הסיפור המרכזי

בתגובה למעצר המטוס האיראני בנמל התעופה בביירות, איראן רומזת על פעולות טרור אפשריות נגד ארה”ב בלבנון, ועל סכנה של מלחמת אזרחים במדינה. המניע לרמז האיראני הוא דברי שר הפנים הלבנוני שנאמרו בעקבות האירוע בשדה התעופה בביירות, ולפיהם: "נחוץ לחפש במזוודות שמגיעות מאיראן, מזוודה אחרי מזוודה". בתגובה לדברים האלה, אמר שר העבודה הלבנוני מטעם תנועת אמל השיעית, את הדברים שאיראן ציטטה בעיתונות מטעמה: "היד שמונעת שיקום תיכרת, בדיוק כמו היד שחושבת לפרוק את חיזבאללה מנשקו". היד שמונעת מאיראן לשקם את לבנון, היא כמובן ידה של ארה"ב; כאן דיווחנו בשבוע שעבר כי ארה"ב לא רק מונעת מאיראן להשתתף בשיקום לבנון, אלא מונעת גם מכסף איראני להגיע ללבנון, כדי לממן את השיקום. בעקבות המדיניות הזאת של ארה"ב, אשר אותה פרט השליח האמריקאי הוכשטיין בפני ממשלת מקיאתי, לבנון עצרה את המטוס האיראני, וחיפשה בו כסף. איראן זועמת לא רק על כך, אלא גם על כי השיעים אשר ברחו לעיראק בעקבות המלחמה, אינם יכולים לחזור ללבנון, כיוון שמחירי הטיסות שנדרשים מהם, הם מעבר ליכולותיהם. איראן רומזת כי המחירים החדשים אינם תמחור תמים של חברת תעופה, אלא חומה גבוהה בניסיון למנוע את שובם של השיעים ללבנון, במסגרת החלשת חיזבאללה ואיראן במדינה. איראן קובעת בעיתונות שלה כי חיזבאללה הוכיח עד כה את תבונתנו וסבלנותו, אבל כדאי יהיה לארה"ב ולאויבי חיזבאללה בלבנון להיזהר מאוד מכעסו. שני עיקרים מבטאים הדברים האיראניים. האחד, את עומק תסכולה של איראן על התבוסה שנחלה בלבנון, ועל כך שהיא תלויה כעת ברצונה הטוב של טורקיה, שהיא היחידה שיכולה להחזיר את איראן לזירה מרכזית במזרח התיכון. הדבר השני, הוא האיום האיראני המובלע, להביא למלחמת אזרחים בלבנון אם דחיקתה תימשך ותעמיק. את הרמזים האלה אפשר להבין מתוך האזהרה האיראנית ללבנון, לבל תמתח את החבל עם חיזבאללה, כדי כך שתביא את הארגון להגיב בזעמו נגד מבקשי נפשו. בתוך המרקם החברתי הלבנוני הרגיש, תגובה שיעית נזעמת ובעיקר מתמשכת, עלולה לדרדר את לבנון למלחמת אזרחים.

גליון 182

5 בינואר 2025

רואה אור פעם בשבוע בימי א'

publisher@tipp.co.il

מאמר המערכת

מזכר ההבנות בין טורקיה ל"ממשלת פלסטין", מאפשר לחמאס להשתלט על רמאללה

חמאס רוצה את רמאללה. צילום: עיתונות הנשיאות הפלסטינית
חמאס רוצה את רמאללה. צילום: עיתונות הנשיאות הפלסטינית

שלושה אירועים מרכזיים, בישרו את אחיזתה החדשה של טורקיה במזרח התיכון, אחיזה אשר אותה היא הוגה בשת"פ עם מצרים; האירועים סוללים את דרכה של טורקיה לקיים את מדיניותה לעימות מדיני עם ישראל, בדרכה לשליטה תרבותית וצבאית במזרח התיכון.

האירוע הראשון בחשיבותו אף כי אינו ראשון כרונולוגית, הוא האור הירוק שהעניק הנשיא הנבחר טראמפ לטורקיה לקיים סדר מדיני חדש בסוריה, כאשר הוא מתעלם משאיפותיה לקיים סדר דתי חדש במזרח התיכון (או אולי אינו מתעלם והוא סבור שטורקיה תהיה סוכנת למדיניותה של ארה"ב במזרח התיכון). מדוע אנחנו אומרים שטראמפ מתעלם, כיוון שטורקיה מכוח ההיסטוריה האימפריאלית שלה, ומהתנהגותה המדינית העצמאית השאפתנית בהנהגת ארדואן, לא תציית להערכתנו למדיניות ארה"ב כאשר זו תסתור את מדיניותה האסלאמית; ספק אם לכך התכוון הנשיא הנבחר, וספק אם שקל את ההיבט הדתי העמוק בהתנהגותה המדינית הנוכחית של טורקיה. על הרמז ששיגר ארדואן לכך שהוא קיבל מטראמפ אור ירוק, ר' היום שוב בכתבה הראשית.

האירוע השני, מבהיר את מהות הציר אשר באמצעותו מתכוונת טורקיה להשיג את מטרותיה במזרח התיכון, לפחות הראשוניות: פגישת ארדואן א סיסי בטורקיה, לפני כחודשיים, ערב הכניסה הטורקית באמצעות האחים המוסלמים לדמשק. על פי הפרסומים, א-סיסי אמר אחרי הפגישה שאנחנו עדים לפריחת היחסים בין המדינות. לפגישה היה גם היבט צבאי, כשהוסכם על אספקת כטב"מים טורקיים למצרים. העובדה כי האחים המוסלמים במצרים ובסוריה (ובגדה המערבית ועזה בדמות חמאס), הם קהילה מדינית אידאולוגית זהה, עלולה להערכתנו להבהיר לממשל הצבאי במצרים, במוקדם או במאוחר, כי האפשרות שטורקיה תחליף את התמיכה בו בתמיכה דתית באחים המוסלמים המצריים, מתאימה יותר לערכיה הדתיים תרבותיים. זה עלול להיות בדיוק באותו אופן בו טורקיה משלה במזרח התיכון במשך 500 שנים, במצגי שווא תעתועים והולכת שולל – או כפי שארדואן מכנה את המאפיין הזה – בסבלנות. במקרה הזה, הביטוי משענת קנה רצוץ אשר נולד ביחס לתמיכה הרעועה של מצרים במלך חזקיהו ביהודה במאה השמינית לפנה"ס, עלול להבהיר גם למצרים בעתיד את משמעותו המלאה ביחס לטורקיה; עם זאת, יתכן מאוד שגם מצרים מתכוונת להשתמש בטורקיה, בדיוק כפי שטורקיה מתכוונת להשתמש בה. עוצמתה המדינית צבאית הנוכחית של טורקיה, עולה על זאת של מצרים.

האירוע השלישי, הוא פגישת אבו מאזן ארדואן לפני כארבעה חודשים בטורקיה, אשר בה הוסכם על מזכר הבנות בין טורקיה לבין "הממשלה הפלסטינית". באמצעות המזכר הזה, טורקיה פתחה לחמאס אפשרות להיות חלק מהממשלה הפלסטינית, ובאותה נשימה קבעה את נקודת המפגש הנוספת עם ישראל (הנוספת על נקודת המפגש בזירה הסורית). טורקיה כבר סוגרת על ישראל משלושה כיוונים, מסוריה, מהגדה המערבית ומסיני באמצעות התחממות היחסים עם מצרים. מקור ערבי אמר לנו אתמול כי טורקיה חותרת לקדם את מטרותיה, לגבי שלטון של האסלאם הסוני במזרח התיכון, אשר יחליף את כוונות איראן להמשיל את האסלאם השיעי. על פי מזכר ההבנות הטורקי פלסטיני, משרדי הפנים של שתי הישויות המדיניות, טורקיה והרשות הפלסטינית, יפעלו לקידום של המזכר. הסעיף הזה מעלה אפשרות מעשית וממשית לנוכחות טורקית בגדה המערבית, בעתיד, או אולי אפילו כבר בהווה. לפי שעה איננו יודעים מי מוציא לפועל מטעם טורקיה ומשרד הפנים שלה, את מזכר ההבנות בגדה המערבית ובעזה.

