גליון 228
16 בנובמבר 2025
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
השליח האמריקאי סטיבן וויטקוף ייפגש השבוע עם מנהיג חמאס חליל אל חייא
פגישת השניים תהיה בעידודה של טורקיה, שלפי מקור ערבי מתכננת להוציא את אבו מאזן "לטיפולים רפואיים בחו"ל" בלא אפשרות לחזור, בעוד פתח/חמאס/ ברגותי, באמצעות בא כוח של ברגותי הכלוא בישראל (כנראה אשתו פדואה), יתפסו את מקומו ברמאללה. פרטים נוספים על כך ר' מטה.
הפערים בין חמאס לבין ישראל, במו"מ להפסקת אש קבועה עדין גדולים. איננו יודעים אם בידי וויטקוף הבטחה מחמאס למלא את התנאים העיקריים של ארה"ב וישראל. אנחנו מניחים כי הוא לא היה נפגש עם אל חייא, לולא היו בידו התחייבויות חשאיות לפחות לעיקרי הדרישות. אנחנו יודעים כי חמאס אישר את הסכמתו להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון (כפי שדיווחנו בלעדית לראשונה בחודש ינואר 2024). הארגון עדין לא התחייב לכך רשמית בהסכם, משני טעמים: האחד כדי להשיג מישראל את דרישותיו המפורטות (ר' מטה), השני כדי להתיישר עם טורקיה שדוחקת בחמאס להתעקש על נוכחות בשלטון ברצועה, אפילו תהיה נוכחות זו סמלית. כאמור, טורקיה פועלת להכללת חמאס ביחד עם זרם חדש של פת"ח (בהנהגת ברגותי), בשלטון החדש שהיא רואה בעיני רוחה ברמאללה, במקום שלטונו של אבו מאזן; לפי התוכנית הזו, יוצא אבו מאזן לטיפולים רפואיים בחו"ל, ולא יותר לו לשוב (במהלך חשאי ולא כהפיכה).
חמאס זקוק לטורקיה כיוון שהיא הרימה אותו מהקרשים, והיא קרובה כעת להעניק לו לפחות מחצית מהשלטון ברמאללה; להערכתנו טורקיה פועלת כך לא מאהבת הפלסטינים, אלא כדי כצעד נוסף אסטרטגי בדרך להחזרת ימיה של האימפריה שאבדה במלחמת העולם הראשונה. במובן הזה הפלסטינים הם סולם טורקי לעבר המטרה האימפריאלית; טורקיה מקבלת למהלכיה אלה תמיכה מערבית, ר' היום את הסיבות לתמיכת ארה"ב ואירופה במהלך הטורקי במזרח התיכון, לרבות הניסיון לכתר את ישראל בישויות מדיניות מסודרות של אסלאם קיצוני.
דרישות חמאס במו"מ: הארגון דורש ששיקום הרצועה יהיה בניהולה של תנהל וועדת השלטון המוסכמת עליו ועל הרשות הפלסטינית (והוא מתנגד שמליצית אבו שבאב תהיה אחראית לשיקום הרצועה); כן דורש הארגון שהכוח הרב לאומי, יחנה על גבולות עזה, ולא יהיה נוכח ברחבי הרצועה; לפי דרישת חמאס, ברחבי הרצועה יהיה נוכח רק כוח השיטור שיוקם, והוא יאכוף את שליטת הוועדה השלטונית על הרצועה. חמאס דורש נסיגה ישראלית לקווי 6 באוקטובר, ותחילה מיידית מלאה של שיקום הרצועה.
מקור ערבי מסר כי חמאס יודע היכן קבורים 3 החללים הישראליים האחרונים, אשר עדין לא הועברו לישראל במסגרת שלב א' במו"מ. חמאס נערך להעברתם לישראל. בישראל סבורים שהארגון לא ישתמש בהחזרת החללים כלחץ עליה להתגמש במו"מ. אנחנו לא משוכנעים בכך. מאחר שחמאס יודע היכן נמצאים החללים, יכול היה להעבירם לפני שיתחיל שלב ב' במו"מ. ברגע ששלב ב' התחיל, חמאס ישתמש בכל כלי שיהיה בידו, ובידי טורקיה, לכפות את תנאיו.
מקור ישראלי מסר כי ישראל מתנגדת לסגת לקווי 6 באוקטובר. ישראל דורשת פירוק מלא של חמאס מנשקו, ודורשת שנשקו יסולק מהרצועה; ישראל מתנגדת לכל נוכחות ולו סמלית של חמאס בשלטון ברצועה. ישראל מתנגדת בתוקף לנוכחות של כוח טורקי בכוח הרב לאומי. מקור ערבי מסר ל-tipp כי ארה"ב מתעקשת על הכללת כוח טורקי בכוח הרב לאומי, בעקבות הלחץ שמפעיל ארדואן.
כחלק מההיערכות של המערב למלחמת עולם, ארה"ב ואירופה תומכות בטורקיה, ורואות בה ערוץ לעורף אסטרטגי במזרח התיכון; לכן לא ברור עכשיו אם ישראל תוכל לעמוד בלחץ האמריקאי. להערכתנו, אשר אותה כבר ציינו כאן בעבר, נוכחות צבאית טורקית על גדרות ישראל תביא לפריצתה של מלחמה אזורית.
מדוע מתחייב כנס חרום של העיתונות הישראלית החופשית?
כיוון שכעת, אחרי פסיקת בג"ץ שמאפשרת לממשלה גישה מעשית לקעקוע הפרדת הרשויות, שהיא לב שיטת הדמוקרטיה הישראלית, העיתונות החופשית היא הסכר האחרון בפני שינוי מדורג אך ממוקד של המשטר הדמוקרטי הישראלי. ממשלת הקנאים יצאה לקיים מזימה מתוכננת ומושכלת בחודש ינואר 2023, לשינוי המשטר בישראל; מטרת הממשלה הייתה ונשארה סיפוח יהודה ושומרון ללא מכשול משפטי ואו משטרי (וכאשר פרצה המלחמה, נוספה המטרה להתיישב בעזה ולבצע בה את פשע המלחמה טרנספר). בית המשפט העליון, מכיר כמו כל ישראלי (שקורא את עיתוננו) את כוונתה של הממשלה, ובכל זאת כתב היום:
"הרי שבנסיבות החריגות והקיצוניות דנן, אין מנוס מן המסקנה כי קמה הצדקה לחרוג באורח מוגבל ומתוחם מהכלל, שלפיו אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות פליליות, למרות הקשיים כבדי-המשקל הכרוכים בכך. לעמדתה, מסקנה זו נסמכת, בין היתר, על כך שהחלטת השר לא מהווה התערבות ישירה בחקירה פלילית קונקרטית, אלא התערבות עקיפה בלבד, שמתמצית בבחירת זהות עובד המדינה שאליו תועברנה סמכויות הפיקוח על החקירה, תוך ניתוק הקשר בין השר לבין אותו עובד מדינה לאחר העברת הסמכויות".
האם יתכן כי ממשלה שעיכבה סיומה של מלחמה בגלל מטרות פוליטיות, לא תתערב בחקירה שיש לה השפעות פוליטיות מרחיקות לכת, כאשר נוצר סדק בהתנגדות לכך?
האם יתכן כי ממשלה שהטילה אימה על בית המשפט העליון בפעולותיה הנחרצות והמהירות נגד המשטר הדמוקרטי, תחשוש להתערב בתכסיסים בחקירה שיש לה השלכות פוליטיות מרחיקות לכת?
האם יתכן כי ממשלה שאינה מכירה בנשיא בית המשפט העליון, תכבד כלשונה וכרוחה את פסיקת בית המשפט העליון?
להערכתנו פסק הדין הזה מבטא את ראשית קריסת המעוז האחרון והעיקרי נגד הרודנות, בית המשפט העליון. להערכתנו בית המשפט העליון, לא העז לפסוק נגד הממשלה כי היא הטילה עליו אימתה.
אנחנו קוראים בפעם העשירית, אחרי שנכשלנו לכנס את העיתונות החופשית תשע פעמים בשנתיים האחרונות, לכנס חרום שיתקיים בנאות הכיכר ביום שלישי, צום עשרה בטבת, 30 בדצמבר 2025. העורך
מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה מצחיק.
שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il
טורקיה ממשיכה להקיף את ישראל בטבעת השמדה של אסלאם קיצוני, ועוזרת עכשיו לשקם את חיזבאללה. במקביל טורקיה משקמת את חמאס, ודורשת להכלילו בהנהגה החדשה של הרצועה. כן היא דורשת בתמיכת ארה"ב להיכלל בכוח הרב לאומי לרצועת עזה. להערכתנו טורקיה מתואמת בעניין חיזבאללה עם איראן, ומנסה להחזיר את הארגון הלבנוני לקו העימות נגד ישראל, למען מטרתה האימפריאלית במזרח התיכון (שנתמכת מצד אירופה וארה"ב, אשר רואות בטורקיה ובמזרח התיכון עורף אסטרטגי למקרה שתפרוץ מלחמת עולם 3, ומקריבות לשם כך את ישראל). איננו יודעים אם טורקיה פתחה לאיראן ערוץ חדש להעברת כסף איראני לשיקום חיזבאללה, אחרי שישראל הצליחה למנוע העברת כספים לארגון בערוצים אחרים. רוב יחידות חיזבאללה נסוגו מסוריה, אבל הארגון עדין מחזיק בה כוח מוגבל, שזוכה כעת להגנה טורקית. פעולתה של טורקיה, מקעקעת את תפישת הביטחון האסטרטגית הישראלית, ששואפת להסיר את המצור שהטיל עליה ציר האסלאם הקיצוני בהנהגת איראן. טורקיה פועלת במונחים מדיניים, אבל גם בהשראת תפילתו האחרונה של הנשיא ארדואן "שאללה ישמיד את ישראל". בחודש אפריל 2023, דיווחנו כי חיזבאללה ואיראן הקימו חפ"ק למלחמה נגד ישראל. ב-8 באוקטובר דיווחנו כי איראן פתחה במלחמה נגד ישראל. על פי התפישה האיראנית, חיזבאללה וחמאס אמורים היו לתקוף את ישראל סימולטנית. נסראללה לא נכנס למלחמה, להערכתנו כיוון שחשש כי המפלה שנחל במלחמת לבנון השנייה תחזור על עצמה בייתר שאת ב-7 באוקטובר. בתחילת המלחמה דיווחנו כי ישראל לא שיגרה לדרום הארץ כוחות ב-7 באוקטובר, כיוון חששה מהתקפה סימולטנית של חיזבאללה. פרסומים שהיו בימים האחרונים על כך, אישרו את הידיעה הבלעדית שלנו במלואה. לנוכח תמיכתה של טורקיה, מזכ"ל חיזבאללה משקם בימים האחרונים גם את ביטחונו העצמי ואתמול הוא איים על ישראל באומרו: "התוקפנות הישראלית בלבנון לא יכולה להימשך, אין דבר שהוא חסר גבולות"
מאת מערכת הזירה העיתונאית
מצפון לישראל, טורקיה מכינה את חיזבאללה מחדש, הפעם להערכתנו במסגרת של הסכמה עם איראן. כך נובע מהידיעה כי טורקיה אסרה על א-שארע להילחם בחיזבאללה. טורקיה פעילה בניסיונותיה של איראן להתאושש מהתבוסה שנחלה במלחמה עם ישראל, והיא ארגנה למענה בחודש יוני, ועידה של מדינות האסלאם לשיתוף פעולה. בדרומה של מדינת ישראל, טורקיה מכינה מחדש את חמאס לעימות נגד ישראל, והיא דוחקת בו להתעקש על נסיגה מוחלטת של ישראל מרצועת עזה, ועל נוכחות ולו סמלית שלו בשלטון בעזה. במקביל טורקיה מנסה לכונן מאחורי הקלעים שלטון משותף של פת"ח ושל חמאס ברמאללה, שייקח את השלטון מאבו מאזן ואנשיו, ויעבירם לברגותי ולבני בריתו. טורקיה מעוניינת שבראש השלטון החדש יעמוד מרואן ברגותי, אך מאחר שישראל לא תשחרר את ברגותי, יתכן כי כפי שדיווחנו כאן בעבר, אדם מטעמו של ברגותי, יוציא לפועל את ההתארגנות הטורקית פלסטינית החדשה. בעבר דיווחנו כי רעייתו של ברגותי, פדואה, עלולה להוציא לפועל מטעמו את ההתארגנות. פדואה ברגותי היא בעלת מעמד עצמאי בפת"ח, שאינו נשען על מעמד בעלה. השלטון הנוכחי של אבו מאזן, אינו מכיר בכוחה העצמאי הזה, אבל יתכן שבשלטון החדש אותו הוגה טורקיה, הדברים ייראו אחרת, לרבות מקומה של פדואה ברגותי בפת"ח.
מקור ערבי מסר כי ארה"ב מתעקשת על שיתוף של כוח טורקי, בכוח הרב לאומי לרצועת עזה. ממשלת הקנאים בישראל אשר האריכה את המלחמה מטעמים פוליטיים והביאה בכך לזריחתה של טורקיה כפי שדיווחנו כאן פעמים רבות, עלולה להיכנע ולהניח לאויב הטורקי שזוכה כעת לתמיכת המערב (ר' הסיבות לכך היום בסיפור המרכזי), לחנות על גדרות ישראל. כאן הערכנו בעבר כי נוכחות צבאית טורקית בעזה, תוביל למלחמה אזורית.אנו מעריכים כך גם עכשיו.
לראשונה מבין בנימין נתניהו, ובאמצעותו כנראה גם העיתונות הישראלית מטעם, את החורבן המדיני שהביאה הארכת המלחמה, ובעקבותיו את זריחתה של מדינת האויב הטורקית. ביום שישי נפגש הנשיא הטורקי ארדואן, עם נשיא אזרבייג'ן ועם ראש ממשלת פקיסטן. בידי פקיסטן טכנולוגיית גרעין צבאי, ופצצה גרעינית, וכן טכנולוגיה מפותחת של הרכבת ראשי נפץ גרעיניים על טילים בליסטיים וטילי שיוט. בשתי הפגישות השתתפה מהצד הטורקי הצמרת הצבאית, הביטחונית, המדינית, של טורקיה, שר החוץ, שר ההגנה וראש המודיעין הטורקי, לצד נשיא טורקיה ארדואן. ההרכב הזה מבהיר את תחומי השיח בין המדינות. אזרבייג'ן היא בת ברית לישראל, ורוכשת ממנה ציוד צבאי מהותי, אשר אף סייע לה במלחמתה עם ארמניה. אפשר שטורקיה תנסה להחליף את ישראל כספקית נשק מהותית לאזרבייג'ן. טורקיה מפתחת מטוס קרב מדור 5, טנק מערכה מתקדם, וכן ברשותה טכנולוגיית טילים וכטב"ם מפותחת. בשבוע שעבר נפגש שר החוץ הטורקי עם שר החוץ של עיראק, לדון על סלילת הדרך שתחבר את מדינות המפרץ לטורקיה, וכן שוחחו האישים על הבחירות שיהיו ביום שלישי 11 בנובמבר בעיראק, בחירות בהם לטורקיה יש עניין גדול. בחודש שעבר דיווחנו כאן על ניסיונה של טורקיה לחדש את המסילה החיג'אזית, שביחד עם דרך המפרץ האמורה מפרץ-עיראק-איסטנבול תשמש לטורקיה ערוץ לוגיסטי לממשל אימפריאלי מתחדש על המזרח התיכון. לפני כחצי שנה ארגנה טורקיה למען איראן, ועידת מדינות אסלאם (ארגון שת"פ למדינות האסלאם), ולהערכתנו היא נעזרת באיראן בתמורה, להעמקת אחיזתה ויחסיה עם האסלאם הקיצוני השיעי בלבנון, אשר באמצעותו היא מפעילה לחץ על ישראל ועל קפריסין (ההשפעה הטורקית ניכרת הן בהתנהגותו היהירה המתחדשת של חיזבאללה כמו גם של חמאס). על הרוח הגבית שמקבלת טורקיה ממדינות אירופה, ועל כך שהמערב הפך את הילד החולה של אירופה לערוץ לוגיסטי מדיני ממשלי של המערב וארה"ב על המזרח התיכון, כתבנו כאן פעמים רבות, כולל על זניחתה ואף על הקרבתה של ישראל לשם כך. כעת אומרת דברים שתומכים בכך ראשת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי מאיה קלאס בהקשר של יוון, קפריסין אבל גם של המזה"ת: "יש לנו קשר חיובי עם טורקיה בתחומים בעלי עניין משותף. טורקיה נותרה שותפה מרכזית עבור האיחוד האירופי ושחקן אזורי משמעותי". בהקשר הזה צריך להזכיר כי טורקיה הייתה במשך עשרות שנים מוקצית מחמת מיאוס באירופה, וחברותה באיחוד האירופי למשל שבה ונדחתה מאז שנת 1987; טורקיה הפכה לשחקן משמעותי עבור אירופה, רק בעקבות המדיניות הישראלית הכושלת במלחמת חרבות ברזל, ובעיקר בשל הסכנה כי תפרוץ מלחמת עולם שלישית, ולאירופה לא יהיה גב לוגיסטי במזרח התיכון. ראש המודיעין הצבאי הטורקי נפגש לפני כחודשיים עם ראש המודיעין המצרי בקהיר, ושם הם תכננו את התרגיל הימי משותף שאיים על ישראל, והביע הגנה על המשט לעזה. הטורקים אף הביאו לכך שאיטליה וספרד שיגרו ספינות מלחמה לאזור המשט. ישראל עצרה את המשט בלי שתהיה התדרדרות צבאית, ככל הנראה בהתערבות אמריקאית. טורקיה מנסה כעת לשלוח חיילים לעזה, אירוע אשר להערכתנו, שנכתבה כאן בעבר, תביא למלחמה אזורית. ממשלת ישראל אינה מוצאת ככל הנראה את הכוחות למנוע את המהלך ההרסני, אחרי שמהלכיה העבירו את השליטה המעשית המדיניות הישראלית לידי נשיא ארה"ב טראמפ.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
בנימין נתניהו אסר על הכפופים לו בממשלה ובמערכות המדיניות והביטחון להתבטא בעניין טורקיה. ככל שישראל מדברת על טורקיה ללא ניהול של השיח, כך גוברים ניסיונותיה של טורקיה, להתמקם על גדרות ישראל כחלק מהכוח הרב לאומי לעזה. צירופה של טורקיה לכוח שיחנה על גבול ישראל, הוא כוונה אסטרטגית טורקית עליה דיווחנו שוב ושוב בשנים האחרונות. טורקיה נעזרת לשם כך באיחוד האירופי, ובמעמדה החדש באירופה ובארה"ב.
