צריך לשים לב שזמן קצר אחרי שטורקיה פרסמה ב-6 במאי את דבר פיתוח הטיל ההיפרסוני שלה, אשר יכול לשאת ראש קרב גרעיני, פרסמה איראן בטהרן טיימס כתבה על "יכולותיה הגרעיניות של ישראל"; בכתבה נטען כי היכולות הישראליות האמורות נשמרו בסוד עד לאחרונה באמצעות הסכמה בין הממשל האמריקאי לבין ממשלת ישראל. איראן מרימה לטורקיה וטוענת שעכשיו קשר השתיקה לגבי הגרעין הישראלי עומד להסתיים כאשר סנטורים דמוקרטים דורשים מהממשל האמריקאי לחשוף מידע על הגרעין הישראלי. יש לא מעט אירופים ואמריקאים ואולי גם ישראלים, שסבורים כי יחסי טורקיה איראן, הם אלה אשר משתקפים משלושת הטילים ששיגרה איראן לעבר טורקיה במהלך המלחמה עם ישראל. אנחנו סבורים שהטילים הללו נועדו לטשטש את הברית בין שתי המדינות האסלמו נאציות, או מדויק יותר בין שני המשטרים האסלמו נאציים. להערכתנו יש בין שתי המדינות ברית, שסיום המלחמה כאשר איראן עומדת על רגליה, הוא תחנה אחת בדרך להשתלטות משותפת של שתיהן על המזרח התיכון, וכינון של קוטב מוסלמי בסדר עולמי תלת קוטבי חדש. את פקיסטן השתיים כבר הביאו לאג'נדה, כאומרות שהזמן בו המזה"ת אופיין כערבי, בא אל קיצו, ומעכשיו זהו מזרח תיכון מוסלמי. ולא סתם מוסלמי, אלא עם ברית שיעית סונית, שיש רק מעטים בעולם המוסלמי שיאמרו שהיא אפשרית. במובן הזה טורקיה רואה פחיתות כבוד שהיא תצטרך להצדיק את הגרעין שיהיה לה, ואת מסעה אליו, והטקטיקה שלה היא שהדבר מובן מאליו; מצד שני הכתבה בטהרן טיימס דרושה לטורקיה כדי להבהיר מדוע הדבר כה מובן מאליו. הרי לישראל כבר יש, כה אומרת איראן. בהקשר של הגרעין הטורקי. צריך להזכיר כמה דברים האחד הוא הכור האזרחי שיושלם במהלך השנה לפי הפרסומים. השני הוא הסכם הכרייה שיש לטורקיה בניז'ר, אמנם זהו הסכם לכריית זהב, אבל ניז'ר ידועה יותר במחצבי האורניום. השלישי הוא דבריו של ארדואן ב-2020 מהם עולה כאמור שאם לישראל יש גרעין, גם לטורקיה יכול להיות. הרביעי הוא הטכנולוגיה הגרעינית של פקיסטן וקרבתה לאנקרה. והחמישי הוא הטכנולוגיה האיראנית והחומר המועשר, והקירבה בין שתי המדינות. מה גורמת לאיראן הנזקקות הטורקית לאינפוט איראני בדרך להיותה מעצמה? להערכתנו ביטחון עצום כמעט חסר שחר במפרץ הורמוז, ובמתיחת החבל עם ארה"ב. אמריקה אולי לא החליטה מהיכן הביטחון הזה מגיע, אבל היא יודעת להערכתנו שהוא חושף את מגבלת הכוח של ארה"ב. ההידרדרות בהרתעה האמריקאית כה מסוכנת לעולם החופשי, עד שגם אנגליה יצאה היום מקיבעונה נגד מלחמתו של הנשיא טראמפ באיראן, ושלחה משחתת בדרך להורמוז, אם כי היא אינה מיועדת למלחמה של טראמפ באיראן. אם אנגליה הייתה עושה זאת בראשית המלחמה, כדי להגן על העולם החופשי, ובלי משחקי כוח עם אמריקה, יתכן שטורקיה ואיראן היו עכשיו מעט יותר צנועות.
גליון 253
10 במאי 2026
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
פעולותיה הצבאיות של טורקיה כנגד ישראל (ר' היום בכותרתנו הראשית), מחייבות את ישראל להיערך צבאית, מדינית, חברתית, לעימות כולל
טורקיה אינה דומה לאף אחד מאויביה של ישראל. היא מדינה אירופית מתועשת, חברה בארגון הצבאי של העולם החופשי, בעלת גב במערכות המדיניות של 4 המעצמות החשובות של העולם החופשי, ובמהלך השנים הבאות היא תהפוך למדינה גרעינית. טורקיה היא בעלת מסורת מדינית מפותחת, וכוח ארגון מופלא. שטחה עצום, ומספר תושביה כמעט 90 מיליון.
להתעלמות מהכנותיו הצבאיות של האויב הטורקי כנגד ישראל, תהיה תוצאה טרגית לאומית.
הדבר שמונע את ההכרה המלאה לגבי פעולותיה של טורקיה נגד ישראל, נובע להערכתנו מחוסר יכולתה של ישראל להתמודד עם כמה משברים פנימיים עמוקים. לכן כדאי לתאר אותם, ואת דרך פתרונם.
במובן הצבאי הישראלי, צבא טורקיה הוא בעיקר צבא יבשה; יש להיערך מולו עם צבא יבשה גדול וחזק, של לפחות 9000 טנקים. לשם כך יש לגייס את החרדים כבר עכשיו, ובכוח הזרוע.
