גיליון 67

גיליון 66

גיליון 65

עיתון בין אויבים. ישראלי, אזורי, בלתי פוליטי

בהרצה

פיצוץ בלב איסטנבול. חדשות יום ראשון

הרב הראשי יצחק יוסף דורש את חוק ההתגברות

למרבה התדהמה, בעניינים שיש בהם צד ערכי וצד פוליטי, אשר שניהם שזורים בתוך סוגיה אחת, הזירה הציבורית נטושה, ונתונה בידי גורם אחד משמעותי, המפלגות. סוגיה כזאת מונחת כרגע בזירה הציבורית, והיא החוק שעלול להביא לצמצום ההפרדה בין הרשויות השופטת והמבצעת, הפרדה שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

איך קרה שהזירה הציבורית הישראלית נתונה אך בידי המפלגות? היכן הציבור? היכן הגופים הציבוריים החשובים, ומדוע אין לרבים מהם השפעה? היכן מערכת המשפט? לא רק שופטי עבר אלא שופטים מכהנים? היכן העיתונות? לא פובליציסטים ולא בטורי הפובליציסטיקה, כי אם היכן העמדות המערכתיות של כלי תקשורת?

לגבי הציבור כבר אמרנו יותר מפעם אחת כאן, שהציבור בביתו, במובן הציבורי, הוא צופה בטלוויזיה וכוסס ציפורניים כאשר גורלו מוכרע בידי המפלגות, בהיעדרו. פעם בארבע שנים הציבור מגיח בדרכו לקלפיות, ושוב חוזר אל ספת ההיעדרות.

לגבי הגופים הציבוריים, יש גופים ציבוריים רבים בישראל שמתייחסים לעניינים דואליים של ערכים ופוליטיקה, אבל רבים מהם בלתי מחוברים תרבותית, וכוחם דל; בעיני עצמם יש להם מעמד ציבורי, אבל באופן מעשי, אין להם השפעה של ממש על הזירה הציבורית ועל ההכרעות הציבוריות. לגבי העיתונות, לה צריך לייחד מאמר נפרד; איך חלקים בה נשטפו באינטרסים פוליטיים וכלכליים, עד שכגופים, רבים מהם אינם נוטים להכריע, והם משאירים את הסוגיות הדואליות בידי פובליציסטים. כמה כלי תקשורת ישראליים יעזו לחרוץ עמדה מערכתית לגבי סוגיות דואליות שבהן מרכיב פוליטי מובהק?


גופים ציבוריים  משפיעים כמו אוניברסיטאות, שאם היו משמיעים קול מערכתי ברור לגבי סוגיות דואליות, קולן היה נשמע, והיה מקטין את כוח הכרעתן של המפלגות, שותקות במובן הציבורי; אקדמאים רבים משמיעים קולם, אבל במובן הציבורי השפעתם כהשפעת פובליציסטים, מועטה; האוניברסיטאות שותקות, כנראה כי הן חוששות להיצבע פוליטית ואולי להיקלע למדמנה ציבורית אשר בה חברי מפלגה גסי התבטאות שוחים כדגי ביצות. ואולי גם הן נשטפו בחלקן באינטרסים של הישרדות, כלכליים ופוליטיים. מה שמצחיק בשתיקתן של אוניברסיטאות, הוא שהן עצמן מלמדות את בוגרי המשפטים שלהן שבעניינים אשר מערבבים בסוגיה אחת, פוליטיקה וערכים, על משפטנים להתעלות מעל הכרתם הפוליטית הצרה, ולדון בסוגייה לגופו של עניין. שופטים רבים שלמדו במוסדות האלה, אינם ממהרים לפסול את עצמם בדיונים בהם יש סוגיה ערכית עם סוגיה פוליטית; אם כן מדוע מוסד שלימד אותם לעשות את זה פוסל עצמו מלהכריע בסוגיות כאלה ואין בכוחו להתעלות מעל השראה פוליטית? מדוע אוניברסיטאות משאירות את הזירה, למפלגות, שהאינטרס העליון שלהן הוא המפלגה ולא הציבור, באופן שההכרעה שלהן הופכת לסעיף ביצוע של הממשלה? במקרה הזה ביצוע החלשתו של בית המשפט העליון, וביצוע צמצומה של הפרדת הרשויות.

אבל למרבה התדהמה, גם שופטים בשבתם על כס השיפוט, ואשר אינם ממהרים לפסול עצמם בסוגיות דואליות פרטיות, פוסלים את עצמם, באופן גורף ומערכתי, כאשר עולה סוגיה ציבורית דואלית ערכית פוליטית, במקרה הזה סוגיה שמזעזעת את ערך הפרדת הרשויות. מידי פעם נשיאי ונשיאות בית המשפט העליון מביעים עמדה, אבל השתיקה של שורות השופטים רועמת מידי, ואינה מניחה לעמדה הנשיאותית להיות לעמדת המערכת המשפטית, או מדויק יותר לעמדת הרשות השופטת.


עמדת העיתון   The Israeli Palestinian Postהיא שאסור להניח למפלגות ולתוצאתן, הממשלה, לחוקק את חוק ההתגברות ברוב של 61 ואף לא ברוב של 81, ובכלל אין להכניס כל שינוי בחוק בהקשר הזה, בוודאי לא עכשיו, ובוודאי לא בלי דיון בהשתתפות הציבור, המוסדות הציבוריים והעיתונות כמערכות, ויש לפעול בכל דרך חוקית למנוע את הדבר. כן יש לשנות את המבנה הציבורי הישראלי, כדי להנכיח בזירה הציבורית את הציבור הישראלי: לכונן בית נבחרים עליון לצד הכנסת, בית אשר יבטא את נוכחותו של הציבור בזירתו הציבורית. אפשר לקרוא לבית הזה בית עצרת עם.

 

מתי כהן

גיליון 68 | 13 בנובמבר 2022
רואה אור בימי א' | בהרצה

השבוע הודיעה איראן כי תקים מפעל כטב"מ בטג'יקיסטן (כלי טיס בלתי מאוישים). אירן וטג'יקיסטן נמצאות משני צדדיה של אפגניסטן, אשר בה מנסה כעת דאעש לחולל אי סדר, באמצעות פעולות טרור. איראן חוששת כי הטרור של דאעש יזלוג לשטחה ויערער את השקט הפנימי באיראן, וכבר הזהירה את אפגניסטן; לפני כשבועיים אף עמדו שני הצבאות על סף של תקרית אש.

