גליון 185
26 בינואר 2025
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
משבר עם לבנון בעקבות עיכוב הנסיגה, צבא לבנון הודיע שבאזורי גבול הוא ותושבים - מול צה"ל
מאמר המערכת
שופטים יתמנו בעסקאות בין הממשלה לאופוזיציה
הצעתם של השרים לוין וסער הוצגה כפשרה היסטורית.
זו כמובן אחיזת עיניים. אין כאן שום פשרה. זהו מתווה משותף של שני אנשי ימין קיצוניים שמטרתם אחת: מינוי השופטים בכל הערכאות יעבור לידיהם הלא-אמונות של הפוליטיקאים.
המתווה החדש אינו חדש כלל. המתווה הקודם של השר לוין קבע, בהשאלה, כי הפרדת הרשויות והדמוקרטיה יוצאו להורג בתליה, ואילו המתווה הנוכחי של שני השרים הקיצוניים קובע כי ההוצאה להורג תהיה בירייה דוקא!
זה כל ההבדל.
יש להבין: מטרתה של הקואליציה הזאת היא להכפיף את כל מערכות השלטון, לרבות הרשות השופטת, לרשות המבצעת – הממשלה.
כל הדרכים כשרות להשגת היעד הנורא הזה.
אם תתקבל הצעת לוין-סער לשינוי הרכב הועדה לבחירת לשופטים, תעבור בחירת השופטים מן הועדה אל הממשלה ואל הכנסת. לא תהיה עוד שום חשיבות לדעתם של השופטים. המינויים יהיו פוליטיים. לממשלה יהיו ארבעה קולות במקום שלושה כיום, מתוך תשעה חברי הועדה, והיא תזדקק לקול אחד נוסף בלבד כדי להשיג רוב ולמנות את כל מועמדיה. הקול הזה יגיע מאחד משני נציגי האופוזיציה. במהלך ההתנהלות הפוליטית הרגילה, האופוזיציה נזקקת לעתים להסכמת הממשלה כדי להשיג רוב להצעה החשובה לה. כך, האופוזיציה תוכל לסחור בקולות שיש לה בועדה לבחירת שופטים. תן וקח: הממשלה תתמוך בבקשת האופוזיציה בהעברת חוק, בעניין תקציבי או במינוי אחר כלשהו, ובתמורה האופוזיציה תתמוך במינוי מועמדי הממשלה לשיפוט. זה יהיה עניין שבשגרה, "דיל פוליטי". המינוי יסוכם בין הפוליטיקאים ויובא כעניין גמור לועדה, שבה מובטח לו רוב. ועדת הבחירה לשופטים תהפוך לחותמת גומי.
בממשלה ובכנסת לעתים השיקול הפוליטי לגיטימי. בועדה למינוי שופטים הוא אסור.
מעתה השיקול הפוליטי ישלוט בכיפה. כך תמנה הממשלה את השופטים שהיא רוצה בהם. כך היא תשלוט בבתי המשפט. כך תמות מות נשיקה הדמוקרטיה הישראלית.
עד היום היה על הרוצה להתמנות לשפיטה, להוכיח את כישוריו. כן, לעתים היה גם לובי, ולפעמים היה מכוער.
אבל לא כך נהגנו במשך למעלה מ-70 שנה.
הועדה המאוזנת בחרה שופטים והמערכת זכתה להערכה רבה בארץ ובעולם. עצמאותה נשמרה – ובלי עצמאות מערכת השפיטה אין דמוקרטיה. מערכת השפיטה היא הבלמים והאיזונים השומרים על הדמוקרטיה והמונעים משתי הרשויות האחרות להעצים את כוחן מעבר לרצוי לקיומו של משטר דמוקרטי המקדש את זכויות האדם.
בועדה כפי שהיא כיום, לפני התיקון המוצע, הצליחו השרים סער ושקד למנות גם שופטים שמרנים אך כאלה שגם רמתם המקצועית נבדקה ואושרה, שכן ללא תמיכת השופטים לא ניתן היה למנות שופטים לבית המשפט העליון.
להזכירכם, היה צורך ברוב של שבעה כדי למנות שופט לבית המשפט העליון.
לפי ההצעה הנוכחית די בחמישה, ובכך יקיץ הקץ על הבקרה המקצועית למינוי שופטים.
מעתה יידעו הרוצים להתמנות לשיפוט או המבקשים להתקדם לבית משפט גבוה יותר, כי אין כל חשיבות להערכת מערכת המשפט על כשרונם ומקצועיותם – די למצוא חן בעיני הממשלה. היא הקובעת. לגבי שופטים מכהנים הרוצים להתקדם לערכאה גבוהה יותר, כדאי יהיה להם לפסוק כפי שהממשלה רוצה. גם אם אני מקווה שלא כך יהיה, כך זה עשוי להיראות. לא מדובר רק בשופטי בית המשפט העליון ולא רק בעניינים חוקתיים. כל השופטים בכל הערכאות יתמנו ויקודמו על ידי הממשלה בעסקאות עם האופוזיציה. כך גם יבחרו הפוליטיקאים לבדם את השופטים – גם פוליטיקאים הנאשמים בשחיתות יבחרו את שופטיהם.
אם תתקבל הצעת החוק, נהיה עדים למערכת שפיטה מקצועית פחות, עצמאית הרבה פחות ואחת שאינה נהנית מאמון הציבור ומיוקרה בינלאומית. שכן, מי ירצה להישפט אצל שופט שדעתו הפוליטית ומחויבויותיו למפלגה זו או אחרת – ידועות, והן המניעים היחידים למינויו או לקידומו?
כתוצאה מכך תרד מאוד יוקרת מערכת השפיטה בעיני העולם, והיא לא תוכל להוות עוד בלם ומגן מפני התערבות חיצונית של גורמים בינלאומיים כדוגמת הוצאת צווי מעצר לחיילים ולקצינים שלא לדבר על ראש הממשלה ושר הבטחון. כל זה קרה רק בשל האיומים בביצוע ההפיכה המשטרית ותחילת מימוש האיום.
היה והצעת חוק זו תעבור, מצבנו יהיה גרוע הרבה יותר.
המצב שייווצר יהיה מצב לפיו המרות היחידה על השופט לא תהיה מרות הדין אלא מרות הקואליציה.
אמנם אין כאן עבירה פלילית של המציעים, אך יש כאן שינוי יסודי של מושכלות יסוד.
ולהזכיר נשכחות: פעם היה זה אחרת. אמר מנחם בגין בכנסת: "אנחנו באים להבטיח את אי-תלותם של השופטים. לשם כך עלינו להבטיח במידת האפשר גם את אי תלותם של ממניהם".
*אברהם יעקב
26 בינואר 2025
רואה אור בימי א' | בהרצה
*פרשננו המשפטי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז בעבר
אחרי ההתקפה - חמאס הרוויח מקריסת השווקים בישראל 3 מיליארד שקלים. כתבה שנייה בסדרה
מקור: מהנדס פלסטיני שהובא לישראל מאוקראינה, קשור לתוכנית רווחי חמאס משורטים על נכסים פיננסיים בישראל. הסי אי איי חשף את האירוע. הערכתנו: חמאס הרוויח כ- 3000% על השקעותיו בכלכלה הישראלית באמצעות חברות קש. את ההשקעה ביצע חמאס ערב התקפתו על דרום ישראל. מקור פלסטיני: עם הכסף הישראלי, חמאס פורס כעת מחדש את כוחותיו ברצועת עזה.
