גליון 174
10 בנובמבר 2024
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
מאמר המערכת
לא אנטישמיות ולא נעליים
המניע לאירועים באמסטרדם הוא להערכתנו פוליטי מובהק; לצד המניע הזה, נצנץ בשוליים גם מניע חוליגני. לגבי המניע החוליגני, אין צורך להרחיב בכל הקשור לכדורגל: מדובר במשחק ייצרי שטובע בחמת זעם ואלימות. עם זאת הוא משחק יפה, ובכך הוא מבטא חלק מהעלילה והטבע האנושיים. את הטוב והרע. לגבי המניע הפוליטי, צריך לחלק את המניע הזה לגבי אירועי אמסטרדם, לשניים; האחד, אירועי שבעה באוקטובר, אשר יש אנשים אשר משווים להם השתקפות פוליטית. השני, הוא התקופה אשר אחרי שבעה באוקטובר ועד היום, ובעיקר החל מהשלמת מטרות המלחמה ברצועת עזה בחודש ינואר 2024, ועד היום; זאת, השנייה, היא תקופה אשר השתקפותה כהוויה פוליטית בעיני ישראלים, כמו גם בעיני פורעים באמסטרדם ובמקומות אחרים, אינה משוללת יסוד. להפך, יש צידוק עמוק לניתוח פוליטי של ההתנהגות הישראלית ברצועת עזה מאז חודש ינואר 2024. ראיה לכך היא עיי החורבות, ומיליוני חסרי הבית, וכל ההרוגים הפלסטינים והישראלים, אחרי שהמלחמה כבר הסתיימה; קרי אחרי שהמלחמה השיגה את יעדיה. כלומר אחרי שנולד הסיכוי להשבת כל החטופים כפי שדיווחנו מאז חודש ינואר 2024 כמה פעמים.
בפעם הראשונה נולד הסיכוי לסיום המלחמה והשבת החטופים, כאשר הרשות הפלסטינית ביקשה בחודש ינואר 2024 להיכנס כריבון לרצועת עזה, והתחייבה לפרזה, ולפעול להשבת החטופים. על כך דיווחנו כאן בלעדית. לממשלת השקרים הנוכחית של ישראל אין כל אחיזה והשפעה ייתרה בעיתוננו, ולכן הדיווח הבלעדי שלנו לא התפשט בציבור באותה מהירות אשר שקריה מתפשטים. הפעם השנייה הייתה כאשר דיווחנו בלעדית שחמאס יקבל את מתווה ביידן, וחמאס אכן קיבל. הפעם השלישית הייתה כאשר דיווחנו בלעדית ב-8 בספטמבר כי סינוואר הסכים להתפשר בעניין ציר פילדלפי, כדי לקדם את המו"מ. אחרי שסינוואר חוסל, דיווחנו כי מחליפו יאמץ את הפשרה. גם דיווחים אלה לא התפשטו במהירות: אם כי דיווחים על רצונו של חמאס בפשרה התחילו לאחרונה להופיע בכלי תקשורת אחרים, כחודש וחצי אחרי הדיווח הבלעדי שלנו; אבל ממשלת ישראל, המשיכה וממשיכה לשקר. (אנחנו עדין תוהים אם ארה"ב משתפת פעולה בעניין זה עם ממשלת ישראל, מתוך האינטרסים האזוריים שלה). האירועים באמסטרדם, כמו גם במקומות אחרים בחודשים האחרונים מבטאים את ההבדלים הפוליטיים בין המוחים לבין ממשלת ישראל, לגבי האירועים ברצועת עזה.
כמובן שיש בעולם המערבי לא מעט נבלים נאצים, ניאו נאצים ודומיהם, אשר נהנים מרדיפת ישראלים ברחובות אירופה, בעיקר במסלול-הגרמנים של השנים 1939-1945. אבל אלה היו תמיד באירופה, הרבה לפני היטלר, ותמיד יהיו, ואף כי הם היו שותפים לשמחת הפורעים בשבוע שעבר; בגדול, לא היה זה אירוע אנטישמי, אלא אירוע פוליטי-חוליגני.
