הסיפור המרכזי

השבוע אנחנו חונכים מדור חדש בעיתוננו: יומן. נביא בו כתבות עבר בלעדיות שפרסמנו, אשר יש בהן משמעות אקטואלית, והיא עדין לא נלקחה בחשבון כראוי. בעתיד נביא במדור זה את התרעותינו במשך חודשיים, החל מחודש יוני 2023 ועד חודש אוגוסט באותה שנה, על הקטנתו של חיל השריון בצה"ל; הקטנת החיל, והצמצום העמוק של מספר הטנקים, נעשו בניגוד לחוק. כן נביא בעתיד שוב, את התרעתנו מחודש אפריל 2023 על כי הציר האסלמו נאצי בראשות איראן וחיזבאללה הקים חדר פיקוד (חפ"ק), וכי החותים מתכוונים לשגר לעבר ישראל טילים בליסטיים. לו הייתה התרעתנו זו נלקחת בחשבון כראוי, יתכן שישראל הייתה נערכת טוב יותר לאיום החותי. אבל השבוע, במדור הראשון, אנחנו מביאים שוב את הסיפור הבלעדי שלנו על התצפיתניות אשר התריעו על המלחמה הקרבה ועל אימוני חמאס, אבל המודיעין דחה אותן במילים: "זה בסדר". תחקיר התצפיתניות שלנו פורסם בכל העולם (בלי קרדיט לעיתוננו), אך עדין הוא לא הביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, כפי שראוי שיביא. ראו אם כן היום במדורינו החדש: יומן, את הכתבה על התצפיתניות, שהופיעה לראשונה בעיתוננו ב-15 באוקטובר 2023.

גליון 184

19 בינואר 2025

רואה אור פעם בשבוע בימי א'

publisher@tipp.co.il

מאמר המערכת

המסע של ברגותי ושותפיו להיות יאסר ערפאת

תמונת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה. אבו מאזן, שתייה וא-שייח (צילום דוברות הנשיאות הפלסטינית)
תמונת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה. אבו מאזן, שתייה וא-שייח (צילום דוברות הנשיאות הפלסטינית)

בחודש דצמבר 2022, דיווחנו בסיפור בלעדי לראשונה, על הברית שכרת מרואן ברגותי עם יחיא סינוואר. לפי הברית, חמאס ידרוש בבוא היום את שחרורו של ברגותי מהכלא הישראלי, וברגותי ילך עם חמאס לשלטון פוליטי משותף, פת"ח וחמאס. במהלך החודשים מאז, שבנו ודיווחנו על ההתפתחויות בסיפור הברית, לרבות דיווחנו במהלך המלחמה, כי חמאס אכן מתכוון לדרוש את שחרורו של ברגותי. חמאס הציב את שחרור ברגותי, בראש רשימת דרישותיו בתחום שחרור האסירים.

ישראל שומרת על נכסים במו"מ עם חמאס, והיא אינה משחררת כעת את ברגותי. מקור פלסטיני אמר לנו בסוף השבוע, כי דרישת חמאס לשחרורו בעינה עומדת, והיא תעלה שוב בשלב השני של המו"מ.

איננו יודעים מהי עמדתו של חליל אל חיא, ביחס לברית שכרת סינוואר עם מרואן ברגותי. להערכתנו אל חיא, בהיותו חלש מסינוואר בארגון האסלמו נאצי, יהיה זהיר יותר בבריתות מרחיקות לכת עם פת"ח. עם זאת אנחנו מעריכים כי אחיו של יחיא סינוואר, מוחמד, יחתור לקיים את צוואתו.

מרואן ברגותי זקוק לחמאס, ויש לו אינטרס עמוק גם עכשיו לקיים את הברית שכרת עם סינוואר. עם זאת, מעמדו ברחוב הפלסטיני, ובוועד המרכזי של פת"ח, מציב אותו בשורה הראשונה של המנהיגים הפלסטיניים הנוכחיים, אולי אפילו ראשון בין שווים. מכוח מעמדו זה, ברגותי פועל באורח עצמאי, ומכוון אל עבר השלטון הפלסטיני, בלי לתאם כל צעד עם חמאס.

מקור פלסטיני אמר לנו בסוף השבוע כי חברים בוועד המרכזי של פת"ח, כבר מביעים תמיכה חשאית במרואן ברגותי, והם ייצאו ממסתורם, כאשר הדבר לא יביא באבחה לסופם הפוליטי. באחד הגיליונות האחרונים שלנו אף דיווחנו על כך. בנוסף על האנשים המרכזיים האלה בפת"ח, ברגותי כבר רקם את חבורת ההנהגה שלו כמו למשל מוחמד דחלאן, וכמו נאסר קדווה, שהיה שר בממשלתו של אבו מאזן, ושגריר הרשות הפלסטינית באו"ם. קדווה הוא מתנגד ידוע לאבו מאזן, ומכוח מעמדו כשגריר עבר באו"ם, וכאחיינו של המנהיג הפלסטיני המיתולוגי יאסר ערפאת, יש להתנגדותו חשיבות ציבורית. בציבור הפלסטיני יש געגועים ליאסר ערפאת, ומרואן ברגותי מתכוון להשתמש בגעגוע הזה כרוח גבית. ברגותי רואה בעצמו, מנהיג בעל שיעור קומה שניצב בשורה אחת עם יאסר ערפאת.

האם יש לברגותי סיכוי? כעת הוא תלוי לחלוטין בחמאס כיוון שמהכלא צעדיו מוגבלים, והוא עדין לא הצליח להיות נלסון מנדלה על אף ניסיונותיו; בעיקר כיוון שהציבור הפלסטיני במעמקי לבו לא קונה שישראל היא דרום אפריקה. מצד שני גם חמאס תלוי בברגותי. כאן דיווחנו אמנם על האוהדים הרבים שהמלחמה הביאה לחמאס בגדה המערבית, אבל עדין כוחו של האסלמו נאציזם במערכת הפוליטית הפלסטינית, לא יספיק לו כדי לתפוש את השלטון לבד, כפי שהוא מייחל לעשות מאז זכה בבחירות לפרלמנט בשנת 2007; מאז הבחירות ההן חמאס אף רואה עצמו כמנהיגו הלגיטימי של העם הפלסטיני; אלא שההשקפה הזאת הייתה תחת שאלה ציבורית לפני המלחמה, והשאלה הציבורית הזאת לא קהתה גם אחריה.

אם חמאס אכן יביא לשחרורו של ברגותי, ברגותי יחתור לדברי מקור פלסטיני להגיע לאבו דאבי או לקטאר, ומשם "ייצא למסע" אל רצועת עזה, אחרי שיצבור כוח מחודש; הוא יעשה זאת משני טעמים: האחד, כדי להבדיל עצמו מהממשל הפלסטיני ברמאללה, שנחשב בעיני רבים למסואב, ומכאן חולשתו הציבורית. הטעם השני, "המסע לעזה" ימלא את מחזה יאסר ערפאת אשר שב מתוניסיה לכונן את השלטון הפלסטיני. ברגותי צריך את ההצגה הזאת כדי להתעורר לחיים מחודשים.