מתי כהן

5 בינואר 2025
רואה אור בימי א' | בהרצה

מודעה

בית הספר לכתבי שטח נמצא בהקמה, אבל החנות הדיגיטלית לעיתונאים כבר נפתחה

The journalist school for field correspondents is under construction, but the store for journalistic work aids opens today

שכפ"צ
Made In Israel

המוצר הראשון בחנות לעיתונאים שכפ"צ תוצרת ישראל.

מעבר לחנות.purchase

מודעה

בית הנבחרים העליון של ישראל, הרשות הערכית, זרוע הציבור לנסח את ערכי ישראל

בחסות העיתון, אנחנו מקימים את המועצה הציבורית שתביא לכינון בית הנבחרים  העליון, לצד הכנסת

הצטרפו למועצה הציבורית שתוביל לכינונו של הבית, בואו לעשות היסטוריה

בית עצרת עם.  

הוצאת כתיב חסר, מו"ל הזירה העיתונאית
The Israeli Palestinian Post​

מקור ערבי: חמאס הסכים לשחרור חיילות, וכעת גם לשחרור חיילים

מאז ספטמבר, חמאס מסכים לפשרה (ר' דיווחנו כאן) וישראל מערימה קשיים; ע"פ המקור, לאחרונה הארגון האסלמו נאצי הסכים לשחרר גם חיילים (תמורת יותר מחבלים). אבן הנגף כעת היא מפתח שחרור המחבלים, וזהותם; הקנאים בעיתונות הישראלית הכשירו ומכשירים את התנהגות הממשלה הקיצונית בישראל, אף כי היא מקעקעת את הישגי צה"ל, ומעמידה מול ישראל אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן: טורקיה מעמיקה את מזכר ההבנות שחתמה עם "ממשלת פלסטין" (ר' היום במאמר המערכת)

הפסקת המלחמה רק בערבות מצרית. צילום: דובר צה"ל
הפסקת המלחמה רק בערבות מצרית. צילום: דובר צה"ל

בחודש ספטמבר חמאס הסכים לנוכחות של צה"ל בכמה נקודות בפילדלפי, תמורת שליטה פלסטינית במעבר רפיח, בדרך להסכם הפסקת אש. זה היה כאשר ישראל הפכה את ציר פילדלפי לאבן הנגף במו"מ. יורשו של סינוואר חליל אל חייא, אימץ את הסכמת סינוואר להתפשר. ישראל לא רצתה, והיא עדין אינה רוצה, גם כאשר חמאס מוכן לשחרר חיילים (כרגע אבן הנגף היא המפתח לשחרור מחבלים, ושמות המרצחים הכבדים שישוחררו); ארה"ב מגבה את ישראל, מטעמים של מדיניותה במזרח התיכון. כיוון שממשלת הקנאים, ממשיכה את מסע המלחמה, המזרח התיכון הולך ומשתנה. השינוי הזה, עלול להביא להתפתחותו של עימות חדש, כאשר מול ישראל עומדים אויבים חזקים לאין שיעור מאיראן וארגוניה. בשבוע שעבר דיווחנו כי חמאס הסכים לשחרור של חיילים, אבל לא ידענו אם מדובר בחיילות או גם בחיילים; גם לכך חמאס מסכים לאחרונה, ושוב תמורת הגדלת המפתח, ותמורת שמות המרצחים שהוא דורש לרבות ברגותי.  מדוע חמאס מוכן להתפשר מאז חודש ספטמבר? להערכתנו כדי לנסות עם ברגותי, בתמיכה שקטה של טורקיה, להשתלט על רמאללה, להציל את עצמו מהתבוסה במלחמה עם ישראל, ולסייע לטורקיה להעמיק את אחיזתה האסלמו-סונית במזרח תיכון חדש בהנהגתה. טורקיה של ארדואן צריכה מרכיב דתי בשלטון הפלסטיני, מרכיב אשר נעדר מהרשות הפלסטינית. אתמול התפשטו המהומות בג'נין, לאוניברסיטת ביר זית אשר בה לחמאס יש תמיכה רחבה. מקור ערבי שלל השבוע את הערכתנו כי חמאס רוצה לסיים את המלחמה כדי להשתלט עם ברגותי על רמאללה. שלילת האפשרות הזאת, מאפשרת את שחרור ברגותי. ככל שישראל תדע כי ברגותי נחוץ כדי להעלות את שלטון חמאס בגדה, כך שחרורו יתרחק. ובלי ברגותי, ספק אם טורקיה תוכל להישען במדיניותה רק על  הרשות הפלסטינית. על מזכר ההבנות שחתמה טורקיה עם "ממשלת פלסטין" (הגדרה שמאפשרת לחמאס להיות חלק מההסכם), ועל כוונת משרד הפנים הטורקי לממש אותו בגדה המערבית ר' היום במאמר המערכת.

05.01.2025

מאת מערכת הזירה העיתונאית

ארבעה עניינים עיקריים, מאפיינים כעת את המו"מ, ואת ההתפתחויות בזירה הישראלית-פלסטינית. מקור ערבי: ההתפתחות הראשונה היא הסכמת חמאס לשחרר גם חיילים. חמאס הסכים לדרישתה של ישראל לשחרר חיילים, כבר בשלב א'; תשובת חמאס לדברי המקור, הייתה חיובית, אך לצידה דרש הארגון הגדלה נוספת במפתח האסירים, ובשמותיהם. בנקודה הזאת עומדת כעת המחלוקת בין ישראל לחמאס: כמה מחבלים לשחרר, להיכן לשחררם, ואת מי לשחרר?

העניין העיקרי השני, אשר משפיע על המו"מ, הוא הסכמת הצדדים להפרדה בין שלב א' בהסכם הפסקת האש, לבין שלב ב'. בנקודת הזמן הנוכחית, ישראל מתעלמת מהידיעות על ערבות מצרית שניתנה לחמאס לגבי הפסקת המלחמה, ונסיגת ישראל, בסוף שלב ב'. לצד התעלמותה של ישראל, וכפועל נובע ממנה, חמאס עשוי להסכים להפרדה בין השלבים, ולאי הפסקת המלחמה ואי הסכמה לגבי נסיגה של צה"ל מרצועת עזה, כבר בשלב א'.

העניין העיקרי השלישי, הוא התרחבות מזכר ההבנות שחתמו משרדי הפנים של טורקיה ושל הרשות הפלסטינית, אחרי ביקורו של אבו מאזן באנקרה לפני כארבעה חודשים; העמקת אחיזתה של טורקיה בסמוך לגבולותיה עם ישראל, והברית שלה עם מצרים, עלולה לחזק את חמאס, באופן שלא יאפשר לישראל לחתום על הסכם עם חמאס, אלא אחרי שייקבעו גבולות השפעתה של טורקיה (ומניעת האפשרות שטורקיה תביא להעלאת חמאס בשת"פ עם ברגותי בגדה המערבית), ופירוז מוחלט של סיני, בהתאם להסכם השלום של ישראל עם מצרים.

