ממשלת רמאללה בזה שוב לקשר היהודי להר הבית, וממשלת עזה התכנסה באיום. האם שת"פ פוליטי בין הממשלות הפלסטיניות מתרחב?

The Ramallah government once again despises the Jewish connection to the Temple Mount, and the Gaza government has convened under threat. Is political cooperation between Palestinian governments expanding?

עיתון בין אויבים

A newspaper among enemies

סוג של שיתוף פעולה בין עזה לרמאללה, מתקיים בהקשר של עליית יהודים להר הבית. לפני כחודשיים ביקר עורך tipp ברמאללה, לשיחה של שעה וחצי עם בכיר בהנהגה הפלסטינית וצוותו, והמשפט החשוב במובן העיתונאי שנאמר בפגישה היה "אם רמאללה תקבל הכרעה פוליטית, עזה תקבל את הכרעתה". המשפט היה חשוב במובן העיתונאי כי הוא סתר את כל מרכיבי המציאות שנראה היה כי שוררת בטריטוריה הפלסטינית, בכל התחומים כמעט. השת"פ השבוע בין שתי הממשלות, ברמאללה ובעזה, לגבי עליית יהודים להר הבית, מצביע שיש לפחות תחום אחד בו שתי הממשלות משתפות פעולה: הר הבית. השאלה היא האם יש תחומים נוספים של שת"פ בין הממשלות הפלסטיניות שישראלים אינם יודעים עליו דבר

שתי הממשלות הפלסטיניות בזו השבוע לקשר היהודי ההיסטורי הלאומי דתי להר הבית, שקדם לאסלאם ב-1500 שנים; האחת ברמאללה, רחשה בוז באמצעות סוכנות הידיעות שלה וואפא, והשניה בעזה התכנסה באיום, ולא שכחה לציין כי זהו כינוס מיוחד שנוגע לעליית יהודים להר. לכך נוספו איומי הג'יהד האסלאמי, וכנופיות נוספות בגדה וברצועה, על רקע העלייה היהודית להר הבית ופעולת צה"ל לעצור את גל הטרור מהגדה.

שתי הממשלות קבעו בכך כאחת, כי מסביב לאבן השתיה, יש מקום אך לפלסטינים ולמוסלמים, וכן הן אינן מזכירות כי האקסקלוסיביות הזאת נולדה בעקבות הלכה שקבע משה דיין אחרי מלחמת ששת הימים, לפיה ישראל של לוי אשכול לא תשנה את המציאות הדתית בהר הבית. המחווה הזאת, זוכה בקרב שתי הממשלות הפלסטיניות לבוז, והן מתעלמות לחלוטין מהעובדה שהמציאות הנוכחית בהר נובעת מהלכה זו, כיוון שבעיניהן האחיזה בהר הבית אינה נובעת מצו כלשהו של ממשלת ישראל של 1967, אלא מזכות מוסלמית אקסקלוסיבית על ההר. ההיסטוריה היהודית הקדומה, נחשבת בעיני שתי הממשלות אפס, ואילו ההיסטוריה המוסלמית המאוחרת היא חזות הכל. סוכנות הידיעות הממשלתית הפלסטינית ברמאללה וואפא, כינתה השבוע שוב, בפעם השנייה בתוך כחודשיים, את כמיהת היהודים הלאומית והדתית להר הבית, כ"טקסים תלמודיים", בלי להזכיר את מקומו המרכזי של התלמוד בתרבות היהודית, ואו באחיזה שהספר קנה בתרבות העולמית בכלל.

הכינוס בעזה לא הוליד הפעם איום קונקרטי כלפי ישראל, אבל אחריו, ביום חמישי (14 באפריל) בעקבות המשך פעולת צה"ל לעצירת גל הטרור מהגדה, נשמעו איומים מהאסלאם הקיצוני; אם המתח סביב ההר יגבר בימים הקרובים, האיומים עלולים להתקיים. על התחשבות בכמיהת שני העמים, ושתי הדתות, להר, לא אמרו הממשלות הפלסטיניות אפילו מלה.

צילום: tipp

צילום: וואפא

A kind of cooperation between Gaza and Ramallah takes place in the context of the ascent of Jews to the Temple Mount. About two months ago, the editor of tipp visited Ramallah, for an hour-and-a-half conversation with a senior member of the Palestinian leadership and his staff, and the important sentence in the journalistic sense said at the meeting was "If Ramallah makes a political decision, the Gaza government will adopt the decision." This expression was important in the journalistic sense because it contradicted all the elements of reality that seemed to prevail in Palestinian territory, in almost all areas. This week's collaboration between the two governments, in Ramallah and Gaza, regarding the ascent of Jews to the Temple Mount, indicates that there is at least one arena in which the two governments cooperate: the Temple Mount. The question is whether there are other areas of cooperation between the Palestinian governments that Israelis know nothing about

This week, the two Palestinian governments despised the Jewish-national-religious historical connection to the Temple Mount, which was 1,500 years before Islam; One in Ramallah, expressed contempt through its Wafa news agency, and the other in Gaza convened as part of a threat to Israel, not forgetting to mention that this is a special gathering concerning the ascent of Jews to the mountain. Added to this were the threats of Islamic Jihad, and other gangs in the West Bank and the Gaza Strip, in reference to the Jewish ascent to the Temple Mount and the IDF operation to stop the wave of terror from the West Bank.
The two governments have both stated that there is a place around the foundation stone (Even Hashtiya) but Palestinians and Muslims, and they do not mention that this exclusivity was born following a rule established by Moshe Dayan after the Six Day War, according to which Levy Eshkol's Israel will not change the religious reality on the Temple Mount. This gesture is despised by both Palestinian governments, and they completely ignore the fact that the current reality on the mountain stems from this move, since in their eyes the grip on the Temple Mount does not stem from any Israeli government order of 1967, but from an exclusive Muslim right to the mountain. Early Jewish history is considered by both governments to be zero, while late Muslim history is the appearance of everything. The Palestinian Government News Agency in Ramallah Wafa, this week again, for the second time in about two months, called the national and religious Jewish longing for the Temple Mount in an insulting phrase “Talmudic ceremonies," without mentioning the central place of the Talmud in Jewish culture, or in the grip of world culture in general.
The convening of the government in Gaza this time did not create a concrete threat to Israel, but after that, on Thursday (April 14) following the continued IDF operation to stop the wave of terrorism from the West Bank, threats were heard from radical Islam; If tensions around the mountain continue to rise in the coming days, the threats could become a reality. The Palestinian governments did not say a word about the longing of the two peoples, and the two religions, for the mountain.