צריך לחדד עוד את ההיבט הפוליטי בהתנהגותה של ישראל, כיוון שההיבט הזה מוציא מאות אלפים במערב לרחובות. לגבי 7 באוקטובר, אין ביום הזה בעיננו שום היבט פוליטי. מדובר בנאציזם אסלאמי נקי שיצא לטבוח ביהודים; המבחן לכך הוא פשוט וקל: אין כל חשיבות למה שעשו ולמה שיעשו מנהיגיה תושביה ואזרחיה של מדינת ישראל בזירת הסכסוך הישראלי פלסטיני, שכן שנאת האדם היהודי וחמת הרצח כלפיו מצד חמאס תישאר לעולם כפי שהיא. ללא כל תנודה. כך היה ב-7 באוקטובר. הג'נוסייד הזה הרי חקוק בפרוטוקולים של האסלמו נאציזם, בסעיפי השמדת ישראל. ולכן כל אדם שרואה ב-7 באוקטובר עניין פוליטי, שוגה למיטב הבנתנו. אי אפשר לפיכך להזדהות פוליטית עם 7 באוקטובר, אלא אפשר רק להיות שותף חברתי לרצח. אבל צריך לומר, גם לאנשים שאינם אנטישמים, יש מבט אחר על 7 באוקטובר, רבים מהם כיוון שאינם סמוכים להתרחשויות בזירת הסכסכוך, ומעטים אשר רואים ברצח ילדים לעיני הוריהם, תגובה פוליטית. אלה האחרונים נבלים, פושעי מלחמה וארורים, ועדין המבט שלהם הוא פוליטי מעוות ולא בהכרח אנטישמי. ולצד כל אלה כאמור צהלו באמסטרדם גם אנטישמים.
נאמר עוד כי הטיעון האנטישמי הוא רפלקס של העיתונות לביטוי חברתי ישראלי; הטיעון מתאר את יגונה העמוק של הריבונות הישראלית, אשר בא לביטוי בציבור שהקים לדעתה את מדינת ישראל אחרי שזכה בלעדית בהכרה פוליטית חברתית, ציבור קהילות אירופה. גם מזרחיים רבים כואבים באופן עמוק את השמדת עמנו באירופה, אבל חייהם הציבוריים אינם מתוארים באמצעות אנטישמיות. ואם היו מתוארים באמצעות אנטישמיות (גם הערבים הם שמיים והשימוש רק להבהרת הנקודה), זו לא הייתה מחוללת להערכתנו כאב עיתונאי כל ישראלי כה עמוק, כמו כאבי הרפאים על האנטישמיות באירועי אמסטרדם . זה כמובן לא אומר שאין אנטישמיות באירופה, יש בה, והיא עמוקה, אבל היא שייכת לזירת הגזע, ולא לזירת הכדורגל, המלחמות בסכסוך הפלסטיני ישראלי, ונקודת המבט הפוליטית לגביה. ועוד, ברור שרבים מהאוהדים הישראלים שהיו באמסטרדם הם ישראלים מזרחיים, אולי אף רובם; אין לכך כמובן כל קשר לרפלקס של העיתונות הישראלית, אשר התמקדה באנטישמיות האירופית, כלפי יהודי אירופה שעכשיו הם כבר עם ישראל, על כל עדותיו. מבט קצת מורכב, כמעט כמו כל דבר ישראלי.
מאיר ג'ורנו ומתי כהן
10 בנובמבר 2024
רואה אור בימי א' | בהרצה
מודעה
בית הספר לכתבי שטח נמצא בהקמה, אבל החנות הדיגיטלית לעיתונאים כבר נפתחה
The journalist school for field correspondents is under construction, but the store for journalistic work aids opens today
המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל.
