו בראשו אם יתמודד נגד חוסיין א-שייח (על האיום הזה, והרחבה על המלחמה הפנימית הפלסטינית ר' בטור הצד מימין)

חסן נסראללה , המודל הרגוע

האם ישראל ולבנון באמת
מתקרבות להסכם ימי?
  

חסן נסראללה צילום מסך מנאומו באל מנאר

02.10.2022 tipp

 

אתמול (1 באוקטובר), נאום מפויס של חסן נסראללה, בהקשר הישראלי. לפני שנאם, ראש חיזבאללה כבר היה מעודכן בפרטי הנייר שהעביר בבוקר המתווך האמריקני לנשיא לבנון, שכן פירוט העסקה המוצעת הופיע באל מנאר כמה שעות לפני נאומו. זה היה כנראה מקור השקט, היעדר נפנוף האצבע והמבטים הדו משמעיים. נסראללה הרים קול בנאמו רק כאשר דיבר על דאעש כתנועה שקמה בגלל ארה"ב, שכן היא הייתה "מלאה בסוכני CIA" וכאשר זעק היכן היה העולם הערבי לולא איראן הייתה מצליחה לעצור את דאעש, וזעק כי ארה"ב מעוניינת להילחם בפוטין אבל באמצעות חיילים אוקראינים, שכן אחרת היא הייתה מקבלת את אוקראינה לנאטו.
לעומת זאת כאשר דיבר על ההסכם עם ישראל, היה הפעם רגוע ונינוח, וקולו נמוך במיוחד, ואמר כי אין בסמכותו להחליט, ואת זה יכולה לעשות רק ממשלת לבנון. את איומיו הקודמים כלפי ממשלת לבנון, שלא תחרוג מדרישותיו, הוא לא הזכיר בנאום. את אנחת הרווחה הישראלית, בתום הנאום אתמול, אפשר היה לשמוע בוודאי עד ראש הנקרה.
אל מנאר ציין כי לפי מקור מעודכן בפרטי הנייר שהוגש ללבנון, ישראל נתנה את הסכמתה לפרטי הנייר, כלומר המתווך האמריקני העביר לנשיא לבנון הצעה שישראל כבר הסכימה לה. בישראל אומרים כי על הנייר לעבור דיון ואישור. כן ציין אל מנאר כי ההסכם לא ייחתם בין המדינות, אלא יבוא לביטוי במכתב לבנוני וישראלי לאומות המאוחדות. שדה קאנה על פי ההסכם, יישאר בידי לבנון, ואף כי לא נאמר כך בכתבה באל מנאר, אפשר להסיק כי שדה כריש יישאר בידי ישראל. ישראל לעומת זאת אומרת כי תקבל פיצוי על חלקה בשדה קאנה. על פי אל מנאר, הקו החדש אינו קו ישר, אשר נמתח מהחוף בתשעים מעלות (על פי תפישת לבנון) או נמתח מהחוף בזווית חדה (על פי ישראל), אלא הוא קו שמבטא את הפשרה שמכלילה את כל אחד מהשדות לשטח המים הכלכליים של המדינה השכנה. לגבי אזור הביטחון שביקשה ישראל, בלבנון אומרים שהדבר לא סוכם, בישראל לעומת זאת אומרים שכל דרישות הביטחון של ישראל מולאו. בנימין נתניהו התייחס ביום ראשון (2 באוקטובר) להסכם המתגבש ואמר כי הוא אינו מחייב את ממשלתו אם תקום. גם אם הדברים האלה מופרכים במובן המדיני, הם מוסיפים כנראה על ההרתעה הישראלית כלפי חיזבאללה.

מצעד הדגלים 2021 צילום: tipp  (ALT)

