אסטרטגיה איראנית חדשה: הקמת מפעלי כטב"מ בשטח מדינות ברית

New Iranian strategy: Establishment of a drone factory in the territory of allied countries

ארגוני פשע מרמלה ולוד מקימים ארגוני פשע מקבילים ברמאללה
Israeli Arab criminal organizations establish organized crime in Ramallah

עיתון בין אויבים

A newspaper among enemies

בהרצה إطلاق صحفية جديدة
גיליון 00043 22.05.22
רואה אור פעם בשבוע בימי ראשון, לצד עדכונים לפי הצורך:
 editor@tipp.co.il

הועידה הכלכלית הראשונה הישראלית-פלסטינית בחסות העיתון תהיה בקיץ 2022, בקו התפר ישראל פלסטין

المؤتمر الاقتصادي الإسرائيلي الفلسطيني الأول صيف 2022 في خط التماس إسرائيل وفلسطين برعاية الصحيفة

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line

"הם רוכשים עסקים בעזרת אנשי קש מקומיים, ומנסים לבסס את הארגונים שלהם אצלנו" אמר לנו השבוע מקור ברשות הפלסטינית. "כבר היו שני אירועים של חיסולים שהרקע שלהם הוא הניסיונות של הפשע המאורגן הישראלי לחדור לרמאללה". הוא הוסיף כי "בינתיים הפושעים הישראלים  פועלים באמצעות אנשים בודדים, והם עוד לא מצליחים לבסס ממש ארגון, דוגמה לניסיון כזה הוא שמגיע פושע מלוד לביקור ברמאללה, כדי להגן על אחד הצדדים בסכסוך מקומי, ובכך לבסס את הנוכחות של הארגון מלוד"

"בינתיים יש להם הצלחות מוגבלות, כיוון שאצלנו פשע מאורגן זה קו אדום; ואם המודיעין שלנו מזהה שלושה או ארבעה פלסטינים מרמאללה, שפועלים ביחד בעניין מסוים, הם מיד נלקחים ליריחו, נזרקים שם לחדר קטן בלי אור שמש חצי שנה, כדי שיחשבו על הכול מחדש. הפשע המאורגן זה בשבילנו קו אדום"

בעזה לעומת הגדה המערבית, מתקיים פשע מאורגן מפותח, תחת עינו הפקוחה של חמאס, אבל גם בהעלמת עין של החמאס כיוון שארגוני הפשע בעזה מסייעים לחמאס כאשר הם מפקחים על האירועים בשטחי השליטה שלהם. בתמורה לפיקוח ולדיווח מניח להם חמאס לפעול. 

כיוון שלחמאס יש ניסיון במגע עם ארגוני פשע, השאלה היא האם ארגוני הפשע הישראלים שמנסים לחדור לרמאללה, נעזרים בחמאס כדי להתבסס בגדה המערבית, למען האינטרסים של שני הצדדים, בדיוק כפי שחמאס מתנהג בעזה. אם שת"פ כזה אכן מתקיים, יש לו כמובן משמעויות רחבות טווח, הרבה מעבר לפשע מאורגן, ואפילו משמעויות ביטחוניות מרחיקות לכת.

22.05.2022 tipp

"They are acquiring businesses with the help of local straw men, and trying to establish their organizations within us," a Palestinian Authority source told us this week. "There have already been two assassination incidents whose background is the Israeli organized crime's attempts to infiltrate Ramallah." He added that "meanwhile Israeli criminals are working through individuals, and they are not yet able to establish a real organization, an example of such an experience is that a criminal from Lod comes to visit Ramallah, to protect one side in a local conflict, thus establishing the organization's presence from Lod."

