גליון 188
16 בפברואר 2025
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
ממשלה זרה, מחקה נשיא אמריקאי תמהוני
שני אירועים השבוע, מביאים אותי למסקנה שאנו על מפתנה של דיקטטורה.
האירוע הראשון, היה ישיבת הקבינט שהיתה אמורה לדון בעניינם של השבויים והנעדרים – חיים ומתים.
על-פי דיווחים בכלי תקשורת רבים, בישיבה נכחו, לבד מן השרים, אנשי המקצוע – ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש אמ"ן ועוזריהם.
עוד דווח, כי במהלך הישיבה, התפרץ נתניהו במונולוג שאינו קשור לנושא הנדון שכל כולו דרישה לנאמנות אישית אליו!!!
על-פי אותם מקורות, הנוכחים בישיבה סיפרו על מבוכה רבה, על אי נוחות של חלק מהמשתתפים ועל מבטים מודאגים שהחליפו ביניהם. עוד צוין, כי נתניהו הבהיר שרצונו בממשל שאנשיו נאמנים לו אישית. הוא הביא כדוגמא את טראמפ המפטר אלפי אנשים ממשרותיהם ומשבץ במקומם את נאמניו, חלקם, לפי הדיווח, חסרי כישורים מינימליים.
לדברי אותם גורמים, ניכר היה שנתניהו מקנא בטראמפ ושואף אף הוא ל"טיהור" שירות המדינה, לרבות הצבא ושאר מערכות הבטחון והצפתם באנשים הנאמנים לו אישית.
זכורה פרשת מינוי יוסי כהן לראשות המוסד. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית והזרה, עד שעות לפני ההודעה על המינוי, היה מנוי וגמור עם נתניהו למנות את רם בן ברק. בשיחת טלפון, שאל נתניהו את בן ברק אם הוא יהיה נאמן לו. בן ברק היסס. יוסי כהן לא היסס, והשאר הוא היסטוריה.
הבאתי פרשה זו כדי להבהיר שנושא הנאמנות האישית אינו זר לנתניהו…
אמנם טראמפ עושה את הדברים שם, אך בארה"ב הרבה יותר קשה למגר את הדמוקרטיה.
בארה"ב קיימת חוקה איתנה המבצרת את זכויות האדם והאזרח, קיימים שני בתי פרלמנט המאזנים זה את זה ויש מסורת דמוקרטית מאז 1776.
לנו אין את כל אלה ולכן יהיה זה קל מאוד למגר אצלנו את הדמוקרטיה ולהשליט עלינו דיקטטורה.
האירוע השני היה השבעת השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.
שר המשפטים הודיע שאינו מכיר בבחירתו של השופט עמית ולכן לא ישתתף בישיבה. ראש הממשלה החרה החזיק אחריו ואליהם הצטרף גם יו"ר הכנסת.
התוצאה היא, שהרשות המבצעת והרשות המחוקקת אינן מכירות במינויו של ראש הרשות השופטת!
יש להוסיף על כך את המשך הנסיונות לחוקק את חוקי ההפיכה המשטרית ועל כורחך אתה מגיע למסקנה שאנו בדרך להתפרקות כללית.
מחר יתפוס שוטר תנועה נהג הנוהג במהירות מופרזת והנהג יסרב לשתף פעולה בטענה שאינו מכיר בסמכותו של השוטר. זוהי התפרקות המבנה השלטוני בישראל.
הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, אשר שתיהן נשלטות ע"י אותו רוב קואליציוני ולמעשה הן הפכו לרשות אחת – אינן מכירות בסמכות הרשות השופטת ולא ירחק היום שהן לא תצייתנה לפסקי הדין של בתי המשפט.
מכאן, הדרך לדיקטטורה קצרה עד מאוד.
מבחינה חוקתית, אין כל צורך בהכרה של הרשות המחוקקת או של הרשות המבצעת בראש הרשות השופטת, או ברשות השופטת עצמה.
לכל אחת מן הרשויות יש מעמד משל עצמה שאינו תלוי ברשויות האחרות.
הרשות המבצעת – מוקמת מכח חוק יסוד: הממשלה.
הרשות המחוקקת – מכח חוק יסוד: הכנסת.
הרשות השופטת – מכח חוק יסוד: השפיטה.
לכן, לא נדרשת הכרה של רשות אחת ברשות אחרת.
המעשה החוקתי היוצר את המינוי של השופט יצחק עמית לנשיאות בית המשפט העליון, הוא החלטת הועדה לבחירת שופטים; חתימות נשיא המדינה וראש הממשלה (או שר מטעמו) הן טקסיות ואינן יוצרות מעמד.
חתימת יו"ר הכנסת אינה נדרשת כלל. העדרותו מן טקס היתה צורמת, אך לא יותר מכך.
הבעיה הגדולה היא האווירה הציבורית שנוצרה ולפיה הציות לפסקי הדין של הרשות השופטת היא רק אופציה ולא חובה.
עוד השתרשה המחשבה השגויה כאילו הלגיטימיות והכח שבידי הרשות השופטת נובעים מהכרה של הרשויות האחרות בראש הרשות השופטת.
מדובר בעניין פסיכולוגי שיכול לדרדר את המדינה לזרועות הדיקטטורה בסדרת מהלכים מהירים שיראו לציבור כמהלכים חוקיים – מה שאינו נכון בעליל!
