גליון 217
31 באוגוסט 2025
רואה אור פעם בשבוע בימי א'
publisher@tipp.co.il
מאמר המערכת
חמאס מוכן לשנות את אמנתו להשמדת ישראל, בתנאי שהמזימה תביא למלחמה אזורית
לשאלה מדוע חמאס העביר את מרכז הכובד המדיני שלו למצרים ולטורקיה, יש שתי תשובות: האחת, כדי למנוע באמצעות מוכנותן הצבאית ושטח החיכוך של שתיהן עם ישראל, את כניסת צה"ל לעזה; במקרה הזה של סיום המלחמה, אפילו במחיר של ויתור על שלטונו ונשקו, יחתור חמאס לקצור פירות בגדה המערבית אשר בה שיעור התמיכה בארגון מרקיע עכשיו שחקים; במילים אחרות חמאס ירצה להפוך את תבוסתו, לניצחון ולשיקום מעמדו באופן שיהיה גבוה אפילו יותר מכפי שהיה ב-6 באוקטובר, וטורקיה ומצרים מסייעות לו בכך כעת באמצעות נוכחותן המאיימת על ישראל. הנשיא ארדואן למשל אמר אתמול שהפלסטינים ייראו בקרוב את הצדק מתקיים, ומצרים עיבתה כוחות בגבול עם רצועת עזה (איננו יודעים אם היא עיבתה כוחות גם בקווים שניים ושלישיים, במערך התקפי).
להערכתנו אם חמאס יינצל מהמשבר הנוכחי בכוח מזימותיו, הוא אף ינסה בעתיד לשוב ולהתחמש, לצד ניסיונות מחודשים להשתלט על אש"ף. בכך הוא ישאיר את המלחמה הרחק מאחוריו, ולפחות בזירה הפלסטינית נצחונו יהיה מושלם; לשם כך הארגון צריך כעת "להתמתן", ואין התמתנות ברורה יותר לכל השחקניות באזור, מאשר הסכמה של הארגון האסלמו נאצי לוותר על אמנתו בסעיפים שחותרים להשמדת ישראל.
התשובה השנייה נשענת על מספר ידיעות אשר עליהן דיווחנו בחודש האחרון, ובהן הידיעה כי אחרי פגישת פידאן חמאס לפני כחודש בטורקיה, הודיעו חמאס, כמו גם הנשיא ארדואן, הודעה זהה, ממנה השתמע כי חמאס יסתפק בהקמת מדינה בשטחי 4 ביוני 1967. הידיעה המשלימה אשר אותה אנחנו מביאים היום, היא אשר עומדת ביסוד ההכרזה המשותפת לחמאס ולארדואן: חמאס הודיע לאחרונה הן לטורקיה והן לרשות הפלסטינית כי הוא יהיה מוכן לשנות את אמנתו, בסעיפים המכוונים להשמדת מדינת ישראל; טורקיה כמו גם מצרים רואות בכך התרחשות ששומטת מישראל כל סיבה בעלת תוקף להיכנס לעזה. ההשקפה הטורקית מצרית הזאת, מספקת את מאוויי חמאס, בכך שהיא מגבירה את המתח האזורי ביניהן לבין ישראל.
מצרים וטורקיה כמובן מטעות, כיוון שהסיכוי שחמאס ישנה את עורו הוא אפס, והן יודעות זאת ומשתפות אתו פעולה בחזיון השווא הזה למען האינטרס שלהן, ולשם האינטרס הזה הן אף מקדמות את מזימתו; למצרים ולטורקיה יש אינטרס ברור למנוע מישראל לצאת מהמלחמה הנוכחית, כאשר ניצחונותיה כה ברורים לכל מאן דבעי.
גם לישראל ברור שחמאס לא ישנה את עורו, וכי אין ולא יהיה בהקשר הזה ניצחון מוחלט. גם אחרי המלחמה הזאת, הארגון האסלמו נאצי ירצה להשמיד את ישראל. הוא יעשה את זה בהתחלה באמצעים הפוליטיים האמורים, ואחר כך ינסה לשוב ולהתחמש. אבל ישראל לא מתכוונת באמת לניצחון המוחלט כפי שהוא מתואר בדרך כלל, אלא לניצחון המוחלט כפי שהיא מתארת בין השורות, והוא סיפוח והתיישבות. וחמאס מנצל את ההבדל הזה בין המטרה המוצהרת של ישראל, לבין כוונתה הבלתי מוצהרת, כדי להבעיר את האזור במלחמת גוג ומגוג, ממנה ייצא מנצח.
הצדדים צועדים לפיכך, כל אחד מסיבותיו ומהאינטרסים שלו, למלחמה אזורית. האם היא תימנע ברגע האחרון? ר' על כך חומר עיון בכותרתנו הראשית.
מתי כהן
31 באוגוסט 2025
רואה אור בימי א' | בהרצה
הזירה העיתונאית 31.08.2025
תימן: ישראל הרגה את ראש הממשלה החותי, ומספר לא ידוע של שרים שהשתתפו בישיבת הממשלה בסוף השבוע שעבר.
רצועת עזה: ישראל התנקשה בדובר חמאס עוביידה. עד כה אין הודעה רשמית מטעם חמאס על מותו.
מקום זה יכול להיות שלכם למתחם פרסומי, במחיר הרצה מצחיק.