ישראל והפלסטינים הגיעו להסכמה חדשה לגבי מעצר מבוקשים על ידי הרשות, אבל לדברי מקור פלסטיני ברשות, ישראל הפרה את ההסכמה החדשה, ועל הדרך גם הפרה הסכם חתום עם הפלסטינים משנת 2007.
לפני פעולת הרשות שהייתה בשכם השבוע, ואשר בה נעצר מחבל החמאס שתייה, נפגשו מחליפו הצפוי של אבו מאזן חוסיין א-שייח וראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פארג', עם בכיר ישראל, ובפגישה הזו סוכם בין הצדדים כי הפלסטינים ייכנסו לערי הגדה למעצר מבוקשים במקום צה"ל. דרישת הפלסטינים בשיחה הייתה כי צה"ל יפסיק את כניסותיו לערי הפלסטינים למעצר של מבוקשים, וישאיר את הדבר בידי הרשות הפלסטינית. לדברי המקור, ישראל הסכימה לכך.
נאמר כי איננו יודעים מיהו הבכיר הישראלי אשר אתו נפגשו א-שייח ופארג', אבל כיוון שמדובר במשלחת מפסגת ההנהגה הפלסטינית, או אפילו מקצה פסגת ההנהגה הפלסטינית, וכיוון שמהידיעות שבידינו בני גנץ היה מעודכן לגבי הפגישה ותוצאותיה, הערכתינו היא כי הפגישה הייתה עם בני גנץ, או עם בכיר מאוד במערכת הביטחון ובצה"ל, על דעת בני גנץ.
בעקבות ההסכמה הזאת, נכנס כוח של הרשות הפלסטינית ביום שלישי השבוע לשכם, כדי לעצור את המחבל שתייה מחמאס, ותוך כדי המעצר התעמת עם חמושים, שירו על הכוח. לדברי המקור, הפלסטינים התכוונו להמשיך במעצר המבוקשים, כפי שהוסכם, אלא שכבר באותו בוקר, עוד בטרם יצאו הכוחות הפלסטיניים משכם, הודיע שר הביטחון גנץ על קיזוז של 10 מיליון שקלים מהכסף שהרשות מעבירה לאסירים פלסטיניים. הפלסטינים ראו בהצהרת גנץ, הפרת ההסכם הטרי איתם למעצר מבוקשים, שכן העברת הכסף שקוזז, מעוגנת בהסכם שחתמה ישראל עם הפלסטינים בשנת 2007. על ההסכם מהצד הפלסטיני חתם לדברי המקור שר האסירים דאז אשראף עג'רמי, שאף הסכים לתנאי שישראל הציבה במועד החתימה. התנאי הישראלי היה כי הרשות תעביר תשלום גם לאסירים פלסטיניים פליליים, כך שלא יעלה מההסכם כי ישראל תומכת בהעברת כספים למחבלים. עג'רמי כאמור הסכים לסעיף הזה, וההסכם נחתם.
אחרי קיזוז עשרת המיליונים, בעודם מתעמתים כאמור בשכם, שקלו הפלסטינים לסגת מההסכם החדש למעצר מבוקשים, אבל מה שגרם להם לעשות את זה בפועל, היה שכבר באותו לילה, 20 בספטמבר, צה"ל הכניס כוחות לכפרים פלסטיניים למעצר מבוקשים. בעקבות הפעולה הזאת שלדברי המקור הפלסטיני מנוגדת להסכמה שהשיגו א-שייח ופאג'ר עם הבכיר הישראלי, החליטה הרשות לסגת מההסכמה החדשה. מבדיקת tipp עולה כי באותו לילה, 20 בספטמבר, צה"ל פעל במרכז הגדה המערבית, ובכפרים באזור ירושלים, ולא בצפון הגדה. יתכן כי זהו מקור של אי הבנה בין הבכיר הישראלי לבין א-שייח ופרג'. יתכן כי צד אחד התכוון שישראל תפסיק לחלוטין כניסה לכפרי הפלסטינים ומעצר המבוקשים יהיה באופן מלא בידי הפלסטינים, ואילו בצד הישראלי התכוונו רק לצפון הגדה המערבית, באזורי ג'נין ושכם.
כן מתברר שהחמושים אשר ירו על הכוח הפלסטיני שנכנס לעצור את שתייה, לא היו מהחמאס, אלא מפתח, והיורים הם מקבוצת אנשי הפתח שפתחה לאחרונה בניצנים של מרי נגד אבו מאזן (ר' גיליונות קודמים). העובדה שמדובר באנשי פתח ולא באנשי חמאס, הקלה על הרשות להגיע לסולחה עם החמושים האלה לגבי איש החמאס שנעצר שתייה. הרשות סירבה להיכנס למו"מ עם חמאס, כיוון שראתה בכך הכרה בכוחו של חמאס בצפון הגדה, והיא אינה רוצה להעניק לחמאס את הקידום הזה; הרשות הגיעה למסקנה כי חמאס רוצה להשתלט על הרשות הפלסטינית, ולהיכנס לנעליה ולנעלי אשף כמייצג החוקי של העם הפלסטיני. שתייה נחשב אמנם אחד מאנשי חמאס, אבל בשכם הוא התרועע בעיקר עם אנשי פתח שראו בו אחד משלהם, ולכן הם פתחו באש על הכוח הפלסטיני שעצר אותו. תמונת השליטה בצפון הגדה אפילו מסובכת יותר, שכן בעקבות החלטתו של אבו מאזן להכריז על חוסיין א-שייח כיורשו הפוליטי, בכירים פלסטינים שמתנגדים לאבו מאזן ולהחלטתו יכולים להפעיל כוחות של פתח שסרים למרותם בצפון הגדה.

