הסיפור המרכזי

איראן מאיימת כי תקדם פיתוח של פצצה גרעינית, וחושפת בהוכחה נסיבתית כי יש בידה תשתית לכך. את האיום מסבירה העיתונות הממשלתית האיראנית, כפועל יוצא מהאיום הישראלי על מתקני הגרעין שלה, ומכך שישראל לדבריה היא מדינה גרעינית. בהקשר הזה, אשר מקדים מבחינת המשטר האסלמי התקפה ישראלית על איראן, חוללו קובעי המדיניות האיראנית שתי מגמות. באחת, המשטר הצליח להשיג משר החוץ הרוסי שיגור של אזהרה כלפי ישראל שאם תתקוף את מתקני הגרעין של איראן, הדבר יהיה בבחינת פרובוקציה נגד הקהילה הבינלאומית. בהכרזה הזאת, אשר מקבלת כעת משנה תוקף לנוכח הכוונה של רוסיה ואיראן לחתום על הסכם אסטרטגי, הבהיר המדינאי הרוסי הבכיר כי מפעל הגרעין האיראני מיועד לצרכי שלום בלבד, וכי הפיקוח הבינלאומי על הגרעין האיראני לא מצא כל הוכחות לקיומו של מפעל גרעין צבאי. אלא שאת ההוכחות הנסיבתיות לקיום של גרעין צבאי יכול היה השר לברוב למצוא באותה העיתונות ממשלתית איראנית, אשר פרסמה את האזהרה שלו, בדיוק כפי שאנחנו מצאנו אותה. כי כך נכתב שם: "לאחרונה, גורמים צבאיים בכירים ציינו כי אם ישראל תחליט לתקוף מתקני גרעין, יתאפשר תיקון של הדוקטרינה והמדיניות הגרעינית של איראן, כמו גם סטייה משיקולים שהוכרזו קודם לכן". ובכן יהיה לגמרי לא רציני לומר כי איראן יכולה להסב את תוכנית הגרעין שלה מתוכנית שלום לתוכנית גרעין צבאי, לעבר ייצור של פצצת גרעין, בלי שיהיה לכך רקע מחקרי עמוק ויסודי ותשתית ייצור מקיפה אשר מתאימים לייצורה של פצצה גרעינית, ולעיצובה כראש קרב על טיל בליסטי.

גליון 170

13 באוקטובר 2024

רואה אור פעם בשבוע בימי א'

publisher@tipp.co.il

מאמר המערכת

ערב שירה במוקטעה

צה"ל מוכן. צילום דובר צה"ל

שני תכנים שבים ומופיעים בחודשים האחרונים בעיתונות הישראלית. הראשון: סינוואר מת. השני: חמאס נחלש בציבור הפלסטיני.

לגבי סינוואר מת – בפעם הראשונה שהידיעה הופיעה, כתבנו כאן כי הוא חי, והצבענו על מקור הידיעה הבלעדית. בפעם השנייה לא טרחנו לכתוב שהוא חי, אלא הבאנו את הצעת הפשרה שהוא העלה על השולחן; מההצעה היה ברור לחלוטין שהצורר קיבל את שבע הנשמות של אחיו הרעיוני מוחמד דף בטרם זה עזב את כדור הארץ. כעת 7 נשמות – לסינוואר, לפחות עד לרגע הזה.

התוכן הפופולרי השני בעיתונות הישראלית הוא כי ארגון חמאס נחלש בקרב הפלסטינים.

ובכן לא רק שחמאס לא נחלש, אלא הוא להערכתנו התחזק, ויותר מכך – הוא התחזק מאוד גם בקרב אנשי הרשות הפלסטינית, שם היה דחוי ומעורר אימה.

מדוע חמאס התחזק גם בזירת הרשות הפלסטינית? פשוט כי בהיעדר חמאס בזירה הפוליטית היומית, התברר לרשות הפלסטינית עד כמה היא זקוקה לו כדי לתקשר עם העם הפלסטיני; שני הארגונים, הרשות וחמאס, הם הפכים בזירה הפלסטינית הפנימית: הרשות מנותקת מהעם ואין לה כל גישה מעשית אליו, כך אמר לנו השבוע מקור פלסטיני בכיר, ותאר בארבע המילים את הכשל של אבו מאזן להנהיג את העם עליו קיבל עם ערפאת אחריות חוקית באוסלו; הרשות ניצבת מאז אוסלו בגאווה על מגדל השן, מנסחת את התרבות הפלסטינית שמתקיימת בעיקר בספרים, אבל כאשר היא מנסה ללכת עם זה לקסבה של שכם, היא מקבלת שם אבנים. זה בערך כמו שממשלת ישראל הייתה מחליטה להציב את בית הספרים הלאומי במאה שערים.

הרשות הפלסטינית קוראת בהנאה רבה משיריו של מחמוד דרוויש; היא משננת בידענות את התיאוריה הקליטה של אדוארד סעיד; כאילו החיים הפוליטיים הם ערבי שירה במוקטעה; אבל לכל היבטי התרבות הרומנטיים, אין משקל ברחוב הגיא, כאשר רוצח מחמאס יוצא לדקור בחור ישיבה. שם יש משקל לצוררים מסוגו של סינוואר, ולשפה הפשוטה באמצעותה הם מדברים אל העם הפלסטיני בגובה העיניים. וכדי להבין ולמשול בתופעה הקיומית שנקראת העם הפלסטיני, הרשות צריכה את חמאס, כדי שמישהו יוכל לדבר בשמה עם הסכינאים גם בהשתקפותם הראשונית כנהגי אוטובוס, טכנאי שיניים, בעלי בסטות, רוקחים ועוד, כמו גם עם תומכיהם הרבים מאותם מקצועות וממקצועות ותחומים נוספים. חמאס יכול לדבר עם הפלסטינים בגובה העיניים, הרשות יכולה לדבר עם ארה"ב ובעלות בריתה.

חמאס זקוק לרשות הפלסטינית כדי להמשיך לחיות סביב הרעיונות שלו, כאמור; מאז חודש ינואר 2024, הוא מחוסל כארגון צבאי ושלטוני; אם ישראל תמצא את סינוואר ברגע של חוסר ריכוז, לחמאס יהיה אפילו פחות מכך. לכן הוא צריך כאוויר לנשימה את הרשות הפלסטינית. באותה מידה לפחות שהיא צריכה אותו.

הקרבה החדשה הזאת, או ההזדקקות של הרשות הפלסטינית  ושל חמאס זה לזה, מאפשרת לשניים גם להשפיע זה על זה. מאחר שישראל והרשות הפלסטינית משתפות פעולה, ישראל יכולה דרכה להשתתף בעיצובו מחדש של הרעיון הפוליטי של תנועת חמאס, כתנועה אזרחית. היא לא יכולה לחסל את הרעיון, אבל היא יכולה לעדן אותו, להעבירו לזירה המדינית-פוליטית. אבל לשם כך ישראל צריכה לוותר על שטחי הפלסטינים. האם ישראל של סמוטריץ' ובן גביר יכולה לעשות את הדרך הזאת? ועוד על רקע הזעם המוצדק על טבח 7 באוקטובר 2023. איננו יודעים. אנחנו בעיתון יכולים להתגבר על הזעם; למען ישראל חזקה מתמיד. בגבולותיה. במובן של הצדק ההיסטורי, ובמובן של האינטרס המדיני הישראלי העליון של הבית השלישי.

המערכת

13 באוקטובר 2024
רואה אור בימי א' | בהרצה

מודעה

בית הספר לכתבי שטח נמצא בהקמה, אבל החנות הדיגיטלית לעיתונאים כבר נפתחה

The journalist school for field correspondents is under construction, but the store for journalistic work aids opens today

שכפ"צ
Made In Israel

המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל.

מעבר לחנות.purchase

מודעה

בית הנבחרים העליון של ישראל, הרשות הערכית, זרוע הציבור לנסח את ערכי ישראל

בחסות העיתון, אנחנו מקימים את המועצה הציבורית שתביא לכינון בית הנבחרים  העליון, לצד הכנסת

הצטרפו למועצה הציבורית שתוביל לכינונו של הבית, בואו לעשות היסטוריה

בית עצרת עם.  

הוצאת כתיב חסר, מו"ל הזירה העיתונאית
The Israeli Palestinian Post​

הזירה הפתוחה בעזה מעמיקה את האיום האזורי על ישראל

ראש השב"כ רמז על הכשל האסטרטגי ברצועה, בהבהירו: "בגבול של שלום – הגנה (צריכה להיות) לצד הגבול; בגבול של מלחמה – הגנה (צריכה להיות) משני צידי הגבול"

ראש השב"כ אמר את הדברים אתמול לצד הרמטכ"ל, באופן שמציע כי הם נאמרים על דעת שניהם. מנגד, ממשלת ישראל ממשיכה לשקר כי השהות הארוכה ברצועה נובעת מסירוב חמאס להתפשר. ראש השב"כ אף רמז כי מסתמן פתרון הגליה של חמאס באומרו כי – ההתבססות של חמאס בלבנון תגבר "כי ייצאו מעזה"

כתף אל כתף בדרום לבנון. צילום דובר צה"ל

13.10.2024

מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית

התארכות האי-מלחמה ברצועה הופכת לדשדוש, להרוגים, להפקרת החטופים ולקעקוע המורשת הישראלית של פדיון שבויים, חילוץ פצועים, והחזרת כולם משדות הקרב; השהות הארוכה שהפכה לדשדוש מאפשרת לרוסיה לאיראן למצרים ולטורקיה, לגבש אסטרטגיה שמבודדת  את ישראל. בשבוע שעבר תארנו כאן את התרקמות האסטרטגיה המצרית-טורקית; האסטרטגיה הזאת כבר עכשיו מרחיקה את סעודיה ומדינות המפרץ – לנקודת מבט שמאפשרת להן בחינת המציאות החדשה שנוצרת מתוך הדשדוש בעזה. אתמול הזהיר שר החוץ הרוסי את ישראל – כנראה על רקע ההסכם האסטרטגי שרוסיה ואיראן מתכוונות לחתום: "אם יבוצעו איומים כלשהם לפגוע במתקני הגרעין האזרחיים של איראן, הדבר ייראה כפרובוקציה חמורה מצד הקהילה הבינלאומית". רוסיה ואיראן, רואות בעצמן על הנייר כפרשניות מוסמכות של החלטות הקהילה הבינלאומית, מתוקף היותן בעיני עצמן קוטב נגדי ושווה כוח לקוטב המערבי. הצעד הבא עלול להיות, התקרבות טורקיה-מצרים לרוסיה-איראן באופן שיאפשר לארבע לגבש אסטרטגיה משותפת נגד ישראל. אסטרטגיה כזאת אם תקרה, תחליש עוד את סעודיה ומדינות המפרץ, ועלולה אף לצמצם את רצונה של ארה"ב להיות מעורבת כה עמוק בקלחת הרותחת של המזרח התיכון.

לגבי דברי ראש השב"כ – אשר הם להערכתנו קריאת השכמה מרומזת, בגבולות מה שבעיני מערכת הביטחון מותר להגיד בזירה האזרחית, צריך לנקוב בפרשנותם: לישראל הרי אין מלחמה בגבולות של שלום, ולכן כאשר ראש השב"כ מתאר את היערכות כוחות הביטחון בגבול של שלום ובגבול של מלחמה, הוא מתכוון בעיקר לעזה וללבנון. דבריו על חמאס, שנאמרים מיד אחרי ההתבטאות האמורה על גבולות שלום ומלחמה, מבהירים שהם נאמרים בעיקר לגבי חמאס. במילים אחרות, ראש השב"כ מחדד לצד הרמטכ"ל את המציאות ברצועת עזה, יותר מאשר את המציאות הברורה לפי שעה בלבנון. תוכן הדברים בהקשר הזה מביע לפיכך ביקורת נוקבת על מלחמה בלתי עניינית, לעומת תוואי של מלחמה עניינית שהוא והרמטכ"ל מתארים. במלחמה העניינית, אם הבנו את הרמז, כאשר מתנהלת מלחמה עם האויב – נוכחותו של  צה"ל מהצד השני של הגבול מתבקשת כמו גם חופש פעולה צבאי. אבל כאשר חוזר מצב של אי מלחמה, חוזר הכוח הצבאי הישראלי אל הצד הישראלי של הגבול. ואת זה ישראל לא עושה ברצועת עזה כבר חודשים ארוכים. תוצאת ההתנהגות המדינית צבאית הזאת היא העמקת האיום האזורי על ישראל.

בהקשר הזה נחזור על הדיווחים שלנו בשבועות האחרונים ולפיהם מנהיג חמאס, מוכן להתפשר לגבי ציר פילדלפי. אבל יותר מכך צריך לחזור לחודש ינואר השנה, כאשר חמאס כארגון צבאי ושלטוני חוסל, והרשות הפלסטינית הייתה מוכנה להתחייב על פירוז הרצועה, על פירוק חמאס מנשקו (בהסכמה עם הצורר), ולפעול לשחרור החטופים. התנהגות מדינית עניינית, הייתה לפחות בוחנת את המהלך, ומתפנה באותה עת להכריע את לבנון ואת איראן. בלי להשאיר לאיראן לרוסיה לטורקיה ולמצרים זמן מספיק לרקום מהלכים מאיימים.

עם זאת, ההתבטאות של ראש השב"כ אתמול בדרום לבנון, לא רומזת שהזמן לאופן פעולה ענייני כבר חלף. מדבריו עולה, שהאפשרות לנקוט במהלכים ענייניים, עדין תקפה. אפילו מתבקשת. או יותר מכך, דחופה.

הנשיא המצרי מזהיר: "אף אינטש מאדמת מצרים"

הניצחונות חסרי התקדים הצבאי של צה"ל וארגוני הביטחון, מטילים אימה על הפלסטינים, על שום העמקת תלותם ברצון הישראלי. סינוואר נסוג מהמו"מ כדי שלא יואשם בחורבן "ההתנגדות". טורקיה ומצרים רומזות על צעדים צבאיים.

ישראל המדינית צריכה ללוות את ישראל הצבאית, כדי שהניצחונות המהותיים בשדות הקרב, לא יתהפכו. דוגמה לסכנה כזאת היא ההתקרבות בין מצרים לבין טורקיה, והרמזים משתי המדינות על מהלכים צבאיים שהן עלולות לנקוט. הנשיא המצרי א-סיסי נאם השבוע במכללה הצבאית בקהיר, והזכיר את הביטוי שטבע הנשיא סאדאת "אף אינטש מאדמת מצרים". א-סיסי התכוון ככל הנראה לאפשרות שמהלכי ישראל בפילדלפי, בתנאים של היעדר התנגדות פלסטינית, יביאו אותה לפגוע בריבונות המצרית. בעבר דיווחנו כי מצרים הכניסה בהקשר הזה לסיני כוחות בניגוד להסכם השלום. אלה היו בעיקר צעדי אזהרה מתועדים בקפידה, כמו גם אזכור המונח מלחמה בהתבטאות קודמת של שר ההגנה המצרי אשר גם עליה דיווחנו כאן; כן דיווחנו והבאנו תיעוד על תמונות הטילים המשונעים לסיני לאור יום. על הפרק עכשיו עסקת מטוסי קרב מצרית עם סין, ועסקת כטב"מים עם טורקיה; טורקיה מצידה הביאה לזירת הסכסוך הישראלי פלסטיני את דוגמת לוב, כדי לרמוז על צעדים צבאיים שהיא עלולה לנקוט בזירה הישראלית פלסטינית; אישים רשמיים בטורקיה גם ממשיכים להאשים את ישראל בג'נוסייד, וסוכנות הידיעות הטורקית אנדולו דואגת להפיץ את המסר לעולם. החלום הטורקי לאחד את המזרח התיכון תחת התרבות והסדר הטורקיים, מתרחק ככל שישראל מנצחת, והשאלה היא אם ארדואן וממשלו הדתי יעמדו בכך. מצד ישראל, החלום הקנאי לסיפוח הגדה והתיישבות בעזה, מרתק את צה"ל לעזה, ומעכב את שחרור החטופים, מעלה את המתח האזורי, ומסכן את הניצחון הישראלי (עד כה). באותה מידה גם ההתנהגות של מתנחלים בגדה המערבית עלולה להקהות את ניצחונות צה"ל: השבוע מתחיל מסיק הזיתים בגדה המערבית (ר' הסיפור המרכזי) שהוא אירוע נפיץ לא פחות מעלייה להר הבית. גם ההתעקשות של מערכות העיתונות הישראלית לפמפם את העולם הישן של הציבוריות הישראלית, בלי לשים לב שהשינוי החברתי שמתקרב בישראל יהיה עמוק ומהותי (ר' היום במאמר המערכת) וישנה את המבנה הציבורי הישראלי – ההתעקשות הזאת, מעמעמת את הניצחון הצבאי החברתי של הציבוריות הישראלית וצבא העם, לעומת הכשלון העמוק של המערכת הפוליטית המפלגתית הישראלית.

