יתכן כי סרוב של חמאס להתפרק מנשקו, אם יובהר רשמית שלכך אכן מתכוון הארגון, יוציא את הערמונים מהאש בזירת היחסים בין הרמטכ"ל זמיר לראש הממשלה נתניהו. העמדה הנוכחית של השניים היא שיש לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים, ולהכין את צה"ל לזירה אלימה ומורכבת יותר מזו שהייתה מאז 7 באוקטובר. על פגישת השניים, ביחידות, אשר בה נולד הרעיון, דיווחנו כאן בלעדית בשבוע שעבר. אבל בנימין נתניהו, להבדיל מהרמטכ"ל, אינו שוקל רק שיקולים מדיניים צבאיים ענייניים, נתניהו נתון גם לסערה הקנאית בממשלתו ועמדותיו מושפעות מכך בלשון המעטה; ולכן כל סיכום ואו הסכמה מצד נתניהו, הם בעירבון מוגבל. ב-22 ביוני הגיע ראש הממשלה להחלטה כי יש לסיים את המלחמה (ר' היום ביומן), בניגוד לעמדת הקנאים בממשלתו, אבל גם אז נתניהו לא התחפר בעמדה זו, וכאשר עלתה שאלת סיום המלחמה בנוכחות ממשלתו התפתח בינו לבין רא"ל זמיר ויכוח סוער עליו דיווחנו ב-6 ביולי, כאשר נתניהו אמר לרמטכ"ל: "אתה כפוף לי, ותעשה כל מה שאני אומר לך". הרמטכ"ל לנתניהו: "אני כפוף לחוק ולמדינה ולא לך" לפני הודעת חמאס הבלתי רשמית לפיה הוא לא יתפרק מנשקו, קנאי נתניהו רצו מלחמת חורמה, הרמטכ"ל סבר שהמלחמה בעזה נגמרה, ויש להחזיר את החטופים וללכת הלאה לשיקומו של צה"ל ולהכנתו למלחמה הבאה, ונתניהו כאמור התנדנד בין סיום המלחמה לבין סיום של ממשלתו, תלוי מי היה קרוב יותר לאוזנו באותו הרגע. אלא שפירוקו של חמאס מנשקו ומהשלטון, טורף כעת את הקלפים, אם אכן כוונתו של חמאס בהודעה הבלתי רשמית אתמול היא לחזור בו מהסכמתו להתפרק מנשקו: צריך לומר כי פירוק נשקו של חמאס וסילוקו מהשלטון הם שני יסודות שמאחוריהם עומד כל הציבור הישראלי; יש רק מעט ישראלים שיסכימו שהמלחמה הנוכחית תסתיים כאשר חמאס חמוש נמצא בשלטון בעזה, ומייבא/מגניב ממצרים את המיטב. ולכן ההודעה הבלתי רשמית של חמאס, עשויה לאחד כעת את הזירה הישראלית למלחמת אין ברירה חדשה בארגון האסלמו נאצי, והפעם מלחמה עד חיסול אחרון המחבלים בלי להסתכל על השעון. יתכן שישראל תצטרך לעשות זאת באופן מאורגן, קרי לסגת מעזה, לקחת תקופת התארגנות של כמה חודשים בנקודות איסוף מחוץ לרצועה, לגייס מילואים, ולהציב את צה"ל בכל גבולות ישראל, לבנון וסוריה; וכאשר הארגון יושלם, להסתער על עזה, דקה אחרי שיתברר שגם אין כל דרך לפתור את בעיית חמאס, באמצעות ועידה בינלאומית (ר' היום בכתבה הראשית).
גליון 213
03 באוגוסט 2025
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
מאמר המערכת
מלחמה חדשה בעזה, שעלולה להתפתח למלחמה אזורית, לא יכולה להתקיים בהרכב הממשלה הנוכחי
ממשלת הקנאים יכולה להביא למלחמת גוג ומגוג, אבל היא לא יכולה לנהל אותה, ובעיקר היא לא יכולה לזכות באמון הציבור שצריך להילחם; ממשלת נתניהו 2022, הביאה את ישראל אל סף חורבן חברתי ערכי, והביאה להתקפת הג'נוסייד על יישובי הדרום בעקבות כך. רק הזיכרון של שנת 2006 שהיה חקוק בראשו של חסן נסראללה, הציל את ישראל מהתקפה מתואמת גם בצפון, דבר שעלול היה להיגמר בשיטפון של רוצחים במרכז הארץ, שאת סופו, לא חובה לפרוט כעת למילים, אבל את לקחיו, יש לחקוק לעד.
לכן צריך לקחת בחשבון עכשיו את התפתחותה האפשרית של מלחמה אזורית, מהודעתו הבלתי רשמית של חמאס אתמול, כי לא יסכים להתפרק מנשקו. חמאס התחייב להתפרק מנשקו, בפעם הראשונה בחודש ינואר 2024, תמורת סיום המלחמה, והכנסת ממשלה פלסטינית לעזה. כאן דיווחנו על כך בלעדית. השליח האמריקאי וויטקוף, אישר בסוף השבוע כי חמאס הסכים להתפרק מנשקו; גם ממשלת הקנאים ידעה זאת, אבל למרות זאת סרבה שוב ושוב לסיים את המלחמה; עד שהגענו לנקודת השבר הנוכחית, אשר לטורקיה יש בה לערכתנו חלק (ר' היום בכתבה הראשית).
הממשלה רצתה הפיכה משטרית ומלחמה אינסופית כדי לספח את יהודה ושומרון, ולהתיישב בעזה. בתחילת המלחמה, ציטטנו בעניין הזה מקור בכיר מאוד מהימין הפוליטי שתאר את המזימה, למי שחשב שההפיכה המשטרית למשל באה רק לתקן את ליקויי בית המשפט. עכשיו הממשלה עשויה לקבל את מבוקשה, אבל בלי שני דברים עיקריים: בלי השלטון האבסולוטי אליו התרגלה, ובלי הסיפוח שהיא רצתה כפועל יוצא של המלחמה אלא להיפך: להערכתנו מלחמה כזאת תביא בסוף התהליך לכינונה של מדינה פלסטינית (ר' היום בכתבה הראשית).