מעצר מבוקשים ביהודה ושומרון צילום: דו"צ

18.09.2022 tipp

 

ג'נין צריך לומר, היא שם קוד לכאוס הביטחוני שמתפשט ברחבי הגדה המערבית, ולא רק העיר אשר בה חיים זה לצד זה כל הפלגים הפלסטיניים, ומציגים את הכאוס הזה. הכאוס השלטוני בג'נין הגיע אפילו עד רמאללה, אחרי שבשבועות האחרונים דיווחנו כאן בלעדית על כסף איראני שנתפס בה, ועל התארגנות של 19 אנשי חמאס, שנחשפה בנגרייה, מרחק קצר מלב השלטון הפלסטיני של אבו מאזן והפתח. ג'נין היא גם הסיבה שישראל מותחת ביקורת על הרשות הפלסטינית על שאינה מצליחה למשול בשטחיה, וג'נין היא גם הסיבה לתשובה לביקורת הישראלית שמוסר לנו השבוע גורם פלסטיני באומרו: "מערכת הביטחון הישראלית נהייתה מערכת מטופשת, ראש הצבא מתנהג בטיפשות וראש השב"כ מתנהג בטיפשות, כי כאשר הם מכניסים כל יום צבא לג'נין ולשכם ולכפרים מסביב, זה מראה שעברו 70 שנה אבל הם עדין לא למדו את המנטליות שלנו, כי כאשר הם נכנסים עם חיילים וכלי רכב ונשקים, ובזים לפלסטינים, הם רק גורמים לכך שעוד ועוד פלסטינים יצטרפו למעגל הלחימה. בגלל שאיראן והנציגים שלה מהג'יהאד האסלאמי רק מחכים לדברים כאלה כדי שיוכלו להתפתח, הם מיד קופצים על הפלסטינים החדשים האלה שמצטרפים ללחימה, ומממנים אותם בכל דבר, העיקר רק שיילחמו. וככה יוצא שישראל רוצה לנצח את הפלסטינים שנלחמים נגדה, ובמקום זה היא מגדילה את המספר שלהם, והם מתעשרים ומתחזקים וככה איראן הולכת ומתחזקת בגדה המערבית"

גורם נוסף לכאוס השלטוני הוא כוונתו של אבו מאזן למנות את חוסיין א-שייך ליורשו. אבו מאזן מתכוון לפעול לשם כך אחרי נאומו במועצת הביטחון שצפוי להיות בסביבות חודש נובמבר, כפי שדיווחנו כאן בלעדית; גם אם אבו מאזן לא יאמר את הדברים בציבור, באמצעות ראיון או נאום, הוא מתכוון לפעול בתוך מערכות השלטון הפלסטיני, ולהבהיר כי א-שייך הוא יורשו הפוליטי. מקורבי או מאזן כבר נערכים לחיסולו הפוליטי של ג'יבריל רג'וב שבעיניהם מאיים על כניסתו החלקה של א-שייך לתפקיד, וכן בכוונתם להגיע להסכמה עם מרואן ברגותי שיושב בכלא בישראל.

הערכתנו היא כי רג'וב וברגותי, לא יקבלו בהכנעה את הכוונה לחסלם פוליטית, ומאחר שלשניהם יש כוח רב ברחוב הפלסטיני, כוח זה עלול לחבור לכוחות נגד אבו מאזן, ולהוסיף על הכאוס השלטוני. הכוח הזה כולל גם פעילי פתח ותנזים, שעלולים להפנות את נשקם נגד רמאללה; לפני כחודש דיווחנו כאן על מרי של פעילי תנזים נגד אבו מאזן. בהקשר הזה, ישראל צריכה כנראה להיערך לאפשרות כי מציאות חדשה תקנה אחיזה בגדה המערבית, ולדבר גם עם רג'וב וברגותי ועם אחרים.