באמצעות ההודעה על הקמת מפעל כטב"מ בטג'יקיסטן, עשויה איראן להשיג שני דברים: לחץ על אפגניסטן משני כיוונים, וכן לרכוש ניסיון בהקמה של מפעל כטב"מ מחוץ לאיראן בטכנולוגיה איראנית, ולזכות בשת"פ בהפעלתם עם הישות המדינית אשר בה מוקם המפעל.

טכנולוגיית כלי הטיס הבלתי מאוישים האיראנית מפותחת, והפתיעה את העולם בחודש ספטמבר 2019, בתקיפה המדויקת על מתקני הנפט הסעודיים, שהשביתה שיעור גדול מתפוקת הנפט הסעודית. מקורות מודיעין מערביים ציינו אחרי התקיפה, כי כלי הטיס הבלתי מאוישים נשאו פצצות במשקל של 30 ק"ג כל אחד; זהו כנראה משקל נמוך לנשיאה של פצצה גרעינית, ובנוסף לכך, הטכנולוגיה של נשיאה וטעינה של מתקן נשק בלתי קונבנציונלי, אינה פשוטה. אבל יתכן שעל ישראל, להאיר את השאלה הזאת לגבי נשיאה של מתקן לא קונבנציונלי, שמא איראן זונחת את מה שנחשב כמאמץ העיקרי שלה, קרי פיתוח אפשרות נשיאה של נשק לא קונבנציונלי על גבי טיל בליסטי, אשר לה נדרשת טכנולוגיה שככל הנראה אין עדין לאיראן, והיא תמקד מאמציה בתחום אשר בו כבר הצליחה לפתח טכנולוגיה מתקדמת, כטב"מ. בהקשר הזה, מעניינת השאלה אילו עוד ישויות מדיניות עלולות לזכות במפעל כטב"מ איראני, וכמה מהן נמצאות בטווח שמסכן את ישראל.

רמטכ"ל צבא איראן השתתף בטקס חניכת המפעל בטג'יקיסטן ואמר כי איראן הגיעה ליכולת רבה בתעשייה הצבאית שלה, ובעיקר בטכנולוגיית כטב"מ, ויכולת זאת מאפשרת לה לייצא את הטכנולוגיה המפותחת למדינות ברית. הרמטכ"ל האיראני קבע כי השרות החדש שארצו מעניקה יביא לשמירה על השלום.

פרסום ראשון : tipp 22.05.2022

פרסום רביעי: tipp 06.11.2022

הרב הראשי יצחק יוסף אמר בשיעורו השבועי במוצאי שבת כי ישראל היא מדינה יהודית אורתודוקסית, והוסיף כי על הממשלה לחוקק את חוק ההתגברות. ההתבטאות הזאת והתבטאויות נוספות עלולות לחדש את המאבקים משנות התשעים של המאה הקודמת בין חילונים לחרדים.

 tipp 13.11.2022

גבר איראני מגיש פרח לנשים איראניות ללא חיג'ב בשכונה בעיר שיראז
גבר איראני מגיש פרח לנשים איראניות ללא חיג'ב בשכונה בעיר שיראז

13.11.2022 tipp

תמונות שמגיעות מהעיר שיראז, ומפורסמות בעמוד איראני ברשת חברתית, מבטאות מציאות חדשה שמחאת החיג'אב הביאה אליה: שכונה בעיר שהיא מובלעת אשר בה נשים מהלכות ללא חיג'אב במופגן; אל השכונה לפחות בשעת הצילומים, לא הגיעו כוחות משטרה ואו צבא. לפי הסביבה נראה שאכן מדובר בעיר איראנית מרכזית, וסביר להניח שהתמונות הן אכן מהעיר שיראז. התמונות המצורפות לכאן הן מצילומי מסך של קטע וידאו קצר שמתאר את התופעה בעמוד האמור: בשכונה בשיראז, נראות נשים הולכות ברחוב ללא חיג'אב, ממש כמו בכל רחוב מערבי חופשי, והן זוכות להתייחסות גברית אוהדת; בחלק מהצילומים, מגיש גבר איראני לנשים אשר צועדות ברחוב בלי חיג'אב ,פרח ועל פי המתואר בעמוד, הוא אומר להן שהוא מודה להן על שביופיין הן מוסיפות ליפי השכונה.

כדי לברר אם המציאות המתוארת בתמונות אכן מבטאת תופעה חדשה שמתרחשת בשיראז, ואולי אף בערים מרכזיות אחרות באיראן, יש להתייחס למספר אירועים שהיו לאחרונה. החשוב בהם הוא ישיבת הקבינט האיראני שיוחדה למהומות החיג'אב בשבוע שעבר, ישיבה עליה דיווחנו כאן בגיליון הקודם. ישיבת הקבינט מבהירה עד כמה הרחיקה מחאת החיג'אב, ועד כמה המשטר מתקשה לכבותה, לפחות עד מועד כינוס הקבינט. לפיכך מציאות חדשה כאמור בכתבה, סבירה ואפשרית. אירוע נוסף שמבהיר כי המובלעת האמורה בשיראז אכן עשויה להתקיים, והיא אינה המצאה של מארגני המחאות, היא הערתו של מפקד בכיר בצבא איראן, שצוטטה השבוע ב YNET  "למתפרעים לא יהיה מקום במדינה אם חמינאי יתן את הפקודה לכך". הציטוט מבהיר כי מנהיג איראן לא הכריע לגבי תגובה צבאית מקיפה למהומות, ולכן אפשר שמציאות של מובלעות ללא חיג'אב וללא כוחות ביטחון איראניים, אפשרית. אזהרתו בשבוע שעבר של מפקד משמרות המהפכה למפגינים לא לצאת עוד לרחובות, מבהירה גם היא שהם עדין יוצאים במספרים כה גבוהים עד שהם גורמים לזעזוע במערכת השלטונית האיראנית. גם ההתבטאות הזאת מאפשרת מציאות חדשה של מובלעות ללא חיג'אב וללא אסלאם קיצוני בעריה המרכזיות של איראן, כמתואר בעמוד האמור.

Sunday News
13.11.2022

חדשות יום ראשון 

הרוגים ופצועים בפיצוץ בלב איסטנבול, ביום ראשון אחר הצהריים. הפיצוץ היה ברחוב איסתיקלל שהוא המרכז התיירותי ההומה של איסטנבול, והוא המשכה של כיכר טקסים בלבה של העיר.