העניין הרביעי הוא דרישותיה של ארה"ב של ביידן מהפלסטינים, אשר מתנגשות עם האור הירוק אשר נתן טראמפ לטורקיה להשתלט על סוריה (האור הירוק של טראמפ מחליש את הרשות הפלסטינית ומחזק את חמאס שזהותו הדתית חופפת לזהות המדינית הטורקית של משטר ארדואן). ממשל ביידן דרש מהפלסטינים להקים תחנות משטרה בלב אזורי הסכסוך הפנימי הפלסטיני בגדה המערבית. בעקבות כך הרשות הצליחה להגיע להסדר עם הארגונים בשכם, אבל היא אינה מצליחה לעשות זאת בג'נין. המהומות בג'נין התפשטו אתמול לאוניברסיטת ביר זית, ולתוך המהומות האלה ובאמצעותן רוצה חמאס להשתלב עם ברגותי מהפת"ח, כאשר תיפסק המלחמה. זו להערכתנו הסיבה המרכזית בעקבותיה חמאס מסכים מאז חודש ספטמבר להתפשר במו"מ עם ישראל. טראמפ קץ כנראה בניסיונות של ביידן, להביא לרגיעה בטריטוריות הפלסטיניות, והוא פחות מאמין ביכולתה של הרשות הפלסטינית לעשות זאת. טראמפ העניק לטורקיה את האפשרות לקיים סדר חדש במזרח התיכון, ויתכן מאוד כי הסדר הזה לא יפגע רק בישראל, אלא גם במדיניות של ארה"ב עצמה במזרח התיכון, כאשר יתברר לה כי טורקיה לא רואה בעצמה מדינת לוויין, אלא אימפריה מתחדשת. על האור הירוק שקיבל מטראמפ, רמז ארדואן בשיחתו עם עיתונאים טורקיים, במטוס שהחזיר אותו ממצרים לפני כשבועיים; ארדואן אמר לגבי סוריה  כי טראמפ "בעצם ערך הערכת מצב והדגיש את כוחה והשפעתה של טורקיה".

במקביל למו"מ: חמאס ניסה לשסות את המורדים הסורים בישראל

נקודות המחלוקת במו"מ לשחרור חטופים והפסקת אש: ישראל דורשת שחרור חיילים, חמאס מתנה זאת במפתח חדש, ובמרצחים כבדים לרבות ברגותי. איננו יודעים אם דרישת ישראל היא רק לחיילות או גם לחיילים. המתווכות מותחות קו מפריד בין שלב א' לבין שלב ' בהסכם הפסקת האש, כדי לאפשר חתימה

המלחמה בעזה נמשכת. צילום: דובר צה"ל
המלחמה בעזה נמשכת. צילום: דובר צה"ל

הדיונים לגבי השלב הראשון בהפסקת האש, הם הדיונים הפעילים כרגע בין חמאס לבין ישראל, ואילו לגבי השלב השני בהסכם, חמאס קיבל ערבות ממצרים, להפסקת המלחמה בתום שני השלבים; ככל הנראה הערבות המצרית מגובה בהסכמה שקטה של דונלד טראמפ. להערכתנו ההפרדה בין השלב הראשון לבין השלב השני, נעשית כדי לאפשר את חתימת ההסכם, מתוך ההערכה כי עצם השלמתו, יאפשר הגעה להסכמה גם במחלוקות היסודיות לגבי השלב השני. חמאס מנסה לעורר מחדש את החזיתות נגד ישראל; הוא שיגר ברכה לבני בריתו האחים המוסלמים בסוריה, בהנהגת ג'ולאני, וקיבל בתגובה כתף קרה. מקור פלסטיני חשוב אמר לנו כי "למורדים בסוריה יש עכשיו משימות חשובות, והם זקוקים לשקט עם ישראל, ולתמיכת המערב". בלבנון מנסים לארגן את הכוח הצבאי שיקבל את השליטה בדרום המדינה ובמקביל מאיימים על ישראל, אשר חוששת כי צבא לבנון לא יוכל לקיים את החלטה 1701 של האו"ם. בתחילת 2025, יגיע השליח האמריקאי הוכשטיין שוב ללבנון, להרגיע את הרוחות, אבל גם להבהיר כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן לממן ואו לסייע בשיקום דרום המדינה. ארה"ב וישראל, חוששות כי איראן רוצה לחדש את מעורבותה בלבנון באמצעות שיקום הדרום, בעיקר לאור ההנחה כי אם לא תעשה כך, טורקיה תתפוש את מקומה במדינה (ר' היום הרחבה בסיפור המרכזי).

29.12.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

ניסיון חדש להביא לחתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, באמצעות דיונים נפרדים לגבי שלב א' ולגבי שלב ב'. לגבי שלב ב', לפלסטינים ניתנה ערבות מצרית, מגובה כנראה בהסכמה שקטה של הנשיא האמריקאי הנבחר טראמפ, ולפיה בתום השלב השני תיפסק המלחמה. על הערבות המצרית דיווחנו כאן בעבר, בלעדית.

אם הדיונים לגבי החלק הראשון יעלו יפה, יתכן כי חמאס יסתפק בערבות המצרית/אמריקאית. איננו יודעים אם הערבות כוללת נסיגה ישראלית מעזה, לצד ההתחייבות להפסקת המלחמה. המבנה החדש הזה של הדיונים, משאיר לפיכך על השולחן רק את המחלוקות לגבי שלב א'. מקור פלסטיני מסר בסוף השבוע כי ישראל דורשת שחרור של חיילים כבר בשלב א' (אך לא פרט אם מדובר רק בחיילות או גם בחיילים), ואילו חמאס מוכן להסכים לכך בתנאי שישראל תקבל את דרישתו לגבי מפתח המוני לשחרור אסירים ביטחוניים פלסטיניים תמורת כל ישראלי שבידיהם, וכן לשחרור של מרצחים כבדים ובראשם מרואן ברגותי.

המו"מ בין ישראל לבין חמאס, מתקיים כאשר הוא משפיע מאוד על הזירות האחרות, אשר ברובן האש כבר נפסקה. המו"מ משפיע על חזית החותים, אשר עשויים לקבל סולם לרדת מעץ שיגורי הטילים לעבר ישראל, אם כי אין ודאות כי החותים יפסיקו את השיגורים, עם חתימת הפסקת האש בעזה; יתכן מאוד כי הם ימשיכו ויתנו את הפסקת ירי הטילים והכטמב"ם בהפסקה מלאה של המלחמה, ובנסיגת ישראל מרצועת עזה. ויתכן אף שירחיקו לכת עוד. החותים הם תעלומה. נזכיר כי כאן דיווחנו בחודש מאי 2023, שהחותים הצטרפו לחפ"ק המלחמה נגד ישראל שהקימו איראן וחיזבאללה, וכן דיווחנו באותה כתבה כי החותים ישגרו טילים לעבר ישראל. לצערנו מערכת הביטחון לא הגבירה את התייחסותה אל האיום החותי בעקבות דיווחנו זה.

המשך המלחמה בעזה משפיע גם על זירת לבנון, אשר בה חוששים כי ישראל לא תיסוג בתום 60 הימים לכניסת הפסקת האש, והיא תאריך נוכחותה הצבאית במדינה. בישראל חוששים כי צבא לבנון לא יצליח לאכוף את החלטה 1701 של האו"ם, לא ימנע התגנבות של חיזבאללה בחזרה לקו הגבול, ולא יאסוף את הנשק של חיזבאללה, בדרום לבנון. כמו כן ארה"ב, אבל גם ישראל, עושות מאמצים למנוע השתתפות של איראן בשיקום דרום לבנון, כדי למנוע חידוש מעורבותה של איראן בלבנון. יו"ר הפרלמנט הלבנוני, השיעי נביה ברי, התלונן כי ישראל מפרה את הסכם הפסקת האש, ובתגובה, כך נכתב בעיתונות האיראנית, יבקר השליח האמריקאי הוכשטיין בלבנון בתחילת שנת 2025. התארכות המלחמה בעזה, מעניקה תוקף מסוים לאיומים שנשמעים מלבנון, אם ישראל לא תיסוג מהמדינה בתום 60 הימים.