כדי להשוות את התנאים והערכים בכל יחידותיו, על צה"ל לעצור מיד את פשעי המלחמה שעושים יהודים בגדה המערבית. אמר בן גוריון שישראל תגבר בערכים, לזה להערכתנו התכוון.
צה"ל חסר בשנים האחרונות, אומץ לב ציבורי. אין כמוהו בשדות הקרב, אבל בשדות הציבוריים, הוא נוטה לא להיאבק. להערכתנו על צה"ל לזכור את חובתו לשמור על ביטחון מדינת ישראל ותושביה, והדבר מחייב מחשבה עצמאית. הכפיפות למערכת המדינית, אינה להיות סנג'ר של חבורת פוליטיקאים מפלגתיים לפעמים שלוחת רסן. הכפיפות היא עניין מושכל של הפרדת רשויות. צה"ל אמנם אינו רשות במלוא מובן המילה, אבל הוא רשות במלוא מובן חובתו החוקית. זה קצת מורכב, ולא מספיק מחוקק, אבל מורכבות אין פירושה לוותר על עצמאות הצבא כשהוא אוסר בפקודת הממשלה מלחמה על אויבי ישראל. האם יש מפקד צבאי בהווה או בעבר, אשר יאמר כי הצבא רשאי למשל להעלים עין מפשעי מלחמה שנעשים בתחום אחריותו כריבון?
וכמה מפקדים צבאיים כן יעלימו עין על אף עמדותיהם?
במובן המדיני, לישראל אין הסברה. מה פשוט יותר מאשר להסביר את הפעולה הטורקית כנגד העולם החופשי, בעצם אימונו של ארגון צבאי ניאו נאצי צמא דם שחותר להשמדת עם? היש קל מזה? לפי תגובת המדינה הישראלית כנראה שכן, כיוון שזה בשבילה קשה מנשוא, אחרת הייתה עושה את זה: עתרו נגד נאט"ו, כתבו על הקירות ובחדשות המערביות, שטורקיה פועלת צבאית ומדינית כנגד יסודות ערכי העולם החופשי. אי אפשר לא לראות את זה. לכן זה קל. או קשה?
המובן החברתי הישראלי הוא הקשה ביותר לאיחוי ותיקון.
המניע של הציבוריות הישראלית הוא ההתקפה הדורסנית הארורה של ציבור אשכנזי כנגד ציבור מזרחי משחר תקומת ישראל. כעת קהילות מזרח שלמות לקו במחלת השנאה והנקמה. ובקרב האלקטורט הישראלי אין עוד מחשבה פוליטית מדינית אלא רק תקיפה גזעית ושנאת המותקף כנגד תוקפיו.
עם זאת, כשלי הממשלה הנוכחית, הביאו עכשיו לתמורה בבייס של בנימין נתניהו, שהוא קהילות מזרח שלהערכתנו מתחילות להתפכח משנאתן; לא כי הן מפסיקות לשנוא את תוקפיהן, אלא כי שנאתן עלולה להטביע את חלומם של 70 דורות של יהודים לתקומת ישראל. המזרח העמיד בכתביו את היהדות, והוא לא יניח לה ליפול. זאת להערכתנו התבונה שמתחילה לחלחל בקרב הבייס של בנימין נתניהו.
זה לפיכך גם זמנו של בנימין נתניהו, להתנתק מקנאי ממשלתו, להודות באחריותו הבלעדית לכשל 7 באוקטובר ולכונן ועדת חקירה ממלכתית; כן לשחרר את ניסיונותיו לבטל את משפטו, ולהניח למשפט לזרום עד הכרעת הדין (או לחילופין להודות באשמה ולזכות בעסקת טיעון מקלה); לכונן כבר עכשיו ממשלת אחדות לאומית עם בני גנץ ועם גדי איזנקוט; להקים גוף פוליטי משותף עם השניים, ולתקן את כל החוקים הארורים והתקנות שחוקקו והותקנו כנגד החופש והחרויות הדמוקרטיה ובית המשפט, ולהפך לבצר כלקח לעולם את החופש והחרויות בישראל, בפרק משלים שיצורף למגילת העצמאות. במובן הזה נתניהו צודק שזו מלחמת התקומה.
מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה.
שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il
טורקיה נוקטת בפעולה מלחמתית ישירה כנגד ישראל: אימון צבאי של יסודות של ניאו נאציזם, אשר פועלים להשמדת ישראל, ואשר יצאו באופן מעשי להשמיד את מדינת ישראל, באמצעות טבח במהלך של רצח עם ב-7 באוקטובר. אימון צבאי מעשי ומושכל של ארגון מדינתי חמוש ניאו נאצי, אינו דומה למעשיה של טורקיה במאבק נגד ישראל עליהם דיווחנו כאן עד כה בהרחבה. המעשה הנוכחי אף נותן תוקף מדיני לייחוליו/תפילתו של נשיא טורקיה ארדואן שאללה ישמיד את ישראל. עיתוננו מביע מחאה מערכתית כלפי נאט"ו שעוצם עין למהלכיה המלחמתיים של טורקיה, כלפי הבית הלבן שמתעלם ממהלכיו המלחמתיים של הנשיא ארדואן כלפי בת ברית מרכזית של ארה"ב, וכלפי מדינות העולם החופשי באירופה, על שהן בתמיכתן במדיניות הטורקית משתפות פעולה בעקיפין, במסע להשמדת ישראל. עיתוננו ישקול הליך Ccommunication לבית הדין הפלילי בהאג כנגד נשיא טורקיה, וכנגד המדינה הטורקית. על ישראל להתכונן לעימות צבאי עם טורקיה, ראשית באמצעות פתרון המשבר החברתי תרבותי הישראלי שהביא את ישראל מאז חודש ינואר 2023 אל סף חורבן, וכן באמצעות תיקון ליקויי הצבא, וליקויי ההסברה הישראלית. ר' היום במאמר המערכת
מאת מתי כהן ומאיר ז'ורנו
מקור, מסר כי טורקיה מקיימת במספר אזורים ברחבי המדינה, אימונים למחבלי חמאס; התחומים העיקריים שבהם מתמחים המחבלים הם טילאות וכטב"ם, שהתגלו כשוברי שוויון במלחמה במזרח התיכון, כמו גם במלחמה באירופה בין אוקראינה לבין רוסיה.
