הסיפור המרכזי

היום התפרסמה הודעה המשותפת לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, וליו״ר הימין הממלכתי, שר החוץ גדעון סער.

ההודעה היא בהמשך להודעתם של השר לשעבר יזהר שי ותא״ל במיל׳ דדי שמחי – לגבי הסכמה היסטורית על תיקון הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל עקרונות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה.

להלן נוסח ההודעה של השרים סער ולוין:

ברקע חוסר ההסכמה בשנתיים האחרונות על בחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון, נוכח האחריות המוטלת על כתפי כולנו למנוע משבר חוקתי ולפתור את המחלוקת בסוגיית החקיקה המשפטית ודרך בחירת השופטים, ובעקבות שיחות שקיימו עם השר לשעבר יזהר שי ותא״ל במיל׳ דדי שמחי, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ויו״ר הימין הממלכתי ושר החוץ גדעון סער הגיעו להסכמה על פשרה שתהווה תיקון היסטורי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל עקרונות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה. המתווה מובא לאחר שיח של כשנה וחצי בין השניים.

מתווה ההסכמה:

1. הוועדה לבחירת שופטים:

* ⁠שינוי אבולוציוני: החלפת נציגי לשכת עורכי הדין לצד שמירה על רוב של אנשי המקצוע בוועדה והתבססות על המבנה הקיים: ההרכב יכלול: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 עורכי דין ו-3 שופטים.

* מקצועיים – ללא ניגודי עניינים: במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו בועדה שני עורכי דין, אחד לפי בחירת הקואליציה והשני לפי בחירת האופוזיציה. עורכי הדין יהיו בעלי נסיון של לפחות עשר שנים בליטיגציה בבתי המשפט. בתקופת כהונתם כחברי הוועדה הם לא יוכלו להופיע בבתי המשפט. יישמר הרוב המקצועי בוועדה.

* ⁠מינויים יבוצעו רק בהסכמה חוצת מחנות: יידרש רוב של חמישה מקרב חברי הוועדה לבחירה בכלל הערכאות. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד.

* נציגי בית המשפט העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו על בחירת שופטים לבית משפט זה כאשר יתגבש בוועדה רוב לכך: ⁠מינוי שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד. המשמעות היא שלא תהיה בחירת שופטים ברוב קואליציוני ובד בבד לא תהיה בחירת שופטים ברוב שאינו כולל אף נציג מטעם הקואליציה. בהתחשב בתפקידי בג״צ, לרבות ביקורת שיפוטית על חקיקה, נכון שבסיס ההסכמה לערכאה זו יורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה.

* ⁠מנגנון להתגברות על שיתוק בבחירת שופטים: על מנת למנוע שיתוק בהיעדר הסכמות על מינויים לעליון, במקרה בו ישנם שני תקנים פנויים וחלפה שנה ללא מינוי, יופעל ההסדר הבא: נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד  3 מועמדים – מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד.

* ⁠יעוגן בחוק כי נציגי הכנסת בוועדה יהיו אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. זאת, בניגוד למצב הקיים בו החברות חוצת המחנות אינה מוסדרת ואינה מובטחת.

* ⁠התיקון יהיה פרוספקטיבי וייכנס לתוקפו החל מהכנסת הבאה.

2. עקרונות לחוק יסוד: החקיקה:

* יקודם חוק יסוד החקיקה שיקבע בין היתר את ההסדרים הנוגעים לחוקי יסוד.

* ⁠חוקי יסוד יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר.

* ⁠הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות.

* ⁠לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.

* ⁠ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית תיעשה רק ע״י ביהמ״ש העליון, והרוב הדרוש לפסילה יהיה לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. הרכב לעניין זה יהיה מתשעה ומעלה.

* זכויות האזרח הפלילי: כן סיכמו השניים כי יחוקק חוק יסוד שיהפוך לזכויות חוקתיות את זכויות האזרח בהליך הפלילי (חקירה ומשפט).

ביקורתי על האמור לעיל:

1. הוועדה לבחירת שופטים:

זהו אכן שינוי יסודי ועמוק. במקום נציגי הלשכה, שהם מקצועיים ללא הטיה פוליטית מובנית, מוצע למנות שני עורכי דין: האחד ע"י הקואליציה והשני ע"י האופוזיציה. כלומר, במקום שני נציגים בלתי תלויים השוקלים שיקולים מקצועיים בלבד, ימונו שני פוליטיקאים שהם גם עורכי דין. אותם שניים יהיו חייבים להטות את הצבעתם על-פי החלטת שולחיהם – מפלגות האופוזיציה והקואליציה.