06.10.2024

מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית

ברשות הפלסטינית, ובחמאס כמו גם בפלגים הקטנים יותר הוכו בשבועיים האחרונים באימה בעקבות הניצחונות מעוררי ההשתאות של ישראל בזירת חיזבאללה ואיראן. למרות החורבן שהביאה המלחמה על ארגון חמאס בעזה, לא החורבן  – היה הגורם אשר היכה את חמאס באימה, שכן הוא היה חלק מתוכנית המלחמה של סינוואר – גם אם לא בעוצמה ששברה את גבו של חמאס; הקריסה המוחלטת והמהירה של חיזבאללה, אשר היה המשענת האזורית המרכזית של חמאס, והקריסה של הטכנולוגיה האיראנית, שנראית מיושנת ואף מגוחכת לעומת הטכנולוגיה הצבאית חסרת התקדים והעוצמה החברתית של צה"ל, הם אשר מצמיתים עכשיו באימה את הפלסטינים מכל הקשת הפוליטית הפלסטינית.

האימה הביאה את הפלסטינים לעשות שני מהלכים מרכזיים. האחד: יחיא סינוואר נסוג מכל ניסיון לקדם את המו"מ, כיוון שהוא מעריך כי מפלת איראן וחיזבאללה היא בלתי נמנעת. סינוואר מעריך, כך עולה מדבריו של מקור פלסטיני חשוב, כי אם הוא ייתפס במו"מ עם ישראל בשעה שבני בריתו קורסים ונחרבים, כי אז הוא עלול להיחשב כמשתף פעולה עם ישראל וכמי שאשם בקריסת "ציר ההתנגדות". סינוואר נסוג לפיכך מכל פשרה,  גם מהפשרה עליה דיווחנו כאן לפיה הוא יהיה מוכן לנוכחות של צה"ל בכמה נקודות בפילדלפי תמורת נסיגה ישראלית מלאה ממעבר רפיח. המהלך השני: סינוואר מקדם את הדיאלוג בין חמאס לבין פת"ח שמתקיים כעת בקהיר, ואשר עליו דיווחנו כאן בשבוע שעבר. מהות הדיאלוג הזה היא התבונה כי חמאס כשלטון ברצועת עזה הגיע אל סוף דרכו, ועליו להעמיד ממשלה אחרת, ממשלת עצמאים, בהסכמה משותפת עם פת"ח. על היוזמה הזאת דיווחנו כאן בשבוע שעבר בהרחבה.

הניצחונות של צה"ל מציעים לטורקיה ולמצרים, לפחות לפי שעה, מזרח תיכון חדש. שתי המדינות עשויות להסכים לשינויים, ובלבד שהם לא ישנו באופן מהותי את מרכזיותן בזירה. העובדה שסוכנות הידיעות הטורקית אנדולו ממשיכה להפיץ את המסר של ממשל ארדואן לפיו ישראל מבצעת ג'נוסייד, היא להערכתנו אזהרה טורקית לישראל, לא לצמצם את מקומה של טורקיה במזרח התיכון החדש, לרבות את השפעתה בזירה הפלסטינית.

מה הסיכוי שטורקיה תיזום מהלך צבאי ברמת הגולן ואו בים התיכון? טורקיה מתנדנדת שנים רבות בין הציר המערבי לבין הציר המזרחי. ומאז ניסיון ההפיכה של 2016 היא מתנדנדת בין הצבא של אתא טורק לבין הצבא של ארדואן. אחרי ניסיון ההפיכה של 2016 הממשל הנוכחי בראשות ארדואן, שינה את הרכב הפיקוד של צבא טורקיה, באופן רחב ועמוק, אבל עדין הממשל של ארדואן אינו יודע בוודאות, כלומר בראיות, אם הצבא עכשיו הוא אכן בדמותו הדתית של ארדואן, או שהוא נשאר בדמותו האזרחית של אתא טורק; לכן ארדואן לא ימהר לבדוק את הסוגייה שעלולה להביא סוף על השינוי העמוק שהוא חולל בפוליטיקה הטורקית. אלא אם ההשפעה על מקומה שלטורקיה במזרח התיכון, תחרוג מאוד מהחלומות של ארדואן על סדר טורקי תרבותי ומדיני חדש/ישן במזרח התיכון.

ההתבטאות של א-סיסי השבוע באקדמיה הצבאית המצרית בקהיר לפיה "אינטש" לא ייגרע מאדמת מצריים, אינה מבטאת רק את המשנה של אנואר סאדאת לגבי שלום ומלחמה עם ישראל; היא נובעת גם מכך שהסכם השלום של מצרים עם ישראל, הוא הסכם של הממשל המצרי בלבד, והוא אינו הסכם שלום בין הציבור הישראלי לבין הציבור המצרי. המציאות הזאת מפעילה על הממשל המצרי לחץ קבוע, יהיה מי שיעמוד בראשו. בנוסף לכך, מצבו הפנימי של א-סיסי מושפע גם מהמצב הכלכלי הגרוע במצרים, וכן משמועות על שחיתות שלטונו בעולם הערבי והמצרי. בהקשר הזה פגיעה ולו קלה בריבונות של מצרים בפילדלפי, תקים על א-סיס את הצבא ואת הציבור המצרי, ותסכן את ממשלו, ולכן הרמזים הצבאיים כנגד ישראל.

נוסף על נסיגת סינוואר מהמו"מ עם ישראל כדי שלא יואשם בהחרבת הציר האסלמו נאצי, הוא מקדם כאמור את השיחות עליהן דיווחנו בשבוע שעבר בין חמאס לבין פת"ח; סינוואר כאמור  מבין ששלטון חמאס ברצועה נגמר, אבל הוא מתנה את התבונה הזאת בהקמת מדינה פלסטינית, כדי שפעולתו ב-7 באוקטובר אשר הביאה לחורבן עזה, תישא הישג כלשהו אשר יעמעם את החורבן בעזה או יצדיק אותו בעיני הפלסטינים.

השבוע גם מתחיל מסיק הזיתם בגדה המערבית (ר' מאמר המערכת); משמעות המסיק במובן התרבותי דתי חברתי ביטחוני, אינה נופלת ממשמעות העלייה להר הבית. במובן הזה, הקנאים עלולים להסב נזק עמוק לניצחונות המופלאים עד כה של צה"ל במלחמת חרבות ברזל (מעבר לנזק הערכי שהם עלולים לחולל למורשת הישראלית), ועל צה"ל לתת את הדעת על כך, ולהיערך למסיק הזיתים הפלסטיני בגדה המערבית.

תחקיר תמונת הכשל בשבת 7 באוקטובר:

  1. הרמטכ"ל בתיאום עם אגף המבצעים, דרש מהממשלה 18 גדודים לאבטחת הגבול עם עזה "כדי למנוע פשיטה"; באמצע 2023 השיב רוה"מ נתניהו לרב אלוף הרצי הלוי ואמר: אמ"ן אומר לי שאם תהיה פשיטה, היא תורכב מקומץ מחבלים, ולכן אתה לא צריך 18 גדודים.
  2. מדוע לא נשלחו כוחות לעוטף ב-7 באוקטובר כשנודעה המתקפה? בהתייעצות נתניהו-הלוי הוחלט שהכוחות יישארו בכוננות למקרה שחיזבאללה יתקוף בצפון.
  3. מדוע חיל האוויר לא הוזנק לסכל את פשיטת חמאס? כי חיל האוויר היה בנוהל "הדממה" שהפך למסורת בכל שנה בפסח ובסוכות: חופשה מרוכזת של כולם. שדות התעופה של צה"ל היו ריקים. והמעט שנשארו, שועבדו כאמור לצפון.

בנוסף על הכשלים האלה אשר אותם אנחנו מביאים היום, נזכיר את התחקיר הבלעדי שפרסמנו כאן ב-15 באוקטובר 2023, הוא תחקיר התצפיתניות אשר פורסם בעקבותינו בארץ ובעולם, ולפיו התצפיתניות שבו ודיווחו למודיעין במשך חודשים ארוכים לפני מלחמת חרבות ברזל, על תנועות חמאס ליד הגדר, על התארגנויות ועל אימונים, אבל המודיעין השיב להם: זה בסדר, תירגעו. כן דיווחנו בלעדית אחרי תחקיר התצפיתניות, על כך שגדוד הסיור המדברי, שהיה עשוי לסכל את מתקפת חמאס, יצא יומיים לפני המתקפה, ביום חמישי 5 באוקטובר, לחופשת נופש מרוכזת. החופשה הזאת של גדוד הסיור המדברי, מזכירה כעת את נוהל ההדממה, אשר בו חיל האוויר כולו היה בחופשה מרוכזת ב-7 באוקטובר, נוהל שאף פורסם לציבור בידי צה"ל; המעט שנשארו בשדות התעופה, יועדו בשיחת ראש הממשלה והרמטכ"ל להתערבות בצפון למקרה שמשמרות המהפכה וחיזבאללה אכן ייכנסו למערכה.

22.09.2024

מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן  

במועד שאיננו ידוע לנו, פנה הרמטכ"ל לראש הממשלה (איננו יודעים אם מדובר בתקופת הרצי הלוי או בתקופת אביב כוכבי, ולפיכך איננו יודעים מי היה אז ראש הממשלה); הרמטכ"ל ציטט לראש הממשלה ניתוח צבאי של אגף המבצעים, לפיו נדרשים 18 גדודים כדי לאבטח את הגדר ואת היישובים בעוטף עזה. בהתאם לניתוח הזה של אג"מ, הרמטכ"ל דרש מראש הממשלה, שממשלת ישראל תעמיד לצה"ל תקציב מיוחד לגיוס של 18 גדודים לאבטחת העוטף והישובים. אנחנו יודעים כי ראש הממשלה נתניהו הוא אשר השיב לפנייה של הרמטכ"ל, ככל הנראה אחרי שרב אלוף הרצי הלוי כבר נכנס לתפקידו וביקש עדכון מראש הממשלה נתניהו לגבי הטיפול בדרישת צה"ל. רוה"מ נתניהו השיב לרב אלוף הרצי הלוי, כי אגף המודיעין (אמ"ן) אמר לו שלא צפויה התקפה רחבה בעוטף, ולכל היותר יהיה ניסיון של קומץ מחבלים לחדור לישראל, ולכך לא נדרש כוח גדול. בנימין נתניהו דחה את דרישת הרמטכ"ל והודיע לרב אלוף הרצי הלוי, שבעקבות דברי אמ"ן הממשלה לא תאשר תקציב ל-18 הגדודים הנדרשים על ידי צה"ל.

מדוע הסכים ראש הממשלה לפיצול של השיח עם צה"ל בין אג"מ לבין אמ"ן?

מדוע קיים אמ"ן תקשורת עצמאית עם ראש הממשלה, מעל ראשו של הרמטכ"ל הרצי הלוי?

האם ראש הממשלה נהג בצה"ל בהתאם לדפוסי ההתנהגות הפוליטיים המוכרים שלו  – "הפרד ומשול" – והפריד בין אגף המבצעים לבין אגף המודיעין?

מי היה ראש הממשלה אשר קיבל מהרמטכ"ל את הדרישה המקורית של אג"מ?

 

על השאלות הללו ונוספות תצטרך להשיב ועדת החקירה הממלכתית, אם ממשלת ישראל לא תצליח לסכל את כינונה.

 

בבוקר ההתקפה, התקיימה שיחה בין הרמטכ"ל הלוי לבין ראש הממשלה נתניהו. בלב השיחה הזאת עמד החשש המשותף כי מדובר בהתקפה סימולטנית מדרום ומצפון. שני האישים החליטו כנראה בתמימות דעים כי אין לשלוח מיידית כוחות לדרום, כדי שאם חיזבאללה ומשמרות המהפכה יתקפו בצפון, יוכל צה"ל לסכל את המתקפה. זאת הסיבה כי כוחות מרוכזים של צה"ל לא נשלחו במשך שעות ארוכות לדרום, ונשארו בכוננות באזור המרכז למקרה שראש הממשלה והרמטכ"ל יורו להם לעלות צפונה. איננו יודעים אם חלק כלשהו מהכוחות הללו אף קיבל פקודה לעלות מיד אחרי השיחה האמורה לצפון, או שכל הכוח לרבות כלי טיס שלא השתתפו ב"הדממה" – המתין לפקודה שתבוא אחרי הדיונים הממושכים שהתקיימו באותו בוקר בקריה.

Sunday News
13.10.2024

חדשות יום ראשון 

735  חיילי צה"ל נהרגו במלחמת חרבות ברזל.

המו"מ להפסקת אש יוצא מידיה של ישראל

חמאס דורש: הפסקת האש תכלול גם את זירות לבנון ואיראן. המשמעות: אם חיזבאללה ומשמרות המהפכה לא ייסוגו בהסכמה, אין חזרת המוני תושבים לצפון

סינוואר רוצה להגביל את צה"ל. צילום דובר צה"ל
חמאס רוצה להגביל את צה"ל. צילום דובר צה"ל

18.08.2024

 

ר' היום בסיפור המרכזי: "אחרי שממשלת הקנאים הביאה על ישראל את חורבן ינואר 2023 וההפיכה המשטרית, ואחרי שהביאה בעקבות כך את חורבן 7 באוקטובר, היא הביאה בינואר 2024 את חורבן המלחמה כאשר סרבה להכיר בניצחון צה"ל על חמאס, ולהעביר את כוחותיו לצפון להכות בחיזבאללה ובאיראן; כעת ישראל מאבדת אחיזה גם במו"מ האזורי להפסקת האש, ולראשונה בתולדותיה היא תישען על כידוני המערב כדי לקיים את יסודות ריבונותה: קיום עצמאי בלתי תלוי של מו"מ מדיני בהתאם לאינטרסים הקיומיים שלה. מה יאמרו עכשיו תומכי ממשלת הקנאים בעיתונות הישראלית, העיתונות הכושלת אשר חלקה בחורבן צריך להיחקר בוועדת החקירה הממלכתית שתקום"

 

מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן

 

מקור פלסטיני חשוב אמר לנו בסוף השבוע כי חמאס דורש כעת במו"מ עם ארה"ב, שהפסקת האש תכלול גם את זירות לבנון, איראן והחותים; לפי המקור, חמאס קיבל מנדט מאיראן ומחיזבאללה, להכריע לגבי כלל הזירות, אחרי שדרישות הסף סוכמו איתן.