טורקיה פועלת במספר זירות כנגד ישראל, אבל זוהי הפעם הראשונה שהיא נוקטת בפעולה צבאית מלחמתית ישירה כנגד ישראל. טורקיה סללה את הדרך לחיזבאללה להבריח נשק מסוריה ללבנון, למען המלחמה בישראל. טורקיה לחצה כי חמאס יקבל מעמד בשלטון החדש בעזה, והוא אכן קיבל. טורקיה מנעה את התקפת הכורדים כנגד המשטר האסלמו נאצי האיראני, אשר יצא ב-7 באוקטובר להשמיד את ישראל; את התקפת הכורדים כנגד המשטר האיראני, הכין המוסד במשך תקופה ארוכה, כמהלך שובר שוויון.
פעולה צבאית מלחמתית ישירה ואו עקיפה, עומדות בלב האיסור באמנת נאט"ו למדינות החברות בארגון. אבל נאט"ו זקוק לכוח הצבאי הטורקי הן כדי להרחיקו מרוסיה והן כגשר שימשול עבורו ועבור ארה"ב במזרח התיכון. לשם כך נאט"ו לא רק מעלים עין ממעשיה המלחמתיים של טורקיה כנגד ישראל, לרבות התבטאויות של ג'נוסייד כגון תפילת ארדואן לאלוהיו המוזכרת לעיל, אלא אף מחזק את תמיכתו בה. ובכך מלבין ומכשיר את המעשים, בהיותו ארגון צבאי מהותי של העולם החופשי.
מקור, מדווח על חזרתו של חמאס לפעילות הברחת הנשק ממצרים וחימוש הארגון, שהיה אחד ממאפייני הארגון עד 6 באוקטובר, ובנשקו המוברח השתמש חמאס לטבח של 1200 ישראלים ובמהלכו שחיטה של נשים בהיריון, עוברים וילדים על הוריהם. צה"ל יצא להשמיד את חמאס, ואכן הכריעו והביסו בחודש ינואר 2024, עד שמנהיגי הארגון היו מוכנים לכל דרישה ישראלית לרבות התפרקות מלאה מנשקו, תמורת הפסקת האש; ממשלת ישראל התנגדה להסכם מטעמים פוליטיים מפלגתיים. בשלב הזה חמאס מכין את מנגנון ההברחות להתחמשות בנשק קל למקרה שיצטרך מהשפה ולחוץ להתפרק מנשקו, כדי לרצות את הנשיא טראמפ. בשבוע שעבר דיווחנו כאן כי חמאס והרשות הפלסטינית הפכו דה פאקטו לשותפים בשלטון בעזה, כאשר לרשות יש רק בכירות מנהלית, אבל לא בכירות מהותית מדינית. הרשות היא בפרונט, חמאס מוצנע, אבל שתיהן שותפות לשלטון באופן מלא. גם את המהלך הזה מובילה טורקיה, בדומה למהלך שהובילה עם חיזבאללה אשר עליו דיווחנו כאן לפני שבועיים; המהלך הטורקי לחמש את חיזבאללה החזיר גם את הארגון לחיים, אחרי שטורקיה סללה לו את הדרך להעביר נשק ממחסניו בסוריה ללבנון ולחזית נגד ישראל. ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על המהלך הטורקי מתחת לרדאר מדינות המערב, לגבי הארגונים חמאס וחיזבאללה ולגבי המשטר האיראני שיצא ב-7 באוקטובר להשמיד את ישראל. נשיא טורקיה ביקש בעבר מאללה להשמיד את ישראל, אבל מתברר כי הוא לא בוחל בטקטיקה ארצית פחות רוחנית.
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
בבחירות שהיו בשבוע שעבר בדיר אל בלאח ברצועת עזה, ניצחה תנועת פתח את חמאס. זהו ניצחון ראשון של פתח ברצועת עזה, מאז שחמאס ביצע בשנת 2007 הפיכה אלימה, וסילק את פתח מהשלטון בעזה. יתכן שהברחות הנשק החדשות של חמאס ממצרים, הן בגדר של היערכות של חמאס למאבק אפשרי עם פתח, ולא רק היערכות לדרישת ארה"ב וישראל מחמאס להתפרק מנשקו.
לא ברור אם חמאס מבריח פריטי אמל"ח נוספים, למשל רחפני נפץ, אבל ברור כי הוא עוקב אחרי ההצלחה של חיזבאללה בהפעלת רחפני נפץ בלבנון, ובעזרה שמושיטה לו טורקיה להבריח אמל"ח ובהם ככל הנראה גם רחפני נפץ.
בהקשר הזה, סילוקה של טורקיה מרצועת עזה, גם בפעולה צבאית אלימה, של כיבוש הרצועה ומעצר וגירוש של הנציגים הטורקיים, עשויה למנוע הדרדרות חדשה בחזית בעזה, ולמנוע תיאום באמצעות טורקיה בין שתי הזירות בלבנון ובעזה.