הכוחות שאינם נאמנים לגמרי לאבו מאזן, עלולים לכרות ברית גם עם חמאס, ולאיים ביחד על רמאללה. מקור ברשות סיפר לנו לפני כחודשיים על מו"מ שהתנהל בין אשף ופתח לבין חמאס. מצד החמאס נשא ונתן ראש חמאס בגדה המערבית דר. נאסר אלדין אלשעאר. המקור אמר כי פתח הפסיק את המו"מ הזה אחרי שהתברר לו כי חמאס כלל אינו מבקש להצטרף לאשף, אלא בכוונתו להחליף את אשף כנציגו של העם הפלסטיני. כשבועיים אחרי שהופסק המשא ומתן עם חמאס, התנקשו פעילי תנזים בשכם באל שעאר והוא נפצע ברגליו. לפיכך כוונתו של חמאס להפוך את רמאללה, בעיני המנהיגות במוקטעה, אינה משתמעת לשתי פנים. ההתרחשות הזאת אגב אינה סותרת את האפשרות כי פעילי תנזים ופתח נאמנים לרג'וב ולברגותי, יכרתו ברית עם חמאס.

עם זאת, אין כנראה סיכוי שחמאס יחבור לאיראן אפילו לא רק כדי להפיל את אבו מאזן, כיוון שחמאס הגיע למסקנה שהג'יהאד האסלמי, כלומר איראן, שואף להיכנס לנעליו, ולהדיח אותו מהשלטון ברצועת עזה, ומכוחו בגדה המערבית. חמאס רואה בעצמו נציגו של העם הפלסטיני, מאז ניצח בבחירות לפרלמנט בשנת 2006. בעקבות ההחלטה הזאת של חמאס, הארגון לקח חלק בהסגרתו של ראש הג'יהאד האסלאמי לישראל, דבר שהוביל להתנגשות צבאית בין ישראל לבין הג'יהאד.

להנהגת רמאללה חלק גדול בכאוס הזה, שעלול להוביל לנפילתה, לא רק על אזלת ידה למשול בשטחי הרשות, אלא גם על כך שהקימה במובן החברתי-כלכלי ארבעה עמים פלסטיניים בגדה המערבית. האחד הוא עם האנשים שפרנסתם ורווחתם מגיעות ונובעות מהשלטון הפלסטיני. העם השני הוא בעלי הקרקעות. השלישי הוא ציבור העובדים הפלסטיניים בישראל, והרביעי הוא חסרי כל, שרבים מהם מצטרפים כעת למעגל הלחימה נגד ישראל, ועלולים כאמור להוסיף איום על השלטון המרכזי ברמאללה. הפערים בין 4 הפלגים האלה, גדולים מאוד.

חקלאות משגשגת צילום: tipp

18.09.2022 tipp

 

לאחרונה הורה הנשיא האיראני להגביר את המאמצים לייסוד של קואופרטיביים איראניים. את מטרתה לייסד קואופרטיביים כלכליים, ניסחה איראן במסמך בשנת 2012, אבל רק 20% מהיקף הקואופרטיביים נוסד מאז. הנשיא האיראני ראיסי נתן בשבוע שעבר למוסדות שהיו אחראיים להקמת הקואופרטיביים, שבועיים ימים לנסח הסבר מדוע נכשלו בהשגת המטרה. עד כדי כך איראן רואה בכינון הקואופרטיבים צעד חשוב בדרך לכלכלה איתנה. ישראל נוסדה על רעיון הקואופרטיבים, אשר היה אחד מאבני היסוד החברתיים והכלכליים בהקמתה. בהתחלה קואופרטיבים כמו המשביר וסולל  בונה, שהיו תחת חברת העובדים בהסתדרות, ולצידם קואופרטיבים חקלאיים בהתחלות כמו סג'רה שאחר כך התפתחו לרעיון הקיבוץ, שברבות הימים הפך את הקיבוצים החקלאיים, ליישובים שיתופיים שמסד הכוח שלהם הוא בתעשייה; הן הישגיהם התעשייתיים של הקיבוצים כמו גם הישגיהם החקלאיים, נודעו מאז ועד היום בכל העולם. ייתכן שההצלחה הזאת, השפיעה על איראן, שכן מתברר שגם אסטרטגיות כלכליות חברתיות נוספות שהיו אבן דרך בהתפתחותה של ישראל והפיכתה למעצמה אזורית כלכלית וצבאית, אומצו בעשור האחרון על ידי איראן.