מערכת הזירה העיתונאית

19 בינואר 2025
רואה אור בימי א' | בהרצה

אמורות להשתחרר היום: רומי גונן, אמילי דמארי, דורון שטיינברכר

אחרי שעות ארוכות ומורטות עצבים, ובאיחור של 18 שעות, העביר חמאס הבוקר (יום ראשון) את שמות שלוש החטופות אותן הוא מתחייב לשחרר ע"פ ההסכם עם ישראל. עד קבלת רשימה, סרב ראש הממשלה נתניהו לתקף את הסכם הפסקת האש; וכאשר התקבלה הודיע ראש הממשלה כי הפסקת האש תכנס לתוקף בשעה 11:15.

מערכת הזירה העיתונאית

ידיעה ראשונית בתחקיר tipp מגלה פרצה במערכת הכלכלית הישראלית

ערב ההתקפה על ישראל, חמאס עשה שימוש בכלכלה הישראלית, והרוויח כ-3 מיליארד שקלים באמצעות "שורטים"*; את הרווח המירו לביטקוין חברות קש שנוכחות בישראל, ועושות בה עסקים, והעבירו את הסכום לחמאס עזה – באמצעות המערכת האנונימית של מטבע הקריפטו. חמאס משתמש כעת בכסף הזה, ובתרומות שאסף במלזיה ובאינדונזיה, לחידוש כוחו הצבאי.

זוהי כתבה ראשונה בסדרת התחקיר על מקורות הכסף החדשים של חמאס, שמביאה את עיקרי המזימה המוצלחת של הארגון כנגד הכלכלה הישראלית ערב התקפתו ב-7 באוקטובר. בכתבה הנוכחית לא נרחיב מעבר לכך, כיוון שהיא נשענת בעיקר על עדותו של מקור פלסטיני חשוב; זהו מקור, אשר עבודתנו אתו עד כה הבהירה כי אמינותו רבה. עדותו הייתה למשל רכיב מרכזי בידיעה הבלעדית שלנו על סירובה של ממשלת ישראל לחתום על הסכם עם חמאס, על אף שהארגון האסלמו נאצי הסכים להתפשר. במשך חודשים רבים נשארנו לבד עם הידיעה האמורה בישראל ובעולם, ורק השבוע היא אושרה בדבריו של השר איתמר בן גביר כי הוא זה שמנע מישראל לחתום. בשבועות הבאים נעמיק בתחקיר על הכסף שהרוויח חמאס מניצול הפרצה בכלכלה הישראלית ערב התקפתו על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר, ובמידת הצורך נדווח על ההתפתחויות  בגיליונות מיוחדים (Breaking News). לדברי המקור "ארגוני הביון של ארה"ב מכירים את האירוע". אנחנו מביאים את הידיעה הנוכחית, כאשר היא בשלביה הראשונים, מתוך חובתנו העיתונאית לציבור הישראלי, בעניין שהוא בעל חשיבות מכרעת לביטחונה של ישראל. (מתי כהן, עורך העיתון)

*שורט הוא מכירה בחסר של נכס פיננסי. הנכס היה צפוי להערכת חמאס לאבד מערכו בעקבות ההתקפה של הארגון על ישראל ב 7 באוקטובר. נכסים פיננסיים רבים אכן איבדו מערכם בעקבות ההתקפה.

גילוי נאות: כמשקיעים זעירים רבים, גם כותב שורות אלה עושה שימוש מפעם לפעם בכלי השקעה באשר הם.

לצה"ל אין דמות צבאית-ציבורית שתדפוק על השולחן

רעיון עזה-גראד של האסלמו נאציזם. צילום דובר צה"ל
רעיון עזה-גראד של האסלמו נאציזם. צילום דובר צה"ל

כפי שהזהרנו: מיתוס עזה-גראד עם מוטיבים הרואיים של מלחמת חפירות ומטענים, הביא לשגשוג חמאס בגדה המערבית. גורמים בפת"ח ובמנגנונים הפלסטינים עוברים בסתר לתמיכה בחמאס, ומחלישים את כוח הרשות במלחמתה בג'נין. בעזה: הוראתו של יחיא סינוואר לעבור למלחמת מטענים וחפירות עליה דיווחנו כאן בלעדית, מקוימת כעת בהוראת אחיו. בגדה: פורעים יהודים, ממשיכים לכרות עצי זית (בניגוד להוראה מפורשת מהתורה), ולדחוף את הפלסטינים לחמאס ולאסלמו נאציזם; אם מרואן ברגותי יוגלה, להערכתנו אשתו פדואה עלולה לקיים בשמו את הברית שכרת עם חמאס

חמאס ממשיך לבנות את המיתוס על גבורה פלסטינית בעזה-גראד, ולפרוט אותה לשטרות בגדה המערבית. מקור פלסטיני דיווח על סחף של בכירים בפת"ח לעבר חמאס; כדי להשתלט על הרשות, הארגון האסלמו נאצי זקוק לשחרור של מרואן ברגותי, שזוכה לתמיכה רחבה בפת"ח בגדה המערבית, אבל גם לתמיכה רחבה בחמאס בג'נין ובשכם. כפי שאנחנו מדווחים מאז חודש דצמבר 2022, ביחד עם ברגותי, חמאס מתכוון לתפוש את רמאללה ואת אש"פ; השבוע הודיעה הרשות הפלסטינית כי החורבן שהמיט חמאס על עזה, לא יישנה בגדה המערבית (במשאלת-לב שהיא תוכל למנוע אותו). בינואר 2024, ישראל הייתה יכולה לסיים את המלחמה בעזה, ולשים סוף לשאיפותיו של חמאס, באמצעות הכנסת הרשות הפלסטינית לרצועה. חולשתו של חמאס, חייבה אז לפי מקור פלסטיני חשוב, את יחיא סינוואר להגיע להסכמה עם אבו מאזן. אבל ממשלת הקנאים הגתה את ההגדרה המסוכנת בהיותה-מופרכת "ניצחון סופי"; הממשלה עשתה זאת להערכתנו משני טעמים: האחד, כדי לחפש את הדרך להטיל במלואה את אשמת חורבן 7 באוקטובר על צה"ל, ולשם כך היה דרוש לה אימות להגדרה ניצחון סופי (שצה"ל לפי הגותה כלל לא הבין כי ניתן להשיגו), והשני, להביא לסיפוח רצועת עזה והגדה המערבית, באמצעות הניצחון הסופי והחלשת בית המשפט העליון (ר' היום במאמר המערכת: הפיכה משטרית במסכה); בכך התכוונה להערכתנו הממשלה לקיים את הסיפוח, ולשים קץ לוויכוח העמוק בחברה הישראלית, שהכריע בהסכמי אוסלו על פשרה טריטוריאלית. אבל השאיפות המשיחיות של ממשלת הקנאים, פעלו במזרח התיכון הדלוק בהפוך על הפוך: הן הביאו להתחזקות חמאס בגדה המערבית, התחזקות שעלולה להשתרש לדורות באמצעות אתוס הרואי; והן הביאו לכינונה של חזית אדירת כוח נגד ישראל, טורקיה בצפון, מצרים בדרום, ואיראן שמייחלת להיכלל בברית החדשה בין טורקיה למצרים, ברית אשר נרקמה במהלך המלחמה, ערב תפישת סוריה בידי טורקיה (בגיבוי שקט של דונלד טראמפ). איראן הדליפה השבוע לעיתונות הטורקית סיפור על אודות "עסקת טילים" שהיא עלולה להוציא לפועל עם הכורדים. להערכתנו התקווה האיראנית היא שטורקיה ומצרים יסכימו לדון איתה על הכללתה בברית החדשה נגד ישראל, ואז עסקות טילים עם הכורדים ייעלמו למקום מהן באו – השאיפות המדיניות-דתיות במזה"ת.