יתכן שפשעי המלחמה שמבצעים יהודים בגדה המערבית, בפגיעה בעדרים, במטעי עצי פרי, ובתנועה חופשית בדרכים, הם אשר בסופו של דבר ישכינו שלום בין הפלגים הפלסטינים. טורקיה משכנעת את הפלסטינים לגבש מבנה פוליטי אחד, ולהשתמש לשם כך בתמיכה האמריקאית בסדר חדש בעזה ובמזרח התיכון, ולאפק את התגובות נגד יהודים פורעים, כדי להגדיל תמיכת העולם. פעולות הפורעים היהודים, מדגישות את השינוי הפוליטי הפלסטיני, ואפילו מעניקות לו תוקף. טורקיה והפלסטינים, הופכים בכך את ניצחונות צה"ל ברצועת עזה, לתבוסה מדינית ישראלית בזירה הפלסטינית כולה, תבוסה שמשפיעה גם על הגזרות האחרות אשר גם בהן מעורבת טורקיה. ר' דיווחנו כאן על התמיכה שמעניקה טורקיה לחיזבאללה, תמיכה שאפשרה את התחמשותו מחדש. ר' את דיווחנו על כך שטורקיה מנעה את פלישת הכורדים לאירן והכרעת המשטר (ר' היום שוב ביומן); ככל שהסדר הפלסטיני החדש יתעצם, כך עלול יהיה חמאס לשמור על כוח צבאי מוגבל באמצעות המשטרה הפלסטינית החדשה בעזה.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
בדיר אל בלח בעזה ובמקומות רבים בגדה המערבית מתקיימות כעת בחירות מוניציפליות, אשר לראשונה מובלות בתיאום בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית. חמאס אינו נוכח בבחירות כתנועה צבאית, אבל נציגים שלו אשר מצהירים מראש על כך שאינם חלק מהארגון הצבאי, באמצעו טופס של הרשות הפלסטינית, עליו עליהם חתום, יכולים להתמודד ולנצח. עם זאת, המציאות המדינית בגדה וברצועת עזה, מחייבת בכירות של הרשות הפלסטינית שחמאס קיבל כסדר מנהלי, אבל אינו מקבל אותה כסדר פוליטי, ולכן התיאום; כל תיאום בין שני הצדדים, חמאס והרשות, מחייב הסכמה קודמת. ההסכמה הפוליטית נעשית כאשר בתווך נמצאת הממשלה הפלסטינית בעזה, והיא מעבירה את העמדות בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית, עד שמתקבלות ההסכמות. זהו מבנה מורכב, אבל בינתיים הוא עובד.
חמאס יסכים להתפרק מנשקו, אבל יהיו לו לכך שני תנאים מרכזיים 1. לשמור על נוכחותו השלטונית כפי שהושגה כאמור לעיל וכפי שדיווחנו בעבר בעזרת לחץ טורקי על ארה"ב 2. לשמור על נשק אישי, כנראה באמצעות המשטרה הפלסטינית החדשה בעזה.
תנאים אלה נוספים על תנאיו המדיניים של הארגון.
ההישגים האלה יאפשרו לחמאס להמשיך לצבור כוח פוליטי, ובעתיד להמשיך את ניסיונותיו להשתלט על אש"פ. להערכתנו טורקיה וחמאס מחזיקים באותה עמדה חשאית בעניין זה ולפיה השליטה באשף צריכה לעבור בסופו של תהליך לידי חמאס. בעבר הברית של חמאס עם ברגותי אשר נועדה להשתלטות משותפת של חמאס ושל פת"ח הייתה מעשית; כעת משברור שישראל לא תשחרר את ברגותי, אלא אם ארה"ב תדרוש זאת בשם חברותה עם טורקיה, הסיכויים לכך כרגע נמוכים יותר. אבל להערכתנו ארה"ב תיכנע גם לדרישה טורקית לשחרר את ברגותי בסופו של דבר, ודרישה כזאת עלולה להגיע כבר במהלך המו"מ הנוכחי בעזה.
מועמדי חמאס בבחירות הנוכחיות ויתרו על ערים מרכזיות בגדה המערבית שבהן הסיכוי שלהם היה נמוך בעקבות התחזקות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, דוגמה לכך היא רמאללה שאף אדם למעט נציג פת"ח לא הציג את מועמדותו.
לנוכח הפעילות האינטנסיבית של טורקיה והפלגים הפלסטיניים בעזה, ושל טורקיה וחיזבאללה בלבנון, ושל טורקיה ואיראן לרבות מניעת ההתקפה הכורדית על המשטר האיראני בלחץ טורקי, צפוי היה שישראל תגיב, אבל היא איננה יכולה להגיב מתוך המחויבות שכפה עליה הנשיא האמריקאי לפעול רק בהסכמתו.
על מחסני הנשק של חיזבאללה וגם של איראן באזור חומס דיווחנו בעבר כמה פעמים. כן דיווחנו על תקיפות רבות של חיל האוויר באזור. איננו יודעים אם התקיפות היו כנגד המחסנים האמורים, או בניסיון לאתר אותם. מקור ביטחוני חשוב מסר השבוע כי בכך טורקיה סללה את הדרך עבור חיזבאללה להעביר אמל"ח ממחסניו באזור חומס ללבנון, לשם המלחמה בישראל.
להערכתנו האחיזה של צה"ל בחרמון הסורי, נועדה למנוע מחיזבאללה לקיים את מה שמאפשרת לו טורקיה, להעביר אמל"ח לחזית עם ישראל בלבנון; ההתחמשות המהירה של חיזבאללה, וההפתעה שהוא גרם לכוחות צה"ל בשבועות האחרונים, בהיותו חמוש היטב ומאומן היטב, וברשותו מטר של רקטות וטילים, נובעת לפחות בחלקה הגדול מהגישה שסידרה לו טורקיה למחסניו ולמחסני איראן באזור חומס בסוריה.
