אחרי שתיקה של חודש, חסן נסראללה יחזור השבוע לאהבתו הראשונה במעלה, נאום לאומה: הוא יישא דברים ביום שני לרגל יום הולדתו של הנביא מוחמד. לפני כחודש נסראללה נאם והזהיר את ישראל מפני פגיעה בפלסטינים על אדמת לבנון. לפני כשבועיים וחצי הוא נפגש עם שר החוץ האיראני בביירות, והשניים הסכימו על המגמה החדשה של העברת מרכז כובד המלחמה נגד ישראל מגבול לבנון, אל הגדה המערבית. בפגישה שקדמה לפגישתו עם נסראללה, נפגש שר החוץ האיראני עם מנהיגי ג'יהאד וחמאס בביירות (שמותיהם לא צוינו בידיעה), והם נשבעו לו (באנגלית הופיעה המילה שבעברית מפורשת כנדר) כי יגבירו את מלחמתם בישראל בגדה המערבית. הפגישה הזאת בין נסראללה לבין שר החוץ האיראני הביעה גם את כוונתה של איראן, לנסות ולהשאיר את עזה מחוץ למלחמה בישראל כפלטפורמה אסטרטגית, שגם אם אינה יכולה להיות בתפקיד לוגיסטי, עדין בכוחה לקיים חיים מדיניים פלסטיניים עוינים לישראל, כמשקל נגד לשת"פ של ישראל עם רמאללה. בכך איראן וחיזבאללה שמים עצמם כפטרונים של עזה, וככאלה שבכוחם להכתיב את גבולות שדה הקרב. בין אם ישראל חידדה את תגובותיה בגבול עזה כדי להבהיר כי כוונת איראן להשאיר את עזה מחוץ למערכה אינה תקפה, ובין אם חימום הגבול נעשה בשל התגרות פלסטינית, כך או כך, ברור כי הגבול התחמם וישראל אף תקפה מספר פעמים עמדות של חמאס. במובן הזה נסראללה והשר האיראני קיבלו תשובה מהירה. נאומו של נסראללה ביום שני נקבע לשמונה בערב, כאשר המהדורות בישראל עולות לשידור.
מהרגע שהתחילו ניסיונות ההפיכה המשטרית, ניסו הפוליטיקאים מהקואליציה ובני בריתם בכלי התקשורת לנתק את תכלית המחאה מהמחאה. התחנה החדשה בניסיונות האלה היא הטענה כי המחאה מנהלת מלחמת דת בחרדים בדתיים וכו'. כאן צריך לומר שיהודים דתיים ובקיאים בתורה ובהלכות, אינם רק בקרב מבליטי יהדותם בכנפי ציצית ותפילין, אלא להפך, מיליוני מאמינים בני מאמינים חבויים בקרב עמך ישראל וממילא במחאה. הניתוק הזה של תכלית המחאה מהמחאה, אפשר לאנשים האלה בפוליטיקה ובמערכות כלי התקשורת, להציב את מעשי הקואליציה ואת המחאה משני צידי מתרס של מאבק פוליטי לגיטימי. שכן אם הייתה מוזכרת תכלית המחאה, שהיא ההתנגדות העממית להפוך את המשטר בישראל לדיקטטורה ולקעקע את כתב היסוד עליו קמה ישראל, מגילת העצמאות, כי אז אי אפשר היה להציב מולה עמדה פוליטית לגיטימית, או הכרזה דרמטית רגשנית, והיה צורך לומר את האמת, שהעמדה אשר מול תכלית המחאה היא הניסיון הבלתי לגיטימי להפוך את המשטר בישראל; ניסיון אשר אחת ממטרותיו הסופיות ברורה מתוך שבירת המבנה הצבאי והכללת בצלאל סמוטריץ דה פקטו בשרשרת הפיקוד של צה"ל מעל ראשו של אלוף פיקוד המרכז; (מבנה שאם היה מגיע לביקורת שיפוטית, היה כנראה נפסל. אבל בית המשפט אינו יכול לקבל החלטות פוליטיות מדיניות, אלא רק לבקר אותן, שכן הוא אינו גוף מחליט, וכל עוד מקרה כזה לא מגיע לביקורתו בעתירה, דיון כזה לא יכול להתקיים).
המחאה לא מתקיימת לשם המחאה, ולא כמתרס פוליטי, אלא מתוך התנגדות נחרצת חד משמעית ובלתי חוזרת לשינוי המשטר בישראל, ושינוי הקוד הגנטי החקוק במגילת העצמאות, ומתוך ההתנגדות לפעולות בעלות אופי דיקטטורי רודני למשל סיפוח של הגדה המערבית ללא תושביה הפלסטיניים, שהן במבנה הנוכחי, או בשברו הבלתי חוקי של המבנה הצבאי הנוכחי, בעלות סיכויים גבוהים להתברר כפשעי מלחמה; וגם מתוך התנגדות למעשי חרדים מהוגיה המרכזיים של ההפיכה המשטרית אשר מבזים את צה"ל ואת מאות אלפי חייליו במשך כל מלחמות ישראל, בהתנגדותם שצאן מרעיתם ילך לשדה הקרב תחת הטיעון הנבוב של לימוד תורה, כאילו עם ישראל לא למד תורה מול כל הקשיים במשך 70 הדורות מאז הגלות השלישית, וכאילו אבות המזרח ביהדות, אשר המוני צאצאיהם צועדים עכשיו ברחובות זה השבוע ה-39, לא כתבו את לב ההגות הדתית היהודית בבבל על אף הקשיים שעמדו בדרכם.
המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל.
בית הנבחרים העליון של ישראל, הרשות הערכית, זרוע הציבור לנסח את ערכי ישראל
בחסות העיתון, אנחנו מקימים את המועצה הציבורית שתביא לכינון בית הנבחרים העליון, לצד הכנסת
הצטרפו למועצה הציבורית שתוביל לכינונו של הבית, בואו לעשות היסטוריה
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
אריה דרעי מנסה למתן את דמותה של ש"ס לאור המאבק שיש לו עם בית הרב עובדיה יוסף; אבל דרעי לא ממתן את שליטתו המוחלטת במפלגה, כדרישת יריביו, אלא רק את דמותה בעיני הציבור. במובן של שליטתו במפלגה, דרעי פועל הפוך מהדרישה ממנו, ומעמיק את שליטתו; בעיקר עכשיו כאשר בית הרב עובדיה יוסף חזר לזירה הפוליטית וקורא תיגר על אחיזת הברזל של דרעי במפלגה אותה הקים הרב עובדיה יוסף. טענתו הערכית של בית הרב עובדיה יוסף היא כי ש"ס אינה דומה עוד למפלגתו המתונה של מנהיגה המיתולוגי הרב עובדיה יוסף. כמובן שבית הרב אינו טוען אך טענות ערכיות, אלא בכוונתו של הרב דוד יוסף שמנהיג כעת את הבית, לתפוס עמדות כוח במפלגה ומחוץ לה, כלפי הציבור החרדי המזרחי. מטרתו הראשונה של הרב דוד יוסף היא להיבחר למשרת הרב הראשי לישראל, שהשפעתו על הציבור של ש"ס עצומה. בהקשר הזה בית הרב עובדיה יוסף מוביל עכשיו מהלך כפול, האחד הוא כאמור הניסיון להביא למינויו של הרב דוד יוסף לרב הראשי לישראל, והמהלך השני הוא הניסיון להביא למינויו של הרב הראשי לישראל, בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק יוסף, לראש מועצת החכמים של ש"ס לכשיפרוש ממשרת הרב הראשי. אריה דרעי לדברי גורם בכיר בש"ס ובני בריתו של מנהיג הבית, מונע את שני המהלכים.