להערכתנו טורקיה לא ציפתה כי תוכל להקיף את ישראל לפחות בשני העשורים הבאים, ולהערכתנו לא ציפתה כי שאיפת ארדואן לחדש את האימפריה הטורקית, תהפוך למציאותית בזמן כה קצר. התנהגותה חסרת האחריות של ממשלת ישראל, צמצמה את ההמתנה הטורקית לזריחתה המחודשת, וזו מתקיימת כבר עכשיו. על זריחתה המחודשת של טורקיה ועל שאיפותיה דיווחנו כאמור בעיתוננו רבות בשנים האחרונות והתרענו על הכוונות הטורקיות שוב ושוב. בשנים הראשונות דיווחנו נפלו על אזנים ערלות, אבל כעת תחושת הסכנה משאיפות טוריה מגיעות לממשלת ישראל ולעומד בראשה.
הארכת המלחמה מטעמים פוליטיים בישראל, נפלה לידי טורקיה כפרי בשל משני מובנים, האחד התמיכה האירופית לה זכתה כאשר אירופה התרחקה מישראל, והשנייה יכולתה להגיע להסכמים גלויים וחשאיים עם חמאס, ועם חלקים בפתח אשר מתנגדים לרשות הפלסטינית הנוכחית. לצד זאת במשחק כפול, טורקיה ממשיכה לפתח יחסים עם הרשות הפלסטינית, והיא אף חתמה איתה על מזכר הבנות בשנת 2022. איננו יודעים את תוכנו של המזכר, אך מעריכים שהוא מבטיח סיוע טורקי מגוון לרשות הפלסטינית, תמורת הכרה במרכזיותה של טורקיה במדיניות של הרשות הפלסטינית.
טורקיה חברה בנאט"ו, וניסתה לפני כחצי שנה לסבך את ישראל עם הארגון הצבאי, מעל שמי סוריה, במהלך התקפה של חיל האוויר נגד מתקני רדאר שטורקיה סיפקה לסוריה. מטוסים טורקיים ניסו למשוך את מטוסי חיל האוויר למרחב אווירי טורקי, ולחייב את נאט"ו להגיב, בהתאם לאמנתו. צה"ל לא נפל למלכודת הטורקית.
להערכתנו אם תצליח טורקיה לשלב את כוחותיה בכוח המשימה לעזה, העימות עם צה"ל יהיה בלתי נמנע, ועלול יהיה להביא למלחמה אזורית, ולשינוי אסטרטגי ביטחוני מדיני וכלכלי במצבה של מדינת ישראל. השתיקה עליה ציווה בנימין נתניהו מבהירה, כי גם נתניהו מתחיל להבין את כשלי מדיניות ממשלתו, אשר אותה הוא אינו יכול לייחס עוד למערכות הביטחוניות, אלא אך ורק לו ולממשלת הקנאים שהוא עומד בראשה שהאריכו את המלחמה בעזה מטעמים פוליטיים, הביאו למשבר חברתי וחוקתי עמוק, ולמשבר מדיני צבאי עמוק לא פחות.
אברהם יעקב, פרשננו המשפטי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז בעבר, מתאר במילים ברורות ומדויקות את החורבן שממיטה ממשלת ישראל על הדמוקרטיה הישראלית, ואת שיאה הנוכחי של ההפיכה המשטרית בעיקור תפקיד היועמ"ש מכל תוכן. אם ממשלת הקנאים תצליח להשלים את המהלך הבזוי, ההיסטוריה תראה להערכתנו ברגע הזה, את היום בו הכריזה הממשלה מלחמה על אזרחיה. כותב יעקב כי כוונתה של הממשלה לגבי תפקיד היועמ"ש "הופכת את היועץ המשפטי לממשלה לעורך דין פרטי של השלטון, ושוללת ממנו את היכולת לייצג את האינטרס הציבורי".
מאת אברהם יעקב פרשננו לענייני משפט
את הכוונה לפצל לשלושה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יש לראות קודם כל בהקשר הרחב יותר של ההפיכה המשטרית וניסיונות הממשלה לפרק כל גורם מאזן ובולם שעלול לאיים על התקדמותה, בניתוק מוחלט מקול העם. הצעת החוק של יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מבקשת לבצע שינוי משטרי דרמטי בדמות פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה בעלי תפקידים נפרדים. הצעת החוק הוגשה ללא עבודת מטה מקצועית, ללא התייעצות עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, וללא הסבר מדוע יש לסטות מהמלצות ועדה ציבורית שאומצו בהחלטת ממשלה. יתרה מזאת, ההצעה צפויה לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים: חיסול עצמאות השירות המשפטי הציבורי, פוליטיזציה של מערכת האכיפה והייעוץ, כאוס משפטי שיפגע בבהירות החוק, קריסת מערכי אכיפה חיוניים, ופגיעה קשה בשלטון החוק ובזכויות אדם.
הצעת החוק מבקשת לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה בעלי תפקידים נפרדים.
היועץ המשפטי לממשלה ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה ושר המשפטים, ולא יידרש להיות חבר בלשכת עורכי הדין. תפקידו יהיה ייעוץ משפטי לממשלה ולנושאי משרה, וסיוע בהכנת חקיקה. חוות דעתו יחוסו תחת חיסיון עורך דין-לקוח, ותהיינה מחייבות רק אם תאומצנה בהחלטת ממשלה. היועץ המשפטי יהיה כפוף לשר המשפטים.
התובע הכללי ימונה בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה. תפקידו יהיה לשמש ראש התביעה הכללית ולנהל הליכים פליליים בלבד. הוא לא יהיה מוסמך לנהל הליכים משפטיים אחרים. העברתו מכהונה תהיה בידי הממשלה לפי המלצת שר המשפטים ובהסכמת ועדת החוקה.
מייצג המדינה בערכאות ימונה בידי שר המשפטים. תפקידו יהיה ייצוג המדינה בערכאות בהליכים שאינם פליליים בלבד. הוא יהיה כפוף להחלטות הממשלה ולהנחיות שר המשפטים, והממשלה תוכל להורות על ייצוג המדינה בידי עורך דין אחר במקרים שתחליט עליהם.
הצעת החוק חורגת באופן גורף מהמלצות ועדת שמגר הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה משנת 1998. ועדת שמגר הייתה ועדה ציבורית-מקצועית, שבראשה עמד נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, וחבריה היו פרופ' רות גביזון, פרופ' דוד ליבאי ושני שרי משפטים לשעבר שהיו משפטנים מובילים. הוועדה דנה בהרחבה ובאופן יסודי בכל השאלות הנוגעות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שמעה עשרות בעלי תפקידים ומומחים, ובחנה לעומק את האפשרות לפצל את התפקידים השונים.
לאחר בחינה מעמיקה, ועדת שמגר דחתה פה אחד את האפשרות לפצל את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה קבעה כי אין ניגוד עניינים בין תפקידיו השונים של היועץ המשפטי לממשלה, וכי דווקא שילוב התפקידים יוצר מכלול אחד שממנו צומחת הסמכותיות והיכולת לקיים את החוק ללא מורא וללא משוא פנים. המלצות הוועדה אומצו בהחלטת ממשלה 2274 מיום 20 באוגוסט 2000.
הצעת החוק הנדונה אינה מציגה כל עבודת מטה מקצועית שנערכה לצורך גיבושה. היא לא כוללת איסוף תשתית עובדתית, לא מתבססת על מחקר או ניתוח של מצבים דומים במדינות אחרות, ולא כוללת התייעצות עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. ההצעה אינה מתייחסת כלל להמלצות ועדת שמגר, ואינה מסבירה מדוע יש לסטות מהמלצות שגובשו בעבודה יסודית ומקצועית ושאומצו על ידי ממשלת ישראל.
הצעת החוק תחסל את עצמאות השירות המשפטי הציבורי ותהפוך אותו לכלי שרת בידי הגורם הפוליטי. שלושת בעלי התפקידים שההצעה מבקשת ליצור ימונו כולם בידי גורמים פוליטיים בלבד, ללא כל מעורבות של ועדה מקצועית-ציבורית שיכולה להבטיח את מקצועיותם ועצמאותם. היועץ המשפטי לממשלה ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה ושר המשפטים. התובע הכללי ימונה בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה של הכנסת, שבהרכבה הנוכחי נשלטת על ידי הקואליציה. מייצג המדינה בערכאות ימונה בידי שר המשפטים בלבד. בשיטת המשטר הישראלית, שבה לרשות המבצעת שליטה מלאה בכנסת, אין באישור ועדת החוקה או מליאת הכנסת כדי להבטיח מינוי מקצועי ועצמאי. מדובר במינוי פוליטי של מקורבים לשלטון!