מעצר של בכיר בגיאד האיסלאמי במחנה הפליטים ג'נין (צילום דובר צה"ל)
מעצר של בכיר בגיאד האיסלאמי במחנה הפליטים ג'נין (צילום דובר צה"ל)

פעיל בכיר בג'יהאד מחמד אבו זינה נעצר במחנה הפליטים ג'נין על ידי חיילי צה"ל. אבו זינה עסק לפי הודעת דובר צהל במימון וחימוש תשתיות של הג'האד בצפון השומרון. כאן דיווחנו בעבר על כוונתם של איראן, חיזבאללה והג'יהאד להקים בגדה ארגון צבאי דמוי חיזבאללה. כן דיווחנו כי הכסף להתארגנות הזאת מועבר מאיראן למחבלים באמצעות הג'יהאד האסלמי. הפעילות הזאת של הג'יהאד בשת"פ עם איראן וחיזבאללה, צפויה לעורר שוב את זעמו של חמאס, על הניסיונות של איראן חיזבאללה וג'יהאד לדחוק אותו ממעמדו בזירה הפוליטית צבאית הפלסטינית, ולהיכנס לנעליו.

חיזבאללה טוען שסעודיה ארגנה בלבנון כנס נגדו. את הכנס לרגל 33 שנים להסכם טאיף, אשר שם קץ למלחמת האזרחים בלבנון, ונחתם בטאיף בסעודיה, ארגנה שגרירות סעודיה בלבנון. חיזבאללה אומר שלאירוע הוזמנו רק מוסלמים סונים, ואפילו נביה ברי השיעי יוצג בו על ידי סוני ולא השתתף בעצמו.

בית הדין בהאג ידון בחוקיות ההתנחלויות, כך נובע מהחלטה של ועדה באו"ם, שהתקבלה בהצבעה בערב שבת. כזכור, משיחה טלפונית שערך ניר גונטז' בעיתון הארץ עם דורית בייניש בחודש פברואר השנה, עלה כי בית המשפט העליון לא דן מעולם בחוקיות ההתנחלויות. כעת ידון בכך בית הדין הבינלאומי.

נשים עם שיער פזור ללא חיג'ב בשכונה בעיר שיראז (צילום מסך מרשת חברתית)
נשים עם שיער פזור ללא חיג'ב בשכונה בעיר שיראז (צילום מסך מרשת חברתית)

עדות לכך שמהומות החיג'אב באיראן הגיעו גם לערים קטנות, והן עשויות לגלוש משם אל המרחב הכפרי, מגיעות מנשיא איראן. ראיסי על פי ההודעה הנשיאותית התקשר לברך שני פצועים במאבק נגד המוחים, אשר היה בעיר השדה פקדאשט אשר בה פחות מ 150000 תושבים. המפכה האסלאמית בשנת 1979 הושגה הודות לאיחוד בין ציבורים רבים באיראן ובהם הסטודנטים ותושבי המרחב הכפרי האיראני, וסביר להניח כי ללא איחוד נוסף בין ציבורים באיראן, ובהם תושבי הכפרים, לא תתפתח המחאה הנוכחית לכדי הפלת המשטר האסלאמי.

הנשיא הרוסי פוטין התקשר לנשיא איראן, והשניים דנו על העמקת הקשרים הכלכליים בין רוסיה ואיראן. מאז המלחמה שפתחה רוסיה נגד אוקראינה, תדירות השיחות בין פוטין לראיסי עלתה מאוד.

מקורבו של פוטין ראש מפלגת השלטון הרוסית הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב מצוטט בעיתונות הרוסית באומרו כי לרוסיה נשק נוסף בארסנל שלה, לשימוש באוקראינה. מבדיקתנו את דבריו עולה כי מדבדב מתכוון גם לנשק קונבנציונלי ולא רק לנשק גרעיני.

סמים שתפסו לוחמי צה"ל בגבול מצרים ישראל (צילום דובר צה"ל)
סמים שתפסו לוחמי צה"ל בגבול מצרים ישראל (צילום דובר צה"ל)

לוחמי צה"ל סיכלו ניסיון הברחת סמים בשווי של כ-1.2 מיליון ₪. על פי דובר צה"ל תצפיות צה"ל זיהו בלילה שבין שבת לראשון מספר חשודים שניסו להבריח סמים משטח מצרים לשטח ישראל במרחב החטיבה המרחבית פארן. לוחמי צה"ל סיכלו את ההברחה, תפסו והחרימו שק שבו נמצאו כ-30 ק״ג סמים בשווי מוערך של כ-1.2 מיליון ש״ח.  הסמים הועברו להמשך טיפול משטרת ישראל.

סגנו של נסראללה בחיזבאללה, שייח נעים קאסם אמר כי לבנון נמנעה מלקבל משלוח של  600 אלף טון נפט מאיראן. שייח קאסם אומר כי בכך מנעה לבנון מאזרחיה תוספת של אספקת חשמל. כיום אספקת החשמל בלבנון חלקית מאוד בשל מחסור בדלק.

משחקי כס פלסטיניים

13.11.2022 tipp

שלושה מנהיגים פלסטינים עומדים בדרכו של א-שייח להחליף את אבו מאזן, ואת שלושתם מנסה הנשיא הפלסטיני להזיז מהדרך כדי לסלול אותה לא-שייח. אבו מאזן לא מרפה מהמשימה שלקח על עצמו, והוא ככל הנראה נחוש למנות בעצמו את יורשו.

את ג'יבריל רג'וב מנסים מקורבי אבו מאזן להניא מהתמודדות עתידית באמצעות איומים. כאן דווחנו בלעדית כי למען רג'וב נוסח איום קצר במיוחד מטעם מקורבי הנשיא הפלסטיני: דמך בראשך אם תתמודד נגד א-שייח. רג'וב לא התרגש מהאיום, ובשבוע שעבר אף נשא דברים שבדרך כלל נושאים מנהיגים לאומיים. הוא אמר ברדיו אל עאלם (ע"פ עינב חלבי YNET) כי הפלסטינים צריכים לחשב מחדש את מסלול יחסיהם עם ישראל.

רג'וב קשה להזזה, אבל קשה להזזה שבעתיים הוא תאופיק טיראווי, שהוא ותיק יותר מרג'וב, מעמדו בכיר יותר, כוחו רב יותר בפתח, והוא אף היה מקורבו של המיתולוגי הפלסטיני יאסר ערפאת. מקורבי אבו מאזן לא יכולים לפנות לטיראווי באיומים בנוסח שתורגל על  רג'וב, והדבר שהם מנסים לעשות כעת, הוא להביא לפיטוריו ממשרת היועץ על תקן שר שהוא מחזיק. תקוותם היא שהחלשתו הכלכלית תחליש את רצונו להנהיג את הפלסטינים אחרי אבו מאזן.