הקרב בין הצדדים התחיל כאשר אריה דרעי החליט כפי שדיווחנו כאן בלעדית למנות את אחיו למועמד המפלגה לרב הראשי לישראל, וזאת מעל ראשו של בן בריתו בעבר הרב דוד יוסף אשר התכוון לרוץ בעצמו כמועמד ש"ס לתפקיד. כדי להעמיק את שליטתו במפלגה דרעי אף מינה כפי שדיווחנו בלעדית שיעשה חברים חדשים למועצת חכמי התורה, וזאת בניסיון למנוע גם בעד הרב הראשי לישראל יצחק יוסף להתמנות לראש מועצת חכמי התורה, תפקיד בו כיהן אביו עד יום פטירתו. בנוסף נפגש דרעי לפני כחודשיים עם הרב דוד יוסף והציע לו להתמנות לרב הראשי לירושלים. הרב יוסף דחה את ההצעה הזאת על הסף, ומקורביו אומרים גם עכשיו כי הרב ירוץ רק לרב הראשי לישראל. ההצעה הזאת, וכן מינויו של הרב יצחק יוסף לרב הראשי לישראל בשנת 2013 כאשר אריה דרעי כבר חזר להיות יו"ר המפלגה, מבהירים את כוחו של דרעי וכוחה של ש"ס בגופים הבוחרים את הרבנים הבכירים (האספה הבוחרת)
כעת המאבק בין בית הרב עובדיה יוסף לבין אריה דרעי מתמקד בניסיון להשפיע על הגוף הבוחר את הרב הראשי לישראל. הגוף הזה עדין לא הוקם, אבל הרב דוד יוסף כבר מכתת רגליו בין האנשים אשר עשויים להיות בגוף הבוחר אשר יימנה 150 חברים. בני בריתו של הרב יוסף אומרים "אריה דרעי מנסה למנוע ממנו את התפקיד".
במרוץ הזה להשפיע על חברים בגוף הבוחר את הרב הראשי לישראל, יהיה לכל אחד מהצדדים, אריה דרעי והרב דוד יוסף, יתרונות ייחודיים. לאריה דרעי ולש"ס יש מעמד מיוחד שמתפרש על פני עשרות שנים בקרב הרשויות המקומיות אשר השפעתן על אנשים אשר עשויים יהיו להתמנות לגוף הבוחר את הרב הראשי, היא בעלת סיכוי להיות משמעותית ורבה. כעת מעמדו של דרעי אף התחזק מתוך כך שמשרד הפנים נמצא בממשלה הנוכחית בידי ש"ס (כאשר מונה הרב יצחק יוסף לרב הראשי כמועמד ש"ס בשנת 2013, המפלגה כלל לא הייתה בממשלה, ועדין כוחה היה מכריע, קל וחומר עכשיו). על השפעתם ארוכת השנים והמבוססת של דרעי ושל ש"ס על הגופים הבוחרים את הרבנים החשובים בישראל, אפשר כאמור ללמוד מתוך הצעתו לרב דוד יוסף להתמנות לרב הראשי לירושלים, וכן מתוך מינויו של הרב יצחק יוסף לרב הראשי לישראל, כמה חודשים אחרי שהרב עובדיה יוסף החזיר את דרעי לתפקיד יו"ר ש"ס.
יתרונו של דוד יוסף הוא בהיותו בנו של המנהיג ההלכתי ומנהיג הציבור הנערץ הרב עובדיה יוסף, שהשפעתו על מנהיגים יהודים הלכתיים ובהם כאלה שיהיו בגוף הבוחר, היא השפעה עצומה. הרב עובדיה יוסף השפיע בחייו ועדין משפיע, לא רק על המזרח ביהדות, אלא גם על המערב.
הרב דוד יוסף והרב יצחק יוסף מעוניינים לתפוס את עמדות הכוח האמורות בש"ס וכלפי ש"ס, ואילו אריה דרעי פועל לשמור את עמדות הכוח האלה למקורביו ולחזק את שליטתו במפלגה. בהקשר הזה הערכתנו היא כי דרעי מריץ את אחיו הרב יהודה דרעי לרב הראשי לישראל כדי שבבוא היום, בתום כהונתו, הוא ימונה, כבעל גלימת הרב הראשי לישראל הראשון לציון, לראש מועצת החכמים של ש"ס. אם דרעי יצליח בכך, יקשה מאוד ליריביו לאיים על מעמדו כשליטה הבלעדי של ש"ס.
חדשות יום ראשון
התיאבון האיראני גובר ככל שהמדינה מעמיקה באמונתה כי הפכה למעצמה: איראן מתכוונת להקים בסיס צבאי ומחקרי באנטרקטיקה. על פי אמנת המדינות שניסחו את כללי הנוכחות ביבשת ובראשן ארה"ב ורוסיה, נוכחות צבאית מותרת בה אבל לא פעילות צבאית. מהודעת הצי האיראני לא ברור אם איראן מתכוונת לציית לאמנה ולהימנע מכל פעילות צבאית באנטרקטיקה.
איראן הודיעה שסיכלה ניסיון להתנקש באיש דת סוני חבר מועצת המהפכה האסלאמית. איראן טוענת שמאחורי הניסיון, עומדת כוונה להביא לאי שקט בין סונים לשיעים במדינה.
איראן מדווחת בעיתון הבית של משטר הטרור, טהרן טיימס, כי ייצור האלומינה במדינה גדל מאוד בחמשת החודשים האחרונים. אלומינה הוא גם תוצר לוואי לשריפת דלק מוצק, שמשמש לטילים, וייתכן כי העיתון רומז בהוראת המשטר על פעילות טילים מוגברת בחודשים האחרונים במדינה, כמסר שהוא מעביר למערב.
אחרי שתיקה של כחודש, חסן נסראללה יישא ביום שני נאום, בדיוק בשעה בה נפתחות מהדורות החדשות הטלוויזיוניות בישראל.