על פי מקור, הסי איי איי האמריקאי, הוא ארגון הביון אשר גילה את ההשקעה של חמאס בכלכלה הישראלית, ערב התקפתו ב-7 באוקטובר, ואת הרווחים אשר גרף ממנה. הארגון האמריקאי העביר להערכתנו את המידע לישראל. בכתבה הראשונה בסדרה, בשבוע שעבר, דיווחנו כי את הרווחים המירו לביטקוין חברות קש שעושות עסקים בישראל, והן העבירו את הכסף לחמאס במערכת האנונימית של מטבע הקריפטו. כן דיווחנו כי חמאס משתמש כעת בכסף לשיקום של כוחו הצבאי. מקור פלסטיני: חמאס פורס כעת מחדש את כוחותיו ברצועת עזה. הערכתנו: יכולתו של חמאס כעת לפרוס כוחותיו בעזה, היא תוצאה של סירובה של ממשלת ישראל להכריז בחודש ינואר 2024, על ניצחונה על הארגון, ועל הכנסת הרשות הפלסטינית לרצועה. כאן דיווחנו באותה עת כי הרשות התחייבה לפרז את הרצועה, לפרוק את חמאס מנשקו, ולפעול לשחרור החטופים. כן דיווחנו כי ישראל יכולה הייתה אז לקבל על כך ערבויות מארה"ב. את המהלך של ממשלת ישראל להמשיך את המלחמה, גיבתה עיתונות ישראלית נגועה בפוליטיקה, הן במערכות כלי תקשורת, והן בכלי תקשורת נפרדים. לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית, לחקר כשלי ממשלת ישראל לפני ואחרי המלחמה, לרבות הכשל הכלכלי המפורט בתחקירנו הנוכחי, tipp יציע להכליל בהגדרת הוועדה, את חקר תפקיד העיתונות הישראלית בחורבן 7 באוקטובר, לרבות אי התרעה נוקבת ברורה וחד משמעית מפני מלחמה קרבה. כאן דיווחנו בחודש מאי 2023, על כך שהציר האסלמו נאצי בראשות איראן, כונן חדר פיקוד קדמי למלחמה נגד ישראל (חפ"ק), וכי נסראללה הכריז באותו מעמד כי המלחמה נגד ישראל כבר החלה. כן דיווחנו כי החותים, ישגרו לישראל טילים בליסטיים.
26.01.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
הפרטים שאנחנו מוסיפים כעת, בכתבה השנייה בתחקיר הרווחים שגרף חמאס בישראל, מהתקפתו על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר, הם: 1. המהנדס הפלסטיני שישראל הביאה לחקירה ממקום מושבו באוקראינה, היה מעורב בתכנון המהלך הכלכלי של השקעה בשורטים בכלכלה הישראלית, לפני התקפה על ישראל. ההערכה אשר עמדה בבסיס התוכנית בה היה מעורב המהנדס הייתה כי מיד עם התקפה על ישראל, תחול נפילה בשווי של הנכסים הפיננסיים בישראל, והשקעה בשורטים לפיכך תניב סכומי עתק. כך אכן קרה מיד אחרי התקפת חמאס על יישובי הדרום. 2. הסי איי איי האמריקאי גילה את המהלך הכלכלי, וככל הנראה הוא אשר העביר את המידע לישראל. מקור פלסטיני מסר על נוכחותו של הסי איי איי בטריטוריה של הרשות הפלסטינית, אבל איננו יודעים אם היחידה הזאת של ארגון הביון האמריקאי היא שהעבירה את המידע לישראל, או שהוא הועבר ישירות ממרכז הארגון בארה"ב. תחקיר tipp על הפרשה יימשך גם בשבועות הקרובים, ואנחנו נמתין לדיווח מסודר של מממשלת ישראל על האירוע הכלכלי רחב ההיקף, אשר מתברר להערכתנו כאחד ממחדליה המרכזיים, לצד המחדל הצבאי מודיעיני מערכתי של הממשלה, אשר הביא לחורבן היישובים ולג'נוסייד בתושבי הדרום ובמבקרים.
בשבוע שעבר דיווחנו כי בנוסף על הכסף שהרוויח חמאס מנפילת הנכסים הפיננסיים בישראל אחרי התקפתו, אסף הארגון תרומות מאינדונזיה ומלזיה, והוא משתמש בסכומי הכסף העצומים, לשיקום של כוחו הצבאי.
ידיעה ראשונית בתחקיר tipp מגלה פרצה במערכת הכלכלית הישראלית
ערב ההתקפה על ישראל, חמאס עשה שימוש בכלכלה הישראלית, והרוויח כ-3 מיליארד שקלים באמצעות "שורטים"*; את הרווח המירו לביטקוין חברות קש שנוכחות בישראל, ועושות בה עסקים, והעבירו את הסכום לחמאס עזה – באמצעות המערכת האנונימית של מטבע הקריפטו. חמאס משתמש כעת בכסף הזה, ובתרומות שאסף במלזיה ובאינדונזיה, לחידוש כוחו הצבאי.
זוהי כתבה ראשונה בסדרת התחקיר על מקורות הכסף החדשים של חמאס, שמביאה את עיקרי המזימה המוצלחת של הארגון כנגד הכלכלה הישראלית ערב התקפתו ב-7 באוקטובר. בכתבה הנוכחית לא נרחיב מעבר לכך, כיוון שהיא נשענת בעיקר על עדותו של מקור פלסטיני חשוב; זהו מקור, אשר עבודתנו אתו עד כה הבהירה כי אמינותו רבה. עדותו הייתה למשל רכיב מרכזי בידיעה הבלעדית שלנו על סירובה של ממשלת ישראל לחתום על הסכם עם חמאס, על אף שהארגון האסלמו נאצי הסכים להתפשר. במשך חודשים רבים נשארנו לבד עם הידיעה האמורה בישראל ובעולם, ורק השבוע היא אושרה בדבריו של השר איתמר בן גביר כי הוא זה שמנע מישראל לחתום. בשבועות הבאים נעמיק בתחקיר על הכסף שהרוויח חמאס מניצול הפרצה בכלכלה הישראלית ערב התקפתו על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר, ובמידת הצורך נדווח על ההתפתחויות בגיליונות מיוחדים (Breaking News). לדברי המקור "ארגוני הביון של ארה"ב מכירים את האירוע". אנחנו מביאים את הידיעה הנוכחית, כאשר היא בשלביה הראשונים, מתוך חובתנו העיתונאית לציבור הישראלי, בעניין שהוא בעל חשיבות מכרעת לביטחונה של ישראל. (מתי כהן, עורך העיתון)
*שורט הוא מכירה בחסר של נכס פיננסי. הנכס היה צפוי להערכת חמאס לאבד מערכו בעקבות ההתקפה של הארגון על ישראל ב 7 באוקטובר. נכסים פיננסיים רבים אכן איבדו מערכם בעקבות ההתקפה.
גילוי נאות: כמשקיעים זעירים רבים, גם כותב שורות אלה עושה שימוש מפעם לפעם בכלי השקעה באשר הם.