השיח הישיר של חמאס עם ארה"ב, אשר מתקיים ככל הנראה בלבנון באמצעות מקורבו של סינוואר זאהר ג'עברין, והסיכום של חמאס עם איראן וחיזבאללה, מעלה מאוד את ביטחונו העצמי; הצורר אשר פתח ב-7 באוקטובר במסע ג'נוסייד נגד ישראל, וטבח באלפי אזרחים ישראליים, מעלה עכשיו דרישות אזוריות; כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בתמורה להן הוא מתכוון "להעניק" לארה"ב את האפשרות להביא להפסקת אש. את "המחווה" לארה"ב מתכוון חמאס לעשות, תמורת תמיכתה של ארה"ב באש"ף החדש אשר הוא מתכוון לכונן עם בכיר הפת"ח הכלוא בישראל, מרואן ברגותי. לנוכח המעבר של מרכז הכובד במו"מ לדיאלוג בין ארה"ב לבין חמאס, ישראל מאבדת לראשונה בתולדותיה את האחיזה במו"מ אשר קובע את גורלה, ולראשונה בתולדותיה היא נשענת על כידוני המערב בקיום ריבונותה (ר' היום בסיפור המרכזי); המו"מ מתנהל עכשיו בעיקר בין ארה"ב לבין חמאס, כאשר ישראל מעלה את דרישותיה בפני ארה"ב.

המשמעות העמוקה של ההתרחשות התקדימית הזאת מבחינת ישראל, היא בשלושה מישורים: האחד, אם חיזבאללה לא יסכים לסגת מצפון לליטני, ולהתפרק מנשקו, כדרישת החלטה 1701 של האו"ם, תושבי הצפון לא יוכלו לחזור לביתם, כך גם לגבי משמרות המהפכה בסוריה. השני, איראן תוכל לצאת מהמערכה אשר נועדה להשמיד את ישראל, כמעט ללא פגע, כאשר היא למעשה מדינה גרעינית. השלישי, בגלל מחדלי ממשלת הקנאים ובנימין נתניהו, ישראל לראשונה בתולדותיה תישען על כידוני המערב, ומקומה במזרח התיכון, יהיה חלק מפאזל האינטרסים המערביים, ולא פרי עוצמותיה הצבאיות הכלכליות הטכנולוגיות והחברתיות.

מאז חודש ינואר 2024, צה"ל מדשדש ברצועת עזה בלי צורך אמיתי, במובן של המלחמה האזורית; המציאות הזאת אפשרה לחיזבאללה ולאיראן לשוב ולהתחזק, על אף שכשלון המלחמה אשר בה פתחו, החליש אותן מאוד, והן היו נוחות להגיב ללחץ צבאי ישראלי בחודש ינואר. מעבר מהיר של צה"ל לצפון, אשר נמנע בשל אינטרסים פוליטיים של ממשלת הקנאים (אינטרסים אשר אותם הדהדה התקשורת הפוליטית הקנאית) עשוי היה להשאיר את היוזמה למלחמה ולמו"מ בידי ישראל, בדיוק כפי שישראל נהגה בכל שנות קיומה. תומכיה של ממשלת הקנאים בעיתונות הישראלית, שבו וטענו כי אם ישראל לא הייתה נשארת בעזה היא לא הייתה מגיעה להישגים למשל חשיפת המנהרות למצרים ואו כיבוש ציר פילדלפי. אבל העיכוב הזה, מביא כעת את ישראל להישען על כידוני המערב, ולייחל לכך שחיזבאללה ומשמרות המהפכה יסכימו לסגת. העיכוב אף עלול להביא להתעצמות איראנית חוזרת, הפעם כמעצמה גרעינית; את מדרג השיקולים הזה, הקנאות הישראלית שהשתלטה על השיח הפוליטי הישראלי, לא הצליחה לעשות, בעיקר כיוון שזהו שיח פוליטי ולא שיח ענייני.

חמאס מחכה לתוצאת ההתקפה האיראנית

סינוואר במו"מ כפול: עם ישראל הוא מקשיח עמדות, עם ארה"ב ממתן אותן, ומאפשר לאמריקה להביא הסכם

תמונת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה. אבו מאזן, שתייה וא-שייח (צילום דוברות הנשיאות הפלסטינית)
רוצים שמרואן ישוחרר, וברגותי יישאר בכלא. צילום תקשורת הרשות הפלסטינית

11.08.2024

 

מאת מערכת הזירה העיתונאית

 

במו"מ עם ישראל, יחיא סינוואר נשאר בעמדותיו, והוא אינו מוכן להתפשר, כך מסר לנו מקור פלסטיני חשוב.  סינוואר הסכים לפשרה בציר נצרים, אבל לא זז בעמדותיו לגבי מעבר רפיח וציר פילדלפי. חמאס ישיב לפיכך בשלילה להערות החדשות של בנימין נתניהו, אמר המקור. כן אמר כי חמאס מסרב לדון על כל נוכחות ישראלית בציר פילדלפי. 

עם זאת, מתברר עכשיו כי את הדברים הנחרצים שאומר סינוואר למתווכות לגבי עמדותיו, הוא ממתן מאוד בשיח עם האמריקאים; בערוץ סמוי חדש (אשר איננו יודעים עליו פרטים מעבר לכך שהוא מתקיים), אמר המקור הפלסטיני כי: "מתבשלת עסקה גדולה שתכלול את הפסקת המלחמה". במובן הזה יחיא סינוואר פועל בשני ערוצים, ומערפל את המו"מ (על הערפול בזירת המלחמה ר' היום במאמר המערכת); בערוץ הישראלי הוא לא מאפשר התקדמות לעבר עסקה, אבל בערוץ האמריקאי הוא עשוי לאפשר לארה"ב להביא עסקה בלעדית לדיפלומטיה האמריקאית. מדוע אנחנו אומרים עשוי? כיוון שסינוואר ממתין כעת לתוצאות התקיפה האיראנית נגד ישראל, והוא לא יפעל בזירה הישראלית כל עוד לא ברורות תוצאת התקיפה, אם בכלל תהיה, ועד כמה התקיפה הצפויה תטרוף מחדש את הקלפים.

הערכה: כמובן שצריך להיזהר עם ההדלפה הזאת שכן היא עונה לצרכים פלסטיניים של תקיעת טריז בין ישראל לבין ארה"ב, ועלולה להביא את נתניהו להקשיח עמדות באופן שהפלסטינים ישפרו את מעמדם המדיני במערב.

מצד שני, אופן הפעולה הזה מתאים לסינוואר שיכול לפעול בכמה כיוונים במקביל; נאמר כי ההדלפה הגיעה ממקור אמין.

לגבי מהלך המו"מ של חמאס עם ארה"ב אין לנו כל מידע ממוקד, למעט המידע לפיו יחיא סינוואר עשוי להעניק לארה"ב את האפשרות הבלעדית לסגור הסכם בעזה; כלומר, סינוואר עשוי להניח בידי ארה"ב את הפשרה של חמאס. מטרתו של סינוואר "במחווה" הזאת: שארה"ב תחזיר לו בכך שתעמוד בהתחייבותה לעשות כל שאפשר כי למנוע את חידוש המלחמה; אבל סינוואר מעוניין בנכס נוסף: בהכרה אמריקאית מהירה לשינוי שהוא וברגותי מתכוונים להביא לפוליטיקה הפלסטינית, כלומר סינוואר ירצה שארה"ב תכיר באש"פ החדש שברגותי והוא מתכוונים לכונן ברמאללה בהנהגתם המשותפת: ברגותי יהיה חלון הראווה של הרשות הפלסטינית החדשה, כלומר יעמוד בראשה ובראש אש"פ, אבל סינוואר יעמוד מאחוריו במעמד זהה למעמדו של ברגותי.

על הברית של חמאס עם ברגותי דיווחנו כאן בלעדית בהרחבה החל מחודש ינואר 2022, ועד המאמר האחרון לפני כחודש. דיווחנו בלעדית כי ברגותי ביקש מסינוואר להביא לשחרורו בעסקת אסירים; דיווחנו במהלך המלחמה על דרישת חמאס לשחרר את ברגותי בעסקת האסירים, כאשר ברגותי מוצב בראש הרשימה שדורשת חמאס. כן דיווחנו על כוונת השניים סינוואר וברגותי להשתלט על אש"פ, באופן שיחזיר את שלטון חמאס בדלת האחורית. כן דיווחנו כי ג'יבריל רג'וב היה שליחו של ברגותי בכל הזמן הזה אצל חמאס, ואת ההוראות של ברגותי קיבל רג'וב מרעייתו של ברגותי פדואה, שהיא בעצמה חברה בגופים הגבוהים ביותר של המערכת הפוליטית הפלסטינית, והיא אף תהיה חלק משלטון הארבעה ברשות הפלסטינית החדשה: מרואן ברגותי, יחיא סינוואר, פדואה ברגותי וג'יבריל רג'וב. הדיווח הבלעדי שלנו אף מבהיר את ההתבטאות של ג'יבריל רג'וב לאחרונה, לפיה יחיא סינוואר הוא "פרגמטיסט"

הקשר בין החלשת בית המשפט והעיתונות, לבין סיפוח הגדה

השר לוין שב וסלל השבוע את דרכה של קנאות "הימין" להשתלט על העיתונות החופשית בישראל

הדאגה לגורל החטופים בהפגנה בירושלים. צילום tipp
המחאה נגד החלשת בי"מ העליון : צילום דנה לוין

04.08.2024

מאת מתי כהן

בנאום שנשא השבוע השר יריב לוין בכנס תקומה, הוא הבהיר כמה נקודות מפתח בהגות הקנאית.

הטקטיקה של הימין הקנאי להשתלטות על העיתונות החופשית היא פשוטה אבל אפקטיבית בסביבה החברתית הכאוטית הישראלית; לא נרחיב כאן לגבי מקור הכאוס החברתי פוליטי הישראלי, רק נזכיר שהוא תוצאה של התקיפה הגזעית האשכנזית כנגד קהילות המזרח משחר התקומה. עם זאת הטקטיקה של הימין הקנאי להשתלטות על העיתונות החופשית, עדין לא חלחלה עד הסוף למרכז החשיבה התוסס הדינמי של העיתונות החופשית בישראל, ועיתונאים רבים עדין מבולבלים כאשר הסוגייה מתעוררת. הטקטיקה הקנאית היא הצגת ההנחה (כעובדה), אשר לפיה המבנה הנוכחי של העיתונות בישראל אינו של עיתונות חופשית אשר ניצבת מול עיתונות פוליטית אידאולוגית קנאית, אלא כמבנה של עיתונות שמאל פוליטית אשר עומדת מול עיתונות ימין פוליטית; קיומו של השמאל כמתרס נגד בהנחה-עובדה הזו, מעניק לימין הקנאי לגיטימציה לקיים עיתונות בעלת השקפה פוליטית יסודית קנאית אשר מכתיבה את כל דיווחיה.

עד מלחמת יום הכיפורים, אכן הייתה בישראל עיתונות פוליטית נחותה, אשר אחד מכשליה היה שתיקתה בזמן שהיו בידה ידיעות זהב על החורבן המתקרב. במובן העמוק החברתי של הסדר הישראלי, העיתונות הזאת הביאה את ישראל אל סף חורבן (ממש כמו שהעיתונות הקנאית עושה היום), והיה טוב אם כשליה היו נבדקים בוועדת אגרנט (לא במובן המשפטי), לצד פעולות הצבא והפוליטיקה (במובן המשפטי). בדיקה כזאת הייתה מייסדת במובן התרבותי את העיתונות החופשית הישראלית מהר יותר מכפי שקרה במציאות; כיוון שלא עשתה כך, הופעת העיתונות החופשית בישראל התעכבה עד אמצע שנות השמונים. כשל עמוק יותר של העיתונות הסוציאליסטית, היה כאשר היא שתקה שנות דור בזמן שמקורות השראתה הפוליטיים תקפו בתקיפה גזעית אלימה את קהילות המזרח ביהדות. העיתונות הזאת סייעה בשתיקתה הבזויה לשלול מעדות המזרח את ההכרה הפוליטית אשר לה היו זכאים. העיתונות הזאת הסוציאליסטית, אשר נקראת עיתונות השמאל, נעלמה מהעולם בערך בתקופה אשר בה עיתון חדשות התבסס בזירה החברתית עיתונאית החדשה של ישראל באמצע שנות השמונים. מלחמת לבנון 1982 שהייתה סוג של הפיכה צבאית, זירזה את כינונה של העיתונות החופשית הזאת.

באמצע שנות התשעים, התחילו ניצני העיתונות הקנאית להופיע בזירה הישראלית. להערכתנו בתקופה הזאת נוסדה הכוונה הקנאית, להציב עיתונות פוליטית קנאית, כדי להפוך את סיפוח הגדה המערבית לישראל, לעניין לגיטימי, תחת היותו – פשע מלחמה. העיתונות הזאת ביקשה לטשטש את המורכבות הרעיונית אשר בין העובדה הניצחת כי ארץ ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי משחר ההיסטוריה של הדתות במערב, לבין חוסר ההגינות הפוליטית החברתית היהודית-ההגותית (שנוסדה במזרח) והחוקתית, של סיפוחה של הגדה המערבית לישראל, והפיכת תושביה לחסרי בית. ישראל נוסדה מתוך הכרה של פשרה מדינית עמוקה, אחרת לא הייתה נוסדת. בהצהרת בלפור חקוקה זכותו הבלתי חוזרת של העם היהודי על ארץ ישראל, ולצד זאת האזהרה שזכות זו אסור לה שתפגע בזכויות של תושבי הארץ.

ואלה דבריו של השר יריב לוין השבוע לגבי העיתונות הישראלית: "זה לא סוד שהימין נמצא בנחיתות רבה מאוד בכל מה שקשור לפעילות חוץ פרלמנטרית. הדבר קיבל ביטוי בולט בשנה שעברה כאשר הרחוב והשיח הציבורי נשלטו במידה רבה על ידי צד אחד בלבד. צד שעודנו מחזיק בכלי התקשורת המרכזיים, ונהנה ממשאבים כספיים עצומים, ומרשת של ארגונים חוץ פרלמנטריים שפועלים כל הזמן על מנת להשפיע על דעת הקהל. כל זה חסר מאוד בימין".

האפשרות הפשוטה שהניסיון להחליש את בית המשפט העליון, זעזעה את הציבור הישראלי ואת העיתונות החופשית, באופן כה עמוק, עד אשר הציבור הזה יצא במאות אלפים לרחובות כדי למנוע את קעקוע אמות הסיפים  של החופש והחרויות, של ההגות הישראלית בעת המודרנית, ושל הדמוקרטיה הישראלית, אשר כולם חקוקים לנצח במגילת העצמאות, כלל אינה עולה על דעתו של לוין. ממש כפי שהאפשרות שעיתונות הקנאים, ניצבת מול עיתונות חופשית, כלל לא מוזכרת בהגותו. לוין גם לא מזכיר את ההתפתחות העצומה של עיתונות פוליטית קנאית, אשר הצליחה להפוך בשנים האחרונות את הדיון בציבוריות הישראלית לדיון של סכום אפס, כאשר עיתונאים פוליטיקאים, סותרים מיד ובזמן אמת כל דיווח שנשען על ניתוח ענייני של המציאות – במידה שהוא חורג מגדרי הקנאות הפוליטיים. העיתונות הזאת משתמשת בטקטיקה שצוינה לעיל, לפיה מדובר בשני מחנות פוליטיים של עיתונאים, אשר עומדים בתוך מערכות העיתונות ובין מערכות העיתונות, זה מול זה. במקום תמונת המציאות: עיתונות חופשית אשר עומדת (כמעט חסרת אונים עכשיו) מול עיתונות קנאית פוליטית נוקשה; נאמר מיד, דיווח ענייני יכול להיות שגוי כמו כל דיווח וכמו כל ניתוח, אבל כל עוד הדיווח נובע מניסיון ענייני לראות ולכתוב את תמונת המציאות, הוא אינו דיווח שמגודר בהשקפה פוליטית כדיווח הפוליטי הנקלה. זהו כנראה המקסימום שאפשר לנסח כתבונה בלשון עניינית על הנקודה הכה עדינה ומורכבת של עיתונות חופשית. היא אינה באמת חופשית. היא נלחמת בשיניים להיות חופשית.