12.01.2025

מאת מערכת הזירה העיתונאית

לגבי המו"מ לשחרור חטופים והפסקת אש, דיווחנו בשבועות האחרונים כי אבן הנגף העיקרית היא מפתח שחרור האסירים, שדורש חמאס, מאות לכל חטוף, וכן שמות האסירים אשר אותם הארגון דורש לשחרר ובהם מרואן ברגותי. כן דיווחנו כי מצרים העניקה לחמאס ערבות להפסקת המלחמה בתום שלב ב', וכי הערבות הזאת ניתנה להערכתנו בגיבוי חשאי של דונלד טראמפ. המדינות המתווכות הפרידו לשם כך בין שלב א' בהסכם, לבין שלב ב', אשר בסופו אמורה ישראל לסגת מעזה, ולהפסיק את המלחמה.

להערכתנו, אם ישראל לא תסכים לשחרר את מרואן ברגותי, או תדרוש להגלותו, חמאס ישקול לקיים את הברית שכרת עם ברגותי, באמצעות אשתו פדואה. פדואה ברגותי היא מנהיגה בעלת מעמד עצמאי בפת"ח, ולכן מעמדה יאפשר לה במובן הציבורי הפלסטיני לייצג את עצמה ואת בעלה, בברית עם תנועת חמאס.

צה"ל השיג ניצחון ברצועת עזה, כבר בחודש ינואר 2024, אבל למיטב הבנתנו לאיש במערכת הביטחון הישראלית הנוכחית אין מעמד ציבורי מספיק חזק, כדי לדפוק על השולחן, ולהסיט את ממשלת ישראל מהשקפתה המשיחית ומהשפעותיה על שדה הקרב. הביטוי להשקפה הזאת הוא ההגדרה  – "ניצחון סופי" אשר בשדה הקרב הנוכחי, היא הגדרה בלתי רציונלית. החולשה הציבורית של צה"ל, נוספת לכוחה הרב של העיתונות הפוליטית הישראלית, שהכשירה את ההגדרה המופרכת (בדיוק כשם שהיא מכשירה את המהלך הקנאי להחלשת מערכת המשפט תחת הכותרת הרכה של "תיקונים נדרשים". ר' היום במאמר המערכת).

בצפון הבקעה, הרשות הפלסטינית הודיעה אתמול כי קבוצה של יהודים, כרתה עצי זית בחווה פלסטינית. עניינה של הרשות הפלסטינית אינה בתורת ישראל שאוסרת כריתה של עצי פרי במלחמה, אלא בסדר הכוחות בגדה המערבית. המשך ההתפרעויות של יהודים בזירות הפלסטיניות בגדה המערבית, בעיקר בזירות תרבותיות ככרמי זית, מחזק את חמאס, ומבשר את סופה המתקרב של הרשות הפלסטינית הנוכחית.

לגבי החזית הטורקית אשר אותה הולידה התארכות המלחמה, ביטא אותה השבוע היטב הנשיא הטורקי ארדואן כאשר נשא נאום אנטי ישראלי נוסף, בכנס של מפלגתו. ארדואן כרך את הכורדים עם ישראל, כדי שיהיה ברור לשומעיו כי החזית נגד הכורדים היא גם חזית נגד ישראל, ואמר כך: "עם שחרור דמשק בידי האופוזיציה הסורית, טרוריסטים בדלנים נמצאים יותר ויותר בפינה, והם מחפשים פטרונים חדשים" ואז הוסיף הנשיא הטורקי והבהיר "הם (הכורדים,tipp) מנסים לפנות לאלה שאינם רוצים יציבות באזורנו, (ו-) קורצים למעצמות אימפריאליסטיות המשגשגות מדם ודמעות". הרחבה על דבריו של ארדואן בכנס המפלגתי, ר' היום בסיפור המרכזי.

איראן רוצה להצטרף לברית של טורקיה ומצרים נגד ישראל, והיא הדליפה לעיתונות הטורקית השבוע על אודות משלוח טילים שהיא עלולה להעביר לכורדים; איראן עושה זאת להערכתנו, כדי שטורקיה תסכים להכליל אותה בברית נגד ישראל. בעבר הזכרנו כאן כי איראן נמנעת מלחדד את הקרע עם טורקיה, על אף שטורקיה הביאה לסילוקה מסוריה, והערכנו כי איראן נוהגת כך כדי לאפשר בעתיד ברית איראנית-טורקית-מצרית להגמוניה חדשה במזרח התיכון, ולהכרעת ישראל.

בגדה המערבית: כבר לפני כחודשיים, התחילו לדברי מקור פלסטיני, להישמע קולות בפת"ח ולפיהם הארגון הפלסטיני היחיד אשר נוקט בקו אקטיבי, הוא חמאס. תחושות ההשפלה הכבדות מהתבוסות לישראל ומכך שכל הארגונים הפלסטינים מקבלים את המציאות המבזה בהשלמה, מלבד חמאס שנלחם בישראל אדירת הכוח. להערכתנו זו הסיבה שהרשות לא מצליחה להכריע את ג'נין בחודש האחרון: רבים מאוד בשורותיה תומכים בחמאס ובארגונים האקטיביים. ישראל יכולה הייתה להתמודד עם ההתפתחות הזאת לו הסכימה לכניסת הרשות לעזה בחודש ינואר 2024, ואז הייתה הופכת אותה בבת אחת לרשות אקטיבית, ואת מרכיביה לתנועות אקטיביות.

מקור ערבי: חמאס הסכים לשחרור חיילות, וכעת גם לשחרור חיילים

הפסקת המלחמה רק בערבות מצרית. צילום: דובר צה"ל
הפסקת המלחמה רק בערבות מצרית. צילום: דובר צה"ל

מאז ספטמבר, חמאס מסכים לפשרה (ר' דיווחנו כאן) וישראל מערימה קשיים; ע"פ המקור, לאחרונה הארגון האסלמו נאצי הסכים לשחרר גם חיילים (תמורת יותר מחבלים). אבן הנגף כעת היא מפתח שחרור המחבלים, וזהותם; הקנאים בעיתונות הישראלית הכשירו ומכשירים את התנהגות הממשלה הקיצונית בישראל, אף כי היא מקעקעת את הישגי צה"ל, ומעמידה מול ישראל אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן: טורקיה מעמיקה את מזכר ההבנות שחתמה עם "ממשלת פלסטין" (ר' היום במאמר המערכת)