מודעה
בית הנבחרים העליון של ישראל, הרשות הערכית, זרוע הציבור לנסח את ערכי ישראל
בחסות העיתון, אנחנו מקימים את המועצה הציבורית שתביא לכינון בית הנבחרים העליון, לצד הכנסת
הצטרפו למועצה הציבורית שתוביל לכינונו של הבית, בואו לעשות היסטוריה
הוצאת כתיב חסר, מו"ל הזירה העיתונאית
The Israeli Palestinian Post
הרשות הפלסטינית מתכוננת לטראמפ ומבהירה:
אבו מאזן הזהיר את ישראל פעמיים כי חמאס מתכוון לתקוף אותה. הפעם השנייה הייתה ב-5 באוקטובר, יומיים לפני הג'נוסייד של חמאס ביישובי הדרום
את האזהרה הראשונה העביר אבו מאזן לבנימין נתניהו בשנת 2018, אחרי שהשיחות בין פת"ח לבין חמאס קרסו כמה חודשים לפני כן. אבו מאזן העביר לנתניהו את המסר כי "תנועת חמאס תבגוד בכם אם תכרתו איתה הסכמים ותעבירו לה כסף באמצעות קטאר, עזרו לנו לצמצם את כוחו של חמאס". את האזהרה השנייה הורה אבו מאזן להעביר לישראל ב-5 באוקטובר, אחרי שאנשיו ברצועת עזה הודיעו למנהליהם ברמאללה כי חמאס מתכונן לתקוף את ישראל. איננו יודעים בוודאות כי האזהרה הועברה לשב"כ, ולא לגורם ישראלי אחר. מקור פלסטיני אמר לנו כי "הגוף היחיד שהרשות עובדת אתו באופן רשמי בתיאום עם ישראל הוא שב"כ, ולכן אני משוכנע כי האזהרה הועברה לשב"כ ולא לגוף ישראלי אחר"
10.11.2024
מאת מערכת הזירה העיתונאית
מקור פלסטיני בכיר בארגון פת"ח, מסר לנו בסוף השבוע כי אבו מאזן הזהיר את בנימין נתניהו מפני התקפת חמאס, פעמיים במהלך שבע השנים האחרונות. בפעם הראשונה הזהיר אבו מאזן את בנימין נתניהו, בשנת 2018, אחרי שמו"מ בין הפת"ח לבין חמאס, לשת"פ בפוליטיקה הפלסטינית, קרס. בעקבות דרישתו של חמאס במהלך המו"מ עם פת"ח, להכיר בניצחונו בבחירות בשנת 2007, כבחירתו למנהיגו החוקי היחיד של העם הפלסטיני, באופן שמכפיף את פת"ח ואת שאר הארגונים הפלסטיניים להנהגת חמאס באש"ף.
בעקבות קריסת המו"מ, החליט אבו מאזן בשנת 2017 לצמצם את כוחו של חמאס. הוא הורה לעצור את המשכורות המשולמות לאנשי חמאס ברצועת עזה, וכן הורה לרשות הפלסטינית, להפסיק לשלם לחברת החשמל הישראלית עבור החשמל אשר אותו היא מספקת לרצועת עזה. כמה חודשים לאחר מכן, החליט בנימין נתניהו להתיר העברת כסף קטארי, ישירות לחמאס. הכסף הועבר במזוודות מספר פעמים בשנה, כאשר בכל מזוודה כ-15 מיליון דולר במזומן.
"הכסף הזה חילץ את חמאס מהמצוקה אשר אליה הכניס אותו אבו מאזן" אמר המקור
בעקבות כך, אמר המקור, פנה אבו מאזן לבנימין נתניהו (לא ישירות) והזהיר אותו כי הסכם עם חמאס לא יחזיק מעמד, וכי הארגון מתכוון לתקוף את ישראל.
על אף האזהרה הזאת, אמר לנו המקור, המדיניות הישראלית שחיזקה את חמאס המשיכה, באמצעות המזוודות מקטאר.