שוהים מאריתריאה התפרעו בין שבת לראשון בנתניה. אדם אחד נהרג ו-22 נפצעו. המהומות התרחשו כחודש אחרי מהומות אלימות דומות שהיו בתל אביב, גם אז בין שוהים מאריתריאה.
שבוע 39 עמך ישראל ברחובות נגד הניסיונות להפוך את המשטר בישראל. אחרי עשרה חודשים, ואחרי שניסיונות ההפיכה הואטו (אבל לא הופסקו), ברור כעת כי עם ישראל ברחובות הצליח להאט את התהליך, וכי אין כנראה בידן של המערכות הפוליטיות והמשפטיות בישראל, כלים מספיקים להגנה על הדמוקרטיה מפני שוחרי עריצות ורודנות. יתכן שהמחאה תתפתח בעתיד לדרישה לתקן את המבנה הציבורי באופן שיכיל כלים נוספים ואפקטיביים להגנה על המשטר הדמוקרטי בישראל ועל המעמד המיוחד של מגילת העצמאות במבנה החדש.
מעשי הרצח בקרב הציבור הישראלי ערבי ממשיכים ומתגברים; משטרת ישראל לא מצליחה לעצור אותם.
שוב ניסיונות להפריד בין המחאה לבין תכליתה, ובכך להדביק למחאה הציבורית שקמה נגד ניסיונות ההפיכה המשטרית, ולשוחריה, תכליות אחרות. בימים האחרונים מתרבות האשמות כי שוחרי המחאה ומנגדי הקואליציה מנהלים מלחמת דת.
ישראל תקפה באזור דמשק, ככל הנראה משלוח של נשק איראני. כאן דיווחנו בעבר על ניסיונותיה של איראן להשתלט על צבא סוריה, ועל כוונתה לחמשו, לציידו ולאמנו
קיבוץ מירב בגלבוע תחת אש פלסטינית מהכפר הפלסטיני ג'ילבון.
למרבה חרפתה, העיתונות הישראלית, לא ציטטה את התחקיר שלנו על הקטנת כוח השריון של צה"ל, על אף חשיבותו העיתונאית המכרעת; מוסדות העיתונות, למשל לע"מ, מתנכרים לעיתוננו מטעמים שאנחנו נביע לגביהם את עמדתנו כבר בעתיד הקרוב; דובר צה"ל סרב להיפגש איתנו ולהשיב לשאלותינו לגבי התחקיר, ובחר לעמוד מאחורי הדרישה למה שבעיננו הוא "רישיון העבודה" (תעודת עיתונאי) שמעניקה ממשלת ישראל לעיתונאים ישראלים באמצעות לע"מ, כאילו צה"ל הוא גוף ממשלתי אשר כפוף לממשלה בנהליו הציבוריים, ולא צבאה העצמאי של מדינת ישראל; למרות המכשולים האלה, הבאנו את המידע במשך עשרה גיליונות של העיתון ולפיו: צה"ל הקטין את חיל השריון, צמצם את הכשרות צוותי השריון, ופיזר חלקים רחבים מאגרוף הברזל המתמרן והמגן, ביחידות קטנות כחיל מסופח. כן התברר לנו מדו"ח מבקר המדינה כי את השינוי הזה עשה צה"ל באופן בלתי חוקי, בגלל התנהגותו הציבורית המופקרת של בנימין נתניהו. מהודעת צה"ל שפורסמה השבוע מתברר שצה"ל מתקן את 3 הליקויים שנחשפו בתחקיר שלנו.
מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן
כפי שכתבנו בתחקירנו שיעשה, הרמטכ"ל אכן הורה להקדים את שילוב מרכבה 5 בסד"כ צה"ל; מהודעת דובר צה"ל השבוע עולה שהטנק מרכבה 5, מהטנקים המתקדמים בעולם, הוכנס לשירות כבר בימים אלה, וזאת כשנה מוקדם יותר מהמועד אשר תוכנן, בשנת 2024.
הכנסתו של הטנק עשויה להגדיל את היקף כוח השריון של צה"ל (בקצב הייצור שייקבע), ולהעמיק את איכותו. על פי התחקיר שלנו, צה"ל הקטין בשנים האחרונות באופן נומינלי את סד"כ השריון, כחלק מתורת מלחמה חדשה. הערכתנו הייתה כי תורת המלחמה הזאת מושפעת מאוד מהסכמי השלום, ממצבו של הצבא הסורי, ומאופי הצבאות במפרץ הפרסי שלא נשען על כוחות שריון, וכן מהמלחמה הזעירה איתה מתמודד צה"ל בעשורים האחרונים. להערכתנו תורת המלחמה הזאת אשר הביאה לצמצום כוחות השריון של צה"ל, לא לקחה בחשבון במידה ראויה את ההפכפכות וחוסר היציבות של המשטרים שמקיפים את ישראל, ובתוך כך מתעלמת למשל מההנחה שמצרים, אשר לה כוחות שריון גדולים ומתקדמים (רבע מהם טנקי אברהאמס אמריקאים), יכולה להחליף את משטרה בזמן קצר, ר' השתלטות האחים המוסלמים על המדינה באביב הערבי; תהליכים דומים עלולים להתרחש גם בירדן. כן סברנו שהתוכנית של צה"ל לא לוקחת בחשבון במידה ראויה את ההשתלטות של איראן על צבא סוריה, השתלטות אשר עלולה להעמיד מול צה"ל בתוך שנים ספורות צבא מתחדש מודרני ומשוריין, וכן את ניסיונותיו של צבא חיזבאללה בסוריה להתמכן.
התחלה של פיילוט בנות לפיקוד והפעלה של שריון מתמרן, עשויה לתקן גם את שני הליקויים הנוספים שהתגלו בעקבות התחקיר שלנו. הליקוי האחד, צמצום של הכשרות צוותי שריון מתמרנים, והפעלת כוח מתמרן תוקף ומגן; חיילות צה"ל כבר הוכיחו את עוצמתן ביחידות אליהן הצטרפו לרבות חיל האוויר וחיל השריון, ולהערכתנו בכוחן יהיה לחדש את כוח התמרון של צה"ל להרחיבו להעמיקו, ולהביאו להישגים חדשים בביטחון ישראל.
