הסיפור המרכזי

מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית

ייתכן לגמרי שהדבר המתואר בכותרת הוא חלק מהמאמץ של חמאס לא ליפול לתהום שכרה לו צה"ל בעזה. ייתכן לפיכך שהמקור הפלסטיני לכתבה הזאת, עושה מניפולציה תקשורתית, מה שנקרא במקומותינו ספין, ומאדיר את כוחו של חמאס, רגע לפני שהארגון מרים ידיים, בהתאם לחלום הקנאי הישראלי. בזירה התקשורתית של מלחמת חרבות ברזל, התכונה החיונית ביותר לעיתונאים כעת היא צניעות: האם ישראל, איראן, הפלסטינים, לבנון, חיזבאללה או אחת או יותר משלל מדינות המערב, מנסים לשתול בעמודיהם דבר שאין לו בסיס במציאות? עניין השתילה של חומר במערכות עיתונים נפוץ מאוד בעיתונות החופשית, ואין עיתונאי אשר לא מתייחס אל החומרים האלה בכבוד, ובלבד שיהיו נכונים. זוהי הדרישה היחידה בעיתונות חופשית. כך גם לגבי הדברים המתוארים כאן: מקור פלסטיני חשוב מנסה לשתול אותם בעמודינו, אבל אנחנו שואלים האם הם נכונים?

האמיתות

הסרטון המתועד כאן בתמונותיו, הוא סרטון אותנטי, ראשית משיפוטינו כמקצועיים בתחום הטלוויזיה; ובעיקר צריך לומר שיש ממנו רבים מאוד – וכי זוהי שיטת עבודה כנראה איראנית; כיוון שהפורמט של הסרטון הזה זהה בין כל קבוצות שכירי החרב של של איראן, צריך לברר האם זהו חלק מתוכנית הלימוד שאיראן מעבירה לגופים אשר נלחמים עבורה. התפאורה בסרטון שתמונותיו מצורפות לכאן נראית אותנטית (המקור אמר כי ההיתקלות המדוברת הייתה לאחרונה בג'באלייה) ורבים מהסרטונים מקבילים לאירועים בשטח.

התמיכה

כולנו רואים ביו טיוב כי גם במשאלים נקודתיים ובלתי מדעיים של פלסטינים בגדה המערבית התמיכה בחמאס רחבה. נכון יותר לומר שהתמיכה אשר עולה מהמשאלים האלה, נובעת מהתנגדות פוליטית לישראל, והיא רחבה. זאת אינה תמיכה בג'נוסייד של חמאס ב-7 באוקטובר, אם כי גם תמיכה כזאת מופיעה שם. נשאלים רבים בגדה מביעים את פחדם העמוק ואת הסלידה כלפי מה שהם רואים בו "כיבוש" באמצעות תמיכה בחמאס. במובן הזה חמאס הוא הכוח הפלסטיני היחיד אשר נלחם בישראל, ובהקשר הזה גם העובדה שביצע ג'נוסייד, לא מקטינה את התמיכה בו. מבחינת פלסטינים רבים, התמונה שמאפילה על כל תמונה פוליטית אחרת היא תמונת הכובש הישראלי במחסומים, והצורך להיאבק בו, לפחות למען הכבוד הלאומי. לצורך הזה, מקדם כעת חמאס את טקטיקת המאבק של האנדרדוג בצבא האדיר, ומשגר את התוצאה ישר אל הלבבות המוכנים בגדה המערבית.

הטקטיקה

הטקטיקה היא איראנית; אפשר להקיש על כך מתוך כנס שהיה השבוע במשמרות המהפכה בטהרן, ושם נאמר באופן ברור כי איראן מגרה את שכירי החרב שלה, לרבות את חמאס, לתקוף את ישראל (ר' היום בסיפור המרכזי). השיעור האיראני נופל על אוזניים פלסטיניות כרויות של תלמידי הג'נוסייד בעזה; חאמס יודע על פי המקור הפלסטיני כי בלי מיתוס של גבורה, הוא ייצא מהמערכה הזאת כארגון מוכה מובס ומושפל. לכן לפי המקור נבחרה הסיסמה: תמות נפשי עם פלישתים, כלומר למות ובלבד לא להיכנע. בדברי הפתיחה לסרטון אשר תמונותיו מצורפות לכאן אף נאמר: הישראליים מתבצרים בטנקים, אנחנו מתבצרים בקוראן. הפאנצ' ליין הוא אנחנו גיבורים, ונלחמים עד המוות. חמאס צריך את המיתוס הזה כאמור כדי להישאר בחיים כארגון, ולשגשג במונחים פוליטיים ציבוריים בגדה המערבית. להערכתנו תמיכה גורפת של פלסטינים בגדה המערבית בחמאס, תחלחל גם לעזה, ובתום הקרבות, תצית שוב ברצועה תמיכה רחבה בחמאס, אם אכן הטקטיקה החדשה שאימץ בתמיכה איראנית, תצליח.

ההשפעה על המו"מ

בניית המיתוס מחייבת לדברי המקור את חמאס לעמוד על שני עיקרים במו"מ עם ישראל. האחד, סוף המלחמה. השני: שחרור כל האסירים הפלסטיניים הכלואים בישראל תמורת כל החטופים.

כל שאר הדברים אמר המקור נתונים לפשרה: חמאס מוכן להסכם בכמה פעימות. הוא מוכן לנוכחות של צה"ל בפילדלפי עד השלמת כל סעיפי ההסכם וכל הפעימות; כך גם לגבי ציר נצרים.

נאמר כי מה שהיה בשלהי חייו של יחיא סינוואר, כשהסכים לפשרה, כולל לנוכחות של ישראל בכמה נקודות לאורך פילדלפי, כבר אינו רלבנטי, למיטב הבנתנו.