שאלו אותנו במייל:
publisher@tipp.co.il
ויכוח סוער בפגישה שהייתה בין הרמטכ"ל לבין ראש הממשלה, ביום רביעי, כנראה בקריה בתל אביב:
נתניהו: "אתה לא מבצע החלטות הקבינט, ופועל נגדו". זמיר: "חובתי לומר, אין לנו מה לחפש בעזה, חמאס הובס"
פעם נוספת, הייתה ביום רביעי האחרון, התנגשות חזיתית בין הרמטכ"ל רב אלוף זמיר לבין ראש הממשלה נתניהו, הפעם בקריה בתל אביב. ראש הממשלה מבין להערכתנו כי בתנאים הנוכחיים שהולידה המלחמה שמטרותיה למיגור חמאס כבר הושלמו לפני כשנתיים, יש לו אמנם את צה"ל לתמרון נוסף, אבל רק מתוקף החוק; ואין הסכמה של מערכת הביטחון ובראשה צה"ל, להיכנס למלחמה נוספת ברצועת עזה, 22 חודשים אחרי שהתחילה הראשונה; לסכן את החטופים, להסתכן במלחמה אזורית, וזאת מבלי שיש סיכוי של ממש להביא ל"ניצחון מוחלט". נאמר כי אין לנו ידיעה לפיה מערכת הביטחון סבורה כי בעקבות המהלך הצבאי החדש עלולה לפרוץ מלחמה אזורית; ההערכה הזאת היא שלנו והיא נובעת מהדיווח הנוכחי שלנו (ר' היום במאמר המערכת) ולפיו חמאס חותר למלחמה אזורית בה יתמרן את טורקיה ומצרים נגד ישראל; הערכה זו נשענת על ניתוח של מספר ידיעות אשר את חלקן הבאנו כאן בחודש האחרון, ואת האחרונה שבהן אנחנו מביאים כאמור היום במאמר המערכת: חמאס הודיע לטורקיה וכנראה גם למצרים, כי הוא יהיה מוכן לשנות את האמנה שלו אשר קוראת להשמדת ישראל. להערכתנו חמאס ממתן את דרכו באמצעות אמנתו, כדי לגרור את טורקיה ואת מצרים למלחמה אזורית "מוצדקת" נגד ישראל. ברוח הזאת, אמר נשיא טורקיה ארדואן בסוף השבוע כי "הפלסטינים יזכו לראות את הצדק מתקיים" ועוד הוא הוסיף "אלה ששפכו את דמם של חפים מפשע יטבעו בו". אחרי פגישת פידאן-חמאס לפני כחודש בטורקיה, אמר ארדואן כי חמאס יהיה מוכן להתפרק מנשקו אחרי שתוקם מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. אמנת חמאס שוללת מכל וכל את קיומה של מדינת ישראל, והיא קובעת כי יש להשמיד את ישראל. המצרים מצידם עיבו את כוחותיהם בסיני, בעקבות הערכתם אשר אותה מקדם חמאס כי ישראל מתכוונת להעביר את תושבי עזה אשר ירוכזו בגבול עם מצרים, למדבר סיני. ר' היום במאמר המערכת הרחבה על המזימה של חמאס, אשר נובעת גם מהתחזקותו המשמעותית בגדה המערבית. נאמר כי איננו יודעים אם ההיערכות המצרית היא רק בקו הגבול עם רצועת עזה, או שהיא היערכות בקווים שניים ושלישיים, מאחורי קו הגבול ומקבילים אליו, מבנה אשר עלול להצביע על היערכות התקפית. כן איננו יודעים אם היערכות מצרים היא גם בקו הגבול אשר מעבר לתחומי רצועת עזה.
31.08.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
ערב הכניסה לעזה, הייתה ביום רביעי בקריה בתל אביב התנגשות חזיתית נוספת בין ראש הממשלה נתניהו לבין הרמטכ"ל זמיר. השניים נפגשו ביחידות. נתניהו תקף את זמיר ואמר: "אתה נותן רוח גבית לחמאס". את המשפט על חמאס אשר עלול להצביע כי נתניהו מאבד את האיזון, הוא אמר כחלק מהתקפה רחבה יותר: "אתה לא מבצע את הוראות הקבינט לכבוש את עזה, אתה מפרסם בתקשורת שאתה בעד עסקה חלקית, אתה מחליש את הקבינט, ונותן רוח גבית לחמאס; אתה בתור רמטכ"ל לא יכול לצאת לתקשורת, אתה יכול להעלות את זה בקבינט ולא החוצה. מהיום אני לא רוצה לשמוע אותך בתקשורת"
הרמטכ"ל זמיר השיב: "זאת דעתי. סיכון החטופים. כמו כן אין לנו מה לחפש בעזה, החמאס הובס, וכעת צריך לדאוג לחטופים. זוהי עמדתי ואעמוד עליה. אינני מתכוון להתפטר. יש לך אפשרות לפטר אותי"
מהדברים עולה כי נתניהו כבר החליט והורה על כניסה מלאה לעזה, ודבריו בהוראתו זו לצה"ל היו חדים וברורים, יציאה מלאה למלחמה, וכי העיכוב בכניסה, המתינות בכניסה, הזהירות, ולוח הזמנים שנמתח, הם בגדר של החלטת הרמטכ"ל, ופקודותיו. אופן הכניסה הזה אם כן אינו טקטיקה של נתניהו, אלא טקטיקה של הרמטכ"ל זמיר. לפיכך, אם הוראתו של נתניהו הייתה מתקיימת באופן אשר אליו התכוון, צה"ל כבר היה נלחם בכל רחבי העיר עזה, מלחמה מלאה, מהאוויר, מהים ומהיבשה, מתחת לקרקע ומעליה. המלחמה הנוכחית המתונה, והתמרון המתון הנוכחי נובעים להערכתנו מעמדתו של הרמטכ"ל שהוזכרה בשיחת ההתנגשות המצוטטת לעיל.
מטרות המלחמה הושגו בהסכם שעל השולחן; אין לפיכך סיבה עניינית למלחמה ב' בעזה; חמאס הסכים:
להתפרק מנשקו ומשלטונו, לגודל הפרימטר שישראל דרשה, וכן שישראל תקבע זהות האסירים שתשחרר
חמאס הסכים לכל תנאיה של ישראל, ויותר מכך, הארגון האסלמו נאצי הסכים להתפרק מנשקו ומשלטונו תמורת סיום המלחמה, בלי שישראל תתחייב לסיום המלחמה במעמד חתימת ההסכם החלקי, והוא הסתפק בערבויות אמריקאיות וערביות לסיום המלחמה. עוד לפני שהתחילה המלחמה, דיווחנו כאן שהמזימה הקנאית, בניסיון לקעקע את מערכת המשפט, היא סיפוח של הגדה המערבית; את הדברים הבאנו מפיו של מקור בכיר ואמין בימין הקיצוני. כשהתחילה המלחמה נוספה למזימה הקנאית התיישבות בעזה. כעת ישראל ברגע האמת, כאשר חמאס קיבל בהסכם המוצע את כל תנאיה של ישראל: האם ישראל תעדיף התיישבות בעזה וממשל צבאי ברצועה על פני קיום של ערכיה היסודיים של פדיון שבויים, של ניצחון צבאי בזמן קצר, של התפייסות מדינית עם שכניה וכיבוד הסכמים, של מספר נפגעים קטן יחסית במערכותיה, וכן במניעת נזקים מדיניים כלכליים כמו גם במוכנות הצבא למערכה הבאה; עיכוב סיום המלחמה, מאז דיווחנו כאן (בלעדית) לראשונה על הסכמת חמאס להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון, בחודש ינואר 2024, הביא להתרקמותה של זירה חדשה במזרח התיכון, אשר בה המעצמה האזורית, והאימפריה אשר שלטה במזרח במשך 500 שנים, טורקיה, חזרה ללב הזירה עם שאיפות מדיניות צבאיות גואות, אשר עלולות לאיים על ריבונותה של מדינת ישראל. בעניין זה זכורה תפילתו של הנשיא הטורקי ארדואן, שאלוהים ישמיד את מדינת ישראל. את זה גרם העיכוב בסיום המלחמה, ואת זה תעמיק התקפה נוספת על עזה.
