הסיפור המרכזי

אוניית קידוח למים עמוקים, אשר מסוגלת לקדוח לעומק של 13 קילומטר, הגיעה השבוע לטורקיה, והיא עוגנת כעת בנמל מרסין, שנמצא מול קפריסין ומול האי היווני כרתים. הכניסה לנמל הטורקי, של אוניית הקידוח, מבשרת התעוררות מחודשת של המתח בעיקר בין טורקיה לבין יוון וקפריסין. שלוש המדינות חברות בנאט"ו, וסכסוך ביניהן עשוי לבלבל עוד את ארגון מדינות המערב, ואת מפת התמיכה של מדינות אירופה. עם זאת נאט"ו והמערב זקוקים לטורקיה למקרה שתפרוץ מלחמת עולם (ר' כותרתנו הראשית), והם לא ממהרים לגנות את טורקיה. בשבועות הקרובים תגיע לטורקיה אוניית קידוח עומק נוספת בעלת אותן תכונות; הגודש בתוכניות הקידוח הנוכחיות של טורקיה, כנראה בתוך שבועות ספורים, יבהיר ואולי אף ישרטט את מרחב המים הכלכליים של המדינה, כפי שטורקיה רואה זאת; יוון וקפריסין, דוחות את ההשקפה הטורקית לגבי המים הכלכליים שטורקיה קבעה לעצמה. הטענה המרכזית של יוון וקפריסין היא שהחישוב של מימיה הכלכליים של טורקיה, מתעלם מקיומם של כרתים היווני, ושל קפריסין כולה. טורקיה חתמה על הסכם לחלוקת המים הכלכליים בינה לבין לוב, בצד המערבי של הים התיכון, ודילגה על הצורך לצרף לדיון את המדינות אשר שטחים ריבוניים שלהן נמצאים בין טורקיה לבין לוב. לא רק יוון וקפריסין דוחות את ההסכם של טורקיה עם לוב, אלא גם האו"ם מתנגד לו. בעבר גם מצרים (ישראל) ולבנון התנגדו לשרטוט קווי המים הכלכליים של טורקיה; לבנון תתנגד כנראה שוב, אבל תעשה זאת להערכתנו בשפה רפה, לאור מצבה הפנימי, ולאור חשיבותה הנוכחית של טורקיה בלבנון של סוף עידן איראן; אבל יהיה מעניין מאוד לראות מה תהיה תגובת מצרים לתוכניות הקידוח הטורקיות. ההתקרבות בין מצרים לבין טורקיה, שבאה לביטוי בהסכמים ביטחוניים, ולאחרונה גם בתרגיל ימי משותף של שתי המדינות נגד ההיערכות של צה"ל לבלום את המשט לעזה, עשויה לרמוז כי יתכן שנוסדה ביניהן הבנה גם לגבי הקידוח הטורקי. להערכתנו, גם בקידוחי טורקיה החדשים, דנו ראשי המודיעין של מצרים ושל טורקיה בפגישתם בקהיר ב-9 בספטמבר, פגישה אשר עליה שדיווחנו כאן.

גליון 222

03 באוקטובר 2025

רואה אור פעם בשבוע בימי א'

publisher@tipp.co.il

מאמר המערכת

פחות מארבע שעות אחרי נאומי טראמפ-נתניהו בבית הלבן, דיווחנו בלעדית שחמאס יאמר “כן, אבל”; פשוט נזכרנו בקופסה שחורה של עמוס עוז: 

"הדרך לסיום המלחמה". צילום דובר צה"ל
"הדרך לסיום המלחמה". צילום דובר צה"ל

בספרה של רונית מטלון, קול צעדינו, מתארת המספרת את אביה מוריס, שהותקף בלעג על לבושו, שלא תאם את התרבות המזויפת שהתפתחה בישראל; זו התרבות אשר אותה השית על ישראל, ציבור אשכנזי נואל, שתרבותו קבעה בתור הזהב האשכנזי של השנים  1850-1977 גם את קוד הלבוש; לא הייתה כל בעיה בקוד הלבוש האשכנזי (כולל השחור החרדי), אף כי הוא לא התאים לקוד הלבוש של הזולת, במקרה הזה של מוריס; יותר מזה, לא הייתה גם כל בעיה בהשקפותיו, בתבונותיו, ובוודאי לא בהישגיו המדיניים מרחיקי הלכת של הציבור האשכנזי בשנים האמורות. הבעיה הייתה אך ורק באקסקלוסיביות אשר אותה הוא כפה באלימות תרבותית על ישראל החדשה, והפך אותה לתרבות צרה, מתבדלת, אלימה. הכפייה הייתה כה מוצלחת עד שגם עכשיו איש לא קושר בין הכפייה לבין חורבן 7 באוקטובר. זאת הסיבה שכאשר מוריס, ניסה, לצד בגדיו המשונים, להגיד את הדבר המשונה, שהוא אמת בוהקת ומופלאה שהגה, ולפיה אין להשפיל את האויב, כפי שעשו כוחות צה"ל מגובי הציבור הישראלי הגס, למשל בשנת 1967, בדאחקת הנעליים הנטושות במדבר, וכי השפלת האויב, כה אמר מוריס, תביא על ישראל אסון.

כאשר מוריס באומץ לב בלתי רגיל אמר את הדברים, על אף כאב הלעג שנשא בליבו, הם שבו ובזו לו על צבעי בגדיו ומראהו המטופח, כמו שעשו לערבים (זכורה בוודאי לרבים פליטת הפה בעניין הזה, נעשה לכם מה שעשינו לערבים); השקרנים הרי באו לעבד את האדמה (גם אם בסוף, או הרבה לפני הסוף, גמרו כסוחרי נדל"ן ר' את פרצופה הנוכחי המסואב של ישראל); ובכן, דבריו של מוריס, לא נפלו על אוזניים ערלות בגלל שהיה בצד הערל מחסור בעומק פוטנציאלי. להיפך, היה, ויש ועדין, הרבה מאוד שכל אשכנזי בישראל. הבעיה היא שהשכל נעלם כאשר השקפה פוליטית מוצקה בונה סכר בפני השכל, כמו גם שנאה גזעית ויוהרה. דפוס ההתנהגות הזה עבר מאז 1977, לממשיכי האשכנזים המקצועיים, הקנאים. מלחמתם הראשונה של הקנאים הייתה בשנת 1982, והם שברו את השלטון לשם כך. אם לא בגין אציל הנפש שעמד למזלה של ישראל בראש הממשלה, הם היו מביאים עלינו כבר אז משבר חוקתי, ולא רק בחודש ינואר 2023, עם ההפיכה המשטרית הבזויה.

אם מישהו חושב שמוריס היה יוצא דופן, הנה תיקון הטעות. מוריס הוא המתרס נעים ההליכות וישר השכל שעמד במתינות ובאורך רוח מול תרבות אשכנזית אלימה; והיא באלימותה, המחויכת יש לומר, ניכסה את שיבת ציון שנהגתה בשורות אבותיו של מוריס במזרח, ונכתבה בספר חזון המדינה המקורי גורל לה', של אלקלעי וביבאס; הספר הוא הבסיס הרעיוני לפלגיאט של הרצל מדינת היהודים. איך אנחנו יודעים? כיוון שגם מישל סמו שהפך בספרו של עמוס עוז קופסה שחורה לדאחקה, זכה לתשומת הלב של אלק ועורך דינו המקצועי אשכנזי זקהיים, וללעג, בדיוק כמו שזכה לכך מוריס של מטלון. אלה שורשיו של הזעם המזרחי המגונה בהיותו חסר שליטה, שהוליד את ההפיכה המשטרית, ואת חורבן 7 באוקטובר; המזרח (בחלקים גדולים בו, ובוודאי לא כל המזרח) אשר עמד באלימותו של הציבור האשכנזי, לא עמד בזעם עצמו, והביא על ישראל חורבן, כשתמך והוא עדין במידה רבה תומך, בקעקוע של שלטון החוק, קרי בהפיכת ישראל לדיקטטורה.

כשמוריס אמר אל תלעגו לאויב, כי תשלמו על כך פעמיים: בהשחתת התרבות הישראלית, ובזעם ובנקמת האויב. הציבור האשכנזי המקצועי לא יכול היה להקשיב לדברי החוכמה, כי היה שבוי בעוצמתה המזויפת של התרבות שהשית על ישראל, ועל עצמו.