"In the meantime, they have had limited success, because for us organized crime is a red line; and if our intelligence identifies three or four Palestinians from Ramallah, working together on a particular issue, they are immediately taken to Jericho, thrown there into a small room without sunlight for half a year, to rethink everything. Organized crime is a red line for us"

 

In Gaza compared to the West Bank, a well-developed organized crime takes place, under the watchful eye of Hamas, but on the other hand also in the blink of an eye because the criminal organizations in Gaza assist Hamas when they monitor the events in their areas of control. In exchange for supervision and reporting, Hamas allows them to act. Since Hamas has experience in contacting criminal organizations, the question is whether the Israeli criminal organizations that are trying to infiltrate Ramallah are using Hamas to establish themselves in the West Bank, for the interests of both sides, just as Hamas is doing in Gaza. If such co-operation does take place, it has, of course, wide-ranging implications, far beyond organized crime, and even serious security implications.

דיווח באיראן: משמרות המהפכה ירו שוב טילים לבסיס של המוסד בעיראק

تقرير في إيران: الحرس الثوري أطلق صواريخ مرة أخرى على قاعدة للموساد في العراق

האם ישראל ואיראן נערכות זו מול זו בגבולות של 2 המדינות, לצד ההיערכות הבליסטית זו מול זו מהמרחק?. אירן משתמשת בארגונים כמו חיזבאללה וחמאס, כדי לצמצם את הקווים הלוגיסטיים ולהתעמת עם ישראל מגבולותיה. ישראל כלל אינה מאשרת שיש לה בסיסים בגבול איראן, ולכן אסטרטגיה לוגיסטית כזאת אם מתקיימת, אינה ברורה, ובוודאי שאינה נתונה לביקורת של העיתונות. בניגוד לפעם הקודמת  בה ירו האיראנים טילים למטרה בעיראק שלדבריהם שייכת למוסד, הפעם לא דיווח חיזבאללה או גורם איראני אחר על נפגעים בצד הישראלי. ועוד שאלה חשובה אשר במבט ראשון נראית בלתי קשורה, אבל היא כנראה קשורה מאוד: האם משקלה של קטאר בזירה האיראנית-ישראלית עולה?

על פי הדיווח האיראני, את המידע על מיקום הבסיס החדש, קיבלו משמרות המהפכה מחמישה מרגלים שנתפשו בשטח איראן לאחרונה. בעקבות המידע, הופצץ המקום עליו הצביעו הנחקרים, בטילים ובארטילריה. העובדה שהפעם נוסף לדיווח הממד הארטילרי שלא היה בדיווח הקודם, עשוי להצביע על כך שהאתר הנוכחי שהופצץ קרוב יותר לגבול האיראני מהקודם. בשני המקרים מדובר על אתרים בשטח שמוחזק על ידי הכורדים. אין כל אישור לדיווח הזה ממקורות ישראליים.

האמיר של קטאר נפגש השבוע בטהרן עם נשיא איראן אברהים ראיסי; ההודעה שהתפרסמה בסוף הפגישה בצד האיראני: הביקור יביא לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות, במישור הדו צדדי, האזורי והעולמי. השאלה היא עד כמה אם בכלל קטאר מסייעת לאיראן לקיים את האסטרטגיה האיראנית לקיים בסיסים על גבול ישראל, ובעיקר בהקשר של היערכות החדשה של חמאס בגדה המערבית, שכן שיתוף פעולה אזורי יכול הרי להיות גם העברת כסף איראני לחמאס למיזם האיראני-חמאסי של פיתוח תשתית לוגיסטית טרוריסטית בגדה המערבית.