הרמטכ"ל הציג למשפחות התצפיתניות, ולתצפיתניות שנותרו בחיים, את תחקיר הצבא על נפילת נחל עוז (עיקרי התחקיר: צה"ל התעלם מהתרעות, צה"ל לא הציב כוחות בקו, אין בתחקיר מסקנות אישיות, אלא רק כלליות). משפחות התצפיתניות דחו את התחקיר בזעם, דרשו לגנוז אותו, ודרשו ועדת חקירה ממלכתית עם מסקנות אישיות כלפי הדרג המדיני והצבאי. איננו יודעים אם התחקיר ייגנז, או רק יידחה כדי להכליל את עדויות התצפיתניות שחזרו מהשבי, ואיננו יודעים אם הרמטכ"ל צפה את ההתנגדות שתחולל הצגת התחקיר, ובכך הביע את עמדתו לגבי החובה הדחופה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית
ביום ראשון 15 באוקטובר 2023, שבוע ויום אחרי נפילת נחל עוז, פרסמנו כאן בלעדית את סיפור ההתרעות הרבות אשר העבירו התצפיתניות לצה"ל, ואת התשובה ששבו וקיבלו: זה בסדר. הכתבה חוללה זעזוע בציבוריות הישראלית ובעולם, בעיקר כי הציגה את הדמיון מעורר החלחלה בין חורבן אוקטובר 1973, והקונספציה שחוללה אותו, לבין חורבן 7 באוקטובר 2023, אשר גם אותו חוללה קונספציה זהה: האויב לא יתקוף, וכל מה שרואים החיילים בחזית, אינו מבטא את המציאות "האמיתית". השבוע השלים צה"ל את תחקיר הכשל הצבאי שהוביל לנפילת נחל עוז, ולנפילת 54 חיילות וחיילי צה"ל במוצב, ולחטיפת 10 חיילות וחיילי צה"ל, בהם 7 תצפיתניות ו-3 לוחמי שריון. הורי התצפיתניות התנגדו בזעם לפרסום התחקיר, ודרשו הקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור הן את הדרג המדיני והן את הדרג הצבאי, ותסיק מסקנות אישיות.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
איננו יודעים אם הרמטכ"ל, רב אלוף הרצי הלוי, אשר עוצמתו, ערכיו וכישרונותיו הצבאיים, הובילו את צה"ל לאחד מניצחונותיו הגדולים משחר התקומה, ידע מראש מה תהיה תגובת התצפיתניות ומשפחותיהן כאשר יציג להן את תחקיר נפילת נחל עוז. איננו יודעים (גם) האם הרמטכ"ל אכן הביע בעצם הצגת התחקיר עמדה מחייבת להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הערכתנו היא שרב אלוף הלוי, אשר יפרוש מצה"ל בעוד כשלושה שבועות, מחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אשר תפרק את תמונת המציאות כולה, ותביא לציבור את פרטי הכשל המדיני צבאי של ממשלת נתניהו, לרבות האנשים האחראים לכשל, ואת פרטי הכשל הצבאי ביטחוני וההתעלמות מהתרעות התצפיתניות, לרבות חיילי צה"ל האחראים לכשל. פרסום של תחקיר נפילת נחל עוז, אם היה מתקיים בהליך רגיל של פרסום במדיה, עלול היה להערכתנו לשמש את הדרג המדיני, להצביע על אחריותו הבלעדית של צה"ל לנפילת נחל עוז, ואחריותו הבלעדית לחורבן 7 באוקטובר. להערכתנו גם הרמטכ"ל הלוי העריך כך, ופעל לפיכך להציב את תחקיר נפילת נחל עוז, בזירה הלאומית – שהיא הזירה בה הוצבו אירועי חורבן אוקטובר 1973, ובה ראוי שיוצבו גם אירועי חורבן אוקטובר 2023.
תחקיר צה"ל מצביע על שלושה עיקרים: האחד, לא היו מספיק כוחות הגנה בקו הראשון. השני, צה"ל התעלם מההתרעות הרבות שהעבירו התצפיתניות למודיעין פיקוד דרום. השלישי, תמונת התחקיר היא כללית, ואינה יורדת לידי מסקנות אישיות נגד מפקדי וחיילי צה"ל ופיקוד דרום. מאחר שמראש התחקיר נועד להפקת לקחים צבאית, ולא לזירת הצרכים הציבוריים והלאומיים, שפתו היא צבאית, והוא ממוקד במקצוע הצבאי, ובכשל המערכתי הצבאי. משפחות התצפיתניות, דורשות הפקת לקחים ומסקנות אישיות לאומית ציבורית, אשר תעמיד את אובדן החיים של 54 חיילי וחיילות צה"ל במוצב נחל עוז, ואת סיכון קיומה של מדינת ישראל, במשמעותם הלאומית, ולא רק במשמעותם הצבאית הצרה.
