גליון 234
28 בדצמבר 2025
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
האם אי פעם היו פני הארץ יפים
מתוך הבית שהגינו חלומות מרוסקים מתגלגלים ברחוב
כמדרכות בתרבותן שיחקו תעתועים
כתעתועי רחוב
ילדים שהתגבשו לחיילים לא יוכלו עוד
להיות פשוטים
בתפקידם מאחורי קלעים לא יהיו שוב גלויים
האם יהיה לה את הכוח, לקחת את הבית מתוך שלמות?
ולהכיר במצוקות בלי פחד שהוא וגם אני בסוף השיר נמות?
האם יהיה לה את הכוח למתוח את החבלים עד קצה ההכרה?
ולהביט על מפרשי הצחור, כשהאמת נודעת כמו הכוונה?
במשעולים הארוכים פסעו רגליים ארוכות
רגליים נשברות
אם הדרכים יהיו קצרות כפני הרוח בשדות
כשבשדות רוחות
הילדים שהתגבשו לאוהבים, לא יוכלו יותר להיות פשוטים
אם פני הארץ ישתנו, האם אי פעם כבר היו יפים?
מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה מצחיק.
שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il
מפקד חיל הים האיראני (חהי"ם של צבא איראן, ולא של משמרות המהפכה) הודיע השבוע על תרגיל ימי בו תיקחנה חלק "מדינות שכנות" שבשמן לא נקב. אופן ההתבטאות מצביע על תרגיל שיגיע עד ל"אזורים אוקייניים", רמז לתימן ולקרן אפריקה וסומליה (כדאי לבדוק בזירת ביטחון שדה איך מפקד חיל הים האיראני, התבטא לגבי אזור סומלילנד כמעט במקביל להכרה הישראלית במדינה שנפרדה מסומליה). באופן ההתבטאות האיראני יש איום מרומז על הופעה של אוניות מלחמה איראניות בים התיכון בתרגיל עם טורקיה; נדגיש כי הדבר לא נאמר במפורש, אבל הוא גלום בביטוי "מדינות שכנות", ובהדגשה שהתרגיל ייערך "במדינות שכנות" ולא "עם מדינות שכנות", בלי לנקוב בשמן. דברי מפקד חיל הים האיראני, באים במקביל לדברי נשיא איראן (המתון), לפיה המדינה נמצאת במלחמה עם ישראל. מאחר שאיראן היא מדינה מובסת, והיכולת שלה לאסור מלחמה על ישראל ועל ארה"ב, נתונה בספק עמוק, ומאחר שאין עוד (לפי שעה) בכוחה להוסיף לאיומיה את הגרעין האיראני, הערכתנו היא שהאיומים, מתואמים עם טורקיה, יתכן כי תואמו בביקורו של שר החוץ פידאן באיראן לפני כחודש, שר חוץ אשר לפי אופי המשטר הטורקי הנוכחי, משמש מעין שר מלחמה על; המהלך האיראני בא במקביל להודעה איראנית בעיתון ממשלתי (אשר צוטט כאן בשבוע שעבר) לפיה הנשיא הטורקי ארדואן עשוי לבקר באיראן. להערכתנו, מטרת הפרסומים (גם הטורקיים אשר אותם נפרט בהמשך הכתבה) היא להרחיק את תשומת לבה של ישראל מהתעצמותה של טורקיה על גדרות ישראל, אל אזור המפרץ הפרסי ואיראן המרוחקים, ואפילו רחוק מכך, אל תימן ואל קרן אפריקה. השקעת משאבים ישראליים בקרן אפריקה, עלולה לגרום לתרדמה של מערכת הביטחון בישראל באזורי רמת הגולן, לבנון ואולי אף כניעה לנשיא טראמפ ברצועת עזה תמורת תקיפה משותפת שנייה באירן. משמעות הדבר היא שישראל עלולה להסכים לכניסה של צבא טורקי לעזה, אירוע אשר יגרור להערכתנו מלחמה אזורית, עם מדינה עתירת שריון, ומנוסה בלוחמת שריון, בעוד חיל השריון הישראלי עדין לא שוקם, אחרי שבנימין נתניהו הקטין אותו, בניגוד לחוק (ר' סדרת התחקירים שלנו על החרבת חיל השריון יוני-אוגוסט 2023). תשומת לבה של ישראל הממוקד כעת בטורקיה בזירות סוריה ולבנון, הביא לתקיפה של מוצב שהקימה טורקיה בשת"פ עם רוסיה בבית ג'ן באזור קוניטרה על תשתית של חיזבאללה; ישראל תקפה את המוצב סמוך מאוד להקמתו, תקיפה שהאטה את התפשטותה של טורקיה בסוריה וברמת הגולן, לרבות (האטה) את אספקת האמל"ח אותו היא מתכוונת לספק לצבא סוריה; ההנחה כי המוצב היה בראשיתו, מאפשרת לשני הצדדים להתעלם ציבורית מהתקיפה ולהשאירה מחוץ לתשומת הלב הציבורית, ר' פרסומנו כאן על כוונת טורקיה לספק לסוריה כטב"ם וטילים; סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, הביעה השבוע זעם על "התקיפה בקוניטרה" בלי לפרט את מהות התקיפה ואת זירת התקיפה המדויקת. הדיווח של הסוכנות הביע זעם מאופק גם על "תקיפת מסגד בחומס". בחומס, נזכיר, הייתה תשתית צבאית גדולה של חיזבאללה (תשתית אשר אותה היא קיבלה מאיראן כפי שפרסמנו כאן בלעדית בעבר). בתמורה לתשתיות שקיבלה טורקיה מחיזבאללה ברמת הגולן, הזהיר לאחרונה הנשיא ארדואן את סוריה לבל תפגע בחיזבאללה בסוריה כמו גם בלבנון (ר' פרסומנו הבלעדי על אזהרת ארדואן, ארכיון tipp גיליונות קודמים)
מאת מערכת הזירה העיתונאית
לב ההסחה האירנית טורקית, במודל של ההסחה המצרית סורית משנת 1973, היא להערכתנו הסכנה של העברת טכנולוגיה גרעינית צבאית איראנית לידי טורקיה, ובעיקר העברה של כל מהלך ההתקדמות המחקרית שעשתה איראן (ואשר איננו יודעים את שיעורו), בטכנולוגיית ההרכבה של ראשי קרב גרעיניים על טילים בליסטיים. הנשיא הטורקי ארדואן לא שלל בעבר הצטיידות של טורקיה בנשק גרעיני, ולאחרונה אף חתם על הסכם כרייה עם מדינה אפריקנית עתירה במחצבים ובהם מכרה גדול של אורניום; במקביל חנך ארדואן תחנת כוח גרעינית ראשונה במדינה. בהקשר הזה אפשר לשער כי תגובת המערב לגרעין טורקי, תהיה מתונה מתגובתו לגרעין איראני, בשל השפעתה של טורקיה באירופה, בשל ההיסטוריה הטורקית אירופית הארוכה והמורתעת משני הצדדים, וכן בשל חברותה של טורקיה בנאט"ו. ישראל לפיכך עלולה לעמוד לבדה בזירה של גרעין טורקי, מציאות שעלולה למנוע ממנה כל אפשרות למנוע מטורקיה להנכיח נשק גרעיני בזירה האזורית. בעיקר בשל תמיכתה הכמעט בלתי מסויגת של ארה"ב בטורקיה, על רקע ההתפתחויות הגלובליות והסכנה המתפתחת למלחמת עולם שלישית.