בחודש ספטמבר חמאס הסכים לנוכחות של צה"ל בכמה נקודות בפילדלפי, תמורת שליטה פלסטינית במעבר רפיח, בדרך להסכם הפסקת אש. זה היה כאשר ישראל הפכה את ציר פילדלפי לאבן הנגף במו"מ. יורשו של סינוואר חליל אל חייא, אימץ את הסכמת סינוואר להתפשר. ישראל לא רצתה, והיא עדין אינה רוצה, גם כאשר חמאס מוכן לשחרר חיילים (כרגע אבן הנגף היא המפתח לשחרור מחבלים, ושמות המרצחים הכבדים שישוחררו); ארה"ב מגבה את ישראל, מטעמים של מדיניותה במזרח התיכון. כיוון שממשלת הקנאים, ממשיכה את מסע המלחמה, המזרח התיכון הולך ומשתנה. השינוי הזה, עלול להביא להתפתחותו של עימות חדש, כאשר מול ישראל עומדים אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן וארגוניה. בשבוע שעבר דיווחנו כי חמאס הסכים לשחרור של חיילים, אבל לא ידענו אם מדובר בחיילות או גם בחיילים; גם לכך חמאס מסכים לאחרונה, ושוב תמורת הגדלת המפתח, ותמורת שמות המרצחים שהוא דורש לרבות ברגותי.  מדוע חמאס מוכן להתפשר מאז חודש ספטמבר? להערכתנו כדי לנסות עם ברגותי, בתמיכה שקטה של טורקיה, להשתלט על רמאללה, להציל את עצמו מהתבוסה במלחמה עם ישראל, ולסייע לטורקיה להעמיק את אחיזתה האסלמו-סונית במזרח תיכון חדש בהנהגתה. טורקיה של ארדואן צריכה מרכיב דתי בשלטון הפלסטיני, מרכיב אשר נעדר מהרשות הפלסטינית. אתמול התפשטו המהומות בג'נין, לאוניברסיטת ביר זית אשר בה לחמאס יש תמיכה רחבה. מקור ערבי שלל השבוע את הערכתנו כי חמאס רוצה לסיים את המלחמה כדי להשתלט עם ברגותי על רמאללה. שלילת האפשרות הזאת, מאפשרת את שחרור ברגותי. ככל שישראל תדע כי ברגותי נחוץ כדי להעלות את שלטון חמאס בגדה, כך שחרורו יתרחק. ובלי ברגותי, ספק אם טורקיה תוכל להישען במדיניותה רק על  הרשות הפלסטינית. על מזכר ההבנות שחתמה טורקיה עם "ממשלת פלסטין" (הגדרה שמאפשרת לחמאס להיות חלק מההסכם), ועל כוונת משרד הפנים הטורקי לממש אותו בגדה המערבית ר' היום במאמר המערכת.

05.01.2025

מאת מערכת הזירה העיתונאית

ארבעה עניינים עיקריים, מאפיינים כעת את המו"מ, ואת ההתפתחויות בזירה הישראלית-פלסטינית. מקור ערבי: ההתפתחות הראשונה היא הסכמת חמאס לשחרר גם חיילים. חמאס הסכים לדרישתה של ישראל לשחרר חיילים, כבר בשלב א'; תשובת חמאס לדברי המקור, הייתה חיובית, אך לצידה דרש הארגון הגדלה נוספת במפתח האסירים, ובשמותיהם. בנקודה הזאת עומדת כעת המחלוקת בין ישראל לחמאס: כמה מחבלים לשחרר, להיכן לשחררם, ואת מי לשחרר?

העניין העיקרי השני, אשר משפיע על המו"מ, הוא הסכמת הצדדים להפרדה בין שלב א' בהסכם הפסקת האש, לבין שלב ב'. בנקודת הזמן הנוכחית, ישראל מתעלמת מהידיעות על ערבות מצרית שניתנה לחמאס לגבי הפסקת המלחמה, ונסיגת ישראל, בסוף שלב ב'. לצד התעלמותה של ישראל, וכפועל נובע ממנה, חמאס עשוי להסכים להפרדה בין השלבים, ולאי הפסקת המלחמה ואי הסכמה לגבי נסיגה של צה"ל מרצועת עזה, כבר בשלב א'.

העניין העיקרי השלישי, הוא התרחבות מזכר ההבנות שחתמו משרדי הפנים של טורקיה ושל הרשות הפלסטינית, אחרי ביקורו של אבו מאזן באנקרה לפני כארבעה חודשים; העמקת אחיזתה של טורקיה בסמוך לגבולותיה עם ישראל, והברית שלה עם מצרים, עלולה לחזק את חמאס, באופן שלא יאפשר לישראל לחתום על הסכם עם חמאס, אלא אחרי שייקבעו גבולות השפעתה של טורקיה (ומניעת האפשרות שטורקיה תביא להעלאת חמאס בשת"פ עם ברגותי בגדה המערבית), ופירוז מוחלט של סיני, בהתאם להסכם השלום של ישראל עם מצרים.

העניין הרביעי הוא דרישותיה של ארה"ב של ביידן מהפלסטינים, אשר מתנגשות עם האור הירוק אשר נתן טראמפ לטורקיה להשתלט על סוריה (האור הירוק של טראמפ מחליש את הרשות הפלסטינית ומחזק את חמאס שזהותו הדתית חופפת לזהות המדינית הטורקית של משטר ארדואן). ממשל ביידן דרש מהפלסטינים להקים תחנות משטרה בלב אזורי הסכסוך הפנימי הפלסטיני בגדה המערבית. בעקבות כך הרשות הצליחה להגיע להסדר עם הארגונים בשכם, אבל היא אינה מצליחה לעשות זאת בג'נין. המהומות בג'נין התפשטו אתמול לאוניברסיטת ביר זית, ולתוך המהומות האלה ובאמצעותן רוצה חמאס להשתלב עם ברגותי מהפת"ח, כאשר תיפסק המלחמה. זו להערכתנו הסיבה המרכזית בעקבותיה חמאס מסכים מאז חודש ספטמבר להתפשר במו"מ עם ישראל. טראמפ קץ כנראה בניסיונות של ביידן, להביא לרגיעה בטריטוריות הפלסטיניות, והוא פחות מאמין ביכולתה של הרשות הפלסטינית לעשות זאת. טראמפ העניק לטורקיה את האפשרות לקיים סדר חדש במזרח התיכון, ויתכן מאוד כי הסדר הזה לא יפגע רק בישראל, אלא גם במדיניות של ארה"ב עצמה במזרח התיכון, כאשר יתברר לה כי טורקיה לא רואה בעצמה מדינת לוויין, אלא אימפריה מתחדשת. על האור הירוק שקיבל מטראמפ, רמז ארדואן בשיחתו עם עיתונאים טורקיים, במטוס שהחזיר אותו ממצרים לפני כשבועיים; ארדואן אמר לגבי סוריה  כי טראמפ "בעצם ערך הערכת מצב והדגיש את כוחה והשפעתה של טורקיה".