הפעם השנייה אשר בה הורה אבו מאזן להזהיר את ישראל מהתקפת חמאס הייתה ב-5 באוקטובר 2023, יומיים לפני ההתקפה על יישובי הדרום. את האזהרה העבירו לרמאללה אנשי הרשות הפלסטינית שנמצאים ברצועת עזה. עובדי הרשות דיווחו למנהליהם כי "חמאס מתכוון לתקוף את ישראל". בתחילת המלחמה, דיווחנו כאן, כי עובדים של הרשות אשר מוצבים ברצועת עזה דיווחו כי הנהגת חמאס הורתה לאסוף את הטלפונים מכל אנשי הארגון, וגם אזהרה על כך הועברה לשב"כ בערב ההתקפה.
בעקבות אזהרת עובדי הרשות בעזה, הורה אבו מאזן להעביר לישראל אזהרה על ההתקפה הצפויה. להערכתנו האזהרה הועברה בצינורות הרשמיים, קרי באמצעות השב"כ. אך איננו יודעים זאת בוודאות. הערכת המקור זהה להערכתנו, אם כי גם הוא כאמור אינו יודע זאת בוודאות.
לסגת מעזה, לסלול דרך בט"ש סמוך לליטני, להשמיד המשטר האיראני
איראן מנסה להכריע את ישראל במלחמת התשה מרחוק, ובו בזמן היא חותרת לכונן מאזן אימה גרעיני; פרשנות: יש לתקוף באיראן ברציפות את תשתיות המשטר – כלכלה, שלטון, גרעין. לסגת מעזה; לפתוח ציר בט"ש בלבנון; לשחרר מילואים; לקיים כלכלה-במלחמה; כולל החייאת הדרום והצפון
שתי כותרות מרכזיות, ציין השבוע המשטר האיראני, בכתבה אחת בעיתון האסלמו נאצי טהרן טיימס. הכותרת המרכזית האחת רמזה לקוראים על גיבוש כוונתה של איראן להשלים בניית פצצה גרעינית. הכותרת השנייה תעתעה בקוראים, בעיקר לגבי השאלה אם איראן תתקוף את ישראל. פרשנותנו לגבי הכותרות האלה היא כי איראן מנסה לאסור על ישראל מלחמת התשה ארוכה, באמצעות שכירי החרב אשר מקיפים את ישראל, בזמן שהיא עצמה מצמצמת ככל האפשר את הפגיעה ביבשת האיראנית, ודוהרת לפצצה גרעינית ובעיקר לטיל שיישא אותה. לשם כך איראן מפזרת ערפל, אבל עלולה להכריז בהפתעה על התחמשותה בפצצה גרעינית ועל כינון של מאזן אימה גרעיני בינה לבין ישראל (ע"פ פרסומים זרים).
זו הייתה הכותרת המדויקת בטהרן טיימס לגבי האפשרות שאיראן תבנה פצצה גרעינית: "מקור רשמי: לאיראן יכולת מלאה לבנות פצצת גרעין" (“Iran Fully Capable of Building Nuclear Weapons: Official”)
וזו הייתה כותרת התעתוע לגבי השאלה אם איראן תתקוף: "אם (הציונים) יבחרו להמשיך בפעולות העוינות שלהם, איראן תגיב בהתאם". (if they choose to continue their hostile actions, Iran will respond.” “accordingly). כלומר בטקסט הזה איראן אומרת כי היא תתקוף "אם יבחרו להמשיך בפעולות עוינות". במקומות אחרים איראן אינה מתנה את ההתקפה בפעולה עתידית של ישראל, אלא בפעולת העבר שישראל כבר עשתה נגדה.
הכותרות הללו משקפות טקסטים איראניים רבים, שנראים דומים לטקסט הזה: ערפול כוונותיה לצד חתירה רציפה להכרעת ישראל. לפיכך ישראל צריכה להיערך אסטרטגית, לאסטרטגיה האיראנית הפשוטה: להתיש את ישראל, עד הופעת הגרעין האיראני והופעת מאזן אימה. בנימין נתניהו הביא את ישראל לרגע האמת הנוכחי מול איראן, אחרי שקיים במשך 28 שנים אסטרטגיית אך-מלחמה כלפי איראן. עכשיו עליו לטפל בתוצאות מדיניותו, בלי רגליים קרות, או לזוז הצידה ולהניח למוכשרים ממנו להכריע את איראן. ונאמר, קרוב לוודאי שאיראן הייתה מנסה להשמיד את ישראל גם בלי מדיניותו המטופשת של בנימין נתניהו, מתוך אמונתו הדתית המשיחית של המשטר האסלמו נאצי.