היבריס: לא ליום שאחרי, לא לוועדת חקירה, לא לסיום המלחמה, עם מפלגות קנאיות וראש ממשלה שמדביק אחריותו לצה"ל, עם אלקטורט מזרחי זועם ונקמן על התקיפה הגזעית האשכנזית נגדו, עם "עיתונאים" מטעם, עם כלי תקשורת פוליטיים, יחצנים ולוביסטים באולפני טלוויזיה, עם תוכנית טרנספר שהיא פשע נגד האנושות, מנוגדת לאמנת ג'נבה ולהסכמי אוסלו, ממשלת ישראל הביאה שוב להתחזקות חמאס והאסלמו נאציזם
המלחמה שהתחילה בהיבריס היסודי של הניסיון לספח את הגדה המערבית, ולקעקע את הרשות השופטת כדי לסלול דרך לסיפוח, מצאה את צה"ל מוכן עם תוכניות מלחמה, ואת הציבור הישראלי מוכן עם כוח פנימי אינסופי. ישראל יכולה הייתה לצאת לפיכך מהמלחמה, כבר בחודש ינואר 2024, שלושה חודשים בלבד מחורבן אוקטובר, כאשר כל אויביה שדודים, לרבות הארגון האסלמו נאצי בן המוות אשר פשט בג'נוסייד על יישובי דרום ישראל. אבל אז התברר, שהממשלה, על אף שהביאה את ישראל אל סף חורבן ב-7 באוקטובר, עדין לא מרפה מניסיונה להפוך גם את המלחמה למהלך של סיפוח של שטחי הגדה המערבית, והפעם גם של עזה. כשהיא מגובה בעיתונאים מטעם, וכלי תקשורת שהם ראשי גשר מפלגתיים פוליטיים, הממשלה המשיכה לחתור למטרתה; הפעם אפילו באמצעות פשע נגד האנושות, טרנספר שמנוגד לאמנת ג'נבה, ולהסכמי אוסלו, ולערכיו של העם היהודי, כאשר את הפאה שיש להשאיר לאויב כדי לסגת, בהלכות מלחמה, מפרשים עכשיו כדי להראות לאוכלוסייה מוכה את הדרך הפתוחה לאוניות.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
באתר חדשות חרדי, התפרסמה כבר אתמול, תמונת שר הביטחון כ"ץ "יושב" עם המטכ"ל. על פי הפרסום, נושא הישיבה הוא דרישת השר כ"ץ מצה"ל להכין תוכנית לפינוי "מרצון", של תושבי עזה. התמונה הזאת עלולה להיות בעתיד ראיה במשפט בינלאומי, במסלול להרשעת צה"ל בפשע נגד האנושות. הוראת כ"ץ, אם אכן ניתנה, היא הוראה שדגל שחור מתנוסס מעליה; על המערכת המשפטית של צה"ל, להעביר על כך מיד חוות דעת לראש המטה הכללי, כדי שאם אכן יתברר כי מדובר בהוראה לא חוקית, יוכל הרמטכ"ל להתריע על כך בפומבי (ר' היום במאמר המערכת).
המהלך של הטרנספר, כבר הביא את שרי החוץ של טורקיה ומצרים להיפגש השבוע שוב ולטכס עצה. הרעיון נותן בידי שתי המעצמות האזוריות, את העילה להמשיך ולתכנן בפחות חשאיות את המערכה העתידית נגד ישראל (ר' היום ביומן דיווחנו הבלעדי ב-10 במארס 2024, על הכנסת טילים לסיני בניגוד להסכם השלום עם ישראל), על הברית בין טורקיה לבין מצרים אשר נולדה במלחמה, דיווחנו כאן בהרחבה. מאחר שהנשיא האמריקאי טראמפ יוצר כעת סדק מסוים ביחסי ארה"ב עם אירופה, אירופה מקדמת את יחסיה עם טורקיה ועם המזרח התיכון החדש שטורקיה הוגה עם מצרים. עדות לכך היא נכונות אירופית גוברת לספק לטורקיה את היורופייטר, מטוס קרב מדור 4.5.
מפעלי כטב"ם טורקיים ומכוני פיתוח, כבר יוצרים שת"פ עם מכונים דומים באיטליה. ברור שאם אירופה תסלול את הדרך לטורקיה, למרכז התרבות האירופי, כוחה של טורקיה לחולל שינוי במזרח התיכון, על חשבונה של מדינת ישראל יגדל פלאים. מאז סוף מלחמת העולם הראשונה, אירופה שבה ודוחה את ניסיונותיה של טורקיה להיות חלק מאירופה. יתכן שמהלך אחד, חסר תבונה מדינית של נשיא אמריקאי, ושל ממשלה ישראלית קנאית, יפתחו לטורקיה את הדרך להיות מעצמה מזרח תיכונית אירופית בלתי מעורערת. גם את ההתקדמות האיראנית בהרכבה של פצצה גרעינית על טיל בליסטי, לא מבינים להערכתנו מספיק טוב בבית הלבן. איראן מגבירה את הפיתוח כעת, כדי להביא לטורקיה ומצרים הסוניות, נדוניה, שתביא לשילובה ולשילוב השיעה בחליפה הטורקית במזרח התיכון.
השבוע התפרסמו ברשתות החברתיות תמונות של אנשי חמאס מחלקים כסף לתושבי עזה. חמאס מקפיד לצלם את כוחותיו, מצוחצחים במדים, ואת כלי רכב הלבנים שלו, מסודרים בשורות, ומזכירים לציבור הישראלי את הפלישה ביום החורבן 7 באוקטובר לג'נוסייד בתושבי הדרום. את הכסף הזה, או לפחות חלקו הגדול, הרוויח חמאס בהשקעות שורט על הכלכלה הישראלית, ערב התקפתו על יישובי הדרום. כאן דיווחנו על כך בהרחבה בשתי כתבות בלעדיות בחודש האחרון. את הרווחים קיבל חמאס בביטקוין, באמצעות חברות קש שפועלות בישראל, והכסף משמש אותו, לנצל את שגיאותיה של ישראל, ולהתחזק על אף המפלה שספג מצה"ל. כעת כאמור חמאס גם מחזק בעזרת הכסף הזה את תדמיתו ואחיזתו בקרב הציבור הפלסטיני הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית.
חמאס מוכן לוותר על השלטון אבל לא על הנשק, אבו מאזן שולל מנהלת ציבורית בעזה בשיתוף עם חמאס; טראמפ לא רוצה את שניהם. שמו של ברגותי עולה שוב, בשיח בין הממסדים הישראלי והאמריקאי.