הצעת החוק אינה פוגעת רק בעצמאות השירות המשפטי הציבורי, אלא גם במקצועיותו. הצורך בעצמאות אינו עומד כשלעצמו, אלא הוא כלי מרכזי להבטחת מקצועיות גבוהה ואמיתית של הייעוץ המשפטי והאכיפה. עמדה משפטית מקצועית היא עמדה שנבנית על בסיס שיקולים משפטיים בלבד, מנתחת את מורכבות הדין כפי שהיא, ומציגה את המסקנות המשפטיות באופן ישיר וללא עיוותים. מקצועיות משמעה גם נכונות להציג עמדות משפטיות קשות או לא נוחות, מבלי לנסות לרצות את הגורם המדובר, לעגל פינות או להתאים את הפרשנות המשפטית לאינטרסים אישיים, פוליטיים או מפלגתיים.
הצעת החוק מבטלת את תפקידו המרכזי של היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף ציבורי ומעמידה את הממשלה מעל לחוק. שתי הוראות מרכזיות בהצעה הופכות את היועץ המשפטי מנאמן הציבור לעורך דין פרטי של השלטון, ומבטלות את חובת הממשלה לפעול על פי החוק:
א. ההוראה הראשונה קובעת כי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה יחוסו תחת חיסיון של עורך דין-לקוח, וכי היועץ המשפטי לא יוכל לגלות אותן בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, אלא אם הלקוח ויתר על חסינותן. הוראה זו הופכת את היועץ המשפטי לממשלה לעורך דין פרטי של השלטון, ושוללת ממנו את היכולת לייצג את האינטרס הציבורי. במדינה דמוקרטית, השלטון הוא שליח הציבור, והוא חייב בחובת נאמנות כלפיו. חובת הנאמנות מחייבת את השלטון לפעול בגלוי ולתת דין וחשבון על מעשיו. סודיות מוחלטת של חוות הדעת המשפטיות מאפשרת לשלטון לפעול בחשאי ולהתנתק מהציבור שבחר בו. היא מונעת מהציבור את האפשרות להעמיד לביקורת את פעולות הממשלה ואת העמדה המשפטית שמנחה אותה, ובכך פוגעת באופן קטלני בעיקרון השקיפות ובחובת הנאמנות של השלטון לציבור.
ב. ההוראה השנייה, החמורה אף יותר, קובעת כי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה תראה כמשקפת את הדין המצוי רק אם תאומץ בהחלטת ממשלה. משמעות הוראה זו היא שהממשלה עצמה תקבע מהו הדין המחייב אותה. במקום שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה הפרשן המוסמך של החוק כלפי גורמי השלטון, כפי שנקבע בפסיקה ארוכת שנים של בית המשפט העליון, הממשלה תוכל לבחור אילו חוות דעת משפטיות היא מאמצת ואילו לא. כלומר, הממשלה תחליט אילו חוקים היא מקבלת על עצמה ואילו לא. הוראה זו מהווה הפיכה של עיקרון שלטון החוק על פיו. שלטון החוק משמעו שהשלטון כפוף לחוק ומחויב לפעול על פיו, ללא תלות ברצונו או באינטרסים שלו. כאשר הממשלה יכולה לקבוע אילו הוראות חוק היא מאמצת ואילו לא, היא למעשה מעמידה את עצמה מעל החוק. זוהי תוצאה הרסנית לדמוקרטיה ולמשטר החוקתי, והיא הופכת את הממשלה לריבון מוחלט שאינו כפוף לכל מגבלה משפטית.
שתי הוראות אלה ביחד הופכות את היועץ המשפטי לממשלה מנאמן הציבור ושומר שלטון החוק לעורך דין פרטי של השלטון. הן שוללות מהיועץ המשפטי את האפשרות לייצג את האינטרס הציבורי ולהבטיח ששלטון החוק יכובד. הן מאפשרות לממשלה לפעול ללא כל מגבלה משפטית אמיתית, ולקבוע בעצמה אילו חוקים היא מקבלת על עצמה ואילו לא. התוצאה היא ביטול מעשי של שלטון החוק והפיכת המשטר הדמוקרטי לשלטון שרירותי.
הצעת החוק תיצור כאוס משפטי חסר תקדים שיפגע קשות בבהירות המשפטית ובזכויות האזרחים. במצב הקיים, כל השאלות המשפטיות שעולות בפעילות גורמי השלטון מוכרעות בסופו של דבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שהוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי הרשות המבצעת. מערכת זו מבטיחה בהירות ואחידות בפרשנות החוק, שוויון בפני החוק, והגנה על זכויות מתלוננים, חשודים ונאשמים. כאשר יש וודאות לגבי הפרשנות המשפטית, האזרחים יודעים מהם זכויותיהם וחובותיהם, ויכולים להתנהל בהתאם.
הצעת החוק הורסת מערכת זו. היא יוצרת שלושה בעלי תפקידים נפרדים שכל אחד מהם יכול לתת פרשנות משפטית שונה לאותה שאלה משפטית. היועץ המשפטי לממשלה יתן ייעוץ למשרדי הממשלה ולנושאי משרה. התובע הכללי ינהל את ההליכים הפליליים ויפרש את הדין הפלילי. מייצג המדינה בערכאות ייצג את המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים ויפרש את הדין בתחומים אלה. אף אחד מהם לא יהיה כפוף לפרשנות של האחר, ואין מנגנון להכרעה במקרה של מחלוקת ביניהם.
התוצאה היא שאותה שאלה משפטית תוכל לקבל תשובות שונות ממקורות סמכות שונים במדינה.
סיכום
הצעת החוק של חבר הכנסת רוטמן לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה היא הצעה הרסנית שתגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים למערכת המשפט הציבורית, לשלטון החוק ולדמוקרטיה הישראלית. ההצעה סותרת את המלצות ועדת שמגר הציבורית שדחתה פה אחד את האפשרות לפיצול התפקידים, הוגשה ללא כל עבודת מטה מקצועית, וכוללת פגמים יסודיים שיובילו לחיסול עצמאות השירות המשפטי הציבורי, לפוליטיזציה מוחלטת, לביטול שלטון החוק, לכאוס משפטי, לקריסת מערכי אכיפה חיוניים, ולפגיעה קשה בזכויות אדם.
הרמטכ"ל רב אלוף זמיר יצא נגד התוכנית של מדינות המערב עליה דיווחנו כאן בלעדית, תוכנית אשר מתעלמת מהאינטרס הישראלי, למען האינטרס של מדינות המערב, ולמען האינטרס של טורקיה שמוציאה לפועל את תוכניות המערב לשליטה במזה"ת (ובשל כך היא זוכה לתמיכתן החמה בזירה המדינית ובנאט"ו): בעבר כתבנו בהרחבה כי מדינות המערב ובראשן ארה"ב של דונלד טראמפ, מנצלות את הסכסוך הישראלי פלסטיני ואת המבוי הסתום אליו הגיע במהלך המלחמה, כדי להשתלט על המרחב המדיני צבאי במזרח התיכון, באמצעות טורקיה, כהכנה לאפשרות כי תיפתח מלחמת עולם שלישית והן תזדקקנה לגב של המזה"ת; המערב במקרה כזה יזדקק לתשתיות, לשטח האסטרטגי, ולתמיכה הלוגיסטית של המזרח התיכון. המערב מנצל להשגת מטרותיו את תאוות האימפריאליזם הטורקי שבאות לביטוי בהגותו האנטישמית של הנשיא ארדואן. את מחיר תוכניות המערב ישלמו כל מדינות המזרח התיכון. מצרים והרשות הפלסטינית הבינו ככל הנראה את מלכודת תוכנית המערב, ובמצרים שוהה כעת משלחת של הרשות הפלסטינית בראשות חוסיין א שייח וראש המודיעין הפלסטיני פרג' לדיונים אלטרנטיביים על היום יום שאחרי המלחמה, ובעיקר איך לנהוג כדי להחזיר את שאלת הסכסוך הישראלי פלסטיני, למזרח התיכון, ולשני הצדדים המסוכסכים, ישראל והפלסטינים, בלי שפתרון הסכסוך יהפוך לכלי למען פתרון בעיותיהן של אירופה ושל ארה"ב, ותאוותיה של טורקיה. במובן הזה הרמטכ"ל זמיר, הממסד הביטחוני מדיני המצרי, והנהגת הרשות הפלסטינית, רואים עין בעין את סכנת ההשתלטות של המערב באמצעות טורקיה, על עצמאותם.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
הקרע בין הרמטכ"ל לבין ראש הממשלה מעמיק. במובן הצבאי המקצועי והבלתי פוליטי, בעיני הרמטכ"ל זמיר פעולותיו של בנימין נתניהו עלולות להמיט חורבן על עצמאותה המדינית והצבאית של מדינת ישראל. הרמטכ"ל תמך ועדין תומך בסיום המלחמה, והוא תומך בהסכם לסיומה, אבל אינו תומך בפורמט אשר כופה דונלד טראמפ על ישראל. הרמטכ"ל רואה בפורמט הזה פגיעה במערכות השליטה היסודיות של צה"ל ובהכפפתו של צבא ההגנה לישראל לישות זרה, גם אם היא ידידתה הגדולה של ישראל. במהלך המערבי הזה יש להערכתנו בעיני הרמטכ"ל, פגיעה עמוקה בריבונותה של מדינת ישראל ובדרכה מאז נוסדה.
