הפוליטיזציה בכלי התקשורת לא מעודדת לחשוף את כל פרטי המזימה, אשר עולה מתוך השתלשלות המשבר בחצי השנה האחרונה, ומתוך עדותו של מקור חרדי בכיר, שמקורב לדמויות מפתח בפרשה. השילוב של דמויות פוליטיות במערכות כלי התקשורת בעיקר בעשור האחרון, גורם לכך שהמזימה של הימין הקיצוני שזכתה לתמיכה של ש"ס ושל בנימין נתניהו, לובשת למפרע אדרת של פעולה פוליטית לגיטימית שיש לה תומכים ומתנגדים, ומייתרת חקירה עיתונאית מעמיקה, במאמץ משותף, גם חוצה מערכות, לרדת למהות המשבר שמאיים על ישראל. הבוקר הודיע ראש הממשלה שהחקיקה תחזור. עם הודעתו הבורסה עברה לצניחה.

מאת מתי כהן, עורך הזירה העיתונאית

הימין הקיצוני של בן גביר וסמוטריץ' היה זקוק לכוחה של ש"ס כדי להחליש את מערכת המשפט, ולהביא לסיפוח הגדה המערבית. אריה דרעי היה זקוק לכוחו של הימין הקיצוני בעניינים החשובים לו ולש"ס. השאלה המרכזית שתישאל עוד זמן רב, וייתכן אף עידנים, היא האם העסקה הזאת שהולידה את הניסיון להחליש את מערכת המשפט, ואשר הביאה בפועל לאיום על המשטר הדמוקרטי בישראל, ומתוך כך לאיום ביטחוני כלכלי וחברתי, היא עסקה פוליטית לגיטימית, או שמא כיוון שהיא מערערת על יסודות המבנה הציבורי אשר חקוקים במגילת העצמאות, אין היא לגיטימית והיא חורגת מהמנדט הפוליטי.

היום, כחצי שנה אחרי שהתחילו האירועים, ישראל ניצבת על סף תהום: אמנם המדדים הכלכליים ביטחוניים חברתיים עדין יציבים, אבל מעליהם מרחפת חרב של התנגשות אזרחית וחרב של הסלמה ביטחונית. בסוף השבוע למשל נודע לנו כי קבוצה של אנשי עסקים חרדיים שהעבירו לישראל כסף לשם השקעות כשרות, כלומר השקעות אשר אינן כרוכות בחילול שבת, התחילה להוציא את הכסף מישראל. הקבוצה הזאת פועלת באמצעות נציג ישראלי, והוא דיווח על המגמה הזאת. נאמר כי אין מדובר בקבוצה עסקית הומוגנית, אלא במספר אנשי עסקים שעובדים בנפרד עם נציג ישראלי, שתיווך עבורם השקעות כשרות בישראל.

השבוע נראה היה שדרעי ונתניהו מאבדים עשתונות, בניסיונם להתרחק מהימין הקיצוני אשר סחף אותם אל המשבר החברתי ביטחוני כלכלי הגדול ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים. בניסיון לחלץ את ישראל מהמצוק אשר הם עצמם הובילו אליו, בלי להביא להפלת הממשלה, השניים מצאו את הש.ג שנדרש לשלם במקומם את המחיר הפוליטי, ופתחו בצעקות על חברת הכנסת גוטליב כדי שתסיר מועמדותה מהוועדה לבחירת שופטים. דרעי יודע להערכתנו שבלי ההידברות בבית הנשיא, הוא לא יוכל לחזור להיות שר, ואם לא יוכל להיות שר כי אז אחיזתו בש"ס תתרופף בעיקר לנוכח הקרע העמוק במפלגה; לצד זה הוא יודע שהסכנה לשלטונו במפלגה תלוי גם בהמשך עבודת הממשלה, והוא מנסה לתמרן בין שתי הדרישות שנראות לפעמים סותרות זו את זו. נתניהו יודע שבלי חקיקה בהסכמה אין לו סיכוי להיפגש עם הנשיא בידן, וכמובן שאין לו סיכוי לכך בלי ממשלה. השניים גם מבינים את כל ההשלכות החברתיות ביטחוניות כלכליות שנובעות מתוך הפסקת השיחות וחידוש הצעידה לעבר התנגשות אזרחית. ברור לשני בעלי הברית כי האירועים האלה אם ייצאו משליטה עלולים להביא לסוף דרכם הפוליטית, שלא לדבר על הסכנה לדרכה של מדינת ישראל; אבל אחרי שנתניהו ניסה בשבוע שעבר להוריד את גובה הלהבות כדי להתרחק מהקנאים, הבוקר הוא הוסיף דלק למדורה והודיע כי החקיקה תחזור, ואת זה אמר כדי לקיים את ממשלתו; עם זאת כדי להקהות את העוקץ ושוב להתרחק מהקנאות הוא הוסיף כי החקיקה תהיה מדודה. הבורסה פחות מצליחה להלך במסלול מפותל, ומיד אחרי דבריו היא צנחה. מכל מקום השאלה לגבי איכות שיקול דעתם של השניים, היא בלתי נמנעת.