במקביל למו"מ: חמאס ניסה לשסות את המורדים הסורים בישראל

המלחמה בעזה נמשכת. צילום: דובר צה"ל
המלחמה בעזה נמשכת. צילום: דובר צה"ל

נקודות המחלוקת במו"מ לשחרור חטופים והפסקת אש: ישראל דורשת שחרור חיילים, חמאס מתנה זאת במפתח חדש, ובמרצחים כבדים לרבות ברגותי. איננו יודעים אם דרישת ישראל היא רק לחיילות או גם לחיילים. המתווכות מותחות קו מפריד בין שלב א' לבין שלב ' בהסכם הפסקת האש, כדי לאפשר חתימה

הדיונים לגבי השלב הראשון בהפסקת האש, הם הדיונים הפעילים כרגע בין חמאס לבין ישראל, ואילו לגבי השלב השני בהסכם, חמאס קיבל ערבות ממצרים, להפסקת המלחמה בתום שני השלבים; ככל הנראה הערבות המצרית מגובה בהסכמה שקטה של דונלד טראמפ. להערכתנו ההפרדה בין השלב הראשון לבין השלב השני, נעשית כדי לאפשר את חתימת ההסכם, מתוך ההערכה כי עצם השלמתו, יאפשר הגעה להסכמה גם במחלוקות היסודיות לגבי השלב השני. חמאס מנסה לעורר מחדש את החזיתות נגד ישראל; הוא שיגר ברכה לבני בריתו האחים המוסלמים בסוריה, בהנהגת ג'ולאני, וקיבל בתגובה כתף קרה. מקור פלסטיני חשוב אמר לנו כי "למורדים בסוריה יש עכשיו משימות חשובות, והם זקוקים לשקט עם ישראל, ולתמיכת המערב". בלבנון מנסים לארגן את הכוח הצבאי שיקבל את השליטה בדרום המדינה ובמקביל מאיימים על ישראל, אשר חוששת כי צבא לבנון לא יוכל לקיים את החלטה 1701 של האו"ם. בתחילת 2025, יגיע השליח האמריקאי הוכשטיין שוב ללבנון, להרגיע את הרוחות, אבל גם להבהיר כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן לממן ואו לסייע בשיקום דרום המדינה. ארה"ב וישראל, חוששות כי איראן רוצה לחדש את מעורבותה בלבנון באמצעות שיקום הדרום, בעיקר לאור ההנחה כי אם לא תעשה כך, טורקיה תתפוש את מקומה במדינה (ר' היום הרחבה בסיפור המרכזי).

29.12.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

ניסיון חדש להביא לחתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, באמצעות דיונים נפרדים לגבי שלב א' ולגבי שלב ב'. לגבי שלב ב', לפלסטינים ניתנה ערבות מצרית, מגובה כנראה בהסכמה שקטה של הנשיא האמריקאי הנבחר טראמפ, ולפיה בתום השלב השני תיפסק המלחמה. על הערבות המצרית דיווחנו כאן בעבר, בלעדית.

אם הדיונים לגבי החלק הראשון יעלו יפה, יתכן כי חמאס יסתפק בערבות המצרית/אמריקאית. איננו יודעים אם הערבות כוללת נסיגה ישראלית מעזה, לצד ההתחייבות להפסקת המלחמה. המבנה החדש הזה של הדיונים, משאיר לפיכך על השולחן רק את המחלוקות לגבי שלב א'. מקור פלסטיני מסר בסוף השבוע כי ישראל דורשת שחרור של חיילים כבר בשלב א' (אך לא פרט אם מדובר רק בחיילות או גם בחיילים), ואילו חמאס מוכן להסכים לכך בתנאי שישראל תקבל את דרישתו לגבי מפתח המוני לשחרור אסירים ביטחוניים פלסטיניים תמורת כל ישראלי שבידיהם, וכן לשחרור של מרצחים כבדים ובראשם מרואן ברגותי.

המו"מ בין ישראל לבין חמאס, מתקיים כאשר הוא משפיע מאוד על הזירות האחרות, אשר ברובן האש כבר נפסקה. המו"מ משפיע על חזית החותים, אשר עשויים לקבל סולם לרדת מעץ שיגורי הטילים לעבר ישראל, אם כי אין ודאות כי החותים יפסיקו את השיגורים, עם חתימת הפסקת האש בעזה; יתכן מאוד כי הם ימשיכו ויתנו את הפסקת ירי הטילים והכטמב"ם בהפסקה מלאה של המלחמה, ובנסיגת ישראל מרצועת עזה. ויתכן אף שירחיקו לכת עוד. החותים הם תעלומה. נזכיר כי כאן דיווחנו בחודש מאי 2023, שהחותים הצטרפו לחפ"ק המלחמה נגד ישראל שהקימו איראן וחיזבאללה, וכן דיווחנו באותה כתבה כי החותים ישגרו טילים לעבר ישראל. לצערנו מערכת הביטחון לא הגבירה את התייחסותה אל האיום החותי בעקבות דיווחנו זה.

המשך המלחמה בעזה משפיע גם על זירת לבנון, אשר בה חוששים כי ישראל לא תיסוג בתום 60 הימים לכניסת הפסקת האש, והיא תאריך נוכחותה הצבאית במדינה. בישראל חוששים כי צבא לבנון לא יצליח לאכוף את החלטה 1701 של האו"ם, לא ימנע התגנבות של חיזבאללה בחזרה לקו הגבול, ולא יאסוף את הנשק של חיזבאללה, בדרום לבנון. כמו כן ארה"ב, אבל גם ישראל, עושות מאמצים למנוע השתתפות של איראן בשיקום דרום לבנון, כדי למנוע חידוש מעורבותה של איראן בלבנון. יו"ר הפרלמנט הלבנוני, השיעי נביה ברי, התלונן כי ישראל מפרה את הסכם הפסקת האש, ובתגובה, כך נכתב בעיתונות האיראנית, יבקר השליח האמריקאי הוכשטיין בלבנון בתחילת שנת 2025. התארכות המלחמה בעזה, מעניקה תוקף מסוים לאיומים שנשמעים מלבנון, אם ישראל לא תיסוג מהמדינה בתום 60 הימים.

התארכות המלחמה בעזה משפיעה גם על התהוות של זירות ובריתות חדשות, במזרח התיכון. בעבר כתבנו על הסכנה הטורקית-מצרית, היום נוספה לברית הזאת אפשרות מסוכנת לישראל אפילו יותר.  ר' הרחבה על כך היום בסיפור המרכזי.

ביקורת שיפוטית; טור מאת אברהם יעקב

בטור הראשון של המדור ביקורת שיפוטית: דיון סביב הארכת המעצר של החשודים בירי נורים לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה

29.12.2024

מאת פרשננו המשפטי אברהם יעקב

"ויקו למשפט והנה משפח.." (ישעיהו ה' 7).

כך גם אנחנו. ציפינו להחלטתו של כבוד השופט ד"ר זאיד פלאח, קיווינו למשפט וקבלנו משפח – עיוות דין.

ארבעת המשיבים, עופר דורון, גל דורון, איתי יעקב יפה ואמיר שדה נחשדו בירי נורי מצוקה ימיים שתוקפם פג, לכיוון ביתו של ראש הממשלה בקיסריה והוגש נגדם כתב אישום חמור המייחס להם ביצוע עבירות של מעשה טרור, של מעשה פזיזות ורשלנות באש, של ניסיון הצתה ושל שיבוש הליכי משפט.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה נגדם בקשה למעצר עד לתום ההליכים.

הדיון בבקשה התארך, שלא לצורך לטעמי, ולכן שהו הארבעה במעצר קרוב לחודש וחצי.