נאמר כי טורקיה היא חברה בנאט"ו אשר על פי אמנתו אסור למדינות החברות בו לחרחר מלחמה; טורקיה מציגה צד שוחר שלום באופן גלוי, ובאופן סמוי, למשל זה אשר אנחנו חושפים כאן היום, היא פועלת צבאית בעקיפין נגד ישראל, וכפי שדיווחנו פעמים רבות בעבר, טורקיה פועלת לכונן את הציר האסלמי הקיצוני עם איראן חיזבאללה וחמאס, שיתפרש מהמפרץ הפרסי ועד הים התיכון והים האגאי.
היום מדווחת סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו על קידום של מבנה, כנראה מוצב שצה"ל בונה באזור קונטרה. יתכן שגם פעולה זו נועדה לפגוש את כוחות חיזבאללה בחזית הסורית. בעבר דיווחנו על כוחות חיזבאללה וכוחות של צבא אסד שהיו מרוכזים באזור קונטרה.
פירוט הראיות:
מצוטטים:
דו"ח מבקר המדינה שקבע אחרי שתיאר את השפעת מפעלי ים המלח על שטחים בזיכיון שקיבל כי "כל אלה מקנים לים המלח תדמית של אזור מוכה אסון"
חוק הזיכיון ים המלח שקבע בסעיף 19 את אחריותו של מפעלי ים המלח לשטחי הזיכיון שלו.
חוק המים 1959 שאוסר על זיהום מי התהום.
מנהל באתר, מתוך טקסט כתוב, מורה לטמון את שרכי הפלפל עם חוטי הפלסטיק.
מקור במ.א תמר, מתוך טקסט כתוב, על החובה לציית למנהל, ולהטמין את מה שהוא מורה להטמין.
מקור נוסף מ.א תמר לגבי משאית הטאוט, מתוך עדות הפקח אשר שמע את הדברים, ודיווח עליהם למנהל.
הערות עורך העיתון:
נכתב בחוק זיכיון ים המלח בסעיף 19 כך: "בעל-הזכיון ימלא אחר כל הדינים המתייחסים לבריאות ובטיחות הציבור ואחר אותן הוראות של פקודת המכרות ופקודת בתי החרושת, 1947, והתקנות שהותקנו לפיהן המתייחסות לבריאותם ולבטיחותם של עובדים". הסעיף הזה מתאר לפיכך את אחריותו של בעל הזיכיון, בשטחי הזיכיון ואחריותו לבריאות ובטיחות הציבור, ולבטיחות העובדים. הסעיף אינו מבדיל בין שטחי זיכיון בהם פועל המפעל לבין שטחי זיכיון שבהם אינו פועל מטעמים שונים (למשל שטחים שמנוהלים על ידי ממשלת ישראל למען התיישבות וחקלאות ועדין חובתו לפקח על המתרחש בהם).
*גילוי נאות: הפקח המוזכר בתחקיר הוא עורך העיתון, והוא הועסק בחצי משרה כפקח על האתר לפסולת חקלאית שנמצא בין שני הישובים. בעקבות סירובו לטמון באתר פסולת מזהמת, ובעקבות סירובו להפעיל גדר חשמלית לדחיית חזירים בלא שימולאו לפני כן תנאי בטיחות יסודיים לגביה, הוא פוטר מעבודתו כחודש לאחר תחילתה. עורך העיתון הודיע בכתב בקו"ח שנשלחו למעסיק באתר הפסולת החקלאית, טרם קבלתו לעבודה, כמו גם בעל פה בעת ריאיון העבודה אליו הוזמן, כי הוא עיתונאי, והוא עורך העיתון הזירה העיתונאית The Israeli Palestinian Post, וכי עיקר חייו המקצועיים הוא, ואף יהיה, בעבודת העיתון והכתיבה. הפקח הבהיר שהוא מציע מועמדותו, כיוון שלעיתון אין הכנסות, והוא זקוק להכנסה לקיימו. כך נהג עורך העיתון בכל מקומות העבודה בהן עבד (תמיד במשרה חלקית) למימון הוצאות העיתון, מאז הקים אותו ב-2 בספטמבר 2021.
הכתבה תישלח למבקר המדינה, למשטרת ישראל לתגובה וליועמ"ש בבקשה לחייב את מפי"ה לבצע בדיקה מקיפה לאיכות מי התהום בכיכר סדום, וויתור מידי על שטחי הזיכיון בשני הישובים נאות הכיכר ועין תמר.
מקור חשוב, מסר למאיר ז'ורנו פרשננו הצבאי, את פרטי ידיעת הזהב שהעבירה מצרים לישראל על הטבח, החטיפות והכיבוש שייקרו ב-7 באוקטובר 2023. כן העביר המקור לז'ורנו את האופן שבו הועברה ידיעת הזהב לישראל: ראש המודיעין המצרי הגיע לנתב"ג בטיסה מיוחדת, בצהרי יום שלישי 26 בספטמבר 2023, יום לאחר יום הכיפורים, והוא הגיע אד הוק לשם העברת הידיעה. דקות ספורות אחרי שנחת, נפגש ראש המודיעין הצבאי המצרי בנמל התעופה בן גוריון עם ראש המל"ל צחי הנגבי, ומסר לו כי חמאס יפלוש לנגב בבוקר 7 באוקטובר, ומטרתו תהיה כיבוש וחטיפה של אזרחים וחיילים. בתום הפגישה חזר ראש המודיעין למטוסו והמריא מיד חזרה למצרים. איננו יודעים אם הנגבי העביר את ידיעת הזהב שקיבל לראש הממשלה נתניהו ואו לצה"ל במסר מערכתי או לרמטכ"ל באופן אישי. כולנו אבל יודעים שהנגבי הודח מראשות המל"ל, כשנתיים מפרוץ המלחמה, וכתב במכתב הפרידה כי "יש לחקור באופן יסודי את הכישלון ב-7 באוקטובר". האם השורה הזאת מרמזת כי הנגבי טוען כי העביר את הידיעה לראש הממשלה ואו לצה"ל? האם העובדה שהידיעה על הגעתו הבהולה של ראש המודיעין המצרי לישראל אד הוק לשם העברת הידיעה, לא הודלפה עד כה, מרמזת כי הידיעה הועברה לראש הממשלה? על השאלות הללו תוכל להשיב רק ועדת חקירה ממלכתית, בעלת סמכויות רחבות.