שמו של ברגותי עולה שוב כמי שבכוחו יהיה לפרוק את חמאס מנשקו ומשלטונו ולמשול בכל שטחי הרשות הפלסטינית לרבות רצועת עזה. מקור מדיני: טראמפ רוצה לעשות סדר בזירה הישראלית פלסטינית, והוא זקוק למנהיג פלסטיני "חזק" שיחליף את אבו מאזן. על הברית בין חמאס לבין מרואן ברגותי דיווחנו כאן בלעדית החל מחודש דצמבר 2022 ר' היום במדור יומן את הדיווח הראשון מ-25 בדצמבר 2022.
מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן
דונלד טראמפ שם קץ לסערה הפנימית הפלסטינית הממושכת לגבי מי ישלוט ברצועת עזה, אם זה פת"ח, חמאס, שניהם, אף אחד מהם, קבוצת טכנוקרטים. לפי מקור פוליטי ישראלי טראמפ רוצה לעשות "סדר" בהנהגה הפלסטינית, ולהחליף את אבו מאזן באדם שבכוחו לפרוק את חמאס מנשקו ולמשול בכל שטחי הפלסטינים. המהלך הוא פטרוני שקוף, ולא ברור איך הפלסטינים יקבלו אותו. לפי המקור שמו של מרואן ברגותי, עלה שוב על השולחן בין הממסדים הישראלי והאמריקאי. ישראל לא שיחררה את ברגותי עד כה כנכס לשלב השני של המו"מ.
לאחרונה נכשל המו"מ בין פת"ח לבין חמאס על הקמת מנהלת ציבורית שחבריה ימונו על ידי חמאס ופת"ח. אבו מאזן דחה את ההצעה להקימה, אחרי שדרישתו כי המנהלת תקום בצו נשיאותי נדחתה על ידי חמאס. המו"מ התקיים בקהיר וכאן דיווחנו עליו בחודש ספטמבר 2024. בעקבות הפסקת האש, ביטחונו העצמי של חמאס עלה במדרגה, וכעת אחרי כישלון השיחות עם אבו מאזן, הארגון האסלמו נאצי מוכן לוותר על אחיזה ישירה בשלטון אך דורש להישאר חמוש לפי המודל של מדינה בתוך מדינה.
כאמור הנשיא האמריקאי החדש סבור לפי המקור הישראלי, שלפלסטינים דרושה הנהגה חדשה שבכוחה להציג שליטת מלאה בשטחים הפלסטינים, לא בהנהגה טכנוקרטית, אלא בהנהגה פוליטית בעלה בסיס תמיכה רחב בציבור הפלסטיני. לפי שעה הרשות הפלסטינית קיבלה את מעבר רפיח לניהולה, וחוסיין א-שייח מס' 2 של אבו מאזן, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"פ, מינה כמנהל המעבר מטעם הרשות את איאד נאסר. במעבר יש כעת כוח משטרה סמלי של הרשות הפלסטינית, שתפקידיו מנהליים בלבד, החתמת דרכונים ורישום.
מקור: מהנדס פלסטיני שהובא לישראל מאוקראינה, קשור לתוכנית רווחי חמאס משורטים על נכסים פיננסיים בישראל. הסי אי איי חשף את האירוע. הערכתנו: חמאס הרוויח כ- 3000% על השקעותיו בכלכלה הישראלית באמצעות חברות קש. את ההשקעה ביצע חמאס ערב התקפתו על דרום ישראל. מקור פלסטיני: עם הכסף הישראלי, חמאס פורס כעת מחדש את כוחותיו ברצועת עזה.
על פי מקור, הסי איי איי האמריקאי, הוא ארגון הביון אשר גילה את ההשקעה של חמאס בכלכלה הישראלית, ערב התקפתו ב-7 באוקטובר, ואת הרווחים אשר גרף ממנה. הארגון האמריקאי העביר להערכתנו את המידע לישראל. בכתבה הראשונה בסדרה, בשבוע שעבר, דיווחנו כי את הרווחים המירו לביטקוין חברות קש שעושות עסקים בישראל, והן העבירו את הכסף לחמאס במערכת האנונימית של מטבע הקריפטו. כן דיווחנו כי חמאס משתמש כעת בכסף לשיקום של כוחו הצבאי. מקור פלסטיני: חמאס פורס כעת מחדש את כוחותיו ברצועת עזה. הערכתנו: יכולתו של חמאס כעת לפרוס כוחותיו בעזה, היא תוצאה של סירובה של ממשלת ישראל להכריז בחודש ינואר 2024, על ניצחונה על הארגון, ועל הכנסת הרשות הפלסטינית לרצועה. כאן דיווחנו באותה עת כי הרשות התחייבה לפרז את הרצועה, לפרוק את חמאס מנשקו, ולפעול לשחרור החטופים. כן דיווחנו כי ישראל יכולה הייתה אז לקבל על כך ערבויות מארה"ב. את המהלך של ממשלת ישראל להמשיך את המלחמה, גיבתה עיתונות ישראלית נגועה בפוליטיקה, הן במערכות כלי תקשורת, והן בכלי תקשורת נפרדים. לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית, לחקר כשלי ממשלת ישראל לפני ואחרי המלחמה, לרבות הכשל הכלכלי המפורט בתחקירנו הנוכחי, tipp יציע להכליל בהגדרת הוועדה, את חקר תפקיד העיתונות הישראלית בחורבן 7 באוקטובר, לרבות אי התרעה נוקבת ברורה וחד משמעית מפני מלחמה קרבה. כאן דיווחנו בחודש מאי 2023, על כך שהציר האסלמו נאצי בראשות איראן, כונן חדר פיקוד קדמי למלחמה נגד ישראל (חפ"ק), וכי נסראללה הכריז באותו מעמד כי המלחמה נגד ישראל כבר החלה. כן דיווחנו כי החותים, ישגרו לישראל טילים בליסטיים.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