ישראל זקוקה לקטאר כדי להרגיע את עזה, אבל האם הצורך הזה מביא אותה לעצום עיניים לגבי עובדות היסוד, או שמא ישראל עושה בעובדות היסוד האלה שימוש מתוחכם שאיננו יודעים עליו? אלה עובדות היסוד: יחסיה של קטאר עם איראן מתהדקים. יחסיה של קטאר עם חמאס והאסלאם הפלסטיני הקיצוני ידועים. הלשכה המדינית של חמאס נמצאת בקטאר, וכרגע נושא בתפקיד ראש הלשכה המדינית רוצח-האזרחים-מהגב-בסכינים- הנייה. בנוסף עזמי בשארה חי בקטאר והוא עדין יועץ לממשל הקטארי. ההנחה לפיכך כי היכולת של קטאר להיות שליחה של איראן, נשקלת מול כוחה להשקיט את עזה מצד אחד, ומצד שני להיות ערוץ תקשורת מדינתי חשוב יציב ובעל מעמד לשיח עם איראן, במידה ששיח כזה מתרחש או יתרחש. יתכן לפיכך שישראל שוקלת את התמונה כולה לגבי קטאר, ומהלכת בה בין הטיפות.

 

ואם אכן שתי המדינות איראן וישראל מקיימות כבר שני מעגלי מגע צבאי ביניהן, האחד קרוב באמצעות בסיסים וארגונים, והשני רחוק באמצעות איום של טילים בליסטיים, והן לפיכך כבר נמצאות בזירה של השיח המדיני במקרה הזה בהיבט הצבאי שלו, ראוי ביותר שתהיה לשתי המדינות הניציות מדינה רצינית כמו קטאר שבכוחה להעביר את השיח הצבאי מדיני ביניהן לעבר שיח מדיני אזרחי. לא בהכרח מתוך יוזמה שלה, אלא מיוזמת איראן ואו ישראל. מהצד השני, עזה שקטה וזוהי עובדה, וישראל מצרה את צעדיו של חמאס בגדה המערבית, גם זו עובדה, ולכן אם יש השפעה שלילית של קטאר על האירועים בהקשר הזה, השפעתה החיובית כנראה חשובה כעת בעיני מערכת הבטחון הישראלית, יותר.

15.05.2022 tipp

هل تستعد إسرائيل وإيران لبعضهما البعض داخل حدود البلدين جنباً إلى جنب مع الاستعداد الباليستي لبعضهما البعض عن بعد؟ تستخدم إيران منظمات مثل حزب الله وحماس لتقليص خطوطها اللوجستية ومواجهة إسرائيل بحدودها. لا تؤكد إسرائيل على الإطلاق أن لها قواعد على الحدود الإيرانية, وبالتالي فإن مثل هذه الاستراتيجية اللوجستية, إن وجدت, غير واضحة, وبالتأكيد لا تخضع لانتقادات من الصحافة. على عكس المرة السابقة التي أطلق فيها الإيرانيون صواريخ على هدف في العراق يقولون إنه تابع للموساد, لم يبلغ حزب الله أو مصدر إيراني آخر هذه المرة عن أي خسائر في الجانب الإسرائيلي. وسؤال مهم آخر يبدو للوهلة الأولى غير ذي صلة, لكن من المحتمل أن يكون وثيق الصلة بالموضوع: هل يزداد وزن قطر في الساحة الإيرانية الإسرائيلية؟

وبحسب التقرير الإيراني, فقد تلقى الحرس الثوري المعلومات الخاصة بموقع القاعدة الجديدة من خمسة جواسيس تم أسرهم مؤخرًا في الأراضي الإيرانية. وعقب هذه المعلومات تعرض المكان الذي أشار إليه المعتقلون للقصف بالصواريخ والمدفعية. حقيقة أنه تمت إضافته هذه المرة إلى تقرير أبعاد المدفعية الذي لم يرد في التقرير السابق, قد يشير إلى أن الموقع الحالي الذي تم قصفه أقرب إلى الحدود الإيرانية من السابق. في كلتا الحالتين هناك مواقع في المنطقة التي يسيطر عليها الأكراد. ولا يوجد تأكيد لهذا النبأ من مصادر إسرائيلية.