24.08.2025
מאת מאיר ז'ורנו ומתי כהן
מה יעשה בנימין נתניהו, זוהי השאלה היחידה כעת, והיא בעלת המרכיב האנושי המובהק, המורכבת ביותר שישראל נתקלה בה משחר תקומתה. מעולם לפני המקרה של בנימין נתניהו, הציבור הישראלי לא עמד מול מנהיג שאין כל דרך לצפות את התנהגותו בפריזמה של שיקולים צבאיים מדיניים ענייניים.
ב-22 ביוני דיווחנו כאן כי נתניהו הסכים לראשונה לסיום המלחמה. כעת ברור שהדיווח הבלעדי הזה היה פורץ דרך; עכשיו נתניהו כבר מדבר בחופשיות על סיום המלחמה, כאשר עד דיווחנו הוא שלל זאת מכל וכל; עם זאת, בהקשר הזה מופיע כעת רכיב מהותי נוסף בהתנהגותו, והוא חששו העמוק מתשלום פוליטי מהותי על החלטותיו, למשל נפילה של ממשלתו; ברכיב הפחד נתקלת כעת החלטתו היסודית מ-22 ביוני לסיים את המלחמה, ומושכת אותו לתוך רצועת עזה למסע חסר שחר של מלחמה, שמנוגד לכל ערכיה ושאיפותיה של ישראל משחר התקומה.
הדילוג בין שתי זירות השיקולים, האחת העניינית והשנייה הפוליטית, השאיר את חותמו גם על יחסי נתניהו עם הרמטכ"ל זמיר. בנוכחות ממשלתו, נתניהו סינן לעבר הרמטכ"ל "אתה כפוף לי ואתה תעשה מה שאומר לך לעשות", אבל בפגישתם ביחידות עליה דיווחנו כאן בלעדית, אמר נתניהו לזמיר כי הוא החליט לסיים את המלחמה, ובכך השניים היו מתואמים. להערכתנו התיאום הזה מקרין כעת גם על תגובתו המתונה של הרמטכ"ל למהלכי הממשלה, למשל החלטתה להיכנס לעזה; לרמטכל למרבה התדהמה, אין כמעט תלונות על כך, אף כי זהו מהלך חסר שחר ומסוכן מאין כמותו.
ברגעים האלה אם כן, לא ניתן עוד לדעת בוודאות, האם נתניהו יסכים לקבל את כניעת חמאס, וההסכם הנוכחי הוא לגמרי כניעת הארגון (גם אם, אחרי המלחמה הארגון האסלמו נאצי יטען ללא ספק כי ניצח את ישראל), או שמא נתניהו יתעלם ממנה למען שרידות ממשלתו, למען האלקטורט שלו, ולמען מזימת הקנאים עליה דיווחנו כאמור עוד לפני המלחמה, סיפוח והתיישבות.
ההסכמות של חמאס בהסכם המוצע הן אלה: 1. להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון בעזה (אם כי הארגון דורש כי השלטון אשר יחליף אותו יהיה פלסטיני). 2. להסתפק בערבויות אמריקאיות וערביות לסיום המלחמה 3. חמאס מסכים למפרע לגודל הפרימטר שדרשה ישראל 4. חמאס מוותר בשלב הנוכחי על האסירים אשר אותם ביקש בעבר לשחרר, למשל מרואן ברגותי, והסכים כי ישראל תחליט על זהות אסירי העולם שישוחררו בשלב הנוכחי (לגבי ברגותי והאחרים, אותם יעלה חמאס שוב בדיונים על הסיום המלחמה). 5. חמאס ישחרר 10 חטופים חיים, ו-18 חללים.
איש/אשת השנה שלנו לשנת 2025 היא עינב צנגאוקר
את בחירתנו מנמקים אברהם יעקב, מאיר ז'ורנו ומתי כהן:
השנה, בחרנו בעינב צנגאוקר כאשת/איש השנה של עיתוננו.
עינב נלחמת כאם, וכאדם בעל כישורים ציבוריים בולטים, ומובילה אחריה תנועה שלמה של ישראלים, במלחמתה להשבת החטופים, המתים והחיים.
עינב הוכיחה יכולות מדהימות, התמדה, נחישות ואומץ לב אזרחי, אל מול הממשלה הכושלת של 7 באוקטובר 2023, והעומד בראשה.
היא לא בחלה בכל פעולה, בחום ובקור, בארץ ובחו"ל ובלבד שיהיה בה כדי להביא למטרה המיוחלת.
עינב לא נרתעה מביקורת חריפה ואף סבלה מהתנכלויות מילוליות ופיזיות. למרות זאת, לא היססה, והיא ממשיכה עד היום במאבקה שאין בעיננו צודק וערכי ממנו.
עינב הצליחה לאחד סביבה תנועות מחאה שונות, גורמים מובילים במשק ובאקדמיה ואת רוב הציבור הישראלי, על דתותיו ועדותיו השונות, הכול במטרה להשיב את החטופים ארצה בעסקה כוללת אחת. החיבור בין עוצמתה הציבורית שהתגלתה במהלך המאבק, לבין חתירתה הנחושה להציל את בנה ואת אחיו, החטופות והחטופים, הביא את דמותה הייחודית לביטוי; החיבור הזה קרה בנסיבות המלחמה הכבדה; יתכן שבנסיבות חיים רגילות, הוא לא היה מתגלה באופן כה ברור. עינב הצליחה לאחד סביבה, את רוב הציבור הישראלי, ללא קשר להשקפה הפוליטית, ובכך תרמה ותורמת לאיחוי השבר החברתי העמוק בישראל.
על כן, בחרנו בה השנה כאיש/אשת השנה של עיתוננו. ר' היבט ערכי נוסף של החתירה לשחרור החטופים, ולפדיון שבויים, היום במאמר המערכת.
