הסיאוב הפוליטי מפלגתי לא משתנה, רק הגוש
נאמר מיד, הציבור הישראלי התבגר בשלוש שנות כהונת הגיהינום של ממשלת הקנאים.
הציבור לא ייתן לשום חוק גיוס לעבור; ולשום ממשלת אפליית מתגייסים למשול. ראשוני הישראלים כבר מכינים להערכתנו את קפלן להתנחלות.
לגבי הגיוס יש רק הלכה אחת שרירה, אשר הציבור הישראלי הסכים לה מפאת כבודו של מייסד המדינה: 400 בחורי ישיבה מכלל ישראל (ולא רק מהחרדים הפוליטיים), יזכו למלגה לכל ימי לימודם מבר מצווה ועד יום מותם. כאמור בתנאי שלימודם לא ייפסק. לדעתי אפשר להתאים את המספר לגידול באוכלוסייה.
חלפו הזמנים שהפוליטיקה יכולה הייתה לחולל דברים בלי שהציבור יבהיר את עמדתו; חלף הזמן שהוא נתן לממשלה יד חופשית, ללא תגובה מעמיקה בזמן אמת. לא רק שאין עוד יד חופשית, אלא שבקרוב עיתוננו יוביל, עם צוות הקמה רחב, את בית עצרת עם, רשות ערכית, זרוע הציבור למשול ערכית במערכותיו הציבוריות.
כשהבית יקום לצד הכנסת, הממשלה תהיה רק רשות מבצעת; את הערכים, ובהם ערך הגיוס וההגנה על הבית הלאומי היהודי, ינסחו שלושה פורומים של הבית, ובהם הפורום השלישי, שהוא עצרת עם חוקתית פעם בשנה, בדרום ים המלח, בשטח שיוכשר במיוחד למען הבית העליון.
בקרוב אנחנו נפנה לרשות מקרקעי ישראל לאיתורו של השטח עליו ייבנה הבית, וסביבותיו התרבותיים, למען הכינוסים העממיים ההמוניים.
אדגיש: ברור לגמרי שיש ישראלים שאינם יכולים להתגייס. אישית הייתי חייל 3 שנים בסדיר, ו-23 שנים במילואים. כל אנשי המילואים בתקופתי, כלומר רובם המוחלט, קיבלו באהבה את העובדה האנושית הפשוטה הזאת, שלא כל בני האדם יכולים להיות חיילים. יש אנשים שמתחלחלים כאשר הם רואים כלי נשק. יש כאלה שלא יוכלו לעולם לעמוד במסדר. אדם שאינו יכול להיות חייל, לא מכוח השתייכותו לקבוצה פוליטית, אלא מפאת תכונותיו שמתאימות להרבה דברים אחרים, אבל לא מתאימות להיות חייל, הוא טוב ואהוב בדיוק כמו שאר בני הבית. הוא לא מפלה איש. הוא חי את חייו.
וחלפו להערכתי הזמנים שהכול פוליטי: הערים, האגודות החקלאיות, התנועות הקיבוציות, בני ברק לא תוכל להמשיך לעוד שנות דור להיות עיר שמיוחדת למפלגה אחת, התרבות, הספרות, השירה, ואפילו המוזיקה, וכל שיח ישראלי באשר הוא. לא עוד. זמן התיקון הגיע. לא הכול פוליטי. יש חיים, ובישראל החיים תוססים ומלאי עוצמה תרבותית. אין להפכם לפוליטיקה מפלגתית. הגיע הזמן לשחרר את הרצועות, ולהניח לחיים לברוח מהאורווה.
האם יעלה על הדעת שקהילה שלמה, לא תזכה בעתיד להכרה פוליטית, כפי שעשו אשכנזים, לציבור העולים מארצות ערב? האם יעלה על הדעת ששוב נתהה אי פעם לאן להוליך את החרפה?
לומדי תורה יש בכל אגפי עמך ישראל, בבתי הכנסת, באוניברסיטאות, בטקסי ילודים, בשכונות החרדים, ובכל מקום בארץ ישראל; ברובם המוחלט של הלומדים איש אינו מבחין, שהרי הלימוד הוא אישי בחברותא, והוא אינו הליך פוליטי, ואינו בעל מראה פוליטי.
ישיבות נהרדעא ופומבדיתא נשארו בעיראק, כהוכחה להיותה של התורה אישית, ואנושית. ונוגעת לחייו ומותו של אדם אחד. הישיבות חזרו במזרח אירופה כקהילה פוליטית מדינית, עם ההתעוררות הלאומית. אבל כאן בארץ ישראל הן יכולות לשוב ולהיות חברותא, כאשר הכוח העמוק שנובע מהן הוא בין אדם למקום, והכללים הם בין אדם לחברו. וכך תרבות אותנטית ישראלית בלתי פוליטית הולכת ומתרקמת מחדש.