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
בדומה למה שעשה המלך חוסיין ערב הפלישה הסורית מצרית לישראל, בחודש אוקטובר 1973, כאשר בא לפגישה בהולה אד הוק עם ראשת הממשלה גולדה מאיר, כדי להעביר לה את הידיעה על הפלישה הצפויה, כך עשה ביום שלישי 26 בספטמבר 2023 בצהריים ראש המודיעין המצרי. ההבדל בין שני האירועים הוא כי המלך חוסיין נפגש עם ראשת הממשלה, ואילו ראש המודיעין המצרי העביר ב-26 בספטמבר 2023 את הידיעה בפגישה בנתב"ג לראש המל"ל צחי הנגבי ולא לראש הממשלה נתניהו. לא ננסה להעריך מדוע, אבל ברור שהמצרים הנמיכו מראש את דרג המוסר, לעומת דרג המסירה של המלך חוסיין, ולכן הפגישה המתאימה של ראש מודיעין צבאי היא עם ראש מל"ל ולא עם ראש ממשלה. פגישה כזאת היא עניינית צבאית, ואין בה כל גינונים מדיניים פוליטיים, שייתכן כי מצרים ביקשה להימנע מהם. ובכן, גם על השאלה מדוע נהגו כך המצרים, תוכל להשיב רק ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות.
הערת המערכת: בשל חשיבותה הרב, אנו מפרסמים את הידיעה על פגישת ראש המודיעין המצרי עם ראש המל"ל, לפני פרסום המהדורה השבועית כולה, שתושלם במהלך היום.
מקור ערבי חשוב מסר לנו כי חמאס והממשלה החדשה בעזה, מתאמים מהלכים. מאחר שהממשלה החדשה בעזה נמשלת ממשרד ראש הממשלה הפלסטיני ברמאללה, יוצא מכך שיש תיאום חדש בין חמאס לבין ממשלת רמאללה, תיאום אשר סותר במידה רבה את התחייבות רמאללה, לחסל את חמאס פוליטית וצבאית בגדה המערבית. לא יתכן חיסול בגדה המערבית ותיאום עמדות ומהלכי שלטון ברצועת עזה. ולא יתכן שישראל תכניס את רמאללה לעזה כדי לשחוק את חמאס, ורמאללה עושה בדיוק ההיפך בניגוד גמור להסכמה בין הצדדים.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
חמאס והממשלה החדשה שהוקמה ברצועת עזה, מתאמים עמדות ומהלכים שלטוניים, כך מסר ל-tipp מקור ערבי חשוב. הממשלה החדשה ברצועת עזה נשלטת על ידי ראש הממשלה הפלסטיני של הרשות הפלסטינית ברמאללה; יוצא מכך שהממשלה הפלסטינית מתאמת עמדות ומהלכי שלטון ברצועת עזה עם חמאס; ההתנהגות הזאת סותרת את התחייבותה של הרשות הפלסטינית למגר את חמאס צבאית ופוליטית בגדה המערבית. ההתחייבות הזאת עמדה בלב ההסכמה-שבשתיקה הישראלית לנוכח כניסתה של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, וזכייתה בנכסים שכמעט אף אחד מהצדדים שמעורבים במלחמה לא זכה בכמותם, בהיותם מרחיקי לכת ומשני מציאות (במקרה הזה פלסטינית). ר' שינוי המציאות שתוצאות הידיעה הזאת גורמות כלפי יכולתה של ישראל לפעול למיגור חמאס ברצועת עזה, שהוא המטרה שמאחורי תגובת ישראל למתקפה ולטבח שביצע חמאס ביישובי הדרום ב-7 באוקטובר.
פרשנות: גם ההתרחשות הזאת, אשר פוגעת מאוד בישראל וביישובי קו העימות ברצועה, נובעת מההתייחסות הפוליטית של ממשלת הקנאים אל מהלכי המלחמה מאז 7 באוקטובר; בראשונה דחיית המהלך נגד האסלמו נאציזם האיראני והלבנוני, מינואר 2024 עת כל המערב עמד לצידה של ישראל ליוני 2025, ואחר כך זניחת הזירה ברצועת עזה, למען המלחמה באיראן שפתחה הממשלה לפני כחודש מטעמים פוליטיים של שרידות נתניהו ושרידות הליכוד, בלא כל תמיכה מערבית, ועם שותף אמריקאי הפכפך בלתי יציב. צריך לשים לב שנוכחות צבאית של חמאס אפילו בעלת חימוש קל, יכולה להחליף את הצורך הטורקי להכניס לרצועה כוח צבאי, והיא יכולה להסתפק בכוח "שיאמן" את המשטרה הפלסטינית.