סין מעמיקה את נוכחותה הכלכלית מדינית בסוריה באמצעות יוזמת התשתיות שלה משנת 2013, ולפיה היא מעניקה לעשרות מדינות בעולם, תמיכה למען תמורה כלכלית שנשענת בעיקר על שיפור התשתיות במדינה. במסגרת התוכנית מעניקה סין הלוואות למדינות היעד, ויתכן שבאמצעות ההלוואות האלה שמדינות מתקשות להחזיר, סין מעמיקה את אחיזתה במדינות היעד. מלבד ההסכם האסטרטגי על יוזמת התשתיות, חתם הנשיא אסאד עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג, על שני הסכמים כלכליים נוספים. המסע של אסאד לסין, הוא חלק מניסיונות של הציר המזרחי סין-רוסיה-איראן להעמיק את אחיזתו במזרח התיכון. לפני כשלושה חודשים, דיווחנו כאן כי בפגישה שהייתה בין נשיא איראן לנשיא סוריה בדמשק, אמר הנשיא האיראני לנשיא הסורי כי סוריה אינה יכולה עוד להוציא את איראן מסוריה בהחלטה חד צדדית. כן דיווחנו על ניסיונותיה של איראן להשתלט על צבא סוריה.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
תהיית השופט
ברגע אחד תהה השופט יחיאל כשר, בדיון בבית המשפט העליון על ביטול עילת הסבירות, אם יש מקור סמכות, כלומר מגילת העצמאות שמכריזה על המבנה הציבורי של ישראל, אשר ממנו נבעה הממשלה (מנהלת העם) והכנסת (מועצת מדינה זמנית), איך יתכן שאין סמכות.
תגובת הקואליציה לעומק המשפט המרהיב, התמצתה במשפט החלול, שפוגע בעומק רגשותיו והכרתו הציבורית של כל ישראלי כמעט, לפיו המגילה נכתבה בחופזה והיא לא מחייבת. ובכן אם המגילה אינה מחייבת, אין ישראל, אין עצמאות, אין ריבונות, אין צה"ל, אין ממשלה, לא כנסת ולא בתי משפט. שהרי המגילה היא בראש ובראשונה, ראשית מעשה ערכי וחוקתי לכל אלה.
מופע ההעלבות של רוטמן
ולפתע הגיח לזירה ח"כ רוטמן, הפעם בלי הגנת הפטיש, והסילוק, והסדרנים, והתברר שמדובר באדם בעל טיעונים בלתי אפויים בלשון המעטה. הוא נשאל אם תתכן מציאות בה יש דין אבל אין דיין. הוא אמר שבהחלט יתכן, כלומר יתכן שיש דין אבל אין דיין, במובן הפשוט שהחלטת הממשלה היא המקום אשר בו הדיון נעצר. או במילים אחרות, במובן המעשי הדיין הוא ממשלת ישראל עצמה אשר ראשית מקבלת את ההחלטה, וכמעשה מוטמע בתוך ההחלטה, היא אף מאשרת אותה במובן של הדין; כמיטב הפרשנות הפוליטית פרי הגותה. זהו כמובן איחוד של הרשויות, באופן שהרשות המבצעת היא גם הדיין, קרי היא גם הרשות השופטת.
רמת הטיעון הזאת של רוטמן, הבהירה שהרבה לא יהיה לו מה להגיד, והוא אכן עבר כעבור כמה דקות להעלבות כלפי השופטים, בלי כל טיעון משפטי. התדהמה נראתה היטב על פניהם של שופטי העליון על שאינם שומעים טיעונים משפטיים אשר לשמם התכנסו כולם באולם בית המשפט, ובמקום זאת האשמות בלתי משפטיות בעליל, שאין בהן שיח משפטי של, ציטוט, ראיה, פרשנות החוק. כלום.
בכירי הליכוד על הגדר
עדין לא נרגעה הסערה על הדיון בבית המשפט, ובג"ץ הוציא כעבור כמה ימים צו על תנאי שמחייב את שר המשפטים לוין לנמק מדוע לא יכנס את הוועדה למינוי שופטים. לוין הגיב מיד ואמר כי ההחלטה היא בניגוד לדין, והוא ביקש לבטלה. אבל מה שמעניין הוא תגובתם של בכירי הליכוד. לא נשמעו שוב זעקות השבר נגד בית המשפט העליון, וההחלטה עברה הפעם בשקט יחסי. הדבר מבהיר אולי כי הפעם בכירי הליכוד יושבים על הגדר, ומבקשים לדעת להיכן בדיוק נושבת הרוח. האם אכן המרד נגד בית המשפט העליון מתפוגג, ומלוא מערומי טיעוניו הנחותים נחשפים, או שמא הכעס המזרחי שקנאי הימין הצליחו לגייס לניסיונותיהם לשנות את המשטר בישראל, ולהביא לסיפוח הגדה המערבית ללא תושביה הפלסטינים, עוד יחזור.
ש"ס כמוטציה
אין כמו ש"ס בהנהגת אריה דרעי, כמפלגה שמשנה את מהלכיה בצמוד לאירועים בזירה הפוליטית. בקשב רב דרעי מקשיב לכל תנועה נגדו ונגד ש"ס בזירה הפוליטית. התכונה הזאת החזיקה את דרעי בראש התנועה מאז 1984, ואף החזירה אותו לראש המפלגה מהתהום אליה נפל: אוזנה של ש"ס כרויה לכל התרחשות פוליטית, והמפלגה מתאימה מיד את מהלכיה לשינוי, הרבה לפני שאחרים מבינים מה קרה.
לפני שבועיים דיווחנו כאן על חידושו של מוסד בית הרב עובדיה יוסף, אשר הביע זעם על השינוי המהותי של דרכה של ש"ס, ממפלגתו המתונה של הרב עובדיה יוסף, שחקקה את דרכה לאור משנתו ותלמודו. המפלגה הזאת כבר איננה אמר לנו בבכי אחד מילדי הרב, ועכשיו ש"ס היא לב הקיצוניות בחקיקה המשפטית נגד בתי המשפט. דרעי לא מתרגש מבכי, אבל הוא מתרגש מהאפשרות שמישהו יחדור בעד החומות הגבוהות שהוא בנה סביב מוסדות המפלגה, ויצליח להשפיע עליהם בכוחו. את זה דרעי לא ירשה. ולכן כבר לפני חמישה חודשים, דרעי ניתק עצמו הן מהקנאים והן מנתניהו, ובעצם נסוג מתמיכתו בקנאים בלי להגיד זאת במפורש. השבוע הוא עשה צעד נוסף בכיוון כאשר התראיין לכיכר השבת, ואמר כי "ברור שהמחאה עצרה את הקצב של החקיקה שהיה אמור להיות, וברור שהמחאה נתנה לנו תמונת מבט אחרת"
תמונת המבט האחרת היא פרי אוזנו הכרויה של דרעי מאז 1984. זוהי ללא ספק התכונה הפוליטית הבולטת ביותר שלו.