מקור מדיני בכיר מסר כי גורמים מרכזיים בגוש השינוי יודעים שהמהלך הטורקי היה מהלך מהותי, בעל תוצאות מהותיות, ולא מהלך קטן, צדדי, חסר חשיבות כפי שמנסים כעת לתארו. למרות שהם יודעים, כך עולה מדבריו, הם לא פועלים על פי המידע שבידיהם, למשל להבהיר חד משמעית כי לא ישתפו כל פעולה עם המפלגות הערביות עד שתמונת הטיית הבחירות 2026 תתבהר במלואה; אלא שהם פועלים על פי הצורך הפוליטי להקים ממשלה, והצורך הפוליטי מדיני לנסות בעתיד להתפייס עם טורקיה. פרשנות: טורקיה חצתה את הרוביקון, ופעולותיה נגד ישראל, למשל האיום בהשמדה, וכעת הניסיון לקעקע את ישראל כמדינה יהודית וכביתו הלאומי של העם היהודי, באמצעות העמדת לאום נגדי בעל אפשרויות שלטוניות, מול הלאום היהודי, אינן יכולות להיגמר בפשרה מדינית עם המשטר הטורקי הנוכחי. על ישראל לפעול בשיח עם הצבא הטורקי, כדי למנוע התנגשות צבאית בין המדינות, בהתאם לחוקה הטורקית שמחייבת את צבא טורקיה לפעול נגד כל ערעור של ביטחונה של טורקיה,; ישראל צריכה לחכות לסילוקו של ארדואן, ולעליית משטר פוליטי טורקי שישנה את תפישות היסוד הטורקיות כלפי ישראל, למשל את ההשקפה האסלאמית קיצונית שכופרת בזכויותיה הלאומיות היסטוריות מדיניות של ישראל. פרשנות: אחת התפישות שהניעו את טורקיה למהלך הנוכחי, הוא כוונתה להפוך את המזה"ת לאימפריה אסלאמית קיצונית, שאפיונה הפוליטי לאומי לא יהיה ערבי, אלא יהיה מוסלמי קיצוני אדוק. לשם כך טורקיה ואיראן מנסות כעת להרחיב את היקפו של המזה"ת, אל מחוץ לעולם הערבי, לעבר המזרח ולכלול במזה"ת מדינות לא ערביות כפקיסטן אפגניסטן, טורקמניסטן ועוד.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לטורקיה יש בלב ירושלים קונסוליה שפועלת באופן מהותי ברשות הפלסטינית, ובכך מאפשרת עקרונית העברה של מידע וכסף בין הטריטוריות הפלסטיניות לבין שטחי מדינת ישראל. בשבוע שעבר וגם בעבר, דיווחנו על הניסיונות של טורקיה לגייס פלסטינים בעיקר מירושלים, ללמוד בקפריסין הטורקית (ר' התמונה המצורפת). נאמר כי טורקיה מגייסת מבין הסטודנטים הללו שעוברים ללמוד בקפריסין, מנהיגות אשר מקבלת תשלום עבור צירופם של סטודנטים פלסטינים נוספים רבים ככל האפשר לתוכנית. הסטודנטים הללו מירושלים נושאים תעודות זהות כחולות, והם רשאים לנוע בישראל, ויכולים באופן עקרוני להעביר אישית כסף מזומן ומידע בתוך מדינת ישראל. איננו יודעים אם סטודנטים בתוכנית הלימודים הטורקית האמורה, הם אשר העבירו כסף מטורקיה למפלגות ערביות למען המטרה האמורה. תנועה חופשית כזאת לא מתאפשרת לפלסטינים מהטריטוריות הפלסטיניות. נדגיש כי על פי מקור מדיני בכיר, טורקיה העבירה את הכסף (שנתרם על ידי קטאר), לידי מפלגות ערביות, וטורקיה, היא אשר הובילה את המהלך, ואילו קטאר השתתפה בו כמקור מימון.