יריב לוין בנאומו המופלא, אף הבהיר מדוע יש לדעתו לקיים עיתונות ימנית. הוא אמר כך: " אין ספק שבשנה האחרונה הוכח באופן הברור ביותר כי ההתיישבות היא מרכיב חיוני בלעדיו אין ביטחון. אבל הצורך הביטחוני הוא לא ההצדקה העיקרית להתיישבות. ההתיישבות דרושה וצודקת משום שיש לנו חובה לממש את זכותנו הבלתי ניתנת לערעור על כל חלקי הארץ. התרומה של ההתיישבות לביטחון היא עצומה. אין לה תחליף. אבל אנחנו יושבים בארץ ישראל מכוח צידוק מוסרי שאין נעלה ממנו כי זו ארצנו." 

ואת הפסקה הזאת לגבי הצורך בסיפוח הגדה המערבית, השלים לוין בפרטו את הדרך לעשות את זה: "המסקנה השנייה שהתחדדה מאירועי המלחמה היא ההבנה שנדרש שינוי מהיסוד במערכת המשפט"

הנאום כרך לפיכך את כל ההגות הקנאית לגבי עתיד מדינת ישראל: 1. הצורך לספח את הגדה המערבית (שהוא פשע מלחמה שסותר את המנדט שקיבל העם היהודי בארץ ישראל), 2. הצורך למשול בעיתונות כדי להבהיר לציבור באופן פוליטי את הצורך לספח את הגדה המערבית (ולחולל פשע מלחמה), 3. והצורך לעשות "שינוי מהיסוד" במערכת המשפט, אשר בהרכבה הנוכחי ובכלליה המשפטיים הדמוקרטיים, הסיכוי שהיא תאשר סיפוח של הגדה המערבית לישראל, הוא אפס.

המתח בזירת ישראל מצרים. כתבה רביעית

מתרבים הסימנים כי מצרים נערכת למלחמה בישראל

מצרים מכניסה טילים לסיני. צילום מסך מסרטון מצרי
בדרך לסיני. צילום מסך מרשת חברתית מצרית

28.07.2024

בחודש מארס התרענו (פעמיים) כי מצרים הכניסה טילים לסיני בניגוד להסכם השלום. במאי דיווחנו כי מצרים נקבה לראשונה במילה "מלחמה" בהתייחסותה לישראל. למחרת הדיווח, הייתה תקרית האש בין מצרים לישראל, בה נהרג חייל מצרי.

מקור במערכת הביטחון: מצרים שבה ומציינת כי נוכחות ישראלית בציר פילדלפי היא קו אדום בשבילה. במאמר המערכת בשבוע שעבר הערכנו כי ישראל צריכה לרכוש עכשיו 5000 טנקים מתקדמים, בשיירה ימית, ולהכשיר לוחמי שריון מקרב חיילות קרביות וחרדים (בנפרד). ר' משמאל תצלום הכנסת הטילים לסיני בחודש מארס. מצרים הכניסה את הטילים באור יום, ככל הנראה כדי שיגיעו לידי כלי תקשורת ישראלי. ע"פ מקור פלסטיני בכיר, המצב הפנימי במצרים, והביקורת שמותח הצבא על הנשיא המצרי א סיסי, מעודדים את המתיחות כלפי ישראל. לפני המלחמה דיווחנו כאן על ניצנים של הפשרת היחסים בין מצרים לאיראן, כעת מקור פלסטיני חשוב מוסר כי מצרים ובת בריתה של איראן, סין, קרובות לחתימה על עסקה אסטרטגית בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

 

מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן

 

המצב הפנימי במצרים עלול לעודד את המתיחות מול ישראל. מקור פלסטיני חשוב מסר כי הביקורת על הנשיא המצרי א-סיסי מצד הצבא על שחיתות ואוזלת יד, הולכת ומעמיקה. בתגובה א-סיסי אף פיטר בחודש מאי את הצמרת הצבאית של ממשלו; הוא החליף בו בזמן את שר ההגנה, ואת רמטכ"ל צבא מצרים. ישראל חתמה במארס 1979 על הסכם שלום מדיני עם מצרים, אבל הסכם שלום תרבותי בין העמים מעולם לא התקיים, ובדעת הקהל המצרית, מצב המלחמה בין מצרים לבין ישראל נמשך גם עכשיו. 

ב-10 במארס השנה דיווחנו כי מצרים הכניסה לסיני טילים וטנקים בניגוד להסכם השלום. זה היה לשון הדיווח:

"מקור בעל חשיבות אזורית אישר את הידיעה כי מצרים הכניסה טילים לסיני. הכנסת הטילים ועיבוי סד"כ הצבא המצרי בסיני הם ללא אישורה של ישראל ובניגוד להסכם השלום. מקור ביטחוני פלסטיני: 'אנחנו יודעים על הכנסת טנקים לסיני, וגם ישראל יודעת על כך'". בצמוד לדיווח הבאנו צילום של הכנסת הטילים המצריים לסיני.

ב-17 במארס דיווחנו כי מצרים איימה על ישראל והודיעה כי כניסה לרפיח תגרור מצידה תגובה.

ב-26 במאי דיווחנו כי מצרים הזהירה שוב את ישראל כאשר בפעם הראשונה צורפה לטקסט אזהרתה המילה מלחמה; זה היה לשון הדיווח:

"ראש מערך ההסברה בממשלת מצרים, דיא רשוואן, החריף ביום שישי את ההתבטאות המצרית כלפי ישראל, כאשר צרף בדבריו המכוונים אליה את המושג 'מלחמה'. רשוואן אמר כי 'מצרים אינה מחפשת שום מלחמה, אבל מסוגלת לכל מלחמה'. את הדברים אמר רשוואן בראיון טלפוני לעיתונאי מצרי (צילום אתר חדשות מצרי אשר בו התפרסמו דברי רשוואן מצורפים כצילום מסך כאן משמאל). רשוואן  הוסיף כי  'ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים'. מקור פלסטיני ביטחוני אמר לנו בסוף השבוע כי מצרים מעבה כוחות בסיני בעיקר סביב רפיח, כדי למנוע כל מעבר של פלסטינים למצרים, והוא אינו יודע על עיבוי כוחות באזורים אחרים של סיני. מקור ביטחוני ישראלי אמר כי אכן מצרים עיבתה כוחות ברפיח, אבל לא המשיכה לעבות כוחות בסיני 'שכן אין לה צורך, כי בעקבות המלחמה בדעאש היא הכניסה לסיני בהסכמת ישראל מספיק כוחות'". 

למחרת הדיווח הזה, ב-27 במאי, הייתה תקרית אש בין ישראל למצרים, חייל מצרי אחד נהרג

כבר עכשיו צבא מצרים הוא מהמתקדמים במזרח התיכון, וברשותו 5000 טנקים, אשר 80 אחוז מהם טנקים אמריקאים מתקדמים. אופי המלחמה במדבר, מחייב שימוש נרחב בטנקים, הנחה אשר אומתה במלחמות העבר, ובראשן מלחמת יום הכיפורים אשר בה ישראל ניצלה מחורבן באמצעות תמרון טנקים, והיקף טנקים. 

להערכתנו, מצרים אמנם נערכת למלחמה עתידית, אבל מתיחות יכולה לפרוץ כבר עכשיו על רקע רצונה של ישראל להישאר בציר פילדלפי, וההתנגדות המצרית הנחרצת לכך. 



מפגש ישראלי, פלסטיני, אמריקאי התקיים בירושלים

בנג'מין ניתאי חוזר לאמריקה, ערב מלחמה בצפון; הוא מהמר שלא תפרוץ מלחמה בהיעדרו; הוא מניח למשפחות החטופים, לתושבי עזה, לצה"ל, לרשות הפלסטינית, למצרים ולכל העולם ומשפחתו להתבשל. כולם נושאים אליו עיניים ומייחלים למוצא פיו, בדיוק כמו שהטמבל של ולדימיר ויסוצקי אוהב

אייר מגלומניה לשירות הנישאים. איור נריה כהן
מטוס שופוני, בדרך לנאום שופוני. איור: נריה כהן

21.07.2024

 

מאת מערכת הזירה העיתונאית

                                                   

מצויד במטוס שופוני, שאחרי כמיליארד שקלים הלכה לו השבוע שמשה קדמית, נוסע נתניהו מחר לנאום שופוני בקונגרס האמריקאי; אפילו אם ההצגה בקונגרס תישא תוכן מדיני חשוב, עדין הסיכון למלחמה בלבנון בלי ראש ממשלה, עולה על כל ייתרון. מה גם שאת ההכרזה הוא יכול לשחרר כבר עכשיו, בירושלים, כאשר הזירה כולה לרבות משפחות החטופים ותושבי עזה הבלתי מעורבים, מייחלים למוצא פיו. 

הישראלי שעבר לאמריקה ולמד בה באחד ממוסדותיה החשובים, ניתאי, יחזור מחר לכור מחצבתו התרבותי. הוא יעשה זאת במקום להישאר כאן על גבול הצפון הבוער, ובמקום לסגור את חזית הדרום; במקום להעביר את אגרוף הברזל של צה"ל לצפון, ובמקום להחזיר את 120 הישראלים ואת ארבעת בני הערובה הוותיקים בהם גולדין ושאול; ובמקום להניח לעזה להשתקם. 

המלחמה בעזה נגמרה להערכתנו ב-23 בינואר, כשצה"ל הביס את חמאס, וקעקע את כוחו למשול ולקיים מלחמה מאורגנת. הרשות הפלסטינית הסכימה בחודש ינואר לתת לישראל את כל אשר תבקש, אם רק תתיר לה למשול ברצועה. הרשות הסכימה להתחייב לפרז את עזה, ולפעול להשבת החטופים. אבל נתניהו העדיף את ממשלתו, ממשלת הקנאים שפועלת כבר כמעט שנתיים להפיכה משטרית, ופועלת לכך גם עכשיו; נתניהו סרב לכל הצעה. כעת נתניהו מנהל מו"מ עם אותה הרשות הפלסטינית ועם דחלאן, באיחור של חצי שנה, כאשר העיכוב הביא להתעצמות של חזית הצפון. המוח היהודי. הפעם נתניהו כפי שדיווחנו לפני כשלושה שבועות, שוקל לפזר בעצמו את הכנסת וללכת לבחירות, אם יושג הסכם בעזה. וזאת כדי לקחת את היוזמה מידי הקנאים. הוא כבר עשה דבר דומה בשנת 2012, וזכה.

פגישת התיאום שהייתה השבוע בין  צחי הנגבי, לבין חוסיין א-שייח ומאג'ד פרג', לבין איש מודיעין אמריקאי שאיננו יודעים את זהותו, נסבה על השליטה במעברים, ועל השלטון ברצועת עזה. איננו יודעים הרבה יותר מכך. כפי שדיווחנו בעבר, נתניהו מדבר בחודש האחרון עם הרשות הפלסטינית, והוא כבר הניח לה לתרגל שליטה במעברים וחזרה לשלטון בעזה. בעקבות התאום שהיה השבוע בירושלים, נתניהו שוקל להערכתנו לצאת בהכרזה תקדימית לגבי היום שאחרי בוושינגטון, ואם אכן יעשה זאת, הוא יעדיף להערכתנו לצאת איתה בקונגרס ולא בבית הלבן.

בתיאום עם הרשות הפלסטינית, האדם אשר מוצע כעת לנהל את השלטון בעזה הוא מוחמד דחלאן. אנשיו של דחלאן כבר נמצאים בצד המצרי של המעברים בעזה, ומחכים להסכמת נתניהו לעבור לתוך הרצועה. כמה מאות מאנשיו של דחלאן, בתאום עם הרשות הפלסטינית ואנשיה ברצועה, כבר מכינים את הקרקע בעזה לתפוס את השלטון. מקור פלסטיני חשוב מסר כי אנשיו של דחלאן גם משתתפים במו"מ להפסקת האש אשר מתקיים כעת במצרים.

בידינו טיוטת הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס

להלן טיוטת הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס

ההפגנה למען החטופים במוצ"ש בירושלים. צילום tipp

13.07.2024

חמאס נתן הסכמתו לסעיפים, ישראל עדין לא. בשלב הראשון ישוחררו 33 חטופים "חיים או מתים". לדברי מקור פלסטיני אמין, חמאס הסכים גם לכינון שלטון של מוחמד דחלאן ברצועת עזה, בגיבוי מצרים והאמירויות; בתמורה, הארגון דורש להיות גוף מבצע כפוף לדחלאן, אבל לא גוף שלטוני. בהסכם ישנו מנגנון אשר מאפשר כי הוא יהיה חלקי, ואם הוא אכן לא יושלם, חיילים וגברים צעירים לא ישוחררו בהסכם הנוכחי. 

אנחנו מצרפים את טיוטת ההסכם, כמעט ללא פרשנות, רק מידע. את עמדת העיתון אשר נובעת מהמציאות האזורית, נציין בסיפור המרכזי שיתפרסם מחר. המסמך הגיע לידי העיתון ממקור פלסטיני אמין. חמאס ויתר על דרישתו להפסקת המלחמה, והמקור הפלסטיני ציין כי הובטחה לו ערבות של ארה"ב ומצרים לפיה "המדינות הערבות מתחייבות לעשות כל שאפשר כדי שההסכם יביא להפסקה מוחלטת של המלחמה". דרישתו הקודמת של חמאס אשר עליה ויתר הייתה לקבל ערבות חד משמעית להפסקת המלחמה; עם זאת צריך לשים לב לחלק השלישי של ההסכם, אשר דן בשחרורם של כל שאר בני הערובה הישראליים אשר בידי חמאס, קרי הגברים והחיילים; החטופים הישראליים האלה,  ישוחררו רק אחרי שהשלב השלישי אשר מבשר הפסקה "ברת קיימא" של האש – ייכנס לתוקפו. משמעות הסעיף הזה היא שאם לא תוכרז הפסקת אש "ברת קיימא" כי אז הסכם הפסקת האש עם חמאס לא יושלם ויישאר הסכם חלקי – בדיוק כפי שהתבטא ראש הממשלה נתניהו לפני כשלושה שבועות. אם כך יהיה, הגברים הצעירים והחיילים לא ישוחררו במסגרת ההסכם הנוכחי.

מאת מערכת הזירה העיתונאית

                                                   

להלן טיוטת ההסכם ישראל חמאס כלשונה (אחרי שתורגמה מערבית לעברית):

"הסכם שביתת הנשק החדש עליו הסכימה תנועת חמאס כולל עקרונות בסיסיים הכוללים חילופי עצורים ואסירים בין שני הצדדים והחזרת שקט בר-קיימא.

על פי נוסח ההסכם, הסכם המסגרת נועד לשחרר את כל העצורים הישראלים ברצועת עזה, בין אם אזרחים ובין אם חיילים, בין אם בחיים ובין אם אחרים, ומכל התקופות והזמנים, בתמורה למספר אסירים בבתי הכלא הישראליים שיסוכמו; וכן נועד, לחזור לשקט בר קיימא באופן של השגת הפסקת אש קבועה, נסיגת כוחות ישראליים מרצועת עזה ושיקום. הסכם המסגרת מורכב מ-3 שלבים קשורים ומקושרים ביניהם, אשר הם כדלקמן:

השלב הראשון (42 ימים):

1- הפסקה זמנית של פעולות צבאיות הדדיות בין שני הצדדים, ונסיגת כוחות ישראליים מזרחה והרחקה מאזורים צפופים לאזור לאורך הגבול בכל אזורי רצועת עזה, לרבות בקעת עזה – (ציר נצרים וכיכר תנועה כווית).