שלושת האישים א-שייח, רג'וב וטיראווי, חברים בוועד המרכזי של פת"ח שהתכנס השבוע. על הפרק ענייני היום, אבל מתחת ללו"ז, בסבקסט של ההתכנסות, נמצא הדבר המרכזי אשר על הפרק והוא מלחמות הפלסטינים, בדרך להעמיד יורש לאבו מאזן. הנשיא הפלסטיני סבור שבכוחו להביא את א-שייח עד המוקטעה. אבל רג'וב, טיראווי וכנראה גם האסיר ברגותי, מטילים בכך ספק. לגבי ברגותי, ישראל מושלת לכאורה בחייו כיוון שהוא אסיר בכלא ישראלי, כך שיתכן שהוא אכן נוח להגיע להסכם כפי שמנסים מקורבי אבו מאזן; על רצונם להגיע עם ברגותי להסכם דיווחנו בגיליונות קודמים; לגבי רג'וב, ישראל יכולה להסתדר עם רג'וב אם יפתיע ויתמודד על אף הקשיים, וינצח במאבק על הנהגת הפלסטינים, אבל לגבי טיראווי זוהי לחלוטין אופרה אחרת, שכן כוחו במנגנון הפוליטי הפלסטיני עולה על כל יריביו, ובעבר טיראווי שעסק בטרור נחשב למבוקש מספר 1 בישראל, ולכן סביר להניח שישראל אשר אינה שוכחת דבר, תומכת בסילוקו של טיראווי מהזירה הפוליטית הפלסטינית. צריך לומר שתמיכה כזאת מצד ישראל, לא בהכרח תגדיל את סיכוייהם של מקורבי אבו מאזן להפטר מטיראווי.

איתר בן גביר במצעד הדגלים בירושלים 2021
בן גביר. רוצה לשנות את מערכת המשפט

06.11.2022 tipp

אברהם יעקב מפרט את כל שינויי החוק והחקיקות שמתכוונת קואליציית בן גביר לעשות, ואת הסכנות שינבעו מהן לרשות השופטת, לפרקליטות וליועמ"ש. אין בדברים חדש, אבל הם קובצו כאן לתמונה תמציתית וחדה למען קוראינו ולמעננו. הקואליציה החדשה סבורה שבכוחה לקעקע את יסודות המשטר הדמוקרטי? העיתון   tipp  נולד בדיוק בשביל זה. להראות לימין הקיצוני הישראלי שלכל אחד מאתנו יש מגבלת כוח. לשם כך העיתון ישתמש בכל אמצעי חוקי שעומד לרשותו כגוף ביקורתי ציבורי.

הקואליציה החדשה מבקשת לחולל במערכת המשפט, את השינויים הבאים:

  1. חקיקת "פסקת התגברות".
  2. חקיקת "חוק צרפתי".
  3. מחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים מספר החוקים.
  4. שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים.
  5. פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.
  6. פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
  7. הפיכת משרות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ל"משרות אמון".
  8. שינויים מפליגים בפרקליטות.

להלן הסבר תמציתי לכל אחת מכוונותיה:

"פסקת ההתגברות": מטרת החקיקה לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקת בג"צ, ולחוקק שוב חוקים שבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, יבטל בשל היותם בלתי חוקתיים.

נאמר שהכנסת רשאית לעשות זאת גם היום, אולם הקואליציה החדשה מבקשת לאפשר לכנסת לעשות זאת גם ברוב רגיל של חברי הכנסת הנוכחים באותה עת במליאה, ולא ברוב מיוחס. במקרה שחוק כזה יעבור, אפשר יהיה לבטל פסיקה של בית המשפט העליון, לגבי חוק שאינו חוקתי, גם כאשר נוכחים במליאה חברי כנסת בודדים.

"החוק הצרפתי" נקרא כך על שם חוק צרפתי אשר אותו רוצה הקואליציה להעתיק לספר החוקים הישראלי, ולפיו אסורה חקירה משטרתית והעמדה לדין פלילי של הנשיא הצרפתי במהלך תקופת כהונתו.

באופן רגיל, חקיקה פלילית פועלת מכאן ואילך ולא רטרואקטיבית, אך החשש הוא כי בכוונת הקואליציה להחיל את החוק למפרע כך שיאפשר גם את דחיית משפטו של נתניהו עד תום כהונתו.

מחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים מספר החוקים. מחיקת עבירה פועלת למפרע, לפיכך מיד עם המחיקה, החלק הארי של כתב האישום נגד נתניהו ימחק לאלתר.

שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים: הוועדה מונה כיום 9 חברים: שני שרים (אשר אחד מהם, שר המשפטים, מכהן כיו"ר הועדה), שני ח"כים, שני נציגים של לשכת עוה"ד ושלושה שופטים של ביהמ"ש העליון.

החלטות הועדה מתקבלות ברוב קולות רגיל, למעט מינוי של שופט לביהמ"ש העליון הטעון רוב של  שבעה חברי ועדה.

בכוונת הקואליציה לשנות את הרכב הועדה כך שכל החלטה שלה תהיה כפופה למעשה לווטו של הפוליטיקאים חברי הועדה.

חקיקה כזאת תביא לפוליטיזציה של השפיטה והפיכת השופטים לעושי דברם של פוליטיקאים. הנזק להפרדת הרשויות יהיה אנוש, במקרה שהחוק יעבור. "רפורמה" כזו תביא לקיצה את חוסר התלות של השופטים בישראל, ותהפוך אותם לשופטים מטעם.

פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.  החשש הוא כי פיטורי היועצת דרושים לקואליציה כדי שהיועץ החדש באשר ימונה, יהיה עושה דברם של חברים בקואליציה הפוליטית, ויוכל למשל למחוק את כתב האישום נגד נתניהו.

החלטה זו של היועץ כפופה כמובן לביקורת בג"צ, אך כזכור מאחת הכוונות אשר לעיל, פסיקת בג"צ תהיה ניתנת לביטול ברוב רגיל עם חקיקת "פסקת ההתגברות".

פיצול תפקיד היועמ"ש והפיכת משרות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון מביעים כוונה לדחוק החוצה את שומרי הסף כדי למנוע ביקורת אמיתית על פעולות הממשלה. שכן אם מדובר ב"משרות אמון" כי אז ניתן למנות "אנשי שלומנו", והמבנה הביקורתי במשרדי הממשלה ייעלם.