التقى أمير قطر هذا الأسبوع في طهران بالرئيس الإيراني إبراهيم رئيسي. وجاء في الإعلان الصادر في ختام الاجتماع عن الجانب الإيراني: أن الزيارة ستعزز التعاون بين البلدين على المستوى الثنائي والإقليمي والعالمي. السؤال هو إلى أي مدى إذا ساعدت قطر إيران في الحفاظ على استراتيجية إيران في الحفاظ على القواعد على حدود إسرائيل، لا سيما في سياق انتشار حماس الجديد في الضفة الغربية، حيث يمكن أن يشمل التعاون الإقليمي أيضًا تحويل الأموال الإيرانية إلى حماس لصالح إيران- مشروع تطوير البنية التحتية اللوجستية لحماس في الضفة

إسرائيل بحاجة إلى قطر لطمأنة غزة، ولكن هل هذه الحاجة تجعلها تغلق أعينها عن الحقائق الأساسية، أم أن إسرائيل تستخدم مثل هذه الحقائق الأساسية التي لا نعرف عنها شيئًا متطورًا؟ هذه هي الحقائق الأساسية: علاقات قطر مع إيران تتقوى. علاقات قطر مع حماس والإسلام الفلسطيني المتطرف معروفة. يقع المكتب السياسي لحماس في قطر ويشغل حاليا منصب رئيس المكتب السياسي. بالإضافة إلى ذلك، يعيش عزمي بشارة في قطر ولا يزال مستشارًا للحكومة القطرية. وبالتالي، فإن الافتراض بأن قدرة قطر على أن تكون مبعوثًا لإيران يقاس بقدرتها على تهدئة غزة من ناحية، ومن ناحية أخرى أن تكون قناة اتصال حكومية مهمة ومستقرة للحوار مع إيران، في حالة حدوث مثل هذا الحوار أو حدوثه. . من الممكن إذن أن تفكر إسرائيل في الصورة الكاملة لقطر، وتمشيها بين القطرات.

 

وإذا كان لدى البلدين بالفعل، إيران وإسرائيل ، دائرتان من الاتصال العسكري بينهما، إحداهما قريبة من القواعد والتنظيمات، والأخرى بعيدة من خلال تهديد الصواريخ الباليستية، وبالتالي فهي بالفعل في ساحة الخطاب السياسي في هذا الصدد. الجانب العسكري، يجب أن يكون للدولتين المتشددتين دولة جادة، مثل قطر التي لها القدرة على تحويل الخطاب العسكري العسكري بينهما إلى خطاب سياسي مدني. ليس بالضرورة بمبادرة منها، ولكن بمبادرة من إيران أو إسرائيل. من ناحية أخرى، غزة هادئة وهذه حقيقة، وإسرائيل ضيقت خطوات حماس في الضفة الغربية، وهذه حقيقة أيضًا، فإذا كان لقطر تأثير سلبي على الأحداث في هذا السياق، فمن المحتمل أن يكون تأثيرها الإيجابي. أكثر أهمية لجهاز الأمن الإسرائيلي الآن.

ממשלת עזה חברה לאירן, ממשלת רמאללה חברה לירדן  

حكومة غزة عضو في إيران, وحكومة رام الله عضو في الأردن

שתי הממשלות נאבקות על הרחוב בגדה המערבית כדי לזכות בניצחון זו על זו, ומקצינות. בהר הבית רמאללה מנסה להתעטף במאפיינים של האסלאם הקיצוני ושולחת קדימה את תנועת הפתח לגבור על חמאס ולהוביל את האירועים בהר, ואילו ממשלת עזה בונה בגדה המערבית בסיוע איראן תשתית לוגיסטית חדשה (כפי שדיווחנו בחודשים האחרונים), שמאיימת על ישראל אבל גם מאיימת על רמאללה ועל ירדן. ישראל נדחפת למלחמה, אבל היא יכולה לנסות ולשנות את הצפוי, ולכרות הסכם עם רמאללה, ולהחליש את האסלאם הקיצוני הפלסטיני ואת איראן בגדה המערבית. אבל לשם כך היא תצטרך לעשות פשרה עם אבו מאזן בירושלים. מצד שני ישראל גם יכולה לבחור לדבר עם איראן.

