www.tipp.co.il

28.04.2022

המדינה רוצה להעלים את כתם חטיפת הילדים, ומפצירה במשפחות ילדי תימן לבוא לקחת פיצויים

The state wants to remove the stain of child abduction, and urges the families of Yemeni children to come and receive compensation

עיתון בין אויבים

A newspaper among enemies

בשנת 1997 פורסמה בחדשות ערוץ 2 (12 כיום), העדות היחידה מאדם אשר היה חלק מהממסד הפוליטי שהקים את מדינת ישראל, יו"ר אגודת ישראל מנחם פרוש, ובה סיפר הדובר על  4 עיקרים שהיו לפרשת חטיפת הילדים: 1. הוא עצמו סיפר בזמן אמת על החטיפות לדוד בן גוריון, ולפיכך בן גוריון ידע על הפרשה 2. ארגון החטיפות נעשה בארגון "עליית הנוער" 3. האנשים שביצעו בפועל את החטיפות היו עובדות סוציאליות 4. העילה לחטיפות הייתה פטרונות והתנשאות כלפי העולים מתימן כיוון ש"פחדו שהילדים לא ירעבו"         (ר' מצורף הריאיון עם מנחם פרוש)

בשנת 2017, 20 שנה אחרי השידור המקורי, שודר התחקיר/ריאיון הזה בפעם השנייה בחדשות 2, הפעם בתוכניתה של רינה מצליח, וכמה שבועות לאחר השידור הזה, השני, הודיע השר צחי הנגבי בשם ממשלת ישראל, כי אכן היו חטיפות זדוניות של ילדים מעולי תימן. זו הייתה הפעם הראשונה שישראל הודתה בחטיפות.

5 שנים לאחר שהודתה בחטיפות, חיברה ממשלת ישראל נייר לגבי פיצוי שהיא מבקשת להעניק למשפחות הילדים החטופים. שיעור הפיצוי שמבקשת המדינה לשלם נמוך, כדי חסר שחר, ומבטא את העובדה שבאופן רשמי, פרטי הפרשה עדין אינם ידועים ובהירים; אם הייתה מפורסמת הידיעה הברורה על אודות החטיפות, מתועדת וחד משמעית, מדינת ישראל הייתה חייבת לשלם פיצויים משמעותיים למשפחות הילדים, ובעיקר להכות על חטא ולהבהיר את המניע התרבותי לחטיפות. חשיפה רשמית של המניע הזה עלולה להביא לאי שקט חברתי, דבר שגורמים רשמיים בכל ממשלות ישראל עד כה, ביקשו ומבקשים למנוע.

צעד נוסף בכיוון הבהרת הפרשה יכול היה להיות פרסום דוח משרד הבריאות שחובר לאחרונה על פרטי החטיפות, אבל פרסום הדוח הזה, באורח לא לגמרי ברור, עדין מעוכב:

לפני כשנה חיבר משרד הבריאות את הדו"ח האמור על החטיפות, ובו כנראה אישור נוסף לדבריו של פרוש, אבל אחרי שהדו"ח כבר הושלם בסוף השנה הקודמת, פרסומו כאמור עוכב, בתואנה של בדיקה פנימית נוספת.

בווידאו המצורף אפשר לראות את עדותו של מנחם פרוש, אשר צולמה אחרי תחקיר מהיר, בבית מלון בירושלים, בשנת 1997, ושודרה פעמיים כחדשות, אף כי חלפו 20 שנים מהשידור הראשון ועד השידור השני בשנת 2017. העדות הזאת (תחקיר עיתונאי וראיון מתי כהן, חבר מערכת חדשות 2 אז, והיום עורך tipp) תשודר כנראה שוב, ואפילו כמה פעמים נוספות, כחדשות, עד אשר ממשלת ישראל תפעל באופן אמיתי ונוקב כדי להבהיר לא רק כי החטיפות קרו כפי שכבר עשתה, אלא גם איך קרו ומדוע קרו, ומה עלה בגורל הילדים ומה היה המניע התרבותי לחטיפת הילדים. כיוון שהחיים מורכבים יותר אפילו ממה שגורמים ישראליים רשמיים חושבים, דווקא הסתרת הפרשה, והפקרת הפצע לזיהום נוסף, עלולים להביא בסופו דבר לאי שקט חברתי, ולא החשיפה המלאה של הטרגדיה הלאומית חברתית.

In 1997, Channel 2 News (12 Today) published the only testimony from a person who was part of the political establishment that established the State of Israel, Agudat Israel chairman Menachem Porush, in which the speaker spoke about 4 main points in the affair of abducting children: 1. He himself told David Ben-Gurion in real time about the abductions, and therefore Ben-Gurion knew about the affair. 2. The organization of the abductions took place in the "Aliyat Hanoar" organization 3. The people who actually carried out the abductions were social workers 4. The reason for the abductions was patronage and arrogance towards the immigrants from Yemen because "they were afraid that the children would starve" (see the interview with Menachem Porush attached here)

In 2017, 20 years after the original broadcast, this journalistic investigation / interview was broadcast for the second time on Channel 2 News, this time on Rina Matzliach's program, and a few weeks after this broadcast, the second, Minister Tzachi Hanegbi announced on behalf of the Israeli government that there were indeed abductions of children among Yemeni immigrants. This was the first time that Israel had admitted to the abductions.

Five years after admitting the abductions, the Israeli government has compiled a paper detailing the compensation it seeks to provide to the families of the abducted children. The rate of compensation the state seeks to pay is low, even baseless, and reflects the fact that officially, the details of the abductions are still unknown and clear; If the clear knowledge about the abductions had been published, documented and unequivocally, the State of Israel would have had to pay significant compensation to the families of the children, and especially hit on sin and clarify the cultural motive for the abductions. Official disclosure of this motive may lead to social unrest, which officials in all Israeli governments so far have sought and want to prevent.

Another step towards clarifying the affair could have been the publication of a report by the Ministry of Health that was recently compiled on the details of the abductions, but the publication of this report, in a not entirely understandable way, is still delayed: About a year ago, the Ministry of Health authored the said report on the abductions, which apparently included further confirmation of Porush's testimony in the attached interview, But after the report had already been completed at the end of the previous year, it said publication was delayed, on the pretext of further internal examination of the work.

In the attached video you can see the testimony of Menachem Porush, which was filmed after a quick investigation, in a hotel in Jerusalem, in 1997, and was broadcast twice as news, although 20 years passed from the first broadcast to the second broadcast in 2017. This testimony (journalistic investigation and interview by Mati Cohen, member of News 2 at the time, and now editor of tipp) will probably be broadcast again, and even several more times, as news, until the Israeli government acts genuinely and focused to make clear not only that the kidnappings happened, as she has already done, But also how it happened and why it happened, and what happened to the children and what was the cultural motive for the abduction of the children. Because life is more complex even than Israeli officials think, hiding the affair, and abandoning the wound to further infection, may ultimately lead to social unrest, rather than the full exposure of the national social tragedy.