הפועל היוצא הוא שבוועדה ישבו למעשה שישה(!!!) פוליטיקאים שלפחות שניים מהם יהיו גם עורכי דין.

זהו פתח למינויים פוליטיים טהורים שיכולים להיות מוסכמים בין ששת הפוליטיקאים הנ"ל מבלי שלשופטי בית המשפט העליון תהיה אפשרות להשפיע.

ההצעה מדברת על מינוי לכל הערכאות ברוב רגיל, של חמישה חברים. בהינתן שבוועדה חברים שישה פוליטיקאים, ביכולתם של אלה להעביר כל מינוי בו יחפצו.

בכך יקיץ הקץ על מינויים ענייניים וטובים ואנו ניכנס לעידן של מינויים פוליטיים טהורים שיוסכמו בין הקואליציה לאופוזיציה בשיטת "תן לי ואתן לך".

ההצעה הזאת מסלקת את לשכת עורכי הדין מן הועדה והופכת את שופטי בית המשפט העליון לקישוט גרידא.

האמירה כאן ממש ברורה: מינויים פוליטיים "על מלא" ללא שיקול מקצועי.

גם מנגנון ההתגברות על אי הסכמות מנציח את המינויים הפוליטיים והופך את נוכחות שופטי בית המשפט העליון לחסרת משמעות מעשית.

2. עקרונות לחוק יסוד: החקיקה:

בהצעה נאמר שלא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד חוץ מאלה הנוגעים לבחירות. גם ביקורת כזו תצריך רוב של 75% משופטי בית המשפט העליון (לא מחברי ההרכב הדן בעניין). עוד נאמר שיהיה צורך ברוב של 50% משופטי בית המשפט העליון כדי לבטל חקיקה ראשית רגילה.

אם הצעה זו תקבל, יקיץ הקץ על זכויות היסוד של אזרחי ותושבי ישראל ולמעשה יביא לביטולם בפועל של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ושל חוק יסוד: חופש העיסוק.

חוקי היסוד הללו אפשרו ביטול חוקים רגילים וחוקי יסוד בלתי חוקתיים.

אם למשל, תחפוץ הקואליציה לסייג באופן דרסטי את זכותו של אדם להחזיק בקניין ותקנה למדינה כוחות מוגברים לפגוע בקניין זה, לא תהיה כל אפשרות לבטל קביעה איומה כזו מאחר ומדובר בחוק יסוד שאינו עוסק בבחירות. כך גם באשר לשאר זכויות היסוד המוגנות בשני חוקי היסוד הללו.

יש לשים לב שטרם נקבעו הדרכים לחקיקת חוק יסוד. אם חוק יסוד יצריך רוב רגיל של חברי הכנסת, תוכל הקואליציה לפגוע בכל זכות יסוד, למעט מענייני בחירות, מבלי שתהיה אפשרות לבטל חקיקה כזו.

באשר לחקיקה רגילה, כאן יהיה צורך ברוב של 50% משופטי בית המשפט העליון כדי לבטל חקיקה בלתי חוקתית כזו.

בעידן של מינויים פוליטיים, שכפי שראינו, גם עניין זה הוסכם – שופטי העליון יתחלקו ל"שופטי קואליציה" מול "שופטי אופוזיציה" שמספרם יהיה דומה. בהרכב כזה, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשיג רוב של 50% מכלל שופטי בית המשפט העליון – כך שלמעשה לא תהיה ביקורת שיפוטית על החקיקה בכנסת.

לסיכום: אימוץ "הפשרה" שעל הפרק היא דרך מתוחכמת של השר לוין להחלקת ההפיכה המשטרית לתוך ספר החוקים; מנגנון ההפעלה של הדיקטטורה, כבר טמון בטקסט, ורק ימתין לאדם הנכון או לחבורה הנכונה שיפעילו אותו. להסכים לפראות החוקתית הזאת זה כמו לשאול את התלוי אם הוא מעדיף חבל פשתן או כבל ברזל.

התוצאה היא אותה תוצאה: פוליטיזציה של מינוי השופטים.

*אברהם יעקב

*אברהם יעקב, פרשננו המשפטי, ובעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי, מרכז