להערכתנו הציבור הישראלי ברובו המוחלט דורש את פירוקו של חמאס מנשקו, סילוקו מהשלטון ופרוזה של עזה. להערכתנו אלה הם תנאי יסוד ציבוריים מקיר לקיר; התעקשותו של חמאס, לא להתפרק מנשקו, אם אכן זוהי כוונתו כעת, עלולה להוביל למלחמה אזורית באופן הזה: ישראל תציב לחמאס אולטימטום להתפרק מנשקו, לשחרר את השלטון בעזה, ולהחזיר את החטופים; אם לא יעשה זאת, ישראל תכריז עליו מלחמה. לא מלחמת חרבות ברזל, אלא אופרה אחרת. זהו שידוד מערכות כללי בישראל, כדי להציב את הבית השלישי על בטון וברזלים, בלי סכנת האסלמו נאציזם בטריטוריה הפלסטינית בלבנון ובסוריה.
הכרזת מלחמה של ישראל על מנהרות חמאס, עלולה להביא להתערבות מחודשת של איראן, חיזבאללה, ושל החותים, והתערבות חדשה של כנופיות א שרע, ושל טורקיה; ולתרחיש כזה שבעבר נראה כהגות עוועים קנאית ואילו עכשיו הוא אפשרי, דרושה בישראל ממשלה רחבה, אשר תזכה לאמון הציבור. זה לא הזמן לבחירות להערכתנו, ולא לכניעה, אלא לכינונה של ממשלה רחבה שתכלול לראשונה את כולם, גם את הערבים.
מדוע הערבים? כיוון שהמלחמה הזאת אם תקרה, תקדם בישראל שינוי רגשי מחשבתי וציבורי עמוק, ושינוי עמוק בעקבות כך של המבנה הציבורי, באופן שבציבוריות החדשה ייקחו חלק, כבעלי עניין, ולא כנספחים, כל הישראליים.
ציבוריות כזאת, לא יכולה עוד להיות תחת המבנה הפוליטי המפלגתי. המפלגות הוכיחו אינספור פעמים שהן רואות את ישראל, אבל הן רואות טוב יותר את המפלגה; ואילו עם ישראל, הוא בראש ובראשונה חברה, ולא קהילה מפלגתית ואו עמדה פוליטית. הפוליטיקה המפלגתית בישראל משמשת בעיקר כנמל להזדהות תרבותית, שמילא את מקום ההדרה של מזרחיים מהכרה פוליטית ; ימין ושמאל בהקשר הזה הן מילות קוד לאשכנזים ולמזרחיים. בהוויה, רוב הציבור הישראלי להערכתנו אינו פוליטי מפלגתי, אבל המפלגות לוקחות אותו בכל זאת לשם, ומפלגות אותו, כדי להנציח את קיומן המקולקל. המבנה הפוליטי המפלגתי הקים את ישראל, אבל הוא גם הביא אותה ב-2023 אל עברי פי פחת, אחרי 5 מערכות בחירות עקרות. הגיע הזמן לפיכך שהפוליטיקה הקהילתית החברתית תעמיד את הציבור הישראלי בראש מעייניה, ותכונן את ההנהגה הפוליטית הבאה של ישראל, לפחות כממנה וכמדיחה של ממשלות.
מתי כהן
03 באוגוסט 2025
רואה אור בימי א' | בהרצה
פרשנות: בעקבות פגישת שר החוץ הטורקי עם חמאס בסוף השבוע, והקשחת עמדות הארגון
הברירות כעת: מלחמת גרילה ברצועת עזה, או ועידה בינלאומית לחלוקת ההשפעה במזה"ת
בסוף השבוע נפגש שר החוץ הטורקי עם משלחת מועצת השורא של חמאס. למחרת הפגישה יצאה הודעה מטעם הנשיא ארדואן, שמציעה להקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. בטורקיה יודעים שהסיכוי שעם ישראל יוותר על אריח בירושלים, שווה לסיכוי שהעם הטורקי יוותר על איסטנבול/קונסטנטינופול; טורקיה בכל זאת מוותרת על ירושלים בשם ישראל בעיקר כדי לחדד את נוכחותה החדשה כמנהיגת ציר אסלאמי במזה"ת. באותו יום בו התפרסמה הודעת ארדואן, אמר חמאס בהודעה לא רשמית שני דברים 1. שהוא לא יניח נשקו כתוצאה מהמו"מ עם ישראל (כפי שהתחייב בעבר לארה"ב וכפי שהציע לישראל, ר' דיווחנו הבלעדי מחודש ינואר 2024 במדור יומן היום) 2. שיניח את נשקו רק אחרי שתוקם מדינה פלסטינית אשר בירתה ירושלים. הסעיף השני בדברי חמאס זהה לדברי ארדואן, והערכתנו היא כי הדברים תואמו בפגישת פידאן-חמאס שהייתה ביום הקודם. מעורבות של טורקיה בסוריה, ושליטתה בא-שארע אשר שולט במידה רבה על הכנופיות הרצחניות שמאיימות בשבועות האחרונים על ישראל, וכן מעורבותה עם חמאס, אשר נראה כי לפי שעה, מביאה בשרשור לחיזוק מעמדו של חמאס ברצועה ובגדה המערבית, מסבכת מאוד את מציאות המלחמה, מחריגה אותה מהסכסוך הישראלי פלסטיני, ומציבה אותה בזירה האזורית. ממשלת ישראל יכולה לבחור בין מהלך נגד חמאס בעזה, שעלול להתפתח למלחמה אזורית, או בחתירה לוועידה בינלאומית שתמנף את מוראות המלחמה, לכלל פתרון כולל של חלוקת ההשפעה במזה"ת.
03.08.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
התחפרותו של חמאס בעקבות התמיכה שהוא מקבל מטורקיה, עלולה להביא את ישראל להרחיב את המלחמה בעזה. זו אמנם תהיה שוב מלחמת אין ברירה, בעיקר כיוון שעשרות החטופים הישראליים, עדין מוחזקים בעזה, אבל עדין היא תהיה מלחמת גרילה שאינה מתאימה לצבא מאורגן, גם אם צה"ל לחם ולוחם בזירות גרילה, עוד מאז ימי הפידאיון.