הפרטים שאנחנו מוסיפים כעת, בכתבה השנייה בתחקיר הרווחים שגרף חמאס בישראל, מהתקפתו על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר, הם: 1. המהנדס הפלסטיני שישראל הביאה לחקירה ממקום מושבו באוקראינה, היה מעורב בתכנון המהלך הכלכלי של השקעה בשורטים בכלכלה הישראלית, לפני התקפה על ישראל. ההערכה אשר עמדה בבסיס התוכנית בה היה מעורב המהנדס הייתה כי מיד עם התקפה על ישראל, תחול נפילה בשווי של הנכסים הפיננסיים בישראל, והשקעה בשורטים לפיכך תניב סכומי עתק. כך אכן קרה מיד אחרי התקפת חמאס על יישובי הדרום. 2. הסי איי איי האמריקאי גילה את המהלך הכלכלי, וככל הנראה הוא אשר העביר את המידע לישראל. מקור פלסטיני מסר על נוכחותו של הסי איי איי בטריטוריה של הרשות הפלסטינית, אבל איננו יודעים אם היחידה הזאת של ארגון הביון האמריקאי היא שהעבירה את המידע לישראל, או שהוא הועבר ישירות ממרכז הארגון בארה"ב. תחקיר tipp על הפרשה יימשך גם בשבועות הקרובים, ואנחנו נמתין לדיווח מסודר של מממשלת ישראל על האירוע הכלכלי רחב ההיקף, אשר מתברר להערכתנו כאחד ממחדליה המרכזיים, לצד המחדל הצבאי מודיעיני מערכתי של הממשלה, אשר הביא לחורבן היישובים ולג'נוסייד בתושבי הדרום ובמבקרים.
בשבוע שעבר דיווחנו כי בנוסף על הכסף שהרוויח חמאס מנפילת הנכסים הפיננסיים בישראל אחרי התקפתו, אסף הארגון תרומות מאינדונזיה ומלזיה, והוא משתמש בסכומי הכסף העצומים, לשיקום של כוחו הצבאי.
ערב ההתקפה על ישראל, חמאס עשה שימוש בכלכלה הישראלית, והרוויח כ-3 מיליארד שקלים באמצעות "שורטים"*; את הרווח המירו לביטקוין חברות קש שנוכחות בישראל, ועושות בה עסקים, והעבירו את הסכום לחמאס עזה – באמצעות המערכת האנונימית של מטבע הקריפטו. חמאס משתמש כעת בכסף הזה, ובתרומות שאסף במלזיה ובאינדונזיה, לחידוש כוחו הצבאי.
זוהי כתבה ראשונה בסדרת התחקיר על מקורות הכסף החדשים של חמאס, שמביאה את עיקרי המזימה המוצלחת של הארגון כנגד הכלכלה הישראלית ערב התקפתו ב-7 באוקטובר. בכתבה הנוכחית לא נרחיב מעבר לכך, כיוון שהיא נשענת בעיקר על עדותו של מקור פלסטיני חשוב; זהו מקור, אשר עבודתנו אתו עד כה הבהירה כי אמינותו רבה. עדותו הייתה למשל רכיב מרכזי בידיעה הבלעדית שלנו על סירובה של ממשלת ישראל לחתום על הסכם עם חמאס, על אף שהארגון האסלמו נאצי הסכים להתפשר. במשך חודשים רבים נשארנו לבד עם הידיעה האמורה בישראל ובעולם, ורק השבוע היא אושרה בדבריו של השר איתמר בן גביר כי הוא זה שמנע מישראל לחתום. בשבועות הבאים נעמיק בתחקיר על הכסף שהרוויח חמאס מניצול הפרצה בכלכלה הישראלית ערב התקפתו על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר, ובמידת הצורך נדווח על ההתפתחויות בגיליונות מיוחדים (Breaking News). לדברי המקור "ארגוני הביון של ארה"ב מכירים את האירוע". אנחנו מביאים את הידיעה הנוכחית, כאשר היא בשלביה הראשונים, מתוך חובתנו העיתונאית לציבור הישראלי, בעניין שהוא בעל חשיבות מכרעת לביטחונה של ישראל. (מתי כהן, עורך העיתון)
*שורט הוא מכירה בחסר של נכס פיננסי. הנכס היה צפוי להערכת חמאס לאבד מערכו בעקבות ההתקפה של הארגון על ישראל ב 7 באוקטובר. נכסים פיננסיים רבים אכן איבדו מערכם בעקבות ההתקפה.
גילוי נאות: כמשקיעים זעירים רבים, גם כותב שורות אלה עושה שימוש מפעם לפעם בכלי השקעה באשר הם.