השבוע חידדה סוכנות הידיעות וואפא, שהיא חלק מהממשל ברמאללה, את מקומו המרכזי של פתח במאבק על הר הבית. באותה הזדמנות הסוכנות הקטינה את חלקו של חמאס באירועים על ההר. יתכן שלמהלך הזה נלווים גם מהלכים פיזיים של ניסיון להצר את צעדי חמאס על ההר ובירושלים, כפי שהרשות נהגה בחודשים לפני הבחירות לרשויות המקומיות בגדה; על פעולה אחת של הרשות בירושלים, כנראה בשתיקה בהסכמה של מערכת הביטחון הישראלית, דיווחנו כאן ערב הבחירות בגדה. כן דיווחנו לפני שבועיים על כוונה של המעגל השני במנהיגות התנועה, לאמץ את האסטרטגיה המוצלחת של חמאס להביא תמיכה רחבה מהרחוב; בפתח מתכוונים להתחיל לעשות את זה בג'נין לקראת הועידה ה-8 של התנועה שתהיה בקיץ, והם כבר עושים את זה בהר הבית.

הרשות אף מתחרה עם האסלאם הקיצוני הפלסטיני על הבעת הבוז והשנאה כלפי היהדות וכלפי כמיהת היהודים להר הבית כמרכזם הרוחני. השבוע שוב כינתה סוכנות הידיעות של הרשות וואפא את עליית היהודים להר כטקסים גזעניים, ושוב הביעה בוז וזלזול כלפי ארון הספרים היהודי. שתי הממשלות הפלסטיניות כאחת לא מזכירות כי היהדות התקיימה על ההר, שהיה מרכזה הרוחני והלאומי, אלף וחמש מאות שנים לפני שנולד האסלאם.

על הקשר בין איראן, לבין חמאס, ולבין כינונה של תשתית לוגיסטית טרוריסטית חדשה בגדה המערבית, אפשר ללמוד מאחת מכותרותיו של השופר האיראני טהרן טיימס השבוע: "מהפכה בגדה המערבית, ישראל פחות בטוחה מתמיד". הטרמינולוגיה הזאת מזכירה את נאומו של רוצח-האזרחים-הבלתי-חמושים-מהגב סינוואר ובני דמותו שמדברים על מהפכה בפעילות של חמאס (שהפתיעה רבים כשצצה לפתע בגדה המערבית מטעם ארגון בלתי מתוחכם כחמאס, ולכן החשד נפל על איראן), ובהמשך הכתבה מצייר העיתון את הדרך שצפויה לפעילות הזאת, עד שהאבנים והסכינים יהפכו לאינתיפאדת טילים.

 

על פי האירועים וההתדרדרות המהירה, התחזית הזאת של השופר האיראני לפיו השלב הבא הוא טילים עלולה להתקיים כלשונה, אלא אם ישראל תתמרן באמצעות ירדן והרשות הפלסטינית לעבר סוף אחר לעלילה האיראנית.
בין אם איראן מנסה להוביל את כל הנחלים אליה, בסוג של התחזות מדינית, ובין אם המציאות הזאת שרירה ואמיתית, טוב תעשה ישראל אם תפתח בשיח עם משטר הטרור האיראני, שיח שעשוי להיות דרך נוספת, לשינוי התסריט הקבוע בסכסוך הפלסטיני ישראלי. זה נשמע כחזון אחרית הימים, אבל במדיניות הכול אפשרי.