מאז 7 באוקטובר, ישראל התייחסה למחוללי המלחמה: איראן, חיזבאללה, חותים, חמאס; אבל ישראל לא התייחסה לנוכחות החדשה שיצרה המלחמה: נוכחותה החדשה של טורקיה כמעורבת עד צוואר בתהליכים המדיניים צבאיים במזרח התיכון. הפגישה של שר החוץ הטורקי פידאן עם חמאס ביום שישי, ותוצאותיה, שמצביעות על תיאום בין טורקיה לבין חמאס, מחייבות את ישראל להתייחס לראשונה למציאות החדשה ולטורקיה כגורם מדיני צבאי מהותי, ולהתאים את השיח בין המדינות להקשרו החדש. אם ממשלת הקנאים הישראלית תימנע מכך, ותלך למלחמה בעזה, טורקיה עלולה לדחוף את א שארע ואת כנופיותיו לקלחת, ואת חמאס בעזה ובגדה; יתכן שגם חיזבאללה ירגיש את הרוח הגבית הטורקית, ויתעורר. התרחשות כזאת עלולה להגיע למלחמה אזורית. לעומת זאת שיח מדיני צבאי מודיעיני בהקשר האמור בין טורקיה לבין ישראל, עשוי לסלול דרך לוועידה בינלאומית שתכיר במציאות החדשה שיצרה מלחמת ישראל עם איראן וגרורותיה.
התייחסות ישראלית חדשה לנוכחות הטורקית בזירת המזרח התיכון, ולהשפעותיה, עשויה לגרום לישראל לפעול בשתי זירות 1. בזירת נאט"ו אשר בה פעילותה של טורקיה נראית כהפרה מהותית של אמנת הארגון לא להסלים סכסוכים 2. חתירה לכינוסה של ועידה בינלאומית, שתניף את המלחמה הקשה והבלתי נגמרת, ותוביל למזרח תיכון חדש נשלט ומנוהל בידי מעצמותיו. ישראל תצטרך במקרה הזה להסכים לכינונה של מדינה פלסטינית, ותמורת זאת תקבל הכרה חדשה כמעצמה אזורית שזכאית לביטחון ולשגשוג בתוך משחק הדומינו האלים של המזה"ת.
נתניהו והרמטכ"ל מתואמים לסיום המלחמה, ולשיקום צה"ל לקראת המזה"ת החדש החזק והאלים שהולידה התארכותה. השבוע נפגשו השניים ביחידות, וסיכמו המהלכים; קנאי הממשלה מודרו מהסיכומים
7 סיבות להתפוצצות המו"מ עם חמאס: מרואן ברגותי, אחמד סעדאת, עבאס אל סייד, עבדאללה ברגותי, איבראהם חאמד, חסן סלאמה, מחמד ערמאן.
ב-22 ביוני דיווחנו בלעדית על הסכמתו של נתניהו לסיים את המלחמה. ההסכמה לסיום המלחמה, לא הביאה את המו"מ לידי הסכם, כיוון שעל הפרק היו מחלוקות שרובן נפתרו מאז. ובכל זאת, המו"מ התפוצץ בסוף השבוע, ומשלחת ישראל הוחזרה מדוחא. כעת מתברר כי הסיבה לפיצוץ היא העלאת שמות האסירים הכבדים שחמאס דורש מישראל לשחרר, כולם רוצחי המונים: מרואן ברגותי, אחמד סעדאת, עבאס אל סייד, עבדאללה ברגותי, איבראהם חאמד, חסן סלאמה, מחמד ערמאן. איננו יודעים אם נתניהו מתכוון לתת את הסכמתו לשחרורם של רוצחי ההמונים; אבל בשיחתם, התחייב הרמטכ"ל לראש הממשלה: אני מבטיח לך שאם תחליט לשחררם, לא נניח להם לחולל שוב טרור. הערכתנו היא שלישראל לא תהיה ברירה, למען היערכותה, ולמען חזון בניית צה"ל לקראת המזה"ת האלים החדש שהולידה המלחמה.
27.07.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
התפתחות חדשה ומהותית במלחמה הייתה השבוע, כאשר ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל זמיר נפגשו ביחידות. לשני האישים היה ברור להערכתנו, ששיתוף פעולה ביניהם נדרש כעת יותר מתמיד: כדי לחלץ את ישראל, מהדשדוש בעזה, ולחלץ אותה מההתקפות בזירה הבינלאומית, וכדי להחזיר את החטופים ולסלול את הדרך לשיקום ערי ישראל, ובעיקר לשיקומו של צה"ל, לבנייתו, ולהכנתו למזרח התיכון החדש שחוללה המלחמה: הציר הטורקי אליו עלולות להצטרף סוריה איראן מצרים, ואם מאמצי טורקיה יצליחו, גם ירדן וסעודיה.
הערכתו המוקדמת של הרמטכ"ל שהייתה ידועה לנתניהו, ולפיה המלחמה בעזה תמה, ויש לסיים אותה בתנאים שיאפשרו את צמיחת צה"ל, את החזרת החטופים, ואת ההתנתקות של הצבא ממגע עם הזירה האזרחית בעזה, והתרחקות מממשל צבאי, התקבלה לראשונה באופן מלא מצד נתניהו. כפי שציינו בעבר, איננו יודעים אם נתניהו לא יתכופף שוב בלחץ הקנאים, ולפיכך השאלה אם הסיכום השבוע עם הרמטכ"ל יחזיק מעמד, היא שאלה פתוחה.
לפני חודש היה בין השניים עימות כאשר נתניהו, כנראה בהשפעת הקנאים בממשלתו, אמר לרמטכ"ל "אתה כפוף לי ותעשה כל מה שאומר לך לעשות". רא"ל זמיר השיב: "אני כפוף לחוק ולמדינת ישראל". על העימות הזה דיווחנו כאן.
אחרי פרישת החרדים מממשלתו, בנימין נתניהו מבין להערכתנו שהבחירות קרבות, וכי הוא לא יוכל ללכת אליהן, כאשר המלחמה נמשכת, חטופים נמצאים בידי חמאס, וחיילים נופלים, באופן שהתפתח אחרי התמרונים הגדולים של מלחמת לבנון הראשונה. להערכתנו, בשל ההתפתחות הפוליטית, ובשל הזעם המופנה לישראל כעת מארצות המערב, נתניהו נאלץ לבחור בין הקנאים בממשלתו לבין השקפתו של רא"ל זמיר שיש לסיים את המלחמה, ולהחזיר את החטופים, לבנות את הישובים שנחרבו, ובעיקר לבנות את צה"ל לקראת האתגרים העצומים שמעמיד המזרח התיכון החדש.