מוריס צריך היה להיות מנטור בשנת 1967 (כמובן שדמותו נכתבה מאוחר יותר) והוא צריך היה להיות מנטור של הממשלה הנוכחית, ומנטור לאחיו הזועמים מהמזרח. כי היה מתון, ושלט בזעמו, ולא קידש את המצרים שאסרו על ישראל מלחמה כאשר אמר שיש לנהוג בהם בכבוד, אלא קידש את תרבותו, את אחיו, את ישראל ואת שיבת ציון הנשגבת.

ולכן כאשר המקור הערבי אמר לנו מיד אחרי נאומי טראמפ ונתניהו כי תשובת חמאס תהיה "כן, אבל" פרסמנו את הידיעה, פחות מארבע שעות מתום האירוע. היה ברור שהשפלת הארגון, היא מרכיב בעל חשיבות רבה מאוד. לא ריחמנו על חמאס כאשר שני המנהיגים דיברו אליהם במונחים של הכתבה, ולא במונחים של מו"מ. ומאז ינואר 2024, כאשר פרסמנו לראשונה ובלעדית כי חמאס יהיה מוכן להתפרק מנשקו ומהשלטון, ידענו שהארגון לא יניח את נשקו מתוך כניעה, אלא באופן שיאפשר לו להישאר רלבנטי בקרב עמו, שם שיעור התמיכה בו גדול מאוד.

ולכן, אם רוצים לסגור הסכם, צריך לומר לקנאים ולאלקטורט המזרחי הזועם, תעשו מה שמוריס אומר; כך ישראל תשיג שתי מטרות בבת אחת, הראשונה עוד קעקוע של תרבות ההשפלה המקולקלת של ראשית תקופת היישוב ועד היום, והשנייה סיכום של המו"מ, סוף המלחמה והשבת החטופים.

מתי כהן

03 באוקטובר 2025
רואה אור בימי א' | בהרצה

מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה מצחיק.

שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il

פרשנות: המערב רוצה לצידו את טורקיה, ואת נכסיה האסלאמיים במזה"ת, במלחמת עולם שלישית

ולשם כך הוא מקריב את ישראל; ממשלת הקנאים היא שהביאה לעליית טורקיה, בהארכת המלחמה

הרמטכ"ל בעזה: "עושים הכל לשחרור החטופים". צילום דובר צה"ל
הרמטכ"ל בעזה: "עושים הכל לשחרור החטופים". צילום דובר צה"ל

מי שחשב שספינות איטליה וספרד הופיעו השבוע בזירת המשט בים התיכון, ונגד חיל הים, מתוך הערכים כלפי הפלסטינים מצד שתי המדינות, אשר האחת מהן קברה את ישראל ואת ירושלים בירת ישראל בקלגסיה ובנהרות דם, מסוף שושלת החשמונאים באלכסנדר ינאי ושלומציון, ועד החורבן הסופי וסילוק היהודים מירושלים במרד הקטן, והשנייה עינתה יהודים במרתפי האינקוויזיציה בנהרות של דם, ואח"כ גרשה אותם לנדודים ולמוות חסרי כל בעולם בתקופה היהודית הטובה והמשגשגת ביותר, צריך לשקול שוב את העובדות: ב-9 בספטמבר, בלי שישראל שמה לב לכך, נפגשו ראשי המודיעין של טורקיה ושל מצרים בקהיר. אחרי הפגישה, יצא לפועל תרגיל ימי משותף טורקי-מצרי. התרגיל נועד מלכתחילה לשבש את היערכות צה"ל לקראת השתלטות על המשט, ולמניעת הפגיעה בריבונות ישראל. בעקבות האוניות הטורקיות הופיעו לפתע בזירה גם אוניות מלחמה איטלקיות ואוניית מלחמה ספרדית. בין טורקיה לבין איטליה מתהווה בשנים האחרונות ברית צבאית שנשענת בעיקר על פיתוח משותף של תעשייה ביטחונית ענפה. אנחנו מעריכים כי האוניות האיטלקיות הופיעו כחלק מהידוק הקשרים הביטחוניים והמדיניים בין טורקיה לבין איטליה. יש לשים לב כי המסרים של ראש ממשלת איטליה, דומים מאוד למסרים של הנשיא הטורקי ארדואן. ארדואן אמר אתמול על ראש ממשלת ישראל כי "לשקריו ולאיומיו של ראש 'רשת רצח העם' לא היה קהל (באו"ם), והוא דיבר במקום זאת אל מול כיסאות ריקים". ראש ממשלת איטליה האשימה באו"ם את ישראל בגרימת טבח, ומיד שלחה אוניות לים התיכון להתחכך עם צה"ל. כאן צריך להבהיר כי ממשלת ישראל כוננה את ההפיכה המשטרית ואחר כך האריכה את המלחמה כדי לספח את יהודה ושומרון, כפי שכתבנו כאן בלעדית לפני יותר משנתיים. הארכת המלחמה עודכנה בהמשך גם לטרנספר של תושבי עזה (בניגוד גמור להשקפות הרוב המוחלט של הציבור הישראלי). אבל ישראל לא ביצעה במכוון טבח בעזה. מותם של עשרות אלפי תושבי עזה נגרם מכך שחמאס בנה את ממלכת הטרור והרצח שלו, בתוך בתיהם של תושבי עזה, ובמבני הציבור שלהם; והמלחמה שממשלת ישראל אסרה על האסלמו נאציזם, אשר קם להשמידה, היא המלחמה הצודקת ביותר מכל מלחמות ישראל. אם לממשלת ישראל לא הייתה אג'נדה פוליטית בזויה, של דיקטטורה וסיפוח, שהאריכה את המלחמה בעזה לשווא עד לרגע הזה, היא הייתה זוכה לתמיכה של 90 אחוז מהציבור הישראלי; על הברית המצרית טורקית כתבנו כאן בהרחבה ובבלעדיות; על איטליה נאמר כי היא צריכה, כבעבר, נתיב מילוט מאירופה הליברלית, למקרה שההערכה החדשה במערב ולפיה מלחמת עולם שלישית עלולה לפרוץ בשנים הקרובות, היא הערכה נכונה ומסוכנת לאיטליה תרבותית ומדינית; כך איטליה נהגה בעבר, וכך היא נוהגת היום; לגבי טורקיה: זריחתה הנוכחית באה בעקבות הארכת המלחמה בעזה, והביאה אותה להשתלט על סוריה, ולהיכנס לחלל שהשאירה איראן כמנהיגת האסלאם (טורקיה תחדד להערכתנו עוד את ההבדל בין הסונה שכבר שלטה במזה"ת לבין השיעה שאין בכוחה לעשות זאת). הנשיא טראמפ ער לאימת אירופה ולהישגים הטורקיים, והוא מכנה כעת את ארדואן חבר שלי; הנשיא האמריקאי הציב את הנשיא ארדואן השבוע בראש השולחן בפגישתו עם המוסלמים באו"ם, כיוון שהוא קורא את התמונה המתוארת כאן ומבין שאם יפנה (במהות, ולא רק בדיבורים) נגד טורקיה ונגד המערב הוא יסכן את MAGA. לפני שבועיים דיווחנו כי טורקיה מכינה לישראל הפתעה באו"ם. להערכתנו שטף ההכרות במדינה פלסטינית, הוא ההפתעה עליה לא ידענו פרטים נוספים, והוא פרי של  היוזמה הטורקית; ההכרות בפלסטין, הן תוצאה של עבודה דיפלומטית טורקית מעולה, שנעשתה בזירה מערבית מוכת אימה מהסיכוי הגובר שתפרוץ מלחמת עולם. דווקא הימנעותה של גרמניה מהכרה במדינה פלסטינית הבהירה את ההכרה הגרמנית העמוקה כי היא כבר השיתה על עם ישראל שואת דמים, ושילמה עליה מחיר כבד. גרמניה זוכרת היטב את המחיר, אשר שילמה בין 1942 ועד 1990 כשהפכה לעיי חורבות אורבני ותרבותי אחרי שהפכה את רצח היהודים לטקס ציבורי גרמנו-נאצי מאורגן. במובן הזה גרמניה מאשרת בהימנעותה מהכרה במדינה פלסטינית שהמהלכים האירופים הנוכחיים, חורגים מהכרה מדינית, ונגועים במעמקיהם בשנאת ישראל ובהשקפה כי ישראל מסכנת עכשיו את אירופה כפי שסיכנה בעבר. לגרמניה ברור להערכתנו, כי מדינה פלסטינית לא תקום לעולם מעל ראשה של ישראל, וכי כל הסכם לכינון מדינה פלסטינית חייב להיות בהסכמה גורפת של הציבור הישראלי; מה המערב יודע שאנחנו לא יודעים כיוון שאנחנו עסוקים כעת במלחמה מטורפת חסרת השחר בעזה שמזעזעת את ערכיה של ישראל? הם יודעים שרוסיה ומאחוריה המעצמה האדירה סין, עלולות להגיע למסקנה שהן תוכלנה להפוך את תמונת השליטה בעולם באמצעות מלחמה, ואם לא יעשו זאת, כי אז המערב עלול להכניע אותן; רוסיה כבר עושה מהלכים בכיוון מזה ארבע שנים באוקראינה, ועכשיו היא עברה למערכה השנייה במלחמה ובה היא מפרה את המרחב האווירי של חברות בנאט"ו ומתגרה במדינות אירופה. מדוע הנשיא טראמפ שינה את עמדתו כלפי המלחמה באוקראינה אחרי פגישותיו עם הנשיא פוטין והוא עכשיו מתיר לאוקראינה להשתמש בנשק התקפי אמריקאי ואף קורא למערב להפיל מטוסים רוסיים? כיוון שהבין שפוטין לא ישתכנע בליקוקים, וכי מדובר בהתמודדות בינגושית, ולא בפרלמנט חברים שיושב על בירה בשכונה. להערכתנו הנשיא טראמפ הבין שאירופה תבחר בכל דרך, כולל בהפניית גב לאמריקה, כדי לשרוד במאבק הצפוי עם רוסיה. והוא יודע שאם טריז כזה יקום בין אירופה לבין ארה"ב בעידודה של טורקיה, זה יהיה סופו של חלום MAGA.