ישראל העבירה השבוע מסר ברור לסוריה, לפיו ההסכמה המתרקמת בין המדינות בחסות ארה"ב, אינה מפקירה את הדרוזים בסוריה, וכל תקיפה של הדרוזים על ידי צבא א שארע תיענה בתקיפת נכסים סוריים חשובים. הערכתנו היא כי טורקיה, אינה מרוצה מהמקום הצנוע שקיבלה מטראמפ כמעצמת חסות מזרח תיכונית של ארה"ב, והיא פועלת בחשאי לקעקוע הסדר החדש של טראמפ, ובו סוריה, ישראל ולבנון ישתפו פעולה בהשמדת חיזבאללה. להערכתנו טורקיה מחזקת את הברית שלה עם איראן להקמת קוטב שלישי מוסלמי בתמונת המעצמות בעולם, ומנסה למנוע פגיעה סורית בחיזבאללה, באופן שיימנע את קריסת איראן במלחמה נגד ישראל וארה"ב; השבוע השתמש ארדואן פעם נוספת בטרמינולוגיית ההשמדה שמשתמשת בה איראן נגד ישראל מאז המהפכה השיעית ב-1979 כאשר כינה את ישראל: "רשת-השמדת-העם הציונית".
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
ישראל העבירה השבוע כוחות שריון גדולים, מכל פיקודי צה"ל אל גבול לבנון (ר' היום הרחבה על כך בסיפור המרכזי); מקור ישראלי מסר כי צה"ל מתקרב לרגע הפקודה לפלוש ללבנון, במשימה להשמדת חיזבאללה. המקור אמר גם כי ישראל אינה יודעת איך לסיים את המלחמה באיראן; יתכן כי שתי הידיעות הללו קשורות זו בזו, האיום בהשמדת חיזבאללה וסיום המלחמה נגד איראן (ר' הניתוח המלא היום בסיפור המרכזי).
העובדה כי צה"ל חייב להעביר כוחות שריון מפיקודיו, כמו גם צוותי שריון ולוגיסטיקה, מבהירה עד כמה התחקיר הממושך שלנו ערב המלחמה, על החרבת חיל השריון היה חיוני, ועד כמה פעולותיה של ממשלת הקנאים הנוכחית למנוע גיוס מלא של חרדים, מסכנת את ישראל (ר' היום ביומן שוב את תחקיר הטנקים שנמשך בעיתוננו בין יוני לבין אוגוסט 2023) (ר' בארכיון קריאתנו בעבר לגייס את כל החרדים מיד, ולשלוח את אלפי ואולי אף עשרות אלפי הנפקדים והעריקים לעיר כלא בנגב); ישראל פועלת מאז תחילת המלחמה לחדש את כוח השריון הישראלי, ולהחזירו לגדולתו, כזה אשר הביא לישראל את ניצחונותיה הגדולים בהגנה על מפעל שיבת ציון, ועל כינונו של הבית השלישי.
בתקופה אשר בה לישראל אין מצפן פוליטי מדיני, אלא ממשלת עוועים קנאית, ומערכות עיתונות נגועות בפוליטיקה, המצפן המשפטי הוא שנשאר. למרות זאת, גלי בהרב מיארה, לא נבהלה כשהבינה שעל כתפיה הוטלה משימה שאיש לפניה לא מילא; על אף המכשולים הגבוהים, היא ממשיכה לפרש באומץ ציבורי בלתי רגיל את החוק, ועם זאת נזהרת שלא ייקוב הדין את ההר. כתוב: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש; גלי בהרב מיארה היא בעיננו האשה הזאת. פרשננו המשפטי, סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר, מנמק את בחירתנו.
מאת אברהם יעקב, פרשננו המשפטי
ביום 7 בפברואר 2022 אישרה פה אחד הממשלה ה-36 את מינויה של עו"ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. ראש הממשלה באותה עת היה נפתלי בנט ושר המשפטים היה גדעון סער.
בהרב-מיארה היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.
בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת ה-25 ולקראת הקמת ממשלת ישראל ה-37, התבטאה בהרב-מיארה בנוגע לרצון מפלגות הקואליציה המיועדת לחוקק חוקים העלולים לדעתה להוביל למדינה שאיננה "דמוקרטיה במובנה המהותי":
"הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון".
בעניין מינוי אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס זמן קצר קודם לכן, לשר, הייתה עמדתה כי "ההחלטה למנות את דרעי אינה מבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ל'שיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון', ובכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". עמדתה התקבלה בידי בג"ץ, שהורה לפטר את דרעי ממשרת השר.
בתחילת פברואר 2023 פרסמה חוות דעת, שבה הביעה התנגדות לרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית, לטעמנו) שהציג שר המשפטים יריב לוין. לדבריה, הרפורמה תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות".
כן כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שעליו להימנע מעיסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים.
היא דחתה את בקשתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לאפשר לנתניהו לעסוק בהצעת הפשרה שגיבש.
בהרב-מיארה התנגדה לתיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כללים להכרזת נבצרות של ראש הממשלה, אך התיקון אושר בכנסת חרף התנגדותה.
באפריל 2023 הקפיאה את החלטת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, להדיח את מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמי אשד, והנחתה את השר לערוך שימוע מסודר ולבחון מחדש את ההחלטה.
בתחילת מאי, אישרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט לצאת למבצע מגן וחץ ללא כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני. בסמוך ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוציאה חוות דעת שמאפשרת למשפחות פלסטינים להיכנס לישראל להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, בניגוד לדעתו של שר הביטחון יואב גלנט.
בסוף אותו חודש הביעה התנגדות להצעה ממשלתית שנועדה לתת משקל מכריע לערכי הלאום היהודי בהחלטות הממשלה. עקב כך, ראש הממשלה נתניהו דחה את הדיון בהצעה.