רק ביום חמישי האחרון (26.12.2024) ניתנה ההחלטה ע"י כבוד השופט ד"ר זיאד פאלח מבית המשפט המחוזי בחיפה.

כבוד השופט פאלח כתב החלטה ארוכה מאוד (34 עמודים) ובסופה הורה על מעצרם של הארבעה באיזוק אלקטרוני, כל אחד בביתו, וכן הורה לשירות המבחן ליתן תסקירי מעצר בעניינם על מנת שתיקבע מסוכנותם וכתוצאה מזה, תנאי השחרור הסופיים.

בהחלטתו הארוכה והמלומדת קובע כבוד השופט פאלח כדלקמן:

"לסיכום, ירי שני הנורים, ע"י המשיבים, לכיוון בו נמצא בית ראש הממשלה, והנזק שנגרם בפועל כתוצאה מפגיעת הנורים הדולקים, לצד ניתוח חומר הראיות, שעל עיקרו עמדתי לעיל, מוביל למסקנה כדלקמן:

 (לגבי) מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש) – קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים בביצוע עבירה זו.

(לגבי) "מעשה טרור" בעבירת הפזיזות באש – אין ראיות לכאורה לכך, שמעשה פזיזות ורשלנות )פזיזות באש) הוא "מעשה טרור", כהגדרתו בחוק.

(לגבי) ניסיון להצתה – קיימות ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל להרשעה בעבירה זו, ואולם קיימת חולשה ראייתית, המחלישה את עוצמת הראיות.

(לגבי) שיבוש מהלכי משפט – קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים 1 ו-2 בביצוע עבירה זו."

כלומר, לדעת כבוד השופט, מעשיהם של המשיבים מביאים לפוטנציאל סביר להרשעה בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות באש ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

עוד הוא קבע כי קיימות ראיות חלשות לביצוע עבירה של ניסיון להצתה.

הקביעה הדרמטית שלו היא שלא קיימות ראיות לסיווג עבירת הפזיזות והרשלנות באש כמעשה טרור.

כידוע, כדי להורות על מעצר עד תום ההליכים יש להראות גם קיומה של עילת מעצר.

בענייננו, נטענו שתי עילות מעצר: שיבוש הליכי משפט ומסוכנות.

באשר לעילת המעצר הראשונה קובע כבוד השופט כדלקמן:

"קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט, בנוגע למשיבים 1 ו-2 ועל כן יש בכך כדי להוות עילת מעצר בנוגע אליהם, הגם שעבירה זו בוצעה, לכאורה, בשל רצונו של האב, שהוא המשיב 1,  לגונן על בנו, המשיב 2."

מכאן, שעילה זו, ככל שהיא קיימת, היא קיימת רק לגבי עופר דורון וגל דורון. עוד קבע כבוד השופט שמעשה השיבוש היה ניסיונו של האב לחפות על בנו. משניסיון זה כשל, איזו סכנת שיבוש יש כאן? ברור לחלוטין שאין כל סכנת שיבוש עתידית ולכן עילה זו אינה מתקיימת. בכך שגה לטעמי כבוד השופט.

באשר לעילת המעצר השניה, המסוכנות, קובע כבוד השופט כדלקמן:

"עברם הנקי של המשיבים, לצד החולשה הראייתית, ולצד שיתוף הפעולה המלא שלהם בחקירתם, בצירוף החרטה העמוקה שהביעו, וכאשר הם נתונים במעצר מזה למעלה משלושה שבועות מאז הגשת כתב האישום, לראשונה בחייהם – יש בכל אלה כדי להפחית את מסוכנותם, ולסמוך עליהם כי יקיימו כל תנאי שייקבע ע"י בית המשפט."

בנסיבות כאלה, כאשר עוצמת הראיות חלשה וכאשר המסוכנות מופחתת, אין מקום להורות על מעצר באיזוק אלקטרוני!

וזאת יש לזכור, מעצר באיזוק אלקטרוני הוא מעצר לכל דבר ועניין ואינו שחרור בתנאים כמו ערובות כספיות או מעצר בית.

כלומר, השופט לא הורה על שחרור אלא על מעצר בתנאים קלים יותר.

אין מקום להורות כך כאשר הראיות חלשות והמסוכנות מופחתת.

על בית המשפט היה לשחררם בתנאים שאינם כוללים מעצר בית אלא מתן ערבויות מתאימות והימנעות מהשתתפות בהפגנות לא חוקיות.

תחת זאת, החמיר מאוד בית המשפט עם המשיבים, והותיר את קביעת תנאי השחרור להמשך הדיון, לכשיוגשו תסקירי מעצר.

מה צורך יש בתסקירי מעצר כאשר השופט קובע שהמסוכנות נמוכה?

לטעמי, לא מדובר כאן בשגיאה משפטית גרידא. זוהי שגיאה מקצועית עמוקה.

מדובר בכללים בסיסיים שכל שופט, גם מי שאינו עוסק דרך קבע בענייני מעצר ושחרור, מכיר ויודע.

יש לזכור כי בסופו של דבר מואשמים המשיבים בעבירות של רשלנות (זאת לאחר שנקבע שאין ראיות לעבירה של מעשה טרור).

מעולם לא נעצר אדם חסר עבר פלילי, עד תום ההליכים כאשר העבירות המיוחסות לו היו עבירות של רשלנות. נדירים המקרים שאדם כזה נשלח למעצר בית ואין מקרה בו הוא נאזק באיזוק אלקטרוני.

יתרה מזאת, איזו מסוכנות מנטרלים האיזוק האלקטרוני ומעצר הבית? השופט עצמו אומר שמסוכנותם מופחתת וכי הם יצייתו לצווי בית המשפט. מדוע אם כן יש צורך באיזוק אלקטרוני ובמעצר בית?

ובכן לא רק אנשים שאינם קרובים לעולם המשפט, יתקשו להבין את החלטתו של כבוד השופט, גם, ואולי אף בעיקר, אנשים שהמשפט הוא מקצועם ותחום התמחותם, יתקשו להבין איך שופט מחוזי מיומן עושה שגיאות בסיסיות עליהן מן הסתם דילג בעבר, אחרת לא היה ממונה לשופט מחוזי.

כפי שהערכנו: טראמפ העניק לטורקיה אור ירוק למהלך בסוריה

לא מתערבים בסוריה, מונעים איום על ישראל. צילום דובר צה"ל
לא מתערבים בסוריה, מונעים איום על ישראל. צילום דובר צה"ל

המזרח התיכון של 1187, עושה קאמבק באמצעות טורקיה, מצרים, האחים המוסלמים בסוריה ובמצרים; שאלנו השבוע מקור פלסטיני חשוב: "האם המורדים כבר יצרו קשר עם חמאס?" הוא התעלם משאלתנו. ארדואן: "נדחק את ישראל לפינה". גם איראן מבוהלת מכוונת ההתפשטות של טורקיה.