2- הפסקת תעופה (צבאית וסיור) ברצועת עזה למשך עשר שעות ביום, ולמשך 12 שעות בימי שחרור עצורים ואסירים.

3- החזרת העקורים לאזורי מגוריהם ונסיגה מנחל עזה (ציר נצרים וכיכר כווית):

* ביום השלישי (לאחר שחרור 3 עצורים), כוחות ישראליים ייסוגו לחלוטין מרחוב אל-ראשיד מזרחה לרחוב צלאח אלדין, יפרקו לחלוטין את האתרים והמתקנים הצבאיים באזור זה, ותתחיל חזרתם של העקורים לעיר, לאזורי מגוריהם (ללא נשיאת נשק במהלך חזרתם), ויהיו חופש תנועה של  התושבים בכל אזורי הרצועה וכניסה של סיוע הומניטרי מרחוב אלראשיד החל מהיום הראשון ללא מכשולים.

*ביום ה-22 (לאחר שחרור מחצית מהעצורים החיים, כולל חיילות), כוחות ישראליים ייסוגו ממרכז רצועת עזה (בעיקר ציר נצרים וציר כווית) מזרחית לדרך סלאח א-דין, לאזור סמוך לאורך הגבול, והאתרים והמתקנים הצבאיים יפורקו לחלוטין, ותימשך חזרתם של העקורים אל מקומות מגוריהם בצפון רצועת עזה, וכן חופש התנועה של התושבים בכל אזורי רצועת עזה.

* החל מהיום הראשון, הכנסת כמויות אינטנסיביות ומספיקות של סיוע הומניטרי, חומרי סיוע ודלק (600 משאיות ביום, כולל 50 משאיות דלק, כולל 300 משאיות לצפון), כולל הדלק אשר דרוש להפעלת תחנות החשמל והדלק, וכן הכנסת הציוד הדרוש לפינוי הריסות, ושיקום והפעלת בתי חולים ומרכזי בריאות ומאפיות בכל אזורי רצועת עזה, והדבר יימשך לאורך כל שלבי ההסכם.

4 חילופי עצורים ואסירים בין שני הצדדים:

* בשלב הראשון משחררת תנועת חמאס 33 עצורים ישראלים (חיים או מתים), בהם נשים (אזרחים וחיילים), ילדים (מתחת לגיל 19, מלבד חיילים), קשישים (מעל גיל 50), ואזרחים חולים ופצועים, בתמורה למספר אסירים בבתי כלא ובבתי מעצר בישראל, לפי הפירוט הבא:

– חמאס משחררת את כל העצורים הישראלים החיים, כולל נשים וילדים אזרחיים (מתחת לגיל 19, מלבד חיילים); בתמורה, ישראל משחררת 30 ילדים ונשים עבור כל עצור ישראלי שמשתחרר, (על סמך רשימות שהתנועה תספק). לפי תאריך המעצר הוותיק ביותר.

– חמאס משחררת את כל העצירים הישראלים החיים (מעל גיל 50), אזרחים חולים ופצועים, בתמורה ישראל משחררת 30 אסירים קשישים (מעל 50) וחולים על כל עצור ישראלי, על סמך רשימות שסופקו על ידי חמאס לפי תאריכי המעצרים הוותיקים ביותר. 

חמאס משחרר את כל החיילות הישראליות החיות, בתמורה ישראל משחררת 50 אסירות מבתי הכלא שלה עבור כל חיילת ישראלית שמשתחררת (30 מאסרי עולם, 20 מאסרים רגילים), על סמך רשימות שמסר חמאס.

5- תזמון חילופי עצורים ואסירים בין שני הצדדים בשלב הראשון:

* חמאס משחררת 3 עצורים ישראלים ביום השלישי להסכם, ולאחר מכן התנועה משחררת 3 עצורים נוספים כל שבעה ימים, החל מנשים ככל שניתן (אזרחיות וחיילות).  בשבוע השישי משחרר חמאס את כל העצורים האזרחיים שנותרו הכלולים בשלב זה בתמורה, ישראל משחררת את מספר האסירים הפלסטינים המוסכמים בבתי הכלא הישראליים, לפי הרשימות שתגיש התנועה.

* עד היום השביעי (במידת האפשר), חמאס ימסור מידע על מספר העצורים הישראלים שישוחררו בשלב זה.

* ביום ה-22 הצד הישראלי ישחרר את כל האסירים מעסקת שליט שנעצרו מחדש.

*אם מספר העצורים הישראלים החיים המיועדים להשתחרר לא יגיע ל-33, יושלם מספר הגופות מאותן קטגוריות לשלב זה בתמורה, ישראל תשחרר את כל הנשים והילדים שנעצרו מרצועת עזה לאחר 7 באוקטובר 2023 (מתחת לגיל 19 שנים); הדבר ייעשה בשבוע החמישי לשלב זה.

* תהליך ההחלפה קשור למידת המחויבות לתנאי ההסכם, לרבות הפסקת פעולות צבאיות הדדיות, נסיגת כוחות ישראליים, החזרת העקורים וכניסת סיוע הומניטרי.

6- השלמת ההליכים המשפטיים הדרושים כדי להבטיח שאסירים פלסטינים משוחררים לא ייעצרו על בסיס אותם אישומים שבהם נעצרו בעבר.

7- מפתחות השלב הראשון המוצגים לעיל אינם מהווים בסיס למשא ומתן על מפתחות השלב השני.

8- הסרת האמצעים והעונשים שננקטו נגד אסירים ועצורים בבתי הכלא ובמחנות המעצר בישראל לאחר 7 באוקטובר 2023, ושיפור תנאיהם, לרבות אלה שנעצרו לאחר מועד זה.

9- לא יאוחר מהיום ה-16 לשלב הראשון יתחילו דיונים עקיפים בין שני הצדדים בדבר הסכמה על פרטי השלב השני בהסכם זה בכל הנוגע למפתחות חילופי אסירים ועצורים משני הצדדים (חיילים) (והגברים הנותרים), בתנאי שהם יושלמו ויסוכמו לפני סוף השבוע החמישי של שלב זה.

10- האו"ם וסוכנויותיו, לרבות אונר"א וארגונים בינלאומיים אחרים, יבצעו את עבודתם במתן שירותים הומניטריים בכל אזורי רצועת עזה, וזו תימשך לאורך כל שלבי ההסכם.

11- התחלת שיקום התשתיות (חשמל, מים, ביוב, תקשורת וכבישים) בכל אזורי רצועת עזה, הכנסת הציוד הדרוש להגנה אזרחית, ופינוי הריסות, והמשך המהלך לאורך כל שלבי ההסכם.

12- הקלה על הכנסת האספקה והצרכים הדרושים לקליטת עקורים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה ולמחסה (לפחות 60,000 בתים זמניים – קראוונים – ו-200,000 אוהלים).

13- החל מהיום הראשון של שלב זה, יורשה מספר מוסכם (לא פחות מ-50) של אנשי חמאס פצועים לעבור דרך מעבר רפיח לקבלת טיפול רפואי, וכן יוסכם מספר החולים והפצועים דרך מעבר רפיח. מעבר רפיח יגדל, ההגבלות על הנוסעים יוסרו ותנועת הסחורות והמסחר יחזרו ללא הגבלות.

14- התחלת ההסדרים והתוכניות הנדרשים לשיקום מקיף של בתים, מתקנים אזרחיים ותשתיות אזרחיות שנהרסו עקב המלחמה ופיצוי הנפגעים, בפיקוח של מספר מדינות וארגונים, לרבות מצרים, קטאר ו האומות המאוחדות.

15- כל האמצעים בשלב זה, לרבות הפסקה זמנית של פעולות צבאיות הדדיות, סיוע ומחסה, נסיגת כוחות וכדומה, יימשכו בשלב השני עד להכרזה על שקט בר קיימא (הפסקת פעולות צבאיות ועוינות).

השלב השני (42 ימים):

הכרזה על החזרת השקט בר-קיימא (הפסקת פעולות צבאיות ועוינות) וכניסתה לתוקף לפני חילופי עצורים ואסירים בין שני הצדדים – אשר בשלה הזה הם כל הגברים הישראלים הנותרים בחיים (אזרחים וחיילים) – בתמורה למספר מוסכם של אסירי חמאס, בבתי כלא ומעצר ישראלים ובמחנות של כוחות ישראליים, ונסיגה מוחלטת של הכוחות הישראליים מרצועת עזה.

השלב השלישי (42 ימים):

1- החלפת גופות ושרידי המתים משני הצדדים לאחר שהגיעו אליהם וזיהוים.

2- התחלץ יישום תוכנית השיקום של רצועת עזה לתקופה של 3 עד 5 שנים, כולל בתים, מתקנים אזרחיים ותשתיות, ופיצוי כל הנפגעים, בפיקוח של מספר מדינות וארגונים, כולל מצרים, קטאר. , והאו"ם.

3- סיום המצור המוחלט על רצועת עזה.

ערבים להסכם: קטאר, מצרים, ארצות הברית והאו"ם"

בעקבות הפרסום הבלעדי אצלנו על השיח הישראלי עם הרשות הפלסטינית, חמאס "מתגמש"

הפחד של חמאס משלטון של הרשות הפלסטינית ו"מדינות חונכות" בעזה, הגמיש את עמדתו לגבי הפסקת המלחמה; מצד שני הארגון הקשיח את עמדתו לגבי "מו"מ נצחי" (ברוח הבהרת בידן בעת הצגת המתווה הישראלי). בארגון פתח כועסים ואומרים: נתניהו "שקרן", מחשש שראש הממשלה משתמש ברשות הפלסטינית כמנוף לחץ על חמאס, ולא כשותפה אמיתית

הגדה על סף פיצוץ. צילום דובר צה"ל
הגדה על סף פיצוץ. צילום דובר צה"ל

07.07.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

                                                   

המציאות בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה, נשארה גם עכשיו, אחרי "התגמשות" חמאס, בדיוק כפי שהייתה ב-28 באפריל, כאשר דיווחנו כאן בלעדית (ר' גיליון 144) כי ישראל וחמאס מסכימים לערפל את הסכם הפסקת האש, באופן שההסכם יביע את הפסקת המלחמה דה פקטו, אבל יביע את המשכה דה יורה.

גם עכשיו השינוי בשני הצדדים, הוא על הנייר בלבד; השינוי נשאר רק על הנייר, בגלל התערבותה של ארה"ב באופן שגוי במו"מ פעמיים מאז 28 באפריל, כאשר ישראל וחמאס כבר הסכימו לערפל את סעיף הפסקת המלחמה באופן שיביע כאמור את הפסקת המלחמה דה פקטו, אבל יביע גם את המשכה דה יורה.

הפעם הראשונה בה התערבה לכאורה ארה"ב התפרסמה בסעודיה; לפי הדיווח האמור בסעודיה, ארה"ב התכוונה לתת לחמאס ערבות להפסקת המלחמה. תגובת נתניהו הייתה כבר ביום הפרסום, יום שבת, והוא נסוג מכל הסכמה שהייתה לו עם חמאס לגבי ערפול הסעיף על הפסקת המלחמה.

בפעם השנייה בה הייתה התערבות אמריקאית, מתוך כוונה או מתוך שגיאה, הייתה כאשר הנשיא בידן פרסם את המתווה הישראלי; בעת שהגיש את הסעיפים, הדגיש הנשיא בידן כי גם אם המו"מ בשלב השני, לא יוליד הסכם, גם אז המו"מ יימשך. ישראל מיהרה להבהיר כי היא לא תסכים להפסקת המלחמה, וחמאס רשם לעצמו את הסעיף של בידן, והעלה אותו השבוע. איך העלה? הנה ההסבר:

בשבוע שעבר פרסמנו כאן בלעדית כי מאחורי הקלעים נתניהו מנהל מגעים עם הרשות הפלסטינית, והוא התיר לה לתרגל את קבלת המעברים ואת השלטון האזרחי בעזה. כן דיווחנו כי כבר החלו התנגשויות בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית בעזה, וכי חמאס עצר מספר לא ידוע של אנשי הרשות הפלסטינית בעזה.

פרסום הידיעה הבהיל את חמאס, אשר לפי מקור פלסטיני אמין "הוא פוחד משליטה של הרשות הפלסטינית בעזה יותר מאשר הוא מפחד מצה"ל". תגובת חמאס על האפשרות שהרשות תקבל את השליטה במעברים ובעזה, הייתה מיידית: הוא הכריז שהוא מקבל את המתווה של בידן (שוב), אבל הפעם ההסכמה שלו לוותה בכך שהוא ויתר על סעיף של הפסקת המלחמה; מצד שני, חמאס מתעקש עכשיו על סעיף אחר, אשר משמעותו היא זהה: הפסקת המלחמה דה פקטו: חמאס דורש כי ההתחייבות של בידן בעת שפרסם את המתווה, ולפיה גם אם המו"מ לא יצליח, עדין הוא יימשך, וכל עוד המו"מ נמשך, ישראל לא יכולה לחזור למלחמה: חמאס דורש שההתחייבות הזאת תבוא לביטוי בהסכם. במילים אחרות חמאס דורש עכשיו מו"מ נצחי, במקום את הפסקת המלחמה; ובמובן המעשי, שתי הדרישות – זהות.

לפי תגובת המשלחת הישראלית לקטאר, המשלחת קלטה מיד כי חמאס מתעתע בישראל, ממש כמו שבנימין נתניהו לדעת גורם בכיר בפתח, מתעתע ברשות הפלסטינית. המקור אמר לנו השבוע "נתניהו שקרן", והבהיר בכך את חוסר האמון המוחלט שיש לפתח בבנימין נתניהו. הכעס נובע כמובן מכך שכעת חוששים בפתח וברשות הפלסטינית, כי ההיתר שנתן נתניהו לרשות הפלסטינית לתרגל את קבלת המעברים והשליטה האזרחית ברצועת עזה, הוא אך מנוף ללחוץ על חמאס, ואין כאן כל הגות על שותפות מדינית.

כעת הניסיון לגבש נוסח שיתקבל על ידי שני הצדדים, נמשך. הסעיפים הנוספים שחמאס דורש בשלב הזה, בנוסף על הסעיפים אותם פרסמנו בחודשים האחרונים הם: שוב: סעיף "שקט בר קיימא", ובז'אנר הנוכחי מדובר בהפסקת המלחמה בדמות מו"מ נצחי. הסעיף השני, מתייחס לפרסום כי הרשות הפלסטינית מתרגלת את תפיסת המעברים והשלטון, וחמאס דורש שוב נסיגה ישראלית מגבול מצרים, קרי מציר פילדלפי, וממעבר רפיח. הדרישה הזאת מתייחסת גם לאפשרות שפרסמנו לפיה מצרים תהיה אחת המדינות "החונכות" של הרשות הפלסטינית (עם קטאר). בהקשר הזה, התגובה המהירה של חמאס עלולה להביא לנסיגה מהירה נוספת של מצרים מהתפקיד שישראל וארה"ב ייעדו לה. קשה להניח שמצרים תסכים להיכנס לעזה ללא הסכמת חמאס.