28.09.2025

מאת מתי כהן

ממשלת הקנאים בישראל הפקירה את הציבור הישראלי כבר בינואר 23 כאשר החליטה להפעיל את המזימה לסיפוח יהודה ושומרון באמצעות החלשת בית המשפט וכינון של דיקטטורה זוחלת. הקנאים ידעו שהעם בישראל יתנגד לכך בתוקף, אבל סמכו כי יתמוך בהם ללא סייג הציבור המזרחי הזועם אשר הותקף באכזריות אלימה בשחר התקומה בידי ציבור אשכנזי חסר דעת, ומצא בימין הקיצוני את ההכרה הפוליטית שנגזלה ממנו ואת המתרס הפוליטי כנגד הציבור שדיכא אותו מהשמאל; ואכן בגלל השבר החברתי הזה, ההתקוממות נגד הממשלה לא הייתה בעלת מסה קריטית.

למען מטרתם הפוליטית הקנאים האריכו והם עדין מאריכים את המלחמה, אם כי נראה עכשיו שהם מתחילים להבין את האסון שהמלחמה האינסופית ובעיקר חסרת השחר מביאה על ישראל. במובן הזה, נפתח כעת סיכוי חדש לסיום המלחמה (אם כי השר בן גביר כתב אתמול ב-X שלראש הממשלה אין מנדט לסיים את המלחמה בלי הכרעת חמאס).

 הארכת המלחמה הולידה את זריחת טורקיה שהצליחה לשבור את משטר אסאד בסוריה, וסייעה למשטר הבובות, שכבר ניסה במצוות טורקיה לרדת לגבול רמת הגולן; צה"ל סילק את כוחות הנשיא א שארע בחזרה לצפון בהחלטה מדינית צבאית טובה; עד הארכת המלחמה ועד הופעתה של טורקיה בחלל שהשאירה איראן כמשטר האסלמו נאצי החדש, הנשיא טראמפ תמך בישראל ואף רקם איתה את מזימת הטרנספר (אם כי גם אז הוא היה ער לחשיבותה של טורקיה במזרח התיכון החדש, ולכוונותיה, ודיווחנו על כך כאן). להערכתנו את תוכנית הטרנספר טראמפ אימץ מהקנאים בממשלת ישראל (עכשיו הוא נסוג ממנה לאור התנגדות חברו הטוב הנשיא ארדואן). אחרי הפגנת הכוח של ארדואן ולחץ המערב, בעיקר צרפת, אנגליה, ספרד, ואיטליה, טראמפ כבר שם כאמור את ארדואן השבוע בראש השולחן, בשיחתו עם מדינות האסלאם באו"ם. טראמפ אף הרשה לאיטליה ולספרד לשלוח אוניות להתחכך עם צה"ל במזרח הים התיכון, והוא השפיל השבוע את נתניהו בפומבי כשהבהיר כי "לא ירשה" לישראל לספח את יהודה ושומרון, משל ישראל היא מדינת חסות. צריך לזכור שישראל עצמאית, היא כוונה אסטרטגית בחלום העתיק חוצה הדורות של שיבת ציון, מתוך ההכרה החברתית הישראלית העתיקה, חוצת הדורות, כי הציבור הישראלי ימרוד שוב ושוב בכל ניסיון לאכוף על ישראל ממשל זר, סמוי או גלוי.

חמאס מעודד את הכיוון החדש נגד ישראל, והוא מוצא עכשיו סיכוי לכך ששנאת אירופה כלפיו תצטמצם, בעקבות המלצות ארדואן, והוא יצליח להמציא את עצמו מחדש כארגון שחרור לאומי, תחת היותו ארגון מרצחים בן מוות. בשבוע שעבר כתבנו כאן בלעדית שחליל אל חיא, האסלמו נאצי, מצא מקלט בטורקיה, שמסתמנת כעת כמשטר האסלמו נאצי החדש של הסצנה האסלאמית האלימה האינסופית במזרח התיכון.

מקור ערבי: מנהיג חמאס חליל אל חיא נפצע קל, ונמצא בטורקיה; אל חיא בקשר עם משלחת חמאס בקהיר:

הארגון מוכן לכל דרישה ישראלית/אמריקאית: לעסקה כוללת, לערבות אמריקאית חלקית, להתפרקות מנשקו ומהשלטון, להעברת נשקו לטרויקה ערבית, לשיח קבע על רוחב רצועת הביטחון.

סוגרים על חמאס. צילום דובר צה"ל
סוגרים על חמאס. צילום דובר צה"ל

האזהרות המצריות כלפי ישראל, שלא לפגוע באנשי חמאס על אדמתה, אינן רק הכרזות מדיניות אלא הן אזהרות ממוקדות שנוגעות למשלחת חמאס שנמצאת כעת בקהיר, ודנה עם המודיעין המצרי על עסקה חדשה. זו אינה משלחת חדשה, אלא משלחת הארגון אשר נמצאת בשיח רציף עם המודיעין המצרי, וכעת, אחרי התקפת צה"ל בדוחא, היא מקבלת חשיבות ומשמעות נוספות; מהעולה מדבריו של המקור הערבי, מנהיג חמאס אל חיא, אשר נפצע קל (והשתתף בהלוויית בנו על אף הפרסומים שנעדר מההלוויה), מנחה כעת את המשלחת בקהיר, ממקום מושבו בטורקיה. לדברי המקור הארגון מוכן לכל דרישותיה של ישראל (ושל הנשיא טראמפ); במובן הצבאי הארגון נמצא בקריסה, ואינו יכול לנהל מלחמה נגד ישראל, למעט מלחמת גרילה, "שגר וברח". במובן הרעיוני, חמאס עדין חזק ואף מתחזק בעיקר בגדה המערבית, ועל אף הפרסומים, מעמדו יציב גם ברצועת עזה, וגם אם יחדל להתקיים צבאית, השגשוג הרעיוני, ימנע את השמדתו. מצרים וטורקיה יתחילו השבוע תרגיל ימי, אשר מאחוריו מרומזות שתי אזהרות משותפות כלפי ישראל: האחת לגבי דחיקת ישראל להשלים את המו"מ ולסיים את המלחמה, והשנייה לגבי המשט שנמצא בדרך לעזה, בשתי קבוצות של סירות ר' היום בסיפור המרכזי.