שינויים מפליגים בפרקליטות ייתכן והם נחוצים, אבל לא בקונטקסט הזה של קעקוע מערכת המשפט והכפפתה לרוח החדשה הנושבת בפוליטיקה הישראלית, אשר בכוונתה לגבור על החרות המשפטית. ולכן לא עכשיו שינויים, ולא ככה. בכוונת "הרפורמטורים" להפוך את הפרקליטים לפקידים כנועים, עושי דברו של השלטון? אסור שיקרה אצלנו.

לסיכום, מסקנתי היא שאם החקיקה הזאת אכן תצא לפועל, היא תסיר מעל הקואליציה מגבלות משפטיות חשובות ביותר למהלכו התקין והמתחייב של המשטר הדמוקרטי הישראלי, באופן שיאפשר לה להתעמר באזרחים, כולם או חלקם, מבלי שלאזרח תעמוד התרופה הקיימת לו היום: פנייה לבית המשפט בבקשת סעד מתאים נגד המדינה. עם החקיקה, איזוני הכוח בין הממשלה והמערכת המשפטית יופרו באופן חסר תקנה.

בהשראת חמינאי ונסראללה

פסטיבל קולנוע איראני להשמדת ישראל יתקיים על אוניית קרב

הספינה האירנית על שם קאסם סולימאני צילום משרד החוץ האיראני
הספינה האירנית על שם קאסם סולימאני צילום משרד החוץ האיראני

06.11.2022 tipp

איראן מארגנת פסטיבל להשמדת ישראל על ספינת מלחמה איראנית. את ארגון המאורע יוציא לפועל "פסטיבל סרטי ההתנגדות", והוא יקיים במהלך השנה הקרובה את המאורע תחת השראתו של ארגון "בינלאומי" בשם מוסטדהפין; זהו ארגון שיעי איראני שיש לו שלוחה בלבנון, ומתוקף השלוחה הפסטיבל השנתי שייערך בהשראתו, מכונה פסטיבל בינלאומי. כותרת הפסטיבל השנה תהיה כאמור השמדת ישראל, והאופן שבו איראן תמחיש את המוטיב האמנותי היא קיומו של האירוע על גבי ספינת מלחמה במפרץ הפרסי. במפגש שהיה בטהרן בין יוצרי הסרטים לבין מפקד הבסיג' האיראני קבע האחרון כי השלב השני במהפכה האסלאמית, הוא השמדת ישראל, וכי המהפכה האסלאמית לא תושלם כל עוד ישראל קיימת.  בתמונה אפשר לראות את ספינת המלחמה האיראנית על שם קאסם סולימאני. על הספינה הזו, הציעו הנוכחים במפגש, יתקיים פסטיבל הסרטים הצפוי, בסימן השמדתה של מדינת ישראל. קאסם סולימני, מפקד כוח אל קודס, חוסל בבגדד בחודש ינואר 2020 באמצעות טיל אמריקאי. כותרת הפסטיבל מבהירה שהצורר המת סולימני, לא לקח אתו לקבר את חזונו, וכמה משותפיו לחזון ההשמדה של ישראל עדין חיים, לרבות המנהיג האיראני העליון חמינאי ובן דמותו ראש חיזבאללה נסראללה ששבים ומתארים את חזונם על השמדת ישראל. נסראללה הגדיל לעשות לאחרונה, אפילו על פני העיתון טהרן טיימס שהביא את הידיעה על הפסטיבל הצפוי, כאשר פרט חזיונות מתוך חלומותיו ובהם ראה את  עם ישראל מתכנס על מזוודותיו וילדיו בשדות תעופה ובנמלי ים בדרך למסע המוות שלו. כאן נכתב בעבר שאיום להשמיד את ישראל, כאיומו האחרון של נסראללה, כמוהו כהכרזת מלחמה, ותגובתה של ישראל חייבת להיות צבאית.

אצבע האולטימטום של נסראלה (צילום מסך אל-מנאר)
האצבע והאולטימטום עבדו (צילום מסך אל-מנאר)

30.10.2022 tipp

כפי שכתבנו כאן ערב חתימת ההסכם הימי בין ישראל ללבנון, ההסכם אכן נכנס לתוקף באמצעות משלוח מכתבים נפרדים של שתי המדינות לאומות המאוחדות. זו הייתה דרישתו של נסראללה, וכייתר דרישותיו במו"מ בין לבנון לישראל, גם דרישה זו באה לביטוי בהסכם. בסוף המו"מ, כאשר ישראל קיבלה את הדרישות העיקריות של  לבנון/נסראללה, ניסתה לבנון ככל הנראה בעידוד חיזבאללה, להשיג עוד קצת מישראל, ולבנון הגישה רשימת תיקונים לנייר הסופי ולנקודות שישראל כבר הביעה לגביהן את הסכמתה. כעבור שעות אחדות, רשימת התיקונים הזו שדרש חיזבאללה הופיעה כשקופית בעיצוב גרפי נאה ומקצועי בתחנת הטלוויזיה שלו אל מנאר, כנראה כדי להקל על הצופים בישראל לקלוט את המסר. תגובתו של ראש הממשלה יאיר לפיד לנייר הזה הייתה חד משמעית ומהירה, באופן שהיא הבהילה את חיזבאללה ואת לבנון. בתגובה לתגובה זו של לפיד, נסראללה גזר על עצמו מיד תענית דיבור, ונעלם לכמה ימים מהמסכים עם האצבע המונפת ועם האולטימטום, ובמקביל הוא שחרר את לבנון ואת הנשיא הלבנוני עאון, לסגת מהדרישות האלה האחרונות של לבנון, ולהסכים לנייר הסופי ששלח המתווך האמריקאי. גם הצעד הזה, של נסיגה, אשר נעשתה להערכתנו בעיקר מתוך הניסיון של שנת  2006 (ר' כותרת ראשית כאן גיליון 63), אשר בו חיזבאללה הגדיש את הסאה, וחצה את מגבלת כוחו בהתנהלות מול ישראל, והובס, ובכן גם הצעד הזה היה צעד מוצלח עבור חיזבאללה, ונסיגתו הייתה בדיוק ברגע הנכון, והיא חתמה את המו"מ בין ישראל ולבנון על הגבול הימי בניצחונו המוחלט של הארגון ושל איראן.