חמאס דורש מישראל ערבות לסיום המלחמה, ולא מסתפק בערבות אמריקאית. ישראל תיסוג ממורג לפי דרישת מצרים
אם נתניהו לא ישנה שוב את דעתו בהתאם לדרישת הקיצונים בממשלתו, ישראל עשויה לזנוח את פשע המלחמה אשר כונה "הגירה מרצון". המהלך העיקרי אשר טרפד (לפי שעה) את ה"הגירה מרצון", הוא ההתנגדות המצרית לאחיזה ישראלית בציר מורג, והתנגדותה להקמת עיר האוהלים שתאפשר בעיני המצרים לנייד את מאות אלפי הפלסטינים, לכיוון סיני. ככל שידוע לנו, אבן הנגף לחתימה על הסכם היא כעת דרישת חמאס מצד אחד להתחייבות ישראלית לסיום המלחמה, ודרישת ישראל מצד שני שערבות להסכמת המלחמה תהיה כרוכה בהתפרקות חמאס מנשקו וויתור על שלטונו ברצועת עזה; לכן ערבות לסיום המלחמה לא תינתן עכשיו, אלא רק אחרי שחמאס יחתום על התפרקות מנשקו וויתור על שלטונו. על ריבוע המעגל ר' בכתבה.
20.07.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
במו"מ הנוכחי, מנסים כעת ישראל חמאס והמתווכות לרבע מעגל: חמאס דורש כבר עכשיו ערבות ישראלית, לסיום המלחמה, אבל ישראל אינה מסכימה לתת ערבות כזאת, כיוון שסיום המלחמה כרוך בהתפרקות חמאס מנשקו וויתור על שלטונו. חמאס מצדו שומר את הקלף של ויתור על שלטונו ועל נשקו, כדי להבטיח את סיום המלחמה. מאחר שכל אחד מהצדדים מסכים באופן יסודי לתנאי היסוד של הצד שמנגד, ההסכם עומד כעת על ניסוח, ולא על עניינים מהותיים שרובם נפתר, בשני סייגים: האחד הוא שנתניהו לא ישנה שוב את דעתו לגבי סיום המלחמה, הסכמה אשר עליה דיווחנו כאן בלעדית ב-22 ביוני, והשני הוא שחמאס לא יחשוב שאבו מאזן סגר לו את כל הדרכים לשיקום פוליטי של הארגון, ובעקבות כך יחזור בו חמאס מההסכמה להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון. לגבי פעולות אבו מאזן ר' היום במאמר המערכת.
גם שאלת שחרורו של מרואן ברגותי עדין לא נסגרה, מתוך הסירוב למפרע של ישראל לשחרר אותו, ומתוך רצונו של חמאס להיעזר בברגותי לשיקום מעמדו בגדה המערבית ובעזה. ככל שאבו מאזן יפעל בנחרצות ובנוקשות למנות את חוסיין א שייח לראש הממשלה הפלסטינית לגדה המערבית ולעזה, ולמנוע כל שותפות פוליטית עם חמאס, כך הארגון ידרוש בייתר תוקף את שחרורו של ברגותי.
ארה"ב תיתן לחמאס ערבות שישראל תיסוג מציר מורג בתום 60 ימי הפסקת האש הזמנית
הערבות עשויה למנוע ממשל צבאי, ואת תוכנית "הגירה מרצון" (ר' היום בסיפור המרכזי מאת מתי כהן, הרחבה על פשע המלחמה אשר מכונה "הגירה מרצון"). בכך ארה"ב מסנדלת את בנימין נתניהו בשלושה היבטים 1. הערבות שהיא תעניק לחמאס לפיה ישראל תחזיק בציר מורג רק למשך 60 הימים של הפסקת האש הזמנית, עשויה לחלץ את המו"מ מהמשבר הנוכחי (אלא אם נתניהו יטרפד את מתן הערבות על ציר מורג) 2. נסיגה מציר מורג בתום 60 ימים, במידה שהמו"מ לסיום המלחמה לא יתפוצץ, עשוי לסתום את הגולל על תוכנית "הגירה מרצון" 3. נסיגה מעזה מקעקעת כוונה לכונן ברצועה ממשל צבאי.
13.07.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
מאחר שציר מורג, הפך לאבן נגף עיקרית בדרך להפסקת אש ושחרור 50 החטופים (הדר גולדין ו-49 החטופים מאז 7 באוקטובר), ארה"ב בימים האחרונים הציעה פתרון שעשוי להציל את המו"מ להפסקת האש: מתן של ערבות אמריקאית ממוקדת לחמאס לגבי ציר מורג, ולנסיגת ישראל מהציר כעבור 60 ימים. איננו יודעים אם הערבות תהיה תקפה, גם אם המו"מ לא יסתיים כעבור 60 ימים; לפיכך נשארת תלויה השאלה אם הערבות תחייב את ישראל לסגת מציר מורג (על פי הערבות האמורה) ועדין לא לחדש את המלחמה (על פי הערבות האמריקאית לסיום המלחמה). על פי מקור אשר ציטטנו בשבוע שעבר, בנימין נתניהו לא יסכים לסגת מרצועת הביטחון (הפרימטר) בסיום המלחמה, בהתאם לדרישת חמאס לחזור לקווי 6 באוקטובר, וישראל עלולה לפיכך לחזור למלחמה בתום הפסקת האש הזמנית ומו"מ מסוים אשר יבוא אחריה; איננו יודעים כאמור אם במקרה כזה ישראל תיסוג מציר מורג, ואחר כך, עם חידוש המלחמה, תחזור אליו.
הפרטים אשר ידועים לנו עכשיו הם כי בנימין נתניהו אכן מתכוון לחתור להפסקת אש זמנית ל-60 יום, ואכן מתכוון להביא לקיומה; יתכן שנתניהו אף יסכים לערבות האמריקאית לגבי ציר מורג, ואולי אף היה לו חלק בהגייתה; כן ידוע לנו כי נתניהו אינו מתכוון לסגת בשום מקרה מרצועת הביטחון (הפרימטר), ויתכן שעל הרקע הזה אף יחדש את המלחמה בתום 60 ימים בתוספת פרק זמן נוסף של מו"מ שיבוא אחריהם; במקרה כזה ממשלת הקנאים תדרוש כינון של ממשל צבאי, והגברת המאמצים ל"הגירה מרצון". (ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על פשע המלחמה המכונה "הגירה מרצון").