22.09.2025

מאת מערכת הזירה העיתונאית

להלן הסכמות חמאס, על פי המקור הערבי: חמאס מסכים לעסקה כוללת. הארגון חוזר על הדרישה שמקובלת על ישראל של נסיגת צה"ל ממרכזי הערים, ודיון על רוחב רצועת הביטחון, רוחב אשר יישאר עד השלמת המו"מ, ואשר אחריו תהיה נסיגה מלאה (גם היא נתונה כנראה למו"מ למשל נסיגה הדרגתית). הארגון מסכים שצה"ל יישאר בפילדלפי (לפחות עד השלמת המו"מ, ואיננו יודעים מהי עמדתו לגבי הציר בהסכם סופי). הארגון יתגמש לגבי זהות האסירים ומפתח שחרורם. הארגון ישחרר חטופים כבר במהלך המו"מ. ארה"ב תערוב לכך שהמלחמה לא תתחדש כל עוד המו"מ נמשך. במובן הזה חמאס ויתר על דרישתו היסודית לערבות לסיום המלחמה. חמאס יסכים למסור את נשקו לטרויקה של מדינות ערב (מצרים, קטאר, האמירויות)  ויעביר לגוף החדש שתקים הטרויקה את השלטון ברצועה.

בעבר חמאס התעקש על התחייבות הישראלית להפסקת המלחמה בערבות אמריקאית. בעקבות פעולות צה"ל בעיר עזה, בעיקר בשבועיים האחרונים, הארגון ויתר כאמור גם על דרישתו זו, והוא מוכן עכשיו לערבות אמריקאית, אשר לפיה הנשיא טראמפ מתחייב כי המו"מ בין ישראל לבין חמאס יימשך עד שיושג הסכם. בזמן המו"מ מסכים חמאס על פי המקור הערבי, לשחרר חטופים. הערבות האמריקאית האמורה היא במשמעותה המעוטה ביותר מאז תחילת המלחמה, והיא הוצעה לראשונה על ידי הנשיא ביידן (להמשיך הפסקת האש כל עוד המו"מ נמשך).

כעת מתברר כי חליל אל חיא השתתף בחלק הראשון של הלוויית בנו שנהרג בתקיפת צה"ל בדוחא. אל חיא לא היה בתהלוכת האבל, אבל בתחילת הטקס, הוא נשא לפי המקור תפילה במסגד, תפילה אשר אחריה התחילה תהלוכת האבל בה הוא לא היה נוכח. איננו יודעים אם אחד המניעים לאי השתתפותו בתהלוכת האבל היה חומרת פציעתו, שהיא לדברי המקור פציעה קלה. להערכתנו יתכן אף שהפציעה בינונית, אבל היא כנראה אינה פציעה מסכנת חיים. איננו יודעים פרטים כלשהו לגבי מהות פציעתו.

בחודש ינואר 2024 דיווחנו בלעדית לראשונה כי חמאס מוכן להתפרק מנשקו, ומוכן לוותר על השלטון בעזה; ההבדלים העיקריים בזירת המלחמה מאז ועד היום הם 1. החזית הטורקית נולדה בעקבות הארכת המלחמה, ובעקבות נפילת איראן, אשר אל החלל שהשאירה נכנסה טורקיה כנראה על פי תוכנית סדורה מראש שהייתה לה 2. חטופים שנהרגו מאז ואשר נפגעו פיזית ונפשית 3. התרככות נוספת בעמדות חמאס, שעשויה להוסיף מאוד על ההרתעה הישראלית. עם זאת עמדות המפתח של חמאס: ויתור על הנשק ועל השלטון, נשארו בעינן מאז חודש ינואר 2024, אלא שכעת המו"מ להשגתן יהיה ככל הנראה קל יותר, והמחיר שיידרש מישראל לקיומן יהיה נמוך יותר.

טורקיה החלה במהלך חידוש מסילת הרכבת החיג'אזית שקשרה לוגיסטית וכלכלית את המזה"ת לאיסטנבול;

באמצעות המסילה, ניידה טורקיה צבא ואמצעי לחימה מדמשק לירדן ולמדינה בסעודיה, וכעת תבודד ישראל?

כוח צה"ל בחזרה מפשיטה סמוך לדמשק. נסיגה בתנאי ישראל בלבד. צילום דובר צה"ל
כוח צה"ל בחזרה מפשיטה סמוך לדמשק. נסיגה בתנאי ישראל בלבד. צילום דובר צה"ל

את המהלך הגלוי של חידוש המסילה החיג'אזית התחילה טורקיה ביום שישי בפגישה בין בכירים טורקיים, סוריים וירדנים, בעמאן, בירדן. כמעט באותו זמן, חצו שני כלי רכב צבאיים ירדניים את הגבול לישראל באזור כיכר סדום בערבה. איננו יודעים אם שני האירועים קשורים למסר שמתכוונת ירדן להעביר לישראל; יתכן שאם הדיון על הרכבת החיג'אזית לא היה מתקיים באותם רגעים בירדן, לא היינו מדווחים על חציית כלי הרכב הצבאיים הירדניים בערבה; את הרכבת החיז'אזית ניסו פעמים רבות לחדש מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד ראשית שנות האלפיים; כחלק מתהליך השלום, ובעיקר מהניסיון להביא להסכם בין ישראל לבין הפלסטינים, ובין ישראל לבין סעודיה, דובר רבות אף על חיבורה של ישראל למסילת הרכבת החיגא'זית, וחיבורן בכיוון הנגדי של סעודיה ושל מדינות המפרץ וירדן אל נמלי הים התיכון בחיפה ובאשדוד. כעת הכוונה הטורקית היא ככל הנראה, לבודד באמצעות המסילה האסטרטגית את ישראל. תחילת המהלך הגלוי של טורקיה לחידוש המסילה החיג'אזית, היה כאמור ביום שישי בפגישה בעמאן, בין בכירי תחבורה מטורקיה, ירדן וסוריה, והיא לוותה בדיווח של סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, אשר הביאה את  הקריאה של סגן שר התחבורה הסורי במהלך הכנס בעמאן לעמיתיו מטורקיה ומירדן: "(יש) לחדש פרויקטים ביבשה ובמסילה, ובראשם את המסילה החיג'אזית". כדי לבאר את קריאתו זו של סגן השר הסורי, שהוזמנה להערכתנו על ידי הטורקים, הבהירה סוכנות הידיעות הטורקית את משמעותה המלאה של המסילה החיג'אזית בעבר, עם רמז עבה לעתיד: "מסילת הרכבת החיג'אזית, שאורכה כ-1,750 קילומטרים, נבנתה על ידי הסולטן העות'מאני עבד אל-חמיד השני כדי לחבר בין איסטנבול, מכה, מדינה, תימן ודמשק, המסילה החיג'אזית החלה לפעול בשנת 1908. מסילת הרכבת, שתרמה לפיתוח האזור, נבנתה למטרות דתיות, צבאיות ופוליטיות". פרשנות: בשיחות שמתקיימות כעת בין סוריה לבין ישראל (ר' דיווחנו היום בסיפור המרכזי), ישראל עשויה להערכתנו לדרוש מסוריה, לא לקיים כל מהלך נוסף בעניין חידוש המסילה החיג'אזית בלי הסכמתה של ישראל ובלי תיאום איתה, למשל באמצעות ועידה לחלוקה חוזרת של ההשפעה במזרח התיכון (בהתייחסות לוועידת סייקס פיקו 1916).

14.09.2025

מאת מערכת הזירה העיתונאית

המשימה החשובה ביותר שמילאה המסילה החיג'אזית עבור טורקיה העותומנית, הייתה העברה של כוחות צבא גדולים ואמצעי לחימה למדינה שבסעודיה, בתחילת מלחמת העולם הראשונה. המסילה החיג'אזית הוכיחה בכך את חשיבותה האסטרטגית צבאית, והיא מעידה על חשיבותה האסטרטגית גם היום.

ניסיונה של טורקיה לחדש את המסילה החיג'אזית עכשיו, בשיא המתח המדיני בין טורקיה לבין ישראל, ובין ישראל לבין מדינות המזה"ת, מבטיחה שישראל לא תהיה חלק מהמהלך, ואולי יותר מכך: שפיתוח המסילה מחדש יהיה פעולה אסטרטגית בעלת אופי צבאי וכלכלי חשוב, נגד ישראל; פיתוח המסילה בלי ישראל, עלול להפריד ולבודד את ישראל משכנותיה, כמו גם מאירופה. מאחר שטורקיה היא חברה חשובה בנאט"ו (ר' התבטאות מזכיר הארגון לאחרונה), חידוש המסילה החיג'אזית בתוספת ניסיונותיה של טורקיה לחדד את יחסי ישראל עם אירופה, ואת יחסי ישראל עם הארגון הצבאי המערבי, עלול להיות כלי אסטרטגי בידי טורקיה, לסבך את ישראל עם נאט"ו.