אין זה ניצחון של הישגים ללבנון, צריך לומר זאת מיד, כיוון שגם ישראל השיגה את רצונה הימי במשא ומתן עם לבנון. אבל זהו אינו הישג שמשנה את תמונת המלחמה בין ישראל לבין חיזבאללה ואיראן: מאחר שהרקע היסודי להסכם הימי, ואחת מהדרישות העיקריות של חיזבאללה, ומאחורי הקלעים גם של איראן, היה שיוותר מצב המלחמה בין לבנון לבין ישראל על אף חתימתן על ההסכם הימי, זוהי ע"כ התמונה העיקרית והחשובה, וזהו ההקשר העמוק יותר של ההסכם, וזוהי הנקודה אשר לגביה יש לבחון את ההסכם; בהקשר הזה ההסכם בין המדינות אינו  צריך להיבחן על הישגיו בתחום הימי, אלא על השפעתו על זירת המלחמה בין ישראל לבין חיזבאללה ואיראן, זירה שנשארת פתוחה. לכן המו"מ וההסכם שבסופו, היו צריכים מבחינת ישראל להביא את חיזבאללה לצמצום מהותי של דרישותיו, ולהפסד דקלרטיבי, ובראש ובראשונה לקעקע את הדרישה כי מצב מלחמה ימשיך לשרור בין המדינות על אף חתימת הסכם מדיני כה חשוב (שאותו הפך כאמור חיזבאללה להסכם מסחרי/כלכלי בלתי ישיר). כל הדברים הללו לא קרו. במובן הזה לפיכך ההסכם הישראלי/לבנוני הוא ניצחון של חיזבאללה ושל איראן, שבהקשר של התמשכות המלחמה, זכו להישגים מובהקים.

ראשית ההסכם הימי שם קץ למשבר הפנימי הלבנוני שאליו נקלע חיזבאללה בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות. ההסכם הימי שנחתם השבוע ואשר בו חיזבאללה הציב לישראל אולטימטום, וזכה, שינה את יחסו של ציבור לבנוני גדול כלפי חיזבאללה, והשינוי הזה בא לביטוי בשבחים שהארגון מקבל בתוך לבנון על תפקידו בהשגת ההסכם, ובהישג הלבנוני שבא בהסכם הזה לידי ביטוי. ולכן  בזירת המלחמה הלבנונית ישראל תפגוש מרגע חתימת ההסכם הימי, חיזבאללה מחוזק, שבכוחו שוב לנקוט מהלכים מלחמתיים נגד ישראל בלי שציבור גדול לבנוני יקום עליו, או לפחות עם הסתברות נמוכה יותר לכך. הניצחון הזה של חיזבאללה אף מאפשר לאיראן להמשיך לחתור אל מטרתה להציב חזיתות מול ישראל על גדרותיה, וכיוון שדעת הקהל הפנימית בלבנון השתפרה כעת כלפי חיזבאללה ואיראן, אולי אף יהיה זה צעד נוסף של איראן לממש את חלומה הרטוב, לנמל אסטרטגי בים התיכון, 5 דקות מראש הנקרה. זה כמובן עוד רחוק מאוד, אבל כל מסע (איראני במקרה הזה) כמאמר הפתגם הטאואיסטי שהיה לקלישאה, מתחיל בצעד קטן.

 

אבו מאזו עם נשיא ארצות הברית ביידן, בביקרו של ביידן בבית לחם
אבו מאזו עם נשיא ארצות הברית ביידן, בביקרו של ביידן בבית לחם

23.10.2022 tipp

את המציאות הפוליטית החדשה בזירה הפלסטינית, התחילו חמאס ואיראן לפני קצת יותר משנה, בהחלטה האסטרטגית של הארגון להעביר את מרכז הכובד של פעילותו לגדה המערבית. בעצת איראן ובחסותה, העביר חמאס מעזה הן את פעילות הטרור, והן את חתירתו לתפוס את השלטון בגדה המערבית; לאור העדויות הרבות על הכסף והתמיכה הרבה שמעבירה איראן לחמאס, ולאור ניסיונותיה של איראן ליצור חזית מול ישראל על גדרותיה, ובהתאם לכללי היסוד הידועים של איראן: ליצור חזית בלי נוכחות חייליה, ולאור העובדה שחמאס לא ידוע בהחלטות אסטרטגיות כה מושכלות כהחלטה הזאת, וכי החלטות כאלה לא אפיינו אותו עד כה, הערכנו כאן כבר בדיווחנו הראשון לפני כשנה, כי החלטתו של חמאס להעביר את מרכז פעילותו לגדה, נעשית בתמיכת ובחסות איראן. אבל מאז ירח הדבש ביניהן, נולדה מתיחות בין חמאס לאיראן, על רקע ניסיונותיו של הג'יהאד האסלמי, הארגון הפלסטיני המועדף על איראן, לאיים על בכירותו של חמאס; הערכתנו היא כי נסיעתה של משלחת חמאס לסוריה לפני כשבוע, נועדה לא רק להזדמנות צילום עם נשיא סוריה, אלא גם למפגש עם משלחת של בכירים איראניים, כדי לתקן את היחסים, וכדי לחדד את המשך המלחמה המשותפת בישראל. חמאס רוצה שכל כוח לוחם בגדה המערבית יפעל תחת חסותו, ולאיראן ולג'יהאד יש השפעה על כך, כיוון שהכסף אשר מועבר לכל המחבלים חסרי הארגון בגדה המערבית, הוא כסף איראני אשר מועבר אליהם מקופת הג'יהאד. באופן הזה מנסה איראן להקים בעזרת הג'יהאד ארגון דמוי חיזבאללה בגדה המערבית. חמאס מתנגד לכוח עצמאי.

המעבר של חמאס לגדה המערבית, גרם לסערת רוחות בפתח, הארגון שמושל באש"פ וברשות הפלסטינית. ראשית נעשה ניסיון מטעם פתח לדבר עם חמאס, והמו"מ הזה התקיים בדרג הביניים של שני הארגונים, בין ראש חמאס בגדה נאסר אלדין אלשער לבין מוחמד אל מדני, ראש התנזים של פתח, במשרדו של אל מדני במטה הפתח ברמאללה. הדיונים האלה התפוצצו כעבור זמן קצר, כיוון שאל מדני פעל מטעם אבו מאזן לכניסתו של חמאס לאש"פ, כעוד אחד מבני החסות של ארגון הפתח, בעוד אלשער פעל מטעם הנהגת חמאס לקיים את תוצאות הבחירות של 2006, בהן זכה חמאס ברוב. מקור פלסטיני אמר לנו מיד כשהמו"מ התפוצץ כי "חמאס לא רוצה להיות חלק מאש"פ אלא להשתלט על אש"פ כריבון".

