BREAKING NEWS
דיווחים מתפרצים
מקור עירוני רוסי: מי שמדבר על שימוש בגרעין השתגע, ומה שקורה כאן זה אסון לאוקראינה, לרוסיה ולעולם כולו
סיפורים מרמאללה
סיפורים מעזה
צילום: אתר עיתונאי מזוהה עם חמאס
סיפורים מירושלים
צילום: יוסי אמאנו
מקור עירוני רוסי: מי שמדבר על שימוש בגרעין השתגע, ומה שקורה כאן זה אסון לאוקראינה, לרוסיה ולעולם כולו
Russian urban source: Anyone who talks about the use of nuclear has gone mad, and what is happening here is a disaster for Ukraine, Russia, and the whole world
עיתון בין אויבים
A newspaper among enemies
בהרצה إطلاق صحفية جديدة
גיליון 00031 01.03.22
רואה אור פעם בשבוע בימי חמישי, לצד עדכונים לפי הצורך:
editor@tipp.co.il
הועידה הכלכלית הראשונה הישראלית-פלסטינית בחסות העיתון תהיה בקיץ 2022, בקו התפר ישראל פלסטין
المؤتمر الاقتصادي الإسرائيلي الفلسطيني الأول صيف 2022 في خط التماس إسرائيل وفلسطين برعاية الصحيفة
The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line
תושב רוסיה מתאר את המצוקה הקשה, שגרמה התקיפה הרוסית כנגד אוקראינה: ראשית הוא אומר, נפגעו הקשרים עם משפחה חברים וקולגות לעבודה שגרים באוקראינה. יש קשרי עבודה תוססים בין אוקראינים לבין רוסים, וכעת זה לא קיים ומקומות עבודה רבים נפגעו. הדאגה לחברים, לקולגות ובעיקר לבני משפחה שנמצאים באוקראינה עמוקה מאוד. הדולר עלה ואיתו עלו המחירים בחנויות, הריבית עלתה, הבורסה לא עובדת ואי אפשר לקנות או למכור מניות, וגם לא ניתן עכשיו לטוס לחלק מהמדינות, ואולי בעתיד גם אי אפשר יהיה לטוס לאחרות. יש כאן מחאה על כך, הוא אומר, ויש כאן די הרבה אנשים שלא שותקים, ולא מסכימים למלחמה הזאת. היו למלחמה אמנם רמזים לפני כן, אבל בכל זאת זו הייתה הפתעה מוחלטת כי אף אחד לא האמין שזה אכן יקרה, ורבים מאוד לא רוצים אותה. "אני לא רופא, אבל מי שמדבר על גרעין, השתגע, וההרגשה בכלל היא שהעולם השתגע, שאני חי במדינה שהתחילה מלחמה עם המדינה השכנה, אשר שם מתגוררים קרובי משפחה, חברים, אנשים קרובים להרבה מאוד אנשים במדינה שאני חי בה. יש הרגשה שהעולם כבר אף פעם לא יהיה כמו שהיה לפני שבוע. אני אוהב מאוד את רוסיה, אבל אני מבין שמה שקורה כאן עכשיו זה אסון, לא רק לאוקראינה אלא גם לרוסיה ולעולם כולו"
A Russian resident describes the severe distress caused by the Russian attack on Ukraine: First, he says, ties with family friends and co-workers living in Ukraine have been damaged. There are vibrant working relations between Ukrainians and Russians, and now it does not exist, and many jobs have been damaged. The concern for friends, colleagues and especially for family members who are in Ukraine is very deep. The dollar has gone up and with it the prices in the shops have gone up, the interest rate has gone up, the stock market is not working, and it is not possible to buy or sell shares, nor is it possible to fly to some countries now, and maybe in the future it will not be possible to fly to others. There is a protest here, he says, and there are many who do not remain silent, and do not agree with this war. Although the war had hints before, it was still a complete surprise because no one believed it would happen, and many do not want it. "I'm not a doctor, but whoever talks about nuclear, has gone mad, and the feeling in general is that the world has gone mad, that I live in a country that started a war with the neighboring country, where relatives, friends, people close to many people live in the country I live in. There is a feeling the world Will never be the same as it was a week ago. I love Russia very much, But I understand that what is happening here now is a disaster, not only for Ukraine but also for Russia and the whole world. "
הבוז של הממסד הפלסטיני ללאום ולדת היהודיים, ולסמליהם, מעמיק ולא משאיר סיכוי לפיוס
השבוע, כמו בכל יום כמעט, עלו יהודים להר הבית, כביטוי ללאום ולדת היהודיים. הממסד הפלסטיני שמכבד מאוד את רגשותיו הלאומיים והדתיים של העם הפלסטיני, ודורש שהכבוד הזה יבוא לביטוי מצד יהודים ישראלים, תיאר את היהודים שעלו השבוע להר בבוז עמוק: "תלמידי מוסדות דת מקראיים, שביצעו טקסים גזעניים של תלמוד, והקשיבו להסברים מזויפים על 'המקדש לכאורה'"
إن ازدراء المؤسسة الفلسطينية للجنسية اليهودية والدين اليهودي ورموزهما يزداد ولا يترك مجالاً للمصالحة
هذا الأسبوع، كما هو الحال في كل يوم تقريبًا، صعد اليهود إلى الحرم القدسي الشريف، تعبيراً عن القومية والدين اليهودي. وصفت المؤسسة الفلسطينية، التي تحترم بشكل كبير المشاعر القومية والدينية للشعب الفلسطيني، وتطالب بالتعبير عن هذا الاحترام من قبل اليهود الإسرائيليين، اليهود الذين صعدوا إلى الحرم القدسي الشريف هذا الأسبوع بازدراء عميق: "طلاب المؤسسات الدينية التوراتية، الذين أدوا طقوس التلمود العنصرية، واستمعوا إلى تفسيرات كاذبة حول" المعبد المزعوم""
מתוך כבוד לעולם הערבי, ובו לפלסטינים ולירדנים, ולאסלאם, ובניגוד למתבקש מהניצחון הצבאי הנוקב, הוליד שר הבטחון משה דיין, בשנת 1967, מציאות שאחד מקצותיה הנוכחיים הוא איסור תפילה ליהודים בהר הבית. איסור התפילה במקום שהוא לב הרגשות הלאומיים והדתיים היהודים, מבטא את סמל הכבוד הגבוה ביותר שהממסד היהודי ישראלי יכול לבטא כלפי האסלאם וכלפי הציבור הפלסטיני. אבל התשובה הקבועה של הממסד הדתי והפוליטי הפלסטיני לרחשי הכבוד האלה היא כמובן סטירה מצלצלת, כמו גם אפס הכרת תודה על המחווה; סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית וואפא, לא מתרשמת מהמחווה האמורה של הממסד היהודי והישראלי והיא ממשיכה לבטא בוז עמוק כלפי היהודים, לאומיותם ודתם.בדיווח רשמי של הסוכנות השבוע הופיעה התמונה לעיל (ר' תמונה מצורפת) של יהודים שמבקרים בהר הבית (ומתאפקים בהתאם לנובע מהלכת דיין, ואינם מתפללים על ההר באופן גלוי), ולצידה של התמונה ניסחה הסוכנות דברי בלע, על אודות הכתבים היהודיים, התלמוד הבבלי והירושלמי, שעומדים בלב ההכרה היהודית, הדתית והלאומית, ואשר זכו להכרה בעולם כולו כמניפסט חברתי, ערכי ואינטלקטואלי עליון, ומכנים את הרגשות הלאומיים והדתיים היהודיים כלפי הכתבים האלה: "טקסים גזעניים של תלמוד".
احتراماً للعالم العربي، بما في ذلك الفلسطينيين والأردنيين، والإسلام، وخلافاً لما يقتضيه الانتصار العسكري الحاد، خلق وزير الدفاع موشيه ديان، عام 1967، واقعاً أحد اطرافة الحالية هو حظر الصلاة لليهود في الحرم القدسي الشريف. إن تحريم الصلاة في مكان يقع في قلب المشاعر اليهودية القومية والدينية، يعبر عن أعلى رمز للاحترام يمكن للمؤسسة اليهودية الإسرائيلية أن تعبر عنه تجاه الإسلام وتجاه الجمهور الفلسطيني. لكن الرد المستمر من المؤسسة الدينية والسياسية الفلسطينية على ضوضاء الشرف هذه هو بالطبع صفعة مدوية، فضلاً عن عدم امتنانه لهذه اللفتة. وكالة الأنباء الفلسطينية الرسمية "وفا" لم تتأثر بهذه اللفتة من جانب المؤسسة اليهودية والإسرائيلية وتواصل التعبير عن ازدراءها العميق لليهود وجنسيتهم ودينهم.
في تقرير رسمي صادر عن الوكالة هذا الأسبوع، ظهرت الصورة أعلاه (انظر الصورة المرفقة) ليهود يزورون الحرم القدسي الشريف (ويمتنعون عن القيام بذلك بسبب مسيرة ديان، وعدم الصلاة على الجبل علانية)، بجانب الصورة، صاغت الوكالة تشهير اً، حول الكتابات اليهودية، التلمود البابلي والقدسي، اللتان تقعان في قلب الاعتراف اليهودي والديني والقومي، والتي تم الاعتراف بها في جميع أنحاء العالم على أنها بيان اجتماعي، قيّم وفكري أسمى، وتطلق على المشاعر اليهودية القومية والدينية تجاه هذه الكتابات: "طقوس التلمود العنصرية".
וישמן ישורון ויבעט: הנשיא הפלסטיני זועק "שתי מדינות לשני עמים", אבל האימפריה הישראלית מתעלמת
הועד הפועל של אש"פ לא אימץ בכינוסו בסוף השבוע, את החלטת הוועדה המרכזית של הארגון לחזור מההכרה בישראל, והנשיא הפלסטיני שהוא גם יו"ר הועד הפועל, קרא שוב לפתרון שתי מדינות לשני עמים; אבל בממשלת ישראל מאמינים יותר להסכמי התעתוע עם מדינות המפרץ, ולקריאות ההתפעלות שמגיעות משם על כך שישראל היא אימפריה. גם צה"ל ממשיך לחצות את הגדר ברצועה, ולהפר את הריבונות דה פקטו הפלסטינית על שטחי הרצועה. בחודשים האחרונים דיווחנו בלעדית על שלוש חציות של צה"ל, בסוף השבוע הקודם דיווחו על כך הפלסטינים. צה"ל מסרב להגיב לפניות העיתון (ר' ידיעה נפרדת במסגרת)
The Palestinian president shouts "two states for two peoples," but the Israeli empire does not hear
The PLO Executive Committee did not adopt at its meeting this weekend the decision of the organization's central committee to withdraw from recognition of Israel, and the Palestinian president, who is also the chairman of the Executive Committee, again called for a two-state solution; But the Israeli government believes more in the illusion agreements with the Gulf states, and in the cries of admiration that come from there about Israel being an empire. The IDF also continues to cross the fence in the Gaza Strip, violating de facto Palestinian sovereignty over the Gaza Strip. In recent months, we have exclusively reported three IDF Crossings, the previous weekend the Palestinians reported this. IDF refuses to respond to newspaper inquiries (see separate article in the box)
בראיון המלוקק של חדשות 12 עם שגריר האמירויות בישראל, אשר שודר בסוף השבוע באולפן שישי, שיחקו המגיש והשגריר טניס (בסוג מתקדם של המשחק), הביטו על בנייני פאר, והראו לצופים את סמל מכונית העל שעל ההגה, וכל זאת על רקע של סמול טוק חסר ערך ויש (כמונו) שיגידו מטופש, אבל על העובדה שמדינת הצעצוע במפרץ, מתקרבת לאירן – לא נאמרה בריאיון אפילו מילה. חדשות 12 לא הגתה בכך בעצמה את ההתעלמות מהמציאות המדינית, אלא שזוהי כמובן השראתה של ממשלת ישראל, הנוכחית כמו גם הקודמת, שמקדמת הסכמים עם מדינות חסרות חשיבות מדינית במפרץ ובמגרב, שעל נאמנותן המדינית אפשר ללמוד מההתקרבות האמורה של האמירויות לאיראן בחודשים האחרונים. הזירה המדינית המכרעת של יחסי ישראל-פלסטין, סופגת מההתנהגות הזאת מכה אנושה.
העיוורון המדיני שפקד את ישראל, מתודלק גם בגלל נוכחותו בזירה המדינית של שר החוץ הנוכחי, יאיר לפיד, חסר הניסיון המדיני, שדחה לאחרונה ביהירות ניסיון פלסטיני להתקרב אליו, כשהודיע לנמעניו בנחרצות, למקרה שהם לא הבינו זאת בלעדי ההסברים, כי לא רק אצל בנט הדלת סגורה, אלא גם אצלו היא תהיה סגורה כשיקבל את תפקיד ראש הממשלה.
העיוורון הזה, והתחושה האימפריאלית המתעתעת, מביאים את ממשלת ישראל מצד אחד להתעלם מכינוס הועד הפועל האמור של אש"פ שהיה בסוף השבוע שעבר בראמאללה, ומהקריאות של הנשיא עבאס שנופלות במציאות הזאת על אוזניים ערלות, ומצד שני העיוורון והתחושה האמורים מביאים גם את צה"ל לחצות שוב ושוב את הגדר ברצועה, ולהפר את הריבונות הפלסטינית דה פקטו על עזה, ובכך מעניקים שני הגופים הציבוריים החשובים ביותר בישראל, לארגון הטרור שמושל ברצועה ולממשלתו הרצחנית צידוקים (אם כי הממשלה האמורה הייתה מוצאת צידוקים להווייתה הרצחנית גם בלי סיוע מישראל). ההתעלמות הישראלית ממשלת רמאללה, אף מחזקת את הממשלה הרצחנית של עזה, בניסיונותיה לנצח בבחירות המקומיות החשובות ביותר שיהיו בחודש מרץ בגדה המערבית. ניצחון של חמאס בבחירות האלה, יטרוף שוב את הקלפים בזירה המדינית הישראלית-פלסטינית. ואגב הריאיון עם השגריר שאמר כי יש תוכנית משותפת ישראלית-אמירתית להגיע לירח; ישראל הנוכחית כבר שם.
צה"ל לtipp: התנאי לעבודה איתנו הוא תעודה ממשלתית.
tipp לצה"ל: לא נציג לכם תעודה.