בזירה הימית, טורקיה כבר ערכה תרגיל משותף עם מצרים, במה שנראה כסימון של אופי הפעולה הצבאי הימי הטורקי, בשת"פ עם מדינות ברית; ולכן תרגיל ימי עם איראן, הוא בתחום האפשרי והסביר.
ברמז ראשון להתקפת צה"ל על מוצב שניסתה טורקיה להקים באזור קוניטרה (בבית ג'ן), מתחה השבוע סוכנות הידיעות אנדולו ביקורת על תקיפת צה"ל באזור קוניטרה, וכך נכתב בעניין זה באנדולו: "על פי סוכנות הידיעות הממלכתית הסורית סאנא, כוחות ישראליים הפגיזו ביום שישי את אזור תל אל-אחמר אל-שרקי בדרום קוניטרה. מוקדם יותר השבוע, כוחות ישראליים ירו גם לעבר אזרחים ליד שלושה כפרים באזור. התקפות אלו משקפות דפוס של הפרות ישראליות מתמשכות, על פי דמשק." נציין כי המרחק בין המוצב הטורקי רוסי שהותקף על ידי חיל האוויר באזור בית ג'ן, ואשר על הניסיון להקימו דיווחנו כאן בלעדית, לבין ההתקפה בתל אל אחמאר, הוא כ-35 קילומטרים; יתכן אף שאחד הכפרים המוזכרים בידיעה, הוא בית ג'ן, אשר בסביבתו כאמור הוקם המוצב. אנדולו הוסיפה והביעה מחאה טורקית על תקיפת מסגד באזור חומס. נאמר כי באזור חומס נמצאת תשתית צבאית רחבה מאוד של חיזבאללה, ובה החזיק הארגון שהתכוון להשמיד את ישראל טילים וכטב"ם.
הערכתנו לפיכך היא כי האזהרה של ארדואן לנשיא א שארע לא לתקוף את חיזבאללה, היא תמורה שנתנה טורקיה לחיזבאללה עבור התשתיות הצבאיות שקיבלה מחיזבאללה בסוריה, ברמת הגולן.
הידיעות באנדולו מביעות במובהק את הצורך הטורקי בקירורה של ישראל ברמת הגולן ובלבנון, והתרגיל האיראני להסטת תשומת הלב הישראלית למפרץ הפרסי, ואל קרן אפריקה, הגיוני, ואף נשען כאמור על המורשת האזורית המצוטטת בכותרתנו ר' מעלה.
מקור ערבי מסר לזירה העיתונאית כי טורקיה מתכוונת לספק לסוריה גם כטב"ם וטילים, ולהציבם מול ישראל. כן היא מתכוונת להמשיך בניסיונות לבסס מוצבים ועמדות מול ישראל. טורקיה פועלת עכשיו במזה"ת ובסוריה תחת מנדט חשאי מטעם אירופה וארה"ב, ובשתיקה של נאט"ו, כדי לשמש למערב עורף אסטרטגי במזה"ת למקרה של התנגשות בינגושית, על אף שהיא מפרה את יסודות אמנתו של הארגון הצבאי המערבי. הנשיא טראמפ סבור שהוא משתמש בטורקיה בתבונה, אלא שהמעצמה אשר שלטה במערב ובמזרח, יותר מ-500 שנים, משתמשת בשת"פ הנוכחי עם רוסיה כדי להבהיר למערב ולארה"ב את דבר עצמאותה כמעצמה (כפי שעשתה כשרכשה בעבר סוללות 4S מרוסיה), בדרכה על גב המערב לייסד עולם תלת קוטבי, כאשר מדינות האסלאם בהנהגתה יהיו הקוטב השלישי לצד שני הקטבים הבינגושיים הנוכחיים סין/רוסיה, אירופה/ארה"ב. טורקיה פועלת עכשיו בעיקר בזירה הפלסטינית, באמצעות תיאום שהשיגה הן עם הרשות הפלסטינית והן עם חמאס, ומשתמשת במהלך לביסוס של ראש גשר תרבותי צבאי כלכלי להתפשטות אל מעבר לירדן ועד למפרץ הפרסי, בשת"פ עם איראן ובאמצעות ברית מתהווה עם מצרים. על נוכחותה של טורקיה בעזה ובגדה המערבית, ועל כוונתה לשלוח בחודש ינואר 2026 כוח צבאי לעזה בתמיכת המערב ובסיוע של מצרים ר' היום הרחבה בסיפור המרכזי.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
מקור ערבי הבהיר אתמול כי המהלך הטורקי להקמת מוצב מול צה"ל ברמת הגולן, הוא אך מהלך פתיחה, ומאחוריו עומדת תוכנית טורקית מלאה. במהלך תוכניתו, ארדואן מתכוון לספק לצבא א-שארע טילים כטב"מים וסוללות נוספות להגנה אווירית, ולהיות שותף להקמה של מוצבים נוספים מול ישראל; כמובן שההדלפה על כך, עלולה להיות בגדר של ניסיון לדרבן את ישראל לפעולה, אבל נאמר כי מהלכי טורקיה הבהירו עד כה, כי דיווחי מקורותינו שדיווחו על כך למפרע היו אמינים מאוד, וכן נאמר כי הדיווח הנוכחי נשען על מקור שני, אמין ביותר.