בשנת 1987, ישראל הבינה שאינה יכולה לפתח את הכלכלה הישראלית, בלי לייצב את המטבע שלה, ואת המערכת הבנקאית. שיתוף פעולה בין שמעון פרס ויצחק מודעי, הביא לכך שישראל חתכה אינפלציה בלתי אפשרית, ואפשרה בכך לדור הבא, לפתח כלכלת שוק פורחת, עם מטבע שהולך ומתחזק, וכן עם חיזוק הפיקוח על הבנקים; זו הייתה הכרה חדשה בציבוריות הישראלית לפיה אבן יסוד בכלכלה מתקדמת היא מערכת בנקאית יציבה מסודרת וחדשנית ומפוקחת ומטבע יציב. ייצוב המטבע, ושכלול של המערכת הבנקאית האיראנית וייצובה, תחת טרנספורמציה בפיקוח הדוק של הבנק המרכזי האיראני, הם שלוש מתוך עשרת כללי היסוד החדשים שהציב לאחרונה הנשיא האיראני ראיסי לכלכלה האיראנית.  

אסטרטגיות איראניות נוספות נראות כמו העתק הדבק של הכלכלה הישראלית. למשל פיתוח של תעשיה איראנית צבאית מבוססת טכנולוגיה, שחלקה נראה בתמונות כמו הנדסה לאחור של פריטים ישראליים. כמו כן הניסיונות שאותם מאיץ הנשיא האיראני לפתח טכנולוגיות של התפלת מים, וכמו דרישותיו מהבירוקרטיה האיראנית להביא לפיתוחה של חקלאות מודרנית ושיטות חקלאיות מתקדמות, שהיו והם עדין, ממאפייניה הבולטים ביותר של ישראל; כבר כמדינה מתפתחת, שלחה ישראל מומחים חקלאיים לכל העולם, שהדריכו על שיטות חדשות בפריון, במים ובהשקיה, פירות של פיתוחים ישראליים, אשר גרמו להשתאות בעולם.

בהשפעת בנימין נתניהו, פיתוח של כבישים, ותחבורה, התקבלו בישראל כמאיץ כלכלי חשוב ומרכזי, וממשלות ישראל השקיעו בכך כסף רב, וההשקעה הצדיקה את עצמה. גם איראן של ראיסי וחמינאי משקיעה בדרכים ובתחבורה, ונשיא איראן, מבקר במחוזות איראניים, ושב ומבטיח לשומעיו שהדרכים והתעבורה נמצאים בראש מעייניו. גם המנהיג האיראני העליון חמינאי, שב ואומר, דברים שנשמעים כמו העתק מדבריהם של מנהיגים ישראלים, כי הכלכלה היא בראש מחשבותיו. נתניהו ראה בכלכלה הישראלית מפתח להצלחת ישראל, בכל התחומים, והוא אכן הביא לפיתוח משמעותי מאוד של כלכלת ישראל, באופן שהפך אותה למעצמה אזורית כלכלית וצבאית. אם כי בהקשר הזה צריך לומר כי ההשלכות החברתיות להצלחה הזאת היו ונשארו חמורות מאוד, בהיות הפעולה למען ההצלחה הכלכלית בלתי מאוזנת עם צרכים ורצונות חברתיים. לפיכך יתכן כי בעתיד יתברר שעל ההצלחה הכלכלית העצומה שהביא נתניהו, החברה הישראלית תשלם מחיר כבד. אולי אף כבד מידי.

הרושם מכל אלה ונוספים, הוא שיש מכנה משותף רחב בין ישראל לאיראן, תרבותי וכלכלי, ובכל זאת השתיים לא רק שאינן מדברות, אלא שהן על סף של מלחמה. האם אחת מהשתיים שוגה? לא. שתיהן שוגות; צפוי לפיכך להערכתנו שבסופו של דבר ההיגיון יגבר על השנאה והזעם, והשתיים יפתחו בשיח. מדוע? כי מדובר במדינות רציונליות, ואולי הן כבר פתחו בשיח במחשכים. ומדוע שיפתחו בשיח ולא יילחמו? כיוון שהמלחמה אינה אופציה אמיתית לאף אחת מהן. לא איראן ולא ישראל יכולות להביס את זולתה.