משרד דובר צה"ל, אשר כיאה לאימפריה צבאית, התרחב בעשור האחרון לממדים של כלי תקשורת גדול, מסרב להשיב לכל שאלותינו, כל עוד איננו מציגים בפניו תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית. בעקבות התנהגותו זאת של צה"ל, הודענו למשרד הדובר, שלא נציג בפניו תעודה ממשלתית באשר היא, ולא נסכים לקשור את חופש הביטוי, בהכשר ממשלתי כלשהו. אנחנו עיתונאים, ואין לנו כל צורך בתעודה מטעם ממשלת ישראל כדי למלא את תפקידנו. כך גם העיתון The Israeli Palestinian Post הוא עיתון מקצועי בלתי פוליטי חסר פניות, והוא אינו זקוק להכשר מצד ממשלת ישראל ובכלל.
The IDF Spokesman's Office, which, as befits a military empire, has expanded in the last decade to the dimensions of a large media outlet, refusing to answer all our questions if we do not present him with a government certificate from the Government Press Office.
Following this behavior of the IDF, we informed the Spokesman's Office that we would not present him with any government certificate, and we would not agree to tie freedom of expression to any government certificate.
We are journalists, and we do not need any certificate from the Israeli government to fulfill our role. Similarly, The Israeli Palestinian Post is an impartial non-political professional newspaper, and it does not need certificate from the Israeli government, so as in general.
In the licked News 12 interview with the Emirates Ambassador to Israel, which aired this weekend on Ulpan Shishi, the presenter and ambassador played tennis (in an advanced type of game), looked at luxury buildings, and showed viewers the supercar badge on the steering wheel, and all this with a worthless and stupid small talk, but about the fact that the toy country in the Gulf is getting closer to Iran – not a word was said in the interview. News 12 did not itself conceive of ignoring the political reality, but it is of course the inspiration of the current Israeli government as well as the previous one, which promotes agreements with politically insignificant Gulf and Maghreb countries, whose political loyalty can be learned from the emirates' said rapprochement with Iran in recent months. The crucial political arena of Israeli-Palestinian relations suffers a fatal blow from this behavior.
The political blindness that befell Israel is also fueled by the presence in the political arena of the current foreign minister, Yair Lapid, who lacks political experience, who recently arrogantly rejected a Palestinian attempt to approach him, when he firmly informed his recipients, In case they did not understand this without his explanations, that not only with Bennett the door is closed, but also with him it will be closed when he takes over as prime minister.
This blindness, and the deceptive imperial feeling, lead the Israeli government on the one hand to ignore the convening of the PLO Executive Committee that took place last weekend in Ramallah, and the calls of President Abbas that fall on deaf ears in the current reality; On the other hand, the aforesaid blindness and feeling also lead the IDF to repeatedly cross the fence in the Gaza Strip, and to violate Palestinian de facto sovereignty over Gaza, thus granting the two most important public bodies in Israel, to the terrorist organization that rules the Gaza Strip and to its murderous government, justifications (although the said government would have found justifications for its murderous existence even without assistance from Israel). The Israeli disregard of the Ramallah government even strengthens the murderous government of Gaza, in its attempts to win the most important local elections to be held in March in the West Bank. Hamas' victory in this election will once again shuffle the cards in the Israeli-Palestinian political arena. And following the interview with the ambassador who said that there is a joint Israeli-statement plan to reach the moon, the current Israel is already there.
בין שתי ערים:
ירושלים ואל קודס
بين مدينتين:
يروشالائيم والقدس
בווידאו המצורף אפשר לראות את שייח ג'ארח כמו שהייתה בלילות האחרונים, רק בלי הפוליטיקאים שהגיעו לזירת ההתפרעויות מהשוליים הפוליטיים בן גביר וטיבי: צעירים פלסטינים כועסים, ומולם צעירים ישראלים כועסים, ובתווך משטרה מתוחה, רימוני הלם ומכתזית (מכונית התזה). הזירה הזאת מתקיימת, ומלובה, כיוון שאין הנהגה: אין הנהגה בישראל, ואין הנהגה בפלסטין
אין בשתי הישויות ישראל ופלסטין הנהגה שבכוחה להגיד לנוכחים בזירת שייח ג'ארח את האמת: שבמקום הזה שמשקיף מצד אחד לים, ומצד שני למדבר, מתקיימות שתי ערים, ולא עיר אחת. ירושלים מתקיימת ולצידה מתקיימת גם אל קודס. וכן שהתבוסה שנחלו הפלסטינים במלחמות אליהן יצאו כדי להשמיד את ישראל, חייבת לבוא לביטוי בהיקפה ובשכונותיה של אל קודס. וכן שחוק השיבה של היהודים לבתיהם, הוא חוק מטופש, וכמובן מפלה, לנוכח חוק נכסי הנפקדים, שמונע מהפלסטינים שיבה לבתיהם לפני 1948. אם שיבה מותרת, כי אז היא מותרת לשני הצדדים, ואם היא אסורה, היא אסורה לשני הצדדים. וכן שהמורשת היהודית והמורשת המוסלמית והמורשת הנוצרית, שנובעות מתוך ההשראה של היהדות ומורשתה, חייבות לבוא לביטוי במשולש המקומות הקדושים, כולל בהר הבית. וכן שפוליטיקה במקרה הזה, היא הביטוי הכי עמוק לאפס הנהגה.
מדוע הצעירים הישראלים והפלסטינים נזהרו השבוע מלהתעמת אלה באלה בזירת שייח ג'ארח? המתרסים הרי היו פרוסים זה מול זה, ואם הנוכחים היו רוצים באמת להתעמת, ומרגישים צורך רגשי להתעמת, המשטרה לא הייתה יכולה למנוע בעדם. הם היו קרובים מידי, והמשטרה הייתה מתקשה להציב אמצעים בכל סמטה בשייח ג'ארח. ובכל זאת, הניצים שמרו על מרחק בטוח, וזעקותיהם היו בבחינת זעקות שמעבר לגדר. אם כי צריך להגיד שנזרקו גם מעט אבנים, שסיכנו את הצד הישראלי.
התשובה היא כנראה כי שני המתרסים יודעים בעומק לבם, שהזירה של שייח ג'ארח היא רק סמל, ושום דבר שיקרה בה לא יכריע את המערכה בין ישראל ופלסטין. אפילו אם הפלסטינים היו הורגים ישראלי, ולהפך. הצעירים שהיו השבוע בשייח ג'ארח הריחו כנראה את השקר באוויר, לפיו אפשר להכריע את המערכה הזאת באופן חד צדדי כאן ובכל רחבי הארץ, גם אם אף צד לא ישתמש באמצעים קיצוניים.
בן גביר וטיבי לעומת הצעירים שהיו השבוע ברחובות שייח ג'ארח, צועקים זה על זה ממרחק נגיעה – זה שלי. ואם הציבור שהיה שם היה מאמין להבל הזה, זה היה בא לביטוי ברחוב. ולכן השאלה הזאת העמוקה והכבדה רובצת על השולחנות בירושלים וברמאללה, וגם על שולחנה של הממשלה הרצחנית של עזה, ולא על שולחנה של המשפחה/ות בשייח ג'ארח. אבל בשולחנות ההנהגה ברמאללה בעזה ובירושלים אין איש. מדובר בחלל עמוק של מנהיגות.
في الفيديو المرفق, يمكن رؤية الشيخ جراح كما كان في الليالي الأخيرة, فقط من دون السياسيين الذين جاءوا إلى مسرح أعمال الشغب من الأطراف السياسية بن غفير والطيبي: الشباب الفلسطيني غاضب, وأمامهم هم الإسرائيليون الإسرائيليون الغاضبون. هذه الساحة موجودة, ولوبا, لأنه لا توجد قيادة: لا قيادة في إسرائيل, ولا قيادة في فلسطين
الكيانان, إسرائيل وفلسطين, لا يملكان القيادة القادرة على إخبار الحاضرين في ساحة الشيخ جراح الحقيقة: في هذا المكان الذي يطل على البحر من جهة والصحراء من جهة أخرى, هناك مدينتان. ولا مدينة واحدة. القدس موجودة وإلى جانبها توجد القدس أيضًا. وأن الهزيمة التي عانى منها الفلسطينيون في الحروب التي ذهبوا إليها لتدمير إسرائيل يجب أن تنعكس في نطاق وأحياء القدس. وأن قانون عودة اليهود إلى ديارهم هو قانون أحمق وتمييزي بالطبع في ظل قانون أملاك الغائبين الذي يمنع الفلسطينيين من العودة إلى ديارهم قبل عام 1948. وإذا جاز العودة؛ لأنه جائز للطرفين, وإذا كان ممنوعا حرم على الطرفين. وأن التراث اليهودي والتراث الإسلامي والتراث المسيحي المستمد من وحي اليهودية وتراثها, يجب التعبير عنه في مثلث الأماكن المقدسة, بما في ذلك جبل الهيكل. وهذه السياسة في هذه الحالة, هي أعمق تعبير عن عدم وجود قيادة.
لماذا حرص الشباب الإسرائيلي والفلسطيني هذا الأسبوع على مواجهة بعضهم البعض في ساحة الشيخ جراح؟ بعد كل شيء, كانت المتاريس منتشرة أمام بعضها البعض, وإذا أراد الحاضرون حقًا المواجهة, وشعروا بالحاجة العاطفية إلى المواجهة, فلن تستطيع الشرطة منعهم. كانوا قريبين جدًا, وستجد الشرطة صعوبة في وضع وسائل في كل زقاق في الشيخ جراح. ومع ذلك, حافظ الصقور على مسافة آمنة, وكانت صرخاتهم مثل الصرخات وراء السياج. رغم أنه لا بد من القول إنه تم إلقاء بعض الحجارة مما عرض الجانب الإسرائيلي للخطر.
الجواب على الأرجح أن الحاجزين يعلمان في أعماقهما أن ساحة الشيخ جراح ما هي إلا رمز, ولا شيء يحدث فيها سيحسم المعركة بين إسرائيل وفلسطين. حتى لو قتل الفلسطينيون إسرائيليا, والعكس صحيح. يبدو أن الشباب الذين كانوا في الشيخ جراح هذا الأسبوع شموا رائحة الكذب في الهواء, والتي بموجبها يمكن تحديد هذه الحملة من جانب واحد هنا وفي جميع أنحاء البلاد, حتى لو لم يستخدم أي من الطرفين الوسائل النازية.
إيامار بن غفير واحمد طيبي, مقارنة بالشباب الذين كانوا في شوارع الشيخ جراح هذا الأسبوع, يقولون كل واحد منهم – إنه ملكي. وإذا كان الجمهور الذي كان هناك يؤمن بهذا الغرور, فسيتم التعبير عنه في الشارع. لذلك فإن هذا السؤال العميق والثقيل مطروح على طاولات القدس ورام الله, وكذلك على طاولة حكومة غزة القاتلة, وليس على طاولة عائلة الشيخ جراح. لكن لا أحد على طاولات القيادة في رام الله في غزة والقدس. هذه مساحة عميقة للقيادة.
המועצה המרכזית של אש"פ החליטה על הפסקת ההכרה בישראל ועצירת התיאום הביטחוני
משרד החוץ: אנחנו לא מגיבים
מעל המועצה המרכזית, נמצא הועד הפועל של אש"פ, אשר בראשו עומד הנשיא מחמוד עבאס. אפשר לראות בהחלטה של הגוף אשר נתון תחת סמכותו של הועד הפועל, כצעד נוסף באיומו של עבאס, להפסיק את ההכרה במדינת ישראל. ההכרה ההדדית של אש"פ ומדינת ישראל, נעשתה בחילופי מכתבים בין ראש הממשלה יצחק רבין וראש אש"פ הקודם יאסר ערפאת, בחודש ספטמבר 1992
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, מחדד עוד קצת את איומו להפסיק את ההכרה במדינת ישראל, ואת התיאום הביטחוני איתה, ועושה זאת באמצעות החלטה של המועצה המרכזית של אש"פ השבוע. המועצה שהחליטה לעצור את ההכרה בישראל, הודיעה שהחלטתה לא תשתנה אלא אם ישראל תכיר במדינה פלסטינית בגבולות 4 ביוני 1967, אשר בירתה ירושלים ותפסיק ההתנחלויות. באותה החלטה אישרה המועצה את הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל. הועד הפועל של אש"פ, לא אימץ לפי שעה את ההחלטה של המועצה המרכזית, והוא ככל הנראה ירצה להשתמש בהחלטה זו כשוט נגד מדינת ישראל, בזירה המקומית ובזירה הבינלאומית.
משרד החוץ בישראל: אנחנו לא מגיבים.
Palestinian Central Council of the PLO suspends recognition of Israel
Israeli Ministry of Foreign Affairs: We do not respond
Above the Central Council is the PLO Executive Committee, headed by President Mahmoud Abbas. The decision of the body under the authority of the Executive Committee can be seen as another step in Abbas' threat to end the recognition of the State of Israel. The mutual recognition of the PLO and the State of Israel took place through an exchange of letters between Prime Minister Yitzhak Rabin and former PLO chief Yasser Arafat in September 1992
Palestinian President Mahmoud Abbas further sharpens his threat to end recognition of the State of Israel, and security coordination, and does so through a decision by the PLO Central Council this week.
The council, which decided to suspend recognition of Israel, announced that its decision would not change unless Israel recognized a Palestinian state within the borders of June 4, 1967, which capitalized Jerusalem and stopped settlements. In the same decision, the council approved the cessation of security coordination with Israel. The PLO Executive Committee has not yet adopted the decision of the Central Council, and it will probably want to use this decision as a whip against the State of Israel, in the local arena and in the international arena.
Israeli Ministry of Foreign Affairs: We do not respond
הזאת הדמוקרטיה שהבטיח עבאס בנאומו: כנופיות עצמאיות בשכם ובג'נין, ומדינת טרור בעזה?
ישראלים שהקשיבו לנאומו של הנשיא הפלסטיני באשף, שמחו לשמוע על רעיונותיו הדמוקרטיים. אבל אם עבאס מדבר על דמוקרטיה פלסטינית, איך יתכן שכנופיות צבאיות עצמאיות מחפשות דם בשכם ובג'נין, ומדינת הטרור בעזה ממשיכה בירי טילים לים (כדי שלא יתקררו הקנים)? או שמא התכוון עבאס לדמוקרטיה במוקטעה וסביבותיה, עם רישיון בשתיקה לצבאות של שכם, ג'נין ועזה להרוג ישראלים?
