הסיפור המרכזי

מאחר שההפיכה המשטרית, הולידה באופן טבעי אי שקט חברתי ואף איומים בסרבנות, שהרי עוד לא נולד הישראלי שיסכים לחיות בלי חופש חרויות והפרדת רשויות (גם לא מזרחי נוקם שתומך בממשלת החורבן בגלל העוול שציבור אשכנזי בזוי עשה בשחר התקומה להוריו וסביו), קלט הציר האסלמו נאצי את ההזדמנות ויצא לטבוח בישראל. איך אנחנו יודעים זאת? כי כתבנו על החפ"ק שהקימה לשם כך איראן כבר בחודש מאי 2023 כאשר הריחה "חולשה" מהותית בישראל; באותו מעמד אף ציינו שהחותים יירו טילים על ישראל. זאת גם הסיבה שב-8 באוקטובר כתבנו בלי היסוס כי איראן פתחה במלחמה נגד ישראל. אחרי חודשים ארוכים כתבו כך כולם. באותו בוקר שבת וחג שבו יצאו האסלמו נאציים לג'נוסייד, התברר שהממשלה לא רק שהביאה על ישראל מלחמה בעצם ההפיכה המשטרית, אלא שהיא גם לא הכינה למלחמה את הצבא שסר למרותה. ב-15 באוקטובר פרסמנו בלעדית את סיפור התצפיתניות שהתריעו על המלחמה הקרבה, ונתקלו בבוז, וארבעה חודשים לפני המלחמה פרסמנו את הצו הבלתי חוקי עליו חתם בנימין נתניהו להקטנת חיל השריון. עם פרוץ המלחמה התברר עד כמה טנקים חסרים, ועד כמה התצפיתניות צדקו.

צה"ל על פי חוק יסוד: הצבא, הוא צבאה של המדינה. הוא אינו צבאה של ממשלת ישראל. כצבא המדינה היה עליו להשיב מלחמה, על התקפת 7 באוקטובר נגד מדינת ישראל, בין אם יקבל הוראה להגן על ישראל, ובין אם היה מקבל הוראה לא להגן על ישראל. אין לממשלה כל מעמד מיוחד ביציאה כזאת למלחמה. עד כדי כך נותרה חסרת מעמד, עד שאחד משריה סבר שהממשלה תסולק בתוך כמה ימים.

 וצה"ל אכן תקף את חמאס, והכריע אותו בחודש ינואר 2024. איך אנחנו יודעים זאת. כי פרסמנו שוב בלעדית שחמאס המובס מוכן להתפרק מנשקו, ולסיים את שלטונו ברצועה. היום כבר מבינים כולם, כי ממשלת הקנאים דחתה את הסכמתו של חמאס, כדי שתוכל להמשיך במלחמה. כלומר הממשלה לא זכאית לקרדיט על פתיחת המלחמה בהתקפה של צה"ל על חמאס, ואינה זכאית לקרדיט על סיומה כיוון שעשתה בדיוק את ההפך והאריכה אותה על אף ניצחונו צה"ל בחודש ינואר 2024.

באותם ימים היינו עם הידיעות הבלעדיות האלה לבד, אבל שבנו ופרסמנו אותם, הודות למקורות המעולים של העיתון. מדוע ציינו למעלה כי על פי חוק צה"ל הוא צבא המדינה? כדי להבהיר שהייתה דרך להיאבק בהוראה של הממשלה לצה"ל להמשיך במלחמה, כיוון שלכאורה זו הייתה הוראה בלתי חוקית, אשר סיכנה את חיילי צה"ל ואת החטופים, וקעקעה את לב ערכיה של ישראל ובהם פדיון שבויים.

מאחר שצה"ל אינו צבא הממשלה, אלא הוא צבא המדינה, ומאחר שבראש המדינה עומד הנשיא, ומאחר שהחוק מבהיר בכך לפי מיטב הבנתנו כי לנשיא יש כראש המדינה מעמד לגבי צה"ל בחוק, יכול היה הנשיא הרצוג להתבטא ולומר, כי ההוראה להילחם מלחמה שכבר ניצחנו בה, אינה חוקית, שכן היא מסכנת חיילים וחטופים ואת ערכיה המרכזיים של ישראל.

אבל הנשיא הרצוג שתק למרבה הצער.

את חיזבאללה צה"ל תקף לפיכך מאוחר מכפי שיכול היה, ובכל זאת ניצח: כיוון שמערכת הביטחון ובראשה צה"ל והמוסד הכינו את המלחמה היטב, להבדיל מהממשלה; חיזבאללה הוכרע בכל זאת, בתמרון הביפרים. אם המלחמה נגד חיזבאללה ונגד איראן הייתה מתקיימת שנה קודם, איראן הייתה נופלת בהפתעה גמורה כשהיא בתוך האווירה של חורבן כל משאביה ששררה בעקבות ניצחונות צה"ל המופלאים, וארדואן לא יכול היה להקים את סוריה הטורקית, ואת הציר האסלמי ערבי שהקים, אותם הקים כשהתארכה המלחמה. ר' היום בכותרת הראשית.

צה"ל היה מחויב בהיותו צבא המדינה לתקוף את איראן, ולהכריע את הגרעין שלה, אחרי שאיראן תקפה את ישראל במטרה להשמידה ב-7 באוקטובר; גם במקרה הזה צה"ל היה מחויב וחייב להכות את איראן, בין אם הממשלה הייתה מורה לו לתקוף ובין אם היא הייתה מורה לו להבליג. הממשלה עיכבה את צה"ל פעם ראשונה בעזה, ופעם שנייה היא עיכבה אותו אחרי הירי המסיבי הראשון של הטילים האיראניים לישראל; אז היה עיתוי נוח לתקוף את הגרעין האיראני, בתמיכה גורפת של העולם, אבל נתניהו פחד. הוא חיכה לטראמפ. ראש ממשלה ישראלי שזקוק לליווי של נשיא אמריקאי, ועדין סבור שהוא ראוי להנהיג מדינה כה מורכבת וסוערת כישראל.

ברגע האחרון, כאשר היה ברור שהמלחמה עלולה להיגמר עם גרעין איראני, נתניהו קיבל אומץ להורות על תקיפה. אבל כיוון שהצבא היה כאמור מחויב לכך, סביר להניח שנתניהו התכופף בלחץ הביטחוני לתקוף והורה לצה"ל לעשות את מה שהצבא דרש להערכתנו לעשות. ועדת חקירה ממלכתית תוכל להכריע בסוגיה הזאת שחשובה במורשת ההנהגה הישראלית, לקדם פני עתיד.

אחרי 7 באוקטובר, האדם שלוח הרסן נתניהו סרב לבקש סליחה מהציבור על מחדליו אשר הביאו את ישראל אל סף חורבן, ובראשם ההפיכה המשטרית. עכשיו נתניהו אף מרחיק לכת ודורש שהניצחון המופלא של צה"ל על איראן, על חיזבאללה, ועל חמאס ייחשב כניצחונו. ועדת חקירה ממלכתית תעיר אותו (או אולי אותנו, אולי אנחנו באמת לא רואים את גדולתו אלא רק את כשליו); ואם בנימין נתניהו וחברי ממשלתו ייכנסו לכלא על מאורעות ינואר 2023 ועד 7 באוקטובר, ועד סוף המלחמה,  יתכן שזה יימנע בעתיד מאדם כמוהו ומבני דמותו בממשלת הקנאים לשאוף להגיע לשלטון.