לצה"ל אין דמות צבאית-ציבורית שתדפוק על השולחן
כפי שהזהרנו: מיתוס עזה-גראד עם מוטיבים הרואיים של מלחמת חפירות ומטענים, הביא לשגשוג חמאס בגדה המערבית. גורמים בפת"ח ובמנגנונים הפלסטינים עוברים בסתר לתמיכה בחמאס, ומחלישים את כוח הרשות במלחמתה בג'נין. בעזה: הוראתו של יחיא סינוואר לעבור למלחמת מטענים וחפירות עליה דיווחנו כאן בלעדית, מקוימת כעת בהוראת אחיו. בגדה: פורעים יהודים, ממשיכים לכרות עצי זית (בניגוד להוראה מפורשת מהתורה), ולדחוף את הפלסטינים לחמאס ולאסלמו נאציזם; אם מרואן ברגותי יוגלה, להערכתנו אשתו פדואה עלולה לקיים בשמו את הברית שכרת עם חמאס
חמאס ממשיך לבנות את המיתוס על גבורה פלסטינית בעזה-גראד, ולפרוט אותה לשטרות בגדה המערבית. מקור פלסטיני דיווח על סחף של בכירים בפת"ח לעבר חמאס; כדי להשתלט על הרשות, הארגון האסלמו נאצי זקוק לשחרור של מרואן ברגותי, שזוכה לתמיכה רחבה בפת"ח בגדה המערבית, אבל גם לתמיכה רחבה בחמאס בג'נין ובשכם. כפי שאנחנו מדווחים מאז חודש דצמבר 2022, ביחד עם ברגותי, חמאס מתכוון לתפוש את רמאללה ואת אש"פ; השבוע הודיעה הרשות הפלסטינית כי החורבן שהמיט חמאס על עזה, לא יישנה בגדה המערבית (במשאלת-לב שהיא תוכל למנוע אותו). בינואר 2024, ישראל הייתה יכולה לסיים את המלחמה בעזה, ולשים סוף לשאיפותיו של חמאס, באמצעות הכנסת הרשות הפלסטינית לרצועה. חולשתו של חמאס, חייבה אז לפי מקור פלסטיני חשוב, את יחיא סינוואר להגיע להסכמה עם אבו מאזן. אבל ממשלת הקנאים הגתה את ההגדרה המסוכנת בהיותה-מופרכת "ניצחון סופי"; הממשלה עשתה זאת להערכתנו משני טעמים: האחד, כדי לחפש את הדרך להטיל במלואה את אשמת חורבן 7 באוקטובר על צה"ל, ולשם כך היה דרוש לה אימות להגדרה ניצחון סופי (שצה"ל לפי הגותה כלל לא הבין כי ניתן להשיגו), והשני, להביא לסיפוח רצועת עזה והגדה המערבית, באמצעות הניצחון הסופי והחלשת בית המשפט העליון (ר' היום במאמר המערכת: הפיכה משטרית במסכה); בכך התכוונה להערכתנו הממשלה לקיים את הסיפוח, ולשים קץ לוויכוח העמוק בחברה הישראלית, שהכריע בהסכמי אוסלו על פשרה טריטוריאלית. אבל השאיפות המשיחיות של ממשלת הקנאים, פעלו במזרח התיכון הדלוק בהפוך על הפוך: הן הביאו להתחזקות חמאס בגדה המערבית, התחזקות שעלולה להשתרש לדורות באמצעות אתוס הרואי; והן הביאו לכינונה של חזית אדירת כוח נגד ישראל, טורקיה בצפון, מצרים בדרום, ואיראן שמייחלת להיכלל בברית החדשה בין טורקיה למצרים, ברית אשר נרקמה במהלך המלחמה, ערב תפישת סוריה בידי טורקיה (בגיבוי שקט של דונלד טראמפ). איראן הדליפה השבוע לעיתונות הטורקית סיפור על אודות "עסקת טילים" שהיא עלולה להוציא לפועל עם הכורדים. להערכתנו התקווה האיראנית היא שטורקיה ומצרים יסכימו לדון איתה על הכללתה בברית החדשה נגד ישראל, ואז עסקות טילים עם הכורדים ייעלמו למקום מהן באו – השאיפות המדיניות-דתיות במזה"ת.
12.01.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לגבי המו"מ לשחרור חטופים והפסקת אש, דיווחנו בשבועות האחרונים כי אבן הנגף העיקרית היא מפתח שחרור האסירים, שדורש חמאס, מאות לכל חטוף, וכן שמות האסירים אשר אותם הארגון דורש לשחרר ובהם מרואן ברגותי. כן דיווחנו כי מצרים העניקה לחמאס ערבות להפסקת המלחמה בתום שלב ב', וכי הערבות הזאת ניתנה להערכתנו בגיבוי חשאי של דונלד טראמפ. המדינות המתווכות הפרידו לשם כך בין שלב א' בהסכם, לבין שלב ב', אשר בסופו אמורה ישראל לסגת מעזה, ולהפסיק את המלחמה.
להערכתנו, אם ישראל לא תסכים לשחרר את מרואן ברגותי, או תדרוש להגלותו, חמאס ישקול לקיים את הברית שכרת עם ברגותי, באמצעות אשתו פדואה. פדואה ברגותי היא מנהיגה בעלת מעמד עצמאי בפת"ח, ולכן מעמדה יאפשר לה במובן הציבורי הפלסטיני לייצג את עצמה ואת בעלה, בברית עם תנועת חמאס.
צה"ל השיג ניצחון ברצועת עזה, כבר בחודש ינואר 2024, אבל למיטב הבנתנו לאיש במערכת הביטחון הישראלית הנוכחית אין מעמד ציבורי מספיק חזק, כדי לדפוק על השולחן, ולהסיט את ממשלת ישראל מהשקפתה המשיחית ומהשפעותיה על שדה הקרב. הביטוי להשקפה הזאת הוא ההגדרה – "ניצחון סופי" אשר בשדה הקרב הנוכחי, היא הגדרה בלתי רציונלית. החולשה הציבורית של צה"ל, נוספת לכוחה הרב של העיתונות הפוליטית הישראלית, שהכשירה את ההגדרה המופרכת (בדיוק כשם שהיא מכשירה את המהלך הקנאי להחלשת מערכת המשפט תחת הכותרת הרכה של "תיקונים נדרשים". ר' היום במאמר המערכת).
בצפון הבקעה, הרשות הפלסטינית הודיעה אתמול כי קבוצה של יהודים, כרתה עצי זית בחווה פלסטינית. עניינה של הרשות הפלסטינית אינה בתורת ישראל שאוסרת כריתה של עצי פרי במלחמה, אלא בסדר הכוחות בגדה המערבית. המשך ההתפרעויות של יהודים בזירות הפלסטיניות בגדה המערבית, בעיקר בזירות תרבותיות ככרמי זית, מחזק את חמאס, ומבשר את סופה המתקרב של הרשות הפלסטינית הנוכחית.
לגבי החזית הטורקית אשר אותה הולידה התארכות המלחמה, ביטא אותה השבוע היטב הנשיא הטורקי ארדואן כאשר נשא נאום אנטי ישראלי נוסף, בכנס של מפלגתו. ארדואן כרך את הכורדים עם ישראל, כדי שיהיה ברור לשומעיו כי החזית נגד הכורדים היא גם חזית נגד ישראל, ואמר כך: "עם שחרור דמשק בידי האופוזיציה הסורית, טרוריסטים בדלנים נמצאים יותר ויותר בפינה, והם מחפשים פטרונים חדשים" ואז הוסיף הנשיא הטורקי והבהיר "הם (הכורדים,tipp) מנסים לפנות לאלה שאינם רוצים יציבות באזורנו, (ו-) קורצים למעצמות אימפריאליסטיות המשגשגות מדם ודמעות". הרחבה על דבריו של ארדואן בכנס המפלגתי, ר' היום בסיפור המרכזי.