ישראל וסוריה מנהלות כעת שיחות, להשבת המציאות ביניהן לפסים רגועים יותר (ר' היום בסיפור המרכזי). להערכתנו, ישראל תדרוש מסוריה בשיחות לא להמשיך במהלך של חידוש המסילה החיג'אזית מדמשק, בלי הסכמתה של ישראל.

ביום שישי חצו שני כלי רכב צבאיים של ירדן, את הגבול לישראל בכיכר סדום, בצפון הערבה. מהמידע שיש בידינו עולה כי בניגוד לפעמים קודמות בהן צבא ירדן חצה את הגבול, אבל תיאם את חצייתו בעוד מועד עם צה"ל, הפעם תיאום כזה לא נעשה. הערכתנו זאת נובעת מהידיעה כי המעבר התקבל בהפתעה. נציין כי חציית הכוח הירדני הייתה בדיוק ברגע אשר בו התקיים בעמאן הדיון על חידוש המסילה החיג'אזית; יתכן מאוד שאם שני האירועים לא היו כרוכים בעיתוי אחד משותף, לא היינו מדווחים על חציית כלי הרכב של הצבא הירדני את הגבול לישראל.

מקור: הודעת פיטורין לרמטכ"ל "יושבת לנתניהו על קצה הלשון"

המקור: נתניהו חותר לכיבוש מהיר ולממשל צבאי, זמיר מתנגד ומעכב

רה"מ רוצה כניסה מהירה, הרמטכ"ל רוצה כניסה זהירה. צילום דובר צה"ל
רה"מ רוצה כניסה מהירה, הרמטכ"ל רוצה כניסה זהירה. צילום דובר צה"ל

נתניהו כבר החליט על כיבוש מהיר של הרצועה, על כינון ממשל צבאי בסוף המהלך, ועל קידום הטרנספר/ פשע נגד האנושות, אשר מכונה בממשלתו "הגירה מרצון". העובדות הן שצה"ל פועל בזהירות רבה, וכפועל יוצא, באיטיות יחסית, הן כדי לשמור על חיי החטופים, והן לשמור ככל האפשר על חיי חיילי צה"ל, בזירת קרבות שאופייה הוא למפרע מלחמת מנהרות מארבים וגרילה. מדברי המקור עולה כי נתניהו בודק אפשרות שהרמטכ"ל מתעתע בו, ומשתמש באיטיות ובעיכוב כדי להימנע מממשל צבאי וכדי להרחיק את צה"ל מהאשמה של השתתפות בפשעים נגד האנושות. אם נתניהו אכן יפטר את הרמטכ"ל במהלך המלחמה ב', המשבר החוקתי אשר אליו הכניסו הכהניסטים את ישראל כבר בינואר  2023 עם ההפיכה המשטרית, משבר אשר הביא למלחמה באוקטובר 2023, יעמיק מאוד כדי סיכון חברתי פנימי עמוק אפילו יותר מהמשבר עד כה. בפעם הקודמת אשר בה ישראל התקרבה להדחת מפקד צבאי משמעותי במהלך מלחמה, הייתה הצנחת רב אלוף חיים בר לב, מעל ראשו של אלוף פיקוד הדרום גורודיש במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. ממשלת גולדה מאיר נקטה במהלך הזה, כדי לא להתקרב למשבר חוקתי/צבאי/חברתי, בעצם הדחתו של מפקד צה"ל בחזית הדרומית.

07.09.2025

מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית

בנימין נתניהו עוקב בקפידה אחרי ביצועי צה"ל בעזה, ובעיקר בהשוואה לצו של ממשלת ישראל כלפי צבא ההגנה לישראל. איננו יודעים מהו הנוסח המדויק של הוראת/צו/פקודת ממשלת ישראל לצה"ל כיוון שלמרבה התדהמה, לא חלה על ממשלת ישראל חובה לפרסם את הצו בכתב (ר' היום במאמר המערכת). להערכתנו הוראה לכונן ממשל צבאי ברצועה, אינה מופיעה בפקודה הזאת, ואילו המקור אמר לנו השבוע כי נתניהו וממשלתו כבר חרצו לכונן ממשל צבאי ברצועת עזה אחרי כיבוש העיר. יתכן כי הפער הזה בין כוונת הממשלה לבין ההוראה שנתנה לצה"ל, שאינה כוללת כינון של ממשל צבאי, מאפשרת לצה"ל לשקול ולמתן את המהלך, אף כי הדבר מנוגד לכוונתה של ממשלת ישראל, ולכוונתו של ראש הממשלה. הרמטכ"ל זמיר מתנגד להערכתנו לממשל צבאי.

בנוסף על ממשל צבאי, כוונתה של ממשלת ישראל לקדם את מהלך הטרנספר ("הגירה מרצון"), מטילה על צה"ל משימה אזרחית נוספת, אשר להערכתנו היא בגדר של פשע כנגד האנושות, ולא רק בגדר של ליקוי של שימוש בגוף צבאי למשימה אזרחית. להערכתנו הרמטכ"ל אף מתנגד שצהל ישתתף ב"הגירה מרצון".

ויכוח סוער בפגישה שהייתה בין הרמטכ"ל לבין ראש הממשלה, ביום רביעי, כנראה בקריה בתל אביב:

נתניהו: "אתה לא מבצע החלטות הקבינט, ופועל נגדו". זמיר: "חובתי לומר, אין לנו מה לחפש בעזה, חמאס הובס"

"אין לנו מה לחפש בעזה". צילום דובר צה"ל
"אין לנו מה לחפש בעזה". צילום דובר צה"ל

פעם נוספת, הייתה ביום רביעי האחרון, התנגשות חזיתית בין הרמטכ"ל רב אלוף זמיר לבין ראש הממשלה נתניהו, הפעם בקריה בתל אביב. ראש הממשלה מבין להערכתנו כי בתנאים הנוכחיים שהולידה המלחמה שמטרותיה למיגור חמאס כבר הושלמו לפני כשנתיים, יש לו אמנם את צה"ל לתמרון נוסף, אבל רק מתוקף החוק; ואין הסכמה של מערכת הביטחון ובראשה צה"ל, להיכנס למלחמה נוספת ברצועת עזה, 22 חודשים אחרי שהתחילה הראשונה; לסכן את החטופים, להסתכן במלחמה אזורית, וזאת מבלי שיש סיכוי של ממש להביא ל"ניצחון מוחלט". נאמר כי אין לנו ידיעה לפיה מערכת הביטחון סבורה כי בעקבות המהלך הצבאי החדש עלולה לפרוץ מלחמה אזורית; ההערכה הזאת היא שלנו והיא נובעת מהדיווח הנוכחי שלנו (ר' היום במאמר המערכת) ולפיו חמאס חותר למלחמה אזורית בה יתמרן את טורקיה ומצרים נגד ישראל; הערכה זו נשענת על ניתוח של מספר ידיעות אשר את חלקן הבאנו כאן בחודש האחרון, ואת האחרונה שבהן אנחנו מביאים כאמור היום במאמר המערכת: חמאס הודיע לטורקיה וכנראה גם למצרים, כי הוא יהיה מוכן לשנות את האמנה שלו אשר קוראת להשמדת ישראל. להערכתנו חמאס ממתן את דרכו באמצעות אמנתו, כדי לגרור את טורקיה ואת מצרים למלחמה אזורית "מוצדקת" נגד ישראל. ברוח הזאת, אמר נשיא טורקיה ארדואן בסוף השבוע כי "הפלסטינים יזכו לראות את הצדק מתקיים" ועוד הוא הוסיף  "אלה ששפכו את דמם של חפים מפשע יטבעו בו". אחרי פגישת פידאן-חמאס לפני כחודש בטורקיה, אמר ארדואן כי חמאס יהיה מוכן להתפרק מנשקו אחרי שתוקם מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. אמנת חמאס שוללת מכל וכל את קיומה של מדינת ישראל, והיא קובעת כי יש להשמיד את ישראל. המצרים מצידם עיבו את כוחותיהם בסיני, בעקבות הערכתם אשר אותה מקדם חמאס כי ישראל מתכוונת להעביר את תושבי עזה אשר ירוכזו בגבול עם מצרים, למדבר סיני. ר' היום במאמר המערכת הרחבה על המזימה של חמאס, אשר נובעת גם מהתחזקותו המשמעותית בגדה המערבית. נאמר כי איננו יודעים אם ההיערכות המצרית היא רק בקו הגבול עם רצועת עזה, או שהיא היערכות בקווים שניים ושלישיים, מאחורי קו הגבול ומקבילים אליו, מבנה אשר עלול להצביע על היערכות התקפית. כן איננו יודעים אם היערכות מצרים היא גם בקו הגבול אשר מעבר לתחומי רצועת עזה.