צה"ל ביקש מממשלת ישראל לסגור את הגבול הפרוץ בערבה, אבל ממשלות ישראל בשלוש השנים האחרונות היו עסוקות בעצמן, חתרו לכוח, שררה, כבוד, שליטה, עד כדי כך שהממשלה הנוכחית אף ביקשה להפוך את המשטר בישראל לדיקטטורה. לגבול הערבה לא היה לממשלות ישראל זמן. אבל באמצעות הגבול הפרוץ, זורמים לישראל מסוריה דרך ירדן נשק וסמים, הם נמסרים לידי ארגוני פשע ישראלים, ומשם מועברים לג'יהאד ולחמאס בגדה המערבית. בכך מצליחה איראן לעשות שתי פעולות באמצעות תנועה אחת: לחולל משבר חברתי עמוק בישראל, כיוון שמשטר דמוקרטי אינו יכול להפעיל צבא נגד ארגוני פשע ישראליים שמאיימים על המדינה בהפצת נשק לאויביה; הפעולה השנייה שעושה איראן היא לחמש את ארגוני הטרור הצבאיים הפלסטיניים בגדה המערבית בלי לערב את רצועת עזה, אשר אותה איראן רוצה להשאיר מחוץ לקרבות. בשבוע שעבר דיווחנו על הרמז ששיגר שר החוץ האיראני בביירות על אודות התוכנית המקיפה האיראנית להכרעת ישראל פנימית וחיצונית. פגישתו של השר האיראני עם ראשי הג'יהאד והחמאס בביירות, יכולה לפיכך להיחשב כהכרזת מלחמה; עוד הכרזת מלחמה בלי תגובה ישראלית מקיפה ונחרצת.
מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
באיחור של כמה שנים, ישראל מתחילה לסלול מכשול קרקעי בגבול הערבה הפרוץ. צריך לומר כי בעקבות הסכמי השלום עם ירדן, הגבול הנוכחי מתקרב במקומות מסוימים אף לכביש הערבה. יתכן לפיכך שגודש הברחות הנשק והסמים בערבה, אפילו גדול יותר מכפי שחושבים בישראל, שכן יתכנו הברחות שמתחברות לרכב שחונה לרגע בכביש הערבה, אליו עוברים הסמים והנשק במהירות, והוא מסתובב וחוזר לצפון למחסני הפשע המאורגן הישראלי.
צה"ל מבין היטב את המגמה של ניצול גבול הערבה למלחמה הפנימית והחיצונית נגד ישראל, והוא מגביר ומעבה את כוחותיו בגבול הערבה ומוסיף באזור אמצעים שכבר נמצאים בגבולות אחרים, שנחשבים חמים יותר.
על הקשר אשר בין הפשע המאורגן הישראלי לבין הטרור הפלסטיני, כתבנו כאן מספר פעמים בשנתיים האחרונות, ובדיווחנו לפני כשלושה שבועות תיארנו אף את אספקת האמצעים לייצור רקטות, שמעבירים ארגוני פשע ישראליים לחמאס ולג'יהאד בגדה המערבית. את הדיווח על כך העביר לנו מקור ביטחוני בכיר ברשות הפלסטינית.
צבא ירדן מנסה להתמודד עם ההברחות מסוריה, ולאחרונה אף תקף באופן חסר תקדים בשטח הסורי מבריחים. תקיפה כזאת מעידה על החשיבות העליונה שרואה ירדן בעצירת ההברחות מסוריה, פעולה אשר ירדן לא הייתה עושה כנראה רק כדי לעצור אספקת סמים. הערכתנו לפיכך היא שצבא ירדן מודע לכך שההברחות לתחום המדינה מסוריה כוללות נשק שמיועד למלחמה בישראל, והדבר עלול להשפיע על הסכמי השלום. ערעור הסכמי השלום והיציבות המדינית כלפי ירדן, הם סיבה בעלת משקל לתקיפה ירדנית חסרת תקדים בסוריה. עם זאת, צבא ירדן לא מצליח לעצור את ההברחות באזור הערבה, על אף האופי האסטרטגי שההברחות הללו מתחילות ללבוש במובן הישראלי.
בשבוע שעבר ערך שר החוץ האיראני ביקור כפול בסוריה ובלבנון, ודן בהרחבה על המלחמה נגד ישראל (ר' דיווחנו בגיליון 110). בלבנון השר האיראני נפגש עם ראשי הג'יהאד והחמאס במדינה, וקיבל מהם הבטחה להעצים את המלחמה נגד ישראל בגדה המערבית. המפגש הזה הבהיר את תוכניתה של איראן למלחמה כוללת ומקיפה נגד ישראל באמצעות ארגונים, ללא נוכחותה הפיזית בשדה המערכה, ובלי לערב את עזה במלחמה. בהקשר הזה אספקת משאבים ונשק לארגוני הג'יהאד וחמאס ברורה, וכן אספקת סמים להעצמת משבר חברתי פנימי בישראל, לצד ערבובם של ארגוני פשע ישראליים במשימה האיראנית, קרי קליטת המשלוחים והעברתם לגדה המערבית כמו גם לזירה הישראלית. קריאה מוקפדת בדיווחים על הפגישה האמורה, עשויה לגרום לרבים להקיש כי מדובר בהכרזת מלחמה איראנית (נוספת) כנגד ישראל הפעם באמצעות משרד החוץ האיראני. שר החוץ האיראני אמר למנהיגי חמאס וג'יהאד בפגישה בביירות כי איראן מחויבת לאסטרטגיה שלה להעביר תמיכה להתנגדות הפלסטינית. בתגובה ראשי ג'יהאד וחמאס "נשבעו" לשר האירני להתמיד במרחץ הדמים, וכן "אישרו" כי פעולות הטרור בגדה המערבית הם בעדיפות עליונה.
אופי הדיון וההכרעה בבית המשפט העליון בעילת הסבירות ובכלל, הוא אופי תלמודי: לומדים את הסוגייה, מקיימים דיון ראשוני פנימי, מביאים עדים ועדויות בדיון פתוח, זורקים את הרעיונות כלפי העדויות לזירת הדיון הפנימי השני, נפרדים ומכריעים באופן אישי, מתכנסים שוב לעניין ההכרעה וכתיבת פסק הדין. בתלמוד אפשר שלא תהיה הכרעה, ורק הדיון והעמדות יופיעו בלי שתינתן שורה תחתונה. בבית המשפט זה לא אפשרי, והוא חייב לקבל הכרעה. אלה תחנות הדיון שהיו ויהיו השבוע על ביטול עילת הסבירות, כפי שמתאר סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז בעבר ופרשננו המשפטי בהווה אברהם יעקב
מאת אברהם יעקב פרשננו המשפטי
ההכרעות בשלל העתירות שהוגשו נגד חקיקת ההפיכה המשטרית, ובהן ביטול עילת הסבירות שתידון השבוע, יש בהן פוטנציאל נפיץ שבכוחו לשנות את פני המדינה מקצה לקצה ולהסיטה מן הדרך בה הלכה עד היום, לדרך אחרת שתוצאות ההליכה בה, עלולות להביאה לכיליון.