איראן רוצה להצטרף לברית של טורקיה ומצרים נגד ישראל, והיא הדליפה לעיתונות הטורקית השבוע על אודות משלוח טילים שהיא עלולה להעביר לכורדים; איראן עושה זאת להערכתנו, כדי שטורקיה תסכים להכליל אותה בברית נגד ישראל. בעבר הזכרנו כאן כי איראן נמנעת מלחדד את הקרע עם טורקיה, על אף שטורקיה הביאה לסילוקה מסוריה, והערכנו כי איראן נוהגת כך כדי לאפשר בעתיד ברית איראנית-טורקית-מצרית להגמוניה חדשה במזרח התיכון, ולהכרעת ישראל.
בגדה המערבית: כבר לפני כחודשיים, התחילו לדברי מקור פלסטיני, להישמע קולות בפת"ח ולפיהם הארגון הפלסטיני היחיד אשר נוקט בקו אקטיבי, הוא חמאס. תחושות ההשפלה הכבדות מהתבוסות לישראל ומכך שכל הארגונים הפלסטינים מקבלים את המציאות המבזה בהשלמה, מלבד חמאס שנלחם בישראל אדירת הכוח. להערכתנו זו הסיבה שהרשות לא מצליחה להכריע את ג'נין בחודש האחרון: רבים מאוד בשורותיה תומכים בחמאס ובארגונים האקטיביים. ישראל יכולה הייתה להתמודד עם ההתפתחות הזאת לו הסכימה לכניסת הרשות לעזה בחודש ינואר 2024, ואז הייתה הופכת אותה בבת אחת לרשות אקטיבית, ואת מרכיביה לתנועות אקטיביות.
מקור ערבי: חמאס הסכים לשחרור חיילות, וכעת גם לשחרור חיילים
מאז ספטמבר, חמאס מסכים לפשרה (ר' דיווחנו כאן) וישראל מערימה קשיים; ע"פ המקור, לאחרונה הארגון האסלמו נאצי הסכים לשחרר גם חיילים (תמורת יותר מחבלים). אבן הנגף כעת היא מפתח שחרור המחבלים, וזהותם; הקנאים בעיתונות הישראלית הכשירו ומכשירים את התנהגות הממשלה הקיצונית בישראל, אף כי היא מקעקעת את הישגי צה"ל, ומעמידה מול ישראל אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן: טורקיה מעמיקה את מזכר ההבנות שחתמה עם "ממשלת פלסטין" (ר' היום במאמר המערכת)
בחודש ספטמבר חמאס הסכים לנוכחות של צה"ל בכמה נקודות בפילדלפי, תמורת שליטה פלסטינית במעבר רפיח, בדרך להסכם הפסקת אש. זה היה כאשר ישראל הפכה את ציר פילדלפי לאבן הנגף במו"מ. יורשו של סינוואר חליל אל חייא, אימץ את הסכמת סינוואר להתפשר. ישראל לא רצתה, והיא עדין אינה רוצה, גם כאשר חמאס מוכן לשחרר חיילים (כרגע אבן הנגף היא המפתח לשחרור מחבלים, ושמות המרצחים הכבדים שישוחררו); ארה"ב מגבה את ישראל, מטעמים של מדיניותה במזרח התיכון. כיוון שממשלת הקנאים, ממשיכה את מסע המלחמה, המזרח התיכון הולך ומשתנה. השינוי הזה, עלול להביא להתפתחותו של עימות חדש, כאשר מול ישראל עומדים אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן וארגוניה. בשבוע שעבר דיווחנו כי חמאס הסכים לשחרור של חיילים, אבל לא ידענו אם מדובר בחיילות או גם בחיילים; גם לכך חמאס מסכים לאחרונה, ושוב תמורת הגדלת המפתח, ותמורת שמות המרצחים שהוא דורש לרבות ברגותי. מדוע חמאס מוכן להתפשר מאז חודש ספטמבר? להערכתנו כדי לנסות עם ברגותי, בתמיכה שקטה של טורקיה, להשתלט על רמאללה, להציל את עצמו מהתבוסה במלחמה עם ישראל, ולסייע לטורקיה להעמיק את אחיזתה האסלמו-סונית במזרח תיכון חדש בהנהגתה. טורקיה של ארדואן צריכה מרכיב דתי בשלטון הפלסטיני, מרכיב אשר נעדר מהרשות הפלסטינית. אתמול התפשטו המהומות בג'נין, לאוניברסיטת ביר זית אשר בה לחמאס יש תמיכה רחבה. מקור ערבי שלל השבוע את הערכתנו כי חמאס רוצה לסיים את המלחמה כדי להשתלט עם ברגותי על רמאללה. שלילת האפשרות הזאת, מאפשרת את שחרור ברגותי. ככל שישראל תדע כי ברגותי נחוץ כדי להעלות את שלטון חמאס בגדה, כך שחרורו יתרחק. ובלי ברגותי, ספק אם טורקיה תוכל להישען במדיניותה רק על הרשות הפלסטינית. על מזכר ההבנות שחתמה טורקיה עם "ממשלת פלסטין" (הגדרה שמאפשרת לחמאס להיות חלק מההסכם), ועל כוונת משרד הפנים הטורקי לממש אותו בגדה המערבית ר' היום במאמר המערכת.
05.01.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
ארבעה עניינים עיקריים, מאפיינים כעת את המו"מ, ואת ההתפתחויות בזירה הישראלית-פלסטינית. מקור ערבי: ההתפתחות הראשונה היא הסכמת חמאס לשחרר גם חיילים. חמאס הסכים לדרישתה של ישראל לשחרר חיילים, כבר בשלב א'; תשובת חמאס לדברי המקור, הייתה חיובית, אך לצידה דרש הארגון הגדלה נוספת במפתח האסירים, ובשמותיהם. בנקודה הזאת עומדת כעת המחלוקת בין ישראל לחמאס: כמה מחבלים לשחרר, להיכן לשחררם, ואת מי לשחרר?
העניין העיקרי השני, אשר משפיע על המו"מ, הוא הסכמת הצדדים להפרדה בין שלב א' בהסכם הפסקת האש, לבין שלב ב'. בנקודת הזמן הנוכחית, ישראל מתעלמת מהידיעות על ערבות מצרית שניתנה לחמאס לגבי הפסקת המלחמה, ונסיגת ישראל, בסוף שלב ב'. לצד התעלמותה של ישראל, וכפועל נובע ממנה, חמאס עשוי להסכים להפרדה בין השלבים, ולאי הפסקת המלחמה ואי הסכמה לגבי נסיגה של צה"ל מרצועת עזה, כבר בשלב א'.
העניין העיקרי השלישי, הוא התרחבות מזכר ההבנות שחתמו משרדי הפנים של טורקיה ושל הרשות הפלסטינית, אחרי ביקורו של אבו מאזן באנקרה לפני כארבעה חודשים; העמקת אחיזתה של טורקיה בסמוך לגבולותיה עם ישראל, והברית שלה עם מצרים, עלולה לחזק את חמאס, באופן שלא יאפשר לישראל לחתום על הסכם עם חמאס, אלא אחרי שייקבעו גבולות השפעתה של טורקיה (ומניעת האפשרות שטורקיה תביא להעלאת חמאס בשת"פ עם ברגותי בגדה המערבית), ופירוז מוחלט של סיני, בהתאם להסכם השלום של ישראל עם מצרים.