08.05.2022 tipp

الحكومتان تتقاتلان في شوارع الضفة الغربية من أجل الانتصار على بعضهما وعلى الضباط. في الحرم القدسي, تحاول رام الله أن تلتف بخصائص الإسلام الراديكالي وتدفع حركة فتح إلى الأمام لهزيمة حماس وقيادة الأحداث على الجبل, بينما تقوم حكومة غزة ببناء بنية تحتية لوجستية جديدة في الضفة الغربية مع إيران (كما ورد في الأشهر الأخيرة), وهو الأمر الذي يهدد إسرائيل ولكنه يهدد رام الله والأردن. إسرائيل تُدفع إلى الحرب, لكن يمكنها محاولة تغيير ما هو متوقع, وإبرام اتفاق مع رام الله, وإضعاف الإسلام الفلسطيني المتطرف وإيران في الضفة الغربية. لكن من أجل ذلك, عليها أن تقدم تسوية مع أبو مازن في القدس. من ناحية أخرى, يمكن لإسرائيل أيضًا أن تختار التحدث إلى إيران.

هذا الأسبوع, شحذت وكالة الأنباء وفا, التابعة للإدارة في رام الله, مكانة فتح المركزية في النضال من أجل الحرم القدسي الشريف. وبهذه المناسبة خفضت الوكالة حصة حماس من الأحداث في الجبل. ومن المحتمل أن تكون هذه الخطوة مصحوبة بتحركات مادية لمحاولة تضييق خطوات حماس على الجبل وفي القدس, كما فعلت السلطة الفلسطينية في الأشهر التي سبقت الانتخابات المحلية في الضفة الغربية. تم الإبلاغ هنا عن إجراء واحد قامت به السلطة الفلسطينية في القدس, في صمت على ما يبدو بموافقة مؤسسة الدفاع الإسرائيلية, عشية انتخابات الضفة الغربية. كما تحدثنا قبل أسبوعين عن نية الدائرة الثانية في قيادة الحركة تبني استراتيجية حماس الناجحة في جلب الدعم الواسع من الشارع. تخطط فتح للبدء في القيام بذلك في جنين قبل المؤتمر الثامن للحركة هذا الصيف, وهم يفعلون ذلك بالفعل في الحرم القدسي

كما تتنافس السلطة الفلسطينية مع الإسلام الفلسطيني المتطرف للتعبير عن الازدراء والكراهية تجاه اليهودية وتوق اليهود إلى جبل الهيكل كمركز روحي لهم. هذا الأسبوع, وصفت وكالة وفا الإخبارية مرة أخرى صعود اليهود إلى الجبل بأنه عنصري, وأعربت مرة أخرى عن ازدرائها واحتقارها لخزانة الكتب اليهودية. ولا تذكر الحكومتان الفلسطينيتان على حد سواء أن اليهودية كانت موجودة في الجبل الذي كان مركزها الروحي والوطني قبل خمسة عشر مائة عام من ولادة الإسلام.

 سواء حاولت إيران أن تقود كل التيارات إليها, في نوع من انتحال الشخصية السياسية, أو ما إذا كان هذا الواقع تعسفيًا وحقيقيًا, فمن الأفضل لإسرائيل أن تفتح حوارًا مع النظام الإرهابي الإيراني, وهو حوار يمكن أن يكون وسيلة أخرى للتغيير. السيناريو الدائم في الصراع الإسرائيلي الفلسطيني. تبدو وكأنها رؤية نهاية العالم, لكن في السياسة كل شيء ممكن.