להערכתנו הקיפאון הביטחוני הישראלי כלפי איראן, כמו גם ההתקרבות האמריקאית להסכם חדש איתה, נובעים מחולשתה של הממשלה, בעקבות המשבר החוקתי אליו היא הובילה. היכולת לקבל הכרעה כה מרחיקת לכת כמו תקיפה באיראן, במצב פנימי כה מורכב, ועם ממשלה שמתמודדת עם משבר כה עמוק, פחתה מאוד; אל החלל המנהיגותי הישראלי נכנסה ארה"ב, והיא מובילה כעת הסכם עם איראן, כאשר ההתנגדות הישראלית לאפשרות הזאת חסרת משמעות כמעט ואין בה את העצמה שהייתה בה בעבר, ואשר בכוחה היה לעצב דעת קהל בארה"ב, ולפעול בבתי הנבחרים (ר' הנאום עוקף אובמה של נתניהו בפני הקונגרס, אשר יתכן כי עכשיו הוא -וגם אנחנו – משלם עליו את המחיר). הסכם אמריקאי עם איראן, יוביל כנראה כעבור עשור או שניים למאזן אימה גרעיני במזרח התיכון. יתכן שארה"ב הכירה בכך שאין עוד אפשרות למנוע את המגמה הזאת במזה"ת, בעיקר לאור דרישתה כעת של סעודיה לאפשר לה לפעול בתחום הגרעין, ועל ארה"ב בתפישתה המעודכנת להיות מעורבת במגמה הזאת ולמשול בה. לא בטוח שהדרישה הסעודית אינה נעימה לאוזני ארה"ב, שכן פיתוח גרעין סעודי עשוי שוב להרחיק בין סעודיה לאיראן, ולקיים ביניהן מאזן גרעיני, או מאזן במרוץ לעבר גרעין, אם אכן תצליח ארה"ב להגביל את איראן להעשרת אורניום של עד 60% כפי שנכתב בניו יורק טיימס.

את הקרע שנפער בין אריה דרעי לבין בית הרב עובדיה יוסף, אפשר היה לשמוע השבוע בדברים שרשמנו מפיו של אחד מילדי הרב: "ש"ס עכשיו היא מפלגה חרדית ימנית קיצונית, מפלגה שאבי לא היה מקים לעולם, ואם אבא היה יודע שאריה דרעי ייקח את המפלגה לשם, הוא לא היה מציב אותו בראשה, הוא היה מעדיף לסגור את המפלגה ובלבד…שלא יהיה מה שקורה היום. הכאב שלי על כך אפילו פיזי"