לגבי שחרור אסירים, חמאס מתעקש על שחרורו של מרואן ברגותי. בישראל מבינים כי משמעות שחרור ברגותי היא חילוצו של חמאס מהמצוקה אליה נפל בעקבות המלחמה שאותה יזם, וכינון היסטורי של אש"פ אשר בו יהיו נוכחים פת"ח וחמאס, ובו ההנהגה תהיה משותפת לשני הצדדים, ותהיה כנראה ניצית כלפי ישראל.
על רקע המו"מ עם חמאס: צה"ל מתקומם שהממשלה מנסה להפכו לצבא הממשלה: נתניהו לרמטכ"ל: "אתה כפוף לי, ותעשה כל מה שאני אומר לך". הרמטכ"ל לנתניהו: "אני כפוף לחוק ולמדינה ולא לך". הנשיא עדין שותק (ר' מאמר המערכת היום) מקור: נתניהו יאשים את חמאס בסירוב בתום 60 הימים, כדי לחדש המלחמה כדרישת הקנאים. הכלי בו ישתמש: הפרימטר
ישראל דורשת שבמהלך הפסקת האש בת 60 הימים, ציר מורג והפרימטר יישארו בידיה. חמאס הסכים לקבל ערבויות מקטאר וממצרים לסיום המלחמה, והבטחה לא מחודדת מנשיא ארה"ב (איננו יודעים את נוסחה). עם זאת, בעקבות דרישתה הנחרצת של ישראל להישאר בציר מורג, ובעקבות הרמז שהיה טמון במהלך לגבי כוונת ישראל להישאר בפרימטר גם בהסכם קבע, חמאס דורש כעת נסיגה ממורג וחידוד של הערבויות, כולל הערבות האמריקאית. דרישת חמאס היא שצה"ל יחזור בסיום המלחמה לקווי 6 באוקטובר. מקור פלסטיני: אבו מאזן יכונן ממשלה חדשה בראשות חוסיין א שייך, מתוך כוונה שהיא תמשול בגדה המערבית וברצועת עזה, צרפת עשויה להכיר במהלך, יתכן כי ארה"ב כבר הסכימה להקמת הממשלה הזאת שנתונה בקשר מדיני עמוק עם איחוד האמירויות ותהיה בפיקוחה.
06.07.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
המוטיב אשר מוביל כעת בישראל את הדיונים על המו"מ להפסקת אש הוא כוונתו המסתמנת של ראש הממשלה נתניהו, לחזור בו מהסכמתו לסיים את המלחמה, באמצעות הצגת חמאס כצד אשר מסרב להתגמש (עם זאת צריך לשים לב שהמציאות כעת היא של מו"מ מכריע, וכל מהלך לפיכך עשוי להיות קלף מיקוח ותמרון במו"מ ולא עמדה חד משמעית).
נתניהו על פי מקור, מתכוון להשתמש בפרימטר, כדי לחזור למלחמה בתום 60 הימים, לכבוש את רצועת עזה, ולכונן בה ממשל צבאי. זאת הסיבה לדברי המקור שנתניהו דורש לכנס את תושבי עזה מדרום לציר מורג, באופן שיוכל להורות לצה"ל לפעול בחופשיות בצפון הרצועה, ולהכריע שם את חמאס בהתחדש הלחימה, ואת המפקד הנוכחי של כוחות חמאס ברצועה אל חדאד. הכוונה המסתמנת הזאת לכופף שוב את המלחמה לאינטרסים הפוליטיים של הליכוד ושל מפלגות הקנאים, מנוגדת לתפישות של מערכת הביטחון לפיהן, בראש ובראשונה על ישראל להחזיר כעת את כל החטופים, גם במחיר של סיום המלחמה.
מקור מסר כי על הרקע הזה של תמרונים בעלי אופי פוליטי במו"מ, התקיימה השבוע שיחה קשה בין הרמטכ"ל לבין ראש הממשלה; בנימין נתניהו אמר לרמטכ"ל: "אתה כפוף לי, ותבצע כל מה שאני אומר לך" הרמטכ"ל השיב "אני כפוף לחוק ולמדינה ולא לך, הממשלה מתווה מדיניות. אבצע כל דבר שהממשלה תחליט במסגרת החוק, ואני אומר שוב, אני כפוף לחוק ולמדינה ולא לך". ר' היום הרחבה במאמר המערכת.
מקור ערבי מסר כי בתיאום עם מדינות במערב ובהם ארה"ב וצרפת, אבו מאזן מתכוון לפטר את ממשלתו הנוכחית, ולהקים ממשלה חדשה בראשות חוסיין א שייך. הממשלה החדשה תמשול בעזה ובגדה המערבית, והיא תהיה נתונה לחניכה מדינית ולפיקוח של איחוד האמירויות. יתכן שבכנס שיהיה בקרוב, צרפת תכיר במהלך. יתכן כי גם הנשיא טראמפ תומך במהלך.
פרשנות היועמ"ש היא עמדת המדינה, והיא מחייבת את הממשלה. פרשננו המשפטי על מינוי האלוף זיני
הפרשנות המשפטית של היועמ"ש אינה רק בגדר עמדתה של הנושאת בתפקיד המשפטי הבכיר בממשלת ישראל, אלא היא הופכת, מרגע ניסוחה, לעמדתה של המדינה במובן המשפטי. ולכן העמדה הזאת גוברת על עמדת הממשלה, מכוח עליונותה של המדינה על הממשלה. עם זאת, גם פרשנותה של היועמ"ש נתונה לביקורת של בית המשפט, על פי עתירות שמוגשות, כמו העתירה הנוכחית נגד היועמ"ש בעניין התנגדותה להליך מינוי זיני לראש שירות הביטחון הכללי.
06.07.2025
מאת אברהם יעקב פרשננו המשפטי
אם בג"ץ יקבל את העתירה נגד החלטת היועצת המשפטית לממשלה בעניין מינוי ראש השב"כ ויקבע שניתן לעקוף את חוות דעתה או לקבוע שהיא אינה מחייבת, הרי שמדובר ברעידת אדמה חוקתית-משפטית, לא פחות מזה!
משמעותו של פסק דין כזה תחרוג בהרבה מהמינוי הספציפי: המשמעות המיידית תהיה שינוי יסודי במעמדה של מערכת הבלמים והאיזונים בישראל, ופגיעה עמוקה בשלטון החוק ובאופי הדמוקרטי של המדינה.