כתבה שניה בסדרה על החורבן התרבותי שהביאה המלחמה על פלסטין המובסת והכבושה, ועל ישראל שמעמדת מגננה, הפכה לכובשת יהירה
בנאומו באשף שלשום אמר הנשיא הפלסטיני עבאס דברים שערבו לאוזניהם של ישראלים רבים, ולאזניהם של מאזיניו במדינות המערב. אלה דבריו של הנשיא על הדמוקרטיה: "עלינו לשמור על הישיגנו הלאומיים, ולהמשיך לבנות את המוסדות המדינתיים הדמוקרטיים שלנו; עלינו לדבוק בשלטון החוק ובחופש הביטוי, להחיל סטנדרטים של שקיפות ואחריות, להילחם בשחיתות, להגביר את השותפות עם החברה האזרחית והפרטית, לתמוך ביצירתיות, להעצים נשים ונוער ולחזק את מערכת המשפט"
אלה כמובן דברים נפלאים, שעשויים היו להמיס את לבו של כל ישראלי, אם רק היה מאמין להם. ואין בכך הבעת אי אמון מצד ישראלים בנשיא עבאס, אלא ברכבת הפלסטינית בכללותה, אשר בה הנשיא הפלסטיני הוא נהג הקטר, אבל אין לו השפעה על מסלולה ומסילתה. זמן קצר אחרי נאומו, וזמן קצר לפני נאומו, שיגרה הטוענת לכתר של רמאללה, הממשלה הרצחנית של עזה, טילי ניסוי לעבר הים. היא כמובן עשתה זאת כדי להבהיר לאשף ולצופיה ברמאללה ובירושלים שעבאס אחראי על הנאומים, אבל היא אחראית על רצח אזרחים ישראלים. ולעבאס יש אפס השפעה על מסלול שיגורם של הטילים.
עם אופן פעולה כזה, מה הפלא שישראל הופכת לאט אבל בעקביות לדמוקטטורה, אשר בה משגשגים ארגוני פשע עדתיים, ובה המשטרה מאבדת את הצפון, וכל הכלים האזרחיים כמו תעודות ביומטריות, תו אזורי, כרטיסי אשראי, טלפונים, תו ירוק, עלולים לשמש ארגונים ביטחוניים לאיתור וניטור איומים אמיתיים ואו מדומים על שלומה.
האם ההתנקשות של ימ"מ בחוליה הצבאית בשכם מוצדקת? אם חזונו הדמוקרטי של הנשיא עבאס היה מתקיים במדינת פלסטין, על כל שטחיה (הנוכחיים ואלה שיתוספו בעתיד), ולא רק על הנייר, ברור שאין מקום להוצאות להורג חיסולים או בשמם המכובס סיכולים. יותר מכך, חלק מהחיסולים שכבר עכשיו מתקיימים, מבטאים את ההתדרדרות המהירה של ישראל לעבר שלטון שאיננו דמוקרטי במובהק. אחרי השלבים האלה, צומחת רודנות של ממש.
וחוץ מכל זה עולם כמנהגו נוהג, חמאס ירה השבוע שוב טילים לים, וציבור משולהב בשכם כמעט עשה לינץ בנהג מונית, שלרגע חשב שהעולם שלנו נורמלי, ונסע לתקן את האוטו במחיר הוגן בשכם.
Is this the democracy that Abbas promised in his speech: independent gangs in Nablus and Jenin, and a terrorist state in Gaza?
Israelis who listened to the Palestinian president's speech at the PLO conference were happy to hear about his democratic ideas. But if Abbas is talking about Palestinian democracy, how is it possible that independent military gangs are looking for blood in Nablus and Jenin, and the terrorist state in Gaza continues to fire missiles into the sea? Or did Abbas mean democracy in the Muqata and its environs, with a tacit license for the armies of Nablus, Jenin, and Gaza to kill Israelis?
This is the second article in a series on the cultural destruction brought about by the war on defeated and occupied Palestine, and on Israel which, from its defensive position on the battlefields, has become an arrogant occupier
In his speech at the PLO conference yesterday, Palestinian President Abbas said things that were pleasant to many Israelis, and to the ears of his listeners in Western countries. This is the President's statement on democracy: "We must maintain our national achievements, and continue to build our democratic state institutions; we must adhere to the rule of law and freedom of expression, apply standards of transparency and accountability, fight corruption, increase partnership with civil and private society, support creativity, Women and youth and strengthen the justice system "
These are, of course, wonderful things, which could have melted the heart of every Israeli, if only he/she had believed them. And this is not an expression of distrust in President Abbas, but in the Palestinian train, in which the Palestinian president is the locomotive driver, but has no influence on its route and track. Shortly after his speech, and shortly before his speech, the murderous government of Gaza launched test missiles at the sea. Of course,she did this to make it clear to the PLO and its observers in Ramallah and Jerusalem that Abbas is responsible for the speeches, but she is responsible for the murder of Israeli citizens. And Abbas has zero influence on the missile launching trajectory.
With such a course of action, it is no wonder that Israel is slowly but consistently becoming a questionable democracy, in which ethnic criminal organizations thrive, in which police lose the north, and all civilian tools such as biometric certificates, regional markers, credit cards, telephones, green markers can be used by organizations Security to detect and monitor real or imagined threats to its safety.
Is the assassination of a special police force in the military squad in Nablus justified? If President Abbas' democratic vision were to exist in the state of Palestine, in all its territories (current and future), and not just on paper, there is clearly no justification for assassination. Moreover, some of the assassinations that are already taking place express Israel's rapid deterioration towards a government that is not clearly democratic. After these steps, even real tyranny can grow.
And beyond that, everything else is as usual, Hamas fired missiles at the sea again this week, and an enthusiastic public in Nablus almost lynched a taxi driver, who for a moment thought our world was normal, and went to fix the car at a fair price in Nablus
ישראל: פגיעתם המוסרית של הניצחונות פלסטין: הפוסט טראומה של התבוסות
הנשיא הפלסטיני נשא אתמול נאום אפור חסר ברק, אשר הבהיר את המציאות המדינית העגומה בה חיים שני העמים, הישראלי והפלסטיני
Israel: The moral damage of the victories Palestine: The post-trauma of defeats
The Palestinian president delivered a lackluster and gray speech yesterday, which clarified the bleak political reality in which the two peoples, the Israeli and the Palestinian, live
על אף הציפיות שיחדש, הנשיא הפלסטיני נשא אתמול בארגון לשחרור פלסטין (PLO) נאום עם אפס חידושים. ממשלת רמאללה לפיכך נשארת במקומה, וכך גם ממשלת עזה. מצד אחד יושיט העם הפלסטיני לישראל יד לשלום, ומצד שני יוסיף לירות רקטות לריכוזים אזרחיים ישראלים , וימשיך לדקור אזרחים מהגב. אף מלה לא אמר הנשיא עבאס על השאלה האם הארגונים האסלאמיים, עשויים להצטרף לאשף באופן שלפלסטינים תהיה ממשלה אחת אשר תשלוט על כל שטחיהם, ותמשול בדרכם המדינית. במקום זאת אמר הנשיא דברים כלליים, על החובה לא לעמוד במקום, דברים שכוונו פנימה לציבור הפלסטיני (בלי להגיד דברים מפורשים), והחוצה לישראל (עם רמז על איומו לפנות להאג כנראה). הפוסט טראומה על התבוסות הפלסטיניות בשדות הקרב, אשר בא לביטוי בנאום הזה כמו בכל דרכו של המאבק הפלסטיני, נשאר גם היום בעינו: בציבור מפורק, בעל הנהגה דו ראשית, שנצמד לפוליטיקה היחידה שעבדה בשבילו עד כה, גם אם עבדה בקטן.
ומנגד, גם אבדן הערכים וגסות הרוח הישראלית, תולדה של הניצחונות הצבאיים הגדולים, אשר הפכו לאסונות ערכיים, נשארו בדיוק כפי שהיו לפני הנאום: כמעט אף מלה לא נכתבה בעיתונות הישראלית על נאומו של המנהיג שאמור להיות החשוב ביותר מבחינתה של ישראל, שכן הציבור שהוא מנהיג, לא רק שהוא שכן קרוב לציבור הישראלי, אלא שהוא אף חי בתוכו; ובכל זאת התעלמות גסה מהמנהיג הפלסטיני, אשר משמעותה הציבורית היא התעלמות מהציבור הפלסטיני. וצריך לומר, העיתונות הישראלית לא הייתה מתעלמת מהנאום אתמול, אלמלא הייתה משוכנעת שהציבור הישראלי לא מתעניין בדברי הנשיא הפלסטיני.
Despite expectations of saying new things, the Palestinian president delivered a speech with zero innovations at the Palestine Liberation Organization (PLO) yesterday. The Ramallah government, therefore, remains in place, as does the Gaza government. On the one hand, the Palestinian people will seek to make peace with Israel, and on the other hand, they will continue to fire rockets at civilian concentrations and will continue to stab civilians from behind. President Abbas did not say a word about whether the Islamic organizations could join the PLO in such a way that the Palestinians would have one government that would control all their territories and govern in their political way. Instead, the president said general things, about the duty not to stand still, things that were directed inward to the Palestinian public (without saying explicit things), and outward to Israel (with a hint of his threat to turn to The Hague apparently). The post-trauma of the Palestinian defeats on the battlefields, which is expressed in this speech as in the whole way of the Palestinian struggle, remains the same today: in a disintegrated public, with a dual leadership, clinging to the only politics that has worked for it so far, even if small.
On the other hand, the loss of Israeli values and the rudeness, the result of the great military victories that turned into value disasters, remained exactly as they were before the speech: almost no word was written in the Israeli press about Abbas' speech, even though he is supposed to be a very important leader from an Israeli point of view, after all, the public he is leading is not only in a neighborhood close to the Israeli public, but he also lives within it; And yet a gross disregard for the Palestinian leader, whose public significance is disregard for the Palestinian public. It must be said that the Israeli press would not have ignored yesterday's speech if it had not been convinced that the Israeli public is not interested in the Palestinian president's speech.
רמאללה: בכוחנו להכריע, וחמאס יקבל ההכרעה, אך לפיד הודיע שגם בכהונתו כראש הממשלה, לא יהיה מו"מ
יאוש ברמאללה לגבי מו"מ עם ישראל, בעקבות דברים שאמר להם שר החוץ לפיד. אבל האם המנהיגות ברמאללה יכולה בכלל לנהל מו"מ ולקבל הכרעות, שהרי היא חצויה בין עזה והגדה? תשובה שניתנה אתמול ברמאללה: אנחנו יכולים להכריע, וחמאס יהיה חייב לקבל את ההכרעה. חמאס כנראה לא שמע על חובתו זו, שכן אתמול הוא ירה שוב 5 טילים לים
כעס ותסכול שוררים בהנהגה הפלסטינית ברמאללה, על דברים שאמר להם לדבריהם שר החוץ יאיר לפיד, בקשר למו"מ מדיני עם ישראל. אם הייתה לפלסטינים ברמאללה תקווה כי תקופתו הקצרה של בנט, תביא אחריה תקווה לשולחן הדיונים בין פלסטין וישראל, לפיד בשיחה איתם הבהיר כי אין להם למה לחכות, כי גם בתקופתו כראש הממשלה, לא יהיה כל משא ומתן מדיני. ברמאללה רואים בחידוד הזה של התבטאות קודמת של לפיד יהירות ואף התרסה. לשאלתנו: איך הם היו פותרים את התסבוכת הפלסטינית בין עזה לרמאללה, במידה שישראל הייתה רוצה מו"מ מדיני, השיבו כי עזה, במקרה שרמאללה הייתה מכריעה, הייתה חייבת לקבל את ההכרעה, מתוקף המבנה הפלסטיני המדיני. את התשובה לתקווה הזאת, נתן אתמול חמאס בירי נוסף של חמישה טילי ניסוי לים מול עזה. הירי מחדד את הסתירה בין שני חלקי העם הפלסטיני, בעוד החלק הצפוני מדבר על שלום, החלק הדרומי מתכונן למלחמה. הרושם הוא שלא רק ישראל חסרה כל יכולת להכריע, אלא שהפלסטינים נמצאים באותו מבוי סתום בדיוק.
תגובת השר יאיר לפיד: איננו מתייחסים.
Ramallah: We have the power to decide, and Hamas will accept our decision, but Lapid announced that even during his tenure as prime minister, there will be no negotiations
Despair in Ramallah regarding negotiations with Israel, following remarks made by Foreign Minister Lapid. But can the leadership in Ramallah negotiate and make decisions at all, since it is divided between Gaza and the West Bank? Answer given yesterday in Ramallah: We can decide, and Hamas will have to agree to our decision. Hamas has apparently not heard of this duty, as yesterday it launched 5 more missiles into the sea
Anger and frustration are prevailing in the Palestinian leadership in Ramallah, over remarks made by Foreign Minister Yair Lapid regarding political negotiations with Israel. If the Palestinians in Ramallah had hope that Bennett's short term would bring hope to the negotiating table between Palestine and Israel, Lapid in a conversation with them clarified that they have nothing to wait for, since even during his time as prime minister, there will be no political negotiations.
In Ramallah, this refinement of Lapid's previous statement is seen as arrogance and even defiance. To our question: how they would resolve the Palestinian entanglement between Gaza and Ramallah, if Israel wanted political negotiations, they replied that Gaza, in case Ramallah was decisive, had to accept Ramallah's decision, by virtue of the Palestinian political structure. Answer to this hope was given by Hamas yesterday with the firing of five more test missiles into the Gaza Sea. The shooting sharpens the contradiction between the two parts of the Palestinian people, while the northern part speaks of peace, the southern part prepares for war. The impression is that not only is Israel incapable of deciding, but that the Palestinians are in the exact same deadlock.
Minister Yair Lapid's response: We do not comment.