בשבוע שעבר ציינו כי המהלך הטורקי הוא בבחינת 7 באוקטובר נוסף על המקורי; בהקשר הזה צריך לומר כי כמו ב-7 באוקטובר המקורי, אשר התרחש בשל כשליה ומחדליה של ממשלת הקנאים הנוכחית, כך גם 7 באוקטובר הנוכחי הטורקי-פלסטיני, הוא באחריותה ובאחריות מנגנוני הביטחון של ישראל, המוסד, המשטרה, השב"כ; בגלל שכל המערכת הפוליטית הישראלית המפלגתית רואה את ההתרחשויות דרך הפריזמה הפוליטית שלה, ולא באופן ענייני, וכך גם נבנו מערכות הביטחון (למעט צה"ל) אין כרגע אפשרות אמיתית לחקור את הפרשה, ואין אפשרות לדווח על כל פרטיה ומשמעויותיה, באופן שציבור ישראלי חוצה מחנות יאמין לדיווחים. מאחר שאין בישראל עיתונות בלתי תלויה, ועניינית, או לפחות אין בישראל עיתונות אשר זוכה לאמון כעניינית וכבלתי מוטית פוליטית למפרע, גם העיתונות הישראלית ככלל (אשר יש בו יוצאים מהכלל) אינה יכולה לתאר את הפרשה ואת משמעויותיה בדיווחים שיזכו לאמון חוצה מחנות.
בגוש השינוי יודעים, שפלסטינים ישראליים שיתפו פעולה עם טורקיה. בגוש יודעים שהתוצאה הייתה מהותית, וכתוצאה מהפעולה הוכפל כוחו של הציבור הפלסטיני ערבי בישראל מ-10 מנדטים, ל-19. בגוש יודעים כי המדינה שהובילה את המזימה היא טורקיה, ואילו קטאר סיפקה את המזומנים. הרשות הפלסטינית לפי מקור ערבי, העריכה שמהלך לקעקוע צביונה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, יתרחש, והיא הרחיקה עצמה מכל חשד. למשל הרשות לא חידשה את פעולת הוועדה לאינטראקציה עם ישראלים, אחרי שמוחמד אל מדני פרש מתפקידו, לפני כמה שנים. המקור הערבי מסר כי לא הועבר כסף מהרשות הפלסטינית, למפלגות הערביות בישראל, והרשות תוכל להוכיח את הדבר. לאחרונה דיווחנו כי הנהגת הרשות החליטה ללכת עם ישראל, אל עבר כינונו של ציר ערבי פלסטיני ישראלי מצרי, במזרח התיכון אליו עשויה להצטרף גם סעודיה. איננו יודעים את המהלך הזה, נועד כדי להקדים את פעולותיה טורקיה בבחירות, ואם הוא נועד להבהיר שהרשות הפלסטינית אינה משתפת פעולה עם טורקיה, ובוחרת לשתף פעולה עם ישראל.
פרשנות ודיווח הזירה העיתונאית
החשדות להטיה קהילתית לאומית של מערכת הבחירות, מחייבת ערכית את המפלגות הגדולות להימנע מכל מגע פוליטי עם המפלגות הערביות עד לבירור החשדות. אם החשדות יהפכו לכתבי אישום, שיבטאו מעורבות המונים במזימה לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שאלת האזרחות הישראלית של תושבי המדינה הפלסטינים, תחזור לזירת הסכסוך הישראלי פלסטיני ולמו"מ לשלום עם הנציגות החוקית של העם הפלסטיני, אש"פ; ר' היום בסיפור המרכזי את הערכתנו כי לא יהיה במציאות כזאת מנוס מהחלפת אזרחויות בין היהודים תושבי יהודה ושומרון שיהיו אזרחי ישראל ותושבי פלסטין, לבין תושבי ישראל הפלסטינים, שיהיו אזרחי פלסטין.
יתכן שהמערכת הפוליטית המפלגתית של ישראל, שכבר הבהירה בשנים האחרונות, כי אין בה שיקולים ענייניים, אינה יכולה עוד לפתור שאלות כה מהותיות, כאשר היא כלואה בעמדות יסוד נוקשות. כך הביאה ממשלת הקנאים של בנימין נתניהו את 7 באוקטובר. כך היא מביאה כעת על פי החשד, 7 באוקטובר נוסף, לא פחות מסוכן לקיומה של ישראל. בשתי הפעמים, היה מחדל עמוק ומהותי של מערכת הביטחון והממשל. איך לא הבחינו בפעולתה של טורקיה, בכל תחומי החיים המשותפים של ישראל-פלסטינים, ואיך לא עצרו אותה?
הפעם לא מדובר בידיעות מאת מקורות אזרחיים/ביטחוניים ואחרים; הפעם זהו מכתב מהשופט סולברג לראש השב"כ זיני: "לחקור חשדות חמורים לשוחד בחירות".