מסר איראני כפול: לעולם לא נפתח במלחמה

A double Iranian message: We will never start a war

השבוע שוב שלח נשיא איראן מסר מתון למאזיניו בווינה ובישראל, ואמר כי איראן לעולם לא תפתח במלחמה. לצד הביטוי הזה של מתינות, אמר הנשיא האיראני כי צבאו יגיב בפגיעה בלב ישראל, על כל פעולה התקפית ישראלית. את הדברים אמר ראיסי ביום הצבא האיראני.
המסר המתון של ראיסי, מתנגש לא רק עם דבריו כי איראן תגיב בתקיפת ישראל, על כל תקיפה ישראלית, שכן תקיפה ישראלית עלולה להיות פרשנות איראנית שגויה או זדונית, אלא שהדברים מתנגשים גם עם פעולותיו ההתקפיות, במלל ובמעשה, של ארגון הטרור משמרות המהפכה. פעולותיו האחרונות של ארגון הטרור חמאס, התבססותו בגדה המערבית בתמיכה רעיונית וכספית איראנית, וכן כינון של תשתית לוגיסטית טרוריסטית חדשה בגדה המערבית, מבהירה את התמרון הזה של משמרות המהפכה, שסותר את המסר המתון של ראיסי.

21.04.2022 tipp

This week, the Iranian president again sent a moderate message to his listeners in Vienna and Israel, saying that Iran would never start a war. Along with this expression of moderation, the Iranian president said that his army would respond with an attack on the heart of Israel, to any Israeli offensive action. Raisi said these things on Iranian Army Day.
Raisi's moderate message contradicts not only his statement that Iran will respond to the Israeli attack, to any Israeli attack, since an Israeli attack may be a wrong or malicious Iranian interpretation, but these things also conflict with the offensive actions, both in text and in deed, of the Revolutionary Guards terrorist organization. The recent actions of the Hamas terrorist organization, its establishment in the West Bank with Iranian ideological and financial support, and the establishment of a new terrorist logistical infrastructure in the West Bank, clarify this maneuver of the Revolutionary Guards, which contradicts Raisi's moderate message.

הקלות הבלתי נסבלת של חיילים חמושים בלבה של עיר

The unbearable ease of armed soldiers in the heart of a city

צוותים קרביים של חיילי צה"ל, צורפו אתמול בירושלים לצוותים קרביים של משמר הגבול. החיילים היו מצוידים בכלי נשק, בניגוד למה שדווח בשבוע שעבר שרק מפקדים יהיו חמושים, והחיילים סיירו עם מחסניות בהכנס, בניגוד נוסף לדיווחים המקוריים; כיוון שמדובר בלוחמים, כלי הנשק כוללים גם מטולי רימונים. הציבור בכיכר ציון אתמול למשל, קיבל את המראה בטבעיות גמורה, והסיור החמוש המשותף לא עורר כל התנגדות, להפך, נראה היה שהסביבה מרוצה מהערך המוסף הביטחוני. הרושם הוא שהציבור מתעלם מהסכנה שטמונה במהלך כזה, ולפחות מסכים לו בשתיקה; העיתונות הממוסדת לא מתעניינת, וגם ההתעניינות הראשונה שהייתה לפני כשבוע בהחלטה לשגר חיילים לרחובות, דעכה; בממשלה קלטו את האווירה ודילגו על סעיף הדיון הציבורי, שמאפיין סוגיות בעלות משקל, והנפיקו את הצו; על פי התמונות המצורפות, הגורמים הביטחוניים אף הרחיבו את הצו, או לפחות את מה שהשתקף מהדיווחים הקודמים. זוטות כמו דמוקרטיה, וכללים דמוקרטיים, נועדו כנראה לתקופות שקטות יותר.

האם יש כעת סכנה לדמוקרטיה ישראלית? בוודאי שלא. כעת הדמוקרטיה הישראלית איתנה, גם אם היא במשבר פוליטי, אבל כאשר הגבולות נפרצים, והציבור מגלה רפיסות רעיונית בקשר לסוגיות מהותיות, ומחשבתו נראית כמתנוונת ומתעוורת, וכאשר העיתונות הפופולרית שזהו תפקידה נחלשת רעיונית ומתעוורת, ואינה מתריעה באופן ממושך ונוקב, הדרך לפריצות נוספות נסללת, והן עלולות בעתיד לסכן את המשטר הדמוקרטי. זאת כנראה הסיבה שמקלים ראש בתמונות האלה, המצורפות לכאן: הרי כל אחד יודע שהמשטר הדמוקרטי מושרש עמוק בישראל, ואף אחד לא מאמין ע"כ שצירוף חיילים הוא צעד בדרך למשבר משטרי.