מדוע צה"ל פוגע בריבונות דה פקטו הפלסטינית בעזה: הפלסטינים מדווחים על כלי רכב של צה"ל אשר חצו שוב ביום שלישי את הגדר מצפון לבית לאהיה
האם צה"ל וחמאס משחקים באיומים זה כלפי זה במגרש של רצועת עזה? ביום שני (17.01) ירו הפלסטינים 4 טילים לים מול הרצועה, וביום שלישי (18.01) דיווח אותו מקור פלסטיני שמזוהה עם חמאס שצה"ל חצה שוב את הגדר, הפעם מצפון לבית לאהיה (ר' תמונות). היום מבקר ברצועה השליח הקטארי מוחמד אל מעאדי, שעשוי להעביר מסרים בין ישראל וחמאס, ולצד זה פועל לשיקום הרצועה. צה"ל מסרב ככלל להגיב לכל שאלותינו, ואומר כי לא יעשה כן עד שנציג לו תעודת עיתונאי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית. בתגובה הודענו לצה"ל: לא נציג לו תעודת עיתונאי, ולא נסכים לקשור את ערך חופש הביטוי עם תעודה ממשלתית באשר היא; כדי לשמור גם על מראית עין ביחס לתגובתנו, הפסקנו לאלתר את תהליך הוצאת התעודה שכבר התחלנו
האם ירי הטילים שחמאס ביצע לעבר הים מול רצועת עזה ביום שני (17.01), מבשר שוב שיגור של טילים לעבר הים של תל אביב. השאלה הזאת מתבקשת, שכן אחרי הירי הקודם של חמאס לעבר הים בעזה, עליו דיווחנו בלעדית לפני כחודש (22.12.21), ירה ארגון הטרור טיל לים מול חופי תל אביב (01.01.22).
ביום שלישי (18.01) דיווחו הפלסטינים על שישה כלי רכב של צה"ל, אשר חצו את הגדר ועברו לצד הפלסטיני (ר' תמונות). לא ברור אם מדובר בהתרסה של הצבא בתגובה לירי הטילים שהיה ביום שני (17.01.22), או שחציית הגדר הייתה לשם ביצוע של פעילות צבאית לרבות עבודות עפר.
היום מבקר ברצועה השליח הקטארי אל מעאדי, וצפוי שינסה לקרר את האווירה. יתכן שהוא אף נושא מסרים מישראל. לפי דיווח בעיתון אל קודס השליח נפגש לפני כניסתו לרצועה עם הצד הישראלי, והערכתנו לפיכך שהוא אכן נושא מסרים ישראלים לממשלת האסלאם הקיצוני בעזה. למרות כל האמור לעיל, פנינו לצה"ל בבקשת תגובה.
لماذا ينتهك الجيش الإسرائيلي سيادة الأمر الواقع الفلسطينية في غزة: أفاد فلسطينيون أن مركبات للجيش الإسرائيلي تعبر السياج شمال بيت لاهيا مرة أخرى يوم الثلاثاء (18.01)
هل يهدد الجيش الإسرائيلي وحماس بعضهما البعض على قطاع غزة؟ أطلق فلسطينيون يوم الإثنين أربعة صواريخ باتجاه البحر أمام القطاع، ويوم الثلاثاء أفاد مصدر فلسطيني محسوب على حماس أن الجيش الإسرائيلي عبر السياج مرة أخرى، هذه المرة شمالا بيت لاهيا. واليوم يزور المبعوث القطري محمد المعادي، الذي قد ينقل رسائل بين إسرائيل وحماس، قطاع غزة ويعمل على إعادة إعمار قطاع غزة. يرفض الجيش الإسرائيلي بشكل عام الرد على جميع أسئلتنا، قائلاً إنه لن يفعل ذلك حتى نقدم له شهادة صحفي من مكتب الصحافة الحكومي. ردا على ذلك، أبلغنا الجيش: لن نقدم له أي شهادة حكومية، ولن نربط حرية التعبير بشهادة حكومية.
هل إطلاق الصواريخ التي أطلقتها حماس باتجاه البحر أمام قطاع غزة يوم الإثنين (17.01) ينذر مجدداً بإطلاق صواريخ باتجاه بحر تل أبيب. هذا السؤال مطروح، لأنه بعد إطلاق حماس السابق على البحر في غزة، والذي أبلغنا عنه حصريًا قبل حوالي شهر، أطلقت المنظمة الإرهابية صاروخًا في البحر قبالة سواحل تل أبيب. في يوم الثلاثاء (18 كانون الثاني)، أفاد فلسطينيون بعبور ست مركبات للجيش الإسرائيلي السياج يوم الثلاثاء ودخلت الجانب الفلسطيني (انظر الصور), وتنفيذ أنشطة عسكرية بما في ذلك أعمال الحفر. واليوم يزور المبعوث القطري للمعادي القطاع ويتوقع أن يحاول تهدئة الأجواء. من الممكن أنه يحمل حتى رسائل من إسرائيل. وبحسب تقرير في صحيفة القدس، التقى المبعوث مع الجانب الإسرائيلي قبل دخوله قطاع غزة, ونقدر أنه ينقل بالفعل رسائل إسرائيلية إلى الحكومة الإسلامية المتطرفة في غزة. على الرغم من كل ما سبق، طلبنا من الجيش الإسرائيلي الرد.
חמאס וג'יהד מימשו האולטימטום לפעול אחרי 10 בינואר: פעילי חמאס מאוניברסיטת ביר זית התעמתו עם צה"ל; מחבל דרס חייל ליד חלמיש.
חמאס מנסה לפתח את מרכז הכוח המשמעותי שלו באוניברסיטת ביר זית, ופעילותו של צה"ל וגם פעילותה של הרשות הפלסטינית באוניברסיטה, אינה מצליחה למנוע מתאי האסלאם הקיצוני לשגשג. לפי העיתון אל קודס, בעימותים שפרצו ביום שלישי (11.01) בין צה"ל לבין משתתפי צעדה שיצאה מהאוניברסיטה, ליד בית אל, נפצעו 12 בני אדם, חמישה מהם מכדורי גומי.
שתי הממשלות הפלסטיניות, ממשלת האסלאם הקיצוני בעזה, והממשלה ברמאללה, ממשיכות לפעול מתוך מניע מרכזי: הבחירות המוניציפליות בחודש מארס, אשר בהיעדר בחירות כלליות, הופכות להיות מבחן כוח פנימי פלסטיני חשוב. חמאס השתמש היום במרכז הכוח שיש לו באוניברסיטת ביר זית, כדי לממש את האולטימטום שהציב לממשלת ישראל להשלים המו"מ אתו עד 10 בינואר, והביא לעימות של פעיליו עם צה"ל ליד בית אל; חמאס מעדיף לפעול בגדה ולא בעזה, בדיוק למען המטרה הזאת: צבירת כוח פוליטי לקראת הבחירות בערים הפלסטיניות הגדולות בחודש מארס. מאחר שחמאס הודיע באמצעות עמוד עיתונאי ברשת שמזוהה אתו כי יגדיל את פעולותיו בהדרגה אם ישראל לא תשלים את המו"מ באמצעות מצרים עד 10 בינואר, צפויות כנראה פעולות נוספות שלו ושל הג'יהד האסלמי, שעלולות עוד להחריף.
גם הנשיא הפלסטיני עבאס, מנסה לצבור כוח נוסף לקראת הבחירות האמורות, ונפגש היום עם הנשיא המצרי (במקור אמור היה הנשיא הפלסטיני להיפגש עם א-סיסי אתמול). הרשות הפלסטינית מנסה בנוסף להצר את צעדיו של חמאס בגדה המערבית, ופעלה בימים האחרונים באוניברסיטת ביר זית, באמצעות צווים.
Hamas and Jihad carry out the ultimatum to act after January 10: Hamas activists from Bir Zeit University confronted the IDF; a terrorist drove towards a soldier and hit him
Hamas is trying to develop its significant center of power at Bir Zeit University, and the IDF's response, as well as the activities of the Palestinian Authority at the university, are failing to prevent extremist Islamic cells from thriving. According to the newspaper Al Quds, in clashes that broke out on Tuesday (11.01) between the IDF and participants in a march that left the university, near Beit El, 12 people were injured, five of them from rubber bullets.
The two Palestinian governments, the government of radical Islam in Gaza and the government in Ramallah, continue to operate out of a central motive: the municipal elections in March, which in the absence of a general election, become an important test of internal Palestinian power. Hamas today used the power center it has at Bir Zeit University to carry out the ultimatum it issued to the Israeli government to complete negotiations with it by January 10, leading to a confrontation of Hamas operatives with the IDF near Beit El; Hamas prefers to operate now in the West Bank rather than Gaza, precisely for this purpose: accumulating political power ahead of the elections in the major Palestinian cities in March. Since Hamas announced through a internet page associated with it that it will gradually increase its actions if Israel does not complete negotiations with it through Egypt by January 10, further actions of it and the jihad are likely to intensify.
Palestinian President Abbas, too, is trying to gain more power ahead of the said election and met with the Egyptian president today (originally the Palestinian president was supposed to meet with al-Sisi yesterday). The Palestinian Authority is also trying to reduce Hamas' power in the West Bank and has been operating in recent days at Bir Zeit University, through government orders.
חמאס וג'יהד מציבים לישראל אולטימטום: להשלים המו"מ עד 10 בינואר
אתמול ישראל נכנעה בעניין האסיר הישאם אבו הוואש, היום מגיע החשבון: ארגוני האסלאם הקיצוני בעזה, מציבים לישראל אולטימטום להתקדם במו"מ עד 10 בינואר, אחרת יסלימו בהדרגה את פעולותיהם נגדה.
עמוד עיתונאי שמזוהה עם חמאס, פרסם היום ידיעה לפיה ישראל הפסיקה את המו"מ עם הממשלה הפלסטינית הקיצונית של הארגונים בעזה (שנקראת הנהגת הפלגים הפלסטינים, ר' תמונה). המו"מ איתה מתקיים באמצעות המצרים, והוא נוגע לשיקום עזה ולאסירים הביטחוניים ולשחרור הישראלים החטופים. חמאס דורש תמורת שחרור החטופים הישראלים יותר מ 1100 אסירים ביטחוניים.
לפני הידיעה הזאת פרסם העיתונאי שנשלט בידי חמאס, ידיעה כי חמאס וג'יהד הציבו לישראל אולטימטום להשלים המו"מ איתם עד 10 בינואר, ובמידה שישראל לא תעשה כן, הם יסלימו את פעולותיהם נגדה בהדרגה. אין אישור לידיעות ממקורות ישראליים.
Hamas and Jihad set an ultimatum to Israel: Complete negotiations by January 10
Yesterday, Israel surrendered in the matter of prisoner Hisham Abu Hawash, and today a bill to pay comes: the extremist Islamic organizations in Gaza are issuing Israel an ultimatum to move forward with negotiations until January 10, otherwise they will gradually escalate their actions against it.
A page of a journalist affiliated with Hamas on a social network published a news item today stating that Israel has stopped negotiations with the extremist Palestinian government of the organizations in Gaza (called the leadership of the Palestinian factions, see photo). Negotiations with it are taking place through the Egyptians, regarding the rehabilitation of Gaza, the release of Palestinian security prisoners imprisoned in Israel, and the release of the abducted Israelis who are in the Gaza Strip. Hamas is demanding more than 1,100 security prisoners in exchange for the release of the 4 Israeli hostages.
Prior to this report, the Hamas-controlled journalist published a report that Hamas and Jihad had issued an ultimatum to Israel to complete negotiations with them by January 10, and if Israel did not do so, they would gradually escalate their actions against it.
הנייה מאיים: נחטוף ישראלים
אם ישראל לא תיענה לדרישות שלנו, אמר אמש הנייה, על פי מקור עיתונאי בחאן יונס שמזוהה עם חמאס, אנחנו נוסיף עוד חטופים ישראליים על ארבע האסירים שכבר בידינו. הנייה חידד איומו ואמר כי זרועות חמאס נמצאות בכל מקום. חלק מדרישות חמאס במו"מ שמתנהל באמצעות מצרים הוא שחרור של יותר מ 1100 אסירים ביטחוניים שכלואים בישראל.
האיום הזה של הנייה נוסף על ירי מסיבי של טילים לעבר הים עליו דיווחנו בלעדית בשבועיים האחרונים, ונוסף על צליפת חמאס ממרחק בטוח לעבר רגלו של עובד ישראלי על קו הגבול. כן נוסף איומו של מנהיג חמאס על המתיחות שגוברת בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית, שהזירות שלה כעת הן באוניברסיטת ביר זית שם מנסה הרשות הפלסטינית להצר את צעדיו של חמאס, וכן באזור ירושלים ובצפון הגדה המערבית. מתיחות זאת בין הממשלה הדו-ראשית הפלסטינית בעזה וברמאללה תעמיק ככל שיתקרב מועד הבחירות הפלסטיניות ברשויות המוניציפליות, בחודש מארס השנה.
Haniyeh threatens: We will kidnap Israelis
If Israel does not meet our demands, Haniyeh said last night, according to a journalist source in Khan Yunis who is affiliated with Hamas, we will add more Israeli hostages to the four prisoners we already have. Haniyeh sharpened his threat and said that the arms of Hamas are everywhere. Part of Hamas's demands in negotiations conducted through Egypt is the release of more than 1,100 of it's prisoners imprisoned in Israel.
This threat of Haniyeh is in addition to the massive firing of missiles at the sea that we have reported exclusively in the last two weeks, and in addition to the Hamas sniping from a safe distance at the foot of an Israeli worker on the border line. Also added is the growing tensions between Hamas and the Palestinian Authority, whose arenas are now at Bir Zeit University where the Palestinian Authority is trying to narrow Hamas' steps, as well as in the Jerusalem area and the northern West Bank.
This tension between the Palestinian two-headed government in Gaza and in Ramallah will deepen as the date of the Palestinian elections in the municipal authorities approaches, in March this year.
הכישלון הפלסטיני לכונן ממשלה אחת גובה יום קרב נוסף ברצועה
ידיעה בלעדית שלנו שפורסמה ביום שני, על כך שצה"ל חצה את הגדר ועבד בשטח הפלסטיני, גררה לעג מהמנהיגות ברמאללה לחמאס על שלא הגיב. היום חמאס ניסה להציל הנזק התדמיתי שנגרם לו ברמאללה אבל גם בעזה, והוא צלף ממרחק בטוח לרגלו של עובד ישראלי.
בעמוד של חמאס ברשת, כבר קוראים לפעולה מבצע הצלפים, מה שעשוי להבהיר כי מדובר באירוע תדמיתי שהוכן מראש. צה"ל לא יכול לתאם עבודות בצד הפלסטיני, כיוון שהרשות סולקה משטחיה ברצועה. יתכן כי הצבא כלל לא רוצה לתאם את כניסותיו לשטח הפלסטיני, אבל אין דרך לדעת זאת כל עוד אין כתובת לתיאום.