03.11.2024
פרשנות. מאת מערכת הזירה העיתונאית
הכותרת הראשית שלנו ב-8 באוקטובר 2023 הייתה: "איראן פתחה במלחמה נגד ישראל באמצעות הזרוע שלה בעזה, דרומה של ישראל שותת דם". היינו היחידים בעולם, שניסחו את הכותרת הפשוטה אבל הנוקבת הזו, אשר עכשיו כבר ברורה כמעט לכל.
טענתנו לא השתנתה גם עכשיו: מלחמת הג'נוסייד של 7 באוקטובר הייתה מהרגע הראשון מלחמתה של איראן נגד ישראל. זוהי מלחמה דתית גזעית, שאין לישראל כעת כל תכלית בקיומה באמצעות "מלחמת ניצחון מוחלט" כנגד שכירי החרב של איראן; ובמקום להתיש את אזרחיה ואת כוחותיה, בעזה ובלבנון, על ממשלת ישראל לתכנן ולהוציא לפועל את הכרעת איראן; בניין הקלפים שאיראן הקימה סביב ישראל, יקרוס מיד אחרי שאיראן תוכרע. אבל לשם כך על ממשלת ישראל הקנאית, לנתח את הזירה באופן ענייני, ולא באמצעות סייגים פוליטיים והזיות דתיות.
ישראל התישה את עצמה במלחמה של שנה בעזה, כאשר צה"ל הכריע את חמאס השלטוני וחמאס הצבאי כבר בחודש ינואר 2024. איך בכל זאת ציבור גדול תומך עכשיו בהמשך התשתו של צה"ל ברצועה? יש לכך לפחות שתי סיבות; האחת, ציבור התומכים המזרחי של נתניהו והליכוד עושה זאת להערכתנו בעיקר בגלל הזדהות חברתית, ולא בעקבות ניתוח ענייני של המלחמה. השנייה, המלחמה של הקנאים לקעקוע של התקשורת החופשית בישראל (בהסבר המופרך שמדובר בהשקפה פוליטית אחת מול השקפה פוליטית אחרת), הולידה הסברים פוליטיים קנאיים בכסות עיתונאית, והציבור אשר תומך בממשלה מסיבות חברתיות, שמח לאמץ את התעמולה הקנאית. האם הציבור הזה גם מסכים למטרתה הסופית של התעמולה הקנאית, קרי לסיפוח שטחי הפלסטינים ברצועה ובגדה המערבית, סיפוח אשר ייחשב בעולם ובארץ לפשע מלחמה? איננו יודעים את התשובה לכך. היא תלויה בשאלה עד כמה הכאב החברתי המזרחי המוצדק הוא עמוק ורעיל. והאם המזרח הכואב יקריב את מדינת ישראל על מזבח נקמתו בעקבות התקיפה הגזעית האשכנזית משחר התקומה. במאמר המערכת שלנו היום, אנחנו מנסים למצוא לכך תשובה.
אנחנו מעריכים כעת שאיראן נכנסת לשלב השני במלחמתה בישראל, והוא נובע מתבוסת שכירי החרב שלה שמקיפים את ישראל. היא עדין לא מוכנה להילחם ישירות, אלא לחתור למאזן אימה גרעיני נגד ישראל בזמן ששכירי החרב שלה מקיזים את דמם במלחמה עם ישראל.
אבל את הניתוח עד כאן משבש הדשדוש בעזה. הוא לא מאפשר להקדיש לאיראן את תשומת הלב אשר לה היא ראויה. כבר בחודש בינואר ישראל הייתה יכולה לצאת מהרצועה, בעיקר אחרי שהרשות הפלסטינית התחייבה כפי שדיווחנו כאן בלעדית, לפרז את הרצועה, ולפעול להחזרת החטופים.