כשהתחלנו לדווח במהלך המלחמה על זריחתה של טורקיה, ועל כוונתה לנצל את מהלכי המלחמה כדי לקיים את תוכניתה לחזור לימי האימפריה הטורקית של שושלת עותמאן, ספגנו תגובות בוז. כעת ברור לכל כי דיווחנו היו מדויקים, פורצי דרך במובן העיתונאי, וכי הבוז היה כנראה תוצאה של תרבות ישראלית מקולקלת, חסרת טעם ומטופשת בהיותה חוסמת מידע חיוני.
המוצב הטורקי/רוסי בבית ג'ן, הוקם ככל הנראה על תשתיות של חיזבאללה, אשר ננטשו בעקבות תבוסת הארגון לצה"ל. העברת המוצב לידי טורקיה, זכתה לתמורה מידי טורקיה; על התמורה הזאת דיווחנו כאן בעבר: הנשיא הטורקי ארדואן, לקח בחודשים האחרונים את חיזבאללה תחת חסותו, וכפי שדיווחנו בלעדית, אסר על הנשיא הסורי א שארע לפגוע בחיזבאללה בסוריה כמו גם בלבנון. ארדואן אמר לא שארע כי חיזבאללה הוא "ארגון מוסלמי לגיטימי". להערכתנו ההגנה שמספקת טורקיה לחיזבאללה, מתואמת עם איראן. עיתון ממשלתי איראני דיווח בשבוע שעבר כי הנשיא ארדואן צפוי לבקר בקרוב באיראן.
הניסיון של ממשלת נתניהו להאריך את המלחמה מטעמים פוליטיים, התהפך כעת על ישראל שמנסה לסיים את המלחמה ברצועת עזה, אבל טורקיה מונעת פשרה, ומביאה להארכתה. הנשיא הטורקי ארדואן דורש שני הישגים: 1. פריסתו של כוח צבאי טורקי ברחבי רצועת עזה. 2. שחמאס יקבל מעמד ולו סמלי, בשלטון החדש ברצועה. ארדואן מנצל את המדיניות החדשה של ארה"ב במזה"ת בתמיכת אירופה, אשר לפיה טורקיה הופכת לגורם שבכוחו למשול במזה"ת, ולפיכך יכול יהיה לשמש כעורף אסטרטגי למערב במאבק הבינגושי. השבוע מצרים דרשה מישראל לפתוח את מעבר רפיח בשני הכיוונים. מאז תחילת המלחמה, מצרים רוקמת ברית עם טורקיה, ואת חימום היחסים ביניהן. ביטוי להפשרת יחסי טורקיה-מצרים היה לפני כחצי שנה בתרגיל משותף שקיימו שני חילות הים, במזרח הים התיכון, כדי להרתיע את ישראל מפגיעה במשט גרטה. את התרגיל תיאמו שני ראשי המודיעין הצבאי של טורקיה ומצרים בפגישה בקהיר עליה דיווחנו כאן. מאחר שהכוח הרב לאומי החדש שיזם הנשיא טראמפ, צפוי להתפרס בגבול עם ישראל, כפי שדיווחנו כאן לפני כחודש, ומאחר שהנשיא האמריקאי מתכוון להפריד את הכוח הטורקי מהכוח הרב לאומי, כפי שדיווח בשבוע שעבר פרשננו הצבאי מאיר ז'ורנו, עולה כי הכוח הטורקי, בתרגיל אמריקאי ובשת"פ מצרי, עלול להיכנס לרצועת עזה ללא הסכמת ישראל, ולהתפרס כדרישת ארדואן, ברחבי הרצועה.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
טורקיה פועלת כעת בחמש חזיתות שמקיפות את ישראל. החזית הראשונה והקשה ביותר מבחינתה, היא ברצועת עזה, אשר בה מעורבות כל מעצמות המערב, ולכן טורקיה צריכה לנצל את כל כוחותיה ויוקרתה המדיניים כדי להשיג מטרותיה: ראש גשר צבאי ברצועה, אשר יקבל מעמד נפרד מהכוח הרב לאומי, לצד שימור כוחו של חמאס, באופן שיאפשר לטורקיה לכונן שלטון חדש ברמאללה, על יסודות חמאס ומתנגדי אבו מאזן בפתח. בחזיתות האחרות, בעיקר בסוריה ובלבנון, טורקיה משתפת פעולה עם איראן ורוסיה (ר' היום במאמר המערכת) (לגבי רוסיה ר' דיווחנו על המוצב שטורקיה ניסתה להקים בשת"פ עם רוסיה ברמת הגולן, גיליון 230, 30 בנובמבר). עם מצרים טורקיה כבר קיימה תרגיל ימי משותף נגד ישראל, והיא מנסה כעת להכניס את הכוח הטורקי לעזה בתמיכת ארה"ב, ובשיתוף פעולה עם מצרים, אשר דרשה השבוע מישראל לפתוח את מעבר רפיח בשני הכיוונים.
ארדואן ממתן לאחרונה את התבטאויותיו כדי לעטוף את מסעו נגד ישראל באצטלה מדינית שוחרת שלום: "הפסקת האש בעזה נותרה שברירית, נחוצה תמיכה חזקה ומתמשכת מצד הקהילה הבינלאומית כדי לשמרה" אמר הנשיא הטורקי השבוע. כאמור תמיכה כזאת כבר ניתנת לטורקיה מצד הנשיא האמריקאי טראמפ ומצד מעצמות אירופה, והיא מסייעת לטורקיה להגדיל את נוכחותה ברצועת עזה ואת מעמדה וחשיבותה במזה"ת.