ב-31 באוגוסט דיווחנו על התפתחות הקרע בין הרמטכ"ל זמיר לראש הממשלה נתניהו. זמיר סבר שישראל צריכה להשיג הסכם ולסיים את המלחמה ואלה הדברים שנאמרו ביניהם: נתניהו: "אתה לא מבצע החלטות הקבינט, ופועל נגדו". זמיר: "חובתי לומר, אין לנו מה לחפש בעזה, חמאס הובס".
לגבי המו"מ שמתקיים עכשיו בקהיר בין מצרים לבין בכירי הרשות הפלסטינית: תמורת הסכמתה של ישראל לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובסיום המלחמה בזירה מצומצמת של הרשות, מצרים, ישראל, וכנראה גם סעודיה והאמירויות, מוכנה הרשות הפלסטינית להוציא את חמאס אל מחוץ לחוק ברחבי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, ולהתנות את השתתפותו הפוליטית באש"ף, בהכרה בכל הסכמי הרשות ובראשם בהסכמי אוסלו, קרי לחייבו להכיר במדינת ישראל כתנאי לקיומו הפוליטי (לגבי קיומו הצבאי הרשות ומצרים תתחייבנה להפסיק את קיומו הצבאי של הארגון האסלמו נאצי). בקהיר אף קובעים כעת מחדש את שמות חברי הוועדה שתמשול בעזה (על הוועדה הזאת, ועל שמות שריה כתבנו כאן בלעדית ובהרחבה לפני כעשרה חודשים, להערכתנו רוב השמות שהוזכרו אז נשארו בעינם גם היום). המערכת הביטחונית בישראל, ובראשה צה"ל, דוחה כאמור את המתכונת הנוכחית, שלפי הרמטכ"ל מעבירה את השליטה המעשית על צה"ל לידי הנשיא האמריקאי. מקור ערבי מסר לנו אתמול כי גם השב"כ תומך בפתרון הסכסוך בזירה הפלסטינית ישראלית, ולא בזירה בינלאומית אמריקאית, ומכך עולה כי, כפי שהבטיח לנשיא, ראש השב"כ זיני אכן מאמץ, לפחות בעניין הזה, עמדה ממלכתית. אם כי אפשר שזיני ומקורביו רואים בהתערבות אמריקאית את קיפוד הסיכוי לסיפוח של הגדה המערבית, וזהו המניע המרכזי לעמדתם. ר' היום במאמר המערכת על תפקידה של העיתונות הישראלית מטעם, בהפיכתה של ישראל למדינת חסות, באמצעות הפיכת האמת העיתונאית לצד פוליטי, מנוגד להשקפה הקנאית, וכן ר' בסיפור המרכזי הרחבה על התוכנית האלטרנטיבית שמנסות מצרים והנהגת הרשות להקים למען פתרון משותף מזרח תיכוני של הסכסכוך הישראלי פלסטיני.
בהקשר של התנגדות הרמטכ"ל להפוך לצבא חסות, צריך להזכיר במובנים היסטוריים כי ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל מצביעה באופן ברור ששלוש הריבוניות הקודמות של ישראל באו אל חורבנן אחרי שהציבור הישראלי ומנהיגיו לא הסכימו להפוך למדינת חסות של אשור, בבל ורומא. בחורבן הראשון אבדו שלושה רבעים מעם ישראל, בחורבן השני אבד בית המקדש הראשון, אשר אותו הקים שלמה המלך, ובחורבן השלישי אבד בית המקדש השני, ובמרד השני של בר כוכבא, במאה השנייה לספירה, שינו הרומאים את שמה של בירת ישראל לשם רומאי, גירשו ממנה את היהודים, ומנעו למשך מאות שנים כניסה של יהודים אל בירתם ירושלים.
לפיכך אי מניעת תוכנית החסות האמריקאית הנוכחית, עלולה להביא לאותה תוצאה בדיוק של סירוב מלא ומוחלט של הציבור הישראלי להיות למדינת חסות של המערב ואו של ארה"ב, השקפת יסוד אשר אף חרותה לנצח במגילת העצמאות.
את צידו המזרחי של הסטיו המלכותי, שתחם את דרום הר הבית, ומוזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו, הפכו הפלסטינים בשנת 1996 למסגד. את פסולת הבניה מהשיפוצים בעת הקמת המסגד, הם פינו לאתר פסולת מחוץ עיר העתיקה; הפסולת הזאת נתפשה על ידי ישראל, ומוינה במטרה להפיק ממנה ממצאים ארכיאולוגיים. לפי הצילומים, הפלסטינים כעת אינם מוציאים את פסולת הבניה אל מחוץ לאתר החפירות, כנראה בעקבות הפקת לקחים מהפעם הקודמת; הפסולת הנוכחית נשמרת לפי הצילומים בשקים לבנים במקום החפירה. הצילומים מעידים על הפרה נוספת, על הקודמת שהייתה בראשית שנות התשעים, הפרה חמורה ביותר בעלת משמעות היסטורית עמוקה, של הסטטוס קוו בהר הבית; הצילומים מעידים על נזק בלתי הפיך שמחוללים הפלסטינים לממצאים מכור מחצבתו של העם היהודי בהר הבית. איננו יודעים את המועד המדויק של הצילומים, אך רבות מהתגובות לצילומים הן מחודש ספטמבר.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לידינו הגיע סרטון שפורסם ברשתות החברתיות, ואשר כותרתו בערבית היא: "עיר מתחת לאדמה באל-קודס ("הקדושה", ובעברית ירושלים), מדרום למסגד אל אקצה". להערכתנו פתח הכניסה לאזור התת קרקעי המצולם הוא מהמפלס הנוכחי של הר הבית, אולי אפילו ממקום נמוך יותר למשל בית או חנות שנמצאים בחלק הגבוה של העופל. לפי הצילומים, העיר התת קרקעית שנחשפת, נמצאת במפלס הקדום של הר הבית, בגובה מוערך של שער חולדה או של האזור המכונה אורוות שלמה, שנחשף בשנות התשעים כחלקו המזרחי של הסטיו המלכותי. להערכתנו לפיכך המבנה הנוכחי שחשפו הפלסטינים, הוא חלקו המערבי של הסטיו המלכותי, אשר נבנה בצלע הדרומית של הר הבית ממזרח למערב, בזמן בית המקדש השני (בניית הורדוס). בסוף הסרטון, יוצא המנחה מפיר אל מקום אשר צופה לעבר כנסיית הקבר, וייתכן לפיכך כי החפירה אף חשפה מנהרה שנמשכת לאורך עמודי התמך שהיו בחלק הפנימי של החומה המערבית של הר הבית, אשר אורכה הוא 488 מטרים, ומשם היא פונה למנהרה שמובילה אל אזור כנסיית הקבר. יתכן שהיקף החשיפה הזה הוא אשר גרם למחבר לכנותה "עיר מתחת לאדמה באל קודס".
טורקיה כבר מבשלת את חזרתו לשלטון של חמאס, באמצעות הכללתו באש"ף. רעיון הכללת חמאס באש"ף, סוכם בין סינוואר לבין גורמים בפת"ח, כבר בתחילת תבוסת חמאס במלחמה; כאן דיווחנו על כך בהרחבה; כעת טורקיה מנצלת את הסביבה הפלסטינית הנוחה לה, כדי להשלים את המהלך, ולזכות בדריסת רגל במדיניות הפלסטינית כמשכינת שלום בציבור הפלסטיני. באופן הזה טורקיה מנסה להביא לכך, כי חמאס יהיה בעתיד חלק גם מהשלטון בעזה; הפעם הארגון האסלמו נאצי יעמוד לפיכך מול ישראל כאשר טורקיה בגבו. הקירבה התרבותית בין טורקיה לבין חמאס כערוצים של תנועת האחים המוסלמיים, עומדת ביסוד רצונה של טורקיה למגע מדיני עם בני דמותה מחמאס ברשות ובהנהגה הפלסטינית. בעבר דיווחנו פעמים רבות כי חמאס, כמהלך אסטרטגי, מתכוון להשתלט על אש"ף באמצעות הברית שנכרתה בינו לבין מרואן ברגותי, וכך להשתלט על ההנהגה הפלסטינית. מקור פלסטיני מסר אתמול כי ישראל לא תשחרר איש מתוך 7 האסירים הכבדים שחמאס דורש, ובהם מרואן ברגותי. ישראל מבינה כנראה את המהלך הטורקי (אם כי היא אינה מגיבה לו, ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על הנוכחות הטורקית בעזה, שעלולה לסלול את הדרך למלחמה אזורית). מקור פלסטיני מסר כי בכל הקשור למו"מ להפסקת האש, טורקיה היא כעת "ראש החץ" של העמדה הפלסטינית והערבית. טורקיה להערכתנו תעשה מאמץ לקעקע גם את סעיפי ההסכם שאינם מונעים מישראל נוכחות בפרימטר, בפילדלפי, ובים מול עזה. להערכתנו טורקיה תחתור ראשית להתיר לדייגי עזה, לחזור לעבודתם ולדחוק את ספינות חיל הים מערבה.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
מקור ערבי מסר כי חמאס הודיע לישראל כי אינו מוצא לפי שעה 9 גופות של ישראלים. איננו יודעים אם גופתו של הדר גולדין כלולה בדיווח הזה. בחלק החסוי של ההסכם, הוקמה ועדה משותפת לישראל, מצרים קטאר וחמאס (ולהערכתנו גם לרשות הפלסטינית), לחיפוש אחרי גופות של חללים ישראלים ברצועת עזה.