22.12.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

את החורבן אשר הביאה הארכת המלחמה בעזה, תיארנו היום במאמר המערכת (ר' היום), וכבר כתבנו על כך לא מעט גם בעבר; התגבשותה של המציאות החדשה במזרח התיכון, מבהירה שהמזה"ת החדש שצץ בעקבות הארכת המלחמה ברצועת עזה, עלול להעמיד מול ישראל כוחות חזקים מאי פעם: טורקיה, שחיכתה להזדמנות שהעניקה לה ממשלת הקנאים של נתניהו – בתמיכת עיתונאים פוליטיים, כבר עושה כעת צעדים למשול בסוריה, בעיראק ובלבנון; בת בריתה החדשה של טורקיה – מצרים, אשר כבר הציבה מול ישראל בסיני כוחות בניגוד להסכם השלום, ממשיכה לשדרג ולפתח את צבאה – בתמיכת ארה"ב. גם הצבא המצרי שנמצא כבר עכשיו בסיני (לרבות הטילים שהכניס לסיני בניגוד להסכם השלום עם ישראל, ואשר עליהם דיווחנו כאן בלעדית), ישודרג ויחודש בכספי ממשל ביידן, שמתכוון להשקיע בכך מיליארדי דולרים נוספים, עוד לפני שיתחלף. משני המהלכים, האחד תמיכת טראמפ בטורקיה, והשני תמיכת ביידן בצבא המצרי, ברור כי המהלכים האמריקאים החדשים עלולים לצמצם את עצמאותה של ישראל.

פרשנות: על ישראל לתת את הדעת על כך מיד, לרבות הרחבה משמעותית של התעשיות הביטחוניות הישראליות, כולל הקמת אוגדות שריון חדשות, הרחבת ייצור כל סוגי החימוש, ופיתוח של מטוס קרב ישראלי. במקביל על ישראל ליזום ועידה בינלאומית לנסיגת טורקיה (ואחריה ישראל) מסוריה, ולפירוז סיני. וכן לכינונה של מדינה פלסטינית, וכינון ברית אזורית עם פלסטין, ירדן, ומדינות המפרץ בטרם טורקיה ומצרים ישכנעו אותן ללכת איתן – למזרח התיכון של קרב חיטין 1187 (ארה"ב צריכה לזכור נגד מי נלחם אז סלאח א דין אשר ארדואן מבקש לדמות לו, ומדוע. התעלמות מהרכיב הדתי בהגותו של ארדואן מסוכנת למערב). אם כך אכן יקרה, כי אז ישראל תעמוד מול כוחות אדירים אשר דומים להם עמדו מולה רק במלחמת השחרור.

ראשון להבין את המזרח התיכון החדש היה הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אבו מאזן, אשר נכנס לג'נין כדי לענות על דרישת טראמפ כי יוכיח יכולת למשול; במקביל מנסה אבו מאזן לקבל מארה"ב צ'ארטר על עזה; הוא מבין כי חבירה של חמאס לטורקיה ולאחים המוסלמים בסוריה, תביא קץ על שלטונו וקץ על התקווה הפלסטינית לעצמאות מדינית – אשר אותה יקפדו להערכתנו סלאח א דין המודרני/ ארדואן והאחים המוסלמים. להערכתנו מערכת הביטחון בישראל מבינה את טענותיו של אבו מאזן, והיא עשויה לנסות לשכנע את ממשלת הקנאים של נתניהו לקדם פני עתיד. הסיכוי לכך קלוש, בעיקר כיוון שממשלת נתניהו לא לגמרי ירדה לסוף דעתו של דונלד טראמפ שמשחק כעת משחק מורכב; זהו משחק אשר עלול להתנפץ בידיו כפי שהמזרח התיכון התנפץ אינספור פעמים בידיה של ארה"ב. ונאמר שוב, טורקיה אינה בת הברית שארה"ב של טראמפ סבורה שהיא, טורקיה רואה בעצמה אימפריה הרבה לפני שארה"ב נוסדה, ובוודאי שאינה רואה בעצמה מדינת לוויין של ארה"ב.

טורקיה מצרים והאחים המוסלמים מייסדים חזית נגד ישראל

מצרים מכניסה טילים לסיני. צילום מסך מסרטון מצרי
מצרים מכניסה לסיני טילים. ארכיון 2023

הצהרה בו זמנית בעלת תוכן זהה של הציר האסלמו סוני כלפי ישראל: שר ההגנה הטורקי: ישראל כובשת בסוריה, על הקהילה הבינלאומית לעצור אותה. שר החוץ המצרי: כיבושים לא יוסיפו ביטחון לישראל. אל ג'ולאני מטעם האחים המוסלמים: לישראל אין תירוץ להישאר בסוריה

פגישת א-סיסי ארדואן לפני כחודשיים, התקיימה ערב כיבושה של סוריה על ידי האחים המוסלמים. העיתונות האיראנית, האשימה את טורקיה כזו אשר עומדת מאחורי המהלך; כל הסימנים מצביעים על כך שהדיווח האיראני האמור – מדויק. קשה להניח כי טורקיה הייתה פותחת במהלך בלי הסכמה שקטה של דונלד טראמפ. להערכתנו השגיאה הזאת של טראמפ, תשפיע על כל תקופת כהונתו השנייה, בבחינת אבן שזרק טיפש אחד לבאר, לא יוציאו אלף חכמים. דיווחים על קשר ממושך של אל ג'ולאני עם הביון הטורקי; פחות משבועיים אחרי כיבוש סוריה, טורקיה שלחה אתמול שגריר לסוריה, 12 שנים אחרי שהחזירה אותו לאנקרה. להערכתנו טורקיה עומדת גם מאחורי הסכמת המורדים (שעוד עשויה להשתנות) שרוסיה תחזיק בסיס בטראטוס. סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו דיווחה אתמול על דרישת אבו מאזן לחזור לעזה (ר' היום בסיפור המרכזי). טורקיה ומצרים מסמנות בכך את גזרת הפעולה שלהם כלפי ישראל. מצרים הכניסה לסיני טילים בניגוד להסכם השלום, כפי שדיווחנו כאן בלעדית, ברצף דיווחים על ההתחמשות המשוגעת של מצרים שפרסמנו כאן בעיקר בשנתיים האחרונות. השבוע חגגו מצרים וסין במשרד החוץ בבייג'ינג את ההסכם האסטרטגי ביניהן, שמלאו לו כעת 10 שנים. סין הודיעה שתחזק את התמיכה במצרים בתחומים רבים ובהם "אוויוניקה וחלל" שהם שמות מכובסים למטוסי קרב וטילים. בתמורה מצרים הכריזה באותו מעמד כי יש רק סין אחת, והיא סין העממית. סין אשר נמנעה מהנהגת הציר שקרוי על שמה, במהלך מלחמת חרבות ברזל הראשונה, עושה כעת צעד קדימה לעבר הציר טורקיה-מצרים-רוסיה. סין נמנעה מתמיכה באיראן, אחרי ועידת סאן פרנסיסקו ופגישת הנשיאים ביידן ושי בראשית מלחמת חרבות ברזל; ארה"ב חזרה בוועידה על עמדתה כי טאיוואן וסין הן אותה היבשת, והסכסוך ביניהן צריך להיפתר באמצעיים פוליטיים. סין בתמורה לקחה צעד אחורה ממלחמת ישראל-איראן. כעת גברה המתיחות בים סין הדרומי בין הפיליפינים לבין הצי הסיני, והתגובה הסינית נגד ארה"ב היא מהירה וחדה. בשבוע שעבר כתבנו כאן כי צה"ל משגיח על מפגש הגבולות מדרום מזרח לרמת הגולן, כדי למנוע זליגה אפשרית של המהפכה הסונית בסוריה, וחלחולה לירדן, כדי לקעקע את הממלכה, ולאחד זירות בגדה המערבית. כן דיווחנו על דרישת חמאס, לשחרר את מרואן ברגותי בעסקת החטופים, כדי לממש את הברית של חמאס עם ברגותי, ולהשתלט על אש"פ ועל רמאללה. להערכתנו, כבר התחיל תאום בין חמאס לבין האחים המוסלמים בהנהגת אל ג'ולאני בסוריה, שהוא כפי שעולה מדיווחים בובה של טורקיה, ולפיכך פעולותיו עם חמאס, הן בעצם פעולות טורקיה עם חמאס.