האימה ברשות הפלסטינית ובתנועת הפתח, העמיקה כאשר חמאס השיג ניצחונות משמעותיים בשתי אוניברסיטאות מרכזיות בגדה, ביר זית וא-נג'אח. פעילי תנזים יצאו כמעט מיד אחרי התקרית בא-נג'אח נגד אבו מאזן והודיעו כי יתפטרו מתפקידם. ראש התנזים ברמאללה אף שיגר מכתב התפטרות באופן מעשי כדי להבהיר את רצינות הסוגייה; אבו מאזן השתיק את המהומה כשמינה את אל מדני כמעט מיד עם פריצתה לראש התנזים, ואל מדני הרגיע את הפעילים. באוניברסיטה בשכם, אף הייתה התנגשות אלימה בין פעילי חמאס לבין פעילי פתח, וכאשר נכנס ראש חמאס בגדה אל שעאר לעובי הקורה וניסה להשכין שלום בין הניצים, הזמינו אותו פעילי פתח לבית אחד מפעילי פתח שנפצע בקטטה עם חמאס , המתגורר בכפר קליל, כדי לעשות סולחה; כאשר אלשעאר היה בדרכו לכפר להשתתף בטקס, חיכו לו אנשי פתח במארב במבואות הכפר, והתנקשו בו. אלשעאר נפצע ברגליו. לא מן הנמנע שמראש התכוונו בפתח לפצוע את אלשעאר ולא להורגו, כדי לא לחולל מלחמה עם חמאס. מקור פלסטיני בפתח אמר לנו אחרי ההתנקשות באלשער שזו הייתה יוזמה מקומית של פעילי פתח, ולא החלטה ארגונית. ואכן לא התפתחה מהתקרית הזאת מלחמה כוללת בין חמאס לפתח, אבל לא בגלל טוב לבו של פתח, שלא הרג את אלשעאר, אלא בגלל שחמאס היה עסוק עכשיו עם הג'יהאד האסלמי.

לקראת הקיץ, הנהגת חמאס הגיעה למסקנה כי הכסף הרב שזורם לג'יהאד מאיראן מביא להתחזקותו של הארגון בעזה, וכי הג'יהאד מתכוון להדיח את חמאס מהשלטון בעזה, בעוד חמאס עסוק בניסיונותיו להתבסס בגדה המערבית. תגובת חמאס הייתה מהירה: מצד אחד הקפאת יחסיו עם איראן והחיזבאללה (לחמאס יש נציג בלבנון, אל ערורי, מספר 2 בארגון), ומצד שני הוא הביא להסגרתו של ראש הג'יהאד בגדה המערבית לישראל. ההסגרה הזאת הובילה להתנגשות צבאית של שלושה ימים בין ישראל לבין הג'יהאד האסלמי, אשר בסופה הג'יהאד ספג מכה ניצחת. חמאס הביט בהתנגשות מהצד, ולא התערב. זמן קצר אחרי שישראל נצרה את האש, הודיע ראש הג'יהאד האסלמי בנאום מוקלט לפעילי הארגון בעזה, כי העם הפלסטיני רואה באחדות עם חמאס חשיבות עליונה, והג'יהאד מקבל את ההכרעה הזאת של העם הפלסטיני. במלים אחרות, ראש הג'יהאד השפיל ראש בפני חמאס בהתאם לדרישת חמאס, והעדיף את יחסיו עם חמאס על פני יחסיו עם איראן ועם חיזבאללה. בחיזבאללה קיבלו בהבנה את ההכרזה הזאת, ולא יצאו נגדה באל מנאר למשל, מה שעשוי להבהיר שהיא תואמה מראש עם איראן ועם חיזבאללה.

בעקבות התלהטות הרוחות שהתרחשויותיה העיקריות מתוארות לעיל, ותוארו במהלך השנה בזמן אמת בעיתוננו, הגיע אבו מאזן למסקנה כי המציאות החדשה מחייבת אותו להכריז על יורשו, לקראת הרגע בו יעביר את השלטון ברשות. אבו מאזן מבין כנראה שרק כך יוכל בתנאי הסערה הנוכחית לקבוע מי יהיה יורשו, ולקבוע את המציאות הפוליטית שתשרור אחריו. מקורות פלסטיניים התחילו להדליף בסביבות חודש אוגוסט כי אבו מאזן החליט סופית כי חוסיין א-שייח, יחליף אותו כראש אש"פ ופתח. מקור פלסטיני אמר לנו כי אבו מאזן צפוי לשאת דברים במועצת הביטחון של האו"ם בסוף שנת 2022, והוא רמז כי אם הנאום הזה אכן יצא לפועל, אחריו  תהיה התפתחות פוליטית מעניינת ברשות הפלסטינית; כמובן שלאור מעורבותה הגוברת של איראן בזירה הפלסטינית, עשוי אבו מאזן לחשוב שהדלפות על חיזוק השלטון של פתח, ובעיקר על הזיקה הבינלאומית שיש לרשות הפלסטינית שהיא בעצם תנועת הפתח, על פני שלטון הכנופיות הפרוע של חמאס, וזאת באמצעות אזכור נאומיו בפני מועצת הביטחון של האו"ם, יצננו את רצונן של איראן ושל חמאס לאתגר את הרשות, ולפתוח חזית נוספת נגד ארה"ב. זוהי כמובן משאלת לב שאין לה אחיזה של ממש בפוליטיקה, ובוודאי שאין לה אחיזה בפוליטיקה אלימה כמו זו הפלסטינית.

ההכרזה על יורש גרמה גם לסערת רוחות נוספת בפתח, כיוון שלג'יבריל רג'וב יש כוח רב בפתח, וכן למרואן ברגותי על אף שהוא אסיר בבית כלא ישראלי. בעקבות ההתקוממות הזאת של רג'וב (בינתיים התקוממות שקטה), הדליפו מהפתח כי אם רג'וב יתנגד להחלטתו של אבו מאזן להציב בראש פתח ואש"פ את א-שייח, דמו בראשו. ברגותי לפי שעה מחזיק את הקלפים מאחורי סורג ובריח, ואיש אינו יודע מה יהיו מהלכיו. מקורבי אבו מאזן לפיכך גם לא מאיימים עליו, אלא שותקים בעניינו. כאמור גם לרג'וב וגם לברגותי יש פעילים בפתח שסרים למרותם. בקיץ הזה אמורה הייתה להיות הוועידה השמינית של פתח, אבל היא נדחית שוב ושוב, בגלל הסיבה הזאת: כדי שלא תהיה בה הכרעה, ואם תהיה, כדי שלא תהיה מנוגדת לרצונו של אבו מאזן.