העניין הרביעי הוא דרישותיה של ארה"ב של ביידן מהפלסטינים, אשר מתנגשות עם האור הירוק אשר נתן טראמפ לטורקיה להשתלט על סוריה (האור הירוק של טראמפ מחליש את הרשות הפלסטינית ומחזק את חמאס שזהותו הדתית חופפת לזהות המדינית הטורקית של משטר ארדואן). ממשל ביידן דרש מהפלסטינים להקים תחנות משטרה בלב אזורי הסכסוך הפנימי הפלסטיני בגדה המערבית. בעקבות כך הרשות הצליחה להגיע להסדר עם הארגונים בשכם, אבל היא אינה מצליחה לעשות זאת בג'נין. המהומות בג'נין התפשטו אתמול לאוניברסיטת ביר זית, ולתוך המהומות האלה ובאמצעותן רוצה חמאס להשתלב עם ברגותי מהפת"ח, כאשר תיפסק המלחמה. זו להערכתנו הסיבה המרכזית בעקבותיה חמאס מסכים מאז חודש ספטמבר להתפשר במו"מ עם ישראל. טראמפ קץ כנראה בניסיונות של ביידן, להביא לרגיעה בטריטוריות הפלסטיניות, והוא פחות מאמין ביכולתה של הרשות הפלסטינית לעשות זאת. טראמפ העניק לטורקיה את האפשרות לקיים סדר חדש במזרח התיכון, ויתכן מאוד כי הסדר הזה לא יפגע רק בישראל, אלא גם במדיניות של ארה"ב עצמה במזרח התיכון, כאשר יתברר לה כי טורקיה לא רואה בעצמה מדינת לוויין, אלא אימפריה מתחדשת. על האור הירוק שקיבל מטראמפ, רמז ארדואן בשיחתו עם עיתונאים טורקיים, במטוס שהחזיר אותו ממצרים לפני כשבועיים; ארדואן אמר לגבי סוריה כי טראמפ "בעצם ערך הערכת מצב והדגיש את כוחה והשפעתה של טורקיה".
במקביל למו"מ: חמאס ניסה לשסות את המורדים הסורים בישראל
נקודות המחלוקת במו"מ לשחרור חטופים והפסקת אש: ישראל דורשת שחרור חיילים, חמאס מתנה זאת במפתח חדש, ובמרצחים כבדים לרבות ברגותי. איננו יודעים אם דרישת ישראל היא רק לחיילות או גם לחיילים. המתווכות מותחות קו מפריד בין שלב א' לבין שלב ' בהסכם הפסקת האש, כדי לאפשר חתימה
הדיונים לגבי השלב הראשון בהפסקת האש, הם הדיונים הפעילים כרגע בין חמאס לבין ישראל, ואילו לגבי השלב השני בהסכם, חמאס קיבל ערבות ממצרים, להפסקת המלחמה בתום שני השלבים; ככל הנראה הערבות המצרית מגובה בהסכמה שקטה של דונלד טראמפ. להערכתנו ההפרדה בין השלב הראשון לבין השלב השני, נעשית כדי לאפשר את חתימת ההסכם, מתוך ההערכה כי עצם השלמתו, יאפשר הגעה להסכמה גם במחלוקות היסודיות לגבי השלב השני. חמאס מנסה לעורר מחדש את החזיתות נגד ישראל; הוא שיגר ברכה לבני בריתו האחים המוסלמים בסוריה, בהנהגת ג'ולאני, וקיבל בתגובה כתף קרה. מקור פלסטיני חשוב אמר לנו כי "למורדים בסוריה יש עכשיו משימות חשובות, והם זקוקים לשקט עם ישראל, ולתמיכת המערב". בלבנון מנסים לארגן את הכוח הצבאי שיקבל את השליטה בדרום המדינה ובמקביל מאיימים על ישראל, אשר חוששת כי צבא לבנון לא יוכל לקיים את החלטה 1701 של האו"ם. בתחילת 2025, יגיע השליח האמריקאי הוכשטיין שוב ללבנון, להרגיע את הרוחות, אבל גם להבהיר כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן לממן ואו לסייע בשיקום דרום המדינה. ארה"ב וישראל, חוששות כי איראן רוצה לחדש את מעורבותה בלבנון באמצעות שיקום הדרום, בעיקר לאור ההנחה כי אם לא תעשה כך, טורקיה תתפוש את מקומה במדינה (ר' היום הרחבה בסיפור המרכזי).
29.12.2024
מאת מערכת הזירה העיתונאית
ניסיון חדש להביא לחתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, באמצעות דיונים נפרדים לגבי שלב א' ולגבי שלב ב'. לגבי שלב ב', לפלסטינים ניתנה ערבות מצרית, מגובה כנראה בהסכמה שקטה של הנשיא האמריקאי הנבחר טראמפ, ולפיה בתום השלב השני תיפסק המלחמה. על הערבות המצרית דיווחנו כאן בעבר, בלעדית.
אם הדיונים לגבי החלק הראשון יעלו יפה, יתכן כי חמאס יסתפק בערבות המצרית/אמריקאית. איננו יודעים אם הערבות כוללת נסיגה ישראלית מעזה, לצד ההתחייבות להפסקת המלחמה. המבנה החדש הזה של הדיונים, משאיר לפיכך על השולחן רק את המחלוקות לגבי שלב א'. מקור פלסטיני מסר בסוף השבוע כי ישראל דורשת שחרור של חיילים כבר בשלב א' (אך לא פרט אם מדובר רק בחיילות או גם בחיילים), ואילו חמאס מוכן להסכים לכך בתנאי שישראל תקבל את דרישתו לגבי מפתח המוני לשחרור אסירים ביטחוניים פלסטיניים תמורת כל ישראלי שבידיהם, וכן לשחרור של מרצחים כבדים ובראשם מרואן ברגותי.
המו"מ בין ישראל לבין חמאס, מתקיים כאשר הוא משפיע מאוד על הזירות האחרות, אשר ברובן האש כבר נפסקה. המו"מ משפיע על חזית החותים, אשר עשויים לקבל סולם לרדת מעץ שיגורי הטילים לעבר ישראל, אם כי אין ודאות כי החותים יפסיקו את השיגורים, עם חתימת הפסקת האש בעזה; יתכן מאוד כי הם ימשיכו ויתנו את הפסקת ירי הטילים והכטמב"ם בהפסקה מלאה של המלחמה, ובנסיגת ישראל מרצועת עזה. ויתכן אף שירחיקו לכת עוד. החותים הם תעלומה. נזכיר כי כאן דיווחנו בחודש מאי 2023, שהחותים הצטרפו לחפ"ק המלחמה נגד ישראל שהקימו איראן וחיזבאללה, וכן דיווחנו באותה כתבה כי החותים ישגרו טילים לעבר ישראל. לצערנו מערכת הביטחון לא הגבירה את התייחסותה אל האיום החותי בעקבות דיווחנו זה.
המשך המלחמה בעזה משפיע גם על זירת לבנון, אשר בה חוששים כי ישראל לא תיסוג בתום 60 הימים לכניסת הפסקת האש, והיא תאריך נוכחותה הצבאית במדינה. בישראל חוששים כי צבא לבנון לא יצליח לאכוף את החלטה 1701 של האו"ם, לא ימנע התגנבות של חיזבאללה בחזרה לקו הגבול, ולא יאסוף את הנשק של חיזבאללה, בדרום לבנון. כמו כן ארה"ב, אבל גם ישראל, עושות מאמצים למנוע השתתפות של איראן בשיקום דרום לבנון, כדי למנוע חידוש מעורבותה של איראן בלבנון. יו"ר הפרלמנט הלבנוני, השיעי נביה ברי, התלונן כי ישראל מפרה את הסכם הפסקת האש, ובתגובה, כך נכתב בעיתונות האיראנית, יבקר השליח האמריקאי הוכשטיין בלבנון בתחילת שנת 2025. התארכות המלחמה בעזה, מעניקה תוקף מסוים לאיומים שנשמעים מלבנון, אם ישראל לא תיסוג מהמדינה בתום 60 הימים.