התארכות המלחמה בעזה משפיעה גם על התהוות של זירות ובריתות חדשות, במזרח התיכון. בעבר כתבנו על הסכנה הטורקית-מצרית, היום נוספה לברית הזאת אפשרות מסוכנת לישראל אפילו יותר.  ר' הרחבה על כך היום בסיפור המרכזי.

ביקורת שיפוטית; טור מאת אברהם יעקב

בטור הראשון של המדור ביקורת שיפוטית: דיון סביב הארכת המעצר של החשודים בירי נורים לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה

29.12.2024

מאת פרשננו המשפטי אברהם יעקב

"ויקו למשפט והנה משפח.." (ישעיהו ה' 7).

כך גם אנחנו. ציפינו להחלטתו של כבוד השופט ד"ר זאיד פלאח, קיווינו למשפט וקבלנו משפח – עיוות דין.

ארבעת המשיבים, עופר דורון, גל דורון, איתי יעקב יפה ואמיר שדה נחשדו בירי נורי מצוקה ימיים שתוקפם פג, לכיוון ביתו של ראש הממשלה בקיסריה והוגש נגדם כתב אישום חמור המייחס להם ביצוע עבירות של מעשה טרור, של מעשה פזיזות ורשלנות באש, של ניסיון הצתה ושל שיבוש הליכי משפט.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה נגדם בקשה למעצר עד לתום ההליכים.

הדיון בבקשה התארך, שלא לצורך לטעמי, ולכן שהו הארבעה במעצר קרוב לחודש וחצי.

רק ביום חמישי האחרון (26.12.2024) ניתנה ההחלטה ע"י כבוד השופט ד"ר זיאד פאלח מבית המשפט המחוזי בחיפה.

כבוד השופט פאלח כתב החלטה ארוכה מאוד (34 עמודים) ובסופה הורה על מעצרם של הארבעה באיזוק אלקטרוני, כל אחד בביתו, וכן הורה לשירות המבחן ליתן תסקירי מעצר בעניינם על מנת שתיקבע מסוכנותם וכתוצאה מזה, תנאי השחרור הסופיים.

בהחלטתו הארוכה והמלומדת קובע כבוד השופט פאלח כדלקמן:

"לסיכום, ירי שני הנורים, ע"י המשיבים, לכיוון בו נמצא בית ראש הממשלה, והנזק שנגרם בפועל כתוצאה מפגיעת הנורים הדולקים, לצד ניתוח חומר הראיות, שעל עיקרו עמדתי לעיל, מוביל למסקנה כדלקמן:

 (לגבי) מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש) – קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים בביצוע עבירה זו.

(לגבי) "מעשה טרור" בעבירת הפזיזות באש – אין ראיות לכאורה לכך, שמעשה פזיזות ורשלנות )פזיזות באש) הוא "מעשה טרור", כהגדרתו בחוק.

(לגבי) ניסיון להצתה – קיימות ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל להרשעה בעבירה זו, ואולם קיימת חולשה ראייתית, המחלישה את עוצמת הראיות.

(לגבי) שיבוש מהלכי משפט – קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים 1 ו-2 בביצוע עבירה זו."

כלומר, לדעת כבוד השופט, מעשיהם של המשיבים מביאים לפוטנציאל סביר להרשעה בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות באש ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

עוד הוא קבע כי קיימות ראיות חלשות לביצוע עבירה של ניסיון להצתה.

הקביעה הדרמטית שלו היא שלא קיימות ראיות לסיווג עבירת הפזיזות והרשלנות באש כמעשה טרור.

כידוע, כדי להורות על מעצר עד תום ההליכים יש להראות גם קיומה של עילת מעצר.

בענייננו, נטענו שתי עילות מעצר: שיבוש הליכי משפט ומסוכנות.

באשר לעילת המעצר הראשונה קובע כבוד השופט כדלקמן:

"קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט, בנוגע למשיבים 1 ו-2 ועל כן יש בכך כדי להוות עילת מעצר בנוגע אליהם, הגם שעבירה זו בוצעה, לכאורה, בשל רצונו של האב, שהוא המשיב 1,  לגונן על בנו, המשיב 2."

מכאן, שעילה זו, ככל שהיא קיימת, היא קיימת רק לגבי עופר דורון וגל דורון. עוד קבע כבוד השופט שמעשה השיבוש היה ניסיונו של האב לחפות על בנו. משניסיון זה כשל, איזו סכנת שיבוש יש כאן? ברור לחלוטין שאין כל סכנת שיבוש עתידית ולכן עילה זו אינה מתקיימת. בכך שגה לטעמי כבוד השופט.

באשר לעילת המעצר השניה, המסוכנות, קובע כבוד השופט כדלקמן:

"עברם הנקי של המשיבים, לצד החולשה הראייתית, ולצד שיתוף הפעולה המלא שלהם בחקירתם, בצירוף החרטה העמוקה שהביעו, וכאשר הם נתונים במעצר מזה למעלה משלושה שבועות מאז הגשת כתב האישום, לראשונה בחייהם – יש בכל אלה כדי להפחית את מסוכנותם, ולסמוך עליהם כי יקיימו כל תנאי שייקבע ע"י בית המשפט."

בנסיבות כאלה, כאשר עוצמת הראיות חלשה וכאשר המסוכנות מופחתת, אין מקום להורות על מעצר באיזוק אלקטרוני!

וזאת יש לזכור, מעצר באיזוק אלקטרוני הוא מעצר לכל דבר ועניין ואינו שחרור בתנאים כמו ערובות כספיות או מעצר בית.

כלומר, השופט לא הורה על שחרור אלא על מעצר בתנאים קלים יותר.

אין מקום להורות כך כאשר הראיות חלשות והמסוכנות מופחתת.

על בית המשפט היה לשחררם בתנאים שאינם כוללים מעצר בית אלא מתן ערבויות מתאימות והימנעות מהשתתפות בהפגנות לא חוקיות.

תחת זאת, החמיר מאוד בית המשפט עם המשיבים, והותיר את קביעת תנאי השחרור להמשך הדיון, לכשיוגשו תסקירי מעצר.

מה צורך יש בתסקירי מעצר כאשר השופט קובע שהמסוכנות נמוכה?

לטעמי, לא מדובר כאן בשגיאה משפטית גרידא. זוהי שגיאה מקצועית עמוקה.

מדובר בכללים בסיסיים שכל שופט, גם מי שאינו עוסק דרך קבע בענייני מעצר ושחרור, מכיר ויודע.

יש לזכור כי בסופו של דבר מואשמים המשיבים בעבירות של רשלנות (זאת לאחר שנקבע שאין ראיות לעבירה של מעשה טרור).

מעולם לא נעצר אדם חסר עבר פלילי, עד תום ההליכים כאשר העבירות המיוחסות לו היו עבירות של רשלנות. נדירים המקרים שאדם כזה נשלח למעצר בית ואין מקרה בו הוא נאזק באיזוק אלקטרוני.

יתרה מזאת, איזו מסוכנות מנטרלים האיזוק האלקטרוני ומעצר הבית? השופט עצמו אומר שמסוכנותם מופחתת וכי הם יצייתו לצווי בית המשפט. מדוע אם כן יש צורך באיזוק אלקטרוני ובמעצר בית?

ובכן לא רק אנשים שאינם קרובים לעולם המשפט, יתקשו להבין את החלטתו של כבוד השופט, גם, ואולי אף בעיקר, אנשים שהמשפט הוא מקצועם ותחום התמחותם, יתקשו להבין איך שופט מחוזי מיומן עושה שגיאות בסיסיות עליהן מן הסתם דילג בעבר, אחרת לא היה ממונה לשופט מחוזי.

