כוח ההרתעה הישראלי גדל מאז 7 באוקטובר, ועוצמת האש שבחלקים גדולים ממנה היא פרי של פיתוחים טכנולוגיים ישראליים, הם סימנים שבמאזן ההצלחות במלחמה, ישראל  מובילה על איראן ועל הציר האסלמו נאצי שיצא ב-7 באוקטובר להשמידה; עם זאת במובנים פנים ישראליים שמחייבים משחר ההיסטוריה הישראלית המודרנית להכריע את האויב כדי שיזכור את תבוסתו במשך שנים רבות, ישראל לא ניצחה במלחמה עם איראן. היה טוב אם ישראל הייתה משמידה כבר בינואר 2024, כשחמאס הוכרע וכל העולם היה לצידה, את מערכות הפקת הנפט והגז האיראניות, לרבות החרבת האי חארג', והטלת מצור ימי ואווירי כל-ישראלי על איראן, עד שתשחרר את הגרעין האיראני לרבות האורניום שהעשירה. אבל ישראל לא עשתה זאת, ואפשרה לטורקיה להיכנס לזירה ולפתוח עם איראן בתהליך  של הקמת הציר המדיני האסלמו נאצי שחותר למשול במזה"ת, ומאיים בהשמדה. הטיעון שאיראן לא הובסה ויש להביסה עשוי לשמש את הממשלה, כשהיא חותרת לקיים מלחמה אינסופית, אבל להערכתנו אין עוד דרך להכריע את איראן בסיבוב הזה. ראשית, טורקיה שומרת על האינטרס האיראני, בחשאי, כשהיא מתעתעת בנשיא ארה"ב ובאירופה; אחת הדרכים לתעתע באירופה היא להדגיש את חיוניותה במערך הצבאי של נאט"ו בעיקר עכשיו כאשר רוסיה מאיימת על אנגליה. ההשקפה האסלאמית הצבאית הטורקית איראנית, מנוגדת בעליל להשקפות הצבאיות האירופיות שבבסיסן לקחי מלחמת העולם השנייה וחובת המתינות. את חובת המתינות הטורקית שחיברה את טורקיה במידה מסוימת לאירופה, ואת אמנת אתא טורק שהביעה אותה, זנח הנשיא ארדואן זה מכבר כשהפך לסלאח א-דין מודרני שחולם על קרב חיטין משלים (לשם כך הוא מנהל רומן עם הציר הסיני רוסי שקרוב אליו תרבותית ואידאולוגית). ארדואן יוכל לקבל אותו  מישראל רק אם צה"ל יקדיש את השנים הבאות לבנות מחדש את כוחו עם 9000 טנקים חדישים, ועם הכשרות של בנות וחרדים, עם סגירת הגבול מאילת לצמח, בלי להזניח את רמת הגולן ומפגש הגבולות, ועם חיל חופים שיתכונן לקבל את פני ארמדת הנחתות הטורקית  ואולי אף את פני החלום הסיני החדש להחליק אוניות במהירות לאגן הים התיכון באמצעות ברית הנמלים שיש לסין עם מצרים, עם טורקיה (וגם עם ישראל שצריכה להערכתנו לפתוח כעת בהליך סילוקה של סין מהנמל בחיפה ומהעבודות על נמל אשדוד. לבהירות המדינית יהיה להערכתנו תפקיד מכריע במלחמה נגד ציוויליזציות מתעתעות כציר הטורקי והציר הסיני). שנית, ישראל הכפיפה את עצמתה לנשיא דונלד טראמפ, ומדובר באדם שהביטוי משענת קנה רצוץ יושבת עליו כמו חליפה בהזמנה; טראמפ לא יכול וכנראה גם לא רוצה להכניע את איראן. הכרעת איראן או כריתת הסכם גרעין איתה חיוניים לקיומה של ישראל. במובן הזה למו"מ הישיר שקיימה ישראל עם איראן לפני כשבועיים, בתיווך קטאר, לגבי רכס עלי טאהר, יש משמעות מדינית עמוקה; אבל ממשלת ישראל לא חשפה את המו"מ ואת תוצאותיו (חיילים שוחררו בבונקר, צה"ל פוצץ את הרכס); ובכך היא מאריכה שוב את המלחמה; במקום להשתמש בחלון שנפתח, כדי לסיים את המלחמה, ולהתפנות לבנות את צה"ל, חזק ובטוח בעצמו, לפחות כמו שהיה החל מ-8 באוקטובר 2023. בשנה הבאה, וכדי להדגיש את תפקידו של צה"ל בהצלת ישראל שממשיכה גם עכשיו ליפול לתהום הסיאוב והשחיתות החברתיים תרבותיים פוליטיים, נשקול לבחור ברב אלוף הרצי הלוי לאיש השנה של עיתוננו, על שהביא את צה"ל למלוא עוצמתו זמן קצר אחרי שנפל לתהום שנכרתה לו עד כה פעמיים במהלך ההיסטוריה הצבאית הישראלית  1973, 2023. בחירת רב אלוף אייל זמיר לאיש השנה 2026  והערכתו של רב אלוף הרצי הלוי, עשויים לחסוך מכולנו את התיעוד של ההפתעה האסלמו נאצית הבאה בהנהגת טורקיה איראן ופקיסטן. הדבר תלוי כמובן גם בכינונו של הציר הערבי הישראלי שהגתה רמאללה, ועליו דיווחנו כאן; הרחבה נוספת על הציר הערבי ישראלי אפשר לקרוא היום שוב ביומן ובמאמר המערכת.