את הניתוח הזה משבשת גם המלחמה בלבנון אחרי שחיזבאללה כבר הוכה שוק על ירך. יש להמשיך לדרוס את חיזבאללה, מאחורי קו בט"ש אותו ישראל צריכה לסלול מדרום לליטני מגבול סוריה ואף לפניו ועד הים התיכון.
את הניתוח הזה משבשת גם הפגיעה העמוקה בכלכלה הישראלית החזקה. לפיכך נסיגה מעזה, וסלילת קו בט"ש בלבנון תאפשרנה לישראל לשחרר את כוחות המילואים, להחיות שוב את הצפון ואת הדרום כולל החזרת תושבים; לרכוש 5000 טנקים חדשים, לבנות את צה"ל באמצעות שתי אוגדות של חרדים ושתי אוגדות של נשים, ובאמצעות חידוש שירותם של אנשי ונשות מילואים שכבר פרשו מכוח גילם; והדובדבן במלחמה הזו, הכנסה מהירה ואפילו ניסיונית לזירה, של המערך החדש ליירוט בלייזר, שיהיה להערכת רבים שובר שוויון בתחום ההגנה האווירית.
גבורת חיל האוויר תשמש את ממשלת הקנאים - נגדו
ישראל איבדה הזדמנות להשמיד את איום הגרעין האיראני; ברגע האמת, "מר ביטחון" לא הצליח לקיים את גיבובי המלל שנשא בעניין הגרעין האיראני מאז 1996, ואשר דרבנו את המשטר האסלמו נאצי לפתח פצצת אטום
הלחץ האמריקאי קיפל את "מר ביטחון" נתניהו, שהביא את ישראל אל סף חורבן ב-7 באוקטובר; מאז השבת השחורה נתניהו אף האריך מסיבות פוליטיות את המלחמה בסירובו לפשרה שהציעה הרשות הפלסטינית (עליה דיווחנו כאן בלעדית) בתחילת השנה ובה לפרז את הרצועה ולפעול להשבת החטופים, ואשר הציע חמאס בחודש יולי (כפי שדיווחנו כאן בלעדית שיעשה) ב-8 בספטמבר (ר ' דיווחנו הבלעדי ב-8 בספטמבר וב-15 בספטמבר) לגבי ציר פילדלפי ומעבר רפיח; הארכת המלחמה, מגבירה את הלחץ על ישראל למתן את תגובותיה למסע המלחמה בו פתחה איראן עם שכירי החרב שלה במזה"ת, מתוך מטרה להשמיד את ישראל. במשך 28 שנים, העמיק בנימין נתניהו את מדיניות האך-מלחמה כלפי איראן, מדיניות שהתנהלה במיליוני מילים, במצגים גרפיים ובהשפלת איראן באמצעות המוסד; אמנם הסיכוי שהמשטר האסלמו נאצי האיראני היה מסכים במהלך השנים לשיח מדיני עם ישראל שואף לאפס, אבל כך גם הסיכוי שהשאיר נתניהו לשיח בין אויבים מרים. מדיניות המלל הקיצוני של נתניהו, שעזרה לו להמציא את דמותו המופרכת כמר ביטחון, עודדה ועדין מעודדת את איראן לפתח פצצת גרעינית כראש קרב בליסטי; בשבוע שעבר נכתב בעיתונות האיראנית הממשלתית כי על איראן לשקול להסב את פיתוח הגרעין "לצרכי שלום" גם לגרעין צבאי; יתכן לפיכך כי תקיפת הראווה באיראן בשבת, תאיץ את פיתוח הפצצה האיראנית, אל נקודת האל חזור. ממשלת ישראל הסתפקה להערכתנו בתקיפה ביום שבת בניסיונות לשבש את האפשרות של התעשייה האיראנית להרכיב פצצת גרעין על טיל בליסטי, אולי כי היא כבר השלימה עם פיתוח של פצצה גרעינית; אחרת קשה מאוד להבין את בהלת נתניהו, לנוכח הזדמנות הזהב שנקרתה בדרכו להשמיד את תעשיית הגרעין באיראן. מה יהיה עכשיו: ממשלתו הקנאית של נתניהו, תשתמש להערכתנו בעוצמה שהעניק לה צה"ל בפעולה הצבאית המושלמת של חיל האוויר בשבת, כדי למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית; בוועדה מטעם אשר תקים להערכתנו הממשלה היא תאשים את צה"ל ואת חיל האוויר במיוחד, בכשליה ב-7 באוקטובר אשר הביאו את ישראל אל סף חורבן.
