הסיפור המרכזי

צה"ל הוא צבא כובש בגדה המערבית. חובתו העליונה היא לדאוג לחייהם ורווחתם של התושבים הפלסטיניים, בעיקר בשטחים אשר בהם הם מתחככים עם מתנחלים. בחלוף השנים, ההיסטוריה תזכור במשך דורות את ערכי ישראל במלחמה, ואת המקום אשר בהם הערכים האלה באים לביטוי: באמצעות צבא הגנה לישראל ובאמצעות התנהגותו בשטחים הכבושים, בעיקר עם הציבור הפלסטיני. לא חוכמה לנהוג כראוי עם ישראלים.

כעת מתרחשים בגדה המערבית אירועים, אשר מצביעים לכאורה על כך שצה"ל, מתייחס לשלומם ורווחתם של אזרחי ישראל שהתנחלו בטריטוריה הכבושה הפלסטינית, אבל אינו מתייחס באותה מידה ראויה לסבלה של האוכלוסייה אשר תחת חסותו ככובש.

בתמונה המצורפת למעלה, אפשר לראות רועי בקר ישראלים, כאשר הם מכניסים את עדר הפרות שברשותם לרעות בתוך הכפר הפלסטיני אל מועייר. בתוך חצרות הבתים של המשפחות הפלסטיניות, ובתוך גינות הירק והדשא שלהן. הדבר הזה דומה לתושב של בניין בתל אביב, שהיה מוביל את כלבו לחרבן להשתין ולאכול בבית השכנים.

ראשית המעשה הזה הוא פגיעה עמוקה בכבודם של השכנים, השפלתם עד עפר, באופן אשר לא יחלוף לעולם. זהו הטבע האנושי על אף ההכחשות החביבות בעיקר על ישראלים; זהו הטבע האנושי אשר רואה בכבודו את הרכיב העיקרי והמהותי של חייו, אף כי כאמור ישראלים לא מעטים ישובו וינסו להתעלם מהתבונה שהיא מיסודות חייהם באופן מעשי. ויש להערכתי איזושהי תפישה יסודית מופרכת ושקרנית, כי מתנחלים אשכנזים לא נפגעים כה בקלות, כפי ששכניהם הערבים בני המזרח נפגעים; כי הם מערביים ובמתרס שמנגד מסתופפים מזרחיים מוכי רגשנות סחופה; זהו הבל הבלים; אנשי המערב והמזרח נפגעים בדיוק באותה המידה שבה נפגעים שאר אחיהם היצורים על פני כדור הארץ. מהטעם הפשוט שאלוהים הרכיב את כולם באותו מודל רגשי, וגם באותן הכחשות. למען ההתלבטויות והמורכבויות של תמונות החיים.

אבל העניין החשוב כאן הוא ההתנהגות של צה"ל, כיוון שצה"ל מבטא את כולנו; גם את אלה אשר אינם נוכחים באזור הזה של ארץ ישראל, אבל כל מפלה בו, מביאה מידית להכתמת זהותם וערכיהם היסודיים; ע"פ מקור פלסטיני אמין, השבוע החליט צה"ל לחשוף שטח בכפר אל מועייר. המקור מסר כי הצבא החריב לשם כך כרם זיתים של 270 דונם. 270 דונם של עצי זית פלסטיניים עתיקים למען ביטחונם של מתנחלים. ובכן הביטחון של מתנחלים הוא לגמרי דבר חשוב ומהותי, אבל השאלה היא האם הצבא היה מחריב גם 270 דונם של עצי זית עתיקים ישראליים, כדי לשמור על ביטחונם של פלסטינים מפני שכנים. האפליה הזאת זועקת לשמים. בגלל שהיא מנוגדת לחלום של שיבת ציון, ולכל מה שכתבו אבותינו במזרח, על כבוד האדם וחרויותיו. למשל שניים אוחזים בטלית. למשל חשיבות הקרקע, והתוצרת החקלאית, הבהמות, ודלת אמותיו של אדם, כל אדם, ועוד. אלה הם ערכים אשר ביססו את היהודים והיהדות כעם וכאומה, וסללו את הדרך לכינונה של ישראל מחדש. בלעדיהם איש במערב לא היה זוכר את היהודים, כפי שלא זוכרים עמים רבים שנכחדו בתרבותם. ואילו המעשים האלה, אשר באים לביטוי בהתנהגות מתנחלים ובתגובת צה"ל המפלה, שוללים אט אט את זכותנו לשיבת ציון, ולריבונות ישראלית. מדוע? כיוון שהמעשים האלה של מתנחלים מנוגדים למחזור הדם הערכי הישראלי, ומנוגדים לרקמות העדינות ביותר של זהותנו הלאומית. לאומנים קיצונים יכולים לא לראות את זה, זהו טבעם הלאומני. אבל הצבא חייב לראות את זה, כיוון שהצבא זה אנחנו. צה"ל זה כל אחד מאיתנו.