31.08.2025

מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון

ערב הכניסה לעזה, הייתה ביום רביעי בקריה בתל אביב התנגשות חזיתית נוספת בין ראש הממשלה נתניהו לבין הרמטכ"ל זמיר. השניים נפגשו ביחידות. נתניהו תקף את זמיר ואמר: "אתה נותן רוח גבית לחמאס". את המשפט על חמאס אשר עלול להצביע כי נתניהו מאבד את האיזון, הוא אמר כחלק מהתקפה רחבה יותר: "אתה לא מבצע את הוראות הקבינט לכבוש את עזה, אתה מפרסם בתקשורת שאתה בעד עסקה חלקית, אתה מחליש את הקבינט, ונותן רוח גבית לחמאס; אתה בתור רמטכ"ל לא יכול לצאת לתקשורת, אתה יכול להעלות את זה בקבינט ולא החוצה. מהיום אני לא רוצה לשמוע אותך בתקשורת"

הרמטכ"ל זמיר השיב: "זאת דעתי. סיכון החטופים. כמו כן אין לנו מה לחפש בעזה, החמאס הובס, וכעת צריך לדאוג לחטופים. זוהי עמדתי ואעמוד עליה. אינני מתכוון להתפטר. יש לך אפשרות לפטר אותי"

מהדברים עולה כי נתניהו כבר החליט והורה על כניסה מלאה לעזה, ודבריו בהוראתו זו לצה"ל היו חדים וברורים, יציאה מלאה למלחמה, וכי העיכוב בכניסה, המתינות בכניסה, הזהירות, ולוח הזמנים שנמתח, הם בגדר של החלטת הרמטכ"ל, ופקודותיו. אופן הכניסה הזה אם כן אינו טקטיקה של נתניהו, אלא טקטיקה של הרמטכ"ל זמיר. לפיכך, אם הוראתו של נתניהו הייתה מתקיימת באופן אשר אליו התכוון, צה"ל כבר היה נלחם בכל רחבי העיר עזה, מלחמה מלאה, מהאוויר, מהים ומהיבשה, מתחת לקרקע ומעליה. המלחמה הנוכחית המתונה, והתמרון המתון הנוכחי נובעים להערכתנו מעמדתו של הרמטכ"ל שהוזכרה בשיחת ההתנגשות המצוטטת לעיל.

מטרות המלחמה הושגו בהסכם שעל השולחן; אין לפיכך סיבה עניינית למלחמה ב' בעזה; חמאס הסכים:

להתפרק מנשקו ומשלטונו, לגודל הפרימטר שישראל דרשה, וכן שישראל תקבע זהות האסירים שתשחרר

חמאס הסכים לתנאי ישראל. צילום מהיערכות צה"ל התקפה, דובר צה"ל
חמאס הסכים לתנאי ישראל. צילום מהיערכות צה"ל להתקפה, דובר צה"ל

חמאס הסכים לכל תנאיה של ישראל, ויותר מכך, הארגון האסלמו נאצי הסכים להתפרק מנשקו ומשלטונו תמורת סיום המלחמה, בלי שישראל תתחייב לסיום המלחמה במעמד חתימת ההסכם החלקי, והוא הסתפק בערבויות אמריקאיות וערביות לסיום המלחמה. עוד לפני שהתחילה המלחמה, דיווחנו כאן שהמזימה הקנאית, בניסיון לקעקע את מערכת המשפט, היא סיפוח של הגדה המערבית; את הדברים הבאנו מפיו של מקור בכיר ואמין בימין הקיצוני. כשהתחילה המלחמה נוספה למזימה הקנאית התיישבות בעזה. כעת ישראל ברגע האמת, כאשר חמאס קיבל בהסכם המוצע את כל תנאיה של ישראל: האם ישראל תעדיף התיישבות בעזה וממשל צבאי ברצועה על פני קיום של ערכיה היסודיים של פדיון שבויים, של ניצחון צבאי בזמן קצר, של התפייסות מדינית עם שכניה וכיבוד הסכמים, של מספר נפגעים קטן יחסית במערכותיה, וכן במניעת נזקים מדיניים כלכליים כמו גם במוכנות הצבא למערכה הבאה; עיכוב סיום המלחמה, מאז דיווחנו כאן (בלעדית) לראשונה על הסכמת חמאס להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון, בחודש ינואר 2024, הביא להתרקמותה של זירה חדשה במזרח התיכון, אשר בה המעצמה האזורית, והאימפריה אשר שלטה במזרח במשך 500 שנים, טורקיה, חזרה ללב הזירה עם שאיפות מדיניות צבאיות גואות, אשר עלולות לאיים על ריבונותה של מדינת ישראל. בעניין זה זכורה תפילתו של הנשיא הטורקי ארדואן, שאלוהים ישמיד את מדינת ישראל. את זה גרם העיכוב בסיום המלחמה, ואת זה תעמיק התקפה נוספת על עזה.

24.08.2025

מאת מאיר ז'ורנו ומתי כהן

מה יעשה בנימין נתניהו, זוהי השאלה היחידה כעת, והיא בעלת המרכיב האנושי המובהק, המורכבת ביותר שישראל נתקלה בה משחר תקומתה. מעולם לפני המקרה של בנימין נתניהו, הציבור הישראלי לא עמד מול מנהיג שאין כל דרך לצפות את התנהגותו בפריזמה של שיקולים צבאיים מדיניים ענייניים.

ב-22 ביוני דיווחנו כאן כי נתניהו הסכים לראשונה לסיום המלחמה. כעת ברור שהדיווח הבלעדי הזה היה פורץ דרך; עכשיו נתניהו כבר מדבר בחופשיות על סיום המלחמה, כאשר עד דיווחנו הוא שלל זאת מכל וכל; עם זאת, בהקשר הזה מופיע כעת רכיב מהותי נוסף בהתנהגותו, והוא חששו העמוק מתשלום פוליטי מהותי על החלטותיו, למשל נפילה של ממשלתו; ברכיב הפחד נתקלת כעת החלטתו היסודית מ-22 ביוני לסיים את המלחמה, ומושכת אותו לתוך רצועת עזה למסע חסר שחר של מלחמה, שמנוגד לכל ערכיה ושאיפותיה של ישראל משחר התקומה.

הדילוג בין שתי זירות השיקולים, האחת העניינית והשנייה הפוליטית, השאיר את חותמו גם על יחסי נתניהו עם הרמטכ"ל זמיר. בנוכחות ממשלתו, נתניהו סינן לעבר הרמטכ"ל "אתה כפוף לי ואתה תעשה מה שאומר לך לעשות", אבל בפגישתם ביחידות עליה דיווחנו כאן בלעדית, אמר נתניהו לזמיר כי הוא החליט לסיים את המלחמה, ובכך השניים היו מתואמים. להערכתנו התיאום הזה מקרין כעת גם על תגובתו המתונה של הרמטכ"ל למהלכי הממשלה, למשל החלטתה להיכנס לעזה; לרמטכל למרבה התדהמה, אין כמעט תלונות על כך, אף כי זהו מהלך חסר שחר ומסוכן מאין כמותו.

ברגעים האלה אם כן, לא ניתן עוד לדעת בוודאות, האם נתניהו יסכים לקבל את כניעת חמאס, וההסכם הנוכחי הוא לגמרי כניעת הארגון (גם אם, אחרי המלחמה הארגון האסלמו נאצי יטען ללא ספק כי ניצח את ישראל), או שמא נתניהו יתעלם ממנה למען שרידות ממשלתו, למען האלקטורט שלו, ולמען מזימת הקנאים עליה דיווחנו כאמור עוד לפני המלחמה, סיפוח והתיישבות.