מאז 22 ביוני, נתניהו, הרמטכ"ל והנגבי מתואמים לסיום המלחמה והחזרת החטופים, בסוף השבוע השר סמוטריץ' קלט שהם משחקים אתו, השוטר הרע והשוטר הטוב, והתפרץ:
תיאטרון המזה"ת מציג כעת במערכה שתבהיר את הכול: הקבינט הביטחוני של ממשלת הקנאים כאקדמיה למשחק של עזהווד (להערכתנו בהשתתפות טורקיה כשחקן אזורי):
האם ישראל עוד יכולה להיחלץ מהחורבן שהביאו עליה הכהניסטים, בעיכוב פתולוגי של סיום המלחמה מינואר 2024, ועד עכשיו? מהו תפקידה של טורקיה במשחק התיאטרלי המזרח תיכוני שהתחיל ב-22 ביוני? (ר' היום בסיפור המרכזי). סיכום הפרקים הקודמים: ב-22 ביוני דיווחנו בלעדית על החלטתו של בנימין נתניהו להסכים לסיום המלחמה. ב-27 ביולי דיווחנו בלעדית כי נתניהו והרמטכ"ל מתואמים לסיום המלחמה. בשבוע שעבר ציינו בלעדית את התיאום בין טורקיה לבין חמאס, שהביא להקשחת עמדת חמאס. אתמול צוטט באנדולו רמז של הנשיא ארדואן לפיו הוא יהיה מוכן לוועידה בינלאומית/אזורית שתפתור את המשבר במזה"ת (ר' היו בסיפור המרכזי). איננו יודעים אם גם הקשחת עמדות חמאס, תואמה למפרע בין נתניהו לבין ארדואן (באמצעות גופי הביון של שתי המדינות), כדי להזרים את מהלך פתרון המשבר, בלי שתהיה הדרדרות אסונית לעבר שבר בלתי הפיך, אשר עלול להוביל למלחמה אזורית. (המטרה: שכולם ייצאו מרוצים: רוה"מ נתניהו, הנגבי, רא"ל זמיר, הכהניסטים, חמאס, טורקיה, מצרים ועוד). כאמור השר סמוטריץ' (לרבות כהניסטים נוספים בפוליטיקה ובעיתונות הישראליות) קלט אתמול שעובדים עליו, והתרתח. כעת לא ברור מה יבוא קודם: הפלישה לעזה שתצא מכלל שליטה? פירוק ממשלתו של נתניהו? ועידה אזורית שתפתור את המשבר במזרח התיכון ובה יוסכם על חלוקת אזורי ההשפעה במזרח התיכון בין המעצמות מצרים, ישראל, טורקיה (ואיראן), סעודיה? נתניהו, הנגבי וזמיר מנסים להוביל את ישראל אל מחוץ למלחמה, תחת 3 העיקרים: פירוק חמאס מנשקו ושלטונו, והחזרת החטופים; השר סמוטריץ מנסה להוביל את ישראל לעיקר אשר עליו דיווחנו כבר בתחילת המלחמה: סיפוח הגדה המערבית, ממשל צבאי בעזה והתיישבות ברצועה. טורקיה וחמאס רוצים שתצא מהמשבר מדינה פלסטינית (וברור להם שישראל לא תסכים לעולם לכל ויתור בבירתה, כפי שטורקיה לא תסכים לכל ויתור באיסטנבול / קוסנטינופול), וטורקיה להערכתנו תסכים לחלוקת אזורי השפעה במזה"ת.
10.08.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
יתכן שאקדמיה בהוליווד צריכה לשקול להעביר השנה את הפרס השנתי למזרח התיכון: ב- 22 ביוני השנה, כפי שדיווחנו כאן בלעדית, בנימין נתניהו הרחיב עוד את כישוריו המדיניים והפך לסוג של במאי הוליוודי, אחרי שקלט כי ממשלתו הביאה על ישראל אסון נוסף, על אסון 7 באוקטובר, כאשר עיכבה לשווא את סיום המלחמה מאז חודש ינואר 2024 (על תוצאות השבר החברתי והצבאי ר' היום במאמר המערכת). נתניהו הסכים מצד אחד לסיים את המלחמה, ולא הסכים מצד שני לפרסם את החלטתו לממשלתו ולציבור, כדי להשאיר בידיו את כושר התמרון (גם התיאטרלי). השאלה כעת היא האם לא מאוחר מידי? האם גאון התיאטרון נתניהו שמתמרן את כל הצדדים (ולא בפעם הראשונה) ואתו גם מדינת ישראל, לא איחרו את הרכבת, ומלחמת הגוג ומגוג אליה הובילו הכהניסטים בפוליטיקה ובתקשורת (חלקם בחוסר מודעות כנראה), כבר יצאה לדרך, ואין עוד אפשרות למנוע אותה.
המלחמה האיומה הצפויה בעקבות הקשחת העמדות של חמאס בתמיכת טורקיה (ר' דיווחנו הבלעדי בשבוע שעבר) , באה לביטוי בהחלטת הקבינט ביום חמישי להיכנס לעזה. אבל התקווה כעת היא כי הנאום הפייסני של הנשיא ארדואן, אשר דיבר על טורקיה כמשכינת שלום מסורתית, ולצידה התבונה המחלחלת בחמאס ובמדינות הערביות כי ישראל לא תסכים לסיים המלחמה בלי פירוק חמאס מנשקו ומשלטונו, עליהם חמאס כבר הסכים בחודש ינואר 2024, יביאו בכל זאת לעצירת הדרדרות המזה"ת לאסון נוסף.
התסכול של השר סמוטריץ מהתמונה אשר התחילה להתבהר לו במהלך הישיבה של הקבינט הביטחוני בסוף השבוע, ולפיה נתניהו והנגבי מוליכים אותו שולל, וכי סיום המלחמה אכן מתואם עם רא"ל זמיר, בא לביטוי בכעס שסמוטריץ' הפנה כלפי זמיר באומרו: "אנחנו מתכוונים לכבוש את עזה, להטיל עליה ממשל צבאי ולהתיישב ברצועה, ואם זה לא מתאים לך תתפטר"
אלא שסמוטריץ לא ידע כנראה כי בפגישה ביחידות שהייתה בין ראש הממשלה לבין רא"ל זמיר ב-27 ביולי, ואשר עליה דיווחנו כאן בלעדית, הרמטכ"ל שאל את נתניהו אם הוא רוצה בהתפטרותו, ונתניהו השיב בשלילה, ואמר כי להפך, הוא מתכוון לתאם עם זמיר את סיום המלחמה, וביקש מהרמטכ"ל לא לחשוף את התיאום החדש ביניהם.
צריך לומר לסיכום: המשחק של בנימין נתניהו מורכב מאוד, ומאוחר מאוד; יתכן לפיכך שהמשבר אשר לו שותפים רבים מידי, יחליק מידיו (על אף כשרון המשחק המעולה שלו), ויביא לידי כך שהנבואה אשר גלומה בהחלטת הקבינט הביטחוני להיכנס לעזה, ופירושה להערכתנו היא סיכון למלחמת מנהרות שתביא למלחמה אזורית, אינה ניתנת עוד לעצירה.