מקור ביטחוני מסר למאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון, כי ממשלת ישראל קרובה להיכנע לדרישה האמריקאית, והיא עלולה להסכים לנוכחות של כוח טורקי עצמאי, בגבול עם ישראל (ר' הרחבה על מקור ההשפעה הטורקית על ארה"ב ועל הנשיא טראמפ היום בסיפור המרכזי); לפני כחודש דיווחנו בלעדית כי דרישת חמאס היא שהכוח הרב לאומי, יוצב בגבול עם ישראל, ולא בתוך רצועת עזה (ר' הכתבה המקורית היום ביומן). חמאס בהדרכת טורקיה דורש שתהיה לו נוכחות סמלית בשלטון בעזה, ודורש הצבה של כוח טורקי ברצועת עזה. חמאס מייחל שכוח טורקי ישמור על שלטונו ויעזור לו להרחיב בעתיד את הנוכחות הראשונה הסמלית בלי שישראל תוכל להגיב. נוכחות של כוח משימה טורקי על גבול ישראל, תביא להערכתנו למלחמה אזורית, מבלי שישראל תוכל לטעון כי התוקפנות התחילה מפעולות הכוח הטורקי בגבול עם ישראל, שכן לכוח הזה תהיה משימה בינלאומית מוסכמת, שעלולה להסביר ולהצדיק חיכוך עם ישראל
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
אחרי שחמאס החזיר את רוב החטופים הישראלים, ומאחר שבכוונתו להחזיר גם את האחרון שבהם רב סמל רן גואילי, חמאס משתמש כעת בהדרכת טורקיה, בדרישת ישראל לפירוק מנשקו ומשלטונו, כמנוף להצבת כוח טורקי, שיאפשר לחמאס בהתחלה נוכחות סמלית בשלטון ברצועה, ואז לפעול להרחיבה, במציאות ביטחונית מדינית אשר בה ישראל תתקשה להגיב.
דרישות חמאס כעת הן שתהיה לו נוכחות סמלית בשלטון, ושיוכל להחזיק בנשק קל, פרישה של הכוח הרב לאומי והכוח הטורקי בגבול הרצועה ולא בתוכה, נסיגה ישראלית לקווי 6 באוקטובר, פתיחה של מעבר רפיח בשני הכיוונים, והזרמה בלתי מוגבלת של סיוע לרצועה.
ישראל לא תסכים לנוכחות כלשהי של חמאס בשלטון בעזה, ולהחזקת נשק באשר הוא בידי ארגון המרצחים שטבח בתושבי הדרום. ישראל לא מסכימה לפתיחה דו כיוונית של מעבר רפיח, דורשת את הצבת הכוח הרב לאומי בתוך רצועת עזה, אבל היא עלולה להיכנע ללחץ האמריקאי (שנובע מהלחץ הטורקי על ארה"ב ועל מדינות אירופה) להציב ברצועה כוח צבאי טורקי. ישראל לא תסכים לעבור לשלב ב' עד להחזרת אחרון החטופים לישראל.
המציאות הצבאית ברמת הגולן, אשר נובעת בצד הישראלי ממצוקת כוח אדם חריפה, ומהיעדר הפקת לקחים ממלכתית יסודית, מביאה להפקרת צפון מדינת ישראל, בדומה ל-7 באוקטובר, ואולי אף חמור מכך, כיוון שישראל נלחמת בקרבות התשה כבר שנתיים. מתוך מצוקת כוח אדם חריפה, צה"ל לא מציב ברמת הגולן כוח סדיר קבוע בהיקף מתאים, מול הניסיון הטורקי להיערך מול ישראל באמצעות מוצבים, כוחות חיזבאללה וארגונים צבאיים של האחים המוסלמים. במקום כוחות סדירים שיכירו במשך חודשים ארוכים את השטח, ואת תכונותיו ותכונות הכוחות שמנגד, מציבה ישראל כוחות מילואים לבט"ש שנמשך כחודש ימים; התחלופה המהירה, לא מאפשרת לכוח להתבסס מול האיום שמתעצם; למרות המציאות הנוכחית ברמת הגולן, ממשלת ישראל מקדמת חוק השתמטות חדש, אשר ימנע בשרשור הגנה ראויה לצפון מדינת ישראל (ר' היום הרחבה בסיפור המרכזי). באמצעות השת"פ עם רוסיה בהקמת המוצב במפגש הגבולות של לבנון סוריה וישראל, טורקיה ניסתה להערכתנו להעביר מסר כפול. האחד, לישראל, ולפיו לתפילת ארדואן לאללה שישמיד את ישראל יש ביטוי צבאי מעשי (וכל הנובע מכך למשל הפיכת ישראל לבת חסות טורקית בתמיכה אמריקאית). המסר השני הוא למדינות המערב, לפיו נסיגה מהתמיכה המערבית בטורקיה במהלכיה במזרח התיכון, לרבות נסיגה של מדינות המערב מתמיכתו של נאט"ו בטורקיה, עלולות לקבל מצד טורקיה ביטוי במזרח התיכון, למשל מניעת עורף אסטרטגי, על אף הכמיהה המערבית לעורף טורקי במזרח התיכון. בנוסף עירובה של רוסיה במהלך הקמת המוצב ברמת הגולן, הוא רמז טורקי למערב, כי תגובתה לנסיגה בתמיכה בה, עלולה להיות גם במצרי בוספורוס, אשר תמנע גישה מערבית לעורף הרוסי ולהגנה על מדינות האיחוד האירופי, במידה שהמשבר עם רוסיה יתפתח למלחמת עולם שלישית (גם רוסיה העבירה להערכתנו למערב מסרים בעצם השתתפותה בהקמת המוצב מול ישראל, שעיקרם: לחץ על המערב לסגור עסקה עם רוסיה על חשבון אוקראינה). הקמת המוצב וההתגרות הצבאית בישראל, היא הפרה בוטה ועמוקה של אמנת נאט"ו, שאוסרת על חברות הארגון לחרחר מלחמה. ישראל לא הגיבה עד כה במהלכים יזומים לאיום הצבאי הטורקי, כמו גם לאיום המדיני. להערכתנו היעדר התגובה הישראלית (שהיא כה חיונית), נובע מהמשבר החברתי משפטי מדיני צבאי העמוק אליו הכניסה ממשלת הקנאים את מדינת ישראל, מאז חודש ינואר 2023, ואשר משפיע על כל המערכות השלטוניות לרבות משרדי ומערכות הביטחון והחוץ.