עולם דו קוטבי

02.10.2022 tipp

 על רקע התבטאויות של מנהיגי אירן רוסיה וסין לאחרונה, אשר מבטאות חתירה לכינון של קוטב מדיני מנוגד למערב, אפשר אולי להבין טוב יותר את פעולותיהן. האחרונה שבהתבטאויות הייתה של פוטין כשחתם השבוע על צו הסיפוח של שטחים אוקראינים לרוסיה, באמרו כי יש לשבור את ההגמוניה המערבית.
איראן שידרגה לאחרונה את מעמדה בארגון שנחאי של רוסיה וסין, והיא מתקרבת למעמד של חברה מלאה. חברות מלאה בשנחאי, בעת הזו, כמוה כהצהרת חברות בציר המזרחי, כמתחרה לציר המערבי ולנאטו. שלושה אירועים הופכים את החברות בשנחאי לבעלת משמעות מדינית בהתרקמות של קוטב מדיני מנוגד למערב. האחד הוא ביקורה של ננסי פלוסי בטאיוואן והמתח בין סין לארה"ב בעקבות האיום הסיני על טאיוואן. האירוע השני הוא המלחמה שאסרה רוסיה על אוקראינה. האירוע השלישי הוא הלחץ המערבי על איראן לחתום על הסכם גרעין.
מעבר לאינטרס המשולש בציר מנוגד למערב שמקבל כעת רוח גבית, ישנן כמה התבטאויות שמעידות על כך, האחת של פוטין שהובאה לעיל, ונוספת היא כי הוא עלול להשתמש בנשק גרעיני, התבטאות שלא היה מעז כנראה להעלות בלי גב של קוטב מדיני. השנייה היא התבטאויות של המנהיג האיראני בדבר הצורך להקים מערכת פיננסית גלובלית שאינה נשענת על הדולר, וכן התבטאויות האיראניות המתריסות שעל ארה"ב לשפר את הצעותיה כדי שאיראן תשקול לחתום על הסכם גרעין. והשלישית הסינית שמצד אחד מקדמת מערכת פיננסית עולמית מתחרה לסוויפט, ומצד שני תיארה סוכנות הידיעות הסינית לפני פחות מחודש את חלומו של שי ג'ינפינג על צבא עולמי שיסור למרותה של סין, מעין מתרס מול נאטו. צריך לזכור שאם הכללים המדיניים אכן יישברו, ורוסיה תעשה שימוש בגרעין במלחמתה נגד אוקראינה עם גב של הציר המזרחי, לא מן הנמנע שבמציאות החדשה של היעדר העכבות המדיניות המסורתיות, רוסיה תעביר לאיראן נשק גרעיני כולל אמצעים לשיגורו. ישראל צריכה להקדיש לכך תשומת לב.

מעצר מבוקשים ביהודה ושומרון צילום: דו"צ

11.09.2022 tipp

 

חמאס הבין הרבה לפני הרשות הפלסטינית את האסטרטגיה של ראש הג'יהאד זיאד נחאלה, להתחזק בשטחים הפלסטיניים ולחזק בהם גם את איראן. ראש הג'יהאד, חיזק מצד אחד את ארגונו עד אשר מנהיגות החמאס החלה לחשוש מהעוצמה החדשה, ומצד שני ובמקביל, עוזר נחאללה לאיראן בתקופה האחרונה לכונן ארגון אסלמי שיסור למרותה בסגנון חיזבאללה (ר' דיווח בלעדי כאן בגיליון הקודם). בטקטיקה להשגת מטרותיו, עשה ראש הג'יהאד טעות אחת גסה שהקימה עליו את חמאס: הוא לא הצניע את התחזקות הג'יהאד בעזה, בעוד שאת הקמת הארגון החדש האיראני מהמחבלים חסרי הארגון הוא הצליח להוביל מתחת לרדאר. יתכן שהצליח לעשות את זה  גם מתחת לרדאר הישראלי, אם כי אינטנסיביות הפעולה של ישראל בגדה המערבית בחודשים האחרונים מבהירה, שהיא עלתה על משהו חדש, שלא התקיים עד אז, ואשר תוצאותיו הפתיעו אותה בעוצמתן.