פרשנות: בעקבות פגישת שר החוץ הטורקי עם חמאס בסוף השבוע, והקשחת עמדות הארגון
הברירות כעת: מלחמת גרילה ברצועת עזה, או ועידה בינלאומית לחלוקת ההשפעה במזה"ת
בסוף השבוע נפגש שר החוץ הטורקי עם משלחת מועצת השורא של חמאס. למחרת הפגישה יצאה הודעה מטעם הנשיא ארדואן, שמציעה להקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. בטורקיה יודעים שהסיכוי שעם ישראל יוותר על אריח בירושלים, שווה לסיכוי שהעם הטורקי יוותר על איסטנבול/קונסטנטינופול; טורקיה בכל זאת מוותרת על ירושלים בשם ישראל בעיקר כדי לחדד את נוכחותה החדשה כמנהיגת ציר אסלאמי במזה"ת. באותו יום בו התפרסמה הודעת ארדואן, אמר חמאס בהודעה לא רשמית שני דברים 1. שהוא לא יניח נשקו כתוצאה מהמו"מ עם ישראל (כפי שהתחייב בעבר לארה"ב וכפי שהציע לישראל, ר' דיווחנו הבלעדי מחודש ינואר 2024 במדור יומן היום) 2. שיניח את נשקו רק אחרי שתוקם מדינה פלסטינית אשר בירתה ירושלים. הסעיף השני בדברי חמאס זהה לדברי ארדואן, והערכתנו היא כי הדברים תואמו בפגישת פידאן-חמאס שהייתה ביום הקודם. מעורבות של טורקיה בסוריה, ושליטתה בא-שארע אשר שולט במידה רבה על הכנופיות הרצחניות שמאיימות בשבועות האחרונים על ישראל, וכן מעורבותה עם חמאס, אשר נראה כי לפי שעה, מביאה בשרשור לחיזוק מעמדו של חמאס ברצועה ובגדה המערבית, מסבכת מאוד את מציאות המלחמה, מחריגה אותה מהסכסוך הישראלי פלסטיני, ומציבה אותה בזירה האזורית. ממשלת ישראל יכולה לבחור בין מהלך נגד חמאס בעזה, שעלול להתפתח למלחמה אזורית, או בחתירה לוועידה בינלאומית שתמנף את מוראות המלחמה, לכלל פתרון כולל של חלוקת ההשפעה במזה"ת.
03.08.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
התחפרותו של חמאס בעקבות התמיכה שהוא מקבל מטורקיה, עלולה להביא את ישראל להרחיב את המלחמה בעזה. זו אמנם תהיה שוב מלחמת אין ברירה, בעיקר כיוון שעשרות החטופים הישראליים, עדין מוחזקים בעזה, אבל עדין היא תהיה מלחמת גרילה שאינה מתאימה לצבא מאורגן, גם אם צה"ל לחם ולוחם בזירות גרילה, עוד מאז ימי הפידאיון.
מאז 7 באוקטובר, ישראל התייחסה למחוללי המלחמה: איראן, חיזבאללה, חותים, חמאס; אבל ישראל לא התייחסה לנוכחות החדשה שיצרה המלחמה: נוכחותה החדשה של טורקיה כמעורבת עד צוואר בתהליכים המדיניים צבאיים במזרח התיכון. הפגישה של שר החוץ הטורקי פידאן עם חמאס ביום שישי, ותוצאותיה, שמצביעות על תיאום בין טורקיה לבין חמאס, מחייבות את ישראל להתייחס לראשונה למציאות החדשה ולטורקיה כגורם מדיני צבאי מהותי, ולהתאים את השיח בין המדינות להקשרו החדש. אם ממשלת הקנאים הישראלית תימנע מכך, ותלך למלחמה בעזה, טורקיה עלולה לדחוף את א שארע ואת כנופיותיו לקלחת, ואת חמאס בעזה ובגדה; יתכן שגם חיזבאללה ירגיש את הרוח הגבית הטורקית, ויתעורר. התרחשות כזאת עלולה להגיע למלחמה אזורית. לעומת זאת שיח מדיני צבאי מודיעיני בהקשר האמור בין טורקיה לבין ישראל, עשוי לסלול דרך לוועידה בינלאומית שתכיר במציאות החדשה שיצרה מלחמת ישראל עם איראן וגרורותיה.
התייחסות ישראלית חדשה לנוכחות הטורקית בזירת המזרח התיכון, ולהשפעותיה, עשויה לגרום לישראל לפעול בשתי זירות 1. בזירת נאט"ו אשר בה פעילותה של טורקיה נראית כהפרה מהותית של אמנת הארגון לא להסלים סכסוכים 2. חתירה לכינוסה של ועידה בינלאומית, שתניף את המלחמה הקשה והבלתי נגמרת, ותוביל למזרח תיכון חדש נשלט ומנוהל בידי מעצמותיו. ישראל תצטרך במקרה הזה להסכים לכינונה של מדינה פלסטינית, ותמורת זאת תקבל הכרה חדשה כמעצמה אזורית שזכאית לביטחון ולשגשוג בתוך משחק הדומינו האלים של המזה"ת.
נתניהו והרמטכ"ל מתואמים לסיום המלחמה, ולשיקום צה"ל לקראת המזה"ת החדש החזק והאלים שהולידה התארכותה. השבוע נפגשו השניים ביחידות, וסיכמו המהלכים; קנאי הממשלה מודרו מהסיכומים
7 סיבות להתפוצצות המו"מ עם חמאס: מרואן ברגותי, אחמד סעדאת, עבאס אל סייד, עבדאללה ברגותי, איבראהם חאמד, חסן סלאמה, מחמד ערמאן.
ב-22 ביוני דיווחנו בלעדית על הסכמתו של נתניהו לסיים את המלחמה. ההסכמה לסיום המלחמה, לא הביאה את המו"מ לידי הסכם, כיוון שעל הפרק היו מחלוקות שרובן נפתרו מאז. ובכל זאת, המו"מ התפוצץ בסוף השבוע, ומשלחת ישראל הוחזרה מדוחא. כעת מתברר כי הסיבה לפיצוץ היא העלאת שמות האסירים הכבדים שחמאס דורש מישראל לשחרר, כולם רוצחי המונים: מרואן ברגותי, אחמד סעדאת, עבאס אל סייד, עבדאללה ברגותי, איבראהם חאמד, חסן סלאמה, מחמד ערמאן. איננו יודעים אם נתניהו מתכוון לתת את הסכמתו לשחרורם של רוצחי ההמונים; אבל בשיחתם, התחייב הרמטכ"ל לראש הממשלה: אני מבטיח לך שאם תחליט לשחררם, לא נניח להם לחולל שוב טרור. הערכתנו היא שלישראל לא תהיה ברירה, למען היערכותה, ולמען חזון בניית צה"ל לקראת המזה"ת האלים החדש שהולידה המלחמה.