כפי שהערכנו: טראמפ העניק לטורקיה אור ירוק למהלך בסוריה

המזרח התיכון של 1187, עושה קאמבק באמצעות טורקיה, מצרים, האחים המוסלמים בסוריה ובמצרים; שאלנו השבוע מקור פלסטיני חשוב: "האם המורדים כבר יצרו קשר עם חמאס?" הוא התעלם משאלתנו. ארדואן: "נדחק את ישראל לפינה". גם איראן מבוהלת מכוונת ההתפשטות של טורקיה.

לא מתערבים בסוריה, מונעים איום על ישראל. צילום דובר צה"ל
לא מתערבים בסוריה, מונעים איום על ישראל. צילום דובר צה"ל

ארדואן הודיע כי הוא שולח את שר החוץ שלו לסוריה בקרוב כדי "לעבוד על 'המבנה החדש' שיוקם במדינה" (הציטוט "המבנה החדש" מובא בסוכנות הידיעות הטורקית מפי ארדואן במילותיו); הנשיא הטורקי התחייב בפני העיתונאים הטורקיים "לפתור את בעיות האנרגיה של סוריה במהירות ולחזק את יחסי הסחר עם דמשק ועיראק כאחד". זאת להערכתנו הסיבה שאתמול יצא מפקד משמרות המהפכה לתקשורת והודיע כי: "כוחה של איראן נותר כשהיה". הקצין האיראני התכוון להערכתנו כי אם טורקיה תייסד ברית עם סוריה ועיראק, ותתפוס את מקומה של איראן בלבנון – כפי שרמז אתמול ארדואן – כי אז כדאי שתדע כי "כוחה של איראן נותר כשהיה". איראן הייתה הראשונה שהעריכה כי המהלך בסוריה הוא משותף לטורקיה ולארה"ב.

בראיון אשר ארדואן נתן לעיתונאים טורקיים במטוסו בעת שחזר אתמול ממצרים, הוא הודה ברמז עבה כי דונלד טראמפ העניק לטורקיה אור ירוק לפעול בסוריה (כפי שהערכנו כאן עם פרוץ ההפיכה בסוריה). ארדואן אמר ביחס לסוריה כי טראמפ "בעצם ערך הערכת מצב והדגיש את כוחה והשפעתה של טורקיה".

לגבי ישראל קבע ארדואן כי עליה לסגת מסוריה – ומרמת הגולן – והזכיר את החלטת האו"ם 242 משנת 1967, והבהיר כי "(אנחנו) נדחק את ישראל לפינה". ארדואן דורש מישראל לסגת, לא רק מהשטחים החדשים שכבשה בסוריה, אלא גם מרמת הגולן עליה החילה ריבונות בתמיכת ארה"ב. פרשנות: אולי ארדואן רוצה בנסיגת ישראל מרמת הגולן כדי שלצבא הטורקי תהיה בבוא היום הזדמנות להיכנס לעמדות הסוריות שהשקיפו בשנת 1967 על צפונה של ישראל מגובה של 300 מטרים.

22.12.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

את החורבן אשר הביאה הארכת המלחמה בעזה, תיארנו היום במאמר המערכת (ר' היום), וכבר כתבנו על כך לא מעט גם בעבר; התגבשותה של המציאות החדשה במזרח התיכון, מבהירה שהמזה"ת החדש שצץ בעקבות הארכת המלחמה ברצועת עזה, עלול להעמיד מול ישראל כוחות חזקים מאי פעם: טורקיה, שחיכתה להזדמנות שהעניקה לה ממשלת הקנאים של נתניהו – בתמיכת עיתונאים פוליטיים, כבר עושה כעת צעדים למשול בסוריה, בעיראק ובלבנון; בת בריתה החדשה של טורקיה – מצרים, אשר כבר הציבה מול ישראל בסיני כוחות בניגוד להסכם השלום, ממשיכה לשדרג ולפתח את צבאה – בתמיכת ארה"ב. גם הצבא המצרי שנמצא כבר עכשיו בסיני (לרבות הטילים שהכניס לסיני בניגוד להסכם השלום עם ישראל, ואשר עליהם דיווחנו כאן בלעדית), ישודרג ויחודש בכספי ממשל ביידן, שמתכוון להשקיע בכך מיליארדי דולרים נוספים, עוד לפני שיתחלף. משני המהלכים, האחד תמיכת טראמפ בטורקיה, והשני תמיכת ביידן בצבא המצרי, ברור כי המהלכים האמריקאים החדשים עלולים לצמצם את עצמאותה של ישראל.

פרשנות: על ישראל לתת את הדעת על כך מיד, לרבות הרחבה משמעותית של התעשיות הביטחוניות הישראליות, כולל הקמת אוגדות שריון חדשות, הרחבת ייצור כל סוגי החימוש, ופיתוח של מטוס קרב ישראלי. במקביל על ישראל ליזום ועידה בינלאומית לנסיגת טורקיה (ואחריה ישראל) מסוריה, ולפירוז סיני. וכן לכינונה של מדינה פלסטינית, וכינון ברית אזורית עם פלסטין, ירדן, ומדינות המפרץ בטרם טורקיה ומצרים ישכנעו אותן ללכת איתן – למזרח התיכון של קרב חיטין 1187 (ארה"ב צריכה לזכור נגד מי נלחם אז סלאח א דין אשר ארדואן מבקש לדמות לו, ומדוע. התעלמות מהרכיב הדתי בהגותו של ארדואן מסוכנת למערב). אם כך אכן יקרה, כי אז ישראל תעמוד מול כוחות אדירים אשר דומים להם עמדו מולה רק במלחמת השחרור.

ראשון להבין את המזרח התיכון החדש היה הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אבו מאזן, אשר נכנס לג'נין כדי לענות על דרישת טראמפ כי יוכיח יכולת למשול; במקביל מנסה אבו מאזן לקבל מארה"ב צ'ארטר על עזה; הוא מבין כי חבירה של חמאס לטורקיה ולאחים המוסלמים בסוריה, תביא קץ על שלטונו וקץ על התקווה הפלסטינית לעצמאות מדינית – אשר אותה יקפדו להערכתנו סלאח א דין המודרני/ ארדואן והאחים המוסלמים. להערכתנו מערכת הביטחון בישראל מבינה את טענותיו של אבו מאזן, והיא עשויה לנסות לשכנע את ממשלת הקנאים של נתניהו לקדם פני עתיד. הסיכוי לכך קלוש, בעיקר כיוון שממשלת נתניהו לא לגמרי ירדה לסוף דעתו של דונלד טראמפ שמשחק כעת משחק מורכב; זהו משחק אשר עלול להתנפץ בידיו כפי שהמזרח התיכון התנפץ אינספור פעמים בידיה של ארה"ב. ונאמר שוב, טורקיה אינה בת הברית שארה"ב של טראמפ סבורה שהיא, טורקיה רואה בעצמה אימפריה הרבה לפני שארה"ב נוסדה, ובוודאי שאינה רואה בעצמה מדינת לוויין של ארה"ב.