27.10.2024
מאת מערכת הזירה העיתונאית
העיתון הלבנוני א נאהר פרסם ביום שבת כי ישראל התמקדה בהתקפתה גם במתקנים לדיוק טילים. לאור הידיעות כי איראן נמצאת במרחק של שבועות מפיתוח של פצצה גרעינית, יתכן כי ישראל מתמקדת כעת בשלילת יכולתה של איראן להרכיב פצצה גרעינית כראש קרב על טיל בליסטי, יותר מאשר בחיסול יכולתה לפתח פצצה. התנהגות ישראלית כזאת מביעה את קריסתה המוחלטת של מדיניות האך-מלחמה שקיים בנימין נתניהו במשך 28 שנים כלפי איראן.
דובר צה"ל אמר אחרי ההתקפה: "אני יכול כעת לאשר כי השלמנו את התגובה הישראלית למתקפות איראן נגד ישראל. ביצענו תקיפות ממוקדות ומדויקות לעבר מטרות צבאיות באיראן — וסיכלנו איומים מיידיים על מדינת ישראל. משימת צה"ל הושלמה. אם המשטר באיראן יעשה את הטעות ויפתח בסבב חדש של הסלמה — נהיה מחויבים להגיב".
דובר צה"ל אמר אם כן כי התקיפה בשבת סיכלה "איומים מידיים"; הוא אינו מדבר באותה נשימה על איומים עתידיים, כגרעין האיראני. יתכן כי היעדר התבטאות של דו"צ לגבי איומים עתידיים בהודעה, היעדר אשר מודגש לעומת הנוכחות של איומים בהווה, מבטאת את הצורך והנכונות המרומזים שמביע צה"ל למנוע גם איומים עתידיים, ואולי בעיקר איומים עתידיים. בכל מקרה, באיום העתידי, צה"ל בהוראת הממשלה לא טיפל בשבת.
איראן משחררת ביממה שאחרי התקיפה של צה"ל מסרים סותרים, שר החוץ והנשיא האיראניים רומזים על תגובה איראנית, העיתונות הממשלתית רומזת כי איראן תסגור את האירוע. להערכתנו איראן תנסה להשתמש באיומה המרומז בתגובה, כדי להשיג עבור שכירי החרב שלה חמאס חיזבאללה והחותים, ולמען עצמה, הפסקת אש בתנאים טובים. אם היא לא תצליח (למשל אם צה"ל ישוב ויתקוף באיראן), איראן תגיב להערכתנו על תקיפת צה"ל. יתכן שאז תיקרה בדרכו של מר ביטחון, הזדמנות שנייה.
חליל אל חיא יאמץ את פשרת סינוואר עליה דיווחנו כאן בלעדית
חמאס מתכוון לפצל בין תפקיד ראש הלשכה המדינית (בחו"ל), לבין תפקיד מפקד הזרוע הצבאית (בעזה); חליל אל חיא, עשוי להיבחר לתפקיד המדיני, ומוחמד שבאנה או מוחמד סינוואר לתפקיד הצבאי. אל חיא מודע להסכמת סינוואר להתפשר, עליה דיווחנו כאן בלעדית, ולדברי מקור פלסטיני הוא יאמץ אותה
20.10.2024
מאת מערכת הזירה העיתונאית
הרשות הפלסטינית, ותנועת חמאס, מוכות-הלם מאז חיסולו של יחיא סינוואר. שני הארגונים אומרים כלפי חוץ "החיסול לא יועיל, ולא ישנה את המציאות", אבל שניהם חוששים באופן עמוק כי החיסול ישנה, ויחליש את עמדות המיקוח הפלסטיניות במו"מ עם ישראל ועם ארה"ב.