מאת מתי כהן עורך הזירה העיתונאית
המהלך הטורקי-רוסי נחשף כבר בראשיתו, וצה"ל סיכל אותו לאחרונה עוד בטרם התבסס באופן שהיה מקשה על חיסולו במישור הצבאי; פעולת צה"ל המהירה חסכה בעיקר את הצורך המיידי להתמודד עם המוצב הטורקי/סורי/חיזבאללה החדש במישור המדיני. עם זאת, המהלך של הקמת המוצב וחיסולו, הדגיש שתי עובדות יסוד בהגנה על מדינת ישראל: 1. המחסור הכבד בכוח אדם, אשר לא מאפשר הצבת כוח מתאים ברמת הגולן מול האיום שהולך ומתעצם. (ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על חובת מערכת הביטחון להסיר הכפפות בטיפול במסרבים להתגייס). 2. היעדר תחקירים והפקת לקחים ממלכתית, בוועדת חקירה ממלכתית אשר ימנה נשיא בית המשפט העליון; תחקירים כאלה עשויים היו להדריך את פעולות ישראל מול האיום הטורקי/סורי/לבנוני, ומול ציר ההשמדה החדש שמקימה טורקיה בשת"פ עם איראן ועם מצרים, בתמיכת מדינות אירופה וארה"ב; חקירה יסודית ועמוקה עשויה אף לחדד את פעולותיה של ישראל במישורים המדיניים למשל בתגובה על הניסיון הטורקי לערבב את ישראל במתח הבינגושי (כעילה להידרדרות בינגושית) באמצעות הכללתה של רוסיה במהלך הקמת המוצב הטורקי ברמת הגולן.
המקור הערבי אשר מסר לנו בשבוע שעבר את ידיעת הזהב על פגישת וויטקוף אלחייא הצפויה, אמר לנו השבוע כי ישראל מנעה את הפגישה, וכי "לא ידוע כרגע כל תאריך חדש לפגישת השניים". מדברי המקור נובע כי כלל לא ברור אם הפגישה תתקיים בסופו של דבר או שבוטלה. חשיבות הפגישה קשורה גם לדיווח אשר הבאנו לפני כשנה וחצי, ולפיו חמאס יהיה מעוניין להעניק לארה"ב את הסכם הפשרה שלו ולא ישירות לישראל, מתוך מטרה להעמיק עם ארה"ב את השיח הישיר שהתחיל להתפתח לפני כשנתיים. על השיח החשאי של ארה"ב עם חמאס דיווחנו כאן בלעדית כבר בזמן כהונת הנשיא ביידן; וכשנכנס טראמפ לתפקידו, דיווחנו כי הנשיא טראמפ אימץ את השיח הישיר בו פתח ביידן עם חמאס. כעת ברור לגמרי כי הידיעות שלנו התאמתו, על אף ההכחשות, וכי מו"מ ישיר בין חמאס לבין ארה"ב, מתקיים ומתפתח עד כדי פגישה שנקבעה בין שליח הנשיא האמריקאי לבין ראש חמאס. המהלך הזה של ארה"ב מצטרף למדיניות שגם היא החלה כבר בתקופת ביידן, להקטין את מקומה של ישראל במזה"ת בהקשר בינגושי, מהלך אשר טראמפ ומדינות אירופה העמיקו לאחרונה מאוד, כאשר הפכו ועדין הופכים עקב בצד אגודל את טורקיה לבעלת בריתם המרכזית במזרח התיכון, על פני ישראל. כאן דיווחנו כי סיבת המהלך המערבי היא החשש מפריצתה של מלחמת עולם שלישית, והצורך של המערב בעורף לוגיסטי ידידותי ובעל עצמה אזורית במזרח התיכון. ניתוח המהלכים הנוכחיים של ישראל ושל חמאס מבהיר להערכתנו כי לישראל צידוק מדיני ענייני ברור למנוע שיח אמריקאי ישיר עם חמאס, כיוון שהשיח הנוכחי נובע מלחץ טורקי לאפשר לחמאס נוכחות סמלית בשלטון ברצועה (ידיעה אשר עליה דיווחנו כאן בלעדית), ומתוך כך אחיזה עקיפה בנשק, וכמובן דרישה עקיפה מישראל שתעצום עין לנוכח קיומה של השפעה טורקית בסכסוך הישראלי פלסטיני ובקרב ישויות האסלאם הקיצוני שקוראות להשמדת ישראל. שתיקה ישראלית ועצימת עין עלולות להכשיר את הציר החדש שמקימה טורקיה אשר כוונתו היא להחיות ולחזק את הארגונים שפועלים להשמדת ישראל, חיזבאללה חמאס וארגונים סוריים ועיראקיים, בדרכה של טורקיה לעברה האימפריאלי. עם זאת ברור להערכתנו כי וויטקוף לא היה נפגש עם אל חייא, אלמלא היו בידו הבטחות מראש כי חמאס יתפרק מנשקו ויוותר על השלטון.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
הדרישה המרכזית של חמאס, בעקבות הלחץ הטורקי עליו ועל ארה"ב להציג הדרישה ולהשיגה, היא כי תהיה לארגון נוכחות סמלית בשלטון בעזה, באופן שיוסכם על ידי האמריקאיים. זאת הסיבה שהארגון מעמעם כעת את הסכמתו להתפרק מנשקו, כדי ללחוץ על ישראל להסכים לנוכחות סמלית כזאת. חמאס ירכך את הנוסח שאינו מבהיר את כוונתו להתפרק מנשקו, אם ישראל תסכים לדרישה הטורקית כי חמאס יישאר באופן סמלי בשלטון ברצועת עזה, כמו גם לדרישתה של טורקיה לשלוח כוח צבאי טורקי לכוח הרב לאומי. צריך לשים לב שדרישת חמאס לנוכחות סמלית שלטונית והדרישה הטורקית להיות נוכחת על גבול ישראל, מופיעות באותה עת. ולכן להערכתנו גם אם מהלכה של ממשלת ישראל נגוע בשיקולים פוליטיים, של הארכת המלחמה עד לבחירות בשנת 2026, עדין בחינה עניינית של האינטרס הישראלי להרחיק את טורקיה מגדרותיה, ולמנוע מטורקיה אפשרות להשתמש בחמאס (כמו גם בחיזבאללה כפי שדיווחנו בכותרתנו הראשית בשבוע שעבר) כדי לאיים על ישראל בהשמדה, מבהירה כי האינטרס הישראלי הוא אכן מובהק, וכי ישראל נוהגת כפי שהייתה נוהגת כל מדינה דמוקרטית אחרת בנסיבות הנוכחיות.