כדאי להכיר את סדרי העבודה בבג"צ ולהבין כיצד מתקבלות בו ההחלטות בסדר הדין, באופן ענייני, מקצועי שיפוטי, שאין לו קשר עם הדרך הקונספירטיבית בה הוא מתואר על ידי גורמים פוליטיים.
העתירה:
ראשית, מוגשת עתירה. בד"כ מוגשת יחד איתה בקשה למתן צו על תנאי.
הבקשה לצו על תנאי מובאת להכרעתו של השופט התורן.
אם הבקשה מתקבלת, מתהפכת חובת ההוכחה: כלומר, המשיב לעתירה (בד"כ הממשלה או שר משריה) צריך לשכנע מדוע יש לדחות את העתירה.
לגבי העתירה בעילת הסבירות, אכן הבקשה התקבלה, על ידי השופט התורן, ולכן חובת ההוכחה לגבי התיקון לחוק יסוד היא כעת על הממשלה, והממשלה נקראת בדיון לפיכך "המשיבה"
אם הבקשה הייתה נדחית, הייתה נותרת חובת ההוכחה אצל העותר והוא היה צריך לשכנע בדיון הצפוי מדוע יש לקבל את העתירה.
לעניין חובת ההוכחה חשיבות מכרעת: מי שמוטלת עליו חובה זו, צריך להרים נטל כבד שאם לא יצליח להרימו – תידחה עמדתו אפילו ללא צורך בשמיעת הצד שכנגד.
ההרכב:
לאחר השלב הראשון, נקבע ההרכב אשר ידון בעתירה. בהרכב יכהן תמיד מספר אי-זוגי של שופטים.
בעבר, מי שקבע את ההרכבים היה נשיא בית המשפט העליון; בעקבות רינונים וטרוניות שטענו כי יש בקביעת ההרכב כדי להכריע בעתירה, הוכנסה לשימוש, לפני כעשרים שנה, תוכנת מחשב הקובעת את ההרכבים ללא התערבות יד אדם.
במאמר מוסגר אציין, כי מוזר מאוד שגורמים פוליטיים בקואליציה, אשר מחוללים את ההפיכה המשטרית, לא ידעו עובדה זו וטענו לאחרונה שקביעת ההרכבים נעשית על-ידי כבוד הנשיאה חיות, ואף מצאו בכך טעם לפגם….רצוי שהגורמים ובהם בכירים מאוד יכירו את המערכת אותה הם רוצים "לתקן".
דיון פנימי ראשון:
לאחר שנקבע ההרכב מועבר החומר כולו לעיונו של כל אחד משופטי ההרכב.
לקראת הדיון, לאחר שהשופטים קראו ולמדו את העתירה ואת התגובות לה, נפגשים חברי ההרכב ודנים בינם לבין עצמם על דרך ההכרעה. כל אחד מהם מציג את עמדתו וביחד הם מנסים לקבוע מה הן הנקודות הדורשות הדגשה בדיון שיתקיים בנוכחות בעלי הדין.
הדיון באולם המשפט:
לאחר מכן, מתקיים הדיון באולם בית המשפט. בדיון, יושבים השופטים כך שאב בית הדין (בד"כ השופט הוותיק מבין חברי ההרכב) יושב במרכז ושאר השופטים יושבים משני צדדיו בסדר שנקבע על-פי הותק שלהם בבית המשפט העליון.
כל אחד מן השופטים רשאי להעיר ולשאול את בעלי הדין שאלות הבהרה.
לאחר שכל בעלי הדין, למשל העותרים והמשיבים, הרצו את טענותיהם, נקבעים המועדים להגשת סיכומים. בחלק מן המקרים בעלי הדין מוותרים על סיכומיהם בשל העובדה שכל טענותיהם כבר נכתבו והוגשו.
הדיון הפנימי השני:
לאחר קבלת הסיכומים, מתכנסים השופטים ודנים שוב, בינם לבין עצמם, ומגבשים עמדה.
בשלב זה, קורה אחד מהשניים: אם כולם באותה דעה, קובעים השופטים מי יכתוב את פסק הדין. לאחר שזה נכתב, הוא מועבר לעיונם ולהערותיהם של כל השופטים בהרכב. ייתכן בהחלט שאחד השופטים ירצה להוסיף משהו משל עצמו ואזי, לצד הסכמתו לתוצאת פסה"ד, יוסיף דברים קצרים משל עצמו.
ההכרעה:
אם קיימת מחלוקת, וההרכב נחלק בין רוב למיעוט, נקבע מי יכתוב את פסק דין הרוב ומי את דעת המיעוט, ושאר ההתנהלות דומה למה שתואר לעיל.
מובן, שבכל מקרה, רשאי כל שופט לכתוב את דעתו בפסק דין נפרד.
בסוף פסק הדין תבוא שורה מסכמת שתקבע שתוצאת פסק הדין היא כפי שפסק שופט מסוים. לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת מהי תוצאת פסק הדין במקרה שכל שופט כותב את דעתו בנפרד.
תנועת ש"ס הקצינה מאוד בשנים האחרונות, בניגוד גמור לתורתו המתונה של הרב עובדיה יוסף; חבירתה אל קנאי הימין הקיצוני, חוללה את ניסיון ההפיכה המשטרית, אשר הוביל את ישראל אל סף חורבן. ילדיו של הרב עובדיה יוסף נחושים לשים קץ להתדרדרות התנועה לעבר הפשיזם של בן גביר וסמוטריץ'; ראשית הם ינסו להצליח את מינויו של אחיהם הרב דוד יוסף, לרב הראשי לישראל. אחר כך ינסו להביא למינויו, לכשיפרוש, של הרב הראשי לישראל, אחיהם, הרב יצחק יוסף, לראש מועצת חכמי התורה של ש"ס, תפקיד בו נשא אביהם עד מועד פטירתו. יתכן שהאחים והאחיות לבית יוסף אף ינסו למנות מנהיג פוליטי, למוסד בית הרב, מנהיג אשר יעמוד במובן הפוליטי מול אריה דרעי.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
במוצאי שבת התברר כי ההתקוממות נגד אריה דרעי בתוך ש"ס, הופכת כעת לגלויה, ובנוסף: ילדיו של הרב עובדיה יוסף ובראשם חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב דוד יוסף, הקימו מחדש את מוסד בית הרב עובדיה יוסף, אשר כוחו כלפי תנועת ש"ס היה בימי חייו של הרב עובדיה יוסף, כמעט מוחלט . המשימה הראשונה שבית הרב ינסה להוציא לפועל כבר בחודשים הקרובים היא מינויו של אחיהם הרב דוד יוסף לרב הראשי לישראל. גורם מרכזי בתנועה אמר לזירה העיתונאית כי יש תיאום בין כל ילדי הרב עובדיה יוסף.