עד כה, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה נחשבת מחייבת את הרשות המבצעת. כך עולה מפסיקה רבת שנים וחד משמעית של בית המשפט העליון.
חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אינה פרשנות פרטית, אלא עמדת המדינה מבחינה משפטית. בית המשפט העליון פסק כבר עשרות פעמים, אם לא מעבר לכך, שחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הרשות המבצעת והיא הפרשנות הנכונה של הדין. כלומר, חוות הדעת הזו מחייבת את הממשלה ואת כל שלוחותיה ומשרדיה ואין לערער עליה, עד אשר בית המשפט יפסוק אחרת ויקבע שהדין הוא אחר.
בית המשפט פסק כך פחות מחמש פעמים בחמישים השנים האחרונות.
לפיכך, שרים, מנכ"לים ומוסדות מדינה כפופים לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.
אם בג״ץ יקבע בעתירה הנדונה, שהממשלה היתה רשאית לסטות מחוות דעתה של היועמ"שית, בלי שקדמה לכך החלטה של בית המשפט שקבעה שהיועמ"שית טעתה בפרשנות הדין, הוא למעשה, יפתח בכך את הדלת לאפשרות הסבירה מאוד שפוליטיקאים יבחרו מתי לקבל את עמדתה של היועמ"שית ומתי להתעלם ממנה.
פסק דין כזה יוביל לכרסום מעשי במערכת האיזונים והבלמים, שגם כך היא רופפת מאוד: כל שיקול משפטי יהפוך ל"עצה" בלבד. שר יוכל לומר "אני לא מסכים", ופשוט לפעול אחרת, גם אם ההחלטה עומדת בסתירה לחוק או מנוגדת לעקרונות המנהל התקין.
קבלת העתירה תחליש את מעמד היועץ המשפטי מהמעמד של "שומר סף" עצמאי לתפקיד טכני או פוליטי, כפוף לשר. במצב כזה, היועץ יפסיק להיות המגן על האינטרס הציבורי, ויהפוך לסוג של מזכיר משפטי שמוציא לפועל את רצון הדרג הנבחר.
ההשלכות יהיו דרמטיות: כל מינוי, כל תקצוב, כל החלטה שלטונית, יוכלו לעבור בקלות גם אם הם בלתי חוקיים או נגועים בשיקולים זרים, כל עוד אין פסק דין של בג"ץ שעוצר זאת בזמן. והרי לא כל אזרח מסוגל לעתור לבג"ץ בכל רגע.
בישראל אין חוקה פורמלית, ואין הפרדה ברורה בין הכנסת לממשלה. הממשלה שולטת בכנסת מכח המשמעת הקואליציונית ולמעשה, לא קיים פיקוח פרלמנטרי משמעותי על עבודת הממשלה.
הייעוץ המשפטי, ובראשו היועמ"ש, הוא אחד הכלים הבודדים שמונעים שלטון בלתי מרוסן. אם תוסר מן היועץ המשפטי לממשלה יכולתו וסמכותו לחייב את הרשות המבצעת בפרשנותו לדין, נקבל מערכת שלטון ריכוזית וחסרת פיקוח אפקטיבי.
מצב כזה ישליך גם על מערכת הביטחון: מינוי ראש שב"כ, גוף רגיש ובעל סמכויות מרחיקות לכת, תוך עקיפת חוות דעת משפטית, יצור תקדים מסוכן של מינויים נגועים באינטרסים פוליטיים, ולא על בסיס טוהר מידות ושיקול מקצועי.
כך גם בעניין מינויים בכירים אחרים, כמו מינוי רמטכ"ל, מפכ"ל, נציב שב"ס וראש המוסד.
אם בג״ץ יקבל את העתירה נגד היועצת המשפטית לממשלה, הוא לא יפסול רק עמדה אחת, אלא יערער עיקרון יסוד של המערכת הדמוקרטית הישראלית: עקרון שלטון החוק שמשמעותו בהיבט זה היא, שהחוק גובר על גחמות השלטון.
במקום בלם אפקטיבי, נקבל מערכת ייעוץ מוחלשת וכפופה לרצון השלטון, בדיוק בנקודות הרגישות ביותר הדורשות את ההגנה החזקה ביותר.
לא מדובר כאן בוויכוח משפטי גרידא, אלא במאבק על אופייה של הדמוקרטיה הישראלית.
דיווחנו בלעדית כי ישראל הסכימה לסיום המלחמה (22 ביוני), ולא הערכנו כי נתניהו מילא בכך את חלקו, בדיל סיבובי עם הנשיא האמריקאי. המקור הישראלי: לא מאשר ולא מכחיש עסקה סיבובית.
המו"מ בין ישראל לבין הפלסטינים כולל עכשיו משתנים שמכבידים עליו, מעבר להיותו מורכב מאוד במובן המדיני הפשוט: 1. האופן שבו קושר ראש ממשלה מאז 7 באוקטובר, בין צרכיו הפוליטיים והאישיים, לבין ניהול המלחמה לרבות הפסקתה. 2. הרצון המסווה של הקנאים לנצל את המלחמה, למען סיפוח הגדה המערבית, וחידוש של ההתיישבות בעזה. 3. רצונו של דונלד טראמפ ליצור מזרח תיכון חדש, אשר בנקודות מסוימות, האינטרס האמריקאי שנובע מרצונו זה, עלול להתנגש עם האינטרס הישראלי (אף כי בעניין הגרעין האיראני יש לפי שעה תמימות דעים); מציאות כזאת עלולה להוביל לעימות מדיני, למשל אם נתניהו יתנה באופן חשאי את ההתקדמות במו"מ בעסקת טיעון (בלי קלון ובלי כלא), ולא יסתפק בהבטחת טראמפ לפעול לשם כך. מיד אחרי שהידיעה על הסכמת ישראל לסיום המלחמה הודלפה לעיתוננו, הודיע הנשיא טראמפ כי יפעל לחילוץ נתניהו ממשפטו.