חליל אל חיא, אשר צפוי להיבחר לראש הלשכה המדינית של חמאס, וישהה לצורך מילוי התפקיד מחוץ לטריטוריה הפלסטינית, מכיר לדברי מקור פלסטיני את הסכמתו של סינוואר להתפשר, והוא יאמץ אותה כלשונה כצוואה פוליטית. כאן דיווחנו בלעדית ב-8 בספטמבר וב-15 בספטמבר, על הסכמתו של יחיא סינוואר להתפשר במו"מ עם ישראל. סינוואר הסכים לנוכחות ישראלית בכמה נקודות בציר פילדלפי, בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה ממעבר רפיח. המקור הפלסטיני אמר כי אל חיא יאמץ את ההסכמה הזאת של סינוואר כצוואה פוליטית, אך עם זאת תנועת חמאס תנסה כעת בראש ובראשונה להבין את התמונה האזורית, לנתח אותה, ולכוון את עמדתם על פי התמונה האזורית. במובן הזה, יתכן כי חמאס ימתין עד אשר תתבהר המציאות בין ישראל לבין איראן, בטרם ירצה לחזור באופן מלא לשולחן המו"מ.
במובן של המורשת הפלסטינית של חמאס, והמורל הלאומי ברצועה, בחירתו של מפקד חטיבת רפיח מוחמד שבאנה היא בעלת הסיכויים הגדולים ביותר, שכן ישראל רדפה אחריו, והוא ניצל כמה פעמים מהניסיונות לחסלו, וכן שלושה מבניו נהרגו בהיתקלויות עם צה"ל; מהלך החיים הזה של שבאנה, עשוי להביא את הנהגת חמאס למנותו לתפקיד כדי להדגיש את המורשת צבאית, ולעורר בזאת שוב את האהדה הציבורית כלפי הארגון.
Sunday News
10.11.2024
חדשות יום ראשון
חיזבאללה ממשיך להחריב את צפון ישראל, על אף המכות שהוא סופג מצה"ל. בשבוע שעבר צרפנו את פרשנותנו לגיליון 173, ולפיה על ישראל לסלול דרך בט"ש סמוך לנהר הליטני, לשחרר מילואים, ולהחזיר את תושבי הצפון והדרום לבתיהם, ולהחיות את האזורים הנטושים; הערכתנו נובעת מכך שאת כתישת חיזבאללה, אחרי שיטוהרו מחיזבאללה כל הכפרים סמוכי הגבול, אפשר יהיה לעשות בלי להחזיק את מאות אלפי אנשי המילואים. וכן כי תושייתו ועוצמתו של הציבור הישראלי תאפשר לבנות שוב את האזורים הנטושים ולהחיות את הכלכלה הישראלית תוך כדי מלחמה.
עד כה צה"ל לא הודיע על מינויו של קצין בודק לטענות הפלסטינים על ביצוע של פשעי מלחמה. בשבוע שעבר דיווחנו על תלונות הפלסטינים, ובהן על החרבת בית החולים כמאל עדואן על ידי כוחות צה"ל אחרי שפשטו על המבנה, למעצר של חשודים בטרור. כן הבאנו תמונות על גופות שמתגוללות ברחובות בעזה, ואשר פלסטינים טוענים כי לפחות חלקן הן תוצאה של פעולות צה"ל. איננו יודעים לפי שעה אילו פעולות של צה"ל ואיננו יודעים לפיכך אם הן פעולות שגויות. לכן חתמנו את הידיעה בשבוע שעבר בפרשנות כי על צה"ל למנות קצין בודק לבדיקת האירועים.
782 חיילי צה"ל נהרגו במלחמת חרבות ברזל.
will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Lineמכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il