כסף של הג'יהאד האסלאמי נתפס על ידי ישראל בשכם, אבל מה שמפתיע הוא שכסף כזה נתפס לאחרונה גם ברמאללה, על ידי הרשות הפלסטינית, תפיסה שמצביעה על עוצמת חדירתה של איראן לגדה המערבית, וללב השלטון הפלסטיני ברמאללה. לפני כשלושה חודשים תפסה הרשות הפלסטינית גם התארגנות של 19 אנשי חמאס ברמאללה.

בעקבות ההתחזקות האמורה של הג'יהאד, קם עליו חמאס, והביא לכך שישראל תקפה את הג'יהאד האסלאמי (ר' דיווחים שלנו בגיליונות קודמים). כשבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לבין הג'יהאד, נחאלה התכופף בפני חמאס, ואמר לאנשיו בעזה, לפי חיזבאללה, כי האחדות הפלסטינית עם חמאס היא רצונו המובהק של העם הפלסטיני. בכך ניסה נחאללה להוריד את לחץ החמאס מעליו. השאלה המרכזית כעת היא האם חמאס אכן התפייס, או שמא הוא רואה אתגר גם בארגון שמנסה נחאללה להקים למען איראן, ארגון ומימון המחבלים חסרי הארגון, אשר אותם כאמור רוצה הג'יהאד להעמיד תחת חסותה של איראן. המתח בין חמאס לאיראן הוא כנראה גם על הרקע הזה. הערכתנו היא כי חמאס לא יניח לגוף איראני לקום בגדה המערבית, ולאיים ביחד עם הג'יהאד על חמאס; חמאס רואה בעצמו גוף שלטוני שמייצג באופן חוקי את הפלסטינים מאז זכה בבחירות לפרלמנט בשנת 2006. לפני כחודשיים אמר לנו מקור פלסטיני כי הפתח הפסיק מו"מ עם ראש חמאס בגדה על הרקע הזה, כיוון שפתח הבין כי חמאס נושא ונותן אתו כנציגו של העם הפלסטיני ולא כפלג פלסטיני שמבקש להיכנס כחבר באשף. המו"מ הזה, אמר לנו מקור פלסטיני, לא התחדש מאז.

זיאד נחאללה משחק משחק כפול, פלסטיני ואיראני, ולכן הוא כעת לא רק על הכוונת של ישראל, אלא גם על הכוונת של הרשות, וכנראה גם של חמאס. באופן מפתיע, האינטרס של ישראל ושל חמאס נראה עכשיו דומה, לדחוק את איראן מחוץ לגדה המערבית ועזה ולהקטין את הג'יהאד. נחאללה יודע שארגונו נרדף, והוא צוטט לפני כשבועיים באל מנאר באומרו כי הרשות הפלסטינית מסגירה פעילי ג'יהאד לישראל.

הספינה האירנית על שם קאסם סולימאני צילום: משרד החוץ האיראני 

11.09.2022 tipp

 

בלחצה של איחוד האמירויות, העלתה הליגה הערבית לדיון בשבוע שעבר את דרישתה של אבו דאבי מאיראן לשאת ולתת איתה על החזרת 3 האיים שאיראן כבשה במפרץ הפרסי. שר המדינה של איחוד האמירויות אמר כי הוא "קורא שוב לאיראן להגיב בצורה קונסטרוקטיבית ליוזמות חוזרות ונשנות לפתרון של שלום בסוגיית שלושת האיים האמירתיים הכבושים, טונב הגדול והקטן ואבו מוסא, באמצעות משא ומתן ישיר או באמצעות פנייה לבית הדין הבינלאומי "

איראן הגיבה בזעם על עצם הדיון על סוגיית האיים בליגה הערבית ואמרה כי שלושת האיים הם שלה. דובר משרד החוץ האיראני אמר "ההאשמות בהצהרה זו, חסרות בסיס ושלושת האיים הם חלק בלתי נפרד מאיראן. שלושת האיים אבו מוסא, טונב הגדול וטונב הקטן הם חלק בלתי נפרד מהשטח האיראני"

כדי להוריד לחץ מעל איראן, ניסה הדובר להפנות את תשומת הלב כלפי ישראל וארה"ב באומרו: "המדיניות ההרסנית של ארצות הברית והישות הציונית, והחשבונות  המוטעים של מדינות באזור, הביאו להתערבות של מדינות זרות (בפרשת האיים, tipp). במקום לקחת אחריות ולתקן את המדיניות הכושלת שלהן, (מדינות באזור, tipp) ממשיכות להעלות האשמות ריקות "