29.06.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
השבוע עלול להתפתח עימות בין הנשיא טראמפ לבין ראש הממשלה נתניהו, על רקע הערכת טראמפ שאותה השמיע בסוף השבוע כי הפסקת האש קרובה מאוד. הרושם שעולה מתגובת טראמפ לגבי הפסקת אש, הוא כי הנשיא האמריקאי לא ייחס חשיבות מספיקה לשאר המחלוקות במשא ומתן ובראשם אי ההסכמה על עומק הנסיגה הישראלית מרצועת עזה. עם זאת, יתכן כי נתניהו וטראמפ הסכימו מראש על עסקה בשני שלבים, אשר בה בשלב ב' יידונו הנסיגה ומפתח שחרור החטופים, ובשלב א' תינתן ערבות אמריקאית להפסקת המלחמה, אשר לגביה ישראל, כפי שדיווחנו, כבר הסכימה. אם אכן כך, הנוסח הזה של שני שלבים ושל ערבות אמריקאית מסביר את האופטימיות של טראמפ להפסקת אש קרובה.
לגבי האפשרות שנתניהו יתנה את הפסקת האש בעסקת טיעון, קשה להניח שהנשיאים ברק והרצוג היו נרתמים לכך, ללא עדכון אמריקאי כי המהלך מוסכם בהיותו כרוך במהלך מדיני בעל השפעה מכרעת על מעמדה של ישראל. ולכן אם אכן המהלך הזה מתקיים, עומדת מאחוריו הסכמה מדינית פוליטית רחבה. עמדת העיתון היא כי למהלך כזה יש התנגדות ציבורית רחבה מאוד ועמוקה מאוד בשל ההשחתה הציבורית העמוקה אשר גלומה בו. ההערכה שעומדת בבסיס עמדת העיתון היא שגם תמורה מדינית משמעותית, אינה שווה לנזק הערכי העצום, הגדול לאין שיעור, שיתחולל למרקם הפנימי החברתי ציבורי פוליטי של ישראל.
נקודות המחלוקת עכשיו במו"מ עם הפלסטינים: 1. פרטי נסיגת צה"ל מרצועת עזה 2. מפתח שחרור חטופים/אסירים פלסטיניים 3. זהות ועדת הניהול לעזה; הפלסטינים יידרשו שתהיה זאת ועדת הניהול שבחרה הרשות הפלסטינית ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית. הועדה כוללת אישים מהרשות ומהציבוריות הפלסטינית, ואשר מונו בהסכמה בין חמאס מצד אחד, לבין הפת"ח והרשות הפלסטינית מהצד השני.
מאירועי החודש האחרון, מתברר כי הנשיא טראמפ הוא חסיד של מהלכים סיבוביים שפותרים מחלוקות בין כמה נקודות (ר' דיווחנו ב-15 ביוני גיליון 206 על כוונתו של טראמפ לחולל עסקה סיבובית שתקשור את זירת איראן עם הזירה הפלסטינית, להסכם כולל עם ישראל). ר' היום במדור יומן את הכתבה המקורית לגבי העסקה הסיבובית שתכננה ארה"ב.
שעות לפני ההתקפה האמריקאית על הגרעין האירני: מקור ערבי: הושגה הסכמה בין ישראל לבין חמאס בסוגיות מפתח. ישראל הסכימה לסיום המלחמה; חמאס הסכים (שוב) להתפרק מנשקו, ולהעביר השלטון לוועדת ניהול
שני הצדדים הסכימו לנתק את ההסכם, מהזירה האיראנית. ארה"ב עדין חותרת, כפי שדיווחנו כאן בשבוע שעבר, לעסקה סיבובית, איראן-ישראל-חמאס; איננו יודעים אם טראמפ יתנגד להפרדת הזירות. להערכתנו חמאס יהיה חשוף כעת ללחץ מטורקיה לחזור בו, מהפרדת החזיתות, כדי לעצור את ההתקפה האמריקאית על איראן. ישראל וחמאס לא שלחו משלחות לקטאר, אשר בה הושגה ההסכמה על סוגיות המפתח, אלא התדיינו מרחוק. בקהיר, אליה הגיעה אתמול משלחת חמאס, יידונו כעת, סוגיות המפתח הנוספות שעדין פתוחות: 1. שחרור כל החטופים במועד(ים) מקביל(ים) לשחרור האסירים הפלסטינים 2. מפתח שחרור האסירים הפלסטינים והחטופים (חמאס ידרוש שחרור כולם תמורת כולם) 3. פרטי נסיגת צה"ל מעזה 4. זהות ועדת הניהול (חמאס והרשות הפלסטינית ידרשו כי תהיה זו הועדה אשר כבר נבחרה בהסכמת חמאס והרשות מקרב הרשות הפלסטינית, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית) הועדה כוללת אישים אשר מקובלים הן על הרשות הפלסטינית והן על חמאס 5. הגליית ראשי חמאס.
22.06.2025
מאת מאיר ז'ורנו ומתי כהן
כאן דיווחנו בשבוע שעבר, על הפסקת האש אשר חמאס הסכים לה, בעקבות בקשת סוהא ערפאת והנציג האמריקאי למו"מ פרופ' בשארה בחבח. ישראל התנגדה לניהול מו"מ בהפסקת אש, ודובר צה"ל הדגיש אחרי דיווחנו כי המלחמה בעזה נמשכת. עם זאת, המו"מ נמשך בקטאר בין ישראל לבין חמאס, ללא נוכחות פיזית של הצדדים. את המו"מ ריכזו ארה"ב שחתרה לעסקה סיבובית, איראן-ישראל-חמאס, וקטאר שהסכימה לאחרונה לסייע לאיראן במשבר עם ארה"ב. זמן קצר לפני ההתקפה האמריקאית אתמול על אתרי הגרעין של איראן, כנראה כיממה, הושגה הסכמה בין ישראל לבין חמאס בדיון שהיה לפי מקור ערבי על סוגיות הייסוד במו"מ. 1. ישראל הסכימה להכריז על סיום המלחמה, אם יושג הסכם 2. חמאס הסכים להתפרק מנשקו. ישראל קיבלה הדרישה שההתחייבות להפסקת המלחמה בהסכם תהיה שלה, ולא באמצעות ערבות אמריקאית ואו אחרת. הסיבה לדברי מקור ערבי חשוב: ארה"ב כבר מעורבת בצד הישראלי ולפיכך אינה עוד מתווך הוגן. יתכן כי העמדה הזאת מושפעת מלחץ טורקי; בעקבות הכינוס שיזמה טורקיה לבקשת איראן, וכלל הן את ארגון המדינות המוסלמיות, והן את הליגה הערבית, טורקיה הופכת לגורם חשוב משפיע בזירה הערבית מוסלמית (טורקיה איחדה בכך את העולם המוסלמי תחת הנהגתה, דבר אשר חשבה כי יתפרש על פני שנים, אבל המלחמה סיפקה לה הזדמנות לקצר את התהליך להקמת הציר המוסלמי בהנהגתה, ר' היום בסיפור המרכזי)
ההסכמות על נקודות המחלוקת העיקריות כבר הושגו. על פי המקור הערבי כעת על השולחן 5 סוגיות חשובות נוספות שעדין לא נפתרו, והן יעלו בדיונים בקהיר: 1. שחרור כל החטופים במועד(ים) מקביל(ים) לשחרור האסירים הפלסטינים 2. מפתח שחרור האסירים הפלסטינים והחטופים (חמאס ידרוש שחרור כולם תמורת כולם) 3. פרטי נסיגת צה"ל מעזה 4. זהות ועדת הניהול (חמאס והרשות הפלסטינית ידרשו כי תהיה זו הועדה אשר כבר נבחרה בהסכמת חמאס והרשות מקרב הרשות הפלסטינית, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית) הועדה כוללת אישים אשר מקובלים הן על הרשות הפלסטינית והן על חמאס 5. הגליית ראשי חמאס.