חמאס מעוניין להיות חלק מהעולם החדש שיוצרת טורקיה בהסכמת ארה"ב ומדינות אירופה, במזרח התיכון, והוא רוצה להשתלב ברוח החדשה שנושבת מהמערב כלפי המזרח התיכון האסלמי, לאור חששות ארה"ב ואירופה ממלחמת עולם, אשר בה יזדקקו לעורף לוגיסטי ידידותי במזרח התיכון. במובן הזה האינטרס הישראל מתעדכן, והוא אינו עוד בוחן רק את הסביבה המזרח תיכונית, אלא הוא חייב לבחון את מקומה של ישראל בעולם חדש אשר צופה שינויים בינגושיים מהותיים. ובמובן הזה הרוח המערבית טורקית החדשה מחזירה את חמאס לחיים, אחרי שכבר היה מוכה עד עפר צבאית ומורלית.
טורקיה ממשיכה להקיף את ישראל בטבעת השמדה של אסלאם קיצוני, ועוזרת עכשיו לשקם את חיזבאללה. במקביל טורקיה משקמת את חמאס, ודורשת להכלילו בהנהגה החדשה של הרצועה. כן היא דורשת בתמיכת ארה"ב להיכלל בכוח הרב לאומי לרצועת עזה. להערכתנו טורקיה מתואמת בעניין חיזבאללה עם איראן, ומנסה להחזיר את הארגון הלבנוני לקו העימות נגד ישראל, למען מטרתה האימפריאלית במזרח התיכון (שנתמכת מצד אירופה וארה"ב, אשר רואות בטורקיה ובמזרח התיכון עורף אסטרטגי למקרה שתפרוץ מלחמת עולם 3, ומקריבות לשם כך את ישראל). איננו יודעים אם טורקיה פתחה לאיראן ערוץ חדש להעברת כסף איראני לשיקום חיזבאללה, אחרי שישראל הצליחה למנוע העברת כספים לארגון בערוצים אחרים. רוב יחידות חיזבאללה נסוגו מסוריה, אבל הארגון עדין מחזיק בה כוח מוגבל, שזוכה כעת להגנה טורקית. פעולתה של טורקיה, מקעקעת את תפישת הביטחון האסטרטגית הישראלית, ששואפת להסיר את המצור שהטיל עליה ציר האסלאם הקיצוני בהנהגת איראן. טורקיה פועלת במונחים מדיניים, אבל גם בהשראת תפילתו האחרונה של הנשיא ארדואן "שאללה ישמיד את ישראל". בחודש אפריל 2023, דיווחנו כי חיזבאללה ואיראן הקימו חפ"ק למלחמה נגד ישראל. ב-8 באוקטובר דיווחנו כי איראן פתחה במלחמה נגד ישראל. על פי התפישה האיראנית, חיזבאללה וחמאס אמורים היו לתקוף את ישראל סימולטנית. נסראללה לא נכנס למלחמה, להערכתנו כיוון שחשש כי המפלה שנחל במלחמת לבנון השנייה תחזור על עצמה בייתר שאת ב-7 באוקטובר. בתחילת המלחמה דיווחנו כי ישראל לא שיגרה לדרום הארץ כוחות ב-7 באוקטובר, כיוון חששה מהתקפה סימולטנית של חיזבאללה. פרסומים שהיו בימים האחרונים על כך, אישרו את הידיעה הבלעדית שלנו במלואה. לנוכח תמיכתה של טורקיה, מזכ"ל חיזבאללה משקם בימים האחרונים גם את ביטחונו העצמי ואתמול הוא איים על ישראל באומרו: "התוקפנות הישראלית בלבנון לא יכולה להימשך, אין דבר שהוא חסר גבולות"
מאת מערכת הזירה העיתונאית
מצפון לישראל, טורקיה מכינה את חיזבאללה מחדש, הפעם להערכתנו במסגרת של הסכמה עם איראן. כך נובע מהידיעה כי טורקיה אסרה על א-שארע להילחם בחיזבאללה. טורקיה פעילה בניסיונותיה של איראן להתאושש מהתבוסה שנחלה במלחמה עם ישראל, והיא ארגנה למענה בחודש יוני, ועידה של מדינות האסלאם לשיתוף פעולה. בדרומה של מדינת ישראל, טורקיה מכינה מחדש את חמאס לעימות נגד ישראל, והיא דוחקת בו להתעקש על נסיגה מוחלטת של ישראל מרצועת עזה, ועל נוכחות ולו סמלית שלו בשלטון בעזה. במקביל טורקיה מנסה לכונן מאחורי הקלעים שלטון משותף של פת"ח ושל חמאס ברמאללה, שייקח את השלטון מאבו מאזן ואנשיו, ויעבירם לברגותי ולבני בריתו. טורקיה מעוניינת שבראש השלטון החדש יעמוד מרואן ברגותי, אך מאחר שישראל לא תשחרר את ברגותי, יתכן כי כפי שדיווחנו כאן בעבר, אדם מטעמו של ברגותי, יוציא לפועל את ההתארגנות הטורקית פלסטינית החדשה. בעבר דיווחנו כי רעייתו של ברגותי, פדואה, עלולה להוציא לפועל מטעמו את ההתארגנות. פדואה ברגותי היא בעלת מעמד עצמאי בפת"ח, שאינו נשען על מעמד בעלה. השלטון הנוכחי של אבו מאזן, אינו מכיר בכוחה העצמאי הזה, אבל יתכן שבשלטון החדש אותו הוגה טורקיה, הדברים ייראו אחרת, לרבות מקומה של פדואה ברגותי בפת"ח.