האסלאם הקיצוני בעזה הוא לא כתובת לתיאום, לא רק עם ישראל, אלא הוא לא כתובת לתיאום גם עם הרשות הפלסטינית ברמאללה. להפך, חמאס מגביר לאחרונה את פגיעותיו בנכסי הרשות. יום הקרב גבה היום שלושה פצועים בצד הפלסטיני, ופצוע אחד בצד הישראלי. הכישלון הפלסטיני לכונן ממשלה אחת, שתביע עמדה אחת מול עמדתה של ישראל, עלול כנראה לקרב את ישראל ואת פלסטין אל סף תהום.
צילום: אתר עיתונאי מזוהה עם חמאס
The Palestinian failure to form one government takes another day of battle
Our exclusive report published on Monday that the IDF crossed the fence and worked in Palestinian territory In Gaza led to ridicule from the Ramallah leadership for Hamas for not responding. Today, Hamas tried to salvage the image damage caused to it in Ramallah but also in Gaza, and it sniped from a safe distance at the feet of an Israeli worker.
On the Hamas page on the net, The operation is already being called the sniper operation, which may make it clear that this is a pre-planned image event. The IDF cannot coordinate work on the Palestinian side, as the PA has been expelled from its territories in the Gaza Strip. The army may not want to coordinate its entry into Palestinian territory at all, but there is no way to know as long as there is no address for coordination.
Extremist Islam in Gaza is not an address for coordination, not only with Israel, but it is not an address for coordination with the Palestinian Authority in Ramallah either. On the contrary, Hamas has recently increased its vulnerability to PA assets. The day of the battle claimed three wounded on the Palestinian side, and one wounded on the Israeli side. The Palestinian failure to form a single government, which will stand one position In front of Israel's position, is likely to bring Israel and Palestine to the brink of an abyss.
צה"ל חצה את הגדר ברצועה ועבד בצד הפלסטיני; ברמאללה לעגו לחמאס שהביט בעבודות ולא עשה דבר. ביום שני (27.12) חמאס מצא פתרון ללעג: ידיעה מפוברקת שמצדיקה כניסה ישראלית לשטחו
ביום ראשון (26.12) פרסמנו ידיעה בלעדית על כך שצה"ל נכנס לצד הפלסטיני ברצועה, סמוך לגדר, עם כלי הנדסה כבדים ויישר את השטח. כן פרסמנו מקור ברמאללה שציין כי חיילי חמאס הביטו על חיילי צה"ל ולא עשו דבר; המקור זעם על כך שנגד הרשות הפלסטינית החמאס לא מפגין את אותו פחד, ולהפך אף מגביר את פעולותיו נגדה בגדה המערבית. מתברר שחמאס רגיש מאוד לפגיעה בכבודו, שכן ביום שני (27.12) הוא ניסה לפברק ידיעה שמצדיקה את אותה כניסה של צה"ל לשטחו. אבל חמאס צריך כנראה להתאמץ קצת יותר, כדי להצליח להפיג את הלעג שספג מרמאללה.
The IDF crossed the fence in the Gaza Strip and worked on the Palestinian side; in Ramallah, they mocked Hamas, which looked at the works and did nothing. On Monday (December 27), Hamas has found a solution to the problem: a fabricated article that justifies Israeli entry into its territory
On Sunday (December 26), we published an exclusive report that the IDF entered the Palestinian side of the Gaza Strip, near the fence, with heavy engineering tools and leveled the area.
We also published a source in Ramallah who stated that Hamas soldiers looked at the IDF soldiers and did nothing, the source was furious that Hamas did not show the same fear against the Palestinian Authority, and on the contrary even increased its actions against it in the West Bank. It turns out that Hamas is very sensitive to harming its dignity, since On Monday (December 27), it tried to fabricate a piece of information that justifies the IDF entering its territory. But Hamas probably needs to put in a little more effort to succeed in removing the ridicule it received from Ramallah.
לקראת הבחירות המוניציפליות בגדה בחודש מארס: חמאס מתכוון להגביר פעילות נגד ישראלים ונגד הרשות הפלסטינית כדי לזכות בפופולריות
"חמאס פוחד מישראל, שבימים האחרונים עבדה בשטח הפלסטיני ברצועת עזה סמוך לגדר, לעיני חיילי החמאס, אבל הם הביטו בעבודות ולא ירו אפילו יריה אחת, לעומת זאת נגדנו הם ממהרים לפעול, כדי להשיג עוד מושב או שניים בבחירות" כך אמרו לנו היום בהנהגה הפלסטינית ברמאללה. העיתון פנה לצה"ל בשאלה האם ההימנעות של חמאס מתגובה נובעת מתיאום אתו, אבל תגובת צה"ל לא התקבלה עד מועד סגירת הגיליון
בימים האחרונים פעל צה"ל בצד הפלסטיני ברצועת עזה, סמוך לגדר. ציוד הנדסי כבד של הצבא, יישר את השטח, לעיני חיילי חמאס, שלא הגיבו. מקור הידיעה בהנהגה הפלסטינית ברמאללה. המקור שמסר את הידיעה סיפר כי חיילי חמאס לא הגיבו, ולעומת זאת כלפי הרשות הפלסטינית הארגון מגביר פעילות. בעיקר הוא מגביר פעילות, הוסיף המקור, במטרה להגדיל את התמיכה בו בערי הגדה, לקראת הבחירות המוניציפליות שיהיו בחודש מרץ; באין בחירות כלליות, הוסיף המקור, הופכות הבחירות הקרובות בחודש מרץ להיות מבחן כוח אלקטורלי פלסטיני חשוב, וחמאס, בדרך להוסיף לעצמו מושבים, מוכן לא רק לפגוע בישראלים, אלא גם ברשות הפלסטינית, ולהגביר אלימות בגדה המערבית.
בבחירות שהיו לפני כשבועיים במועצות הכפריות ברחבי הגדה, שתי התנועות פתח וחמאס שמרו על כוחן.
Ahead of the West Bank municipal elections in March: Hamas intends to increase activity against Israelis and the Palestinian Authority to gain popularity
“Hamas is afraid of Israel, which in recent days has worked in Palestinian territory in the Gaza Strip near the fence in front of Hamas soldiers, but they looked at the works and did not fire a single shot, however they are in a hurry to act against us, to gain another seat or two in the election”. This is what the Palestinian leadership in Ramallah is telling us today. The newspaper turned to the IDF on the question of whether Hamas's avoidance of a response in the said case was due to coordination with it, But the IDF's response was not received by the time the issue closed
In recent days, the IDF has operated on the Palestinian side of the Gaza Strip, near the fence. Heavy engineering equipment from the army leveled the area, in front of Hamas soldiers, who did not respond.
The source who provided the news said that Hamas soldiers did not respond, while the organization is increasing activity towards the Palestinian Authority.
It is mainly increasing activity, with the aim of increasing its support in West Bank cities, ahead of the municipal elections in March. In the absence of a general election, the source added, the upcoming elections in March will be an important test of Palestinian electoral power, and Hamas, on the way to gaining seats, is ready to harm not only Israelis but also the Palestinian Authority and escalate violence in the West Bank.
In elections about two weeks ago in rural councils across the West Bank, the two Fatah and Hamas movements maintained their power.
בבוקר המשלחת המצרית עזבה את עזה, בצהריים חמאס ירה טיל לים: אזהרה לישראל?
בתוך שבוע ירה חמאס שלושה טילים לים. שני טילים ירה הארגון בטרם הגיעה משלחת מצרית לרצועה, וטיל נוסף ירה אחרי שהמשלחת עזבה את הרצועה. האם זוהי אזהרה (במודל צ' קוריאני) לישראל על עמדותיה שהועברו לחמאס באמצעות המשלחת המצרית?
ביום שלישי (21.12) ירה חמאס טיל ניסוי לים. זהו הטיל השלישי שהארגון יורה בשבוע האחרון. הטיל נורה שעות ספורות אחרי שהמשלחת המצרית שהגיעה לעזה ביום שני, כבר עזבה את הרצועה. המשלחת אמורה הייתה להביא את עמדותיה של ישראל, במסגרת המו"מ עם חמאס על רגיעה ושחרור הישראלים שבידי הארגון. מקור בהנהגה הפלסטינית אישר כי המשלחת אכן הייתה במשך 24 שעות ברצועת עזה. לגבי השאלה האם חמאס מאיים על ישראל, התחמק מתשובה אך אמר כי הועברה בקשה לארגונים בעזה, לא להסלים את פעילותן בגדה המערבית, בלי לנקוב בזהות המבקשים. במלים אחרות, איומי ההסלמה בעזה מוכרים בהנהגת הפתח והרשות, אחרת לא היו מבקשים להימנע מהעברת ההסלמה גם לגדה המערבית. בהקשר הזה, אכן חמאס מאיים באמצעות שיגור טילים לים.
תגובתו של דובר צהל לא הגיעה עד מועד סגירת הגיליון.
In the morning the Egyptian delegation left Gaza, at noon Hamas fired a missile into the sea: a warning to Israel?
Within a week, Hamas fired three missiles into the sea. The organization fired two missiles before an Egyptian delegation arrived in the Strip, and another missile fired after the delegation left the Strip. Is this a warning (in the North Korean model) to Israel about its positions transferred to Hamas through the Egyptian delegation?
On Tuesday (December 21), Hamas fired an experimental missile into the sea. This is the third missile the organization has fired in the past week. The missile was fired a few hours after the Egyptian delegation that arrived in Gaza on Monday had already left the city. The delegation was supposed to present Israel's positions, as part of the negotiations with Hamas on the calm and release of the abducted Israelis in the organization's possession. A source in the Palestinian leadership confirmed that the delegation was indeed in the Gaza Strip for 24 hours.
Regarding the question of whether Hamas is threatening Israel, he evaded an answer but said that a request had been sent to organizations in Gaza not to escalate their activities in the West Bank, without specifying the identity of the applicants. In other words, the escalation threats in Gaza are recognized under the leadership of Fatah and the PA, otherwise they would not have sought to avoid transmitting the escalation to the West Bank as well. In this context, Hamas is indeed threatening Israel by firing missiles into the sea.
The IDF Spokesman's response did not arrive by the time the issue closed.
המשטרה הפלסטינית פעלה בצפון ירושלים
משטרת ישראל: איננו מכירים, ולא אישרנו פעילות כזאת
ידיעה שמקורה בעזה, תיארה פעילות לתפיסת סמים שקיימה ביום שלישי (14.12) המשטרה הפלסטינית בצפון ירושלים. מקורות פלסטינים בגדה המערבית שהתייחסו לכך לא אישרו ולא הכחישו את הפעילות ואמרו: עדיף לא לדבר על כך. מדוע מקור הידיעה בעזה? כנראה כדי לסייע לפעילים של חמאס באוניברסיטת ביר זית, ולהלהיט את הרוחות, ולעצור בכך את פעילות המשטרה הפלסטינית נגד הארגון בירושלים.
המשטרה הפלסטינית אינה יכולה לפעול בתחום המוניציפלי של ירושלים, ובשכונות שאינן בתחום העיר, בשטחי C, עליה לבקש אישור לכל פעילות, ואישור כזה נדיר.
ביום שלישי (14.12) פעלה המשטרה הפלסטינית בצפון ירושלים ותפסה כמות גדולה של סמים. מקור פלסטיני אמר כי יתכן שתפיסת סמים, היא אך סיפור כיסוי למעצרים של אנשי חמאס בצפון ירושלים, אחרי הפרת הסדר שחוללו פעילי הארגון באוניברסיטת ביר זית. במקרה כזה, יתכן כי הפעילות של המשטרה הפלסטינית תואמה עם גופים ביטחוניים ישראליים, אך לא עם משטרת ישראל. אם ההערכה הזאת נכונה, מקור הידיעה בעזה, נובע כנראה מהרצון של האסלאם הקיצוני להביע נוכחות ביטחונית בירושלים, מתחת לאפה של משטרת ישראל, ובכך לעצור את המרדף של המשטרה הפלסטינית אחרי פעילי חמאס בעיר.
תגובת משטרת ישראל: הפעילות אינה מוכרת לנו ולא אושרה כל פעילות מעין זו ע״י המשטרה
Palestinian police operated in North
Jerusalem
Israel Police: We do not recognize, nor have we approved such an activity
A report originating in Gaza described an activity to seize drugs held by the Palestinian police in North Jerusalem in Tuesday (14.12). Palestinian sources in the West Bank who commented on this did not confirm or deny the activity and said: It is better not to talk about it. Why is the story published in Gaza? Apparently to help Hamas’s operatives at Bir Zeit University, to warm up the arena in Jerusalem, and thereby stop the Palestinian police activity against them in Jerusalem.
The Palestinian police cannot operate in the municipal area of Jerusalem, and in neighborhoods that are not within the city, in Area C, they must request approval for any activity, and such approval is rare.
In Tuesday (14.12), the Palestinian police operated in North Jerusalem and seized a large amount of drugs. A Palestinian source said that the seizure of drugs may be just a cover story for the arrests of Hamas members in North Jerusalem, following a disturbance committed by the organization's operatives at Bir Zeit University.
In such a case, it is possible that the activities of the Palestinian police were coordinated with Israeli security bodies, but not with the Israeli police. If this assessment is correct, the source of the news in Gaza is probably due to the desire of radical Islam to express a security presence in Jerusalem, under the nose of the Israeli police, thus stopping the Palestinian police's pursuit of Hamas operatives in the city.
Response of the Israel Police: The activity is not known to us, and no such activity has been approved by the police
חמאס ירה 2 טילי ניסוי לים ברצועת עזה
חמאס ירה אתמול בבוקר 2 טילי ניסוי לים ברצועת עזה. הידיעה הופיעה ברשת חברתית, בעמוד עיתונאי איסלמי, ואין לה אישור ממקורות ישראליים. לא נמסרו פרטים נוספים על הירי. ההערכה היא כי זהו ניסיון של הארגון לשפר את דיוק הטילים, את טווח הטיסה וכושר הנשיאה, וסוגי הדלק. דובר צה"ל לא התייחס לידיעה.