 

שדה הקרב מחכה להחלטת אדם שאין בכוחו להחליט

נתניהו הסכים שהרשות הפלסטינית תיערך בעזה לאפשרות שמעבר רפיח והשלטון האזרחי ברצועה, יועברו לידיה. זו עדין לא הסכמה לביצוע, אלא הסכמה לתרגול

אבו מאזו עם נשיא ארצות הברית ביידן, בביקרו של ביידן בבית לחם
נתניהו יעדכן אותם סופית. צילום תקשורת הנשיאות הפלסטינית

30.06.2024

מקור פלסטיני אמין: בעקבות ההסכמה של נתניהו, החלו התנגשויות בין חמאס לבין אנשי הרשות בעזה, וחמאס עצר מספר לא ידוע של אנשי הרשות שמתרגלים כניסה לשלטון בעזה. מטרת נתניהו להערכתנו לתקוע טריז בין חיזבאללה לבין חמאס ולקעקע את התיאום ביניהם. לכלי התקשורת בישראל ממשלת נתניהו מדליפה מסרים הפוכים, לפיהם ראש הממשלה מתנגד לכל כניסה של הרשות לעזה. כלפי האמריקאים הסכים נתניהו שמצרים ומדינות במפרץ "יחנכו" את הרשות הפלסטינית בהפעלת שלטון ברצועה, ודיווחנו על כך בשבוע שעבר. 

מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן

 

תשעה חודשים מבלבל ראש הממשלה, את הציבור הישראלי לגבי כיוון המלחמה. ב-23 בינואר כתבנו כאן כי צה"ל הביס את חמאס, כארגון צבאי וככוח שלטוני. זאת לא הייתה הערכה יוצאת דופן; צופה ענייני בלתי פוליטי אשר אינו כבוש באידאולוגיה נוקשה, יכול היה להסיק מהאירועים כי זהו הניצחון האפשרי בזירה כה מורכבת, והוא הושג בתמרון צבאי מבריק של צה"ל בדמות חייליו ומפקדיו. הכוח היחיד שיכול היה להחליף את חמאס בעזה, היה אז, ונשאר גם עכשיו, הרשות הפלסטינית. מדובר בקבוצה גדולה של שונאי ישראל, אנשים שלו היה בידם הכוח היו מכחידים הבית השלישי בלי למצמץ. אבל עם ישראל בעת המודרנית לא הונהג אפילו פעם אחת בעת מלחמה על ידי אנשים שסערת רגשות מושלת בהם. כך עד בנימין נתניהו וממשלת העוועים הכהניסטית שהקים. נתניהו סרב עד כה לדבר על כניסת הרשות הפלסטינית.

בשבוע שעבר דיווחנו על הסדק הראשון, בהחלטה הבצורה של ראש הממשלה, לא להכניס את הרשות לעזה: נתניהו הסכים לראשונה לכך שמצרים וקטאר "יחנכו" את הרשות הפלסטינית לקראת מועד בעתיד אשר בו הרשות תוכל למשול ברצועה. השבוע אנחנו מדווחים על סדק נוסף: מקור פלסטיני אמין מסר כי נתניהו העביר לרשות הפלסטינית  מסר לפיו ישראל תתיר לה להיערך ברצועה לקראת קבלת השליטה במעברים, ולקראת קבלת השלטון האזרחי. בינתיים נתניהו לא הסכים לכניסת הרשות לשלטון ולשליטה מעשית במעברים, אלא רק להיערכות לקראת הביצוע. המקור הפלסטיני מסר כי אנשי הרשות הפלסטינית בעזה, בעיקר בתחום המודיעין והמעברים, התחילו בעקבות כך בהיערכות בהתאם להיתר הישראלי. בעקבות ההיערכות הזאת, המקור הפלסטיני הוסיף כי חמאס החל במבצע מעצרים של אנשי הרשות הפלסטינית בעזה. לפי שעה איננו יודעים על התנגשויות באש.

להערכתנו נתניהו מבקש לתקוע טריז בתיאום בין חיזבאללה, לבין חמאס, והוא סבור, בצדק, כי ההיערכות של הרשות ברצועת עזה תרתק את חמאס לרצועה. המקור הפלסטיני אמר כי חששו הראשון במעלה של חמאס הוא כי הרשות הנוכחית תתפוס את השלטון בעזה, עוד בטרם יצליח לכונן רשות פלסטינית שמתאימה לאינטרסים שלו עם מרואן ברגותי וג'יבריל רג'וב. המקור אמר כי חמאס חושש מהרשות הפלסטינית אפילו יותר מכפי שהוא חושש מצה"ל.

מאמצים למנוע מלחמה אזורית, מצרים וקטאר יחנכו את הרשות הפלסטינית בעזה

חיזבאללה העלה דרישה חדשה להפסקת אש: שחמאס כארגון ישרוד. בעקבות התאום המחודש עם חמאס, הציר האסלמו נאצי רוצה הסכם סימולטני לכל הזירות, ישראל, ארה"ב ובריטניה בודקות היתכנות - בחיוב. מסתמן פתרון ל"יום שאחרי"

חיזבאללה דורש שחמאס ימשיך להתקיים. צילום דובר צה"ל
חיזבאללה דורש שחמאס ימשיך להתקיים. צילום דובר צה"ל

23.06.2024

מאת מאיר ג'ורנו ומתי כהן

ישראל הציעה לחמאס מתווה חדש. סינוואר סרב להצעה, והוא דורש ערבות אמריקאית. ישראל עשויה להערכתנו להסכים לערבות אמריקאית שקופה להצלחת המו"מ להפסקת המלחמה, ולא להפסקת המלחמה, ובד בבד לערפל את סעיף הפסקת המלחמה. נתניהו ייזום בחירות אחרי החתימה אם תהיה, אבל הוא יתנגד לוועדת חקירה ממלכתית (ר' הרחבה בסיפור המרכזי). הצעה שהונחה על השולחן לגבי היום שאחרי: קטאר ומצרים יחנכו את הרשות הפלסטינית בעזה, עד שהיא תוכל לקחת השלטון

לגבי "היום שאחרי", כאמור, מתקיים כעת דיון באווירה חיובית בין המעצמות ומדינות ערב המתונות, לבין ישראל והרשות הפלסטינית, לכניסה של קטאר ומצרים כחונכות של הרשות הפלסטינית עד כינונו בעתיד של שלטון אזרחי וביטחוני פלסטיני של הרשות ברצועת עזה. איננו יודעים מה תהיה מידת החופש הביטחוני של ישראל ברצועת עזה בתקופת קטאר ומצרים, במידה שהסעיף הזה אכן יוסכם, יתכן שגם הצדדים שדנים בכך עדין לא יודעים. 

 סינוואר דורש הסכם מחייב בכתב, ודרישה לערבות אמריקאית לסעיף הפסקת המלחמה בהסכם המחייב. להערכתנו ישראל עשויה להסכים לערבות אמריקאית שקופה להצלחת המו"מ להפסקת המלחמה (להבדיל מערבות להפסקת המלחמה); בעקבות התאום המחודש בין חיזבאללה לבין חמאס, ישראל תסכים לבדוק את הדרישה של חיזבאללה לדיון אזורי על הפסקת האש, קרי לכל הזירות בבת אחת ולא להפריד את רצועת עזה מגבול הצפון ומסוריה, וכן ישראל תשקול את הסכמתה להישרדותו של חמאס כארגון לא צבאי, אחרי שיוסכם על כל שאר תנאי ההסכם; אם אכן ייחתם הסכם אזורי, סינוואר יוגלה.

אלה הנקודות שנידונות בין הצדדים:

  1. דרישת הציר האיראני להישרדות של חמאס, ישראל תתייחס לכך באופן מחייב בסוף המו"מ.
  2. סינוואר יוגלה.
  3. שחרור של כל החטופים, השבויים והנעדרים, לפני הכרזה על הפסקת המלחמה.
  4. כניסה של מצרים וקטאר כחונכות של הרשות הפלסטינית. 
  5. ערבות אמריקאית וכנראה גם בריטית להצלחת המו"מ אבל לא להפסקת המלחמה. סינוואר דורש ערבות להפסקת המלחמה
  6. מתקיימים דיונים על מתווה בקשר להפסקת המלחמה, ועל התאמת הערבות האמריקאית בריטית להסכם הכתוב המחייב.
  7. שלטון של הרשות הפלסטינית בסוף תהליך החונכות של מצרים וקטאר, וייתכן תחילת תהליך מדיני של "עזה תחילה".
  8. פתרון נקודות המחלוקת בגבול לבנון.
  9. ההסכם ייחתם בין ישראל ללבנון, ולא בין ישראל לבין חיזבאללה.
  10. נסיגת חיזבאללה 8 קילומטרים צפונה, וכניסת צבא לבנון לגבול ישראל לבנון.
  11. התייחסות לדרישת איראן להסכם גרעין חדש ולהסרת הסנקציות; איננו יודעים על כך דבר למעט דרישתה של איראן, ונכונות עקרונית של ישראל והמעצמות לדון על הסכם אזורי.
  12. להערכתנו ישראל תדרוש נסיגה של משמרות המהפכה מסוריה.

 

מקור פלסטיני: נסראללה מעודד את חמאס להמשיך בהתקפותיו

חמאס דורש ערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, ברוח דברי ביידן כי המו"מ להפסקת המלחמה יימשך גם אם לא יושג הסכם; הארגון טוען שהסכים למתווה הפסקת האש, ואילו את הערותיו מסר בדף נפרד, בלי לשנות סעיפי הקובץ המקורי. בהמלצת נסראללה, חמאס מאיים שיבקש ערבות מרוסיה, ויחדש הברית עם חיזבאללה

נסראללה רוצה את רוסיה בתמונה. צילום דובר צה"ל
נסראללה רוצה את רוסיה בתמונה. צילום דובר צה"ל

16.06.2024

בשבוע שעבר הודיע חמאס שהוא מסכים למתווה ביידן להפסקת האש. אל הסכמתו צרף הארגון דף הערות ברוח הדברים של הנשיא האמריקאי אשר אמר בנאומו כי גם אם המו"מ להפסקת המלחמה לא ישיג תוצאות, המו"מ לא ייפסק. הנקודה הזאת בנאומו של ביידן, אינה תואמת את יסודות ההצעה הישראלית אשר השאירו את סעיף הפסקת המלחמה מעורפל. מקור מקורב לחמאס בארגון פתח, אמר כי חמאס טוען שלא שינה את ההסכם לגביו השיב בחיוב, אלא צרף אליו דף הערות נפרד, ר' בכתבה ההערות אשר צרף הארגון האסלמו נאצי להסכמתו. איננו יודעים אם אלה הן כל ההערות, או שהפירוט מטה הוא חלקי.

 

מאת מערכת הזירה העיתונאית

 

חסן נסראללה מעודד את חמאס להמשיך בהתקפותיו על צה"ל. מקור פלסטיני מסר כי הצורר הלבנוני הציע לחמאס לבקש ערבות מרוסיה, במקום הערבות שהוא מבקש מארה"ב. להערכתנו ההצעה הזאת מתואמת עם רוסיה, אשר צבאה ערך בשבוע שעבר תרגיל משותף עם צבא סוריה. סוכנות רויטרס דיווחה על התרגיל הצפוי ב-4 ביוני, וסוכנות ידיעות סורית דיווחה ב-6 ביוני שהתרגיל החל. חמאס מאיים כעת באמצעות ההדלפה על העידוד שמעניק לו נסראללה, כמו גם בכך שהוא עלול לדרוש ערבות מרוסיה בהתאם לעצתו של נסראללה, במידה שלא תינתן לו ערבות אמריקאית. המהלך הזה מבטא להערכתנו את מצבו הקשה של חמאס ברצועת עזה, אשר בא לביטוי גם במסר המעודד של נסראללה כלפיו. נסראללה, על פי ניתוח הידיעה, מודע למצבו של חמאס, ובעקבות המודעות הזאת מעודד את הארגון האסלמו נאצי מעזה.

דבריו הנוכחיים של חמאס באמצעות המקור בפתח, הם בהמשך לתרגיל שהארגון עשה בתשובתו לגבי הפסקת האש: הארגון נתן תשובה חיובית למתווה ביידן, כפי שדיווחנו שיעשה ב-2 ביוני, אבל הוא הצמיד לקובץ המתווה דף עם ההערות הבאות: 1. דרישה חד משמעית לערבות אמריקאית להפסקת המלחמה (עם קשר ישיר לנאום ביידן)  2. נסיגה ישראלית מפילדלפי 3. נסיגת ישראל ממעבר רפיח 4.  פירוק התשתיות הצבאיות בציר נצרים 5. פתיחת כל המעברים. הערות אלה נוספות להערות אשר פרסמנו כאן בשבוע שעבר: 1. תשובה חד משמעית לגבי שחרור מרואן ברגותי וחסן סלמה 2. מתי תהיה הנסיגה הישראלית מכל אחד מהאזורים מהם צה"ל ייסוג  3. מועדים מדויקים לשחרור האסירים הפלסטינים 4. פירוט הווטו הישראלי לגבי אסירים ומו"מ על כך 5. להיכן ישוחררו האסירים הפלסטינים (לגדה, לעזה, לחו"ל) ומו"מ להשלמת הסעיף הזה.

המקור הפלסטיני מבהיר כי העידוד שקיבל חמאס מנסראללה נובע גם מתוך המסרים שדולפים מההנהגה הישראלית ולפיהם ישראל לא יכולה להילחם בשתיים או יותר זירות במקביל. המסרים האלה אשר סותרים בעליל את ה-DNA הביטחוני הישראלי שנלחם בזירות רבות משחר התקומה, מעניקים לסינוואר תחושה כי יש לו סיכוי לצאת מהמערכה בלתי מובס, והם אף מעמיקים את יהירותו של נסראללה.

חמאס מנסה להשיג ערבות אמריקאית

עומדת בעינה - הסכמת חמאס להפסקת האש, אשר כוללת סעיף הפסקת מלחמה מעורפל; הארגון ביקש מישראל הבהרות, ובמקביל חותר לערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, לאור חידוד סעיף המשך המלחמה בממשלת ישראל

שחרור הרואי מעזה, מבצע ארנון. צילום דובר צה"ל
שחרור הרואי מעזה, מבצע ארנון. צילום דובר צה"ל

09.06.2024

מקור פלסטיני ברמאללה מסר כי חמאס מבקש הבהרות לגבי מועדי נסיגת צה"ל ואופני שחרור האסירים הפלסטינים. אמריקה לא תעניק לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, אבל הנשיא ביידן הבהיר בנאומו כי המו"מ להפסקת המלחמה , יימשך גם אם הצדדים לא יגיעו להסכמה. משמעות ההתבטאות הזאת של ביידן היא הפסקת המלחמה, והיא מעכבת שוב את המהלך. ההתבטאות הזו אף עודדה את חמאס לשוב ולדרוש ערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, והיא גרמה גם לישראל לרמוז כי יש פער בין הנוסח של ביידן לבין הסכמת ישראל. איננו יכולים להעריך את השפעת חילוץ החטופים מעזה, כיוון שיש באופן מאוזן שיקולים לשתי אפשרויות סותרות, סינוואר אכן עשוי להרגיש שצה"ל סוגר עליו, וזמנו השאול יצטמצם אם לא ילך מיד להפסקת אש. מצד שני, אבדן תמונת הניצחון של חמאס כמי שהחזיק מעמד, עלול להפעיל את מנגנון "מוטב למות מאשר להיכנע" אצל סינוואר, ולהוביל את המזה"ת לתהום.