התארכות המלחמה בעזה משפיעה גם על התהוות של זירות ובריתות חדשות, במזרח התיכון. בעבר כתבנו על הסכנה הטורקית-מצרית, היום נוספה לברית הזאת אפשרות מסוכנת לישראל אפילו יותר. ר' הרחבה על כך היום בסיפור המרכזי.
ביקורת שיפוטית; טור מאת אברהם יעקב
בטור הראשון של המדור ביקורת שיפוטית: דיון סביב הארכת המעצר של החשודים בירי נורים לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה
29.12.2024
מאת פרשננו המשפטי אברהם יעקב
"ויקו למשפט והנה משפח.." (ישעיהו ה' 7).
כך גם אנחנו. ציפינו להחלטתו של כבוד השופט ד"ר זאיד פלאח, קיווינו למשפט וקבלנו משפח – עיוות דין.
ארבעת המשיבים, עופר דורון, גל דורון, איתי יעקב יפה ואמיר שדה נחשדו בירי נורי מצוקה ימיים שתוקפם פג, לכיוון ביתו של ראש הממשלה בקיסריה והוגש נגדם כתב אישום חמור המייחס להם ביצוע עבירות של מעשה טרור, של מעשה פזיזות ורשלנות באש, של ניסיון הצתה ושל שיבוש הליכי משפט.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה נגדם בקשה למעצר עד לתום ההליכים.
הדיון בבקשה התארך, שלא לצורך לטעמי, ולכן שהו הארבעה במעצר קרוב לחודש וחצי.
רק ביום חמישי האחרון (26.12.2024) ניתנה ההחלטה ע"י כבוד השופט ד"ר זיאד פאלח מבית המשפט המחוזי בחיפה.
כבוד השופט פאלח כתב החלטה ארוכה מאוד (34 עמודים) ובסופה הורה על מעצרם של הארבעה באיזוק אלקטרוני, כל אחד בביתו, וכן הורה לשירות המבחן ליתן תסקירי מעצר בעניינם על מנת שתיקבע מסוכנותם וכתוצאה מזה, תנאי השחרור הסופיים.
בהחלטתו הארוכה והמלומדת קובע כבוד השופט פאלח כדלקמן:
"לסיכום, ירי שני הנורים, ע"י המשיבים, לכיוון בו נמצא בית ראש הממשלה, והנזק שנגרם בפועל כתוצאה מפגיעת הנורים הדולקים, לצד ניתוח חומר הראיות, שעל עיקרו עמדתי לעיל, מוביל למסקנה כדלקמן:
(לגבי) מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש) – קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים בביצוע עבירה זו.
(לגבי) "מעשה טרור" בעבירת הפזיזות באש – אין ראיות לכאורה לכך, שמעשה פזיזות ורשלנות )פזיזות באש) הוא "מעשה טרור", כהגדרתו בחוק.
(לגבי) ניסיון להצתה – קיימות ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל להרשעה בעבירה זו, ואולם קיימת חולשה ראייתית, המחלישה את עוצמת הראיות.
(לגבי) שיבוש מהלכי משפט – קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים 1 ו-2 בביצוע עבירה זו."
כלומר, לדעת כבוד השופט, מעשיהם של המשיבים מביאים לפוטנציאל סביר להרשעה בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות באש ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
עוד הוא קבע כי קיימות ראיות חלשות לביצוע עבירה של ניסיון להצתה.
הקביעה הדרמטית שלו היא שלא קיימות ראיות לסיווג עבירת הפזיזות והרשלנות באש כמעשה טרור.
כידוע, כדי להורות על מעצר עד תום ההליכים יש להראות גם קיומה של עילת מעצר.
בענייננו, נטענו שתי עילות מעצר: שיבוש הליכי משפט ומסוכנות.
באשר לעילת המעצר הראשונה קובע כבוד השופט כדלקמן:
"קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט, בנוגע למשיבים 1 ו-2 ועל כן יש בכך כדי להוות עילת מעצר בנוגע אליהם, הגם שעבירה זו בוצעה, לכאורה, בשל רצונו של האב, שהוא המשיב 1, לגונן על בנו, המשיב 2."
מכאן, שעילה זו, ככל שהיא קיימת, היא קיימת רק לגבי עופר דורון וגל דורון. עוד קבע כבוד השופט שמעשה השיבוש היה ניסיונו של האב לחפות על בנו. משניסיון זה כשל, איזו סכנת שיבוש יש כאן? ברור לחלוטין שאין כל סכנת שיבוש עתידית ולכן עילה זו אינה מתקיימת. בכך שגה לטעמי כבוד השופט.
באשר לעילת המעצר השניה, המסוכנות, קובע כבוד השופט כדלקמן:
"עברם הנקי של המשיבים, לצד החולשה הראייתית, ולצד שיתוף הפעולה המלא שלהם בחקירתם, בצירוף החרטה העמוקה שהביעו, וכאשר הם נתונים במעצר מזה למעלה משלושה שבועות מאז הגשת כתב האישום, לראשונה בחייהם – יש בכל אלה כדי להפחית את מסוכנותם, ולסמוך עליהם כי יקיימו כל תנאי שייקבע ע"י בית המשפט."
בנסיבות כאלה, כאשר עוצמת הראיות חלשה וכאשר המסוכנות מופחתת, אין מקום להורות על מעצר באיזוק אלקטרוני!
וזאת יש לזכור, מעצר באיזוק אלקטרוני הוא מעצר לכל דבר ועניין ואינו שחרור בתנאים כמו ערובות כספיות או מעצר בית.
כלומר, השופט לא הורה על שחרור אלא על מעצר בתנאים קלים יותר.
אין מקום להורות כך כאשר הראיות חלשות והמסוכנות מופחתת.
על בית המשפט היה לשחררם בתנאים שאינם כוללים מעצר בית אלא מתן ערבויות מתאימות והימנעות מהשתתפות בהפגנות לא חוקיות.
תחת זאת, החמיר מאוד בית המשפט עם המשיבים, והותיר את קביעת תנאי השחרור להמשך הדיון, לכשיוגשו תסקירי מעצר.
מה צורך יש בתסקירי מעצר כאשר השופט קובע שהמסוכנות נמוכה?
לטעמי, לא מדובר כאן בשגיאה משפטית גרידא. זוהי שגיאה מקצועית עמוקה.
מדובר בכללים בסיסיים שכל שופט, גם מי שאינו עוסק דרך קבע בענייני מעצר ושחרור, מכיר ויודע.
יש לזכור כי בסופו של דבר מואשמים המשיבים בעבירות של רשלנות (זאת לאחר שנקבע שאין ראיות לעבירה של מעשה טרור).
מעולם לא נעצר אדם חסר עבר פלילי, עד תום ההליכים כאשר העבירות המיוחסות לו היו עבירות של רשלנות. נדירים המקרים שאדם כזה נשלח למעצר בית ואין מקרה בו הוא נאזק באיזוק אלקטרוני.
יתרה מזאת, איזו מסוכנות מנטרלים האיזוק האלקטרוני ומעצר הבית? השופט עצמו אומר שמסוכנותם מופחתת וכי הם יצייתו לצווי בית המשפט. מדוע אם כן יש צורך באיזוק אלקטרוני ובמעצר בית?