גם על אימון של קבוצות צבאיות של ארגון חמאס, דיווחנו כאן כמה פעמים, לאחרונה דיווחנו כי מפקדם העליון של כוחות חמאס בטורקיה, חליל אל חיא, נמצא בטורקיה, ומשגיח על אימוני הטרוריסטים הפלסטינים מקרוב. אנשי חמאס מתאמנים בטורקיה בקבוצות קטנות, כדי לא לבלוט לעיני מפקדי הצבא הטורקי, שמחויבים מכוח החוקה למנוע כל דבר שעלול לדרדר את ביטחון המדינה הטורקית.
ר' היום בסיפור המרכזי הערכתנו כי אם תוכח המזימה הפלסטינית-טורקית, שאלת האזרחות הישראלית של תושבי ישראל הפלסטינים, תחזור לדיונים בזירת המו"מ לשלום עם אש"פ, אם וכאשר הדיונים יחודשו.
פרטי המתווה לסיום המלחמה של ממשלת אייזנקוט נתניהו, שייבואו לביטוי בקווי היסוד של ממשלתם:
שני דברים עיקריים אמר הנשיא המצרי א-סיסי, בטקס לציון 53 שנים למלחמת יום הכיפורים. הראשון: אין פנינו למלחמה עם ישראל. השני: מה שסעודיה תרצה שנעשה, נעשה (בהקשר למלחמתה עם החותים). בכך חשף הנשיא המצרי שני היבטים של המהלך החדש במזרח התיכון הערבי ישראלי אשר אותו חשפנו כאן בלעדית: האחד, הוא בעצם מאשר את הדיווח שלנו על היוזמה (שהתחילה ברמאללה), לכונן ציר ערבי עם ישראל, כנגד הציר האיראני טורקי שרוצה מזה"ת אסלאמי שמתקיים על חוקי השריעה. הנשיא המצרי מאשר בכך גם את דיווחנו כי מצרים מתואמת עם רמאללה, שכן מסרנו בדיווח האמור, כי גם סעודיה עשויה לחשב מחדש את המסלול עליו חתמה עם טורקיה, ולחזור לציר הישראלי ערבי המוצע. סעודיה אכן מחשבת, אם כי היא מציבה תנאים, ובראשם חידוש המו"מ עם הפלסטינים.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
מצרים לא הייתה זקוקה לדיווח עיתונאי, לגבי הברית החשאית שנרקמת בין איראן לבין טורקיה, ברית אשר בכוונתה לקדם במזה"ת את המשנה הסדורה של האחים המוסלמים, ושל הזרמים השיעים; מצרים עוקבת מזה זמן בדאגה ובזעם אחרי התבססותה של קהילת האחים המוסלמים בטורקיה, קהילה שזוכה שם למושב נוח לרבות לשידורי טלוויזיה קהילתיים.
אחרי הכתף הקרה שסעודיה ספגה בדבריה של טורקיה כי לא תשתתף בהתקפה על החותים, אבל תסתפק בהגנה אווירית, שמשמעותה דריסת רגל צבאית בסעודיה, מול האפשרות שהאיום האיראני יתממש והחותים יפגעו באורח אנוש בתעשיית הנפט הסעודית; הממשל הסעודי פותח לפיכך שוב לאחרונה חלון לכינונו של ציר ערבי עם ישראל, וכפי שדיווחנו כאן הסעודי מעמיד לכך תנאים: התקדמות בתהליך השלום עם הפלסטינים (נוסח שמתואם עם הפלסטינים להערכתנו, שמבקשים לכונן את הציר למען הקמת מדינה פלסטינית, ולמען ביטחונה וקיומה במזרח התיכון החדש של טורקיה ואיראן).
מי שעומדת, אולי ללא ידיעתה המלאה, כמכשול לכינונו של ציר היסטורי ערבי ישראלי במזרח התיכון, שבכוחו יהיה להפוך את האזור למוקד של טכנולוגיה, ויוציאו ממסכת המלחמות האינסופית, היא ארה"ב, שזקוקה לטורקיה כדי שתוציא בשבילה את הערמונים מהאש של המזרח התיכון המטורף. אולי טראמפ לא שם לב, שטורקיה היא זאת שמלבה את האש עם איראן, בדרכן לחדש את האימפריות הישנות, ר' דיווחנו בכותרת על הרכש הצבאי הטורקי החדש שיגדיל את הוצאותיה של טורקיה על רכש אמל"ח ב-229%, הרבה יותר מרוב מדינות אירופה ביחד. טורקיה לא מכינה את כל הטוב הזה כדי לחלץ את ארה"ב מהתסבוכת ארוכת השנים במזרח התיכון, להערכתנו אפילו להיפך מכך.