כפי שהזהרנו: מיתוס עזה-גראד עם מוטיבים הרואיים של מלחמת חפירות ומטענים, הביא לשגשוג חמאס בגדה המערבית. גורמים בפת"ח ובמנגנונים הפלסטינים עוברים בסתר לתמיכה בחמאס, ומחלישים את כוח הרשות במלחמתה בג'נין. בעזה: הוראתו של יחיא סינוואר לעבור למלחמת מטענים וחפירות עליה דיווחנו כאן בלעדית, מקוימת כעת בהוראת אחיו. בגדה: פורעים יהודים, ממשיכים לכרות עצי זית (בניגוד להוראה מפורשת מהתורה), ולדחוף את הפלסטינים לחמאס ולאסלמו נאציזם; אם מרואן ברגותי יוגלה, להערכתנו אשתו פדואה עלולה לקיים בשמו את הברית שכרת עם חמאס
חמאס ממשיך לבנות את המיתוס על גבורה פלסטינית בעזה-גראד, ולפרוט אותה לשטרות בגדה המערבית. מקור פלסטיני דיווח על סחף של בכירים בפת"ח לעבר חמאס; כדי להשתלט על הרשות, הארגון האסלמו נאצי זקוק לשחרור של מרואן ברגותי, שזוכה לתמיכה רחבה בפת"ח בגדה המערבית, אבל גם לתמיכה רחבה בחמאס בג'נין ובשכם. כפי שאנחנו מדווחים מאז חודש דצמבר 2022, ביחד עם ברגותי, חמאס מתכוון לתפוש את רמאללה ואת אש"פ; השבוע הודיעה הרשות הפלסטינית כי החורבן שהמיט חמאס על עזה, לא יישנה בגדה המערבית (במשאלת-לב שהיא תוכל למנוע אותו). בינואר 2024, ישראל הייתה יכולה לסיים את המלחמה בעזה, ולשים סוף לשאיפותיו של חמאס, באמצעות הכנסת הרשות הפלסטינית לרצועה. חולשתו של חמאס, חייבה אז לפי מקור פלסטיני חשוב, את יחיא סינוואר להגיע להסכמה עם אבו מאזן. אבל ממשלת הקנאים הגתה את ההגדרה המסוכנת בהיותה-מופרכת "ניצחון סופי"; הממשלה עשתה זאת להערכתנו משני טעמים: האחד, כדי לחפש את הדרך להטיל במלואה את אשמת חורבן 7 באוקטובר על צה"ל, ולשם כך היה דרוש לה אימות להגדרה ניצחון סופי (שצה"ל לפי הגותה כלל לא הבין כי ניתן להשיגו), והשני, להביא לסיפוח רצועת עזה והגדה המערבית, באמצעות הניצחון הסופי והחלשת בית המשפט העליון (ר' היום במאמר המערכת: הפיכה משטרית במסכה); בכך התכוונה להערכתנו הממשלה לקיים את הסיפוח, ולשים קץ לוויכוח העמוק בחברה הישראלית, שהכריע בהסכמי אוסלו על פשרה טריטוריאלית. אבל השאיפות המשיחיות של ממשלת הקנאים, פעלו במזרח התיכון הדלוק בהפוך על הפוך: הן הביאו להתחזקות חמאס בגדה המערבית, התחזקות שעלולה להשתרש לדורות באמצעות אתוס הרואי; והן הביאו לכינונה של חזית אדירת כוח נגד ישראל, טורקיה בצפון, מצרים בדרום, ואיראן שמייחלת להיכלל בברית החדשה בין טורקיה למצרים, ברית אשר נרקמה במהלך המלחמה, ערב תפישת סוריה בידי טורקיה (בגיבוי שקט של דונלד טראמפ). איראן הדליפה השבוע לעיתונות הטורקית סיפור על אודות "עסקת טילים" שהיא עלולה להוציא לפועל עם הכורדים. להערכתנו התקווה האיראנית היא שטורקיה ומצרים יסכימו לדון איתה על הכללתה בברית החדשה נגד ישראל, ואז עסקות טילים עם הכורדים ייעלמו למקום מהן באו – השאיפות המדיניות-דתיות במזה"ת.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לגבי המו"מ לשחרור חטופים והפסקת אש, דיווחנו בשבועות האחרונים כי אבן הנגף העיקרית היא מפתח שחרור האסירים, שדורש חמאס, מאות לכל חטוף, וכן שמות האסירים אשר אותם הארגון דורש לשחרר ובהם מרואן ברגותי. כן דיווחנו כי מצרים העניקה לחמאס ערבות להפסקת המלחמה בתום שלב ב', וכי הערבות הזאת ניתנה להערכתנו בגיבוי חשאי של דונלד טראמפ. המדינות המתווכות הפרידו לשם כך בין שלב א' בהסכם, לבין שלב ב', אשר בסופו אמורה ישראל לסגת מעזה, ולהפסיק את המלחמה.
להערכתנו, אם ישראל לא תסכים לשחרר את מרואן ברגותי, או תדרוש להגלותו, חמאס ישקול לקיים את הברית שכרת עם ברגותי, באמצעות אשתו פדואה. פדואה ברגותי היא מנהיגה בעלת מעמד עצמאי בפת"ח, ולכן מעמדה יאפשר לה במובן הציבורי הפלסטיני לייצג את עצמה ואת בעלה, בברית עם תנועת חמאס.
צה"ל השיג ניצחון ברצועת עזה, כבר בחודש ינואר 2024, אבל למיטב הבנתנו לאיש במערכת הביטחון הישראלית הנוכחית אין מעמד ציבורי מספיק חזק, כדי לדפוק על השולחן, ולהסיט את ממשלת ישראל מהשקפתה המשיחית ומהשפעותיה על שדה הקרב. הביטוי להשקפה הזאת הוא ההגדרה – "ניצחון סופי" אשר בשדה הקרב הנוכחי, היא הגדרה בלתי רציונלית. החולשה הציבורית של צה"ל, נוספת לכוחה הרב של העיתונות הפוליטית הישראלית, שהכשירה את ההגדרה המופרכת (בדיוק כשם שהיא מכשירה את המהלך הקנאי להחלשת מערכת המשפט תחת הכותרת הרכה של "תיקונים נדרשים". ר' היום במאמר המערכת).