ההסכמות של חמאס בהסכם המוצע הן אלה: 1. להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון בעזה (אם כי הארגון דורש כי השלטון אשר יחליף אותו יהיה פלסטיני). 2. להסתפק בערבויות אמריקאיות וערביות לסיום המלחמה 3. חמאס מסכים למפרע לגודל הפרימטר שדרשה ישראל 4. חמאס מוותר בשלב הנוכחי על האסירים אשר אותם ביקש בעבר לשחרר, למשל מרואן ברגותי, והסכים כי ישראל תחליט על זהות אסירי העולם שישוחררו בשלב הנוכחי (לגבי ברגותי והאחרים, אותם יעלה חמאס שוב בדיונים על הסיום המלחמה). 5. חמאס ישחרר 10 חטופים חיים, ו-18 חללים.

איש/אשת השנה שלנו לשנת 2025 היא עינב צנגאוקר

את בחירתנו מנמקים אברהם יעקב, מאיר ז'ורנו ומתי כהן:

עינב צנגאוקר פונה לערכי היסוד הישראליים. צילום יריב בן יהודה
עינב צנגאוקר פונה לערכי היסוד הישראליים. צילום יריב בן יהודה

השנה, בחרנו בעינב צנגאוקר כאשת/איש השנה של עיתוננו.

עינב נלחמת כאם, וכאדם בעל כישורים ציבוריים בולטים, ומובילה אחריה תנועה שלמה של ישראלים, במלחמתה להשבת החטופים, המתים והחיים.

עינב הוכיחה יכולות מדהימות, התמדה, נחישות ואומץ לב אזרחי, אל מול הממשלה הכושלת של 7 באוקטובר 2023, והעומד בראשה.

היא לא בחלה בכל פעולה, בחום ובקור, בארץ ובחו"ל ובלבד שיהיה בה כדי להביא למטרה המיוחלת.

עינב לא נרתעה מביקורת חריפה ואף סבלה מהתנכלויות מילוליות ופיזיות. למרות זאת, לא היססה, והיא ממשיכה עד היום במאבקה שאין בעיננו צודק וערכי ממנו.

עינב הצליחה לאחד סביבה תנועות מחאה שונות, גורמים מובילים במשק ובאקדמיה ואת רוב הציבור הישראלי, על דתותיו ועדותיו השונות, הכול במטרה להשיב את החטופים ארצה בעסקה כוללת אחת.  החיבור בין עוצמתה הציבורית שהתגלתה במהלך המאבק, לבין חתירתה הנחושה להציל את בנה ואת אחיו, החטופות והחטופים, הביא את דמותה הייחודית לביטוי; החיבור הזה קרה בנסיבות המלחמה הכבדה; יתכן שבנסיבות חיים רגילות, הוא לא היה מתגלה באופן כה ברור. עינב הצליחה לאחד סביבה, את רוב הציבור הישראלי, ללא קשר להשקפה הפוליטית, ובכך תרמה ותורמת לאיחוי השבר החברתי העמוק בישראל. 

על כן, בחרנו בה השנה כאיש/אשת השנה של עיתוננו. ר' היבט ערכי נוסף של החתירה לשחרור החטופים, ולפדיון שבויים, היום במאמר המערכת.

מאז 22 ביוני, נתניהו, הרמטכ"ל והנגבי מתואמים לסיום המלחמה והחזרת החטופים, בסוף השבוע השר סמוטריץ' קלט שהם משחקים אתו, השוטר הרע והשוטר הטוב, והתפרץ:

תיאטרון המזה"ת מציג כעת במערכה שתבהיר את הכול: הקבינט הביטחוני של ממשלת הקנאים כאקדמיה למשחק של עזהווד (להערכתנו בהשתתפות טורקיה כשחקן אזורי):

הרמטכ"ל זמיר. מתואם עם רוה"מ לסיום המלחמה. צילום דובר צה"ל
הרמטכ"ל זמיר. מתואם עם רוה"מ לסיום המלחמה. צילום דובר צה"ל

האם ישראל עוד יכולה להיחלץ מהחורבן שהביאו עליה הכהניסטים, בעיכוב פתולוגי של סיום המלחמה מינואר 2024, ועד עכשיו? מהו תפקידה של טורקיה במשחק התיאטרלי המזרח תיכוני שהתחיל ב-22 ביוני? (ר' היום בסיפור המרכזי). סיכום הפרקים הקודמים:  ב-22 ביוני דיווחנו בלעדית על החלטתו של בנימין נתניהו להסכים לסיום המלחמה. ב-27 ביולי דיווחנו בלעדית כי נתניהו והרמטכ"ל מתואמים לסיום המלחמה. בשבוע שעבר ציינו בלעדית את התיאום בין טורקיה לבין חמאס, שהביא להקשחת עמדת חמאס. אתמול צוטט באנדולו רמז של הנשיא ארדואן לפיו הוא יהיה מוכן לוועידה בינלאומית/אזורית שתפתור את המשבר במזה"ת (ר' היו בסיפור המרכזי). איננו יודעים אם  גם הקשחת עמדות חמאס, תואמה למפרע בין נתניהו לבין ארדואן (באמצעות גופי הביון של שתי המדינות), כדי להזרים את מהלך פתרון המשבר, בלי שתהיה הדרדרות אסונית לעבר שבר בלתי הפיך, אשר עלול להוביל למלחמה אזורית. (המטרה: שכולם ייצאו מרוצים: רוה"מ נתניהו, הנגבי, רא"ל זמיר, הכהניסטים, חמאס, טורקיה, מצרים ועוד). כאמור השר סמוטריץ' (לרבות כהניסטים נוספים בפוליטיקה ובעיתונות הישראליות) קלט אתמול שעובדים עליו, והתרתח. כעת לא ברור מה יבוא קודם: הפלישה לעזה שתצא מכלל שליטה? פירוק ממשלתו של נתניהו? ועידה אזורית שתפתור את המשבר במזרח התיכון ובה יוסכם על חלוקת אזורי ההשפעה במזרח התיכון בין המעצמות מצרים, ישראל, טורקיה (ואיראן), סעודיה? נתניהו, הנגבי וזמיר מנסים להוביל את ישראל אל מחוץ למלחמה, תחת 3 העיקרים: פירוק חמאס מנשקו ושלטונו, והחזרת החטופים; השר סמוטריץ מנסה להוביל את ישראל לעיקר אשר עליו דיווחנו כבר בתחילת המלחמה: סיפוח הגדה המערבית, ממשל צבאי בעזה והתיישבות ברצועה. טורקיה וחמאס רוצים שתצא מהמשבר מדינה פלסטינית (וברור להם שישראל לא תסכים לעולם לכל ויתור בבירתה, כפי שטורקיה לא תסכים לכל ויתור באיסטנבול / קוסנטינופול), וטורקיה להערכתנו תסכים לחלוקת אזורי השפעה במזה"ת.

10.08.2025

מאת מערכת הזירה  העיתונאית

יתכן שאקדמיה בהוליווד  צריכה לשקול להעביר השנה את הפרס השנתי למזרח התיכון:  ב- 22 ביוני השנה, כפי שדיווחנו כאן בלעדית, בנימין נתניהו הרחיב עוד את כישוריו המדיניים והפך לסוג של במאי הוליוודי, אחרי שקלט כי ממשלתו הביאה על ישראל אסון נוסף, על אסון 7 באוקטובר, כאשר עיכבה לשווא את סיום המלחמה מאז חודש ינואר 2024 (על תוצאות השבר החברתי והצבאי ר' היום במאמר המערכת).  נתניהו הסכים מצד אחד לסיים את המלחמה, ולא הסכים מצד שני לפרסם את החלטתו לממשלתו ולציבור, כדי להשאיר בידיו את כושר התמרון (גם התיאטרלי). השאלה כעת היא האם לא מאוחר מידי? האם גאון התיאטרון נתניהו שמתמרן את כל הצדדים (ולא בפעם הראשונה) ואתו גם מדינת ישראל, לא איחרו את הרכבת, ומלחמת הגוג ומגוג אליה הובילו הכהניסטים בפוליטיקה ובתקשורת (חלקם בחוסר מודעות כנראה), כבר יצאה לדרך, ואין עוד אפשרות למנוע אותה.