 

מאת מערכת הזירה העיתונאית

 

חמאס מבקש להרוויח זמן, בעיקר כדי להשיג ערבות אמריקאית ברוח הדברים אשר אותם ציין הנשיא ביידן בנאומו, ולפיהם המו"מ להפסקת המלחמה יימשך גם אם הצדדים לא יגיעו להסכמות; בעבר דיווחנו כי הפסקת האש תהווה פלטפורמה מוסכמת למו"מ על הפסקת המלחמה ("הפסקת המלחמה דה פקטו, ואי הפסקתה דה יורה"), והנשיא ביידן חידד בנאומו את הרכיב המהותי הזה במו"מ בין ישראל לחמאס,  באופן שהמו"מ בין הצדדים יימשך ככל שיידרש, עד להסכמה; במילים אחרות ביידן קבע את אופן הפסקת המלחמה דה פקטו. כפי שדיווחנו בעבר, נתניהו הסכים לערפול סעיף הפסקת המלחמה באופן שיביע את הפסקתה דה פקטו, ואת אי הפסקתה דה יורה, אבל ישראל לא הסכימה לנוסח הגורף של ביידן לפיו המו"מ יהיה קבוע, מה שהופך את השלב השני בהסכם הפסקת האש, להפסקת המלחמה, תחת היותו פלטפורמה למו"מ על הפסקת המלחמה.

כדי להשיג ערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, ברוח דברי ביידן, חמאס מרוויח כעת זמן באמצעות ההבהרות שהוא ביקש בימים האחרונים מישראל ואלה הן: 1. תשובה חד משמעית לגבי שחרור מרואן ברגותי וחסן סלמה 2. מתי תהיה הנסיגה הישראלית מכל אחד מהאזורים מהם צה"ל ייסוג 3. מועדים מדויקים לשחרור האסירים הפלסטינים 4. פירוט הווטו הישראלי לגבי אסירים ומו"מ על כך 5. להיכן ישוחררו האסירים הפלסטינים (לגדה, לעזה, לחו"ל) ומו"מ להשלמת הסעיף הזה.

יחיא סינוואר, גם מתרשם לדברי המקור, מהצלחתו היחסית של חסן נסראללה, לקיים מלחמת התשה נגד ישראל, לאורך זמן, בלי לשבור את הכלים. ר' היום הרחבה על כך בסיפור המרכזי.

חמאס מסכים להתפרק מנשקו ולהתמקד בפוליטיקה

אם לא יתפתח (שוב) משבר של הרגע האחרון, חמאס יודיע בימים הקרובים שהוא מקבל את ההצעה להפסקת אש. ישוחרר מספר קטן מהצפוי של חטופים חיים. סינוואר כבר מתכנן נאום "אני אחראי" בכיכר בעזה (ר' גם הסיפור המרכזי)

ישוחרר מספר קטן מהצפוי של חטופים. צילום: יריב בן יהודה, מחאה בקפלן
ישוחרר מספר קטן מהצפוי של חטופים. צילום: יריב בן יהודה, מחאה בקפלן

02.06.2024

חמאס מתכוון להישאר בשלטון, אחרי שיימנה את ברגותי מהפתח "כעלה תאנה". ארה"ב לא תעניק לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, ובכך הכירה בשגיאתה שהביאה לקריסת המו"מ הקודם. כפי שדיווחנו, הפסקת האש תהיה הפלטפורמה למו"מ על הפסקת המלחמה: תהיה הפסקת המלחמה דה פקטו, והמשכה דה יורה.

                                                                           

 מאת מערכת הזירה העיתונאית

 

על פי מקור פלסטיני ביטחוני בכיר ברמאללה בהסכם הנוכחי ישוחרר מספר קטן מהצפוי של חטופים חיים בשלב הראשון, הסיבה לכך: חמאס רוצה לשמור בחיסיון את המקומות בהם כלואים החטופים, ובמהלך המו"מ הוא ידרוש להפסיק מעקב אווירי של צה"ל וצבאות העולם.

חמאס מתכוון להישאר בשלטון לצד מרואן ברגותי, אשר אותו הוא מתכוון למנות לעמוד בראש הרצועה מטעם הרשות הפלסטינית. זאת הסיבה שחמאס מתעקש על שחרורם של שני אסירים, אשר שחרורם הוא בבחינת קו אדום מבחינתו: מרואן ברגותי וחסן סלמה, שניהם רוצחים אשר שפוטים ביחד ליותר מחמישים מאסרי עולם ודם ישראלים רבים על ידיהם. מקור פלסטיני בכיר ברמאללה אמר לנו כי ברגותי יהיה "עלה התאנה" של חמאס בעזה,  ובהמשך, בכוונת הברית שנכרתה בין השניים (ואשר עליה דיווחנו כאן בעבר), להשתלט על אש"פ, הנציגות החוקית של העם הפלסטיני. חמאס מתכוון לסדר מחדש את יחסי הכוחות באש"פ בהשראת תוצאות הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב-2006 בהן זכה ברוב. במקרה הזה, באש"פ של חמאס רוב המושבים  יהיו שלו, ולפתח יינתנו בין 20-30 אחוזים מהמושבים. חמאס משוכנע שהרוח הגבית שהוא יקבל מהציבור הפלסטיני אחרי המלחמה, יאפשר לו לקיים את החזון הזה.

פדואה, רעייתו של מרואן ברגותי, כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, היא אשר מייצגת כעת את בעלה בשת"פ שכרת עם חמאס. הפסקת האש תהיה כאמור פלטפורמה למו"מ להפסקת המלחמה: המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה עד להסכמה מלאה, אם תהיה. ישראל תשאיר בידה את האפשרות לשוב לתמרון הצבאי, במידה שחמאס יפר את ההסכם, או שהמו"מ יגיע למבוי סתום. אמריקה לא תעניק לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, ובכך היא מודה בשגיאתה ערב החתימה על ההסכם הקודם; רגע לפני שנתן הסכמתו במו"מ הקודם, נתניהו שמע על דיווח סעודי לפיו ארה"ב העניקה לחמאס ערבות להפסקת המלחמה, ונסוג מהסכמתו לערפל את הפסקת המלחמה, ברוח דיווחנו כאן, קרי הפסקתה דה פקטו והמשכה דה יורה, כאשר המו"מ מהווה פלטפורמה מוסכמת למו"מ מסכם.

ההסכם הצפוי, עשוי להביא להפסקת התקפות חיזבאללה בצפון, באופן שיאפשר מו"מ לגבי המציאות החדשה שתשרור בגבול ישראל לבנון. להערכתנו, ארה"ב פועלת במקביל לזירה בעזה, בשתי זירות נוספות: סעודיה ישראל, ואירופה איראן וחיזבאללה, באופן שלצד הסכם אליו היא חותרת בגבול ישראל לבנון, ינסו האמריקאים להשיג הסכם גרעין חדש אשר אותו מבקשת איראן. להערכתנו שתי מטרות עיקריות יש כעת בבסיס האינטרס האמריקאי במזרח התיכון, האחת היא להעמיד את סעודיה בראש כוח מדיני חדש במזרח התיכון, באופן שהיא תוביל מצד אחד פיוס עם ישראל, ומצד שני תוביל את ציר המדינות המתונות במזה"ת מול איראן. במובן הזה ישראל תהיה חלק מציר מדיני סעודי מצרי על פי החזון האמריקאי, ולא בת ברית מרכזית ועיקרית של ארה"ב במזרח התיכון. הקשר הזה יבטא מצד אחד את זהות הערכים בין ארה"ב לישראל, ואת המחויבות האמריקאית לעם היהודי ומדינת ישראל, אבל במובן המדיני, מעמדה של ישראל, ייפול מהמעמד שהיה עד מלחמת חרבות ברזל.

"מצרים מסוגלת לכל מלחמה"

מצרים שבה ומאיימת על ישראל והפעם המילה "מלחמה" מוזכרת בטקסט שפרסמה: "מצרים אינה מחפשת מלחמה, אבל מסוגלת לכל מלחמה"

צילום מסך של האתר עם האיום המצרי
צילום מסך של האתר עם האיום המצרי
מצרים מכניסה טילים לסיני. צילום מסך מסרטון מצרי
מצרים מכניסה טילים לסיני. צילום מסך מסרטון מצרי

26.05.2024

ראש מערך ההסברה המצרי: "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". בישראל התעלמו (כלפי חוץ) מאזהרות מצרים אותן פרסמנו כאן בלעדית בחודש מארס, לרבות הכנסת טילים לסיני בניגוד להסכם השלום. איננו יודעים אם ישראל תתעלם גם מהדברים הנוכחיים. מאחורי הקלעים ישראל ניהלה שיח עם מצרים בחודש מארס, ולהערכתנו היא תקיים ומקיימת גם עכשיו. מצרים מצד שני, מתעלמת לפחות בהכרזותיה בחודש מארס ובהכרזתה הנוכחית, מכך שהפרס הגדול הוא לא חד צדדי, ומדובר בהסכם שלום בין מדינות ולא בתחרות בינגו.

 

מאת מערכת הזירה העיתונאית

 

ראש מערך ההסברה בממשלת מצרים, דיא רשוואן, החריף ביום שישי את ההתבטאות המצרית כלפי ישראל, כאשר צרף בדבריו המכוונים אליה את המושג "מלחמה". רשוואן אמר כי "מצרים אינה מחפשת שום מלחמה, אבל מסוגלת לכל מלחמה". את הדברים אמר רשוואן בראיון טלפוני לעיתונאי מצרי (צילום אתר חדשות מצרי אשר בו התפרסמו דברי רשוואן מצורפים כצילום מסך כאן משמאל). רשוואן  הוסיף כי  "ישראל עומדת להקריב את הפרס הגדול בתולדותיה, שהוא היחסים עם מצרים". מקור פלסטיני ביטחוני אמר לנו בסוף השבוע כי מצרים מעבה כוחות בסיני בעיקר סביב רפיח, כדי למנוע כל מעבר של פלסטינים למצרים, והוא אינו יודע על עיבוי כוחות באזורים אחרים של סיני. מקור ביטחוני ישראלי אמר כי אכן מצרים עיבתה כוחות ברפיח, אבל לא המשיכה לעבות כוחות בסיני "שכן אין לה צורך, כי בעקבות המלחמה בדעאש היא הכניסה לסיני בהסכמת ישראל מספיק כוחות". בחודש מארס השנה, דיווחנו על כך שמצרים הזהירה את ישראל כי כניסה של צה"ל לרפיח, תגרור מצד מצרים תגובה. באותו חודש אף דיווחנו כי מצרים הכניסה לסיני טילים בניגוד להסכם השלום, וכן הגדילה את סד"כ הטנקים שלה בסיני, שוב בניגוד להסכם השלום עם ישראל, והיא עשתה כל זאת בהפגנתיות, באור יום, כאשר תמונות של שינוע הטילים לסיני הגיעו לרשת חברתית. כאן פרסמנו בחודש מארס את תמונת שינוע הטילים לסיני, אנחנו מביאים כעת שוב את התמונה ר' כאן משמאל.

צעד נוסף לעבר הכרה במדינה פלסטינית

ארה"ב מעורבת בגינוי של אבו מאזן נגד חמאס בשבוע שעבר, ומעורבת ככל הנראה גם בתגובת חמאס המתונה לגינוי

אמריקה דרשה וקיבלה גינוי לחמאס. צילום: תקשורת הנשיאות הפלסטינית
אמריקה דרשה וקיבלה גינוי לחמאס. צילום: תקשורת הנשיאות הפלסטינית

16.05.2024

אבו מאזן תקף את חמאס על טבח 7 באוקטובר לפי דרישת ארה"ב (ר' דיווחנו על תקיפת חמאס וגינויו בשבוע שעבר); בכיר בפתח סרב להגיב לשאלתנו אם גם תגובתו המתונה של חמאס לגינוי של אבו מאזן נגדו תואמה עם ארה"ב, ולהערכתנו היא תואמה. לצד ניסיונותיה של ארה"ב למתן את הזירה הפלסטינית, עולה שוב להערכתנו שמו של סלאם פיאד כמושל עזה שעשוי להיות מקובל על כולם; האם גם ניסיונותיה של סין לפייס בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית ואש"פ הן חלק מהמגמה העולמית למנוע מלחמת עולם? ההסכמות מוועידת סן פרנסיסקו תומכות בהערכה כזאת.

מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית 

ביום חמישי הבאנו כאן את דבריו של אבו מאזן על הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ("אנחנו דוחים מכל וכל את ההתקפה של חמאס על אזרחים ב-7 באוקטובר"). בעקבות הדברים, חמאס גינה את דברי אבו מאזן, אך עשה זאת בלשון מתונה מאוד ("הצטערנו לשמוע את דברי הנשיא מחמוד עבאס…). ר' הסרטון עם דבריו המלאים של אבו מאזן כלפי חמאס לגבי הטבח שביצע ב-7 באוקטובר בישראל (בערבית)

מתוך תגובתו של המקור הפלסטיני אשר העביר לנו את הסרטון ובו הדברים הנוקבים של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אנחנו מעריכים כי ארה"ב עומדת הן מאחורי דבריו של הנשיא הפלסטיני עבאס, והן מאחורי תגובתו המתונה של חמאס לגינויו.

התגובה המתונה של חמאס היא המשך ישיר לקשר החדש של ארה"ב עם ארגון הטרור, שבא לביטוי לראשונה בערבות שהעניקה ארה"ב על פי דיווח סעודי, לחמאס, להפסקת המלחמה, אם יחתום על הסכם הפסקת אש עם ישראל. בעקבות הדיווח בסעודיה, הפסיק ראש הממשלה את המו"מ להפסקת האש עם חמאס, והחליט להכניס את צה"ל לרפיח בפועל. הקשר הזה שנוצר בפרשת הערבות בין ארה"ב לבין ארגון הטרור, נמשך להערכתנו, גם בלחץ הנוכחי שהפעילה ארה"ב על חמאס לא להגיב באלימות ובאופן חריף על הגינוי של הנשיא עבאס כלפיהם, ולהשאיר סיכוי לפיוס פנים פלסטיני שיאפשר את סיום המשבר במזרח התיכון.

כאן צריך להזכיר שני אירועים חשובים. האחד הוא ההסכמות שאליהן הגיעה ארה"ב עם סין בפגישת הנשיאים של שתי המדינות בסן פרנסיסקו בתחילת המלחמה. בעקבות ההסכמות התרחקה סין מהציר שהיא נחשבה עד אז כמנהיגתו, איראן ורוסיה (וככל הנראה אף תמשיך אחרי המשבר הנוכחי במזרח התיכון להנהיגו), ונרתמה להרגיע את המשבר במזרח התיכון; בתמורה קיבלה סין מארה"ב הבטחה לא להחריף את המשבר בין טאיוואן לבין סין. הנשיא האמריקאי חזר בוועידת סן פרנסיסקו על עמדתה של ארה"ב לפיה טאיוואן היא חלק מהיבשת הסינית, ופתרון למשבר צריך להיות בין שתי הישויות הסיניות בשיח מדיני. יתכן לפיכך שגם  ניסיונותיה הנוכחיים של סין לפייס בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית ואש"פ, הם חלק מצעד בינלאומי למנוע מלחמת עולם, שעלולה להתחיל לא רק מזירת אוקראינה רוסיה, אלא גם מאיבוד שליטה על המלחמה במזרח התיכון.

אם תצליח ארה"ב להרגיע את הזירה הפנים פלסטינית, היא עדין תצטרך להציב בעזה מושל אשר יהיה מצד אחד קשור לרשות הפלסטינית ומצד שני יהיה מקובל על ישראל. בראשית המלחמה הזכרנו כאן את סלאם פיאד, אשר בעבר רץ בבחירות לפרלמנט הפלסטיני תחת השם הדרך השלישית (הראשונה והשנייה הן פתח וחמאס). יתכן כי סיכוייו של פיאד כעת להתיר את הפלונטר ברצועת עזה עולים, כאשר הכתרתו, אם תהיה, תהיה בערבות וליווי של מדינות רבות, ולהערכתנו הוא ייחשב כמושל מטעם הרשות הפלסטינית.