ובכן לא רק אנשים שאינם קרובים לעולם המשפט, יתקשו להבין את החלטתו של כבוד השופט, גם, ואולי אף בעיקר, אנשים שהמשפט הוא מקצועם ותחום התמחותם, יתקשו להבין איך שופט מחוזי מיומן עושה שגיאות בסיסיות עליהן מן הסתם דילג בעבר, אחרת לא היה ממונה לשופט מחוזי.
כפי שהערכנו: טראמפ העניק לטורקיה אור ירוק למהלך בסוריה
המזרח התיכון של 1187, עושה קאמבק באמצעות טורקיה, מצרים, האחים המוסלמים בסוריה ובמצרים; שאלנו השבוע מקור פלסטיני חשוב: "האם המורדים כבר יצרו קשר עם חמאס?" הוא התעלם משאלתנו. ארדואן: "נדחק את ישראל לפינה". גם איראן מבוהלת מכוונת ההתפשטות של טורקיה.
22.12.2024
מאת מערכת הזירה העיתונאית
את החורבן אשר הביאה הארכת המלחמה בעזה, תיארנו היום במאמר המערכת (ר' היום), וכבר כתבנו על כך לא מעט גם בעבר; התגבשותה של המציאות החדשה במזרח התיכון, מבהירה שהמזה"ת החדש שצץ בעקבות הארכת המלחמה ברצועת עזה, עלול להעמיד מול ישראל כוחות חזקים מאי פעם: טורקיה, שחיכתה להזדמנות שהעניקה לה ממשלת הקנאים של נתניהו – בתמיכת עיתונאים פוליטיים, כבר עושה כעת צעדים למשול בסוריה, בעיראק ובלבנון; בת בריתה החדשה של טורקיה – מצרים, אשר כבר הציבה מול ישראל בסיני כוחות בניגוד להסכם השלום, ממשיכה לשדרג ולפתח את צבאה – בתמיכת ארה"ב. גם הצבא המצרי שנמצא כבר עכשיו בסיני (לרבות הטילים שהכניס לסיני בניגוד להסכם השלום עם ישראל, ואשר עליהם דיווחנו כאן בלעדית), ישודרג ויחודש בכספי ממשל ביידן, שמתכוון להשקיע בכך מיליארדי דולרים נוספים, עוד לפני שיתחלף. משני המהלכים, האחד תמיכת טראמפ בטורקיה, והשני תמיכת ביידן בצבא המצרי, ברור כי המהלכים האמריקאים החדשים עלולים לצמצם את עצמאותה של ישראל.
פרשנות: על ישראל לתת את הדעת על כך מיד, לרבות הרחבה משמעותית של התעשיות הביטחוניות הישראליות, כולל הקמת אוגדות שריון חדשות, הרחבת ייצור כל סוגי החימוש, ופיתוח של מטוס קרב ישראלי. במקביל על ישראל ליזום ועידה בינלאומית לנסיגת טורקיה (ואחריה ישראל) מסוריה, ולפירוז סיני. וכן לכינונה של מדינה פלסטינית, וכינון ברית אזורית עם פלסטין, ירדן, ומדינות המפרץ בטרם טורקיה ומצרים ישכנעו אותן ללכת איתן – למזרח התיכון של קרב חיטין 1187 (ארה"ב צריכה לזכור נגד מי נלחם אז סלאח א דין אשר ארדואן מבקש לדמות לו, ומדוע. התעלמות מהרכיב הדתי בהגותו של ארדואן מסוכנת למערב). אם כך אכן יקרה, כי אז ישראל תעמוד מול כוחות אדירים אשר דומים להם עמדו מולה רק במלחמת השחרור.
ראשון להבין את המזרח התיכון החדש היה הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אבו מאזן, אשר נכנס לג'נין כדי לענות על דרישת טראמפ כי יוכיח יכולת למשול; במקביל מנסה אבו מאזן לקבל מארה"ב צ'ארטר על עזה; הוא מבין כי חבירה של חמאס לטורקיה ולאחים המוסלמים בסוריה, תביא קץ על שלטונו וקץ על התקווה הפלסטינית לעצמאות מדינית – אשר אותה יקפדו להערכתנו סלאח א דין המודרני/ ארדואן והאחים המוסלמים. להערכתנו מערכת הביטחון בישראל מבינה את טענותיו של אבו מאזן, והיא עשויה לנסות לשכנע את ממשלת הקנאים של נתניהו לקדם פני עתיד. הסיכוי לכך קלוש, בעיקר כיוון שממשלת נתניהו לא לגמרי ירדה לסוף דעתו של דונלד טראמפ שמשחק כעת משחק מורכב; זהו משחק אשר עלול להתנפץ בידיו כפי שהמזרח התיכון התנפץ אינספור פעמים בידיה של ארה"ב. ונאמר שוב, טורקיה אינה בת הברית שארה"ב של טראמפ סבורה שהיא, טורקיה רואה בעצמה אימפריה הרבה לפני שארה"ב נוסדה, ובוודאי שאינה רואה בעצמה מדינת לוויין של ארה"ב.
יומן
בחירתנו בחודש ספטמבר
ביועמ"ש לאיש/אשת השנה
01.09.24
אשת השנה 2024, גלי בהרב מיארה
בתקופה אשר בה לישראל אין מצפן פוליטי מדיני, אלא ממשלת עוועים קנאית, ומערכות עיתונות נגועות בפוליטיקה, המצפן המשפטי הוא שנשאר. למרות זאת, גלי בהרב מיארה, לא נבהלה כשהבינה שעל כתפיה הוטלה משימה שאיש לפניה לא מילא; על אף המכשולים הגבוהים, היא ממשיכה לפרש באומץ ציבורי בלתי רגיל את החוק, ועם זאת נזהרת שלא ייקוב הדין את ההר. כתוב: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש; גלי בהרב מיארה היא בעיננו האשה הזאת. פרשננו המשפטי, סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר, מנמק את בחירתנו.
מאת אברהם יעקב, פרשננו המשפטי
ביום 7 בפברואר 2022 אישרה פה אחד הממשלה ה-36 את מינויה של עו"ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. ראש הממשלה באותה עת היה נפתלי בנט ושר המשפטים היה גדעון סער.
בהרב-מיארה היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.
בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת ה-25 ולקראת הקמת ממשלת ישראל ה-37, התבטאה בהרב-מיארה בנוגע לרצון מפלגות הקואליציה המיועדת לחוקק חוקים העלולים לדעתה להוביל למדינה שאיננה "דמוקרטיה במובנה המהותי":
"הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון".
בעניין מינוי אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס זמן קצר קודם לכן, לשר, הייתה עמדתה כי "ההחלטה למנות את דרעי אינה מבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ל'שיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון', ובכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". עמדתה התקבלה בידי בג"ץ, שהורה לפטר את דרעי ממשרת השר.
בתחילת פברואר 2023 פרסמה חוות דעת, שבה הביעה התנגדות לרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית, לטעמנו) שהציג שר המשפטים יריב לוין. לדבריה, הרפורמה תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות".
כן כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שעליו להימנע מעיסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים.
היא דחתה את בקשתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לאפשר לנתניהו לעסוק בהצעת הפשרה שגיבש.
בהרב-מיארה התנגדה לתיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כללים להכרזת נבצרות של ראש הממשלה, אך התיקון אושר בכנסת חרף התנגדותה.
באפריל 2023 הקפיאה את החלטת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, להדיח את מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמי אשד, והנחתה את השר לערוך שימוע מסודר ולבחון מחדש את ההחלטה.