מקור ערבי מסר כי ארה"ב מתעקשת על שיתוף של כוח טורקי, בכוח הרב לאומי לרצועת עזה. ממשלת הקנאים בישראל אשר האריכה את המלחמה מטעמים פוליטיים והביאה בכך לזריחתה של טורקיה כפי שדיווחנו כאן פעמים רבות, עלולה להיכנע ולהניח לאויב הטורקי שזוכה כעת לתמיכת המערב (ר' הסיבות לכך היום בסיפור המרכזי), לחנות על גדרות ישראל. כאן הערכנו בעבר כי נוכחות צבאית טורקית בעזה, תוביל למלחמה אזורית.אנו מעריכים כך גם עכשיו.
לראשונה מבין בנימין נתניהו, ובאמצעותו כנראה גם העיתונות הישראלית מטעם, את החורבן המדיני שהביאה הארכת המלחמה, ובעקבותיו את זריחתה של מדינת האויב הטורקית. ביום שישי נפגש הנשיא הטורקי ארדואן, עם נשיא אזרבייג'ן ועם ראש ממשלת פקיסטן. בידי פקיסטן טכנולוגיית גרעין צבאי, ופצצה גרעינית, וכן טכנולוגיה מפותחת של הרכבת ראשי נפץ גרעיניים על טילים בליסטיים וטילי שיוט. בשתי הפגישות השתתפה מהצד הטורקי הצמרת הצבאית, הביטחונית, המדינית, של טורקיה, שר החוץ, שר ההגנה וראש המודיעין הטורקי, לצד נשיא טורקיה ארדואן. ההרכב הזה מבהיר את תחומי השיח בין המדינות. אזרבייג'ן היא בת ברית לישראל, ורוכשת ממנה ציוד צבאי מהותי, אשר אף סייע לה במלחמתה עם ארמניה. אפשר שטורקיה תנסה להחליף את ישראל כספקית נשק מהותית לאזרבייג'ן. טורקיה מפתחת מטוס קרב מדור 5, טנק מערכה מתקדם, וכן ברשותה טכנולוגיית טילים וכטב"ם מפותחת. בשבוע שעבר נפגש שר החוץ הטורקי עם שר החוץ של עיראק, לדון על סלילת הדרך שתחבר את מדינות המפרץ לטורקיה, וכן שוחחו האישים על הבחירות שיהיו ביום שלישי 11 בנובמבר בעיראק, בחירות בהם לטורקיה יש עניין גדול. בחודש שעבר דיווחנו כאן על ניסיונה של טורקיה לחדש את המסילה החיג'אזית, שביחד עם דרך המפרץ האמורה מפרץ-עיראק-איסטנבול תשמש לטורקיה ערוץ לוגיסטי לממשל אימפריאלי מתחדש על המזרח התיכון. לפני כחצי שנה ארגנה טורקיה למען איראן, ועידת מדינות אסלאם (ארגון שת"פ למדינות האסלאם), ולהערכתנו היא נעזרת באיראן בתמורה, להעמקת אחיזתה ויחסיה עם האסלאם הקיצוני השיעי בלבנון, אשר באמצעותו היא מפעילה לחץ על ישראל ועל קפריסין (ההשפעה הטורקית ניכרת הן בהתנהגותו היהירה המתחדשת של חיזבאללה כמו גם של חמאס). על הרוח הגבית שמקבלת טורקיה ממדינות אירופה, ועל כך שהמערב הפך את הילד החולה של אירופה לערוץ לוגיסטי מדיני ממשלי של המערב וארה"ב על המזרח התיכון, כתבנו כאן פעמים רבות, כולל על זניחתה ואף על הקרבתה של ישראל לשם כך. כעת אומרת דברים שתומכים בכך ראשת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי מאיה קלאס בהקשר של יוון, קפריסין אבל גם של המזה"ת: "יש לנו קשר חיובי עם טורקיה בתחומים בעלי עניין משותף. טורקיה נותרה שותפה מרכזית עבור האיחוד האירופי ושחקן אזורי משמעותי". בהקשר הזה צריך להזכיר כי טורקיה הייתה במשך עשרות שנים מוקצית מחמת מיאוס באירופה, וחברותה באיחוד האירופי למשל שבה ונדחתה מאז שנת 1987; טורקיה הפכה לשחקן משמעותי עבור אירופה, רק בעקבות המדיניות הישראלית הכושלת במלחמת חרבות ברזל, ובעיקר בשל הסכנה כי תפרוץ מלחמת עולם שלישית, ולאירופה לא יהיה גב לוגיסטי במזרח התיכון. ראש המודיעין הצבאי הטורקי נפגש לפני כחודשיים עם ראש המודיעין המצרי בקהיר, ושם הם תכננו את התרגיל הימי משותף שאיים על ישראל, והביע הגנה על המשט לעזה. הטורקים אף הביאו לכך שאיטליה וספרד שיגרו ספינות מלחמה לאזור המשט. ישראל עצרה את המשט בלי שתהיה התדרדרות צבאית, ככל הנראה בהתערבות אמריקאית. טורקיה מנסה כעת לשלוח חיילים לעזה, אירוע אשר להערכתנו, שנכתבה כאן בעבר, תביא למלחמה אזורית. ממשלת ישראל אינה מוצאת ככל הנראה את הכוחות למנוע את המהלך ההרסני, אחרי שמהלכיה העבירו את השליטה המעשית המדיניות הישראלית לידי נשיא ארה"ב טראמפ.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
בנימין נתניהו אסר על הכפופים לו בממשלה ובמערכות המדיניות והביטחון להתבטא בעניין טורקיה. ככל שישראל מדברת על טורקיה ללא ניהול של השיח, כך גוברים ניסיונותיה של טורקיה, להתמקם על גדרות ישראל כחלק מהכוח הרב לאומי לעזה. צירופה של טורקיה לכוח שיחנה על גבול ישראל, הוא כוונה אסטרטגית טורקית עליה דיווחנו שוב ושוב בשנים האחרונות. טורקיה נעזרת לשם כך באיחוד האירופי, ובמעמדה החדש באירופה ובארה"ב.