טורקיה מצרים והאחים המוסלמים מייסדים חזית נגד ישראל

הצהרה בו זמנית בעלת תוכן זהה של הציר האסלמו סוני כלפי ישראל: שר ההגנה הטורקי: ישראל כובשת בסוריה, על הקהילה הבינלאומית לעצור אותה. שר החוץ המצרי: כיבושים לא יוסיפו ביטחון לישראל. אל ג'ולאני מטעם האחים המוסלמים: לישראל אין תירוץ להישאר בסוריה

מצרים מכניסה טילים לסיני. צילום מסך מסרטון מצרי
מצרים מכניסה לסיני טילים. ארכיון 2023

פגישת א-סיסי ארדואן לפני כחודשיים, התקיימה ערב כיבושה של סוריה על ידי האחים המוסלמים. העיתונות האיראנית, האשימה את טורקיה כזו אשר עומדת מאחורי המהלך; כל הסימנים מצביעים על כך שהדיווח האיראני האמור – מדויק. קשה להניח כי טורקיה הייתה פותחת במהלך בלי הסכמה שקטה של דונלד טראמפ. להערכתנו השגיאה הזאת של טראמפ, תשפיע על כל תקופת כהונתו השנייה, בבחינת אבן שזרק טיפש אחד לבאר, לא יוציאו אלף חכמים. דיווחים על קשר ממושך של אל ג'ולאני עם הביון הטורקי; פחות משבועיים אחרי כיבוש סוריה, טורקיה שלחה אתמול שגריר לסוריה, 12 שנים אחרי שהחזירה אותו לאנקרה. להערכתנו טורקיה עומדת גם מאחורי הסכמת המורדים (שעוד עשויה להשתנות) שרוסיה תחזיק בסיס בטראטוס. סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו דיווחה אתמול על דרישת אבו מאזן לחזור לעזה (ר' היום בסיפור המרכזי). טורקיה ומצרים מסמנות בכך את גזרת הפעולה שלהם כלפי ישראל. מצרים הכניסה לסיני טילים בניגוד להסכם השלום, כפי שדיווחנו כאן בלעדית, ברצף דיווחים על ההתחמשות המשוגעת של מצרים שפרסמנו כאן בעיקר בשנתיים האחרונות. השבוע חגגו מצרים וסין במשרד החוץ בבייג'ינג את ההסכם האסטרטגי ביניהן, שמלאו לו כעת 10 שנים. סין הודיעה שתחזק את התמיכה במצרים בתחומים רבים ובהם "אוויוניקה וחלל" שהם שמות מכובסים למטוסי קרב וטילים. בתמורה מצרים הכריזה באותו מעמד כי יש רק סין אחת, והיא סין העממית. סין אשר נמנעה מהנהגת הציר שקרוי על שמה, במהלך מלחמת חרבות ברזל הראשונה, עושה כעת צעד קדימה לעבר הציר טורקיה-מצרים-רוסיה. סין נמנעה מתמיכה באיראן, אחרי ועידת סאן פרנסיסקו ופגישת הנשיאים ביידן ושי בראשית מלחמת חרבות ברזל; ארה"ב חזרה בוועידה על עמדתה כי טאיוואן וסין הן אותה היבשת, והסכסוך ביניהן צריך להיפתר באמצעיים פוליטיים. סין בתמורה לקחה צעד אחורה ממלחמת ישראל-איראן. כעת גברה המתיחות בים סין הדרומי בין הפיליפינים לבין הצי הסיני, והתגובה הסינית נגד ארה"ב היא מהירה וחדה. בשבוע שעבר כתבנו כאן כי צה"ל משגיח על מפגש הגבולות מדרום מזרח לרמת הגולן, כדי למנוע זליגה אפשרית של המהפכה הסונית בסוריה, וחלחולה לירדן, כדי לקעקע את הממלכה, ולאחד זירות בגדה המערבית. כן דיווחנו על דרישת חמאס, לשחרר את מרואן ברגותי בעסקת החטופים, כדי לממש את הברית של חמאס עם ברגותי, ולהשתלט על אש"פ ועל רמאללה. להערכתנו, כבר התחיל תאום בין חמאס לבין האחים המוסלמים בהנהגת אל ג'ולאני בסוריה, שהוא כפי שעולה מדיווחים בובה של טורקיה, ולפיכך פעולותיו עם חמאס, הן בעצם פעולות טורקיה עם חמאס.

15.12.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

בשעה אשר בה טורקיה קוראת לקהילה הבינלאומית, לסלק את "הצבא הכובש" של ישראל בסוריה, שר ההגנה הטורקי מתאר לפי סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו, את כיבוש הצבא הטורקי בסוריה במילים ברורות: "גולר אמר כי האמצעים הדרושים ננקטים על ידי היחידות באזורים המבצעיים כדי לשמור על הביטחון והיציבות, ושיתוף הפעולה והתיאום ההדוקים נמשכים".

השר גולר נמנע מלנקוב בשם הפרטנר הסורי אתו הצבא הטורקי משתף פעולה בסוריה, אבל ברור מהדיווח שמדובר בכוחות האחים המוסלמים של ג'ולאני, ומטרת שיתוף הפעולה מתבררת בשורות הבאות המצוטטות מפי השר הטורקי: "אני רוצה להדגיש פעם נוספת שלעולם לא נאפשר לארגון הטרור PKK/YPG לנצל חוסר יציבות בשטח".

כך אמר שר ההגנה הטורקי כלפי ישראל כאשר הוא נמנע להזכיר את ירושלים, באמצעות הדגשת השם תל אביב: "גולר אמר שאסור לעולם לשתוק על מעשיה של תל אביב, ותיאר אותם כ'השתקפות הברורה ביותר של הלך רוח כובש'".

בכך שר ההגנה הטורקי מזכיר לישראל את הכוונה הטורקית לשלול מישראל את זכותה הטבעית ההיסטורית הבלעדית על ירושלים, אשר מצוינת גם בכתבי הקודש של הציר האסלמו סוני בהנהגתה ובהנהגת מצרים.

פרשנות:

איך מרשים לעצמם מצרים, טורקיה והאחים המוסלמים לדרוש את נסיגת ישראל, כאשר הכיבוש הטורקי, מאיים על ישראל – גם אם זהו איום רחוק כעת? וזאת כאשר כוח האחים המוסלמים, מחזיק בעמדה יסודית נגד ישראל וכבש את סוריה באמצעות טורקיה, שהשמיעה לא מזמן רמז לגבי פלישה אפשרית לישראל? לשם תזכורת נאמר: בטקטיקה המוסלמית שמוכרת כחייבר –רצוי לשטות ביהודים, כדי להתחזק ואז לתקוף; ואיך הם מרשים לעצמם כאשר מצרים מדברת כלפי ישראל במושגים של מלחמה, כפי שדיווחנו כאן בעבר, ומתחמשת באופן שאינו יכול להתפרש אלא כנגד ישראל, כאשר היא אף מכניסה לסיני כוחות צבא בניגוד גמור להסכם השלום?

על ישראל לפיכך להישאר בסוריה, ואף להעמיק את נוכחותה במדינה, בעיקר כדי לסגור אפשרות פלישה של טורקיה, מצרים והאחים במוסלמים לירדן, ואיחוד זירות עם חמאס בגדה המערבית. כבר לפני יותר משנתיים דיווחנו על הברית שכרת חמאס עם מרואן ברגותי מהפתח, להשתלטות משותפת על אש"פ ועל הרשות הפלסטינית (אחרי דיווחנו כאן בשבוע שעבר כי חמאס דורש את שחרור ברגותי בעסקת החטופים, פשטו כוחות הרשות על מרכזי חמאס וג'יהאד בג'נין).

ישראל תוכל לסגת מסוריה רק בהסכם בינלאומי, אשר בעקבותיו טורקיה תיסוג באופן מלא ומוחלט מסוריה, סוריה תישאר מפורזת בידי האחים המוסלמים, ומצרים תסיג את כל כוחותיה אשר הכניסה לסיני בניגוד גמור להסכם השלום עם ישראל. כאן דיווחנו פעמים רבות על התנהגותה המדינית האלימה של מצרים כלפי ישראל, לרבות הכנסת טילים לסיני (דיווח אשר לווה בצילום שמופיע כאן שוב, והופיע כאן מאז פעמים רבות, בדיווחים רבים, ובהם דיווחים בלעדיים, על כוונות מצרים).