Hamas fired two test missiles into the sea
Yesterday morning, Hamas fired two test missiles into the sea in the Gaza Strip. The article appeared on a social network, on the page of an Islamic journalist, and has no confirmation from Israeli sources. No further details were given about the shooting. It is estimated that this is an attempt by the organization to improve missile accuracy, flight range and carrying capacity, and fuel types. The IDF Spokesman did not comment on the news.
חומת אש בין ישראל לפלסטין
פקיד פלסטיני בכיר אמר לעיתון כי גורמים ישראליים חוסמים תכנים דיגיטליים בין ישראל לפלסטין, ובכך חוסמים את מעבר המידע בין שתי התרבויות. אנחנו לא קובעים שאין הדבר כך (ואיננו קובעים שכך הוא), אבל מצאנו לפחות תשובה אחת פשוטה יותר לחומת האש, ושברנו את החומה.
עם הקמת העיתון, הגיעו תלונות של פלסטינים על כך שאי אפשר להיכנס לכתובתו מעזה ומהגדה המערבית. צמא לתכניו של עיתון בין תרבויות ובין אויבים, יש, אך אמצעים טכניים לקיים את המהות הזאת, אין.
פקיד פלסטיני בכיר אף הסביר לנו כי ישראל מונעת באופן שיטתי העברת תכנים ישראליים לשטחי הרשות, בשדה הדיגיטלי. בלי לקבוע שמשרדים ישראלים אינם נוהגים כך, מצאנו אחרי בדיקה קצרה כי אחת התשובות לבעיה הזאת, היא פשוטה בהרבה מאשר מזימה של ארגוני ביון, ואף פתרנו אותה וכעת יכולים להיכנס לעמודי The Israeli Palestinian Post, קוראים משתי התרבויות, הישראלית והפלסטינית.
וזוהי התשובה הפשוטה: חברות של שרתי אחסון בישראל, וכנראה גם במקומות אחרים, קובעות לשרתים שלהן דרגות שונות של חשיפה. יש שרתים שפתוחים לעולם, ויש שרתים שדרגת החשיפה שלהם מוגבלת מראש לתחומי ישראל. הדבר נעשה לשם הגנה על אתרים מפני האקרים מחוץ לישראל. במילים אחרות, ושוב בלי לקבוע שמשרדים ישראלים בעליל אינם מגבילים אתרים ישראלים, מצאנו שחומה של אש דיגיטלית קבועה בין ישראל לפלסטין בחוות שרתים ישראליות. ולכן את החומה שחוצה בין העיתון לבין קוראיו הפלסטיניים, שברנו כבר לפני כשלושה שבועות, ומאז אנחנו יודעים כי פלסטינים מעזה ומהגדה המערבית נכנסים לעמודי העיתון בלי בעיה. תקוותנו כמובן שהאתר לא ישלם על כך, אבל בכל מקרה, הפלת חומות שווה בעינינו מחיר. כי איזה טעם יש לשכנות בין אויבים, ובין תרבויות שאין להן כל דרך לדעת ולחקור זו על זו, למעט מלחמה.
A firewall between Israel and Palestine
A senior Palestinian official told tipp.co.il that Israeli officials were blocking digital content between Israel and Palestine, thereby blocking the transfer of information between the two cultures. We do not state that this is not the case (nor do we state that it is), but we found at least one simpler answer to the firewall and we broke the wall.
With the establishment of the newspaper, there were complaints from Palestinians that it was impossible to enter its address from Gaza and the West Bank. Thirst for the contents of a newspaper between cultures and enemies, there are, but technical means to maintain this essence, there is not.
A senior Palestinian official even explained to us that Israel systematically prevents the transfer of Israeli content to the territories of the PA, in the digital field. Without stating that Israeli offices do not do so, we found after a brief examination that one of the answers to this problem, is much simpler than a conspiracy by intelligence organizations, and we even solved it and can now enter the pages of The Israeli Palestinian Post, readers from both cultures, Israeli and Palestinian.
And this is the simple answer: Storage server companies in Israel, and probably elsewhere, set different levels of exposure for their servers. There are servers that are open to the world, and there are servers whose degree of exposure is limited in advance to Israeli territory.
This is done to protect sites from hackers outside of Israel. In other words, and again without stating that Israeli offices clearly do not restrict Israeli sites, we found that a wall of digital fire is constant between Israel and Palestine in Israeli server farms. That is why we broke the wall between the newspaper and its Palestinian readers, about three weeks ago, and since then we know that Palestinians from Gaza and the West Bank enter the newspaper pages without a problem. Our hope of course is that the site will not pay for it, but in any case, the fall of walls is worth a price in our eyes. For what is the point of neighborliness between enemies, and between cultures that have no way of knowing and exploring each other, except war.
הועידה הכלכלית הראשונה הישראלית-פלסטינית בחסות העיתון תהיה בקיץ 2022, בקו התפר ישראל פלסטין
المؤتمر الاقتصادي الإسرائيلي الفلسطيني الأول صيف 2022 في خط التماس إسرائيل وفلسطين برعاية الصحيفة
The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line
החזון אשר הוא על גבול הבלתי אפשרי, של כינון ועידה כלכלית ישראלית פלסטינית, יוצא היום לדרך. הועידה בשנתה הראשונה, היא הועידה ה-1, תהיה בסימן של הייטק לצד לואו טק. שני התחומים יופיעו בוועידה זה לצד זה, בדיוק כפי שהם מופיעים בחיים עצמם. אמנם ההייטק הוא הקטר הכלכלי של העידן החדש, אבל אין לקטר כל תוחלת בלי קרונות. במובנים הכלכליים מסחריים תוציא את הוועידה לפועל מו"ל העיתון, הוצאת כתיב חסר, בתחום של חברה כלכלית ישראלית פלסטינית. חברות מסחריות, גופים ציבוריים, וקהילות כלכליות, שמעוניינים להשתתף בוועידה ה-1, יכולים ליצור קשר עם הוצאת כתיב חסר באמצעות המייל publisher@tipp.co.il
העיתון יוביל את כל ענייני התוכן העיתונאיים של הוועידה, ויזמין כלי תקשורת נוספים מישראל, פלסטין ומהעולם לעשות זאת לצידו.
מתי כהן, עורך העיתון
The vision, which is on the verge of impossible, of establishing a Palestinian-Israeli economic conference, is being launched today. The conference in its first year, which is the 1st conference, will be marked by high-tech alongside low-tech. The two areas will appear at the conference side by side, just as they appear in life itself. Although high-tech is the economic locomotive of the new age, locomotive has no scope without carriages. In commercial economic terms, the conference will be conducted by the newspaper's publisher, Ktiv Hasser, in the field of a Palestinian-Israeli economic company. Commercial companies, public bodies, and economic communities interested in attending the 1st conference can contact Ktiv Hasser via email publisher@tipp.co.il
The newspaper will lead all the journalistic content matters of the conference, and will invite additional media outlets from Israel, Palestine, and the world to do so alongside it.
Mati Cohen, editor
סטודנטים ואנשי סגל הורחקו מהאוניברסיטה העברית בעקבות בירור על הטרדה מינית
האוניברסיטה העברית הפסיקה בשנת תש"פ את עבודתם ולימודיהם של 4 אנשי סגל, בעקבות בירור תלונה נגדם על הטרדה מינית. שניים מתוך הארבעה הורחקו בשל יחסי מרות, שאסורים באוניברסיטה, ונכללים בתקנון למניעת הטרדה מינית. צעדיה של האוניברסיטה, לרבות מינוי נציבות למניעת הטרדה מינית, כינון בית דין משמעתי מיוחד, ומדיניות אפס סובלנות, נובעים מהבתר זעזוע על דו"ח הכנסת מ -2017, ממנו עלה כי בשני המוסדות המובילים בישראל, האוניברסיטה העברית והטכניון, היה גם המספר הגבוה ביותר של תלונות על הטרדות מיניות.
בשנת 2017, התפרסם דו"ח הכנסת (מרכז המחקר והמידע) על שיעור התלונות על הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. אמנם נתוני הדו”ח, לא הגיעו מתחקיר קלאסי, אלא מתוך הנתונים הגולמיים שסיפקו המוסדות בעצמם לכנסת, אבל עדין, דירוג המוסדות, על פי הדוח האמור, גרם לזעזוע במסדרונות ההשכלה הגבוהה בכלל, ועל אחת כמה וכמה במוסדות אשר דורגו בראש הרשימה. האוניברסיטה העברית דורגה אז במקום הראשון עם 38 תלונות, ובמקום השני דורג הטכניון, שהוא המוסד הישראלי המוביל להשכלה טכנולוגית. בדירוג עולמי חשוב, דורגו השנה שני המוסדות בין 100 האוניברסיטאות החשובות בעולם, האוניברסיטה העברית במקום ה-90, ארבעה מקומות לפני הטכניון. מספר הסטודנטים בטכניון נמוך בכארבעים אחוז ממספר הסטודנטים באוניברסיטה העברית, לפיכך באופן יחסי שיעור התלונות בו קרוב יותר לשיעור התלונות באוניברסיטה העברית.
עם הצעדים שנקטה האוניברסיטה העברית אחרי הדו"ח, ובהם מינוי של שתי נציבות להטרדה מינית, הקמת בית דין משמעתי מיוחד להטרדות מיניות, ומדיניות נוקבת של אפס סובלנות, באו גם העונשים.
מתברר כי, האוניברסיטה העברית הרחיקה מהלימודים במהלך 4 השנים האחרונות מספר סטודנטים, אחרי הליך משמעתי יסודי שבו יש תובע.ת, ואשר מהלכו אף כולל דיווח ליועץ המשפטי לממשלה, ובשנה האחרונה אשר לגביה התפרסם דו"ח הנציבות, שנת תש"פ, הורחקו מעבודתם באוניברסיטה 4 אנשי סגל, וכן הופסקו לימודיהם בהחלטת ההרחקה.
האם הצעדים הנוקבים שנוקטת האוניברסיטה הורידו את מספר התלונות? לא במידה ניכרת. שיעור התלונות בשנת תש"פ קטן אך במעט משיעור התלונות בדוח האמור משנת 2017: 37 תלונות על הטרדה מינית בשנת תש"פ לעומת 38 תלונות בדו"ח האמור, בשנת תשע"ו
תגובת האוניברסיטה העברית:
האוניברסיטה העברית מתייחסת בחומרה רבה להטרדות מיניות. האוניברסיטה נקטה וממשיכה לנקוט צעדי מניעה רבים ומגוונים בקרב כלל אוכלוסיית האוניברסיטה כגון הדרכות, סדנאות, הרצאות, סרטוני הסברה בכיתות ולומדה ייעודית בנושא. ניתן לקרוא עליהם בפירוט בדוחות השנתיים המפורסמים באתר הנציבות למניעת הטרדה מינית:
https://hatrada.huji.ac.il/book/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99
לגבי תחקיר הכנסת, חשוב לדייק, אין מדובר בתחקיר של הכנסת, כי אם בריכוז מידע מדוחות שהוגשו על ידי המוסדות להשכלה גבוהה. בריכוז המידע מופיע שיעור הפניות לנציבות למניעת הטרדה מינית במוסדות השונים, להבדיל משיעור ההטרדות המיניות שאירעו בכל מוסד. מחקרים רבים קובעים כי קיים תת-דיווח של הטרדות מיניות, על כן יש לעודד ולברך עלייה במספר המקרים המדווחים. שיעור פניות גבוה לנציבות, כפי שמתקיים באוניברסיטה העברית, הוא סימן חיובי, המעיד על אמון של אוכלוסיית האוניברסיטה במוסד הלימודים ובנציבות למניעת הטרדה מינית. ככל שמספר הפניות עולה, כך ניתן להסיק על האמון הגובר במוסד הלימודים, שמאפשר יצירת מרחב בטוח ונקי מהטרדות. דיווח על מספר הפניות בכל שנה מצוי גם הוא בדוחות השנתיים.
צעד הפסקת לימודים נכלל בצעדים המתאפשרים במסגרת ועדת המשמעת בענייני הטרדה מינית. אירעו מספר הפסקות לימודים לסטודנטים מאז 2017, בהתאם להחלטות ועדות המשמעת בכל מקרה ומקרה. ניתן לקרוא עליהם בדוחות השנתיים המפורסמים. הכללים והנסיבות הם על פי התקנון למניעת הטרדות מיניות של האוניברסיטה העברית, שמופיע באתר הנציבות.
*גילוי נאות, עורך העיתון לומד באוניברסיטה העברית
Students and academic staff were expelled from the Hebrew University following an inquiry into sexual harassment
The Hebrew University stopped the work and studies of 4 academic staff employees in 2020, following a clarification of a complaint against them for sexual harassment. Two of the four were expelled due to authority relations, which are prohibited at the university, and are included in the regulations for the prevention of sexual harassment. The university's steps, including the appointment of two Commissioners for the Prevention of Sexual Harassment, the establishment of a special disciplinary tribunal, and zero tolerance policy, stem from the post-shock that followed the Knesset report from 2017, which showed that the two leading institutions in Israel, the Hebrew University and the Technion, also had the highest number of complaints of sexual harassment.
In 2017, a report was published by the Knesset Research and Information Center on the rate of complaints of sexual harassment in higher education institutions in Israel. The data of the said report were collected from the reports submitted by the universities on their own, and yet caused a shock in the Israeli academic world, and especially in the institutions that were ranked at the top of the list.
The Hebrew University was then ranked first with 38 complaints, and in second place was the Technion, which is the leading Israeli institution of technological education. This year, the two said institutions were ranked among the 100 most important universities in the world, by an important world ranking institution, the Hebrew University in 90th place, four ranks ahead of the Technion. The number of students at the Technion is about forty percent lower than the number of students at the Hebrew University, therefore the rate of complaints at the Technion is relatively closer to the rate of complaints at the Hebrew University than the report indicates. With the steps taken by the Hebrew University after the report, including the appointment of two Commissioners for Sexual Harassment, the establishment of a special disciplinary tribunal for sexual harassment, and a policy of zero tolerance, also came the penalties: The Hebrew University has expelled several students over the past 4 years, following a disciplinary procedure in which there is a prosecutor, and its course also includes a report to the Attorney General. In the last year for which the commission's report was published, it is the year 2020, 4 staff members were fired from their jobs at the university, and their studies were terminated by the expulsion decision.