15.12.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

בשעה אשר בה טורקיה קוראת לקהילה הבינלאומית, לסלק את "הצבא הכובש" של ישראל בסוריה, שר ההגנה הטורקי מתאר לפי סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, את כיבוש הצבא הטורקי בסוריה במילים ברורות: "גולר אמר כי האמצעים הדרושים ננקטים על ידי היחידות באזורים המבצעיים כדי לשמור על הביטחון והיציבות, ושיתוף הפעולה והתיאום ההדוקים נמשכים".

השר גולר נמנע מלנקוב בשם הפרטנר הסורי אתו הצבא הטורקי משתף פעולה בסוריה, אבל ברור מהדיווח שמדובר בכוחות האחים המוסלמים של ג'ולאני, ומטרת שיתוף הפעולה מתבררת בשורות הבאות המצוטטות מפי השר הטורקי: "אני רוצה להדגיש פעם נוספת שלעולם לא נאפשר לארגון הטרור PKK/YPG לנצל חוסר יציבות בשטח".

כך אמר שר ההגנה הטורקי כלפי ישראל כאשר הוא נמנע להזכיר את ירושלים, באמצעות הדגשת השם תל אביב: "גולר אמר שאסור לעולם לשתוק על מעשיה של תל אביב, ותיאר אותם כ'השתקפות הברורה ביותר של הלך רוח כובש'".

בכך שר ההגנה הטורקי מזכיר לישראל את הכוונה הטורקית לשלול מישראל את זכותה הטבעית ההיסטורית הבלעדית על ירושלים, אשר מצוינת גם בכתבי הקודש של הציר האסלמו סוני בהנהגתה ובהנהגת מצרים.

פרשנות:

איך מרשים לעצמם מצרים, טורקיה והאחים המוסלמים לדרוש את נסיגת ישראל, כאשר הכיבוש הטורקי, מאיים על ישראל – גם אם זהו איום רחוק כעת? וזאת כאשר כוח האחים המוסלמים, מחזיק בעמדה יסודית נגד ישראל וכבש את סוריה באמצעות טורקיה, שהשמיעה לא מזמן רמז לגבי פלישה אפשרית לישראל? לשם תזכורת נאמר: בטקטיקה המוסלמית שמוכרת כחייבר –רצוי לשטות ביהודים, כדי להתחזק ואז לתקוף; ואיך הם מרשים לעצמם כאשר מצרים מדברת כלפי ישראל במושגים של מלחמה, כפי שדיווחנו כאן בעבר, ומתחמשת באופן שאינו יכול להתפרש אלא כנגד ישראל, כאשר היא אף מכניסה לסיני כוחות צבא בניגוד גמור להסכם השלום?

על ישראל לפיכך להישאר בסוריה, ואף להעמיק את נוכחותה במדינה, בעיקר כדי לסגור אפשרות פלישה של טורקיה, מצרים והאחים במוסלמים לירדן, ואיחוד זירות עם חמאס בגדה המערבית. כבר לפני יותר משנתיים דיווחנו על הברית שכרת חמאס עם מרואן ברגותי מהפתח, להשתלטות משותפת על אש"פ ועל הרשות הפלסטינית (אחרי דיווחנו כאן בשבוע שעבר כי חמאס דורש את שחרור ברגותי בעסקת החטופים, פשטו כוחות הרשות על מרכזי חמאס וג'יהאד בג'נין).

ישראל תוכל לסגת מסוריה רק בהסכם בינלאומי, אשר בעקבותיו טורקיה תיסוג באופן מלא ומוחלט מסוריה, סוריה תישאר מפורזת בידי האחים המוסלמים, ומצרים תסיג את כל כוחותיה אשר הכניסה לסיני בניגוד גמור להסכם השלום עם ישראל. כאן דיווחנו פעמים רבות על התנהגותה המדינית האלימה של מצרים כלפי ישראל, לרבות הכנסת טילים לסיני (דיווח אשר לווה בצילום שמופיע כאן שוב, והופיע כאן מאז פעמים רבות, בדיווחים רבים, ובהם דיווחים בלעדיים, על כוונות מצרים).

יומן

חשיפות עבר בלעדיות אקטואליות

סיפור התצפיתניות

לא איפכא מסתברא, לא חומרי גלם מודיעיניים

מערך התצפית בגבול עזה דיווח במשך חודשים על תנועת רכבי חמאס ערה באזור הגדר. תגובת המודיעין: זה בסדר

15.10.23

מאת מאיר ג'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון

חמאס השתמש בכסף ישראלי. צילום דובר צה"ל
חמאס השתמש בכסף ישראלי. צילום דובר צה"ל

מערך התצפית של צה"ל בגבול עזה, דיווח במשך כמה חודשים לפני 7 באוקטובר, כי חמאס הגביר מאוד את תנועת כלי הרכב שלו באזור הגדר. הידיעות הועברו למודיעין האוגדה, ומערך התצפית ביקש לקבל תגובתו לכך. כעת מתברר כי המודיעין חזר למערך התצפית עם התשובה הזאת: זה בסדר. ההתנהגות המודיעינית הזאת מבהירה לעומק, את התפשטותה של קונספציה לגבי פעילותו של חמאס, ובאופן מעורר פלצות, זוהי אחותה התאומה של הקונספציה, שאחזה באמ"ן בחודשים אשר לפני מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 (50 שנים ויום אחד).

כעת ברור כי שניים מהלקחים של מלחמת יום הכיפורים, לא יושמו ערב הטבח שנעשה בתושבי דרום ישראל: האחד הוא ההמלצה להעביר למנהיג המדיני חומרי גלם מודיעיניים, ולא רק את המסקנה המודיעינית (את הלקח הזה יישם היטב יצחק רבין בכהונתו הראשונה כראש ממשלה). לא ברור אם חומרי הגלם ממערך התצפית כלל לא הועברו להנהגה המדינית, או שמא איש בהנהגה המדינית לא עיין בחומר שנמסר לו. הלקח השני שהופר ב-7 באוקטובר, הוא ניסוח ההאיפכא מסתברא המודיעיני לגבי אירוע מסוים או שרשרת אירועים, ולבדוק את היפוך המסקנה העיקרית. הדבר הזה שוב, לא נעשה, או לא הוקדש לו תשומת לב ראויה

פרטיות ונגישות 

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line

מכתבים למערכת   letter to th e editor    readers@tipp.co.il