על סף חתימה עם חמאס, כבשו בני בריתו את סוריה

חמאס דורש את שחרור מרואן ברגותי, כדי לתפוש אתו את השלטון ברמאללה ובאש"פ. כאן דיווחנו על כך בלעדית פעמים רבות מאז דצמבר 2022. כן דורש הארגון את שחרור ראשי חמאס – חסן סלאמה, עבאס א סייד (מלון פארק), איבראהים חאמד (חמאס בשומרון) – ואת סאדעת אחמד (רוצח השר רחבעם זאבי) ; עוד דורש הארגון האסלמו נאצי מפתח של מאות אסירי חמאס תמורת חטוף/נעדר לרבות אורון שאול והדר גולדין. על פי מקור פלסטיני, מצרים תעניק ערבות חשאית לחמאס להפסקת המלחמה (כדי לקרוץ לאחים המוסלמים בקהיר). טורקיה האסלאמית מתבררת כשחקן משמעותי חדש בזירה. (ר' מאמר המערכת בשבוע שעבר, גיליון 177)

יחיא סינוואר הסכים בחודש ספטמבר לפשרה, אבל ממשלת ישראל דחתה (ושיקרה שהיא רוצה הסכם); גם חליל אל חיא הסכים לפשרת סינוואר, אבל ממשלת ישראל דחתה (ושוב שיקרה); כעת נתניהו וקנאיו התקפלו – והממשלה מסכימה להסכם, אלא שעכשיו בני הברית של  חמאס, כנראה בעידוד טורקיה וטראמפ, כבשו את סוריה, ולא ברור איך ואם הדבר ישפיע על המו"מ. עד אתמול, אלה היו פרטי ההסכם: שחרור חטופים ישראלים תמורת 60 יום הפסקת אש ונסיגה הדרגתית ממרכזי הערים. הרשות הפלסטינית כפי שדיווחנו, תהיה חלק מההסכם (לפי שעה בשוליו). מצרים ע"פ המקור ערבה לפלסטינים שבשלב השני ישראל תיסוג מעזה (כנראה בהסכמה חשאית של טראמפ). סעיף הפסקת המלחמה אינו מופיע בהסכם. מקור פלסטיני: כ-70 חטופים ישראלים עדין חיים. בשבוע שעבר כתבנו על הסכנה שטורקיה בת ברית של חמאס תעמוד מול ישראל ברמת הגולן. השבוע האפשרות הזאת מתחדדת, ועלולה לעודד את הארגון האסלמו-נאצי (ר' מאמר המערבת גיליון 177). איננו יודעים אם דונלד טראמפ נתן לטורקיה אור ירוק לחולל את המהלך בסוריה, כדי לסלק משם את רוסיה. בשבוע שעבר דיווחנו כי בעיתונות האיראנית, הופיעה הידיעה כי המהלך בסוריה נעשה ביוזמת ארה"ב וטורקיה. אם אכן כך, מהלכו של טראמפ מפקיר את ישראל מול תקוות ארדואן לתעל את הסכסוך הישראלי פלסטיני, בהתאם לחלומו הישן לחדש את האימפריה-חליפה המוסלמית טורקית במזה"ת. ר' מאמר המערכת היום.

08.12.2024

מאת מערכת הזירה העיתונאית

בשעה הזאת, המכשול להסכם בין ישראל לבין הפלסטינים הוא מפתח שחרור האסירים הפלסטינים. לחמאס 2 דרישות עיקריות בקשר למפתח השחרור: 1. שחרור של מרואן ברגותי מהפתח ועוד 3 אסירי חמאס בכירים:, חסן סלאמה, סייד עבאס, איבראהים חאמד וכן את מתכנן הטבח במלון פארק סעדאת אחמד 2. שחרור של מאות אסירים פלסטינים תמורת כל חטוף. ישראל לא מסכימה, ככל הנראה לשתי הדרישות. עם זאת, איש בישראל אינו יודע כעת בוודאות איך ואם ישפיע כיבושה של סוריה על עמדת חמאס במו"מ עם ישראל. על מקומם של טורקיה ושל דונלד טראמפ בהתפרצות של האסלאם הסוני לדמשק, ר' במאמרי המערכת היום ובשבוע שעבר בגיליון 177. מקור פלסטיני חשוב אמר לנו לפני שעה קלה: "חמאס לא ייסוג מההסכמות הנוכחיות במו"מ עם ישראל, ולכן גורל המו"מ נמצא כעת בידי ישראל".

ההסכם בין ישראל לבין הפלסטינים כולל 2 שלבים. בשלב הראשון אשר יימשך 60 ימים, תוכרז הפסקת אש. מיד עם הכרזת הפסקת האש, ישחרר חמאס חטופים. ישראל תשחרר אסירים פלסטיניים על פי מפתח שעליו דנים עכשיו בקהיר. קצב שחרור האסירים, יהיה תואם משני הצדדים. איננו יודעים אם מדובר בפעימה אחת, או בשחרור הדרגתי במשך ימי הפסקת האש. בהקשר של האסירים הפלסטינים, לחמאס יש כעת שתי דרישות עיקריות, אשר ישראל מתנגדת להן לפי שעה: 1. שחרור של מרואן ברגותי מהפתח, ואיתו עוד 3 אסירי חמאס כבדים וכן מתכנן הטבח במלון פארק בנתניה. 2. מפתח של שחרור מאות אסירים על כל חטוף שיוחזר בחיים. ישאל כאמור מתנגדת ככל הנראה לשתי הדרישות האלה של חמאס.

בעבר דיווחנו כאן בלעדית כי נתניהו הסכים לתרגולים של הרשות הפלסטינית לקראת כניסה לרצועת עזה; כעת מתברר שהרשות אכן תהיה באופן מעשי חלק מההסכם, והיא תקבל לשלטונה את מעבר רפיח. חמאס נתן את הסכמתו לכך. הארגון האסלמו נאצי ויתר על השלטון בעזה, אבל הוא עדין רואה בעצמו נציגו החוקי של העם הפלסטיני, ולשם מכך הוא דורש את שחרור מרואן ברגותי, אשר אתו כרת הארגון ברית לשלטון משותף באש"פ וברמאללה. אש"פ על פי הסכמי אוסלו, ובהכרה גורפת בעולם, הוא נציגו החוקי של העם הפלסטיני.

הוסכם על סיוע הומניטרי נרחב, וכניסתן של 350 משאיות בכל יום לרצועת עזה. חמאס ופתח הסכימו כי ועדה ציבורית פלסטינית תמשול ותנהל את הרצועה, כפי שדיווחנו כאן בלעדית כאן ב-29 בספטמבר. שמות משתתפי הוועדה וראשה, עדין לא ידועים, אבל הם ייבחרו מהאקדמיה הפלסטינית, ומחמולות מרכזיות ברצועת עזה ובגדה המערבית.

מקור פלסטיני אמר כי מצרים תהיה ערבה לפלסטינים, שבשלב השני ישראל תסכים להפסקת המלחמה. ארה"ב של טראמפ לא חוזרת על השגיאה שעשה הנשיא ביידן כאשר העניק לפלסטינים ערבות כזאת, אשר הגיעה לידיעת נתניהו ביום פרסומה בסעודיה, והביאה לפיצוץ המו"מ.  להערכתנו מאחורי הערבות שתעניק מצרים לפלסטינים להפסקת המלחמה, או כפי שהיא מוגדרת על ידי המקור הפלסטיני "ההבטחה", עומדת הסכמה חשאית של ממשל טראמפ.