המלחמה האיומה הצפויה בעקבות הקשחת העמדות של חמאס בתמיכת טורקיה (ר' דיווחנו הבלעדי בשבוע שעבר) , באה לביטוי בהחלטת הקבינט ביום חמישי להיכנס לעזה. אבל התקווה כעת היא כי הנאום הפייסני של הנשיא ארדואן, אשר דיבר על טורקיה כמשכינת שלום מסורתית, ולצידה התבונה המחלחלת בחמאס ובמדינות הערביות כי ישראל לא תסכים לסיים המלחמה בלי פירוק חמאס מנשקו ומשלטונו, עליהם חמאס כבר הסכים בחודש ינואר 2024, יביאו בכל זאת לעצירת הדרדרות המזה"ת לאסון נוסף.

התסכול של השר סמוטריץ מהתמונה אשר התחילה להתבהר לו במהלך הישיבה של הקבינט הביטחוני בסוף השבוע, ולפיה נתניהו והנגבי מוליכים אותו שולל, וכי סיום המלחמה אכן מתואם עם רא"ל זמיר, בא לביטוי בכעס שסמוטריץ' הפנה כלפי זמיר באומרו: "אנחנו מתכוונים לכבוש את עזה, להטיל עליה ממשל צבאי ולהתיישב ברצועה, ואם זה לא מתאים לך תתפטר"

אלא שסמוטריץ לא ידע כנראה כי בפגישה ביחידות שהייתה בין ראש הממשלה לבין רא"ל זמיר ב-27 ביולי, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית, הרמטכ"ל שאל את נתניהו אם הוא רוצה בהתפטרותו, ונתניהו השיב בשלילה, ואמר כי להפך, הוא מתכוון לתאם עם זמיר את סיום המלחמה, וביקש מהרמטכ"ל לא לחשוף את התיאום החדש ביניהם.

צריך לומר לסיכום: המשחק של בנימין נתניהו מורכב מאוד, ומאוחר מאוד; יתכן לפיכך שהמשבר אשר לו שותפים רבים מידי, יחליק מידיו (על אף כשרון המשחק המעולה שלו), ויביא לידי כך שהנבואה אשר גלומה בהחלטת הקבינט הביטחוני להיכנס לעזה, ופירושה להערכתנו היא  סיכון למלחמת מנהרות שתביא למלחמה אזורית, אינה ניתנת עוד לעצירה.

יומן

בחודש מאי 2024, דיווחנו כאן לראשונה על התבטאות מלחמתית של מצרים כלפי ישראל

ראש מערך ההסברה של מצרים אמר כי ארצו אינה רוצה מלחמה, אבל מוכנה לקראתה

צילום מסך של האתר עם האיום המצרי
מצרים מכניסה טילים לסיני. צילום מסך מסרטון מצרי

24.05.24

"מצרים מסוגלת לכל מלחמה"

מצרים שבה ומאיימת על ישראל והפעם המילה "מלחמה" מוזכרת בטקסט שפרסמה: "מצרים אינה מחפשת מלחמה, אבל מסוגלת לכל מלחמה"

ראש מערך ההסברה המצרי: "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". בישראל התעלמו (כלפי חוץ) מאזהרות מצרים אותן פרסמנו כאן בלעדית בחודש מארס, לרבות הכנסת טילים לסיני בניגוד להסכם השלום. איננו יודעים אם ישראל תתעלם גם מהדברים הנוכחיים. מאחורי הקלעים ישראל ניהלה שיח עם מצרים בחודש מארס, ולהערכתנו היא תקיים ומקיימת גם עכשיו. מצרים מצד שני, מתעלמת לפחות בהכרזותיה בחודש מארס ובהכרזתה הנוכחית, מכך שהפרס הגדול הוא לא חד צדדי, ומדובר בהסכם שלום בין מדינות ולא בתחרות בינגו.

מאת מערכת הזירה העיתונאית

ראש מערך ההסברה בממשלת מצרים, דיא רשוואן, החריף ביום שישי את ההתבטאות המצרית כלפי ישראל, כאשר צרף בדבריו המכוונים אליה את המושג "מלחמה". רשוואן אמר כי "מצרים אינה מחפשת שום מלחמה, אבל מסוגלת לכל מלחמה". את הדברים אמר רשוואן בראיון טלפוני לעיתונאי מצרי (צילום אתר חדשות מצרי אשר בו התפרסמו דברי רשוואן מצורפים כצילום מסך כאן משמאל). רשוואן  הוסיף כי  "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". מקור פלסטיני ביטחוני אמר לנו בסוף השבוע כי מצרים מעבה כוחות בסיני בעיקר סביב רפיח, כדי למנוע כל מעבר של פלסטינים למצרים, והוא אינו יודע על עיבוי כוחות באזורים אחרים של סיני. מקור ביטחוני ישראלי אמר כי אכן מצרים עיבתה כוחות ברפיח, אבל לא המשיכה לעבות כוחות בסיני "שכן אין לה צורך, כי בעקבות המלחמה בדעאש היא הכניסה לסיני בהסכמת ישראל מספיק כוחות". בחודש מארס השנה, דיווחנו על כך שמצרים הזהירה את ישראל כי כניסה של צה"ל לרפיח, תגרור מצד מצרים תגובה. באותו חודש אף דיווחנו כי מצרים הכניסה לסיני טילים בניגוד להסכם השלום, וכן הגדילה את סד"כ הטנקים שלה בסיני, שוב בניגוד להסכם השלום עם ישראל, והיא עשתה כל זאת בהפגנתיות, באור יום, כאשר תמונות של שינוע הטילים לסיני הגיעו לרשת חברתית. כאן פרסמנו בחודש מארס את תמונת שינוע הטילים לסיני, אנחנו מביאים כעת שוב את התמונה ר' כאן משמאל.

יומן

ב-17 באוגוסט בחרנו בעינב צנגאוקר לאשת השנה של עיתוננו לשנת 2025

נימקו את החלטתנו אברהם יעקב, מאיר ז'ורנו ומתי כהן, ר' הכתבה המקורית

עינב צנגאוקר פונה לערכי היסוד הישראליים. צילום יריב בן יהודה

17.08.25

איש/אשת השנה שלנו לשנת 2025 היא עינב צנגאוקר

את בחירתנו מנמקים אברהם יעקב, מאיר ז'ורנו ומתי כהן:

השנה, בחרנו בעינב צנגאוקר כאשת/איש השנה של עיתוננו.

עינב נלחמת כאם, וכאדם בעל כישורים ציבוריים בולטים, ומובילה אחריה תנועה שלמה של ישראלים, במלחמתה להשבת החטופים, המתים והחיים.

עינב הוכיחה יכולות מדהימות, התמדה, נחישות ואומץ לב אזרחי, אל מול הממשלה הכושלת של 7 באוקטובר 2023, והעומד בראשה.

היא לא בחלה בכל פעולה, בחום ובקור, בארץ ובחו"ל ובלבד שיהיה בה כדי להביא למטרה המיוחלת.

עינב לא נרתעה מביקורת חריפה ואף סבלה מהתנכלויות מילוליות ופיזיות. למרות זאת, לא היססה, והיא ממשיכה עד היום במאבקה שאין בעיננו צודק וערכי ממנו.

עינב הצליחה לאחד סביבה תנועות מחאה שונות, גורמים מובילים במשק ובאקדמיה ואת רוב הציבור הישראלי, על דתותיו ועדותיו השונות, הכול במטרה להשיב את החטופים ארצה בעסקה כוללת אחת.  החיבור בין עוצמתה הציבורית שהתגלתה במהלך המאבק, לבין חתירתה הנחושה להציל את בנה ואת אחיו, החטופות והחטופים, הביא את דמותה הייחודית לביטוי; החיבור הזה קרה בנסיבות המלחמה הכבדה; יתכן שבנסיבות חיים רגילות, הוא לא היה מתגלה באופן כה ברור. עינב הצליחה לאחד סביבה, את רוב הציבור הישראלי, ללא קשר להשקפה הפוליטית, ובכך תרמה ותורמת לאיחוי השבר החברתי העמוק בישראל. 

על כן, בחרנו בה השנה כאיש/אשת השנה של עיתוננו. ר' היבט ערכי נוסף של החתירה לשחרור החטופים, ולפדיון שבויים, היום במאמר המערכת.

פרטיות ונגישות 

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line

מכתבים למערכת   letter to th e editor    readers@tipp.co.il