לפיכך מגיע כעת השלב הבא, שככל הנראה מתוכנן במשרדו של רג'וב, בתא הכלא של ברגותי, במוקטעה ברמאללה, במטה פתח בכניסה לרמאללה, בשכם אצל אלשער, בלבנון אצל ערורי, במפרץ אצל הנייה, בביר זית ובא-נג'אח, בשכם אצל גוב האריות, וכמובן בסוריה בין חמאס לאירן וסוריה – בעצם הימים האלה. בעיתוננו הבאים נדווח על הכיוון, כשיתבהר.

 

תמונת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה. אבו מאזן, שתייה וא-שייח (צילום דוברות הנשיאות הפלסטינית)
תמונת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה. אבו מאזן, שתייה וא-שייח (צילום דוברות הנשיאות הפלסטינית)

16.10.2022 tipp

לפני שלושה שבועות דיווחנו על הסכמה אליה הגיעו בכיר ישראלי ומזכ"ל הועד הפועל של אשף חוסיין א-שייח, בפגישה בה השתתף גם ראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג', לגבי מעצר מבוקשים בערי הגדה. לא ידענו מיהו הבכיר הישראלי, ולא ידענו מהי מהות ההסכם. ידענו כי עוד באותו יום כאשר הפלסטינים נכנסו לשכם כדי לקיים את ההסכמה שהושגה, ועוד בטרם יצאו ממנה, בני גנץ הפר לדברי מקור ביטחוני פלסטיני בכיר את ההסכם, כאשר לא מנע הכנסת כוחות לערים פלסטיניות כפי שהוסכם (23.09 גיליון 61). לטענת הפלסטינים גנץ אף הפר באותה תנועה הסכם כתוב איתם משנת 2007 לגבי תשלומים לאסירים. המקור הפלסטיני אמר לנו השבוע כי להערכתו הבכיר הישראלי שהגיע להסכמה האמורה עם א-שייח ועם פראג' הוא ראש השב"כ רונן בר. מאחר שבעניינים ביטחוניים הפלסטינים דנים עם ראש השב"כ ואו עם שר הביטחון, ומאחר ששר הביטחון להערכתנו לא היה מפר הסכמה אליה הגיעה בעצמו, כעבור שעות ספורות, ומהכרותינו את הטרמינולוגיה בה מתבטא המקור, האמור לעיל לגבי זהות הבכיר הישראלי הוא בגדר ידיעה עיתונאית ולא רק הערכה עיתונאית.

מתוך כך עולה כי עמדתו של שב"כ היא שצה"ל לא צריך להיכנס לערים הפלסטיניות בצפון הגדה לשם מעצר מבוקשים ועליו להניח את המלאכה לרשות הפלסטינית. אם אכן זוהי עמדתו של השב"כ, אשר בני גנץ דחה כשהפר את ההסכמה עם הפלסטינים, נשאלת שאלה: האם הייתה זו החלטה פוליטית של גנץ ערב הבחירות, מתוך פחד שייראה רכרוכי בזירה הביטחונית הפלסטינית, ובעיקר יספוג את ביקורתו של בנימין נתניהו שמנסה להצטייר כאיש החזק של המדיניות הישראלית. ועוד שאלה עולה מהדברים: האם שתיקתו של הרמטכ"ל לגבי המתרחש בגדה המערבית במובן הערכי, נובעת מכך שהוא מסכים עם עמדת השב"כ ולא עם עמדת גנץ, אבל במעמדו כחייל, הוא אינו יכול למתוח ביקורת שמהותה כה נוקבת על הדרג המדיני ביטחוני.

נאמר כי צה"ל לא משתף פעולה עם העיתון (ר' מאמר מערכת היום), בניגוד לכלל יסוד של משטר דמוקרטי שמחייב לעניות עמדתנו, את הצבא, להשיב לשאלות של כלי תקשורת ישראלי, תשובות כראות עיניו כמובן אשר כוללות הימנעות מכל תגובה וכיו"ב. כאמור בטור מאמר המערכת, tipp שוקל לפנות לבית המשפט העליון בבקשה לחייב את צה"ל להשיב לשאלות העיתון, בדרך שיימצא לנכון כאמור.

09.10.2022 tipp

על איראן להתכונן למלחמה שאוסרות עליה אויבותיה בכמה חזיתות, אמר הרמטכ"ל האיראני בכנס צבאי שהיה בטהרן ביום שבת. בכך כרך את המלחמה התרבותית, שמתקיימת כעת ברחובות הערים בהפגנות הנשים נגד המהפכה האסלאמית, עם המציאות הביטחונית הרופפת בתוך איראן, ועם המציאות הצבאית המתוחה בגבולותיה. כבר אתמול התפרסמו ברשתות החברתיות באיראן תמונות של שוטרים שפותחים באש לעבר מפגינים בטהרן. יתכן שההתנהגות האלימה הזאת, קשורה במסקנות שהשמיע הרמטכ"ל האיראני בדבריו ואשר כבר חלחלו לכל מערכות הביטחון האיראניות, כולל המשטרה הגלויה והחשאית. לגבי הפגנות הנשים אמר נשיא איראן השבוע כי האשה שנעצרה ומתה (מהסה אמיני, tipp), עברה שני ניתוחים לפני מעצרה, ויתכן שזו הייתה סיבת מותה ולא המכות שחטפה ממשטרת המוסר. הנשיא האיראני הודיע שמתנהלת על כך חקירה רפואית מקיפה. הנשים האיראניות האמיצות ברחובות, לא קונות ככל הנראה את ההסבר הזה וממשיכות במחאתן. אבל על אף התמונות שמגיעות מרחבי איראן ולפיהן הפגנות הנשים לא דועכות, לפי שעה אין סימנים לכך שההפגנות האלה סוחפות ציבורים נוספים שחיוניים למהפכה, כמו סטודנטים וכפריים. עם זאת העובדה כי בחלוף שלושה שבועות מאז התחילו, עדין לא הצליחה הממשלה האיראנית להפסיק את ההפגנות נגדה, עד כדי כך שגם הרמטכ"ל האיראני רואה בכך איום על איראן האסלאמית, עשויה להעיד כי הפעם לכוח המחאה יש משמעות חברתית תרבותית עמוקה.

פרטיות ונגישות 

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line