גם הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף וחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, נפגש השבוע שוב עם אריה דרעי בעקבות הקרע בין השניים אשר בעבר היו בני ברית; הרב יוסף אף פעל בעבר להחזרתו של דרעי לראשות ש"ס. התגובה שהגיעה אלינו אחרי הפגישה תמוהה בעינינו: מצד אחד נאמר לנו שלא הייתה התקדמות, אבל מצד שני נאמר לנו כי הפגישה הייתה ברוח טובה; ומצד אחד נאמר לנו כי ההחלטה לדחיית הבחירות לרב הראשי תעלה לדיון בממשלה ביום ראשון (והיא אכן עלתה), ומצד שני נאמר לנו כי הרב דוד ממשיך במרוץ עצמאי שלו לרב הראשי. מתוך התגובות הסותרות הללו הערכתנו היא כי בפעם הראשונה הרב דוד יוסף לא שלל את האפשרות לקבל את הצעתו של דרעי להתמנות לרב הראשי לירושלים. הרב דוד יוסף קיבל מסר מאחיו של דרעי בשבוע שעבר ולפיו כדאי לו לקחת את ההצעה לגבי ירושלים כי גם היא "עלולה להיעלם". השבוע לצד פגישתו עם דרעי התקשר הרב דוד יוסף לאחיו, ילדי הרב עובדיה יוסף, וביקש את תמיכתם. לסיכום, לא ניפול מהכיסא אם דרעי ינצח גם הפעם, ויביא מצד אחד למינוי של הרב דוד יוסף לרב הראשי לירושלים בהסכמתו של הרב יוסף, ומצד שני למינוי של אחיו יהודה לרב הראשי הספרדי לישראל. מי שיכול לבוא לעזרת הרב דוד יוסף הוא אחיו הרב הראשי לישראל הנוכחי הרב יצחק יוסף, אבל כישוריו הפוליטיים אינם גבוהים, מה גם שלדברי מקור בש"ס, אריה דרעי מקבל דיווח על כל אחד מצעדיו הפוליטיים של הרב הראשי, באמצעות אדם המקורב מאוד לרב.

אבדן העשתונות של דרעי ונתניהו כלפי חברת הכנסת גוטליב לא מרשים את המקור החרדי הבכיר שאומר לנו כי הניסיון של דרעי ונתניהו להכניס את ההפיכה המשטרית למסגרת של הידברות, אינו נובע מנסיגה של השניים מהרפורמה המשפטית, אלא רק שזהו תעלול נוסף (ואכן הבוקר נתניהו הודיע כי החקיקה חוזרת). נתניהו ודרעי רוצים לדבריו לבדל את עצמם מהימין הקיצוני כדי להתרחק מאחריות לנזק שנגרם, אבל עמדותיהם נשארו כפי שהיו, והם לפיכך יחזרו לניסיון להחליש את הדמוקרטיה בהזדמנות הבאה שתהיה להם. שופרו של נתניהו, השרה מירי רגב, כבר התבטאה שיש לחדש את החקיקה העצמאית. הבוקר גם ראש הממשלה אמר בקולו בישיבת הממשלה כי החקיקה תחזור.

זירת כלי התקשורת הפכה בעיקר בעשור האחרון, לזירה פוליטית נוספת על זו (העלובה) שבכנסת, והיא בעליל אינה מערכת עיתונאית חסרת פניות. הזירה אשר נחשבת בארצות דמוקרטיות רבות כרשות נפרדת משלוש הרשויות, נכבשה בישראל כמעט לחלוטין על ידי המערכת הפוליטית. כמעט בכל המערכות יש כעת דמויות פוליטיות שפועלות תחת תעודות עיתונאי (שמנפיק להן משרד ראש הממשלה באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית), בעוד מדובר באנשים פוליטיים במסווה עיתונאי. צודקים האומרים כי גם בעבר היו דמויות פוליטיות במערכות, והן היו שמאליות. יתכן אף שההתבטלות השמאלית בפני הממסד הובילה למשבר יום הכיפורים בשנת 1973, ולהימנעות של העיתונות מהדיווח על המלחמה הקרבה, אופן אשר הביא את ישראל אל סף חורבן. השאלה היא האם שגיאת העבר, מצדיקה את הנוכחות של דמויות פוליטיות מובהקות הפעם מהימין במערכות העיתונות הנוכחיות, באופן שעלול לקחת את ישראל אל סף חורבן שני בתוך 75 שנים.