  מעצר מבוקשים בשטחים. צילום דו"צ   

04.09.2022 tipp

 

ישראל תפסה בגדה לאחרונה כסף איראני בסכום של כ- 500 אלף שקלים, והרשות הפלסטינית תפסה סכום דומה. הכסף האיראני היה מיועד לארגונם ולמימונם של המחבלים הפלסטינים הפרילנסרים, חסרי הארגון, שהולכים ומתרבים בגדה המערבית, כדוגמת איבראהים אל נבולסי שכוח ישראלי חיסל לפני כחודש בקסבה של שכם. מטרת איראן היא להקים מהמחבלים היחידים, גוף טרור חזק עשיר ומאורגן, דוגמת חיזבאללה בלבנון, שאותו היא תנסה לפתח כארגון פלסטיני אסלאמי מהפכני תחת חסות משמרות המהפכה. מקור פלסטיני אמר ל tipp כי איבראהים נבולסי קיבל כסף איראני שהועבר אליו מהג'יהאד האסלמי. לגבי הדרכים בהן מועבר כסף איראני לארגוני האסלאם הקיצוני בגדה המערבית ובהם לג'יהאד ר' בדיווחים קודמים שלנו.
התגברות הזרמת הכסף האיראני בשנים האחרונות לג'יהאד האסלמי, הביאה את הארגון להתחזק מאוד, באופן שגרם לחמאס לחשוש כי בכוונתו של הג'יהאד להשתלט על רצועת עזה ולהדיח את חמאס מהשלטון. בעקבות ההחלטה הזאת של חמאס להחליש את הג'יהאד, חמאס לקח חלק בהסגרתו של ראש הג'יהאד האסלמי בגדה המערבית לידי ישראל, אירוע שהוביל להתנגשות צבאית בין ישראל לבין הג'יהאד האסלמי. בעקבות האזהרה הזאת של חמאס לג'יהאד שגולמה בהסגרתו של ראש הג'יהאד בגדה, הודיע ראש הג'יהאד נחאלה לפני כשבוע כי האחדות עם חמאס חשובה לעם הפלסטיני, ובדבריו אף רמז כי ג'יהאד מעדיף את יחסיו עם חמאס על פני יחסיו ההדוקים עם חיזבאללה ואיראן. המתח הזה שנוצר בין חמאס מצד אחד לבין איראן חיזבאללה והג'יהאד מצד שני, הביא ככל הנראה לכך שאיראן מנסה להקים גוף אסלאמי קיצוני שיסור למרותה, באופן שגם תניח לג'יהאד להתחזק וגם תפיג את המתח עם חמאס. הג'יהאד משתתף במאמץ האיראני הזה, במימון הפרילנסרים הפלסטינים בכספי איראן שמועברים אליו, כיוון שארגון אסלמי קיצוני חדש יאפשר לו כאמור להיבנות לצד חמאס ללא הפרעה, ומצד שני הג'יהאד יקיים את משנתו לקדם את המהפכה האסלאמית, אשר לפיה הפלסטינים יהיו בעתיד אך חלק מחליפות אסלאמית ולא מדינת לאום. באופן מסורתי הג'יהאד האסלמי מטשטש את ההבדל המהותי בין האסלאם הקיצוני השיעי באיראן, לבין המקור האידאולוגי של ארגון הג'יהאד שהוא באסלאם הקיצוני הסוני של האחים המוסלמים.
ישראל מודעת ככל הנראה לתוכנית האיראנית הזאת, והסימנים לכך היא מלחמתה חסרת הפשרות והתכופה בחודשים האחרונים בארגוני הטרור בעיקר בצפון הגדה. המאמץ האיראני הזה אף מביא להתחזקות של התיאום הביטחוני בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, שלדברי נחאלה מהשבוע שעבר היא אשר רודפת ומסגירה את אנשיו לישראל.

הועידה הכלכלית הראשונה הישראלית-פלסטינית בחסות העיתון תהיה בקיץ 2022, בקו התפר ישראל פלסטין

المؤتمر الاقتصادي الإسرائيلي الفلسطيني الأول صيف 2022 في خط التماس إسرائيل وفلسطين برعاية الصحيفة

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line