לפני כחמישה חודשים דיווחנו כאן בלעדית על כוונתו של אריה דרעי להעמיד את אחיו הרב יהודה דרעי כמועמד ש"ס לרב הראשי לישראל, ולא את בן בריתו בעבר, חבר מועצת חכמי התורה של המפלגה ובנו של הרב עובדיה יוסף, הרב דוד יוסף. אחרי הידיעה הזאת התרחשו שני דברים. האחד הוא החלטתו הסופית של הרב דוד יוסף, לרוץ עצמאית לרב הראשי לישראל, והשנייה היא הביקורת הנוקבת שמתח הרב הראשי לישראל, בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק יוסף, על רבני הימין הקיצוני; בהקשר של המציאות הפוליטית חברתית הנוכחית, הייתה זו להערכתנו בבחינת ביקורת נוקבת כלפי אריה דרעי אשר חבר לימין הקיצוני, בקואליציה הנוכחית, והביא את תנועתו המתונה של הרב עובדיה יוסף לקיצוניות הפוליטית שמאפיינת את הרבנים אשר עליהם מתח הרב יוסף ביקורת.
הרב יצחק יוסף מעוניין לקבל, לכשיפרוש, את המשרה שאביו החזיק עד מועד פטירתו: ראש מועצת החכמים של ש"ס. כפי דיווחנו בעבר בלעדית, אריה דרעי אכן מינה חברים חדשים למועצת חכמי התורה של ש"ס, והוא מתכוון בעתיד למנות לתפקיד ראש מועצת החכמים את ראש ישיבת פורת יוסף, הרב שמואל בצלאל, ולא את הרב יצחק יוסף. דרעי להערכתנו לא רוצה שבית הרב עובדיה יוסף יחזיק בעמדות כוח בתנועה, בוודאי לא במועצת חכמי התורה, אשר בכוחה להפסיק את כהונתו כראש התנועה. בהתייחס לכל ההתפתחויות האמורות, להערכתנו ההתארגנות מחדש של בית הרב עובדיה יוסף, תנסה להוציא לפועל גם את המשימה השנייה, והיא מינוי של הרב יצחק יוסף למשרת ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס. משימה שלישית שעשויים ילדי הרב להוציא לפועל בדרכם למסד את מוקד הכוח החדש ישן בתנועה, הוא מינוי של מנהיג פוליטי לבית הרב. אם אכן יעשו כך, יהפוך מאבקם הגלוי של ילדי הרב עובדיה יוסף באריה דרעי, למאבק פוליטי בעל יעדים פוליטיים, אשר עשוי להסתיים בהוצאתו של אריה דרעי מראשות התנועה, או בפיצולה של ש"ס.
לפני כשלושה חודשים אמר לנו אחד מילדיו של הרב, בבכי, כי אריה דרעי שינה לחלוטין את התנועה, ביחס למשנתו ולתורתו של אביהם הרב עובדיה יוסף, וכי התנהגותה הפוליטית הנוכחית של ש"ס סותרת בעליל את הווייתו וערכיו המתונים של הרב עובדיה יוסף.
ילדי הרב לא מצאו בעבר את הדרך להתאחד, אבל כעת כוונתו של דרעי לדלג מעל בן בריתו בעבר הרב דוד יוסף, ולמנות למועמד המפלגה לרב הראשי לישראל, את אחיו, טרפה את הקלפים. הכוונה הזאת הביאה לכך שהרב דוד יוסף החליט לרוץ באופן עצמאי לרב הראשי לישראל; במהלך ריצתו למשרה, הוא איחד מחדש את בית הרב עובדיה יוסף, כולל את אחיו הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, לכלל מוסד בעל משמעות ערכית עמוקה ובעל מורשת בש"ס. הגורם העיקרי להצלחה לפי שעה של האיחוד, הוא ההקצנה שחלה בתנועה והחבירה לקנאי הימין הקיצוני, שמעמיקות את בידולה של תנועת הרב עובדיה יוסף בציבור הישראלי.
"כל הפעולות שנעשו בעניין, נעשו ללא סמכות ועל ראשי המטה הכללי לדורותיהם היה לדרוש משר הבטחון להביא לפניהם החלטת ממשלה בעניין. בהעדר החלטה כזו, היה עליהם לסרב להוראת שר הבטחון לבצע את השינויים האמורים." פרשנות משפטית, מאת אברהם יעקב, פרשננו המשפטי, סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר; תחקיר הטנק שבוע 9, בלעדי.
מאת אברהם יעקב פרשננו לענייני משפט
עיתוננו חושף בתחקיר מקיף ומעמיק, זה השבוע התשיעי, את השינוי בסד"כ השריון בצה"ל, הקטנתו, הקטנת היקף הכשרת הצוותים, הקטנת תפקיד הטנק בשדה המערכה הנוכחי, ואת פיזור חלק מהחיל ביחידות מעורבות כיחידות מסופחות. התחקיר התחיל בתרגיל צה"ל השנתי, אשר בו למרבה הפתעת המערכת, לא נראו טנקים בהיקף שמלמד על מרכזיותם בתורת המלחמה הישראלית המפורסמת. את התמיהה הזאת הבענו כאן בכתבת שער בולטת, הראשונה בסדרה שנמשכת כאמור גם השבוע, זה השבוע התשיעי; התמיהה לא הייתה רק על היעדר הטנקים מהתרגיל השנתי, או לפחות חוסר הבולטות שלהם, אלא גם על כך שמדובר בתרגיל שכל ארגון ביון בעולם מנתח את תמונותיו לרוחב לאורך ולעומק, והדבר שנחשף לעיננו, ללא ספק נחשף לעיני מחלקות מחקר רבות; הצד החיובי בכך, הוא שמרגע שזורחת השמש על תופעה, המציאות החדשה מאפשרת לבחון שוב את הנתונים, ולתקן את הדרוש תיקון. נדמה לנו, כי צה"ל שב כעת ובוחן את סד"כ השריון. איננו יודעים זאת בוודאות, ולכן נחתור לדעת.
אחרי הכתבה הראשונה, העמיק פרשננו הצבאי את התחקיר, באופן שהוא נשען כעת על שלושה מקורות ביטחוניים צולבים, והתמונה שהתגלתה ומתגלית תואמת לתמונות החזותיות שפרסם דובר צה"ל אחרי התרגיל השנתי.
מסקנתו של פרשננו הצבאי היא שאכן חל שינוי רציני ועמוק בחיל השריון.
מאיר ג'ורנו הציף עניין חשוב זה לעיני הציבור בישראל.