במהלך השבוע הקרוב, צפויים אל חייא ואבו מאזן לשוחח בטלפון, ולסכם את הדברים עליהם נציגי שני הצדדים כבר משוחחים, פירוק הנשק, הצטרפות של חמאס לאש"ף, וכן לגבי עמדה מתואמת כל פלסטינית לכניסה של הרשות לעזה. טורקיה לוחצת שהרעיון של הכללת חמאס באש"ף ימומש, כיוון שמימושו יעניק למעמדה כנוכחת בגבול עם ישראל רוח גבית, ומכך למעמדה במזה"ת, בדרכה לשוב לימי האימפריה שמשלה באזור כ-500 שנים. הרעיון הטורקי מכניס בדלת האחורית את חמאס להנהגה גם ברצועת עזה, והרעיון נשען גם על הברית בין ברגותי לבין חמאס, ועל האפשרות כי ברגותי יוכל לממש את הברית אם ישראל תשחרר אותו. המקור הערבי מסר כי ישראל הודיעה כבר לחמאס כי היא לא תשחרר איש מבין 7 הרוצחים הכבדים שהארגון האסלמו נאצי דרש לשחרר, ובהם מרואן ברגותי.
טורקיה מושלת כעת במהלך הפנימי הפלסטיני, באמצעות מנהיג חמאס אל חייא שעבר להתגורר בטורקיה אחרי הניסיון להתנקש בחייו בחודש שעבר בקטאר. להערכתנו טורקיה תנסה להפיץ בעולם ידיעה כי בצד הפלסטיני יש 10000 נעדרים, ולהעמיד באור הזה את דרישתה של ישראל לאתר את כל חלליה ברצועת עזה, ובהם הדר גולדין.
מי שחשב שספינות איטליה וספרד הופיעו השבוע בזירת המשט בים התיכון, ונגד חיל הים, מתוך הערכים כלפי הפלסטינים מצד שתי המדינות, אשר האחת מהן קברה את ישראל ואת ירושלים בירת ישראל בקלגסיה ובנהרות דם, מסוף שושלת החשמונאים באלכסנדר ינאי ושלומציון, ועד החורבן הסופי וסילוק היהודים מירושלים במרד הקטן, והשנייה עינתה יהודים במרתפי האינקוויזיציה בנהרות של דם, ואח"כ גרשה אותם לנדודים ולמוות חסרי כל בעולם בתקופה היהודית הטובה והמשגשגת ביותר, צריך לשקול שוב את העובדות: ב-9 בספטמבר, בלי שישראל שמה לב לכך, נפגשו ראשי המודיעין של טורקיה ושל מצרים בקהיר. אחרי הפגישה, יצא לפועל תרגיל ימי משותף טורקי-מצרי. התרגיל נועד מלכתחילה לשבש את היערכות צה"ל לקראת השתלטות על המשט, ולמניעת הפגיעה בריבונות ישראל. בעקבות האוניות הטורקיות הופיעו לפתע בזירה גם אוניות מלחמה איטלקיות ואוניית מלחמה ספרדית. בין טורקיה לבין איטליה מתהווה בשנים האחרונות ברית צבאית שנשענת בעיקר על פיתוח משותף של תעשייה ביטחונית ענפה. אנחנו מעריכים כי האוניות האיטלקיות הופיעו כחלק מהידוק הקשרים הביטחוניים והמדיניים בין טורקיה לבין איטליה. יש לשים לב כי המסרים של ראש ממשלת איטליה, דומים מאוד למסרים של הנשיא הטורקי ארדואן. ארדואן אמר אתמול על ראש ממשלת ישראל כי "לשקריו ולאיומיו של ראש 'רשת רצח העם' לא היה קהל (באו"ם), והוא דיבר במקום זאת אל מול כיסאות ריקים". ראש ממשלת איטליה האשימה באו"ם את ישראל בגרימת טבח, ומיד שלחה אוניות לים התיכון להתחכך עם צה"ל. כאן צריך להבהיר כי ממשלת ישראל כוננה את ההפיכה המשטרית ואחר כך האריכה את המלחמה כדי לספח את יהודה ושומרון, כפי שכתבנו כאן בלעדית לפני יותר משנתיים. הארכת המלחמה עודכנה בהמשך גם לטרנספר של תושבי עזה (בניגוד גמור להשקפות הרוב המוחלט של הציבור הישראלי). אבל ישראל לא ביצעה במכוון טבח בעזה. מותם של עשרות אלפי תושבי עזה נגרם מכך שחמאס בנה את ממלכת הטרור והרצח שלו, בתוך בתיהם של תושבי עזה, ובמבני הציבור שלהם; והמלחמה שממשלת ישראל אסרה על האסלמו נאציזם, אשר קם להשמידה, היא המלחמה הצודקת ביותר מכל מלחמות ישראל. אם לממשלת ישראל לא הייתה אג'נדה פוליטית בזויה, של דיקטטורה וסיפוח, שהאריכה את המלחמה בעזה לשווא עד לרגע הזה, היא הייתה זוכה לתמיכה של 90 אחוז מהציבור הישראלי; על הברית המצרית טורקית כתבנו כאן בהרחבה ובבלעדיות; על איטליה נאמר כי היא צריכה, כבעבר, נתיב מילוט מאירופה הליברלית, למקרה שההערכה החדשה במערב ולפיה מלחמת עולם שלישית עלולה לפרוץ בשנים הקרובות, היא הערכה נכונה ומסוכנת לאיטליה תרבותית ומדינית; כך איטליה נהגה בעבר, וכך היא נוהגת היום; לגבי טורקיה: זריחתה הנוכחית באה בעקבות הארכת המלחמה בעזה, והביאה אותה להשתלט על סוריה, ולהיכנס לחלל שהשאירה איראן כמנהיגת האסלאם (טורקיה תחדד להערכתנו עוד את ההבדל בין הסונה שכבר שלטה במזה"ת לבין השיעה שאין בכוחה לעשות זאת). הנשיא טראמפ ער לאימת אירופה ולהישגים הטורקיים, והוא מכנה כעת את ארדואן חבר שלי; הנשיא האמריקאי הציב את הנשיא ארדואן השבוע בראש השולחן בפגישתו עם המוסלמים באו"ם, כיוון שהוא קורא את התמונה המתוארת כאן ומבין שאם יפנה (במהות, ולא רק בדיבורים) נגד טורקיה ונגד המערב הוא יסכן את MAGA. לפני שבועיים דיווחנו כי טורקיה מכינה לישראל הפתעה באו"ם. להערכתנו שטף ההכרות במדינה פלסטינית, הוא ההפתעה עליה לא ידענו פרטים נוספים, והוא פרי של היוזמה הטורקית; ההכרות בפלסטין, הן תוצאה של עבודה דיפלומטית טורקית מעולה, שנעשתה בזירה מערבית מוכת אימה מהסיכוי הגובר שתפרוץ מלחמת עולם. דווקא הימנעותה של גרמניה מהכרה במדינה פלסטינית הבהירה את ההכרה הגרמנית העמוקה כי היא כבר השיתה על עם ישראל שואת דמים, ושילמה עליה מחיר כבד. גרמניה זוכרת היטב את המחיר, אשר שילמה בין 1942 ועד 1990 כשהפכה לעיי חורבות אורבני ותרבותי אחרי שהפכה את רצח היהודים לטקס ציבורי גרמנו-נאצי מאורגן. במובן הזה גרמניה מאשרת בהימנעותה מהכרה במדינה פלסטינית שהמהלכים האירופים הנוכחיים, חורגים מהכרה מדינית, ונגועים במעמקיהם בשנאת ישראל ובהשקפה כי ישראל מסכנת עכשיו את אירופה כפי שסיכנה בעבר. לגרמניה ברור להערכתנו, כי מדינה פלסטינית לא תקום לעולם מעל ראשה של ישראל, וכי כל הסכם לכינון מדינה פלסטינית חייב להיות בהסכמה גורפת של הציבור הישראלי; מה המערב יודע שאנחנו לא יודעים כיוון שאנחנו עסוקים כעת במלחמה מטורפת חסרת השחר בעזה שמזעזעת את ערכיה של ישראל? הם יודעים שרוסיה ומאחוריה המעצמה האדירה סין, עלולות להגיע למסקנה שהן תוכלנה להפוך את תמונת השליטה בעולם באמצעות מלחמה, ואם לא יעשו זאת, כי אז המערב עלול להכניע אותן; רוסיה כבר עושה מהלכים בכיוון מזה ארבע שנים באוקראינה, ועכשיו היא עברה למערכה השנייה במלחמה ובה היא מפרה את המרחב האווירי של חברות בנאט"ו ומתגרה במדינות אירופה. מדוע הנשיא טראמפ שינה את עמדתו כלפי המלחמה באוקראינה אחרי פגישותיו עם הנשיא פוטין והוא עכשיו מתיר לאוקראינה להשתמש בנשק התקפי אמריקאי ואף קורא למערב להפיל מטוסים רוסיים? כיוון שהבין שפוטין לא ישתכנע בליקוקים, וכי מדובר בהתמודדות בינגושית, ולא בפרלמנט חברים שיושב על בירה בשכונה. להערכתנו הנשיא טראמפ הבין שאירופה תבחר בכל דרך, כולל בהפניית גב לאמריקה, כדי לשרוד במאבק הצפוי עם רוסיה. והוא יודע שאם טריז כזה יקום בין אירופה לבין ארה"ב בעידודה של טורקיה, זה יהיה סופו של חלום MAGA.