התבטאויות חשובות של הנשיא הפלסטיני Breaking News

אבו מאזן: אנחנו דוחים מכל וכל את ההתקפה שהייתה על אזרחים ב-7 באוקטובר. יש לעצור את שפיכות הדמים.

אמריקה דרשה וקיבלה גינוי לחמאס. צילום: תקשורת הנשיאות הפלסטינית
אמריקה דרשה וקיבלה גינוי לחמאס. צילום: תקשורת הנשיאות הפלסטינית

16.05.2024

דברי הנשיא הפלסטיני נוספים על דברי מקור בסביבתו לפיהם אבו מאזן יהיה מוכן להתחייב בהסכם לפרז את הרצועה, לפרק את חמאס מנשקו, ולהביא להחזרת החטופים. 

 

מאיר ג'ורנו, אברהם יעקב, מתי כהן

הנשיא הפלסטיני אמר אתמול בסעודיה כי בשבעה באוקטובר הייתה התקפה על אזרחים, והרשות הפלסטינית, והוא, "ואנחנו כולנו" דוחים אותה מכל וכל. הנשיא הפלסטיני נקב בשלוש דרישות של הרשות, להערכתנו כרמז לכך שהוא מבקש להיכנס למו"מ עם ישראל לגבי כניסת הרשות הפלסטינית לעזה. דרישתו הראשונה היא הפסקת שפיכות הדמים. פרשנותנו: בכך אבו מאזן אינו דורש את הפסקת המלחמה כתנאי למפרע, בטרם הרשות הפלסטינית תקיים את התחייבויותיה בהסכם שתכרות עם ישראל לגבי כניסתה לעזה. 

לפי מקור פלסטיני חשוב, אבו מאזן יהיה מוכן להתחייב לפרז את הרצועה (יתכן שירצה להיעזר בכוחות מצריים לחיזוק שלטונו), וכן יהיה מוכן להתחייב לפרק את חמאס מנשקו, ויהיה מוכן להתחייב להביא לשחרור החטופים. 

הנקודות השנייה והשלישית בנאומו של אבו מאזן בסעודיה אתמול, נגעו לחובתה של ישראל לדבריו למנוע הגירה של פלסטינים מעזה, וכן להסכים לתנועה חופשית ברצועת עזה. להערכתנו את הנקודה האחרונה לגבי הצורך למנוע הגירה של פלסטינים, משמיע הנשיא בעיקר לאוזני מצרים, כדי לקבל את תמיכתה ואולי אף את הסכמתה לאחריות שבכך.

מקור פוליטי אמר לנו היום כי דבריו של שר הביטחון גלנט, ובהם הדרישה להכניס שלטון חלופי לעזה, נאמרו בתיאום עם בני גנץ, ועל דעתה של מערכת הביטחון. בהקשר הזה, דבריו של אבו מאזן הם בעלי חשיבות רבה מאוד. להערכתנו דבריו של הנשיא הפלסטיני, אף תואמו עם נשיא מצרים, ושני האישים הדגישו את הדרישה מישראל למנוע הגירה של פלסטינים מרצועת עזה.

אחרי בתי המשפט, והעיתונות, תורו של צה"ל

השר סמוטריץ' מעכב רכש שתי הטייסות מארה"ב, כמנוף לעיצוב הקצונה בצה"ל

מטוסים חדשים זה רעיון נפלא, אבל היכן אגד הטנקים? צילום דו"צ
מטוסים כמנוף למינוי קצינים. צילום דובר צה"ל

12.05.2024

מקור מדיני בכיר מאוד אמר לנו בסוף השבוע, כי שר האוצר סמוטריץ' משתמש בעיכוב רכש שתי טייסות המטוסים החדשות מארה"ב, כמנוף לעיצוב הקצונה הבכירה בצה"ל על פי קודים פוליטיים. מאיר ג'ורנו על הסכנה החדשה לצבא העם.

 

מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון

 

דבריו של המקור המדיני הבכיר מאוד המובאים לעיל בתמצית, חופפים את דבריו של שר האוצר ערב הבחירות לפיהם יש לו הרבה עבודה במינוי של קצינים לצה"ל. העבודה הזאת לפי המקור מתקיימת עכשיו במלוא המרץ, וסמוטריץ' עושה שימוש ברכש ציוד הלחימה לצה"ל לפוליטיזציה של צה"ל. לפי שעה השר יואב גלנט מנסה למנוע מהשר סמוטריץ' להתערב במינוי של קצינים בצה"ל, אבל כוחו הפוליטי של סמוטריץ' על בנימין נתניהו מכריע, ועלול להכריע גם את ניסיונותיו של גלנט לשמור את הצבא מחוץ לשיח הפוליטי.  הצלחתו של גלנט תלויה כמובן במידת נחיצותו בממשלת נתניהו. אם סמוטריץ' יביא את נתניהו לבחור בין גלנט לבינו, יתכן שתהליך הפוליטיזציה של צה"ל עוד יעמיק. גם ההנחה כי גלנט חותר להנהגת הליכוד, והוא עלול להזדקק לכוחן של המפלגות המשיחיות, עלולה לרכך בעתיד את התנגדותו. 

אלה דבריו של המקור המדיני הבכיר מאוד: "השר בצלאל סמוטריץ' לוקח את המדינה לחורבן. מאז הבחירות הוא שולט על התקציבים הביטחוניים , ולא משחרר תקציבים אלא אם תהיה לו נגיעה במינויים  בצה"ל".

התהליך של פוליטיזציה של צה"ל הוא המשכו של תהליך הטמעתם של אידאולוגים ימניים כעיתונאים בעיתונות הישראלית, אידאולוגים אשר שופטים את ההתרחשויות מתוך סד אמונותיהם הפוליטיות, ומשבשים בכך את הקריאה העניינית של המציאות הצבאית מדינית. והתהליך הוא המשך הניסיון לפוליטיזציה של מערכת המשפט, ניסיון אשר הביא למינוי של מספר שופטים אשר השקפתם הפוליטית הייתה מפתח מרכזי לבחירתם. איננו יודעים אם השפעת המינויים האלה, תהיה עמוקה על בתי המשפט כפי שהיא עמוקה להערכתנו על עיתונות ישראלית.

ג'יבריל רג'וב נמצא בקשר עם חמאס

דברים שנודעו לנו על דרכי המילוט של יחיא סינוואר, מקומו האפשרי, ועל הקשר אתו

המהלך של חמאס הוביל למלחמה בעזה. צילום דו"צ
צילום דו"צ

05.05.2024

מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון

אפשר שישראל וחמאס היו חותמים על הסכם אשר יגדיר את הפסקת האש כתחנה בהמשך המלחמה במובן המשפטי, וכהפסקת המלחמה באופן מעשי. בשבועות האחרונים דיווחנו בלעדית על הקו הזה המתגבש בין שני הצדדים, ואשר מקדם את הסיכוי להסכם הפסקת אש. אבל הערבות אשר מציעה (לכאורה) ארה"ב לחמאס להפסקת המלחמה משבשת את האיזון העדין בהסכמה בין חמאס לבין ישראל, לפיה המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה. צריך לומר כי הדיווח על הערבות שתעניק ארה"ב לחמאס לא אושר על ידי הממשל האמריקאי, והוא הופיע כידיעה עיתונאית בסעודיה אשר צוטטה בישראל. ערבות כזאת אם אכן תינתן, תצמצם את ריבונותה ועצמאותה של ישראל, ואת אפשרויות התמרון וההרתעה של צה"ל. (ר' היום במאמר המערכת)

חמאס מוכן בהסכם עם ישראל להתפרק מנשקו, כפי שדיווחנו בלעדית בעבר, והוא מוכן כי השלטון יועבר ממנו לגורם אחר. דרישת חמאס היא ככל הנראה כי השלטון יועבר למרואן ברגותי אשר כרת ברית עם חמאס לשת"פ לעבר המטרה הסופית של החלפת השלטון הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה (ר' הסיפור המרכזי היום) . על פי ההסכם שהתגבש בין ישראל לבין חמאס, עזה תהיה יהיה ישות מדינית נפרדת מהגדה המערבית. להערכתנו ישראל הסכימה לתנאי הזה, והדיווח כי ישראל תסכים לשחרורו של ברגותי לעזה ולא לגדה המערבית, מתאים לכך. תושבי עזה יוכלו לעבור מדרום לצפון ולהפך בציר סלאח א-דין. מקור ביטחוני פלסטיני ברמאללה אמר לנו בסוף השבוע כי על הסף עומד כעת מהלך היסטורי גדול, וכי הציבור הפלסטיני מחכה להסכמה של בנימין נתניהו, ולהשתתפותו במהלך הזה, הסכמה אשר תביא לשינוי מהותי במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי פלסטיני.

מקור מדיני ישראלי אמר לנו, כי נתניהו כבר היה מוכן במהלך סוף השבוע ללכת למהלך עם חמאס, גם אם הדבר יפגע בממשלתו, וגם אם הוא יצטרך להשלים את המהלך בממשלת מעבר. כאמור, להערכתנו, אבן הנגף אשר עוצרת או מעכבת את התהליך, היא הערבות אשר מתכוונת ארה"ב להעניק לחמאס, עליה דווח כאמור בעיתונות הסעודית.

מו"מ בצפון: ישראל תתחייב לעצור את הסיכולים

אין שיח על התפרקות חיזבאללה מנשקו, המו"מ הוא על נסיגתו לליטני, ועל נקודות המחלוקת בגבול הצפון

הצדדים שומרים על גבולות גזרה. צילום דובר צה"ל
הצדדים שומרים על גבולות גזרה. צילום דובר צה"ל

05.05.2024

 

מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון

 

ישראל מתחייבת להפסיק את הסיכולים הממוקדים בלבנון, וחידושם ייחשב כהפרה של ההסכם שייחתם עם חיזבאללה. איננו יודעים אם ההסכם ייכרת עם חיזבאללה או עם ממשלת לבנון. על פי ההסכם המתגבש, חיזבאללה לא יתחייב להתפרק בנשקו בהתאם לדרישת החלטה 1701 של האו"ם, והדיון מתקיים רק על נסיגה שלו מצפון לליטני. ייתכן אף שישראל תסכים להתגמש בסוגיה הזאת ולהסכים לנסיגה קרובה יותר לגדר הגבול מאשר נהר הליטני. בשנת 1978, אחרי התקפת מחבלים פלסטינים על אוטובוס בצומת הקאנטרי קלאב בהרצליה (סמוך לצומת גלילות), יצאה ישראל למערכה לדחוק את הטרור הפלסטיני מצפון לנהר הליטני. זה היה אז המינימום שממשלת ישראל קבעה שיש להסיג את כוחות האויב כדי למנוע סיכון לתושבי הצפון.

ישראל וחיזבאללה ידונו על תיקוני הגבול שדורש הארגון האסלמו נאצי שיצא ב-7 באוקטובר להשמיד את ישראל, ואשר הכריז בחודש אפריל 2023 על הקמת חפ"ק משותף לציר בראשות איראן (ר' דיווח כאן באפריל 2023); כאן דיווחנו גם על דברי נסראללה שאמר באותו מעמד כי המלחמה נגד ישראל כבר התחילה. כן דיווחנו בלעדית באותה כתבה כי החותים יירו טילים בליסטיים לעבר ישראל כאשר תיפתח המלחמה באופן מעשי, והם אכן עשו כך כשהמלחמה נפתחה בהתקפת חמאס על יישובים בדרום ישראל.

ישראל הסכימה לדון על רוב תיקוני הגבול, לפי דרישת חיזבאללה, אבל מספר מהתיקונים שחיזבאללה דורש נפסלו על הסף.

איננו יודעים אם ישראל תדרוש לקיים דיון במסגרת המו"מ גם על נוכחותה של איראן בגבול הצפון, בעיקר בסוריה, על נוכחותו של חיזבאללה בסוריה, ועל הדרישה הציבורית הרווחת בישראל כי איראן תכרות הסכם גרעין חדש עם המערב. איננו יודעים גם אם ישראל תדרוש להפריד בין חיזבאללה לבין המתרחש בין ישראל לבין הטריטוריה הפלסטינית, באופן שיירי של חיזבאללה לעבר ישראל בעקבות מתיחות צבאית עם הפלסטינים, תיחשב להפרה של ההסכם עם ישראל ולהכרזת מלחמה על ישראל.

עזה תהיה ישות נפרדת מהגדה המערבית

חמאס מוכן להתפרק מנשקו. גם נתניהו מוכן לסכן את ממשלתו. אבן הנגף: דיווח בסעודיה לפיו ארה"ב תערוב כלפי חמאס להפסקת המלחמה

צה"ל מוכן. צילום דובר צה"ל
צה"ל מוכן. צילום דובר צה"ל

05.05.2024

 

מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון

 

אפשר שישראל וחמאס היו חותמים על הסכם אשר יגדיר את הפסקת האש כתחנה בהמשך המלחמה במובן המשפטי, וכהפסקת המלחמה באופן מעשי. בשבועות האחרונים דיווחנו בלעדית על הקו הזה המתגבש בין שני הצדדים, ואשר מקדם את הסיכוי להסכם הפסקת אש. אבל הערבות אשר מציעה (לכאורה) ארה"ב לחמאס להפסקת המלחמה משבשת את האיזון העדין בהסכמה בין חמאס לבין ישראל, לפיה המלחמה תיפסק דה פקטו אבל תימשך דה יורה. צריך לומר כי הדיווח על הערבות שתעניק ארה"ב לחמאס לא אושר על ידי הממשל האמריקאי, והוא הופיע כידיעה עיתונאית בסעודיה אשר צוטטה בישראל. ערבות כזאת אם אכן תינתן, תצמצם את ריבונותה ועצמאותה של ישראל, ואת אפשרויות התמרון וההרתעה של צה"ל. (ר' היום במאמר המערכת)

חמאס מוכן בהסכם עם ישראל להתפרק מנשקו, כפי שדיווחנו בלעדית בעבר, והוא מוכן כי השלטון יועבר ממנו לגורם אחר. דרישת חמאס היא ככל הנראה כי השלטון יועבר למרואן ברגותי אשר כרת ברית עם חמאס לשת"פ לעבר המטרה הסופית של החלפת השלטון הפלסטיני בגדה המערבית ובעזה (ר' הסיפור המרכזי היום) . על פי ההסכם שהתגבש בין ישראל לבין חמאס, עזה תהיה יהיה ישות מדינית נפרדת מהגדה המערבית. להערכתנו ישראל הסכימה לתנאי הזה, והדיווח כי ישראל תסכים לשחרורו של ברגותי לעזה ולא לגדה המערבית, מתאים לכך. תושבי עזה יוכלו לעבור מדרום לצפון ולהפך בציר סלאח א-דין. מקור ביטחוני פלסטיני ברמאללה אמר לנו בסוף השבוע כי על הסף עומד כעת מהלך היסטורי גדול, וכי הציבור הפלסטיני מחכה להסכמה של בנימין נתניהו, ולהשתתפותו במהלך הזה, הסכמה אשר תביא לשינוי מהותי במזרח התיכון ובסכסוך הישראלי פלסטיני.

מקור מדיני ישראלי אמר לנו, כי נתניהו כבר היה מוכן במהלך סוף השבוע ללכת למהלך עם חמאס, גם אם הדבר יפגע בממשלתו, וגם אם הוא יצטרך להשלים את המהלך בממשלת מעבר. כאמור, להערכתנו, אבן הנגף אשר עוצרת או מעכבת את התהליך, היא הערבות אשר מתכוונת ארה"ב להעניק לחמאס, עליה דווח כאמור בעיתונות הסעודית.

פרטיות ונגישות 

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line

מכתבים למערכת   letter to th e editor    readers@tipp.co.il