27.07.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
התפתחות חדשה ומהותית במלחמה הייתה השבוע, כאשר ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל זמיר נפגשו ביחידות. לשני האישים היה ברור להערכתנו, ששיתוף פעולה ביניהם נדרש כעת יותר מתמיד: כדי לחלץ את ישראל, מהדשדוש בעזה, ולחלץ אותה מההתקפות בזירה הבינלאומית, וכדי להחזיר את החטופים ולסלול את הדרך לשיקום ערי ישראל, ובעיקר לשיקומו של צה"ל, לבנייתו, ולהכנתו למזרח התיכון החדש שחוללה המלחמה: הציר הטורקי אליו עלולות להצטרף סוריה איראן מצרים, ואם מאמצי טורקיה יצליחו, גם ירדן וסעודיה.
הערכתו המוקדמת של הרמטכ"ל שהייתה ידועה לנתניהו, ולפיה המלחמה בעזה תמה, ויש לסיים אותה בתנאים שיאפשרו את צמיחת צה"ל, את החזרת החטופים, ואת ההתנתקות של הצבא ממגע עם הזירה האזרחית בעזה, והתרחקות מממשל צבאי, התקבלה לראשונה באופן מלא מצד נתניהו. כפי שציינו בעבר, איננו יודעים אם נתניהו לא יתכופף שוב בלחץ הקנאים, ולפיכך השאלה אם הסיכום השבוע עם הרמטכ"ל יחזיק מעמד, היא שאלה פתוחה.
לפני חודש היה בין השניים עימות כאשר נתניהו, כנראה בהשפעת הקנאים בממשלתו, אמר לרמטכ"ל "אתה כפוף לי ותעשה כל מה שאומר לך לעשות". רא"ל זמיר השיב: "אני כפוף לחוק ולמדינת ישראל". על העימות הזה דיווחנו כאן.
אחרי פרישת החרדים מממשלתו, בנימין נתניהו מבין להערכתנו שהבחירות קרבות, וכי הוא לא יוכל ללכת אליהן, כאשר המלחמה נמשכת, חטופים נמצאים בידי חמאס, וחיילים נופלים, באופן שהתפתח אחרי התמרונים הגדולים של מלחמת לבנון הראשונה. להערכתנו, בשל ההתפתחות הפוליטית, ובשל הזעם המופנה לישראל כעת מארצות המערב, נתניהו נאלץ לבחור בין הקנאים בממשלתו לבין השקפתו של רא"ל זמיר שיש לסיים את המלחמה, ולהחזיר את החטופים, לבנות את הישובים שנחרבו, ובעיקר לבנות את צה"ל לקראת האתגרים העצומים שמעמיד המזרח התיכון החדש.
חמאס דורש מישראל ערבות לסיום המלחמה, ולא מסתפק בערבות אמריקאית. ישראל תיסוג ממורג לפי דרישת מצרים
אם נתניהו לא ישנה שוב את דעתו בהתאם לדרישת הקיצונים בממשלתו, ישראל עשויה לזנוח את פשע המלחמה אשר כונה "הגירה מרצון". המהלך העיקרי אשר טרפד (לפי שעה) את ה"הגירה מרצון", הוא ההתנגדות המצרית לאחיזה ישראלית בציר מורג, והתנגדותה להקמת עיר האוהלים שתאפשר בעיני המצרים לנייד את מאות אלפי הפלסטינים, לכיוון סיני. ככל שידוע לנו, אבן הנגף לחתימה על הסכם היא כעת דרישת חמאס מצד אחד להתחייבות ישראלית לסיום המלחמה, ודרישת ישראל מצד שני שערבות להסכמת המלחמה תהיה כרוכה בהתפרקות חמאס מנשקו וויתור על שלטונו ברצועת עזה; לכן ערבות לסיום המלחמה לא תינתן עכשיו, אלא רק אחרי שחמאס יחתום על התפרקות מנשקו וויתור על שלטונו. על ריבוע המעגל ר' בכתבה.
20.07.2025
מאת מערכת הזירה העיתונאית
במו"מ הנוכחי, מנסים כעת ישראל חמאס והמתווכות לרבע מעגל: חמאס דורש כבר עכשיו ערבות ישראלית, לסיום המלחמה, אבל ישראל אינה מסכימה לתת ערבות כזאת, כיוון שסיום המלחמה כרוך בהתפרקות חמאס מנשקו וויתור על שלטונו. חמאס מצדו שומר את הקלף של ויתור על שלטונו ועל נשקו, כדי להבטיח את סיום המלחמה. מאחר שכל אחד מהצדדים מסכים באופן יסודי לתנאי היסוד של הצד שמנגד, ההסכם עומד כעת על ניסוח, ולא על עניינים מהותיים שרובם נפתר, בשני סייגים: האחד הוא שנתניהו לא ישנה שוב את דעתו לגבי סיום המלחמה, הסכמה אשר עליה דיווחנו כאן בלעדית ב-22 ביוני, והשני הוא שחמאס לא יחשוב שאבו מאזן סגר לו את כל הדרכים לשיקום פוליטי של הארגון, ובעקבות כך יחזור בו חמאס מההסכמה להתפרק מנשקו ולוותר על השלטון. לגבי פעולות אבו מאזן ר' היום במאמר המערכת.
גם שאלת שחרורו של מרואן ברגותי עדין לא נסגרה, מתוך הסירוב למפרע של ישראל לשחרר אותו, ומתוך רצונו של חמאס להיעזר בברגותי לשיקום מעמדו בגדה המערבית ובעזה. ככל שאבו מאזן יפעל בנחרצות ובנוקשות למנות את חוסיין א שייח לראש הממשלה הפלסטינית לגדה המערבית ולעזה, ולמנוע כל שותפות פוליטית עם חמאס, כך הארגון ידרוש בייתר תוקף את שחרורו של ברגותי.