להערכתנו טורקיה לא ציפתה כי תוכל להקיף את ישראל לפחות בשני העשורים הבאים, ולהערכתנו לא ציפתה כי שאיפת ארדואן לחדש את האימפריה הטורקית, תהפוך למציאותית בזמן כה קצר. התנהגותה חסרת האחריות של ממשלת ישראל, צמצמה את ההמתנה הטורקית לזריחתה המחודשת, וזו מתקיימת כבר עכשיו. על זריחתה המחודשת של טורקיה ועל שאיפותיה דיווחנו כאמור בעיתוננו רבות בשנים האחרונות והתרענו על הכוונות הטורקיות שוב ושוב. בשנים הראשונות דיווחנו נפלו על אזנים ערלות, אבל כעת תחושת הסכנה משאיפות טוריה מגיעות לממשלת ישראל ולעומד בראשה.
הארכת המלחמה מטעמים פוליטיים בישראל, נפלה לידי טורקיה כפרי בשל משני מובנים, האחד התמיכה האירופית לה זכתה כאשר אירופה התרחקה מישראל, והשנייה יכולתה להגיע להסכמים גלויים וחשאיים עם חמאס, ועם חלקים בפתח אשר מתנגדים לרשות הפלסטינית הנוכחית. לצד זאת במשחק כפול, טורקיה ממשיכה לפתח יחסים עם הרשות הפלסטינית, והיא אף חתמה איתה על מזכר הבנות בשנת 2022. איננו יודעים את תוכנו של המזכר, אך מעריכים שהוא מבטיח סיוע טורקי מגוון לרשות הפלסטינית, תמורת הכרה במרכזיותה של טורקיה במדיניות של הרשות הפלסטינית.
טורקיה חברה בנאט"ו, וניסתה לפני כחצי שנה לסבך את ישראל עם הארגון הצבאי, מעל שמי סוריה, במהלך התקפה של חיל האוויר נגד מתקני רדאר שטורקיה סיפקה לסוריה. מטוסים טורקיים ניסו למשוך את מטוסי חיל האוויר למרחב אווירי טורקי, ולחייב את נאט"ו להגיב, בהתאם לאמנתו. צה"ל לא נפל למלכודת הטורקית.
להערכתנו אם תצליח טורקיה לשלב את כוחותיה בכוח המשימה לעזה, העימות עם צה"ל יהיה בלתי נמנע, ועלול יהיה להביא למלחמה אזורית, ולשינוי אסטרטגי ביטחוני מדיני וכלכלי במצבה של מדינת ישראל. השתיקה עליה ציווה בנימין נתניהו מבהירה, כי גם נתניהו מתחיל להבין את כשלי מדיניות ממשלתו, אשר אותה הוא אינו יכול לייחס עוד למערכות הביטחוניות, אלא אך ורק לו ולממשלת הקנאים שהוא עומד בראשה שהאריכו את המלחמה בעזה מטעמים פוליטיים, הביאו למשבר חברתי וחוקתי עמוק, ולמשבר מדיני צבאי עמוק לא פחות.
מאת מערכת הזירה העיתונאית
יתכן כי הסכמתו של סינוואר להצטרף לאש"ף, עליה מדווח לנו מקור פלסטיני חשוב ברשות, היא מהשפה ולחוץ, ונעשית במסגרת מהלכיו להביא לסיומה של המלחמה; כך או כך, אם הסכמת סינוואר מביעה התמתנות בהתנהגותה הפוליטית של חמאס, אפילו אד הוק, היא עשויה לקרב את סוף המלחמה בעזה: הסכמה להכניס את חמאס לאש"פ, עשויה להביא לשינוי במבנה של הרשות הפלסטינית, שינוי אשר אותו מבקשת ארה"ב להשיג. יתכן כי סינוואר העביר את הסכמתו להיכנס לאש"פ כדי שארה"ב תגביר את לחציה על ישראל לסיים את המלחמה.
בביקור בלינקן ברשות הפלסטינית בשבוע שעבר, דרש מזכיר המדינה האמריקאי מאבו מאזן לשנות לפחות את הרכב הממשלה הפלסטינית כדי להקל על ישראל לדון איתה על היום שאחרי המלחמה. לדברי המקור הפלסטיני אבו מאזן סרב לבקשה והתנה אותה בכך שארה"ב תביא לידי כך שישראל תשחרר את כל כספי המיסים שמגיעים לרשות הפלסטינית, בטרם אבו מאזן ישקול שינוי בממשלתו. רצונה של ארה"ב לפיכך בשינוי ברשות הפלסטינית ברור, קל וחומר רצונה בשינוי של הרכב אש"פ; איננו יודעים מהו היחס האמריקאי להכללת האסלאם הקיצוני באש"פ; אבל משמעותו של שינוי כזה עשויה להיות גם הפיכה של חמאס לתנועה פוליטית, כמו גם התפרקות של הארגון מנשקו.
ההסכמה של סינוואר, אם נאמרה כצעד אסטרטגי ולא טקטי, מביעה א"כ התמתנות בעמדותיו לגבי שאלת פירוקו של חמאס מנשקו, וביטול שלטונו הבלעדי ברצועת עזה, והיא עשויה להצביע על כך שהלחץ הצבאי הישראלי מאיים עליו כעת באופן מהותי יותר. סינוואר הביע עד כה התנגדות נחרצת הן להתפרקות חמאס מנשקו והן לביטול שלטונו בעזה. ההתניה של סינוואר לפיה חמאס יצטרף לאש"פ רק אחרי המלחמה מביעה לעומת זאת, תוכן טקטי ולא אסטרטגי. המקור הפלסטיני שב והדגיש לעומת זאת כי הסכמתו של סינוואר היא מהלך אסטרטגי ולא טקטי.
מכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il