"כל הפעולות שנעשו בעניין, נעשו ללא סמכות ועל ראשי המטה הכללי לדורותיהם היה לדרוש משר הבטחון להביא לפניהם החלטת ממשלה בעניין. בהעדר החלטה כזו, היה עליהם לסרב להוראת שר הבטחון לבצע את השינויים האמורים." פרשנות משפטית, מאת אברהם יעקב, פרשננו המשפטי, סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר; תחקיר הטנק שבוע 9, בלעדי.

מאת אברהם יעקב פרשננו לענייני משפט                  

עיתוננו חושף בתחקיר מקיף ומעמיק, זה השבוע התשיעי,  את השינוי בסד"כ השריון בצה"ל, הקטנתו, הקטנת היקף הכשרת הצוותים, הקטנת תפקיד הטנק בשדה המערכה הנוכחי, ואת פיזור חלק מהחיל ביחידות מעורבות כיחידות מסופחות. התחקיר התחיל בתרגיל צה"ל השנתי, אשר בו למרבה הפתעת המערכת,  לא נראו טנקים בהיקף שמלמד על מרכזיותם בתורת המלחמה הישראלית המפורסמת. את התמיהה הזאת הבענו כאן בכתבת שער בולטת, הראשונה בסדרה שנמשכת כאמור גם השבוע, זה השבוע התשיעי; התמיהה לא הייתה רק על היעדר הטנקים מהתרגיל השנתי, או לפחות חוסר הבולטות שלהם, אלא גם על כך שמדובר בתרגיל שכל ארגון ביון בעולם מנתח את תמונותיו לרוחב לאורך ולעומק, והדבר שנחשף לעיננו, ללא ספק נחשף לעיני מחלקות מחקר רבות; הצד החיובי בכך, הוא שמרגע שזורחת השמש על תופעה, המציאות החדשה מאפשרת לבחון שוב את הנתונים, ולתקן את הדרוש תיקון. נדמה לנו, כי צה"ל שב כעת ובוחן את סד"כ השריון. איננו יודעים זאת בוודאות, ולכן נחתור לדעת.

אחרי  הכתבה הראשונה, העמיק פרשננו הצבאי את התחקיר, באופן שהוא נשען כעת על שלושה מקורות ביטחוניים צולבים,  והתמונה שהתגלתה ומתגלית תואמת לתמונות החזותיות שפרסם דובר צה"ל אחרי התרגיל השנתי.

מסקנתו של פרשננו הצבאי היא שאכן חל שינוי רציני ועמוק בחיל השריון.  

מאיר ג'ורנו הציף עניין חשוב זה לעיני הציבור בישראל.

בכתבה בשבוע שעבר, סקרנו את דו"ח הביקורת, שפרסם מבקר המדינה בחודש פברואר 2023 לגבי בניין הכוח בחיל השריון, וממנו עלתה מציאות בלתי נתפשת: השינוי בבניין הכוח בחיל, כלל איננו חוקי. הוא לא חוקי מהטעם הפשוט, שהוא מעולם לא קיבל את אישור הקבינט, בהתאם להוראת החוק.

מאיר ג'ורנו, מדגיש, כי עצם השינוי שגילינו בחיל השריון, הוא עניין חשוב ביותר שדורש דיון מעמיק הן בצבא והן בגוף אשר מפקד על הצבא: ממשלת ישראל; ובהקשר הזה חשוב להדגיש שוב כי הנושא כלל לא נדון ולא אושר במוסדותיה המוסמכים של הממשלה, קרי בקבינט הביטחוני,  וזאת בניגוד מפורש להוראות החוק.

א.

בחוק יסוד: הצבא נקבע מפורשות כדלקמן:

1. צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
2. (א) הצבא נתון למרות הממשלה.

    (ב) השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הבטחון.

3. (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.

    (ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הבטחון.

    (ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הבטחון.

מנוסח חוק היסוד עולה מפורשות כי הממשלה היא המפקד העליון של הצבא, לא שר הבטחון ובוודאי שלא ראש הממשלה. (בחודש אפריל 2020, שר הביטחון היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא אישר לצה"ל לבצע את השינוי בסד"כ, בניגוד לחוק, קרי בלי להביא ראשית את התוכנית לאישור הקבינט הביטחוני)

בחוק שירות מילואים, תשס"ח – 2008 נקבע כי:

3. (א) היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת הרמטכ"ל לעניין זה; היקף מערך המילואים שנקבע כאמור אינו טעון פרסום ברשומות או כל פרסום פומבי אחר.

(ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א). (ההדגשות שלי)

בחוק זה נקבע כי היקף מערך המילואים ייקבע בידי הממשלה וכי הממשלה תבחן לפחות אחת לשנה את הצורך בשינוי מערך המילואים.

על פי ממצאיו של פרשננו הצבאי, מאיר ג'ורנו, הוחלט ע"י הרמטכ"ל ושר הבטחון לשנות באופן קיצוני את מערך השריון בצבא, גודלו ודרך הפעלתו וכי כתוצאה מכך נסגרו יחידות סדיר ומילואים רבות.

כל זה נעשה ללא ידיעת הממשלה בזמן אמת וללא אישורה, אף לא בדיעבד.

מבקר המדינה בדק עניין זה ופרסם דו"ח מיוחד בפברואר 2023.

בדו"ח קבע המבקר כדלקמן:

במהלך שנת 2020 החלה לצאת לפועל התוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון הציג זאת מראש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כדי שתבחן את הצורך בכך, ושלא בהתאם לנקבע בחוק שירות המילואים ולסיכום הדיון של ראש הממשלה מינואר 2020. בישיבת ועדת השרים בנובמבר 2020, שבה הוצג היקף הסד"כ לאחר שהשינוי בוצע, לא נתבקשו השרים לאשר זאת.

הגם שחוק שירות המילואים מחייב את שר הביטחון להציג את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה אחת לשנה, משנת 2016 עד שנת 2022 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים.

המסקנה היא שמאז שנת 2016, לפני 7 שנים, ועד היום הפרו שרי הבטחון לדורותיהם את חובתם הברורה על פי החוק ולא הביאו לאישור הממשלה את השינוי המהותי שנעשה בבניין הכוח של חיל השריון, בכשירותו ובדרך הפעלתו.

ומתוך מסכת הליקויים הזאת, יש להדגיש את הליקוי העמוק שהתרחש בשנת 2020, ליקוי אשר בו שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו, אישר לצה"ל על דעת עצמו לשנות את סד"כ השריון, בלי שהביא את התוכנית ראשית לאישורו של הקבינט.

נשאלת השאלה, האם רשאים היו הרמטכ"לים, אייזנקוט, כוכבי והלוי, לבצע את השינויים האמורים ללא אישור הממשלה? ובעיקר האם היה הרמטכ"ל כוכבי רשאי בשנת 2020, לבצע את השינוי בסד"כ השריון של צה"ל רק על פי אישור שר הביטחון וראש הממשלה נתניהו?

לטעמי, התשובה לשתי השאלות היא שלילית!

החוק ברור מאוד בעניין זה ואינו ניתן לפרשנות אחרת.

לכל היותר, יכולה היתה הממשלה, והיא יכולה גם היום, לאשר פעולות אלה בדיעבד, אך הדבר לא נעשה.

המשמעות היא, שכל הפעולות שנעשו בעניין, נעשו ללא סמכות ועל ראשי המטה הכללי לדורותיהם היה לדרוש משר הבטחון להביא לפניהם החלטת ממשלה בעניין. בהעדר החלטה כזו, היה עליהם לסרב להוראת שר הבטחון לבצע את השינויים האמורים.

ב.מה ניתן לעשות היום מבחינה משפטית?

ראשית, לא מדובר בעבירה פלילית של שרי הבטחון. החוק אינו קובע שאי-עמידה בתנאיו היא ברת-עונשין. לפיכך, מדובר בהפרת חוק שצריכה להידון במישור המשפט המנהלי.

ניתן לפנות לבית המשפט המוסמך בעתירה למתן צו לשר הבטחון להביא את העניין להכרעת הממשלה. ניתן לבקש מהיועמ"ש לחייב את הממשלה לדון בדיעבד בסד"כ שלא אושר כדין בשנת 2020 (החלטת העיתון היא לפנות ליועמ"ש בעניין זה, וכך יעשה העורך כבר בימים הקרובים)

ומה יקרה אם הממשלה תחליט שלא לאשר את התכנית?

במקרה כזה יהיה על קברניטי הצבא לגלגל את כל העניין לאחור ולהשיב את המצב לקדמותו – דבר אשר ללא ספק יעלה ממון רב ויפגע בכשירות הצבא לפחות בתקופת ההערכות מחדש.