בתחילת מאי, אישרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט לצאת למבצע מגן וחץ ללא כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני. בסמוך ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוציאה חוות דעת שמאפשרת למשפחות פלסטינים להיכנס לישראל להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, בניגוד לדעתו של שר הביטחון יואב גלנט.
בסוף אותו חודש הביעה התנגדות להצעה ממשלתית שנועדה לתת משקל מכריע לערכי הלאום היהודי בהחלטות הממשלה. עקב כך, ראש הממשלה נתניהו דחה את הדיון בהצעה.
ב-29 במאי 2023 דחתה את הצעתו של שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם, הדן במשפט נתניהו, לפנות למסלול גישור פלילי בפני שופט מול בנימין נתניהו.
ב-31 במאי הגישה לבית המשפט את תגובתה לעתירות נגד תיקון מספר 37 לפקודת המשטרה, שקידם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי חוות דעתה, אין לבטל את התיקון, על אף שהוא "מעורר קשיים מהותיים" ומעגן את סמכויות השר "באופן עמום ובלי שהיקפן הוגדר ותוחם". בתגובה נכתב שניתן לקרוא את התיקון כמוביל ל"פגיעה בעצמאותה של המשטרה" ול"פוליטיזציה של הכוח המשטרתי", אך בית המשפט יכול לפרש את התיקון ואת כל אחד מסעיפיו באופן שמשמר את עצמאות המשטרה ומונע התערבות של שיקולים פוליטיים. בנוסף קבעה בהרב-מיארה שהשר לביטחון לאומי יוכל להשיב לעתירה בנפרד.
ביולי 2023 טענה, בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין "חוק הנבצרות" כי נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי אישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט. בהמשך הדיון, דרשה לדחות את תחולת החוק לפחות עד לכנסת הבאה.
ב-11 ביולי 2023 עבר בקריאה ראשונה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בית המשפט לא ידון בעניין סבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה, השרים ונבחרי ציבור נוספים שייקבעו בחוק.
ב-24 ביולי אושרה בקריאה שנייה ושלישית גרסה מתוקנת, לפיה בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. דין נבחרי ציבור נוספים נותר מחוץ להצעת החוק.
חקיקה זו היא המרכיב הראשון שנחקק במסגרת הרפורמה שעליה הכריז שר המשפטים יריב לוין, והיא לוותה בהפגנות מחאה שבועיות ובכמה הפגנות תמיכה, בהשתתפות מאות אלפי מפגינים. החקיקה גררה תגובות של חברות דירוג אשראי בין-לאומיות שהביעו חשש באשר להשלכות החוק וההתנגדות אליו על כלכלת ישראל. האיחוד האירופי והבית הלבן קראו לממשלה לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה.
גורמים רבים עתרו לבג"ץ נגד התיקון, ובהם לשכת עורכי הדין והתנועה למען איכות השלטון בישראל.
נוכח פערי העמדות בין עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לבין עמדת הממשלה ביחס לעתירה, אישרה היועצת לממשלה ייצוג נפרד בעתירה.
עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה היתה חד-משמעית ולפיה יש לקבל את העתירות ולבטל את התיקון לחוק היסוד שהתיימר לבטל את עילת הסבירות.
ב-12 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב של כל 15 השופטים ב-8 עתירות נגד ביטול עילת הסבירות.
ב-1 בינואר 2024, כחצי שנה לאחר אישור התיקון לחוק היסוד, פסק בג"ץ, ברוב של 8 שופטים מול 7 שופטים, שהתיקון לחוק נפסל.
בחודשים האחרונים, החלו השר לוין וחה"כ רוטמן, להחיות את ההפיכה המשטרית בשורה ארוכה של הצעות חוק, החלטות ממשלה וצווים ממשלתיים.
לדוגמה ניתן לציין את הצעת החוק לשינוי דרך בחירת נציב התלונות על השופטים, כך שהוא יבחר ע"י הכנסת ברוב של 70 חברי כנסת. הצעה זו יש בה כדי להביא לפוליטיזציה מוחלטת של תפקיד נציב הביקורת על השופטים.
המשמעות היא, שאותו נציב ישקול שיקולים פוליטיים בהחלטותיו. עניין זה מקבל משנה חומרה אם זוכרים שבסמכותו של הנציב להמליץ על הדחת שופט מכהן. החשש הוא שהנציב, אשר ירצה להיטיב עם מי שמינה אותו, ימליץ להדיח מכהונתו שופט שפסיקותיו אינן עולות בקנה אחד עם עמדת הקואליציה.
דוגמה נוספת היא החלטת הממשלה לשנות את דרך בחירת נציב שירות המדינה, כך שהוא יבחר ע"י ראש הממשלה, ולא על דרך של ועדת איתור – כפי שהציעה היועצת המשפטית לממשלה.
בהרב-מיארה לחמה ולוחמת בנחישות נגד פעולות אלה ונגד פעולות רבות אחרות הננקטות ע"י הממשלה ועושי דברה בכנסת.
באוגוסט 2024 פנתה במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו קבלה כי "מזה זמן החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים. זאת, מבלי שקדמה להן עבודת מטה מקצועית", וציינה כי "התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור".
לחימתה חסרת הפשרות באומץ לב בלתי רגיל, הופכת אותה לשומרת סף מן החשובים ביותר כמי שעומדת בפרץ ומנסה למנוע את הפיכת המדינה לדיקטטורה.
בנוסף, עמדותיה המשפטיות של בהרב-מיארה ניחנו לעיתים בתעוזה ובחדשנות. בעניין זה יש לציין את עמדתה בבג"צ עילת הסבירות, שם טענה כי לבית המשפט יש סמכות לבטל גם חוק יסוד.
זוהי עמדה חדשנית שעד אז לא היתה מקובלת על בית המשפט ועל משפטנים בכלל.
בג"צ קיבל את עמדתה של בהרב-מיארה בעניין זה ברוב של 13 מול שני מתנגדים בלבד.
לכן בחרנו בה כאשת השנה.
Sunday News
26.01.2025
חדשות יום ראשון
נשיא ארה”ב טראמפ מתכנן העברה המונית של תושבי עזה. בשיחת טלפון ביקש דונלד טראמפ ממלך ירדן לקבל לממלכה המוני תושבים פלסטינים מעזה, כיוון שעזה "זה בלגן גדול".
משבר בהסכם בין חמאס לישראל, בעקבות דרישתה של ישראל מחמאס לקיים התחייבותו ולשחרר את ארבל יהוד. בעקבות המשבר, ישראל לא פתחה את ציר נצרים למעבר פלסטינים, ובמקום נאספו אלפי בני אדם שמבקשים לחזור לבתיהם.
צבא לבנון הודיע כי נכנס לעיירה מארון אל-ראס , בינת ג'ביל ואזורי גבול נוספים, שם עומדות יחידותיו "לצד האזרחים, מול האויב הישראלי, שממשיך לסרב לקיים את הסכם הפסקת האש ולסגת משטח לבנון". את הדיווח מסר העיתון א-נאהר. העיתון הוסיף ודיווח כי צה"ל יורה מדי פעם יריות אזהרה באוויר "סביב התקהלות תושבים בכפר כילא". עוד דיווח: צבא לבנון נכנס לצור ולאזורים נוספים בגבול עם ישראל.
העיתון א נאהר ציטט הודעה של יוניפי"ל לפיה התנאים עדיין לא הבשילו לחזרה בטוחה של אזרחים לדרום לבנון.
841 חיילי צה"ל נהרגו במלחמת חרבות ברזל.
will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Lineמכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il