יומן
וויטקוף אמר כי נתניהו רוצה לסיים את המלחמה, ואמר שחמאס הסכים להתפרק מנשקו; שתי הידיעות
הבלעדיות היו אצלנו; הראשונה ב-22 ביוני 2025, השנייה בחודש ינואר 2024, כשצה"ל ניצח את חמאס
22.06.25
שעות לפני ההתקפה האמריקאית על הגרעין האירני: מקור ערבי: הושגה הסכמה בין ישראל לבין חמאס בסוגיות מפתח. ישראל הסכימה לסיום המלחמה; חמאס הסכים (שוב) להתפרק מנשקו, ולהעביר השלטון לוועדת ניהול
שני הצדדים הסכימו לנתק את ההסכם, מהזירה האיראנית. ארה"ב עדין חותרת, כפי שדיווחנו כאן בשבוע שעבר, לעסקה סיבובית, איראן-ישראל-חמאס; איננו יודעים אם טראמפ יתנגד להפרדת הזירות. להערכתנו חמאס יהיה חשוף כעת ללחץ מטורקיה לחזור בו, מהפרדת החזיתות, כדי לעצור את ההתקפה האמריקאית על איראן. ישראל וחמאס לא שלחו משלחות לקטאר, אשר בה הושגה ההסכמה על סוגיות המפתח, אלא התדיינו מרחוק. בקהיר, אליה הגיעה אתמול משלחת חמאס, יידונו כעת, סוגיות המפתח הנוספות שעדין פתוחות: 1. שחרור כל החטופים במועד(ים) מקביל(ים) לשחרור האסירים הפלסטינים 2. מפתח שחרור האסירים הפלסטינים והחטופים (חמאס ידרוש שחרור כולם תמורת כולם) 3. פרטי נסיגת צה"ל מעזה 4. זהות ועדת הניהול (חמאס והרשות הפלסטינית ידרשו כי תהיה זו הועדה אשר כבר נבחרה בהסכמת חמאס והרשות מקרב הרשות הפלסטינית, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית) הועדה כוללת אישים אשר מקובלים הן על הרשות הפלסטינית והן על חמאס 5. הגליית ראשי חמאס.
מאת מאיר ז'ורנו ומתי כהן
כאן דיווחנו בשבוע שעבר, על הפסקת האש אשר חמאס הסכים לה, בעקבות בקשת סוהא ערפאת והנציג האמריקאי למו"מ פרופ' בשארה בחבח. ישראל התנגדה לניהול מו"מ בהפסקת אש, ודובר צה"ל הדגיש אחרי דיווחנו כי המלחמה בעזה נמשכת. עם זאת, המו"מ נמשך בקטאר בין ישראל לבין חמאס, ללא נוכחות פיזית של הצדדים. את המו"מ ריכזו ארה"ב שחתרה לעסקה סיבובית, איראן-ישראל-חמאס, וקטאר שהסכימה לאחרונה לסייע לאיראן במשבר עם ארה"ב. זמן קצר לפני ההתקפה האמריקאית אתמול על אתרי הגרעין של איראן, כנראה כיממה, הושגה הסכמה בין ישראל לבין חמאס בדיון שהיה לפי מקור ערבי על סוגיות הייסוד במו"מ. 1. ישראל הסכימה להכריז על סיום המלחמה, אם יושג הסכם 2. חמאס הסכים להתפרק מנשקו. ישראל קיבלה הדרישה שההתחייבות להפסקת המלחמה בהסכם תהיה שלה, ולא באמצעות ערבות אמריקאית ואו אחרת. הסיבה לדברי מקור ערבי חשוב: ארה"ב כבר מעורבת בצד הישראלי ולפיכך אינה עוד מתווך הוגן. יתכן כי העמדה הזאת מושפעת מלחץ טורקי; בעקבות הכינוס שיזמה טורקיה לבקשת איראן, וכלל הן את ארגון המדינות המוסלמיות, והן את הליגה הערבית, טורקיה הופכת לגורם חשוב משפיע בזירה הערבית מוסלמית (טורקיה איחדה בכך את העולם המוסלמי תחת הנהגתה, דבר אשר חשבה כי יתפרש על פני שנים, אבל המלחמה סיפקה לה הזדמנות לקצר את התהליך להקמת הציר המוסלמי בהנהגתה, ר' היום בסיפור המרכזי)
ההסכמות על נקודות המחלוקת העיקריות כבר הושגו. על פי המקור הערבי כעת על השולחן 5 סוגיות חשובות נוספות שעדין לא נפתרו, והן יעלו בדיונים בקהיר: 1. שחרור כל החטופים במועד(ים) מקביל(ים) לשחרור האסירים הפלסטינים 2. מפתח שחרור האסירים הפלסטינים והחטופים (חמאס ידרוש שחרור כולם תמורת כולם) 3. פרטי נסיגת צה"ל מעזה 4. זהות ועדת הניהול (חמאס והרשות הפלסטינית ידרשו כי תהיה זו הועדה אשר כבר נבחרה בהסכמת חמאס והרשות מקרב הרשות הפלסטינית, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית) הועדה כוללת אישים אשר מקובלים הן על הרשות הפלסטינית והן על חמאס 5. הגליית ראשי חמאס.
will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Lineמכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il