Did the drastic steps taken by the university reduce the number of complaints? Not to a considerable extent. The rate of complaints in 2020 is only slightly smaller than the rate of complaints in the said report from 2017: 37 complaints of sexual harassment in 2020 compared to 38 complaints in the said report, in 2017.
The response of the Hebrew University:
The Hebrew University regards sexual harassment very seriously. The university employs various means of prevention throughout the university community such as trainings, workshops, lectures, informational videos in the classrooms and an online tutorial. Further information can be found in the annual reports on the Commission for the Prevention of Sexual Harassment website:
https://hatrada.huji.ac.il/book/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99
Regarding the Knesset inquiry mentioned in your question, it's important to be precise – this is not a Knesset inquiry but rather an aggregation of information gathered from the reports submitted by all institutions of higher education. Furthermore, the data it presents is the rate of applications to the Commission for the Prevention of Sexual Harassment of each institution, rather than the rate of sexual harassments which occurred. As many studies show that sexual harassment is highly under-reported, a rise in the number of reported cases is to be encouraged and congratulated. The high rate of applications to the Hebrew University Commission for Prevention of Sexual Harassment is a positive sign, indicating the increasing level of trust which the university population has for the institution and the Commission, thus allowing for a safe environment. The number of applications to the Commission each year can also be found in the annual reports.
Expulsion is among the measures available to the Disciplinary Tribunal for the Prevention of Sexual Harassment. Several students have been expelled since 2017, in accordance with the decisions of the Disciplinary Tribunals in those cases. Further information on each case can be found in the annual reports. The relevant rules and circumstances are specified by the Hebrew University Regulations for the Prevention of Sexual Harassment, which appear on the Commission website.
* Proper disclosure, the newspaper's editor is studying at the Hebrew University
חברות ישראליות משליכות פסולת בשטחים פלסטיניים, ומזהמות את הסביבה הפלסטינית
הרשות הפלסטינית: זה פשע מלחמה. פרשננו המשפטי: זה לא פשע מלחמה, כי ישראל לא משליכה פסולת, אלא ישראלים
גורמים ישראליים פרטיים משליכים פסולת מזהמת, בשטחים הפלסטיניים. שותפים לעבירה הם אזרחים פלסטינים שמניחים לגורמים הישראליים להשליך את הפסולת בשטחם. שני הצדדים חוברים כנראה מתוך מניעים כלכליים. בעקבות כך, שטחים פלסטיניים שעשויים לשמש בעתיד לתעשייה ולמגורים, מזוהמים בפסולת בניין, פלסטיק וגרוטאות מתכת, ויידרש בהם בעתיד טיפול בטרם אפשר יהיה לפתחם לייעודם. ברשות הפלסטינית אומרים כי השלכת פסולת ישראלית בשטחם, נוגדת אמנות בינלאומיות, וסותרת החלטות של ארגונים בינלאומיים לרבות האו"ם לגבי התנהגות של כובש בשטחים כבושים, ובהן איסור מפורש להשליך פסולת ולזהם את הסביבה. הרשות מוסיפה כי מדובר בפשע מלחמה. אברהם יעקב, פרשננו המשפטי, קובע כי מאחר שישראל אינה משליכה את הפסולת, אלא ישראלים, אי אפשר לראות במעשים פשע של ישות מדינית אחת כלפי אחרת ולכן אין מקום אף לדיון בעניין של פשע מלחמה (ר' מטה הפרשנות במלואה).
ברשות אומרים כי בעבר תפסו השלכה של פסולת ישראלית בשטחיהם, בעת מעשה, ואף העמידו לדין פלסטינים שהיו שותפים לכך, אבל מאחר שאין להם מעמד משפטי כלפי אזרחי ישראל, לא יכלו לעצור ולהעמיד לדין ישראלים באותה אשמה. הרשות ציינה את המקומות בהם תיעדה השלכה של פסולת ישראלית: "בשנת 2018 נתפסו בנפות הצפון 14 מקרים של השלכת פסולת מסוכנת, מוצקה ונוזלית. בחודש פברואר 2018, נתפסו בנפת סלפית ארבע משאיות שהובילו פסולת מוצקה שהגיעה מהשטחים הכבושים (הכוונה כנראה לאזור אריאל. tipp). באירוע נוסף בחודש ספטמבר באותה שנה, נתפסה מכלית נושאת פסולת נוזלית, שיועדה לאזור בידייה, ובמרץ באותה שנה, נתפסה במחוז חברון משאית ישראלית שהובילה 1500 קילוגרם של שרידי צמר סלעים, מקורו של החומר בשטחים הכבושים ב-1948 (כך לשון ההודעה לגבי שטחי ישראל בתחומי הקו הירוק. tipp)".
תגובת המנהל האזרחי לא הגיעה עד שעת סגירת הגיליון.
פרשנות משפטית:
מאת אברהם יעקב
יש לחזור למושכלות ראשונים: המשפט הבינלאומי חל על גופים מדינתיים או מעין מדינתיים ועל ארגונים בינלאומיים. לא הוכח שמדינת ישראל יזמה, כיוונה או התירה מעשה מן המעשים המתוארים. מדובר בפעולות ובמעשים של יחידים שהמשפט הבינלאומי לא חל עליהם.
ניתן לטעון שמדינת ישראל לא הפעילה את סמכויותיה ולא מנעה את המעשים הללו.
אולם, מדינת ישראל חדלת באותם המחדלים גם בשטחה הריבוני וחוסר המעש שלה הוא בדיוק אותו חוסר מעש משני צידי הקו הירוק.לכן לא ניתן לומר שהמדינה פוגעת בתושבי השטחים ונוהגת בהם אמות מידה שונות מאלה אשר היא נוהגת כלפי אזרחיה בתוך שיטחה הריבוני.
חובת המדינה כלפי תושבי השטחים אינה יכולה להיות גדולה יותר מחובתה לאזרחיה בשטחה.
על הפלסטינים להגיש תלונות למשטרת ישראל על המקרים המתוארים והיה והמשטרה ורשויות התביעה בישראל לא יפעלו כראוי, לפי דעת המתלוננים, יש בידיהם בדיוק אותם כוחות ואפשרויות שיש לכל מתלונן. סיכומו של דבר, אין כאן מקום אף לראשית דיון בעניין של פשע מלחמה.
شركات إسرائيلية ترمي النفايات في الأراضي الفلسطينية وتلوث البيئة الفلسطينية
السلطة الفلسطينية: هذه جريمة حرب. محللنا القانوني: هذه ليست جريمة حرب، لأن إسرائيل لا ترمي النفايات بل الإسرائيليين
عناصر إسرائيلية خاصة ترمي نفايات ملوثة في الأراضي الفلسطينية. الجناة هم مواطنون فلسطينيون يسمحون للعناصر الإسرائيليين بالتخلص من النفايات في أراضيهم. ربما يتحد الطرفان بدوافع اقتصادية.
نتيجة لذلك، فإن المناطق الفلسطينية التي قد تستخدم في المستقبل لمجالات الصناعة والاسكان، ملوثة بمخلفات البناء، البلاستيك والخردة المعدنية، وستتطلب المعالجة في المستقبل قبل أن يتم تطويرها للاستخدام المقصود. تقول السلطة الفلسطينية إن إلقاء نفايات إسرائيلية على أراضيها يتعارض مع الاتفاقيات الدولية ويتعارض مع قرارات المنظمات الدولية بما في ذلك الأمم المتحدة بشأن سلوك المحتل في الأراضي المحتلة، بما في ذلك حظر صريح لطرح النفايات وتلويث البيئة. تضيف السلطة أن هذه جريمة حرب. أفراهام يعقوب، محللنا القانوني، ينص أنه بما أن إسرائيل لا ترمي النفايات، بل الإسرائيليين، فلا يمكن اعتبار الأفعال جريمة من قبل كيان سياسي ضد آخر، وبالتالي لا يوجد مجال لمناقشة جريمة حرب (انظر التعليق الكامل).
تقول السلطة الفلسطينية إنها استولت في الماضي على نفايات إسرائيلية في أراضيها، وقت ارتكاب الفعل، وحتى حاكمت الفلسطينيين الذين كانوا شركاء فيها، لكن بما أنهم لا يتمتعون بوضع قانوني ضد مواطنين إسرائيليين، فلا يمكنهم اعتقال ومحاكمة الإسرائيليين لنفس الذنب. وأشارت الهيئة بالأماكن التي تم فيها توثيق إلقاء نفايات إسرائيلية: "في عام 2018 تم القبض على 14 حالة من رمي النفايات الخطرة، الصلبة والسائلة في النواحي الشمالية. في فبراير 2018، تم ضبط أربع شاحنات تحمل نفايات صلبة قادمة من الأراضي المحتلة في منطقة سلفيت (إشارة على ما يبدو إلى منطقة أرييل. tipp). في حادثة أخرى في شهر أيلول من ذات العام، تم الاستيلاء على ناقلة نفايات سائلة كانت متجهة إلى منطقة بيضا، وفي آذار من ذات العام تم الضبط في محافظة الخليل على شاحنة إسرائيلية تحمل 1500 كيلوغرام من الصوف الصخري، مصدر المواد في الأراضي المحتلة عام 1948 (بحسب الاعلان عن اراضي اسرائيل داخل الخط الاخضر. tipp) ".
لم يصل رد الإدارة المدنية بحلول موعد إغلاق الملف.
تحليل قانوني:
من قبل ابراهام يعقوب
يجب أن نعود إلى التنوير الأول: ينطبق القانون الدولي على الهيئات الحكومية أو شبه الحكومية وعلى المنظمات الدولية. لم يثبت أن دولة إسرائيل بادرت أو وجهت أو سمحت بفعل من الأعمال الموصوفة. هذه هي أعمال وأفعال الأفراد الذين لا ينطبق عليهم القانون الدولي. يمكن الإدعاء أن دولة إسرائيل لم تمارس سلطاتها أو تمنع هذه الأعمال.
مع ذلك، أغفلت دولة إسرائيل عمليات الإغفال نفسها في أراضيها السيادية أيضًا، وتقاعسها هو بالضبط نفس التقاعس على جانبي الخط الأخضر. لذلك لا يمكن القول إن الدولة تؤذي سكان السلطة وتعاملهم بمعايير مختلفة عن تلك التي تعامل مواطنيها داخل أراضيها السيادية. لا يمكن أن يكون واجب الدولة تجاه سكان السلطة أكبر من واجبها تجاه مواطنيها في أراضيها. يجب على الفلسطينيين تقديم شكاوى إلى الشرطة الإسرائيلية فيما يتعلق بالحالات الموصوفة وبحالة لم تتصرف الشرطة وسلطات الادعاء في إسرائيل بشكل صحيح، في رأي المشتكين، لديهم نفس الصلاحيات والخيارات التي يتمتع بها كل صاحب شكوى. في الختام، ليس هناك مكان هنا حتى لبدء مناقشة حول مسألة جرائم الحرب.
tipp.co.il הגיש למשטרת ישראל בקשה לחשיפת חומר החקירה באזהרה של יצחק הרצוג, בפרשת עמותות ברק
tipp.co.il submitted a request to the police to disclose the investigation material in a warning in which Yitzhak Herzog was interrogated in the early 2000s
עדויות על מרמה וגזענות בהעסקת עובדים פלסטינים בישראל
על פי העדויות, עובדים פלסטינים שמקבלים אישור לעבוד בישראל נאלצים לשלם לרמאים עד רבע משכרם, רק כדי שיוכלו לקבל אישור מיוחל לעבוד. ואם מישהו תוהה, מדובר כמובן בתשלום חודשי ולא חד פעמי. איך זה עובד? פשוט ואכזרי.
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה:
"במסגרת תנאי ההיתר להעסקת עובד פלסטיני כדין בישראל, חלה על המעסיק חובה להעסיקו בהעסקה ישירה ואסור לו להעביר את העובד הרשום על שמו למעסיק אחר, בין אם בתמורה ובין אם ללא תמורה.
בנוסף, חלה על המעסיק חובה לשלם לעובד הפלסטיני שכר ותשלומים סוציאליים בהתאם לדיני העבודה החלים בישראל.
כאשר מתגלות ראיות להפרת תנאי ההיתר, נוקטת רשות האוכלוסין וההגירה בהליכי אכיפה מנהלית כלפי המעסיק, העובד רשאי לפנות למשרד הכלכלה וכן ניתן לפתוח בהליך פלילי".
أدلة على الاحتيال والعنصرية في توظيف العمال الفلسطينيين في إسرائيل
وفقًا للشهادات, يُجبر العمال الفلسطينيون الذين حصلوا على تصريح للعمل في إسرائيل على دفع ما يصل إلى ربع رواتب المحتالين, فقط حتى يتمكنوا من الحصول على تصريح عمل طال انتظاره. وإذا تساءل أي شخص, فهذه بالطبع دفعة شهرية وليست دفعة لمرة واحدة. كيف يعمل هذا؟ بسيطة وقاسية.
استجابة سلطة السكان والهجرة:
"بموجب شروط تصريح العمل القانوني لعامل فلسطيني في إسرائيل ، يلتزم صاحب العمل بتوظيفه مباشرة ولا يجوز له نقل الموظف المسجل باسمه إلى صاحب عمل آخر, سواء بمقابل أم لا.
بالإضافة إلى ذلك, يلتزم صاحب العمل بدفع أجور العامل الفلسطيني ومدفوعاته الاجتماعية وفقًا لقوانين العمل المعمول بها في إسرائيل.
عند اكتشاف دليل على انتهاك شروط التصريح, تتخذ سلطة السكان والهجرة إجراءات تنفيذ إدارية ضد صاحب العمل, ويجوز للموظف التقدم بطلب إلى وزارة الاقتصاد ويمكن بدء الإجراءات الجنائية ".
מעקב tipp.co.il
tipp.co.il Exclusive
תל אביב: הפסל בכיכר הבימה זקוק לשיפוץ בטיחותי בהקדם
Tel Aviv Municipality: The statue in Habima Square needs a safety renovation soon
בעקבות הסיפור שהבאנו כאן בגיליון הקודם, ובו עדות מצולמת על סדק וחלודה בבסיס הפסל הנטוי בחדות של קדישמן בכיכר הבימה, ובעקבות שאלתנו באותה כתבה, אם הפסל הוותיק שמשקלו רב, והוא נוטה כאמור בזווית חדה, אינו מסוכן לציבור, השיבה עיריית תל אביב, ומסרה בתגובה את הדברים הבאים:
"מצבו של הפסל ידוע ומוכר לנו והוא נמצא במעקב צמוד של מהנדס מבנים. הפסל אינו במצב המסכן את הסביבה אך זקוק לשיפוץ בטיחותי בהקדם. השיפוץ עתיד לצאת לפועל בחודשיים הקרובים".