מקור מקורב למועמד ישר לראש ממשלה, גדי איזנקוט, אמר כי איזנקוט יקדם את הציר הערבי-ישראלי אם ייבחר לראש ממשלה. האם הוא יצליח לשכך את טירוף המערכות הניאו פשיסטי שפקד את ישראל בעקבות 7 באוקטובר? (מהלך רגשי נפשי לאומי לאומני די מובן כמובן, לנוכח צימאון הדם של חמאס ושותפיו והטבח). איננו יודעים. ישראל שקועה עמוק בתהום הנפשי הזה. ועליה לאזור כוחות נפש וחברה ותרבות עצומים, כדי להיחלץ מהתהום הזה.
הפלסטינים שהתניעו את המהלך לכינון הציר הערבי ישראלי באמצעות הדלפה לעיתוננו, מפחדים כעת מהצל של עצמם: מתגובת ארה"ב, מתגובת ישראל, מתגובת טורקיה, ואפילו מתגובת מצרים סעודיה ומדינות המפרץ אם המהלך ייכשל. זאת להערכתנו סיבה נוספת שנתניהו לא מגיב ומתעלם מהפלסטינים; הוא ושותפיו ישמחו לראות את הרשות הפלסטינית מתרסקת, ויעודדו את המגמה (בעיקר כאשר המחיר זעום: התעלמות מרמאללה וזהו). אם כי נדמה לנו שישראל של נתניהו לא ערה למה שעלול להתפתח במקומה; ר' על כך דיווחנו על הסכנה לאינתיפאדה 3, בגיליוננו 272 מהשבוע שעבר, ועל מדינה זרה, שמזרימה לגדה המערבית נשק בדרכים מתוחכמות, וכנראה מממנת פעילים פלסטיניים חופשיים במטרה להניע נגד ישראל, אינתיפאדה שלישית.
על האיום האיראני על סעודיה, בשיטת המקל והגזר, שאם לא תתיישר החותים עלולים להשמיד את תעשיית הנפט שלה, ר' היום בסיפור המרכזי.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
החשד התעורר לפני כחצי שנה. בעקבות החשד התגלה לכאורה כי כוח של צה"ל הבריח אמצעי לחימה לחמאס. בעקבות האירוע נחקרו קצינים ונגדים בגדוד; במהלך החקירה הושעו כמה קצינים ונגדים, והגדוד הועבר מגזרת עזה לאזור אחר. שני גופים יכולים לקיים חקירה של חיילי צה"ל, האחד הוא המשטרה הצבאית, מצ"ח, והשני הוא שב"כ; הגוף הראשון מופקד על חקירות פליליות, ושב"כ מופקד על חקירה של עבירות ביטחון אשר החמורה שבהן היא בגידה.
בסוף השבוע שעבר אמר יורש העצר הסעודי כי עמדות סעודיה לגבי הקמת מדינה פלסטינית נשארות כשהיו, "הממלכה לא תפסיק את פועלה" להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. הסעודי אמר את הדברים זמן קצר אחרי שכרת ברית הגנה עם טורקיה ועם פקיסטן, בחודש אוגוסט השנה. פרשנות: ברור כי סעודיה משאירה בכך פתח, להסכם עם ישראל, על אף ש"סגרה הסכם" עם טורקיה לפני כחודשיים; וברור כי הסכם עם ישראל, אינו יכול להתקיים לצד הסכם עם המדינות שמקימות את הציר האסלמי, קרי טורקיה ופקיסטן (ומאחורי הקלעים גם איראן); שהרי השראתו של הציר תהיה ממדיניות הנשיא ארדואן שקורא להשמדת ישראל.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
צריך לזכור שהרמז הסעודי מגיע אחרי שברית ההגנה עם טורקיה ופקיסטן התגלתה כברית ריקה מתוכן, אחרי שסעודיה הותקפה לאחרונה על ידי החותים/איראן.
בעבר דיווחנו פעמים רבות על הברית החשאית בין איראן לבין טורקיה, להקמת הציר האסלאמי במזרח התיכון; אי התערבותה של טורקיה למען סעודיה (למעט מהשפה ולחוץ), מבהירה פעם נוספת שהציר השיעי סוני איראני טורקי ממשיך להתרקם בחשאי.