בתחילת 2020, ראשית משבר הקורונה, בעת מצוקה ציבורית ושלטונית קשה, אפילו קשה מהנוכחית, נשלחו חיילים לצמתים, בתמונה שכמעט נשכחה לפני כן מהזיכרון הציבורי הישראלי. בשבועות הראשונים אמנם היה על כך דיון ציבורי, אבל הוא לא היה מאוד מפותח, והעיתונות הממוסדת והציבור הכירו דה פקטו בצורך הזה, ולא זעקו. יתכן שפריצת הסכר בראשית משבר הקורונה, עומדת במוקד השתיקה הציבורית וההסכמה בשתיקה של העיתונות לשלוח פעם נוספת חיילים לערים. הרי זה כבר קרה, והשמיים לא נפלו, ולא המשטר.
מדוע לא מגייסים עשרות אלפי לוחמים משוחררים, או צעירים חרדים למשמר אזרחי תחת חוק אד הוק, לתקופה קצובה, ושומרים בכך גם על מראית עין דמוקרטית שהיא בעלת חשיבות ציבורית מכרעת? כי הציבור הישראלי והעיתונות הממוסדת, לא רואים בכך צורך דחוף במידה הראויה, זו אשר תביא את הפוליטיקאים לעצור מיד שיגור של חיילים לרחובות.

07.04.2022 tipp

Combat teams of IDF soldiers were added yesterday in Jerusalem to combat teams of the Border Police. The soldiers were equipped with weapons, contrary to what was reported last week that only commanders would be armed, and the soldiers patrolled with inserted cartridges, in further contrast to the original reports; Since these are fighters, the weapons also include grenade launchers. In Zion Square yesterday, for example, the look was received quite naturally, and the joint armed patrol did not cause any opposition among the public; on the contrary, the people in the square seemed satisfied with the added security value. The impression is that the public ignores the danger inherent in such a course, and at least agrees with it in silence; The established press is not very interested, and even the first interest that was about a week ago in the decision to send soldiers to the streets, has waned; The government understood the atmosphere and skipped the public debate clause, which characterizes weighty issues, and issued the official order; According to the attached photos, the security forces even expanded the order, or at least what was reflected from the previous reports. Trivia like democracy, and democratic rules, are probably meant for quieter periods.

Is there now a danger to Israeli democracy? of course not. Now Israeli democracy is strong, even if it is in a political crisis, but when the borders are breached, and the public shows ideological weakness in connection with substantive issues, and his mind seems degenerate and blinds, and when the popular press weakens ideologically and blinds, even though it is its job, and it does not warn in a prolonged and poignant way, the way to further errors is paved, and they may in future jeopardize the democratic regime. This is probably the reason why these pictures, attached here, are taken lightly: after all, everyone knows that the democratic regime is deeply rooted in Israel, and no one believes that the addition of soldiers is a step on the way to a regime crisis.

At the beginning of 2020, at the beginning of the Corona crisis, during a severe public crisis, even more severe than the current one, soldiers were sent to intersections, in a picture that had almost been forgotten before from Israeli public memory. In the first weeks there was indeed a public debate about it, but it was not very developed, and the institutional press and the public recognized de facto this need and did not shout. It is possible that the breach of the dam at the beginning of the Corona crisis is at the center of public silence and the tacit agreement of the press to send troops to the cities once again. After all, it has already happened, and the sky has not fallen, nor has the regime.
Why not recruit tens of thousands of liberated fighters, or ultra-Orthodox youths for civilian guard under ad hoc law, for a fixed period, while also maintaining a democratic semblance that is of crucial public importance? Because the Israeli public and the institutional press do not see this as an urgent need, which will lead politicians to immediately stop sending soldiers to the streets.