לא פוליטיקה, אלא מסלול מתוכנן לדיקטטורה

כנס חרום של העיתונות החופשית בישראל, 22 בדצמבר, ירושלים: חופש הביטוי, החרויות והפרדת הרשויות, אינם עמדה פוליטית, אלא ציפור הנפש הישראלית, והתשתית הערכית הישראלית. עובדי הזירה העיתונאית בקריאה לעמיתיהם – להתכנס

דגלי ישראל מונפים מול כיפת הסלע. tipp
מדינה יהודית ודמוקרטית. צילום: tipp

באוקטובר 1973, העיתונות ידעה על החורבן המתקרב, ושתקה. היא שתקה כי הממסד הפוליטי רצה שתשתוק. ב-1982, מנחם בגין איבד שליטה על צה"ל, אבל העיתונות החופשית שתקה, כי הממסד הפוליטי תעתע בה, בזמן שקיים סוג של הפיכה צבאית, שלא ידוע עד הסוף גם היום. מאז חודש ינואר 2023 העיתונות לא שותקת, אבל היא מדברת בשני קולות; קולה של העיתונות החופשית, וקולה של העיתונות מטעם. משמעות הדבר היא שתיקה שלישית, וקולות בסכום אפס. הממסד הפוליטי הנוכחי ניצח את העיתונות, באמצעות הקמת עיתונות משלו; האמת העיתונאית הוכפלה, וכך אין לעיתונות החופשית דרך להבהיר, את מה שחובתה להבהיר: הממשלה הקנאית בראשות בנימין נתניהו, ובתמיכת ציבור מזרחי זועם ונוקם על התקיפה הגזעית האשכנזית כנגדו משחר התקומה, הופכת את ישראל לדיקטטורה בנוסח הונגריה וטורקיה. מחוכם ככל שזה נשמע, הקנאות הציבה מציאות תקשורתית לפיה הדמוקרטיה וערכיה המרכזיים של ישראל כהפרדת הרשויות, חופש הביטוי, החרויות, הן בגדר של עמדה פוליטית, ולא אמת ישראלית אשר חקוקה בכל כתביה של היהדות מאז החורבן, ובכל כתביה של מדינת ישראל ושל היישוב משחר התקומה ועד מגילת העצמאות. הקנאות קובעת כי עמוד השדרה הערכי הישראלי, מבטא פלג בציבור פוליטי, אשר ניצב במתרס מנגד לציבור הימין הפוליטי. זהו שקר גס. בלי השקר הזה אין לקנאות ולדיקטטורה קיום. אמר הרמב"ם, האבחנה בין אמת לבין שקר ניטלה מהאדם, מאז החטא הקדמון. ממשלת ישראל סומכת על הקביעה הזאת שתביא אותה אל מחוז חפצה. איש מאיתנו לא יודע את האמת, זה נכון, אבל כולנו יודעים את השקר. (מתי כהן, עורך הזירה העיתונאית)

אברהם יעקב, פרשננו המשפטי וסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז בעבר, מנסח את מסלול החוקים של הקואליציה אשר מוביל את ישראל אל פי התהום. נקום ב-22 בדצמבר, ונאמר זאת בקול צלול.

01.12.2024

מאת אברהם יעקב פרשננו המשפטי

בשבועות האחרונים התעוררה מתרדמתה ההפיכה המשטרית והקואליציה פצחה בשטף הצעות חוק והצעות ממשלתיות לפעולה, שכל מטרתן היא לקעקע את הדמוקרטיה במדינת ישראל ולהפוך אותה לדיקטטורה בנוסח הונגריה וטורקיה.

להלן פירוט הצעות החוק וההצעות לפעולה של שרי הממשלה וחברי הקואליציה:

פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.

פיטורי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה המכהנים למעלה משבע שנים בתפקיד.

פיטורי ראש השב"כ.

הקלה בפסילת מועמדים ערבים לכנסת ולרשויות המקומיות.

פתיחת חקירה בעבירת הסתה ללא אישור הפרקליטות.

גירוש משפחות מחבלים.

שליטה בשיעור דמי החבר שמשלמים עורכי הדין ללשכת עורכי הדין.

שלילת תקציב או פיטורים למוסד חינוכי או לעובד הוראה שהביע תמיכה בטרור.

הרחבת תקנים במועצות הדתיות על חשבון הרשויות המקומיות.

סבסוד מעונות יום לילדי אברכים אשר מסרבים להתגייס לצה"ל.

פטור מגיוס לחרדים.

הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים.

הכשרת שימוש ברוגלות במשטרה אך לא בחקירות הנוגעות לשחיתות.

הקמת ועדת חקירה פוליטית ואיסור הקמת ועדת חקירה ממלכתית ככל שהדברים אמורים במלחמת חרבות ברזל.

פטור מהפללת מי שמסר מידע בטחוני לראש הממשלה.

הרחבת חסינות חברי הכנסת.

הקמת מחלקת מודיעין במשרד ראש הממשלה, מעין אמ"ן חלופי.

הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי בקביעת שכר השוטרים.

סגירת תאגיד השידור הציבורי.

סגירת גל"צ.

פגיעה בעיתון הארץ.

שליטה ממשלתית בשיטת מדידת הרייטינג.

הרחבת חוק אל ג'זירה.

שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים.

שינוי אופן בחירת נציב התלונות על שופטים לאופן פוליטי.

שינוי אופן בחירת נציב שירות המדינה כך שלמעשה יבחר ע"י ראש הממשלה.

הימנעות מבחירת נשיא לבית המשפט העליון.

איום בהחייאת תכנית סיפוח יו"ש.

איום בהתנחלות בעזה.

 

כל היוזמות הנ"ל מכרסמות בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי כמו: חופש הביטוי, חופש העיסוק, החופש להתאגד, הפרדת הרשויות, עצמאות מערכת השפיטה, החופש מדת, ועוד.

אם תוכניותיה של הקואליציה יתממשו במלואן, נחיה במדינה שעד היום לא הכרנו: מדינת אפרטהייד, דתית, שמרנית וחשוכה שאין בה מגן לזכויות האזרח ונשלטת ע"י שליט יחיד שהכול נושק על פיו.

וזאת יש להדגיש: להתנגדות ליוזמות אלה של הממשלה אין כל קונטקסט פוליטי של מחנה ימין או מחנה שמאל.

המתנגדים ליוזמות הנ"ל באים משני המחנות הפוליטיים כאחד. אלה האזרחים השואפים להמשיך לחיות במדינת ישראל יהודית, דמוקרטית ושוויונית.

מדובר ביהודים ובמי שאינם יהודים, בחילונים, בשומרי מסורת, בדתיים ואף בחרדים, במזרחים ובאשכנזים.

כאן צריך לבוא לידי ביטוי כוחה של העיתונות החופשית בישראל.

על העיתונאים לנסח בכנס החרום את ההתנגדות להפיכה המשטרית וזאת בשל רגישותה של העיתונות לחופש הביטוי, לחופש המחשבה והיצירה, לפתיחות ולרב גוניות של החברה, ולהתנגדות נחרצת לפוליטיזציה של העבודה העיתונאית.

Sunday News
05.01.2025

חדשות יום ראשון 

חיזבאללה מתכוון לקבור את חסן נסראללה, בתום 60 הימים של הפסקת האש. תבוסתה של איראן, מגדילה את המתח העדתי במדינה, בין חיזבאללה לבין עדות אחרות. ר' היום בסיפור המרכזי

המגעים בין גורמים בצה"ל וגורמים ביטחוניים, לבין מנהיגות הציבור החרדי, לא הולידו עד כה הסכם לגיוס המוני ממוסד, אבל בהשראתם הולך וגדל לאחרונה הגיוס הפרטי של חרדים יחידים בלתי מאורגנים. צה"ל הכין תכנית לגיוס חרדים, אשר מותאמת לאורח חייו של הציבור החרדי.

825  חיילי צה"ל נהרגו במלחמת חרבות ברזל.

פרטיות ונגישות 

The first Israeli-Palestinian economic conference sponsored by will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Line

מכתבים למערכת   letter to th e editor    readers@tipp.co.il