Following the exclusive story we presented in our previous issue, with photographic evidence of a crack and rust at the base of Kadishman's sharply sloping statue in Habima Square, and following our question in the same article, whether the old statue is dangerous to the public, the Tel Aviv Municipality responded:
"The condition of the sculpture is known to us and is closely monitored by a structural engineer. The sculpture is not in a condition that endangers its surroundings but needs a safety renovation soon. The renovation will be carried out in the next two months."
פלסטינים חסרי מעמד בארצם: תוצאות השליטה הישראלית על מרשם התושבים הפלסטיני
השליטה המעשית של ישראל על מרשם התושבים הפלסטיני, גרמה שאלפי פלסטינים שעברו ממען אחד למען אחר, למשל מעזה לחברון, נשארים חסרי מעמד במקום מגוריהם החדש, במקרה הזה בחברון, כי ישראל לא אישרה את המעבר. כך אלפי פלסטינים בגדה המערבית, מקיימים חיי פרנסה, וחיי חברה ומשפחה, מוגבלים, כי הם חוששים לנוע בדרכים שמא ייעצרו. ומה קורה אם הם זקוקים לבית חולים שהדרך אליו עוברת במחסום ישראלי?
כחלק מההסכמים המדיניים, ישראל העבירה את תפעולו של מרשם התושבים הפלסטיני לידי הרשות הפלסטינית. אבל מדובר בצעד חסר משמעות אזרחית של ממש, שכן לכל שינוי שהפלסטינים רוצים להכניס במרשם התושבים שלהם עצמם, נדרש אישור של ישראל, ואם ישראל אינה מאשרת למשל כתובת חדשה לאדם שחפץ לשנות את חייו, אין ולא יהיה שינוי במרשם התושבים הפלסטיני, והמבקש יישאר רשום במקום שישראל הסכימה לגביו. למשל אם תושב עזה, עבר להתגורר בגדה המערבית בלי שישראל אישרה את מעברו, הוא לא יוכל לקבל תעודה פלסטינית מעודכנת עם מקום מגוריו החדש, אף כי הוא אזרח הרשות, ומצידה הוא כן רשאי לעבור דירה, או להתחתן בעיר אחרת. כיוון שבמובן הישראלי האדם הזה, בכתובתו החדשה, אינו מוכר, הוא יהיה לפיכך חסר מעמד אזרחי מלא בכתובתו החדשה, וחסר תעודה פלסטינית מעודכנת.
איש לא יודע את המספר המדויק של חסרי המעמד הפלסטינים שגרים בערי הגדה רמאללה, שכם, טול כרם, ג'נין ועוד, אבל ההערכה היא שמדובר באלפי פלסטינים שחיים כך: הם לא נעים בדרכים בין הערים הפלסטיניות מפחד שייעצרו, וממילא הם לא מקיימים בשל כך חיי חברה ומשפחה תקינים, ואולי הדבר החשוב ביותר, הם גם אינם חופשיים לקבל טיפול רפואי ראוי ככל התושבים הפלסטינים האחרים בעלי התעודות, מפחד שהדרך אל בית החולים, תחצה מחסום ישראלי.
פנינו למנהל האזרחי לקבל תגובה, אך עד מועד סגירת הגיליון, לא התקבלה תגובתו
فلسطينيون بلا مكانة في بلدهم: نتائج السيطرة الإسرائيلية على سجل السكان الفلسطينيين
تسببت سيطرة إسرائيل العملية على سجل السكان الفلسطينيين في بقاء آلاف الفلسطينيين الذين انتقلوا من مكان إلى آخر, على سبيل المثال من غزة إلى الخليل, بلا جنسية في مكان إقامتهم الجديد, في هذه الحالة في الخليل, لأن إسرائيل لم توافق. الحركة. وهكذا, يعيش آلاف الفلسطينيين في الضفة الغربية مصدر رزق, والحياة الاجتماعية والعائلية محدودة لأنهم يخشون التنقل على الطرقات خشية اعتقالهم. وماذا يحدث إذا احتاجوا إلى مستشفى يمر الطريق إليه عبر حاجز إسرائيلي؟
كجزء من الاتفاقات السياسية, سلمت إسرائيل عملية سجل السكان الفلسطينيين إلى السلطة الفلسطينية. لكن هذه خطوة مدنية حقيقية, لأن أي تغيير يريد الفلسطينيون إجراؤه في سجلهم السكاني يتطلب موافقة إسرائيلية, وإذا لم توافق إسرائيل على عنوان جديد لشخص يريد تغيير حياته, فلا يوجد تغيير في سجل السكان الفلسطيني, ويبقى مقدم الطلب مسجلاً وافقت عليه إسرائيل. على سبيل المثال, إذا انتقل أحد سكان غزة إلى الضفة الغربية دون موافقة إسرائيل على انتقاله, فلن يتمكن من الحصول على شهادة فلسطينية محدثة بمحل إقامته الجديد, على الرغم من أنه مواطن في السلطة الفلسطينية, ويمكنه الانتقال إلى مدينة أخرى. بما أن هذا الشخص, بالمعنى الإسرائيلي, في عنوانه الجديد, غير معترف به, فإنه سيفتقر بالتالي إلى الحالة المدنية الكاملة في عنوانه الجديد, ويفتقر إلى شهادة فلسطينية محدثة.
لا أحد يعرف بالضبط عدد الفلسطينيين عديمي الجنسية الذين يعيشون في مدن الضفة الغربية مثل رام الله ونابلس وطولكرم وجنين وغيرها, لكن يُقدر أن آلاف الفلسطينيين يعيشون على هذا النحو: فهم لا يتنقلون على الطرق بين المدن الفلسطينية من أجل الخوف من الاعتقال. الحياة الاجتماعية والعائلية العادية, وربما الأهم, هي أيضًا لا تتمتع بالحرية في تلقي الرعاية الطبية المناسبة مثل باقي السكان الفلسطينيين الذين يحملون الشهادات, خوفًا من عبور الطريق إلى المستشفى حاجزًا إسرائيليًا.
طلبنا من الإدارة المدنية الرد, ولكن بحلول الوقت الذي أُغلق فيه الملف, لم يكن رده قد وصل
תעלת סואץ של צינורות?
מאמר מערכת
فتتاحية
?Suez Canal made of pipes
מנהל התכנון במשרד האוצר הוא אחד מביטויי המדינה, והמדינה יודעת כל פרט בהסכמים שכורתות חברות כמו קצא"א עם חברות נפט זרות, אם כן מדוע תושבי אילת ויישובי חבל אילות, לא יודעים דבר על ההסכם של קצא"א עם החברה הזרה מהאמירויות? הרי קליטת הנפט הנוסף שתיגזר מהסכם כזה, והזרמתו צפונה, תתרחש לגמרי בביתם: בנמל היפה, במדבר המופלא.
זוהי כמובן שאלת תם, שכמוה כמו לשאול מדוע המדינה לא מספרת לאזרחיה מה יש בהסכם שלה עם פייזר. מדינת ישראל של העשורים האחרונים היא רפובליקה, ורפובליקה קודמת לאזרחיה. ולאזרחים ממילא אין מנגנון א-פוליטי א-ממסדי, שיחייב את הממלכה להניח על שולחנם החלטה ציבורית טרם הכרעה (להבדיל מלהניח על שולחן הכנסת). ולעשות את זה מכוח החוק, ולא בהתנדבות.
כדאי להבהיר את המשמעות העמוקה של הנקודה הזאת: בשאלה האם ישראל היא ראשית כל מדינה ורק אחר כך חברה, ניצחו לפי שעה הרפובליקנים הישראלים. ההיסטוריה היהודית כחברה תוססת בשלל עמדות השקפות והכרעות ערכיות וחברתיות, דוהה מול הקיום הנוקב והאקסקלוסיבי של המדינה בזירה הציבורית. ומי שסבור כי הכנסת היא היא, הציבור, כדאי להעמיק במבנה הפוליטי הישראלי: הכנסת היא הביטוי למפלגות, ורק התפלגותן היא רצון הציבור. הכנסת היא לא הביטוי הישיר לרצון ציבור, היא הביטוי הישיר לרצון המפלגות. והמפלגות הן הממסד הפוליטי.
קצא"א לא באה בשבוע שעבר לפגישה עם מנהיגים ותושבים בחבל אילות, למרות שהתושבים והיישובים באזור הזמינו אותה, וחיכו לה בקוצר רוח, וייחלו בכל מאודם לשמוע מה בדיוק החברה סיכמה עם האמירויות, וכמה נפט בדיוק, מתי ואיך, היא מתכוונת להעביר דרך הבית שלהם.
וכמובן האם המתכונת החדשה של העברת כמות התחלתית מוערכת של מכלית ורבע נפט בשבוע מאילת לאשקלון (בבחינת השבת עטרת שנות ה-70 ליושנה), עלולה להביא על ראשיהם אסונות נוספים כאסון עברונה. ואולי בכלל מישהו בממסד הפקידותי ואו הפוליטי, חולם להשלים בביתם את חזון תעלת סואץ ב' מצינורות בין אילת לאשקלון, מבוך צינורות שיימתח במפרץ ובמדבר הכי יפים בעולם. לך תדע, כאשר המדינה מחזיקה את הקלפים קרוב לחזה, החשש של נתיניה מתעצם. אפשר אגב לראות את זוועות אסון עברונה 2014 כאן בתמונות היפות שצילם אילן מור. בינתיים התושבים והיישובים שומרים על שקט יחסי, בתקווה להגיע עם המדינה להסכם שיוכלו לחיות אתו. פה ושם הפגנה, אבל לא אירוע שמאחוריו עומד הציבור במסה קריטית.
ובכלל זוהי תופעה: ככל שהמדינה מתחזקת ומתעצמת, ככה תושביה נחלשים ומסתכסכים. את הכעס והתסכול כולנו רואים ברשתות החברתיות, בכביש, ובהתנהגויות חברתיות אחרות, שלא זה המקום לרדת לעומק המניע שלהם.
תושבי אילת והסביבה ממשיכים לצאת לרחובות כדי לקבל מידע על חייהם, ולמחות על שגורמים להם לשוטט באפלה; כך גם תושבי תל אביב והסביבה שיוצאים כדי לקבל מידע על הסכם פייזר, כמו גם כנגד גילויי האפליה והרודנות שהביאה איתה הקורונה. באילת ובתל אביב מדובר במאות אנשים נחושים, טובים, וערכיים, אבל חסרי גב ציבורי חזק, שעשוי לאפשר להם לחולל שינוי ולכפות על המדינה להצניע לכת, לא להתנשא, לפרט בפני הציבור את תוכניותיה, עכשיו, בטרם מתגבשת החלטה, כאשר הפרטים הם בגדר חומר גלם, אשר ממנו תתנקז החלטה.
אם ההפגנות בתל אביב ובאילת היו מביאות לאיזון בין כוחה המוחלט של המדינה לבין חולשת תושביה, הייתה תכנית תמ"א 37, ותוכנית המתאר ביחס לצינור של קצא"א (אותו קיבל בירושה מקו צינור אילת אשקלון), שקופה משחר חתימתה של קצא"א על רבע מלה בהסכם עם חברה מהאמירויות, או מכל מקום אחר בעולם; וכך גם היה חשוף בפני הציבור החומר שנלווה לדיונים על תכנית המתאר, כמו תוכניותיה המפורטות של חברת הנפט לגבי הזרמת הנפט ולגבי המשך נוכחותה במפרץ ובמדבר וכל פעולותיה העתידיות בהם; וכן כל תוכניות מנהל התכנון, וכל תוכניות האוצר ושר האוצר, לגבי אילת, לגבי המפרץ, לגבי יישובי אילות, ולגבי כל הישובים על תוואי הצינור: כל אלה היו שקופים ופרושים בפני הציבור, למען דיון עמוק ונוקב, צלול ובהיר כמו המפרץ והמדבר.
The Planning Administration in the Ministry of Finance is one of the expressions of the state, and the state knows every detail in agreements that companies like Katsa enter into with foreign oil companies, so why do the residents of Eilat and the Eilot regions know nothing about Katsa's agreement with the foreign company from the Emirates? After all, the absorption of the additional oil that will be derived from such an agreement, and its flow to the north, will take place entirely in their home: in the beautiful port, in the wondrous desert.
This is of course an innocent question, which is like asking why the state does not tell its citizens what is in its agreement with Pfizer. The State of Israel of the last decades is a republic, and a republic is always more important than its citizens. and in any case, the citizens do not have a non-institutional apolitical mechanism, which will oblige the kingdom to place a public decision on their table before a decision is made (an act that is not like placing a decision on the Knesset table). and do it by law, not voluntarily.
It is worth clarifying the deep meaning of this point: on the question of whether Israel is first a state and only then a society, the Israeli Republicans have won for the time being.
Jewish history as a vibrant society with a variety of attitudes, views and decisions, value decisions and social decisions, is fading in the face of the exclusive existence of the state in the public arena. and those who believe that the Knesset is the public should delve deeper into the Israeli political structure: the Knesset is the expression of the parties, and only their power is the will of the public. The Knesset is not the direct expression of the will of the public, it is the direct expression of the will of the parties. and the parties are the political establishment.
Katsa did not come last week to a meeting with leaders and residents in the Eilot region, although residents in the area invited the company, and waited impatiently for this meeting, and would very much like to hear what exactly the company has agreed with the emirates, and exactly how much oil, when and how, it intends to pass through their home. and of course, whether the new format of transferring an estimated initial quantity of a tanker and a quarter of oil each week from Eilat to Ashkelon (and may approach the quantities of the 1970s), could bring additional disasters to their heads, such as the Avrona disaster. and perhaps someone in the bureaucratic or political establishment dreams of completing the vision of the Suez Canal B from the pipes between Eilat and Ashkelon, a maze of pipes that will stretch in the most beautiful bay and desert in the world: when the state holds the cards very close to the chest, the fear of its subjects intensifies. meanwhile, the residents and their leaders are maintaining relative calm, hoping to reach an agreement with the state that they can live with. Here and there a demonstration, but not an event behind which the public stands in critical mass.