נאט"ו לא רואה זאת. צרפת אינה רואה זאת. ובעיקר הנשיא דונלד טראמפ אינו רואה את התפרצות הר הגעש הצפויה כאשר הציר האסלמי קיצוני יוקם באופן גלוי, וירצה להוות את הקוטב השלישי של העולם המדיני הדו קוטבי הנוכחי. הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לשאוף שטורקיה תוציא בשבילו בעתיד את הערמונים מהאש במזרח התיכון.
וישראל? כרגיל ישראל שבויה בקונספציה, ועיוורת למהלך שיכריע את גורלה, אם לא תיערך אליו כראוי (אבל ישראל אינה יכולה להיערך למהלך כי היא עדין במלחמה, וצה"ל נלחם, ואינו פנוי לבניין כוחו מחדש לקראת המערכה הצפויה עם האסלאם הקיצוני).
הרשות הפלסטינית מנסה להעיר את עצמה מחוסר האונים ואזלת היד שמאפיינים אותה מאז ומתמיד. אפילו את היוזמה המהפכנית שהיא עומדת מאחוריה, להקמת ציר ערבי-ישראלי במזה"ת כנגד הציר הטורקי איראני, היא אינה מפרסמת בתפוצת המונים, אלא מוציאה אותה כגנבים בלילה: בלי לאשר אותה: הרשות מנסה בחודש האחרון מאז פרסמנו את הדבר, להבין מהן התגובות; אם ישראל תמשיך לבוז לה בהתעלמות, רמאללה תכחיש שזוהי יוזמתה. בהקשר הזה צריך לומר, שלהערכתנו התגובה הסעודית עודדה במעט את הפלסטינים המבוהלים.
ישראל של בנימין נתניהו מכירה היטב את האימה בה נתונה רמאללה באופן קבוע (אימה מעצמה ממעשיה וממדיניותה בראש ובראשנה) ויודעת שאם היא תמשיך להתעלם ולבוז לרמאללה, היוזמה הזאת תתפוגג כפי שעלתה, בקול ענות חלושה. מדוע ישראל רוצה שיוזמת ציר ישראלי ערבי תתפוגג? צריך לשאול אותה, את התימהונית.
וצריך לומר על מצרים כי ההכרעה בהנהגתה נפלה, והיא בוחרת במעשיה האחרונים ובתיאום ההדוק עם רמאללה, בציר ערבי עם ישראל, על פני ציר עם טורקיה; אימוץ האסלאם הקיצוני בטורקיה, הבהיר למצרים כי זהו אותו אסלאם קיצוני של האחים המוסלמים, שמאיים על המשטר במצרים, ואשר בעבר כבר הכריע את משטרו של מובראק בקלפיות, וייתכן כי מהפכת האסלאם הקיצוני חוזרת כדי לסלקו מהשלטון. מצרים זועמת על טורקיה שמשמשת אכסנייה נוחה, כולל שידורי טלוויזיה קהילתיים, לאחים המוסלמים שנמלטו ממצרים. גם מצרים לא תודה בהכרעתה, עד שישראל תעמוד בתנאי המדינות הערביות, לרבות רמאללה; או לפחות תכנס למו"מ משמעותי על כך. בהקשר הזה נאמר, כי עסקת טיעון עם בנימין נתניהו, תאפשר לו אולי להיות המדינאי שאוהדיו סבורים שהוא, ולחלץ את ישראל מהמלחמה הנוכחית, ובאותה עת מהמלחמה הצפויה עם הציר הטורקי- איראני, ולהכין את צה"ל לאתגרים, ובהם אתגרי החופים והים מול טורקיה.