ב-29 במאי 2023 דחתה את הצעתו של שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם, הדן במשפט נתניהו, לפנות למסלול גישור פלילי בפני שופט מול בנימין נתניהו.
ב-31 במאי הגישה לבית המשפט את תגובתה לעתירות נגד תיקון מספר 37 לפקודת המשטרה, שקידם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי חוות דעתה, אין לבטל את התיקון, על אף שהוא "מעורר קשיים מהותיים" ומעגן את סמכויות השר "באופן עמום ובלי שהיקפן הוגדר ותוחם". בתגובה נכתב שניתן לקרוא את התיקון כמוביל ל"פגיעה בעצמאותה של המשטרה" ול"פוליטיזציה של הכוח המשטרתי", אך בית המשפט יכול לפרש את התיקון ואת כל אחד מסעיפיו באופן שמשמר את עצמאות המשטרה ומונע התערבות של שיקולים פוליטיים. בנוסף קבעה בהרב-מיארה שהשר לביטחון לאומי יוכל להשיב לעתירה בנפרד.
ביולי 2023 טענה, בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין "חוק הנבצרות" כי נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי אישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט. בהמשך הדיון, דרשה לדחות את תחולת החוק לפחות עד לכנסת הבאה.
ב-11 ביולי 2023 עבר בקריאה ראשונה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בית המשפט לא ידון בעניין סבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה, השרים ונבחרי ציבור נוספים שייקבעו בחוק.
ב-24 ביולי אושרה בקריאה שנייה ושלישית גרסה מתוקנת, לפיה בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. דין נבחרי ציבור נוספים נותר מחוץ להצעת החוק.
חקיקה זו היא המרכיב הראשון שנחקק במסגרת הרפורמה שעליה הכריז שר המשפטים יריב לוין, והיא לוותה בהפגנות מחאה שבועיות ובכמה הפגנות תמיכה, בהשתתפות מאות אלפי מפגינים. החקיקה גררה תגובות של חברות דירוג אשראי בין-לאומיות שהביעו חשש באשר להשלכות החוק וההתנגדות אליו על כלכלת ישראל. האיחוד האירופי והבית הלבן קראו לממשלה לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה.
גורמים רבים עתרו לבג"ץ נגד התיקון, ובהם לשכת עורכי הדין והתנועה למען איכות השלטון בישראל.
נוכח פערי העמדות בין עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לבין עמדת הממשלה ביחס לעתירה, אישרה היועצת לממשלה ייצוג נפרד בעתירה.
עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה היתה חד-משמעית ולפיה יש לקבל את העתירות ולבטל את התיקון לחוק היסוד שהתיימר לבטל את עילת הסבירות.
ב-12 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב של כל 15 השופטים ב-8 עתירות נגד ביטול עילת הסבירות.
ב-1 בינואר 2024, כחצי שנה לאחר אישור התיקון לחוק היסוד, פסק בג"ץ, ברוב של 8 שופטים מול 7 שופטים, שהתיקון לחוק נפסל.
בחודשים האחרונים, החלו השר לוין וחה"כ רוטמן, להחיות את ההפיכה המשטרית בשורה ארוכה של הצעות חוק, החלטות ממשלה וצווים ממשלתיים.
לדוגמה ניתן לציין את הצעת החוק לשינוי דרך בחירת נציב התלונות על השופטים, כך שהוא יבחר ע"י הכנסת ברוב של 70 חברי כנסת. הצעה זו יש בה כדי להביא לפוליטיזציה מוחלטת של תפקיד נציב הביקורת על השופטים.
המשמעות היא, שאותו נציב ישקול שיקולים פוליטיים בהחלטותיו. עניין זה מקבל משנה חומרה אם זוכרים שבסמכותו של הנציב להמליץ על הדחת שופט מכהן. החשש הוא שהנציב, אשר ירצה להיטיב עם מי שמינה אותו, ימליץ להדיח מכהונתו שופט שפסיקותיו אינן עולות בקנה אחד עם עמדת הקואליציה.
דוגמה נוספת היא החלטת הממשלה לשנות את דרך בחירת נציב שירות המדינה, כך שהוא יבחר ע"י ראש הממשלה, ולא על דרך של ועדת איתור – כפי שהציעה היועצת המשפטית לממשלה.
בהרב-מיארה לחמה ולוחמת בנחישות נגד פעולות אלה ונגד פעולות רבות אחרות הננקטות ע"י הממשלה ועושי דברה בכנסת.
באוגוסט 2024 פנתה במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו קבלה כי "מזה זמן החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים. זאת, מבלי שקדמה להן עבודת מטה מקצועית", וציינה כי "התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור".
לחימתה חסרת הפשרות באומץ לב בלתי רגיל, הופכת אותה לשומרת סף מן החשובים ביותר כמי שעומדת בפרץ ומנסה למנוע את הפיכת המדינה לדיקטטורה.
בנוסף, עמדותיה המשפטיות של בהרב-מיארה ניחנו לעיתים בתעוזה ובחדשנות. בעניין זה יש לציין את עמדתה בבג"צ עילת הסבירות, שם טענה כי לבית המשפט יש סמכות לבטל גם חוק יסוד.
זוהי עמדה חדשנית שעד אז לא היתה מקובלת על בית המשפט ועל משפטנים בכלל.
בג"צ קיבל את עמדתה של בהרב-מיארה בעניין זה ברוב של 13 מול שני מתנגדים בלבד.
לכן בחרנו בה כאשת השנה.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il