מאת מתי כהן
ממשלת הקנאים בישראל הפקירה את הציבור הישראלי כבר בינואר 23 כאשר החליטה להפעיל את המזימה לסיפוח יהודה ושומרון באמצעות החלשת בית המשפט וכינון של דיקטטורה זוחלת. הקנאים ידעו שהעם בישראל יתנגד לכך בתוקף, אבל סמכו כי יתמוך בהם ללא סייג הציבור המזרחי הזועם אשר הותקף באכזריות אלימה בשחר התקומה בידי ציבור אשכנזי חסר דעת, ומצא בימין הקיצוני את ההכרה הפוליטית שנגזלה ממנו ואת המתרס הפוליטי כנגד הציבור שדיכא אותו מהשמאל; ואכן בגלל השבר החברתי הזה, ההתקוממות נגד הממשלה לא הייתה בעלת מסה קריטית.
למען מטרתם הפוליטית הקנאים האריכו והם עדין מאריכים את המלחמה, אם כי נראה עכשיו שהם מתחילים להבין את האסון שהמלחמה האינסופית ובעיקר חסרת השחר מביאה על ישראל. במובן הזה, נפתח כעת סיכוי חדש לסיום המלחמה (אם כי השר בן גביר כתב אתמול ב-X שלראש הממשלה אין מנדט לסיים את המלחמה בלי הכרעת חמאס).
הארכת המלחמה הולידה את זריחת טורקיה שהצליחה לשבור את משטר אסאד בסוריה, וסייעה למשטר הבובות, שכבר ניסה במצוות טורקיה לרדת לגבול רמת הגולן; צה"ל סילק את כוחות הנשיא א שארע בחזרה לצפון בהחלטה מדינית צבאית טובה; עד הארכת המלחמה ועד הופעתה של טורקיה בחלל שהשאירה איראן כמשטר האסלמו נאצי החדש, הנשיא טראמפ תמך בישראל ואף רקם איתה את מזימת הטרנספר (אם כי גם אז הוא היה ער לחשיבותה של טורקיה במזרח התיכון החדש, ולכוונותיה, ודיווחנו על כך כאן). להערכתנו את תוכנית הטרנספר טראמפ אימץ מהקנאים בממשלת ישראל (עכשיו הוא נסוג ממנה לאור התנגדות חברו הטוב הנשיא ארדואן). אחרי הפגנת הכוח של ארדואן ולחץ המערב, בעיקר צרפת, אנגליה, ספרד, ואיטליה, טראמפ כבר שם כאמור את ארדואן השבוע בראש השולחן, בשיחתו עם מדינות האסלאם באו"ם. טראמפ אף הרשה לאיטליה ולספרד לשלוח אוניות להתחכך עם צה"ל במזרח הים התיכון, והוא השפיל השבוע את נתניהו בפומבי כשהבהיר כי "לא ירשה" לישראל לספח את יהודה ושומרון, משל ישראל היא מדינת חסות. צריך לזכור שישראל עצמאית, היא כוונה אסטרטגית בחלום העתיק חוצה הדורות של שיבת ציון, מתוך ההכרה החברתית הישראלית העתיקה, חוצת הדורות, כי הציבור הישראלי ימרוד שוב ושוב בכל ניסיון לאכוף על ישראל ממשל זר, סמוי או גלוי.
חמאס מעודד את הכיוון החדש נגד ישראל, והוא מוצא עכשיו סיכוי לכך ששנאת אירופה כלפיו תצטמצם, בעקבות המלצות ארדואן, והוא יצליח להמציא את עצמו מחדש כארגון שחרור לאומי, תחת היותו ארגון מרצחים בן מוות. בשבוע שעבר כתבנו כאן בלעדית שחליל אל חיא, האסלמו נאצי, מצא מקלט בטורקיה, שמסתמנת כעת כמשטר האסלמו נאצי החדש של הסצנה האסלאמית האלימה האינסופית במזרח התיכון.
האזהרות המצריות כלפי ישראל, שלא לפגוע באנשי חמאס על אדמתה, אינן רק הכרזות מדיניות אלא הן אזהרות ממוקדות שנוגעות למשלחת חמאס שנמצאת כעת בקהיר, ודנה עם המודיעין המצרי על עסקה חדשה. זו אינה משלחת חדשה, אלא משלחת הארגון אשר נמצאת בשיח רציף עם המודיעין המצרי, וכעת, אחרי התקפת צה"ל בדוחא, היא מקבלת חשיבות ומשמעות נוספות; מהעולה מדבריו של המקור הערבי, מנהיג חמאס אל חיא, אשר נפצע קל (והשתתף בהלוויית בנו על אף הפרסומים שנעדר מההלוויה), מנחה כעת את המשלחת בקהיר, ממקום מושבו בטורקיה. לדברי המקור הארגון מוכן לכל דרישותיה של ישראל (ושל הנשיא טראמפ); במובן הצבאי הארגון נמצא בקריסה, ואינו יכול לנהל מלחמה נגד ישראל, למעט מלחמת גרילה, "שגר וברח". במובן הרעיוני, חמאס עדין חזק ואף מתחזק בעיקר בגדה המערבית, ועל אף הפרסומים, מעמדו יציב גם ברצועת עזה, וגם אם יחדל להתקיים צבאית, השגשוג הרעיוני, ימנע את השמדתו. מצרים וטורקיה יתחילו השבוע תרגיל ימי, אשר מאחוריו מרומזות שתי אזהרות משותפות כלפי ישראל: האחת לגבי דחיקת ישראל להשלים את המו"מ ולסיים את המלחמה, והשנייה לגבי המשט שנמצא בדרך לעזה, בשתי קבוצות של סירות ר' היום בסיפור המרכזי.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
להלן הסכמות חמאס, על פי המקור הערבי: חמאס מסכים לעסקה כוללת. הארגון חוזר על הדרישה שמקובלת על ישראל של נסיגת צה"ל ממרכזי הערים, ודיון על רוחב רצועת הביטחון, רוחב אשר יישאר עד השלמת המו"מ, ואשר אחריו תהיה נסיגה מלאה (גם היא נתונה כנראה למו"מ למשל נסיגה הדרגתית). הארגון מסכים שצה"ל יישאר בפילדלפי (לפחות עד השלמת המו"מ, ואיננו יודעים מהי עמדתו לגבי הציר בהסכם סופי). הארגון יתגמש לגבי זהות האסירים ומפתח שחרורם. הארגון ישחרר חטופים כבר במהלך המו"מ. ארה"ב תערוב לכך שהמלחמה לא תתחדש כל עוד המו"מ נמשך. במובן הזה חמאס ויתר על דרישתו היסודית לערבות לסיום המלחמה. חמאס יסכים למסור את נשקו לטרויקה של מדינות ערב (מצרים, קטאר, האמירויות) ויעביר לגוף החדש שתקים הטרויקה את השלטון ברצועה.
בעבר חמאס התעקש על התחייבות הישראלית להפסקת המלחמה בערבות אמריקאית. בעקבות פעולות צה"ל בעיר עזה, בעיקר בשבועיים האחרונים, הארגון ויתר כאמור גם על דרישתו זו, והוא מוכן עכשיו לערבות אמריקאית, אשר לפיה הנשיא טראמפ מתחייב כי המו"מ בין ישראל לבין חמאס יימשך עד שיושג הסכם. בזמן המו"מ מסכים חמאס על פי המקור הערבי, לשחרר חטופים. הערבות האמריקאית האמורה היא במשמעותה המעוטה ביותר מאז תחילת המלחמה, והיא הוצעה לראשונה על ידי הנשיא ביידן (להמשיך הפסקת האש כל עוד המו"מ נמשך).
כעת מתברר כי חליל אל חיא השתתף בחלק הראשון של הלוויית בנו שנהרג בתקיפת צה"ל בדוחא. אל חיא לא היה בתהלוכת האבל, אבל בתחילת הטקס, הוא נשא לפי המקור תפילה במסגד, תפילה אשר אחריה התחילה תהלוכת האבל בה הוא לא היה נוכח. איננו יודעים אם אחד המניעים לאי השתתפותו בתהלוכת האבל היה חומרת פציעתו, שהיא לדברי המקור פציעה קלה. להערכתנו יתכן אף שהפציעה בינונית, אבל היא כנראה אינה פציעה מסכנת חיים. איננו יודעים פרטים כלשהו לגבי מהות פציעתו.