ארה"ב תיתן לחמאס ערבות שישראל תיסוג מציר מורג בתום 60 ימי הפסקת האש הזמנית
הערבות עשויה למנוע ממשל צבאי, ואת תוכנית "הגירה מרצון" (ר' היום בסיפור המרכזי מאת מתי כהן, הרחבה על פשע המלחמה אשר מכונה "הגירה מרצון"). בכך ארה"ב מסנדלת את בנימין נתניהו בשלושה היבטים 1. הערבות שהיא תעניק לחמאס לפיה ישראל תחזיק בציר מורג רק למשך 60 הימים של הפסקת האש הזמנית, עשויה לחלץ את המו"מ מהמשבר הנוכחי (אלא אם נתניהו יטרפד את מתן הערבות על ציר מורג) 2. נסיגה מציר מורג בתום 60 ימים, במידה שהמו"מ לסיום המלחמה לא יתפוצץ, עשוי לסתום את הגולל על תוכנית "הגירה מרצון" 3. נסיגה מעזה מקעקעת כוונה לכונן ברצועה ממשל צבאי.
13.07.2025
מאת מאיר ז'ורנו פרשננו לענייני צבא וביטחון
מאחר שציר מורג, הפך לאבן נגף עיקרית בדרך להפסקת אש ושחרור 50 החטופים (הדר גולדין ו-49 החטופים מאז 7 באוקטובר), ארה"ב בימים האחרונים הציעה פתרון שעשוי להציל את המו"מ להפסקת האש: מתן של ערבות אמריקאית ממוקדת לחמאס לגבי ציר מורג, ולנסיגת ישראל מהציר כעבור 60 ימים. איננו יודעים אם הערבות תהיה תקפה, גם אם המו"מ לא יסתיים כעבור 60 ימים; לפיכך נשארת תלויה השאלה אם הערבות תחייב את ישראל לסגת מציר מורג (על פי הערבות האמורה) ועדין לא לחדש את המלחמה (על פי הערבות האמריקאית לסיום המלחמה). על פי מקור אשר ציטטנו בשבוע שעבר, בנימין נתניהו לא יסכים לסגת מרצועת הביטחון (הפרימטר) בסיום המלחמה, בהתאם לדרישת חמאס לחזור לקווי 6 באוקטובר, וישראל עלולה לפיכך לחזור למלחמה בתום הפסקת האש הזמנית ומו"מ מסוים אשר יבוא אחריה; איננו יודעים כאמור אם במקרה כזה ישראל תיסוג מציר מורג, ואחר כך, עם חידוש המלחמה, תחזור אליו.
הפרטים אשר ידועים לנו עכשיו הם כי בנימין נתניהו אכן מתכוון לחתור להפסקת אש זמנית ל-60 יום, ואכן מתכוון להביא לקיומה; יתכן שנתניהו אף יסכים לערבות האמריקאית לגבי ציר מורג, ואולי אף היה לו חלק בהגייתה; כן ידוע לנו כי נתניהו אינו מתכוון לסגת בשום מקרה מרצועת הביטחון (הפרימטר), ויתכן שעל הרקע הזה אף יחדש את המלחמה בתום 60 ימים בתוספת פרק זמן נוסף של מו"מ שיבוא אחריהם; במקרה כזה ממשלת הקנאים תדרוש כינון של ממשל צבאי, והגברת המאמצים ל"הגירה מרצון". (ר' היום בסיפור המרכזי הרחבה על פשע המלחמה המכונה "הגירה מרצון").
לגבי שחרור אסירים, חמאס מתעקש על שחרורו של מרואן ברגותי. בישראל מבינים כי משמעות שחרור ברגותי היא חילוצו של חמאס מהמצוקה אליה נפל בעקבות המלחמה שאותה יזם, וכינון היסטורי של אש"פ אשר בו יהיו נוכחים פת"ח וחמאס, ובו ההנהגה תהיה משותפת לשני הצדדים, ותהיה כנראה ניצית כלפי ישראל.
יומן
ב-20 ביוני 2023 פרסמנו את הכתבה הראשונה בסדרת התחקיר על הקטנת כוח הטנקים של צה"ל שנמשכה עד 27 באוגוסט
בזירה הצבאית החדשה ובה טורקיה ומצרים, ישראל מתקנת את חורבן החיל ומייצרת כעת טנקים חדשים
27.08.23
נתניהו אישר להקטין את חיל השריון בניגוד לחוק. ניתוח משפטי
הקטנת חיל השריון בצה"ל אינה חוקית. צה"ל הקטין את החיל, ללא אישור הקבינט. העיתון מבקש מהיועצת המשפטית לממשלה להתערב הן כלפי נתניהו, והן כלפי צה"ל
"כל הפעולות שנעשו בעניין, נעשו ללא סמכות ועל ראשי המטה הכללי לדורותיהם היה לדרוש משר הבטחון להביא לפניהם החלטת ממשלה בעניין. בהעדר החלטה כזו, היה עליהם לסרב להוראת שר הבטחון לבצע את השינויים האמורים." פרשנות משפטית, מאת אברהם יעקב, פרשננו המשפטי, סגן נשיא המחוזי מרכז בעבר; תחקיר הטנק שבוע 9, בלעדי.
מאת אברהם יעקב פרשננו לענייני משפט
עיתוננו חושף בתחקיר מקיף ומעמיק, זה השבוע התשיעי, את השינוי בסד"כ השריון בצה"ל, הקטנתו, הקטנת היקף הכשרת הצוותים, הקטנת תפקיד הטנק בשדה המערכה הנוכחי, ואת פיזור חלק מהחיל ביחידות מעורבות כיחידות מסופחות. התחקיר התחיל בתרגיל צה"ל השנתי, אשר בו למרבה הפתעת המערכת, לא נראו טנקים בהיקף שמלמד על מרכזיותם בתורת המלחמה הישראלית המפורסמת. את התמיהה הזאת הבענו כאן בכתבת שער בולטת, הראשונה בסדרה שנמשכת כאמור גם השבוע, זה השבוע התשיעי; התמיהה לא הייתה רק על היעדר הטנקים מהתרגיל השנתי, או לפחות חוסר הבולטות שלהם, אלא גם על כך שמדובר בתרגיל שכל ארגון ביון בעולם מנתח את תמונותיו לרוחב לאורך ולעומק, והדבר שנחשף לעיננו, ללא ספק נחשף לעיני מחלקות מחקר רבות; הצד החיובי בכך, הוא שמרגע שזורחת השמש על תופעה, המציאות החדשה מאפשרת לבחון שוב את הנתונים, ולתקן את הדרוש תיקון. נדמה לנו, כי צה"ל שב כעת ובוחן את סד"כ השריון. איננו יודעים זאת בוודאות, ולכן נחתור לדעת.
אחרי הכתבה הראשונה, העמיק פרשננו הצבאי את התחקיר, באופן שהוא נשען כעת על שלושה מקורות ביטחוניים צולבים, והתמונה שהתגלתה ומתגלית תואמת לתמונות החזותיות שפרסם דובר צה"ל אחרי התרגיל השנתי.