כוח ההרתעה הישראלי גדל מאז 7 באוקטובר, ועוצמת האש שבחלקים גדולים ממנה היא פרי של פיתוחים טכנולוגיים ישראליים, הם סימנים שבמאזן ההצלחות במלחמה, ישראל מובילה על איראן ועל הציר האסלמו נאצי שיצא ב-7 באוקטובר להשמידה; עם זאת במובנים פנים ישראליים שמחייבים משחר ההיסטוריה הישראלית המודרנית להכריע את האויב כדי שיזכור את תבוסתו במשך שנים רבות, ישראל לא ניצחה במלחמה עם איראן. היה טוב אם ישראל הייתה משמידה כבר בינואר 2024, כשחמאס הוכרע וכל העולם היה לצידה, את מערכות הפקת הנפט והגז האיראניות, לרבות החרבת האי חארג', והטלת מצור ימי ואווירי כל-ישראלי על איראן, עד שתשחרר את הגרעין האיראני לרבות האורניום שהעשירה. אבל ישראל לא עשתה זאת, ואפשרה לטורקיה להיכנס לזירה ולפתוח עם איראן בתהליך של הקמת הציר המדיני האסלמו נאצי שחותר למשול במזה"ת, ומאיים בהשמדה. הטיעון שאיראן לא הובסה ויש להביסה עשוי לשמש את הממשלה, כשהיא חותרת לקיים מלחמה אינסופית, אבל להערכתנו אין עוד דרך להכריע את איראן בסיבוב הזה. ראשית, טורקיה שומרת על האינטרס האיראני, בחשאי, כשהיא מתעתעת בנשיא ארה"ב ובאירופה; אחת הדרכים לתעתע באירופה היא להדגיש את חיוניותה במערך הצבאי של נאט"ו בעיקר עכשיו כאשר רוסיה מאיימת על אנגליה. ההשקפה האסלאמית הצבאית הטורקית איראנית, מנוגדת בעליל להשקפות הצבאיות האירופיות שבבסיסן לקחי מלחמת העולם השנייה וחובת המתינות. את חובת המתינות הטורקית שחיברה את טורקיה במידה מסוימת לאירופה, ואת אמנת אתא טורק שהביעה אותה, זנח הנשיא ארדואן זה מכבר כשהפך לסלאח א-דין מודרני שחולם על קרב חיטין משלים (לשם כך הוא מנהל רומן עם הציר הסיני רוסי שקרוב אליו תרבותית ואידאולוגית). ארדואן יוכל לקבל אותו מישראל רק אם צה"ל יקדיש את השנים הבאות לבנות מחדש את כוחו עם 9000 טנקים חדישים, ועם הכשרות של בנות וחרדים, עם סגירת הגבול מאילת לצמח, בלי להזניח את רמת הגולן ומפגש הגבולות, ועם חיל חופים שיתכונן לקבל את פני ארמדת הנחתות הטורקית ואולי אף את פני החלום הסיני החדש להחליק אוניות במהירות לאגן הים התיכון באמצעות ברית הנמלים שיש לסין עם מצרים, עם טורקיה (וגם עם ישראל שצריכה להערכתנו לפתוח כעת בהליך סילוקה של סין מהנמל בחיפה ומהעבודות על נמל אשדוד. לבהירות המדינית יהיה להערכתנו תפקיד מכריע במלחמה נגד ציוויליזציות מתעתעות כציר הטורקי והציר הסיני). שנית, ישראל הכפיפה את עצמתה לנשיא דונלד טראמפ, ומדובר באדם שהביטוי משענת קנה רצוץ יושבת עליו כמו חליפה בהזמנה; טראמפ לא יכול וכנראה גם לא רוצה להכניע את איראן. הכרעת איראן או כריתת הסכם גרעין איתה חיוניים לקיומה של ישראל. במובן הזה למו"מ הישיר שקיימה ישראל עם איראן לפני כשבועיים, בתיווך קטאר, לגבי רכס עלי טאהר, יש משמעות מדינית עמוקה; אבל ממשלת ישראל לא חשפה את המו"מ ואת תוצאותיו (חיילים שוחררו בבונקר, צה"ל פוצץ את הרכס); ובכך היא מאריכה שוב את המלחמה; במקום להשתמש בחלון שנפתח, כדי לסיים את המלחמה, ולהתפנות לבנות את צה"ל, חזק ובטוח בעצמו, לפחות כמו שהיה החל מ-8 באוקטובר 2023. בשנה הבאה, וכדי להדגיש את תפקידו של צה"ל בהצלת ישראל שממשיכה גם עכשיו ליפול לתהום הסיאוב והשחיתות החברתיים תרבותיים פוליטיים, נשקול לבחור ברב אלוף הרצי הלוי לאיש השנה של עיתוננו, על שהביא את צה"ל למלוא עוצמתו זמן קצר אחרי שנפל לתהום שנכרתה לו עד כה פעמיים במהלך ההיסטוריה הצבאית הישראלית 1973, 2023. בחירת רב אלוף אייל זמיר לאיש השנה 2026 והערכתו של רב אלוף הרצי הלוי, עשויים לחסוך מכולנו את התיעוד של ההפתעה האסלמו נאצית הבאה בהנהגת טורקיה איראן ופקיסטן. הדבר תלוי כמובן גם בכינונו של הציר הערבי הישראלי שהגתה רמאללה, ועליו דיווחנו כאן; הרחבה נוספת על הציר הערבי ישראלי אפשר לקרוא היום שוב ביומן ובמאמר המערכת.