בחודש ינואר 2024 דיווחנו בלעדית לראשונה כי חמאס מוכן להתפרק מנשקו, ומוכן לוותר על השלטון בעזה; ההבדלים העיקריים בזירת המלחמה מאז ועד היום הם 1. החזית הטורקית נולדה בעקבות הארכת המלחמה, ובעקבות נפילת איראן, אשר אל החלל שהשאירה נכנסה טורקיה כנראה על פי תוכנית סדורה מראש שהייתה לה 2. חטופים שנהרגו מאז ואשר נפגעו פיזית ונפשית 3. התרככות נוספת בעמדות חמאס, שעשויה להוסיף מאוד על ההרתעה הישראלית. עם זאת עמדות המפתח של חמאס: ויתור על הנשק ועל השלטון, נשארו בעינן מאז חודש ינואר 2024, אלא שכעת המו"מ להשגתן יהיה ככל הנראה קל יותר, והמחיר שיידרש מישראל לקיומן יהיה נמוך יותר.
בתקופה אשר בה לישראל אין מצפן פוליטי מדיני, אלא ממשלת עוועים קנאית, ומערכות עיתונות נגועות בפוליטיקה, המצפן המשפטי הוא שנשאר. למרות זאת, גלי בהרב מיארה, לא נבהלה כשהבינה שעל כתפיה הוטלה משימה שאיש לפניה לא מילא; על אף המכשולים הגבוהים, היא ממשיכה לפרש באומץ ציבורי בלתי רגיל את החוק, ועם זאת נזהרת שלא ייקוב הדין את ההר. כתוב: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש; גלי בהרב מיארה היא בעיננו האשה הזאת. פרשננו המשפטי, סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר, מנמק את בחירתנו.
מאת אברהם יעקב פרשננו לענייני משפט
ביום 7 בפברואר 2022 אישרה פה אחד הממשלה ה-36 את מינויה של עו"ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. ראש הממשלה באותה עת היה נפתלי בנט ושר המשפטים היה גדעון סער.
בהרב-מיארה היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.
בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת ה-25 ולקראת הקמת ממשלת ישראל ה-37, התבטאה בהרב-מיארה בנוגע לרצון מפלגות הקואליציה המיועדת לחוקק חוקים העלולים לדעתה להוביל למדינה שאיננה "דמוקרטיה במובנה המהותי":
"הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון".
בעניין מינוי אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס זמן קצר קודם לכן, לשר, הייתה עמדתה כי "ההחלטה למנות את דרעי אינה מבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ל'שיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון', ובכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". עמדתה התקבלה בידי בג"ץ, שהורה לפטר את דרעי ממשרת השר.
בתחילת פברואר 2023 פרסמה חוות דעת, שבה הביעה התנגדות לרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית, לטעמנו) שהציג שר המשפטים יריב לוין. לדבריה, הרפורמה תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות".
כן כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שעליו להימנע מעיסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים.
היא דחתה את בקשתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לאפשר לנתניהו לעסוק בהצעת הפשרה שגיבש.
בהרב-מיארה התנגדה לתיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כללים להכרזת נבצרות של ראש הממשלה, אך התיקון אושר בכנסת חרף התנגדותה.
באפריל 2023 הקפיאה את החלטת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, להדיח את מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמי אשד, והנחתה את השר לערוך שימוע מסודר ולבחון מחדש את ההחלטה.
בתחילת מאי, אישרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט לצאת למבצע מגן וחץ ללא כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני. בסמוך ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוציאה חוות דעת שמאפשרת למשפחות פלסטינים להיכנס לישראל להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, בניגוד לדעתו של שר הביטחון יואב גלנט.
בסוף אותו חודש הביעה התנגדות להצעה ממשלתית שנועדה לתת משקל מכריע לערכי הלאום היהודי בהחלטות הממשלה. עקב כך, ראש הממשלה נתניהו דחה את הדיון בהצעה.
ב-29 במאי 2023 דחתה את הצעתו של שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם, הדן במשפט נתניהו, לפנות למסלול גישור פלילי בפני שופט מול בנימין נתניהו.
ב-31 במאי הגישה לבית המשפט את תגובתה לעתירות נגד תיקון מספר 37 לפקודת המשטרה, שקידם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי חוות דעתה, אין לבטל את התיקון, על אף שהוא "מעורר קשיים מהותיים" ומעגן את סמכויות השר "באופן עמום ובלי שהיקפן הוגדר ותוחם". בתגובה נכתב שניתן לקרוא את התיקון כמוביל ל"פגיעה בעצמאותה של המשטרה" ול"פוליטיזציה של הכוח המשטרתי", אך בית המשפט יכול לפרש את התיקון ואת כל אחד מסעיפיו באופן שמשמר את עצמאות המשטרה ומונע התערבות של שיקולים פוליטיים. בנוסף קבעה בהרב-מיארה שהשר לביטחון לאומי יוכל להשיב לעתירה בנפרד.
ביולי 2023 טענה, בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין "חוק הנבצרות" כי נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי אישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט. בהמשך הדיון, דרשה לדחות את תחולת החוק לפחות עד לכנסת הבאה.
ב-11 ביולי 2023 עבר בקריאה ראשונה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בית המשפט לא ידון בעניין סבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה, השרים ונבחרי ציבור נוספים שייקבעו בחוק.
ב-24 ביולי אושרה בקריאה שנייה ושלישית גרסה מתוקנת, לפיה בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. דין נבחרי ציבור נוספים נותר מחוץ להצעת החוק.
חקיקה זו היא המרכיב הראשון שנחקק במסגרת הרפורמה שעליה הכריז שר המשפטים יריב לוין, והיא לוותה בהפגנות מחאה שבועיות ובכמה הפגנות תמיכה, בהשתתפות מאות אלפי מפגינים. החקיקה גררה תגובות של חברות דירוג אשראי בין-לאומיות שהביעו חשש באשר להשלכות החוק וההתנגדות אליו על כלכלת ישראל. האיחוד האירופי והבית הלבן קראו לממשלה לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה.
גורמים רבים עתרו לבג"ץ נגד התיקון, ובהם לשכת עורכי הדין והתנועה למען איכות השלטון בישראל.
נוכח פערי העמדות בין עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לבין עמדת הממשלה ביחס לעתירה, אישרה היועצת לממשלה ייצוג נפרד בעתירה.
עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה היתה חד-משמעית ולפיה יש לקבל את העתירות ולבטל את התיקון לחוק היסוד שהתיימר לבטל את עילת הסבירות.
ב-12 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב של כל 15 השופטים ב-8 עתירות נגד ביטול עילת הסבירות.
ב-1 בינואר 2024, כחצי שנה לאחר אישור התיקון לחוק היסוד, פסק בג"ץ, ברוב של 8 שופטים מול 7 שופטים, שהתיקון לחוק נפסל.
בחודשים האחרונים, החלו השר לוין וחה"כ רוטמן, להחיות את ההפיכה המשטרית בשורה ארוכה של הצעות חוק, החלטות ממשלה וצווים ממשלתיים.
לדוגמה ניתן לציין את הצעת החוק לשינוי דרך בחירת נציב התלונות על השופטים, כך שהוא יבחר ע"י הכנסת ברוב של 70 חברי כנסת. הצעה זו יש בה כדי להביא לפוליטיזציה מוחלטת של תפקיד נציב הביקורת על השופטים.
המשמעות היא, שאותו נציב ישקול שיקולים פוליטיים בהחלטותיו. עניין זה מקבל משנה חומרה אם זוכרים שבסמכותו של הנציב להמליץ על הדחת שופט מכהן. החשש הוא שהנציב, אשר ירצה להיטיב עם מי שמינה אותו, ימליץ להדיח מכהונתו שופט שפסיקותיו אינן עולות בקנה אחד עם עמדת הקואליציה.
דוגמה נוספת היא החלטת הממשלה לשנות את דרך בחירת נציב שירות המדינה, כך שהוא יבחר ע"י ראש הממשלה, ולא על דרך של ועדת איתור – כפי שהציעה היועצת המשפטית לממשלה.
בהרב-מיארה לחמה ולוחמת בנחישות נגד פעולות אלה ונגד פעולות רבות אחרות הננקטות ע"י הממשלה ועושי דברה בכנסת.
באוגוסט 2024 פנתה במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו קבלה כי "מזה זמן החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים. זאת, מבלי שקדמה להן עבודת מטה מקצועית", וציינה כי "התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור".
לחימתה חסרת הפשרות באומץ לב בלתי רגיל, הופכת אותה לשומרת סף מן החשובים ביותר כמי שעומדת בפרץ ומנסה למנוע את הפיכת המדינה לדיקטטורה.
בנוסף, עמדותיה המשפטיות של בהרב-מיארה ניחנו לעיתים בתעוזה ובחדשנות. בעניין זה יש לציין את עמדתה בבג"צ עילת הסבירות, שם טענה כי לבית המשפט יש סמכות לבטל גם חוק יסוד.
זוהי עמדה חדשנית שעד אז לא היתה מקובלת על בית המשפט ועל משפטנים בכלל.
בג"צ קיבל את עמדתה של בהרב-מיארה בעניין זה ברוב של 13 מול שני מתנגדים בלבד.
לכן בחרנו בה כאשת השנה.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il