בכתבה בשבוע שעבר, סקרנו את דו"ח הביקורת, שפרסם מבקר המדינה בחודש פברואר 2023 לגבי בניין הכוח בחיל השריון, וממנו עלתה מציאות בלתי נתפשת: השינוי בבניין הכוח בחיל, כלל איננו חוקי. הוא לא חוקי מהטעם הפשוט, שהוא מעולם לא קיבל את אישור הקבינט, בהתאם להוראת החוק.
מאיר ג'ורנו, מדגיש, כי עצם השינוי שגילינו בחיל השריון, הוא עניין חשוב ביותר שדורש דיון מעמיק הן בצבא והן בגוף אשר מפקד על הצבא: ממשלת ישראל; ובהקשר הזה חשוב להדגיש שוב כי הנושא כלל לא נדון ולא אושר במוסדותיה המוסמכים של הממשלה, קרי בקבינט הביטחוני, וזאת בניגוד מפורש להוראות החוק.
א.
בחוק יסוד: הצבא נקבע מפורשות כדלקמן:
(ב) השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הבטחון.
(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הבטחון.
(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הבטחון.
מנוסח חוק היסוד עולה מפורשות כי הממשלה היא המפקד העליון של הצבא, לא שר הבטחון ובוודאי שלא ראש הממשלה. (בחודש אפריל 2020, שר הביטחון היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא אישר לצה"ל לבצע את השינוי בסד"כ, בניגוד לחוק, קרי בלי להביא ראשית את התוכנית לאישור הקבינט הביטחוני)
בחוק שירות מילואים, תשס"ח – 2008 נקבע כי:
(ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א). (ההדגשות שלי)
בחוק זה נקבע כי היקף מערך המילואים ייקבע בידי הממשלה וכי הממשלה תבחן לפחות אחת לשנה את הצורך בשינוי מערך המילואים.
על פי ממצאיו של פרשננו הצבאי, מאיר ג'ורנו, הוחלט ע"י הרמטכ"ל ושר הבטחון לשנות באופן קיצוני את מערך השריון בצבא, גודלו ודרך הפעלתו וכי כתוצאה מכך נסגרו יחידות סדיר ומילואים רבות.
כל זה נעשה ללא ידיעת הממשלה בזמן אמת וללא אישורה, אף לא בדיעבד.
מבקר המדינה בדק עניין זה ופרסם דו"ח מיוחד בפברואר 2023.
בדו"ח קבע המבקר כדלקמן:
במהלך שנת 2020 החלה לצאת לפועל התוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון הציג זאת מראש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כדי שתבחן את הצורך בכך, ושלא בהתאם לנקבע בחוק שירות המילואים ולסיכום הדיון של ראש הממשלה מינואר 2020. בישיבת ועדת השרים בנובמבר 2020, שבה הוצג היקף הסד"כ לאחר שהשינוי בוצע, לא נתבקשו השרים לאשר זאת.
הגם שחוק שירות המילואים מחייב את שר הביטחון להציג את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה אחת לשנה, משנת 2016 עד שנת 2022 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים.
המסקנה היא שמאז שנת 2016, לפני 7 שנים, ועד היום הפרו שרי הבטחון לדורותיהם את חובתם הברורה על פי החוק ולא הביאו לאישור הממשלה את השינוי המהותי שנעשה בבניין הכוח של חיל השריון, בכשירותו ובדרך הפעלתו.
ומתוך מסכת הליקויים הזאת, יש להדגיש את הליקוי העמוק שהתרחש בשנת 2020, ליקוי אשר בו שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו, אישר לצה"ל על דעת עצמו לשנות את סד"כ השריון, בלי שהביא את התוכנית ראשית לאישורו של הקבינט.
נשאלת השאלה, האם רשאים היו הרמטכ"לים, אייזנקוט, כוכבי והלוי, לבצע את השינויים האמורים ללא אישור הממשלה? ובעיקר האם היה הרמטכ"ל כוכבי רשאי בשנת 2020, לבצע את השינוי בסד"כ השריון של צה"ל רק על פי אישור שר הביטחון וראש הממשלה נתניהו?
לטעמי, התשובה לשתי השאלות היא שלילית!
החוק ברור מאוד בעניין זה ואינו ניתן לפרשנות אחרת.
לכל היותר, יכולה היתה הממשלה, והיא יכולה גם היום, לאשר פעולות אלה בדיעבד, אך הדבר לא נעשה.
המשמעות היא, שכל הפעולות שנעשו בעניין, נעשו ללא סמכות ועל ראשי המטה הכללי לדורותיהם היה לדרוש משר הבטחון להביא לפניהם החלטת ממשלה בעניין. בהעדר החלטה כזו, היה עליהם לסרב להוראת שר הבטחון לבצע את השינויים האמורים.
ב.מה ניתן לעשות היום מבחינה משפטית?
ראשית, לא מדובר בעבירה פלילית של שרי הבטחון. החוק אינו קובע שאי-עמידה בתנאיו היא ברת-עונשין. לפיכך, מדובר בהפרת חוק שצריכה להידון במישור המשפט המנהלי.
ניתן לפנות לבית המשפט המוסמך בעתירה למתן צו לשר הבטחון להביא את העניין להכרעת הממשלה. ניתן לבקש מהיועמ"ש לחייב את הממשלה לדון בדיעבד בסד"כ שלא אושר כדין בשנת 2020 (החלטת העיתון היא לפנות ליועמ"ש בעניין זה, וכך יעשה העורך כבר בימים הקרובים)
ומה יקרה אם הממשלה תחליט שלא לאשר את התכנית?
במקרה כזה יהיה על קברניטי הצבא לגלגל את כל העניין לאחור ולהשיב את המצב לקדמותו – דבר אשר ללא ספק יעלה ממון רב ויפגע בכשירות הצבא לפחות בתקופת ההערכות מחדש.
איראן קיימה תרגיל רחב היקף, ללוחמה אלקטרונית. התרגיל יועד למניעת תקיפה של מטוסים, ותקיפה של כלי טיס קטנים בלתי מאוישים. גורם צבאי איראני אמר כי איראן אינה מתכוונת לתקוף, אלא לפתח מיומנויות הגנה. בהקשר הזה צריך לומר כי אסטרטגיית התקיפה של איראן שונה מהמוכר בעולם, והיא נשענת על כוחות של צדדים שלישיים למשל חיזבאללה, החותים, הג'יהאד האסלאמי ומליציות חמושות, ואלה תוקפים במקומה וסרים למרותה, כצבאות שכירים. לפיכך ההצהרה שאיראן אינה נערכת לתקיפה היא הצהרת כזב מתעתעת. בתרגיל האיראני נבדק הקשר האלקטרוני בין מטוסים מאוישים ובלתי מאוישים באוויר, לבין מוקד אלקטרוני על הקרקע, וכן תורגלו מערכות אלקטרוניות להגנה מכטב"ם.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il