בצפון הבקעה, הרשות הפלסטינית הודיעה אתמול כי קבוצה של יהודים, כרתה עצי זית בחווה פלסטינית. עניינה של הרשות הפלסטינית אינה בתורת ישראל שאוסרת כריתה של עצי פרי במלחמה, אלא בסדר הכוחות בגדה המערבית. המשך ההתפרעויות של יהודים בזירות הפלסטיניות בגדה המערבית, בעיקר בזירות תרבותיות ככרמי זית, מחזק את חמאס, ומבשר את סופה המתקרב של הרשות הפלסטינית הנוכחית.
לגבי החזית הטורקית אשר אותה הולידה התארכות המלחמה, ביטא אותה השבוע היטב הנשיא הטורקי ארדואן כאשר נשא נאום אנטי ישראלי נוסף, בכנס של מפלגתו. ארדואן כרך את הכורדים עם ישראל, כדי שיהיה ברור לשומעיו כי החזית נגד הכורדים היא גם חזית נגד ישראל, ואמר כך: "עם שחרור דמשק בידי האופוזיציה הסורית, טרוריסטים בדלנים נמצאים יותר ויותר בפינה, והם מחפשים פטרונים חדשים" ואז הוסיף הנשיא הטורקי והבהיר "הם (הכורדים,tipp) מנסים לפנות לאלה שאינם רוצים יציבות באזורנו, (ו-) קורצים למעצמות אימפריאליסטיות המשגשגות מדם ודמעות". הרחבה על דבריו של ארדואן בכנס המפלגתי, ר' היום בסיפור המרכזי.
איראן רוצה להצטרף לברית של טורקיה ומצרים נגד ישראל, והיא הדליפה לעיתונות הטורקית השבוע על אודות משלוח טילים שהיא עלולה להעביר לכורדים; איראן עושה זאת להערכתנו, כדי שטורקיה תסכים להכליל אותה בברית נגד ישראל. בעבר הזכרנו כאן כי איראן נמנעת מלחדד את הקרע עם טורקיה, על אף שטורקיה הביאה לסילוקה מסוריה, והערכנו כי איראן נוהגת כך כדי לאפשר בעתיד ברית איראנית-טורקית-מצרית להגמוניה חדשה במזרח התיכון, ולהכרעת ישראל.
בגדה המערבית: כבר לפני כחודשיים, התחילו לדברי מקור פלסטיני, להישמע קולות בפת"ח ולפיהם הארגון הפלסטיני היחיד אשר נוקט בקו אקטיבי, הוא חמאס. תחושות ההשפלה הכבדות מהתבוסות לישראל ומכך שכל הארגונים הפלסטינים מקבלים את המציאות המבזה בהשלמה, מלבד חמאס שנלחם בישראל אדירת הכוח. להערכתנו זו הסיבה שהרשות לא מצליחה להכריע את ג'נין בחודש האחרון: רבים מאוד בשורותיה תומכים בחמאס ובארגונים האקטיביים. ישראל יכולה הייתה להתמודד עם ההתפתחות הזאת לו הסכימה לכניסת הרשות לעזה בחודש ינואר 2024, ואז הייתה הופכת אותה בבת אחת לרשות אקטיבית, ואת מרכיביה לתנועות אקטיביות.
מאז ספטמבר, חמאס מסכים לפשרה (ר' דיווחנו כאן) וישראל מערימה קשיים; ע"פ המקור, לאחרונה הארגון האסלמו נאצי הסכים לשחרר גם חיילים (תמורת יותר מחבלים). אבן הנגף כעת היא מפתח שחרור המחבלים, וזהותם; הקנאים בעיתונות הישראלית הכשירו ומכשירים את התנהגות הממשלה הקיצונית בישראל, אף כי היא מקעקעת את הישגי צה"ל, ומעמידה מול ישראל אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן: טורקיה מעמיקה את מזכר ההבנות שחתמה עם "ממשלת פלסטין" (ר' היום במאמר המערכת)
בחודש ספטמבר חמאס הסכים לנוכחות של צה"ל בכמה נקודות בפילדלפי, תמורת שליטה פלסטינית במעבר רפיח, בדרך להסכם הפסקת אש. זה היה כאשר ישראל הפכה את ציר פילדלפי לאבן הנגף במו"מ. יורשו של סינוואר חליל אל חייא, אימץ את הסכמת סינוואר להתפשר. ישראל לא רצתה, והיא עדין אינה רוצה, גם כאשר חמאס מוכן לשחרר חיילים (כרגע אבן הנגף היא המפתח לשחרור מחבלים, ושמות המרצחים הכבדים שישוחררו); ארה"ב מגבה את ישראל, מטעמים של מדיניותה במזרח התיכון. כיוון שממשלת הקנאים, ממשיכה את מסע המלחמה, המזרח התיכון הולך ומשתנה. השינוי הזה, עלול להביא להתפתחותו של עימות חדש, כאשר מול ישראל עומדים אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן וארגוניה. בשבוע שעבר דיווחנו כי חמאס הסכים לשחרור של חיילים, אבל לא ידענו אם מדובר בחיילות או גם בחיילים; גם לכך חמאס מסכים לאחרונה, ושוב תמורת הגדלת המפתח, ותמורת שמות המרצחים שהוא דורש לרבות ברגותי. מדוע חמאס מוכן להתפשר מאז חודש ספטמבר? להערכתנו כדי לנסות עם ברגותי, בתמיכה שקטה של טורקיה, להשתלט על רמאללה, להציל