מסקנתו של פרשננו הצבאי היא שאכן חל שינוי רציני ועמוק בחיל השריון.
מאיר ג'ורנו הציף עניין חשוב זה לעיני הציבור בישראל.
בכתבה בשבוע שעבר, סקרנו את דו"ח הביקורת, שפרסם מבקר המדינה בחודש פברואר 2023 לגבי בניין הכוח בחיל השריון, וממנו עלתה מציאות בלתי נתפשת: השינוי בבניין הכוח בחיל, כלל איננו חוקי. הוא לא חוקי מהטעם הפשוט, שהוא מעולם לא קיבל את אישור הקבינט, בהתאם להוראת החוק.
מאיר ג'ורנו, מדגיש, כי עצם השינוי שגילינו בחיל השריון, הוא עניין חשוב ביותר שדורש דיון מעמיק הן בצבא והן בגוף אשר מפקד על הצבא: ממשלת ישראל; ובהקשר הזה חשוב להדגיש שוב כי הנושא כלל לא נדון ולא אושר במוסדותיה המוסמכים של הממשלה, קרי בקבינט הביטחוני, וזאת בניגוד מפורש להוראות החוק.
א.
בחוק יסוד: הצבא נקבע מפורשות כדלקמן:
- צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
- (א) הצבא נתון למרות הממשלה.
(ב) השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הבטחון.
- (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הבטחון.
(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הבטחון.
מנוסח חוק היסוד עולה מפורשות כי הממשלה היא המפקד העליון של הצבא, לא שר הבטחון ובוודאי שלא ראש הממשלה. (בחודש אפריל 2020, שר הביטחון היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא אישר לצה"ל לבצע את השינוי בסד"כ, בניגוד לחוק, קרי בלי להביא ראשית את התוכנית לאישור הקבינט הביטחוני)
בחוק שירות מילואים, תשס"ח – 2008 נקבע כי:
- (א) היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת הרמטכ"ל לעניין זה; היקף מערך המילואים שנקבע כאמור אינו טעון פרסום ברשומות או כל פרסום פומבי אחר.
(ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א). (ההדגשות שלי)
בחוק זה נקבע כי היקף מערך המילואים ייקבע בידי הממשלה וכי הממשלה תבחן לפחות אחת לשנה את הצורך בשינוי מערך המילואים.
על פי ממצאיו של פרשננו הצבאי, מאיר ג'ורנו, הוחלט ע"י הרמטכ"ל ושר הבטחון לשנות באופן קיצוני את מערך השריון בצבא, גודלו ודרך הפעלתו וכי כתוצאה מכך נסגרו יחידות סדיר ומילואים רבות.
כל זה נעשה ללא ידיעת הממשלה בזמן אמת וללא אישורה, אף לא בדיעבד.
מבקר המדינה בדק עניין זה ופרסם דו"ח מיוחד בפברואר 2023.
בדו"ח קבע המבקר כדלקמן:
במהלך שנת 2020 החלה לצאת לפועל התוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון הציג זאת מראש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כדי שתבחן את הצורך בכך, ושלא בהתאם לנקבע בחוק שירות המילואים ולסיכום הדיון של ראש הממשלה מינואר 2020. בישיבת ועדת השרים בנובמבר 2020, שבה הוצג היקף הסד"כ לאחר שהשינוי בוצע, לא נתבקשו השרים לאשר זאת.
הגם שחוק שירות המילואים מחייב את שר הביטחון להציג את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה אחת לשנה, משנת 2016 עד שנת 2022 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים.
המסקנה היא שמאז שנת 2016, לפני 7 שנים, ועד היום הפרו שרי הבטחון לדורותיהם את חובתם הברורה על פי החוק ולא הביאו לאישור הממשלה את השינוי המהותי שנעשה בבניין הכוח של חיל השריון, בכשירותו ובדרך הפעלתו.
ומתוך מסכת הליקויים הזאת, יש להדגיש את הליקוי העמוק שהתרחש בשנת 2020, ליקוי אשר בו שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו, אישר לצה"ל על דעת עצמו לשנות את סד"כ השריון, בלי שהביא את התוכנית ראשית לאישורו של הקבינט.
נשאלת השאלה, האם רשאים היו הרמטכ"לים, אייזנקוט, כוכבי והלוי, לבצע את השינויים האמורים ללא אישור הממשלה? ובעיקר האם היה הרמטכ"ל כוכבי רשאי בשנת 2020, לבצע את השינוי בסד"כ השריון של צה"ל רק על פי אישור שר הביטחון וראש הממשלה נתניהו?
לטעמי, התשובה לשתי השאלות היא שלילית!
החוק ברור מאוד בעניין זה ואינו ניתן לפרשנות אחרת.
לכל היותר, יכולה היתה הממשלה, והיא יכולה גם היום, לאשר פעולות אלה בדיעבד, אך הדבר לא נעשה.
המשמעות היא, שכל הפעולות שנעשו בעניין, נעשו ללא סמכות ועל ראשי המטה הכללי לדורותיהם היה לדרוש משר הבטחון להביא לפניהם החלטת ממשלה בעניין. בהעדר החלטה כזו, היה עליהם לסרב להוראת שר הבטחון לבצע את השינויים האמורים.
ב.מה ניתן לעשות היום מבחינה משפטית?
ראשית, לא מדובר בעבירה פלילית של שרי הבטחון. החוק אינו קובע שאי-עמידה בתנאיו היא ברת-עונשין. לפיכך, מדובר בהפרת חוק שצריכה להידון במישור המשפט המנהלי.
ניתן לפנות לבית המשפט המוסמך בעתירה למתן צו לשר הבטחון להביא את העניין להכרעת הממשלה. ניתן לבקש מהיועמ"ש לחייב את הממשלה לדון בדיעבד בסד"כ שלא אושר כדין בשנת 2020 (החלטת העיתון היא לפנות ליועמ"ש בעניין זה, וכך יעשה העורך כבר בימים הקרובים)
ומה יקרה אם הממשלה תחליט שלא לאשר את התכנית?
במקרה כזה יהיה על קברניטי הצבא לגלגל את כל העניין לאחור ולהשיב את המצב לקדמותו – דבר אשר ללא ספק יעלה ממון רב ויפגע בכשירות הצבא לפחות בתקופת ההערכות מחדש.
will be in the summer of 2022 at the Israel-Palestine Seam Lineמכתבים למערכת letter to th e editor readers@tipp.co.il