המשבר בין איראן לבין ישראל בפרשת הכיתור והמצור על רכס עלי טאהר, מנע לפי שעה התלקחות באמצעות מו"מ ישיר בין שתי המדינות בתיווכה של קטאר. איננו יודעים מה ישראל קיבלה בעקבות ההסכמה בין שני הצדדים, בנוסף על השליטה על האתר, ואיננו יודעים כמה זמן המו"מ נמשך; אנחנו יודעים כי הנצורים החיים שוחררו. המשוחררים נאלצו להשאיר מאחוריהם את גופות הנצורים שנהרגו במהלך הכיתור והמצור של צה"ל על האתר של חיזבאללה. במהלך החתירה להסכמות איראן טשטשה את סימני המו"מ עם ישראל באמצעות הודעת הסחה לפיה תתקוף את ישראל אם ישראל תתקוף את עלי טאהר. בעקבות איום ההסחה האיראני שיגר שר הביטחון בישראל את תגובתו להסחה ואיים על איראן. איננו יודעים אם המו"מ נמשך ואו יימשך בעניינים נוספים שבין שתי המדינות, ואיננו יודעים אם ההסכמות במו"מ כוללות הפסקת אש באזור הרכס. חיזבאללה אינו נוצר את האש וייתכן שהוא הוחרג מההסכמות. להערכתנו לא נכרתה הפסקת אש, והאש עדין עלולה להתלקח. בשבוע שעבר קראנו כאן לישראל לסיים את המלחמה, ולהכין את צה"ל למזרח התיכון החדש שמכוננת טורקיה באמצעות ברית עם איראן ועם פקיסטן כתוצאה של הארכת המלחמה אחרי שצה"ל כבר הביס את חמאס בחודש ינואר 2024. להערכתנו התקפת פתע טורקית על ישראל, עלולה להיות ההפתעה השלישית ההרסנית בדומה להתקפות הפתע של מצרים ושל חמאס 1973 2023, ועל צה"ל להיערך לפיכך להתקפת פתע טורקית איראנית בגיבוי של פקיסטן. בקריאתנו הערכנו את הצורך הדחוף באלפי טנקים חדישים ובהקמתו של חיל חופים למניעת הנחתת צבא סדיר מהים שהוא אחת מיכולותיה של טורקיה. כן צריכה להערכתנו ישראל לסגור את הגבול המזרחי מפני פלישה של מיליציות שיעיות מעיראק דרך ירדן. לשם כך דרושה הפוגה מהמלחמה. הצורך להכין את צה"ל גובר להערכתנו על חובתה של ישראל להשמיד את המשטר האיראני שיצא ב 7 באוקטובר להשמידה (ר ' בארכיון כותרתנו הבלעדית על כך ב 8 באוקטובר 2023).
מאת מתי כהן עורך העיתון
מקור ערבי אמר כי יש כעת סיכוי למנוע ממצרים להצטרף לציר הטורקי איראני פקיסטני, שכן האינטרס המצרי בהסכם אפשרי עם ישראל לגבי רצועת עזה, גובר על האינטרס המצרי להיכנס כשחקנית משנה לציר האסלמי הלא ערבי שמקימות טורקיה ואיראן עם פקיסטן. המקור אמר כי יש חילוקי דעות בין מצרים לבין טורקיה, לגבי האחים המוסלמים: טורקיה מעניקה מחסה לאחים המוסלמים מתנגדי המשטר במצרים, והם אף מפעילים במדינה כלי תקשורת אסלאמיים שפונים לאחים המוסלמים במצרים, ומגבירים את המתח הפנימי בקהיר. הציר הערבי ישראלי, על פי התוכנית הפלסטינית, יכלול את לבנון, סוריה, איחוד האמירויות, מצרים, ירדן הפלסטינים ואפילו סעודיה שחתמה לאחרונה על ברית הגנה עם טורקיה ועם פקיסטן. על פי המקור הערבי, הפלסטינים משוכנעים שגם את סעודיה יש עוד סיכוי למשוך לציר הערבי, אם תהיה התקדמות ניכרת במו"מ בין ישראל לבין הפלסטינים (ר' היום בסיפור המרכזי הצעת רמאללה לישראל לפרוק את חמאס מנשקו ברצועה, באמצעות המליציות שמפעילה הרשות בעזה, ובהן מיליציית אל שבאב). הבחירה האסטרטגית הפלסטינית מביעה את רצונם של הפלסטינים לכונן מדינה דמוקרטית וחברה אזרחית; הבחירה בחברה אזרחית משותפת כעת לרוב מדינות ערב, לעומת הבחירה במדינת דת תחת חוקי השריעה שמשותפת למדינות ציר האסלאם, טורקיה איראן פקיסטן.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il