את עצמו מהתבוסה במלחמה עם ישראל, ולסייע לטורקיה להעמיק את אחיזתה האסלמו-סונית במזרח תיכון חדש בהנהגתה. טורקיה של ארדואן צריכה מרכיב דתי בשלטון הפלסטיני, מרכיב אשר נעדר מהרשות הפלסטינית. אתמול התפשטו המהומות בג'נין, לאוניברסיטת ביר זית אשר בה לחמאס יש תמיכה רחבה. מקור ערבי שלל השבוע את הערכתנו כי חמאס רוצה לסיים את המלחמה כדי להשתלט עם ברגותי על רמאללה. שלילת האפשרות הזאת, מאפשרת את שחרור ברגותי. ככל שישראל תדע כי ברגותי נחוץ כדי להעלות את שלטון חמאס בגדה, כך שחרורו יתרחק. ובלי ברגותי, ספק אם טורקיה תוכל להישען במדיניותה רק על הרשות הפלסטינית. על מזכר ההבנות שחתמה טורקיה עם "ממשלת פלסטין" (הגדרה שמאפשרת לחמאס להיות חלק מההסכם), ועל כוונת משרד הפנים הטורקי לממש אותו בגדה המערבית ר' היום במאמר המערכת.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
ארבעה עניינים עיקריים, מאפיינים כעת את המו"מ, ואת ההתפתחויות בזירה הישראלית-פלסטינית. מקור ערבי: ההתפתחות הראשונה היא הסכמת חמאס לשחרר גם חיילים. חמאס הסכים לדרישתה של ישראל לשחרר חיילים, כבר בשלב א'; תשובת חמאס לדברי המקור, הייתה חיובית, אך לצידה דרש הארגון הגדלה נוספת במפתח האסירים, ובשמותיהם. בנקודה הזאת עומדת כעת המחלוקת בין ישראל לחמאס: כמה מחבלים לשחרר, להיכן לשחררם, ואת מי לשחרר?
העניין העיקרי השני, אשר משפיע על המו"מ, הוא הסכמת הצדדים להפרדה בין שלב א' בהסכם הפסקת האש, לבין שלב ב'. בנקודת הזמן הנוכחית, ישראל מתעלמת מהידיעות על ערבות מצרית שניתנה לחמאס לגבי הפסקת המלחמה, ונסיגת ישראל, בסוף שלב ב'. לצד התעלמותה של ישראל, וכפועל נובע ממנה, חמאס עשוי להסכים להפרדה בין השלבים, ולאי הפסקת המלחמה ואי הסכמה לגבי נסיגה של צה"ל מרצועת עזה, כבר בשלב א'.
העניין העיקרי השלישי, הוא התרחבות מזכר ההבנות שחתמו משרדי הפנים של טורקיה ושל הרשות הפלסטינית, אחרי ביקורו של אבו מאזן באנקרה לפני כארבעה חודשים; העמקת אחיזתה של טורקיה בסמוך לגבולותיה עם ישראל, והברית שלה עם מצרים, עלולה לחזק את חמאס, באופן שלא יאפשר לישראל לחתום על הסכם עם חמאס, אלא אחרי שייקבעו גבולות השפעתה של טורקיה (ומניעת האפשרות שטורקיה תביא להעלאת חמאס בשת"פ עם ברגותי בגדה המערבית), ופירוז מוחלט של סיני, בהתאם להסכם השלום של ישראל עם מצרים.
העניין הרביעי הוא דרישותיה של ארה"ב של ביידן מהפלסטינים, אשר מתנגשות עם האור הירוק אשר נתן טראמפ לטורקיה להשתלט על סוריה (האור הירוק של טראמפ מחליש את הרשות הפלסטינית ומחזק את חמאס שזהותו הדתית חופפת לזהות המדינית הטורקית של משטר ארדואן). ממשל ביידן דרש מהפלסטינים להקים תחנות משטרה בלב אזורי הסכסוך הפנימי הפלסטיני בגדה המערבית. בעקבות כך הרשות הצליחה להגיע להסדר עם הארגונים בשכם, אבל היא אינה מצליחה לעשות זאת בג'נין. המהומות בג'נין התפשטו אתמול לאוניברסיטת ביר זית, ולתוך המהומות האלה ובאמצעותן רוצה חמאס להשתלב עם ברגותי מהפת"ח, כאשר תיפסק המלחמה. זו להערכתנו הסיבה המרכזית בעקבותיה חמאס מסכים מאז חודש ספטמבר להתפשר במו"מ עם ישראל. טראמפ קץ כנראה בניסיונות של ביידן, להביא לרגיעה בטריטוריות הפלסטיניות, והוא פחות מאמין ביכולתה של הרשות הפלסטינית לעשות זאת. טראמפ העניק לטורקיה את האפשרות לקיים סדר חדש במזרח התיכון, ויתכן מאוד כי הסדר הזה לא יפגע רק בישראל, אלא גם במדיניות של ארה"ב עצמה במזרח התיכון, כאשר יתברר לה כי טורקיה לא רואה בעצמה מדינת לוויין, אלא אימפריה מתחדשת. על האור הירוק שקיבל מטראמפ, רמז ארדואן בשיחתו עם עיתונאים טורקיים, במטוס שהחזיר אותו ממצרים לפני כשבועיים; ארדואן אמר לגבי סוריה כי טראמפ "בעצם ערך הערכת מצב והדגיש את כוחה והשפעתה של טורקיה".
חדשות יום ראשון
846 חיילי צה"ל נהרגו במלחמת חרבות ברזל.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il